מחבר: shlomi ben-oz

בקרוב יודפס במכון שתל עבור אדם שעצם הלסת שלו נפגעה. לאחרונה התקיים בטכניון כנס TIME 2018 – העידן הבא בהדפסת תלת-ממד – בהשתתפות כ-250 מומחים מהארץ ומחו”ל

שלושה שתלי טיטניום שהודפסו בטכניון הושתלו בכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם עקב גידול סרטני. השתלים יוצרו במכון המתכות בטכניון והושתלו בשלושה כלבים ברוסיה – שניים במוסקבה ואחד בסן פטרסבורג. בקרוב יודפס במכון גם שתל עבור אדם שעצם הלסת שלו נפגעה מסרטן.

את ייצור השתלים בטכניון מובילים ראש היישומים הרפואיים בתלת-ממד ד”ר ז’אן רמון, ראש התחום לבנייה בתלת-ממד במרכז המתכות ד”ר ולדימיר פופוב, המהנדס החוקר גרי מולר והמהנדס יבגני סטרוקין.

לדברי ד”ר פופוב, “למנתחים זאת הצלחה בקנה מידה עולמי, כיוון שהשתלות כאלה לא הצליחו בעבר. בימים אלה אנחנו עובדים על הדפסת שתל נוסף המיועד לפורטוגל, וד”ר רמון עוסק בייצור חצי לסת להשתלה באדם הסובל מסרטן בעצם הלסת.”

השתלים נבנו באמצעות מערכת של חברת ARCAM השוודית. המערכת מפיקה קרן אלקטרונים המתיכה חלקיקי אבקת טיטניום בשכבות דקות עד לקבלת המוצר הסופי. זאת בתצורות גאומטריות מורכבות המותאמות לסריקות ה- CT של המטופל. את מידול השתלים ביצעה חברה חיצונית לפי הנחיות מהרופא ומהחוקרים בטכניון.

עד הקמתו של המרכז להדפסת תלת-ממד במכון המתכון והסמכתו לפי תקן ISO 13485 לייצור ציוד רפואי לא הייתה אפשרות לייצר שתלים בישראל. לכן, לדברי ד”ר פופוב, מדובר במהפכה של ממש.

 

כנס בינלאומי

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU) קיימו לאחרונה בחיפה את הכנס הבינלאומי TIME 2018. בכנס השתתפו כ-250 איש, 80 מהם מומחים מובילים מחו”ל בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות. יו”ר הכנס, פרופ’-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, הציג את תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכתה אותו בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

הכנס אורגן על ידי פרופ’ ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, “הכנס הוא אבן דרך בשיתוף הפעולה בין הטכניון ל-YSU ובחיבור בין אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם. מכון המתכות הישראלי בטכניון פועל להבאתה של חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור, אבל חינוך והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה הם אתגר מסובך. הדפסת תלת-ממד היא תחום הולך ומתפתח וחשוב להתייחס אליו כבר בבתי הספר ובוודאי באקדמיה, תוך הטמעה של היכולות החדשות שהתחום הזה מביא איתו.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סיפר בכנס על מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות, שאמר עם פתיחת הלימודים בטכניון ב-1924: “מחקר יישומי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותו מטבע.” נשיא הטכניון אמר כי “התפיסה הזאת הפכה לחלק מהדי-אן איי של הטכניון. הישגיו של הטכניון, ובהם שלושה חתני פרס נובל, מוכיחים כי אנחנו יודעים לעשות מדע בסיסי מצוין.”

מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי כבר הרצל הבין כי הטכנולוגיה היא שתעצב את החברה והוסיף כי “עלינו להבין שעתידה של ישראל תלוי במדע, במחקר ובטכנולוגיה. 2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר – כולל עסקת הענק של מובילאיי. הבעיה שלנו היא שהחדשנות והפריון בהייטק אינם מחלחלים לתעשייה היצרנית כולה. לכן עלינו לקחת יותר סיכונים מחושבים ולהשקיע יותר במו”פ ובהידוק הקשר בין תעשייה, הון פרטי, ממשלה ואקדמיה.”

בפאנל שנערך במסגרת הכנס השתתפו רוב גורהם (America Makes), מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, בוגר הטכניון פרופ’ גדעון לוי (TTA), פרופ’ ברט קונור (YSU) והמנחה פרופ’ הנינג זיידלר (גרמניה).

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון גילו קשר בין המבנה של סלילים הליקליים בחלבונים ובין היווצרות סיבים עמילואידים – סיבים רעילים בתא החי

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון גילו קשר בין המבנה של סלילים הליקליים בחלבונים ובין היווצרות עמילואידים – סיבים המעורבים במחלות ניווניות של המוח. לטענת החוקרים, סלילים הליקליים בעלי מבנה מסוים אינם מיוצבים על ידי הסביבה, ועובדה זו מגדילה את הסבירות להיווצרות עמילואידים.

חלבונים הם פולימרים ביולוגיים המורכבים משרשרות של חומצות אמינו המקופלות למבנים תלת-ממדיים המאפשרים להם לתפקד. קיפול לקוי של החלבון עלול לפגוע בתפקודו ולהוביל לשיבושים שונים ובהם היווצרות עמילואידים – מבנים יציבים מאוד הנוצרים משיירי חלבונים משובשים. סיבים אלה נוטים להצטבר במוח כמשקעים וכגושים הגורמים לשורה של מחלות ובהן אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת סוג 2, הנטינגטון וקרויצפלד-יעקב (“הפרה המשוגעת”). יציבותם החריגה מאפשרת להם לשרוד בתנאים ביולוגיים קשים במיוחד.

בשל רעילותם של העמילואידים ונזקם הפוטנציאלי, חוקרים רבים ברחבי העולם פועלים לפענוח שאלת העמילואידוגניות – התנאים הגורמים להיווצרות מסיבית של עמילואידים.

את המחקר שהתפרסם ב-Biophysical Journal הובילו פרופ’ שמחה סרבניק והדוקטורנט בוריס חיימוב. השניים בחנו את המבנה של הסלילים ההליקליים בחלבון המעורבים ביצירת סיבים אלה. בשלב הראשון הם פיתחו משוואות חדשניות המספקות מידע רב ושימושי על מבנים הליקליים בחלבונים.

