מחבר: shlomi ben-oz

באירוע השיא של התוכנית הציגו 8 הצוותים הזוכים את פיתוחיהם בפני מומחים ומשקיעים

CloudPool היא הקבוצה הזוכה ב BizTEC 2018– תוכנית היזמות של הטכניון. הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן.

BizTEC 2018 היא תוכנית יזמות (פרה-אקסלרציה) כלל-ארצית המנוהלת על ידי מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. התוכנית פונה לצוותים המפתחים טכנולוגיות עמוקות, תוך התמקדות ביזמים בעלי רעיון “בוסרי” בתחילת דרכם. היא הוקמה על ידי סטודנטים בטכניון בשנת 2004 והפכה לתוכנית ייחודית בנוף תוכניות היזמות הישראליות בהצלחתה ללוות מיזמים טכנולוגיים עמוקים. מאז היווסדה השתתפו בתוכנית יותר מ-400 צוותים ונולדו חברות רבות שגייסו יותר מ-350 מיליון דולר.

השנה, מתוך 117 צוותים שהגישו את מועמדותם לתוכנית, נבחרו 26 צוותים, ש-8 מתוכם הגיעו אתמול לאירוע הגמר – ה”דמו דיי”. באירוע זה הציגו 8 הצוותים המובילים את פיתוחיהם בפורמט של מצגת עסקית (פיץ’). 4 מהצוותים עוסקים ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית והשאר עוסקים ב-IoT ברכב, בבלוקצ’יין ובניהול מחשוב ענן. השופטים בתוכנית היו רות אלון, משה ברקוביץ, עידן פרידמן, עידן בר דב, מירי אשכנזי, נועה עוז ומיכאל מרציאנו.

 

מייסדי הקבוצה הזוכה הם מנכ”ל CloudPool מיכאל צייזלר, בוגר 8200 (רס”ן במיל’) וסטודנט לתואר שני במדעי המחשב, שהוביל עד לאחרונה צוות פיתוח בחברת EMC; ומנהל הטכנולוגיות ינאי טבת, ששירת במודיעין חיל הים, השלים תואר שני במתמטיקה ובפיזיקה ועבד כמוביל טכנולוגי בחברת EMC. כאמור, הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן. לדברי צייזלר, “פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת לעשות באופן אוטומטי תהליכים שהם מסובכים מאוד לביצוע ידני. היתרונות העיקריים שלה הם הימנעות מ’נעילה’ לספק-ענן יחיד, חיסכון משמעותי בעלויות והיכולת להגיב בזמן אמת לאירועים כמו שינוי בדפוסי המשתמשים או נפילת שירותי הענן.”

בפרס המיזם הרפואי הטוב ביותר זכתה קבוצת SpeechBeat – פתרון חדשני לאנשים מגמגמים. המכשיר מותאם אישית לאדם המגמגם ומאפשר לו לדבר באופן שוטף ולפי הקצב הנכון והטבעי המתאים לו. הרעיון נולד בהאקתון T2MED בפקולטה לרפואה בטכניון וכיום מונה הקבוצה 4 חברים: אשד רבינוביץ’, סטודנט לתואר שני ברפואה בטכניון בהנחיית פרופ’ נועם זיו; פלג שקולניק, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; שקד רון, סטודנט בתוכנית המשותפת לפקולטה לרפואה ולפקולטה להנדסה ביו-רפואית; ואליאס מנצור, בוגר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית המתחיל את לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. רבינוביץ’ מדגיש כי מאחר שהפרויקט נערך במסגרת מסלול החומרה של ביזטק קיבלה הקבוצה מענק של 8,000 דולר ממשפחת ברוניצקי, וכי גם הסיוע מקהילת המגמגמים היה חיוני בפיתוח המיזם.

 

חברה נוספת שזכתה לאיזכור מיוחד ע״י צוות השיפוט היא Agora – זירת העתיד של המסחר בנדל״ן. החברה תאפשר לכל אדם להשקיע בנדל”ן מניב את הסכום הרצוי לו. מייסדי החברה הם ליאור דולינסקי, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ובר מור, סטודנט למדעי המחשב ב-IDC (המרכז הבינתחומי הרצליה). החברה נמצאת בתהליכי גיוס כספים וכבר גייסה 300 אלף דולר.

אלה הקבוצות האחרות שהשתתפו באירוע הגמר:

Lucky – מכשיר הביתי הראשון לטיפול מלא בכף היד, כולל ג׳ל לציפורניים.

SafeDrive – מערכת חכמה למנהלי ציי רכב, המספקת להם מידע רציף ובזמן אמת על מצבם של כלי הרכב שבאחריותם.

NovelHand – יד רובוטית המאפשרת לקטועי גפיים לבצע פעולות מגוונות ללא מאמץ מיוחד, על סמך אותות המתקבלים משריר הזרוע.