בשנת 2016 פורסמו המשוואות ככלי אנליטי חדשני בכתב העת המדעי Scientific Reports.

בשלב השני נסרקו מקטעים הליקליים קיימים, ומידע על מבנים הליקליים אלה חולץ בעזרת המשוואות שפותחו.

המידע הוצלב עם המידע הקיים על מקטעים עמילואידוגניים ונמצאה קורלציה ברורה בין המבנה ההליקלי ובין עמילואידוגניות. הממצאים פורסמו בכתב העת Biophysical Journal.

כדי להסביר את הקשר בין המבנה ההליקלי ובין עמילואידוגניות פיתחו החוקרים מודל פיזיקלי המניח כי השינויים במבנה מושפעים מכוחות מייצבים סביבם. על פי מודל זה, האזור ההליקלי יוצר קשרי מימן מפוצלים עם המולקולות הסובבות (לרוב מולקולות מים), וכך נוצרת מעין מעטפת מיגון סביב האזור ההליקלי. המודל שפותח מאפשר להעריך אם האזור ההליקלי מוגן או לא וכך לנבא את רמת העמילואידוגניות שלו; כאשר האזור אינו מוגן צפויה היווצרות של עמילואידים, וכאשר הוא מוגן לא צפויה התפתחות כזאת.

המחקר מומן בחלקו על ידי הקרן הלאומית למדע בישראל. בוריס חיימוב ערך את המחקר במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי ובתמיכת המלגות ע”ש אירווין וג’ואן ג’ייקובס וע”ש מרים ואהרון גוטווירט.

החוקרים מעריכים כי ממצאי המחקר הנוכחי, המבהירים את ההשפעה הסביבתית על מבנים הלקליים בעלי נטייה להיווצרות עמילואידים, יובילו לפיתוח דרכים למניעת היווצרותם של סיבים אלה.

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה חדשה להטענת תרופות ולהסעתן לאתר היעד בגוף

 

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חדשנית לטעינה ופריקה יעילה של חלקיקים ננומטריים על גבי פלטפורמה ניידת זעירה. לפלטפורמה המיקרונית החדשה המתפקדת כמעין רובוט זעיר (microbot) יש יישומים פוטנציאליים רבים ובהם העברת תרופות בתוך הגוף, ניקוי חללים אנטומיים שאי אפשר להגיע אליהם בדרך אחרת, אנליזה מיידית של דגימות ביולוגיות, בנייה של מבנים בגישה של bottom-up ויצירת רכיבים של רובוטיקה רכה.

את המחקר שהתפרסם ב-Nature Communications הוביל ראש המעבדה להתקני מיקרו וננו-זרימה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופ’ גלעד יוסיפון, בשיתוף עם פרופ’ טוביה מילוא מאוניברסיטת תל אביב במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר אליסיה בוימלגרין.

השיטה המוצגת במחקר הנוכחי היא label-free, כלומר היא אינה מצריכה סימון מראש של המטענים. ההעמסה והפריקה מבוצעות באמצעות שדה חשמלי חיצוני לגוף (dielectrophoresis). יתר על כן, השליטה בתדירות השדה החשמלי מאפשרת לבצע את ההעמסה והפריקה באופן סלקטיבי ודינמי, כלומר להעמיס ולפרוק בעת ובעונה אחת חלקיקים שונים על פי ההרכב הרצוי באותו שלב.

העברת תרופות אל היעד המדויק בגוף מעסיקה קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. זאת משום שניווט מדויק של התרופה ליעד ושחרורה בתוכו חיוניים לשיפור יעילות הטיפול, להפחתת מינון התרופה ולצמצום תופעות הלוואי שלה. עם זאת, השיטות הקיימות להעברת תרופות מוגבלות בהיבטים רבים הפוגמים ביעילותן. לכן פותחו שיטות המייתרות את השימוש בדלק ושואבות אנרגיה ממקור חיצוני, כגון שדות חשמליים ומגנטיים החודרים מבחוץ דרך רקמות הגוף. אולם גם לשיטות אלה חסרונות שונים הקשורים בצורך לסמן את המטען באופן מגנטי או ביולוגי בשלב ההטענה ובקושי לבצע פריקה שלו בנקודת היעד.

השיטה שפותחה בטכניון גוברת על בעיות אלה באמצעות  שימוש בחלקיקים אקטיביים מסוג כדורי יאנוס (Janus spheres). כדור יאנוס מורכב משני חלקים שאינם זהים בתכונותיהם החשמליות. שוני זה בין שני צידי החלקיק הופך אותו למעין אלקטרודה צפה הנשלטת על ידי המפעיל. כך, באמצעות שינוי תדירות השדה החשמלי, יכול המפעיל להעמיס את החלקיק בחומר הרצוי ולהניע אותו אל היעד.

לדברי פרופ’ יוסיפון, “בהעברת מטען כרוכים שני היבטים, האחד הוא מערכת ההובלה (הנעה וניווט) והשני הוא מערכת המטען (הטענת התרופה ושחרורה ביעד). כאשר כל שלב נעשה בטכנולוגיה אחרת נוצרות בעיות רבות. אנחנו ביטלנו את השוני הזה, ובאמצעות טכנולוגיה אחת אנחנו שולטים בהטענת הפלטפורמה, בהובלתה המבוקרת ובפריקתה.”

החוקרים הדגימו בהצלחה את יכולתם לשלוט בהעמסה סלקטיבית של ננו-חלקיקים ובפריקתם הסלקטיבית בנקודת היעד. לדברי פרופ’ יוסיפון, “פיתוח זה אינו מוגבל לחלקיק יאנוס, ואנו עובדים על פיתוח חלקיקים מהונדסים בעלי צורות שונות, לא רק כדוריות, שישפרו את ביצועי המערכת.”

המחקר נתמך על ידי הקרן הבינלאומית למדע ארה”ב-ישראל (BSF), הקרן הלאומית למדע ומלגות RBNI (מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה) וגוטווירט.

מבודד אופטי ראשון מסוגו פותח על ידי פרופ’ טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות. המבודד מעביר אור שנכנס אליו מכיוון אחד וחוסם את האור הנכנס מהכיוון המנוגד. הפיתוח פורסם בכתב העת היוקרתי Nature

 

חוקרים בטכניון בנו מבודד אופטי ראשון מסוגו, המבוסס על הדהוד של גלי אור בכדור זכוכית המסתובב במהירות. זהו ההתקן הפוטוני הראשון שבו אור המתקדם בכיוונים מנוגדים נע במהירויות שונות. הפיתוח פורסם בכתב העת היוקרתי Nature.

לדברי פרופ’ טל כרמון, שהוביל את המחקר, “פיתחנו כאן מבודד פוטוני יעיל מאוד המצליח לבודד 99.6% מהאור. המשמעות היא שאם נשלח 1,000 חלקיקי אור, ההתקן יבודד כהלכה 996 פוטונים ויפספס רק 4. יעילות בידוד כזו נדרשת בהתקני תקשורת אופטית קוונטית. המבודד שפיתחנו כאן ממלא כמה דרישות חיוניות נוספות: הוא פועל היטב גם כשהאור מגיע בו זמנית משני הכוונים, הוא תואם לסיבים אופטיים סטנדרטיים, הוא ניתן למזעור והוא אינו משנה את צבעו של האור.”

קצת רקע:

שחייה במורד הנהר מהירה יותר משחייה במעלה הנהר. רכיבה על אופניים כשהרוח בגבנו מהירה יותר מרכיבה נגד הרוח.

מתברר שגם האור משנה את מהירותו כתוצאה מ”רוח גבית” או מ”שחייה נגד הזרם”, כלומר כתוצאה מתנועת התווך שבו הוא נע. מהירות האור מושפעת ממהירות התווך.

כבר בבית הספר התיכון אנו לומדים שמהירות האור מושפעת מסוג התווך – החומר שבתוכו נע האור. מהירות האור בזכוכית, למשל, איטית ממהירותו באוויר. עוד לומדים בתיכון ששתי אלומות אור המתקדמות בכיוונים מנוגדים בזכוכית, או בכל חומר אחר, יתקדמו באותה מהירות. “בלימודים בטכניון למדתי גם שמהירות האור תלויה במהירות התווך שבו הוא נע,” אומר פרופ’ כרמון. “ממש כמו השחיין בנהר, מהירות האור נגד תנועת התווך איטית ממהירותו עם תנועת התווך.”

על תופעה זו הצביע כבר ב-1849 המדען הצרפתי ארמנד פׅיזוֹ (Fizeau). הוא הראה שבדומה למהירות השחיין בנחל, מהירות האור במורד הזרם גבוהה ממהירות האור במעלה הזרם. הגילוי של פיזו השפיע מאוד על פיתוחה של תורת היחסות הפרטית על ידי אלברט איינשטיין.

הגרר שמפעיל החומר הנא על האור, שנקרא גם גרר-פיזו, עשוי להוביל ליישומים משמעותיים באופטיקה ובמחשוב. זאת משום שהאטה והאצה של האור באמצעות תנועת התווך יכולות לייצר מבודד אופטי – התקן שבו האור הנכנס מצד אחד נבלע והאור הנכנס מצד שני עובר. למרות  שמהירות האור בתווך היא התכונה הבסיסית ביותר שנובעת מתגובת הגומלין בין אור לחומר, עד כה לא נבנה התקן פוטוני שבו אלומות מנוגדות של אור מתקדמות במהירויות שונות.

כעת, לראשונה, הצליחו חוקרי הטכניון לבנות מבודד המבוסס על מהירויות אור שונות לאלומות המתקדמות בכוונים מנוגדים. מדובר בהתקן אופטי כדורי המסתובב במהירות גבוהה. לתוך ההתקן משוגרות אלומות אור משני כיוונים מנוגדים. האור שמגיע מימין מסתובב בהיקף הכדור עם כיוון סיבוב הכדור; האור שמגיע משמאל מסתובב נגד כיוון הסיבוב ולכן נע במהירות נמוכה יותר. אפשר לומר שהאור נגרר עם ההתקן.

ההתקן החדשני מהווה מבודד אופטי – הוא מעביר אור המגיע מצד שמאל ומכבה אור המגיע מצד ימין. לדברי פרופ’ כרמון, “הבסיס הפיזיקלי של ההתקן, בנוסף לגרר המופעל על האור, הוא מהוד – מקום שגלי האור מהדהדים בו. האור המהדהד מסתובב בתוך הכדור אלפי פעמים עד שהוא נבלע. לעומת זאת, אור שאינו מהדהד חולף דרך ההתקן כמעט ללא הפרעה. במילים אחרות, האור הנע עם ההתקן מהדהד וכבה, והאור הנע כנגד ההתקן ממשיך הלאה ללא הפרעה.”

 

ההתקן נבנה בבית המלאכה לניפוח זכוכית בטכניון ממוט זכוכית שקצהו הותך לכדור ברדיוס של מילימטר. מקור האור הוא סיב אופטי דקיק, בקוטר מאית מעובי שערה, הנמצא במרחק של ננומטרים ספורים מהכדור. הכדור, שהוא המהוד, מסתובב במהירות עצומה – שפת הכדור נעה במהירות של כ-300 קמ”ש – והאור המגיע מהסיב מסתובב בתוכו אלפי פעמים.

אחד האתגרים ההנדסיים שניצבו בפני קבוצת המחקר היה שימור מרחק מזערי קבוע בין הסיב (מקור האור) למהוד הכדורי. “שמירה על מרחק מדויק היא אתגר מסובך גם אם ההתקן אינו נע, והיא אתגר הרבה יותר מסובך כשמדובר בכדור שמסתובב במהירות עצומה. לכן חיפשנו דרך שתכריח את הסיב לנוע יחד עם הכדור למרות העובדה שהסיב והכדור אינם מחוברים. בסופו של דבר מצאנו דרך לעשות זאת: הסיב מרחף על הרוח שיוצר סיבוב הכדור. כך, אם ההתקן רועד – ובגלל הסיבוב המהיר הוא רועד בהכרח – הסיב ירעד יחד עם הכדור המסתובב והמרחק ביניהם יישמר.”