VitaPod – מכשיר ביתי למעקב אחר פצעי רגליים המתפתחים ברגלי חולי סוכרת. המכשיר מאפשר מעקב רציף יומיומי ומונע אשפוז וכריתה.

AntiShock – מערכת חדשנית לזיהוי מוקדם של שוק ספטי (זיהום בדם), על סמך מעקב אחר זרימת דם בכלי דם זעירים.

מחזור BizTEC 2018, שהציג השבוע את הפרויקטים שלו, יצא לדרך לפני כחצי שנה בהשתתפות חתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018 יהודה ברוניצקי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, ממציא הדיסק-און-קי דב מורן ובוגרי תוכנית ביזטק. את הקבוצות ליוו מומחים מהמובילים בעולמות היזמות וההשקעות ובהם אנשי NowTecc שזכו בתחרות ביזטק 2017, מייסד ומנכ״ל Store Dot דורון מייסדורף, מייסד ומנכ״ל MeMed ערן אדן, מנכ״ל ומייסד SimilarWeb אור עופר, ראובן שרווין מ-Wix, אריק קליינשטיין מגלילות קפיטל, לוטן לבקוביץ מגרוב ונצ׳רס ואירית ישראלי מ-AfterDox.

 

 

מרכז חדשני לבינה מלאכותית, המשותף לטכניון ולחברת אינטל, נחנך ביום שני בטכניון. המרכז החדש יקדם מחקרים בבינה מלאכותית ושיתופי פעולה בין חוקרי הטכניון וחוקרים באינטל.

מנהל הטכנולוגיה של אינטל העולמית ד”ר מייקל מייברי ומנהל תחום הבינה המלאכותית בחברה מר נאבין ראו יצגו את אינטל בטקס חנוכת המרכז החדש. מהטכניון השתתפו באירוע סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ דן גייגר ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול פרופ’ כרמל דומשלק.

בראש המרכז יעמוד פרופ’ שי מנור, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, שאמר כי “הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בישראל בתחום הבינה המלאכותית ונמנה עם עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום. בשנת 2018 דורג הטכניון במקום ה-7
ב-CSRankings: Computer Science Rankings. בטכניון יש כ-20 חברי סגל שתחום המחקר העיקרי שלהם הוא למידה חישובית ועוד כ-40 העוסקים בתחומים הקשורים לנושא. רוב החוקרים מגיעים מהפקולטה למדעי המחשב, מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול וחלקם מפקולטות אחרות ובהן רפואה וביולוגיה.”

פרופ’ מנור הוסיף כי ” במסגרת שיתוף הפעולה עם אינטל תתמוך החברה בפרויקטים של חברי סגל בטכניון החוקרים יחד עם חוקרי אינטל נושאים בלמידה חישובית ובבינה מלאכותית. מחקרים אלה יכסו ספקטרום רחב של נושאים ובהם עיבוד שפה טבעית, למידה עמוקה ואופטימיזציה של חומרה לאלגוריתמים לומדים.”

“אנחנו גאים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, שיקדם את הטכנולוגיה הישראלית ואת המובילות הטכנולוגית של אינטל בתחום הבינה המלאכותית,” אמר מנכ”ל אינטל ישראל יניב גרטי. “אינטל מובילה בתחום זה ומרכז המחקר יקדם את החדשנות בתחום הבינה המלאכותית. אין לי ספק שפריצות הדרך שיתרחשו במרכז יובילו לפיתוחים משמעותיים בשנים הקרובות. מאז ומעולם מקיימות אינטל והאקדמיה הישראלית שיתופי פעולה שכוללים תרומות רבות, תמיכה בתוכניות הוראה, מלגות לסטודנטים מצטיינים ומחקרים משותפים.”

“הטכניון מתכוון להרחיב בשנים הקרובות את פעילותו בתחומים של טכנולוגיות חכמות המבוססות על למידה חישובית,” אמר סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, “והפעילות המשותפת עם אינטל היא אחת הסנוניות הראשונות בכיוון זה. אנחנו פועלים לגיוס משאבים בהיקפים חסרי תקדים כדי לתמוך במחקר הבסיסי בתחום זה, ובה בעת שואפים לעבוד עם חברות מובילות דוגמת אינטל כדי לקדם יישומים בשורה ארוכה של תחומים ובהם מערכות בריאות, רכב אוטונומי, סביבה חכמה ורובוטים ביתיים ותעשייתיים.”

אינטל והטכניון מקיימים קשרים הדוקים ביניהם זה שנים רבות. עוד בשנת 2009 העניקה אינטל לטכניון את “אות אינטל” כהוקרה לטכניון, שבוגריו היו הגרעין המייסד של שלוחת החברה שהוקמה בחיפה בשנת 1974. אינטל תומכת במעבדות בטכניון ומממנת מלגות רבות לסטודנטים, ובין השאר תומכת במלגות לסטודנטיות מצטיינות בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב.