לדברי פרופ’ כרמון, “אנחנו מקווים שסללנו כאן דרך לסוג חדש של התקנים אופטו-מכניים המבוססים על כוחות אופייניים למרחקים ננומטרים. הכוחות הפועלים במרחקים אלה הם כוחות קזימיר וכוחות ואן דר ואלס – כוחות חזקים מאוד, שמקורם באפקטים קוונטים, שעד כה כמעט שלא נעשה בהם שימוש בהתקנים מכניים בכלל ובמהודים בפרט. לאחרונה הדגמנו לראשונה סוג חדש של לייזר שבו גלי מים גורמים לפליטת האור; עוד הדגמנו, בפעם הראשונה, מיקרו לייזר שבו גל אקוסטי גורם לפליטת האור. יתכן בעתיד נוכל ליצור במהודים החדשים לייזרים המבוססים על כוחות קזימיר וכוחות ואן דר ואלס.”

את המחקר הוביל פרופ’ כרמון עם קבוצת המחקר שלו ועם שותפיהם בקולג’ לאופטיקה ופוטוניקה (CREOL). את הניסוי ערכו רפי דהן, שהיה אז סטודנט לתואר שני, וד”ר שי מעייני. ד”ר מעייני נמצא כיום בפוסט-דוקטורט ב-MIT, שם הוא מפתח סיבים אופטיים חדשניים בהנחייתו של בוגר הטכניון פרופ’ יואל פינק. ד”ר מעייני בחר בתחום מחקר זה, שהוגדר כצורך אסטרטגי של ישראל, מתוך רצון לחזור לישראל כחבר סגל בתום הפוסט-דוקטורט. פרופ’ כרמון מדגיש כי חמשת המחברים הראשונים של המאמר הם אנשי הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בכללם יורי קליגרמן ואדוארד מוזס, שביצעו את החישובים.

במחקר תמכו מרכז המצוינות I-CORE,  “מעגל האור” ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

למאמר: https://go.nature.com/2NbOaAN

10 חוקרים מהטכניון זכו בשנים האחרונות במענקי ERC היוקרתיים מטעם האיחוד האירופי. לחלקם זו הזכייה השנייה במענקים אלה

במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של טכניון – התקיים בטכניון טקס הענקת פרסים לחוקרים מצטיינים. מדובר בפרסים שונים הנתרמים על ידי ידידי הטכניון ובמענקי ERC היוקרתיים שמעניק האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המחקר HORIZON 2020.

בשנים 2018-2016 זכו במענק ERC חברי סגל ממגוון פקולטות. עבור כמה מהם זו כבר זכייה שנייה במענק: פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה, פרופ’ אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ יובל ישי מהפקולטה למדעי המחשב. המענק היוקרתי, הניתן על חדשנות פורצת דרך במחקר, הוענק השנה גם לחוקרים הבאים: פרופ”מ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה, פרופ”ח קרן צנזור-הלל מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

בטקס הוענקו כאמור גם פרסים מטעם ידידי הטכניון:

פרס עוזי ומיכל הלוי על פתרונות בשטחים של ננו-טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת הוענק לד”ר בני צ’וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל, ובמענקי מחקר זכו ד”ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות מוענק פעם בשנה על המצאות או פרסומים בעלי פוטנציאל למימוש עסקי. הזוכים השנה הם פרופ”ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ”ח אהרן בלנק ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח ספי גבלי וד”ר איתמר בנישו מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ”ח אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן, ד”ר גנדי שטר ואביגיל לנדמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פרופ”ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ”מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

 

שלושה מתוך שמונת מקבלי מלגת אדמס – סטודנטים בטכניון

נשיא הטכניון היה המרצה המרכזי בסמינר שבמסגרתו יחולקו המלגות

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים העניקה ביום (25 ביוני) את מלגות אדמס היוקרתיות לדוקטורנטים מצטיינים. זאת במסגרת סמינר אדמס השנתי, שאירח השנה את נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שהרצה על “הגיבורים שלי בחקר השינה”.

שלושה מתוך שמונת מקבלי המלגה הם דוקטורנטים בטכניון:

אנאל בן-אשר, 25, מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. היא גדלה בכרמיאל וכבר בגיל 15 החלה ללמוד בקורסים בפקולטה במסגרת תוכנית “ארכימדס”. לאחר השירות הצבאי השלימה תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ועברה למסלול ישיר לדוקטורט. במסגרת הדוקטורט, בהנחייתו של פרופ’ נמרוד מויסייב, היא עוסקת בכימיה קוונטית לא הרמיטית. לדבריה, “ענף זה בכימיה מאפשר לחקור מולקולות הנמצאות ברזוננסים – מצבים עם זמן חיים סופי. במסגרת המחקר אני חוקרת את הדינמיקה של מולקולות בתהליכי יינון, למשל בניסויי התנגשות של מולקולות בטמפרטורות נמוכות מאוד. בנוסף אני מפתחת שיטות לחישוב האנרגיות וזמני החיים של מצבי רזוננסים מולקולריים, למשל של מולקולות הנמצאות בתוך שדה חשמלי.”

ערן לוסטיג, 30, מהפקולטה לפיזיקה. הוא  נולד בחיפה להורים בוגרי הטכניון, למד לתואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה בטכניון וכיום הוא לומד במסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה. לדבריו, “אני חוקר חומרים מיוחדים שבהם גלי אור מתפשטים באופן חסין לפיזורים, כלומר ההתפשטות אינה מושפעת מפגמים בחומר ומרעש חיצוני. אני מייצר את החומרים על ידי שימוש בעקרונות מהתורה המתמטית הקרויה טופולוגיה. זאת במטרה לשפר את ההבנה הבסיסית שלנו לגבי התנהגות האור ולאפשר שימוש נרחב יותר בגלי אור בטכנולוגיות עתידיות.”

ירון בן-עמי מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. הוא נולד וגדל בקיבוץ גלעד, שירת בצבא בחטיבת גולני ולאחר מכן כקצין מבצעים בחטיבה הדרומית של עזה, וכיום הוא נשוי לנטע ואב לשני ילדים: אורי בת השלוש-וחצי וגור, בן 10 חודשים. “אהבתי מאוד טרקטורים וחשבתי שאהיה חקלאי,” הוא אומר, “אבל בסופו של דבר התגלגלתי למדע.” הוא השלים תואר ראשון ושני (בהצטיינות יתרה) במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהשלים את התואר שני בהנחיית פרופ’ אבי לוי הוא החל את הדוקטורט בטכניון בהנחיית פרופ’-משנה אבשלום מנלה. נושא המחקר: השפעת תנאי שפה תרמיים על תהליכי מעבר חום ומסה בזרימת גזים קלושים.

מלגות אדמס ניתנות על ידי האקדמיה במימון התורם מרסל אדמס מקנדה. כל אחד מהדוקטורנטים הזוכים מקבל פטור משכר לימוד, מלגה בת 100,000 ש”ח בשנה (למשך שלוש או ארבע שנות לימוד) ו-3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו”ל.

בשם המשפחה ינאם בטקס ד”ר ג’וליאן אדמס, בנו של התורם מרסל אדמס. ד”ר אדמס, יו”ר חברת הביוטק Gamida Cell, הוא ממציא התרופה האנטי-סרטנית Velcade – תרופה שפותחה על סמך גילוי מערכת האוביקוויטין שזיכתה את הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. את המרצה יציג פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ’ נילי כהן מסרה כי “תהליך הסינון הקפדני של האוניברסיטאות ושל הוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי זוכי המלגות, זו השנה ה-14 ברציפות, מייצגים את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי החיים וההנדסה. אנו גאים בעובדה שמתוך 94 בוגרי תוכנית המלגות עד היום נקלטו 37 במשרות בכירות בסגל האקדמי באוניברסיטאות מתוכם 31 בישראל, 2 במחקר בבית החולים בילינסון, 17 בחברות היי-טק מתוכם 14 בחברות בישראל ו-4 בהכשרת פוסט-דוקטורט בישראל. השקעתו של מרסל אדמס במדענים צעירים ומוכשרים אלו מניבה פירות ומבטיחה את עתיד המדע בישראל.”

בכנס, שאורגן על ידי הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו, השתתפו כ-250 מומחים מהארץ ומחו”ל. מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון: “2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר”

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU) קיימו לאחרונה בחיפה את הכנס הבינלאומי TIME 2018. בכנס השתתפו כ-250 איש, 80 מהם מומחים מובילים מחו”ל בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות. יו”ר הכנס, פרופ’-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, הציג את תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכתה אותו בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

הכנס אורגן על ידי פרופ’ ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, “הכנס הוא אבן דרך בשיתוף הפעולה בין הטכניון ל-YSU ובחיבור בין אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם. מכון המתכות הישראלי בטכניון פועל להבאתה של חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור, אבל חינוך והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה הם אתגר מסובך. הדפסת תלת-ממד היא תחום הולך ומתפתח וחשוב להתייחס אליו כבר בבתי הספר ובוודאי באקדמיה, תוך הטמעה של היכולות החדשות שהתחום הזה מביא איתו.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סיפר בכנס על מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות, שאמר עם פתיחת הלימודים בטכניון ב-1924: “מחקר יישומי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותו מטבע.” נשיא הטכניון אמר כי “התפיסה הזאת הפכה לחלק מהדי-אן איי של הטכניון. הישגיו של הטכניון, ובהם שלושה חתני פרס נובל, מוכיחים כי אנחנו יודעים לעשות מדע בסיסי מצוין.”

מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי כבר הרצל הבין כי הטכנולוגיה היא שתעצב את החברה והוסיף כי “עלינו להבין שעתידה של ישראל תלוי במדע, במחקר ובטכנולוגיה. 2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר – כולל עסקת הענק של מובילאיי. הבעיה שלנו היא שהחדשנות והפריון בהייטק אינם מחלחלים לתעשייה היצרנית כולה. לכן עלינו לקחת יותר סיכונים מחושבים ולהשקיע יותר במו”פ ובהידוק הקשר בין תעשייה, הון פרטי, ממשלה ואקדמיה.”

בפאנל שנערך במסגרת הכנס השתתפו רוב גורהם (America Makes), מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, בוגר הטכניון פרופ’ גדעון לוי (TTA), פרופ’ ברט קונור (YSU) והמנחה פרופ’ הנינג זיידלר (גרמניה).

השתלת עצמות מודפסות

מכון המתכות הישראלי הוקם בטכניון בשנת 1963 כדי לגשר בין התעשייה לאקדמיה בכלל

ולטכניון בפרט. לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז לקידום ופיתוח של טכנולוגיות הייצור בתלת-ממד, במסגרתו הודפסו לאחרונה שלוש עצמות לכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם בעקבות גידול סרטני. השתלים יוצרו במכון המתכות בטכניון והושתלו בשלושה כלבים ברוסיה. את ייצור השתלים בטכניון מובילים ראש היישומים הרפואיים בתלת-ממד ד”ר ז’אן רמון, ראש התחום לבנייה בתלת-ממד במרכז המתכות ד”ר ולדימיר פופוב, המהנדס החוקר גרי מולר והמהנדס יבגני סטרוקין. כיום עובדים חוקרי המכון על הדפסה של שתלים לאנשים שאיבדו את עצמות הלסת.

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם היום בכתב העת Nature גילה משפחה חדשה של חלבוני חישת אור במי הכנרת. זה הגילוי הראשון של משפחה חדשה של חלבונים כאלה מאז 1971. המחקר נערך בשיתוף פעולה חוצה יבשות בין חוקרים מישראל, מיפן ומארצות הברית

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת. את המחקר, שהתפרסם היום בכתב העת היוקרתי Nature, ערכה הדוקטורנטית אלינה פושקרב בהנחיית פרופ’ עודד בז’ה מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון.

חלבונים המגיבים לאור מאפשרים ליצורים חיים לקצור אנרגיית שמש. חלבונים אלו אחראים לקציר אנרגיית השמש בשני תהליכים בסיסיים בטבע: פוטוסינתזה, המתקיימת בצמחי יבשה, באצות ובחיידקים כחוליים (ציאנובקטריה); ומערכות קושרות רטינל (רודופסינים), המשמשות מיקרואורגניזמים רבים וכן במערכת הראייה של בעלי חיים שונים ובהם האדם. הרודופסינים ממוקמים בקרום התא ו”תופרים” אותו הקרום 7 פעמים כמו חוט. בתוך אותו מבנה בקרום נמצאת נגזרת של ויטמין A, הנקראת רטינל ומסייעת לחלבון להגיב לאור.