 

 

חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי

כתב העת Nature Communications מדווח על שיטות חדשות לסינתזה (יצירה) של חלבונים, שפותחו בטכניון. את המחקר הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והשתתפו בו מוחמד ג’בארה, שי לפס, ד”ר גיא קמינצקי וגיא מן מצוות המחקר שלו ועמיתתו פרופ’ סינתיה וולברגר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס.

חלבונים הם רכיבים חיוניים בתא החי, שמהם נבנים אברונים בתא, שרירים ועוד. יצירה מלאכותית של חלבונים היא אמצעי לקידומם של מחקרים ביוכימיים, מבנים ותפקודיים ולפיתוחן של תרופות חדשות. לכן, הצלחתה של קבוצת המחקר מהטכניון ומג’והנס הופקינס עשויה להשפיע באופן דרמטי על כיוונים אלה.

הקבוצה הבינלאומית הצליחה ליצור אשכולות חלבונים מורכבים באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים. זוהי הרחבה של ארגז הכלים הכימי לסינתזה של חלבונים ופתיחה של ערוץ חדש לפיתוח כימיה של מולקולות קטנות על בסיס קומפליקסים אורגנו-מתכתיים. השיטה הודגמה בסינתזה של חלבון מאחסן נחושת (CSP1) ובריאקציה  של חלבוני אוביקוויטין ליצירת קומפלקס חזק (קובלנטי) של אנזים-נוקלאוזום.

פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון הוא הצטרף לסגל הטכניון ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

המחקר הנוכחי נתמך על ידי הקרן האמריקאית הישראלית הדו-לאומית (BSF).

למאמרים ב- Nature Communications : לחצו כאן

משרדי הטכניון יהיו סגורים לרגל חופשה מרוכזת בין התאריכים 18.09 ל 02.10,
חג שמח וחופשה נעימה!

חיבור בין שתי קבוצות מחקר מובילות בטכניון הוליד תחום מדעי חדש: מטא-חומרים קוואנטיים. המחקר המהווה פריצת דרך בכל הקשור לניסויים באינפורמציה קוואנטית התפרסם היום בכתב העת היוקרתי Science

מחקר משותף של ראש המכון למצב מוצק פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ופרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות הוליד תחום מדעי חדש: מטא-חומרים קוואנטיים. הממצאים פורסמו היום (13 בספטמבר 2018) במאמר משותף של החוקרים בכתב העת היוקרתי Science. במחקר השתתפו הסטודנטים תומר סתיו ודקלה אורן ממעבדתו של פרופ’-מחקר שגב, ד”ר ולדימיר קליינר והסטודנטים ארקדי פאירמן ואלחנן מגיד ממעבדתו של פרופ’ חסמן.

המחקר מדגים לראשונה את האפשרות ליישם מטא-משטחים בתחום המידע הקוואנטי והמחשוב הקוואנטי וסולל דרך ליישומים רבים ובהם הצפנה חסינה לגמרי. מחקר זה פותח אפשרות לשיתופי פעולה בין-תחומיים ולפיתוח מערכות של מידע קוואנטי על שבב.

מטא-חומרים הם מבנים ננומטריים מהונדסים שאינם קיימים בטבע, ואחת הקטגוריות הייחודיות שלהם היא קבוצת המטא-משטחים (Meta-Surfaces). אלה מבנים מלאכותיים דקים מאוד, דו-ממדיים לצורך העניין, המיוצרים בטכנולוגיות חדשניות ומטרתם לקיים אינטראקציות ייחודיות עם האור. באמצעות אנטנות ננומטריות אופטיות הקטנות בהרבה מאורך הגל. הטכנולוגיה שפיתח פרופ’ חסמן במעבדתו מאפשרת את בנייתם של מטא-משטחים מבודדים מדויקים מאוד עשויים סיליקון שקוף, ללא מתכות, שאינם בולעים את האור.

המחקר האופטי במטא-משטחים עסק עד כה רק באור “רגיל” ממנורת שולחן או ממכשיר לייזר, כלומר באור קלאסי (גלים אלקטרומגנטיים). בעבודה הנוכחית הדגימו חוקרי הטכניון לראשונה בהיסטוריה שימוש במטא-משטחים באופטיקה קוואנטית (האור כזרם של חלקיקים קוואנטיים הנקראים פוטונים) ובמידע קוואנטי. החוקרים הדגימו שימוש במטא-משטחים ליצירת שזירה קוואנטית – המרכיב החיוני ביותר בתקשורת קוואנטית, במחשוב קוואנטי ובהצפנה קוואנטית.