הרודפסינים הראשונים התגלו ב-1876 על ידי החוקר הגרמני פרנץ כריסטיאן בול, שמצא אותם ברשתית של צפרדע. ב-1971, כמעט 100 שנה לאחר מכן, גילו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה משפחה חדשה של רודופסינים. זאת כשניסו להבין את הסיבה לצבעו הסגול של החיידק הקדום Haloarchaea החי במים מלוחים מאוד. רק כעבור שלושה עשורים הובילה תגלית זו להתפתחותו של תחום מחקר חדש: אופטוגנטיקה. תחום זה מבוסס על שימוש ברודופסינים Type 1 לעירור של עצבים ואפילו תאי עצב בודדים ביונקים. כיום עוסקות קבוצות מחקר רבות בתחום זה בהקשרים של טיפול במחלות נוירולוגיות, תיקון שיבושים בקצב הלב ועוד, והתגלית הנוכחית עשויה לסלול דרכים חדשות בעולם האופטוגנטיקה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים למצוא רודופסינים חדשים לגמרי במיקרואורגניזמים החיים במי הכנרת בשיא הקיץ, כלומר בשיא הקרינה. הכנרת, ככל סביבה טבעית, רוויה במיקרואורגניזמים, אולם אי אפשר לגדלם בתנאי מעבדה. לכן ערכו פושקרב ופרופ’ בז’ה את המחקר על החיידק E.coli, כשהם מתייחסים אליו כאל מכונה לייצור חלבונים – אותם חלבונים של חיידקי הכנרת.

 

במהלך המחקר גילו החוקרים, כשהוסיפו רטינל למצע הגידול, גן הגורם לחיידק לקבל צבע סגול עמוק. התברר כי הגן הזה שייך למשפחה בלתי ידועה של רודופסינים המעוגנים בממברנת התא הפוך, כלומר ב-180 מעלות ביחס לשאר הרודופסינים הידועים. יתר על כן, מתברר כי רודופסינים אלה נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים, ולמרות המחקרים הרבים שנערכו בסביבות כאלה הם לא התגלו עד היום. החוקרים טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי: הליורודופסינים (Helio – שמש), ומקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי.

למאמר המלא ב- Nature  לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתב העת Nature Biotechnology דיווח אתמול על טכנולוגיה חדשנית שתספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה טובה של פעילות מערכת החיסון. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון ממפה, על סמך סריקה של מיליוני מאמרים מדעיים, את הפרופיל החיסוני של כל מחלה. מפות אלה, שכבר חשפו אינטראקציות ביולוגיות שלא היו ידועות עד כה, יאפשרו לפתח טיפולים אישיים המבוססים על הבנת מערכת החיסון

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה מעמיקה של מערכת החיסון בבריאות ובחולי. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Biotechnology הובילה הדוקטורנטית קסניה קוולר תחת הנחייתו של פרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

בעידן המודרני התקדמה הרפואה במהירות מסחררת, ועל כך אין מחלוקת; תוחלת החיים הוכפלה בין אמצע המאה ה-19 לסוף המאה ה-20, החיסונים צמצמו באופן דרמטי את שיעורי התמותה בקרב תינוקות וילדים, ובשני העשורים האחרונים נכנסו לפרקטיקה הרפואית טכנולוגיות פורצות דרך במערכת החיסון – טכנולוגיות המשפרות באופן ניכר את יכולתנו לטפל במחלות, בייחוד בסרטן, בעזרת מניפולציה של מערכת החיסון.

עם זאת, מערכת החיסון היא מכלול מורכב מאוד, ולכן ניתוח והפעלה ממוקדת שלה הם אתגר מסובך. בעשור האחרון פיתחה הקהילה המדעית כלים חדשניים למדידה מדויקת של הפרמטרים השונים במערכת החיסון. הכלים האלה מזרימים אלינו מידע עצום ולכן האתגר הנוכחי, שבו מתמקד המאמר, הוא ניתוחו של אותו מידע. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “חוקרים ורופאים, מנוסים ומצוינים ככל שיהיו, מתמחים בזווית צרה של המכלול הרפואי. בהיותם בני אנוש לא יכולה להיות להם ראייה מערכתית המבוססת על מיליוני מחקרים ומאמרים, מה גם שקצב הפרסומים המדעיים בתחום החיסון הוא אדיר: מאמר חדש בכל חצי שעה. אבל את מה שהרופא והחוקר האנושיים אינם מסוגלים לעשות אנחנו מציעים כעת באמצעות immuneXpresso: בניית מודל ממוחשב של מערכת החיסון. המודל הזה מקנה לנו לראשונה מבט מרתק על המערכת בכללותה, הבנה טובה יותר של הידע הקיים ומגבלותיו, אוטומציה של פרשנות הנתונים ויצירה שיטתית של היפותזות חדשות.”

החוקרים פיתחו מערכת עיבוד שפה שסורקת את כלל הספרות המדעית במדעי החיים ויוצרת, על סמך מידע זה, תמונה גלובלית של רשת האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון בגוף האדם. זאת ברזולוציה גבוהה ותוך התייחסות לאלפי מחלות. המערכת שפותחה בטכניון היא צעד דרמטי בדרך להבנה חיסונית (immune-centric view) של מחלות. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “מערכת החיסון ממלאת תפקיד קריטי במאבק במחלות ובשמירה על בריאותנו. היא מהווה מעין מערכת חישה המנטרת את הסביבה החיצונית והפנימית ומגיבה לשינויים החלים בה. הבעיה היא שלעתים היא כושלת או יוצרת אינטראקציות מזיקות עם תאים אחרים בגוף. לכן, כדי לייעל את הטיפול הרפואי עלינו לפתוח את הקופסה השחורה של מערכת החיסון ולהבין איך היא עובדת.”

כאן נכנסת לתמונה immuneXpresso. תוכנה זו סורקת במאגר PubMed מיליוני מאמרים – 16 מיליון עד כה.  המחקר מתמקד במולקולות שנקראות “ציטוקינים” – חלבוני התקשורת המאפשרים לתאי מערכת החיסון לשלוח מסרים בין תאים ובין רקמות דרך זרם הדם. באמצעות הטכנולוגיה החדשה יצרו החוקרים מפה ממוחשבת ומפורטת של קשרים בין 340 סוגי תאים ל-140 סוגי ציטוקינים באלפי מחלות – בסיס-ידע ראשון מסוגו וחסר תקדים מבחינת היקף ורזולוציה. מהלך זה מספק אפיון גלובלי של רשת האינטראקציות הבין-תאיות במערכת החיסון ושל תבניות צבירת ידע מדעי לאורך זמן. לצד ניתוח ומיפוי של גורמים ידועים הגישה האנליטית המתוארת במאמר אפשרה ניבוי של מאות אינטראקציות ביולוגיות חדשות שלא זוהו ולא פורסמו עד כה. יתר על כן, לראשונה בהיסטוריה מיפו החוקרים את הפרופילים החיסוניים של מחלות שונות והצליחו לקבץ את המחלות לפי דמיון בין “מפות-מחלה” המציגות את הקשרים בין מצב רפואי למצב החיסוני. “מקבצי מחלות” אלה מהווים מפת דרכים ייחודית להתמצאות בליקויים בתפקודי מערכת החיסון במצבי מחלה שונים. הישג זה יאפשר לייעד טיפולים תרופתיים קיימים למחלות נוספות שאותם טיפולים יוכלו למנוע או לבלום.

לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “כדי לתרגם את המידע הזה לרפואה אישית נחבר אותו בעתיד לפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי. זאת מתוך הבנה שמערכת החיסון משתנה מאדם לאדם ואפילו באותו אדם על ציר הזמן. לכן, אם רק נדע לנטר את המערכת הזאת, כפי שאנחנו מנטרים כיום לדוגמה את פעילות הלב, נוכל לבצע התערבות רפואית אישית, מדויקת ומבוססת-מידע.”

כבר לפני יותר מעשור, בפוסט-דוקטורט שלו בסטנפורד, חקר פרופ’-משנה שן-אור את השונות במערכת החיסונית של בני אדם שונים. “זאת הייתה הפעם הראשונה שניתחתי נתונים שהתקבלו מניטור של מערכות חיסון, וגיליתי הבדלים בתפקודם של 8 ציטוקינים אצל אדם מבוגר לעומת אדם זקן. שיתפתי בתגלית הזאת אימונולוגים מנוסים בתקווה שיעזרו לי להבין אילו תאים מפרישים ציטוקנים אלו, אבל איש מהם לא יכול היה לתת לי תשובה. זאת משום שכל אימונולוג רואה  תמונה חלקית של המערכת ואיש מהם אינו מכיר אותה במלואה. מאז ועד היום אני מתמקד בבניית תמונה מערכתית של מערכת החיסון ובקשרי הגומלין שלה עם שאר המערכות בגוף. זאת מתוך שאיפה להפוך את האימונולוגיה – תורת מערכת החיסון – למדע מובנה ומבוסס מודל, כלומר לאימונולוגיה מערכתית של ממש.”

האימונולוגיה המערכתית נולדה לפי כעשור והתקדמה רבות ביכולתנו למדוד את המערכת בבני אדם ולייצר נתונים רבים., אולם ההיבט המשלים – פרשנות הנתונים – לא התפתח בקצב דומה. פרופ’-משנה שן-אור מעריך כי immuneXpresso תעניק דחיפה משמעותית להיבט הפרשני וזאת בין השאר בהיותה פלטפורמה למיפוי וסטנדרטיזציה של הידע הקיים, המאפשרת חיבור בין ספרות מדעית לנתונים אקספרימנטליים.

המעבדה של פרופ’-משנה שן-אור היא מרחב אינטרדיסציפלינרי המפגיש חוקרים מרקע חישובי עם חוקרים מרקע ביולוגי. גם הוא עצמו מגלם את השילוב בין תחומים שונים: הוא השלים בטכניון תואר ראשון במערכות מידע בפקולטות לתעשייה וניהול ולמדעי המחשב; במכון ויצמן תואר שני בביואינפורמטיקה – שימוש במאגרי מידע ובכלים חישוביים לטובת מחקר ביולוגי ורפואי; בהרווארד תואר שלישי בביולוגיה התפתחותית; ובסטנפורד פוסט-דוקטורט בביואינפורמטיקה ובאימונולוגיה. ב-2011 הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, וכאן הוא עומד בראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית.

המחקר נערך במימון רשויות הבריאות האמריקאיות (NIH) והושקעו בו שנות עבודה רבות. פיתוחה המסחרי של טכנולוגיית immuneXpresso נמשך כיום במסגרת חברת CytoReason, הפועלת לייצור תובנה מערכתית של מערכת החיסון לטובת פיתוח תרופות ורפואה מדויקת יותר.

למאמר המלא ב- Nature Biotechnology לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להרצאתו של פרופ’-משנה שן-אור ב-TEDMED בנושא אימונולוגיה מערכתית

הטכניון העניק בשבוע שעבר תוארי דוקטור לרפואה ל-112 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. דיקן הפקולטה ונשיא הטכניון הדגישו את הצורך ברפואה אנושית שרואה את החולה ולא רק את המחלה

ב-13 ביוני התקיים בפקולטה לרפואה טקס הענקת תוארי דוקטור לרפואה (MD). את התואר קיבלו 112 בוגרים, 58% מהם נשים. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר לבוגרים: “אתם מקבלים את התואר בעידן שבו כל האינפורמציה הרפואית נמצאת בכיסכם, אלא שההתפעלות מהישגי הטכנולוגיה מתעלמת מהסכנות שהיא נושאת בחובה. בעולם המתנהל ב’ציוצים’ וכורע תחת עומס האינפורמציה המציפה אותנו מבוקר ועד ערב אנו עלולים לאבד חלק מהכישורים האנושיים הבסיסיים ביותר המאפשרים אינטראקציה בין-אישית. זכרו, הרובוט המתוחכם ביותר לא יוכל  לחוש אמפטיה כלפי החולה הניצב מולו ולא משנה כמה טרנזיסטורים נמצאים בקרביו. מחשב שיאבחן מחלות כמו הטוב ברופאים איננו רואה את החולה, אלא רק את המחלה. לעולם אל תשכחו זאת.”

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הוקמה ב-1969 בתמיכתם הנדיבה של רות וברוך רפפורט ז”ל. עוד בטקס חנוכת הבניין ב-1974 אמר ברוך כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל, ובני הזוג רפפורט הספיקו לחזות בהתגשמות נבואתם בשנת 2004, עם זכייתם של חברי סגל הפקולטה פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר.

ברוך רפפורט נפטר ב-2010. אשתו רות נפטרה בתחילת השנה הנוכחית. את בני משפחת רפפורט ייצגו בטקס בנותיהם ד”ר ורד דרנגר-רפפורט ועירית רפפורט. “כשאני מביטה בכם, הבוגרות והבוגרים של בית הספר לרפואה, אני רואה למעשה את הפנים היפות של החברה הישראלית על כל גווניה,” אמרה עירית רפפורט בטקס. “המגוון החברתי שאני רואה פה לפני – גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים – הוא עוצמתה של החברה הישראלית. עלו והצליחו בכל אשר תפנו, רופאים ורופאות לתפארת המוסד הזה, לתפארת מדינת ישראל ולמען כל אזרחיה, תושביה והגר השוכן בתוכה.”

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום אמר לבוגרים כי “חינוך רפואי הוא בראש ובראשונה חינוך למקצוענות ערכית. החתמנו אתכם בתשוקה להקל סבל אנושי, כאב גופני וייסורי נפש; להעניק מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, כל אדם שמבקש את מבטכם או את מגע ידכם, קשב, חמלה או חיוך, מילה של עידוד או חיבוק. שמרו על הרפואה, הקפידו לא לזנוח את העשייה הציבורית וקבלו על עצמכם אחריות ושליחות לטובת הרפואה והמטופלים; שימרו על הרפואה מכל משמר. שימרו עליה מפני אלילי הבערות והיוהרה. שמרו עליה מפני שכרון הטכנולוגיה. שימרו עליה מפני רואי החשבון. בידכם הדבר.”

יריד התעסוקה הטכנולוגי הגדול בתולדות הטכניון התקיים אתמול בהשתתפותן של 84 חברות מובילות במשק הישראלי לצד חברות בינלאומיות, ואלפי סטודנטים ובוגרים ביקרו בו. היריד השתרע על חלק ניכר ממרכז הקמפוס וכלל 186 ביתנים שהוקמו במיוחד לכבוד האירוע.

“לאחרונה פרסם המגזין Times Higher Education סקר עולמי בו דורג הטכניון ראשון בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו ובהכשרתם למהפכה הדיגיטלית,” אמר פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון בסיור בין ביתני החברות. “ההערכה הרבה והחשיבות שחברות ההייטק המובילות בארץ ובעולם מייחסות לטכניון ניכרת גם ביריד התעסוקה. בעיקר בשל העובדה שהסטודנטים והבוגרים שלנו מביאים איתם לשוק העבודה העמקה מחקרית והבנה רחבה בתחומי ההנדסה השונים.”

ביריד השתתפו חברות בינלאומיות רבות לצד חברות היי-טק ישראליות מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אפל,  אינטל, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, אמזון, HP, מיקרוסופט, IBM, מלנוקס, SAP, TDK, eBay, Dell EMC, מרוול, סיסקו ועוד. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד גם חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן היתה זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית וחברות המזון אסם ויוניליבר ישראל, כמו גם חברות הבנייה אלקטרה בע”מ וקבוצת אורון. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג, JP MORGAN ודלויט וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד חברת רפאל, ישקר, רכבת ישראל, משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית ואפילו המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לקח בו חלק וגייס לשורותיו סטודנטים מכל הפקולטות.

חברת רפאל המציגה ביתן ביריד מידי שנה, הזמינה השנה את המועמדים “להכין את משרתם לקיץ” ולהיפגש עם עובדי החברה בתחומי ההנדסה השונים. בשנה שעברה גייסה רפאל למעלה מ-700 עובדים וסטודנטים, רבים מהם מהטכניון, ובשנת 2018 היא צפויה לגייס עוד מאות רבות.

לנציגי חברת הסטארטאפ ZADARA זו הפעם השנייה ביריד התעסוקה של הטכניון. “היריד בשנה שעברה היה מוצלח מאוד עבורנו וגייסנו בו עובדים ולכן חזרנו גם השנה. אנחנו מחפשים בעיקר בוגרי מדעי המחשב עם עדיפות לסטודנטים בתואר השני”, אמרה גלי סער המנהלת האדמיניסטרטיבית של החברה.
לצד החברות, הציע הטכניון אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלו, במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון וחשף בפני הסטודנטים את האפשרויות ללימודים לתארים מתקדמים.

“#סולמות מציעה לסטודנטים מכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון,” הסבירה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את התוכנית הייחודית. “התוכנית נועדה לספק לסטודנטים תעסוקה מחקרית בשכר ולצייד אותם בכישורי מחקר שיועילו להם בין אם ימשיכו ללימודים לתארים מתקדמים ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים. היענות הסגל האקדמי מרשימה והצענו ביריד כ- 70 הצעות לעבודה במחקר בשכר בכל הפקולטות בטכניון.”

לדברי דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ’ בני נתן, “היריד מהווה עבור הסטודנטים והחברות הזדמנות ייחודית למפגש ולהיכרות. עבור התעשייה זוהי הזדמנות לגייס את מיטב הסטודנטים בישראל. כידוע, הבוגרים והבוגרות של הטכניון מהווים את עמוד השדרה של התעשייה האזרחית והביטחונית בישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE-בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון, אמרה כי “יריד התעסוקה הטכניוני גדל בהדרגה, ובכל שנה מצטרפות אליו חברות נוספות המכירות במצוינותם של הסטודנטים שלנו. אנו פעילים במשך כל השנה, אולם היריד הוא שיאה של פעילות זו. כאמור מדובר בשיא חדש במספר החברות המשתתפות ביריד, ובעקבות כך הגדלנו את השטח המוקצה לו בלב הקמפוס. היריד משקף את מפת ההייטק בישראל, כאשר הטכניון מספק תשתית של מצוינות טכנולוגית למדינת ישראל.”