“במחקר הזה הבאנו את תחום המטא-חומרים לעולם המידע הקוואנטי,” אומר פרופ’-מחקר שגב ממייסדי מרכז הקוואנטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר. “אנו רותמים כאן לראשונה את התכונות הייחודיות של מטא-חומרים ליצירה של אור קוואנטי ולשליטה בו. כעת נוכל להנדס את התכונות הקוואנטיות של האור באמצעות תכנון, ייצור ושליטה בחומר שדרכו הוא עובר. למעשה נולד כאן תחום מדעי חדש שיאפשר מזעור משמעותי מאוד של מערכות אינפורמציה קוואנטיות ופיתוח מגוון של אפשרויות למניפולציה של האור הקוואנטי בדרכים שחומרים רגילים אינם מאפשרים. אם בעבר יצרנו מערכות כאלה על שולחנות גדולים, כעת נוכל לבנות אותן על צ’יפים זעירים בהם משולבים מטא-חומרים”

לדברי פרופ’ חסמן, “המרכיב העיקרי כאן הוא מטא-משטח מבודד היוצר את השזירה בין הפוטונים. המטא-משטח חייב להיות מיוצר מחומרים שקופים (סיליקון) שאינם מוליכים ואינם בולעים אור, ולכן אי אפשר לייצר אותו ממתכת. למעשה לקחנו משטח ועיוותנו אותו, כלומר גרמנו לו דפורמציה מרחבית, וכך נוצר שדה מגנטי אפקטיבי שיוצר את הקורלציה הנדרשת, כלומר את השזירה. זהו הישג ענק של שתי הקבוצות.”

החוקרים הדגימו את השימוש במטא-חומרים ליצירת שזירה (entanglement) – תופעה שבה שני חלקיקים (פוטונים במקרה זה) מתנהגים כתאומים פיזיקליים המשפיעים זה על זה גם כאשר המרחק ביניהם עצום. פעולה המבוצעת על פוטון אחד משפיעה באופן מיידי (ללא הפרש זמן) על הפוטון התאום. המכניקה הקוואנטית גורסת כי פוטונים מתקיימים במצבי ספין חיוביים ושליליים בעת ובעונה אחת, אבל ברגע שהם נמדדים הם מקבלים מצב אחד. האנלוגיה המפורסמת היא “החתול של שרדינגר”, שהציג חתן פרס נובל ארווינג שרדינגר- אנלוגיה שבה החתול חי ומת בעת ובעונה אחת עד לרגע פתיחת הקופסה שבה הוא נמצא.

המחקר הנוכחי מבוסס כאמור על שיתוף פעולה בין שתי מעבדות מהמובילות בטכניון. החוקרים האירו בקרן לייזר על גביש הלא לינארי כדי ליצור זוגות פוטונים המאופיינים באפס תנע זוויתי וכל אחד מאופיין בקיטוב לינארי אחר. כל קיטוב לינארי הוא סכום של קיטוב מעגלי ימני וקיטוב מעגלי שמאלי, התואמים ספין חיובי ושלילי. המערכת כיוונה את צמד הפוטונים למטא-משטח, והאינטראקציה בין האור לחומר יצרה שזירה של שני הפוטונים.

בניסוי הראשון פיצלו החוקרים את זוגות הפוטונים – אחד דרך המטא-משטח ואחד דרך הגלאי. לאחר מכן הם מדדו את הפוטון הבודד שעבר דרך המטא-משטח וגילו כי הוא אכן פיתח תנע זוויתי אורביטלי השזור עם הספין שלו. בניסוי השני, הועברו צמדי הפוטונים דרך המטא-משטח ונמדדו באמצעות שני גלאים. החוקרים גילו כי הספין של אחד הפוטונים בצמד נעשה שזור עם התנע הזוויתי האורביטלי של הפוטון השני, ולהיפך.

להתחרות עם קבוצות מחקר מכל העולם – ולנצח

לדברי הפרופסורים שגב וחסמן, “המחקר הנוכחי נולד מרעיון של שני סטודנטים שלנו לתואר שני – תומר סתיו וארקדי פאירמן. הם הגיעו אלינו עם רעיון חדשני ופורץ דרך שהוביל לכיוונים חדשים של מחקר ויישום, למשל מערכות של מידע קוואנטי על שבב ושליטה בתכונות קוואנטיות בצורות אשר הן לחלוטין בלתי אפשריות בחומרים רגילים. הצעירים האלה עשו עבודה נהדרת בלוח זמנים קצר. התחרינו מול קבוצות מחקר גדולות מאוד מכל העולם והצלחנו לנצח.”

שני הסטודנטים, עדיין לא בני 30, הם חברים ותיקים שהשלימו במקביל תואר ראשון בטכניון – תומר בתוכנית המצוינים של הפקולטה לפיזיקה וארקדי במגמת האופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות. בתום התואר הראשון הם המשיכו לתואר שני במעבדותיהם של פרופ’-מחקר שגב ושל פרופ’ חסמן, בהתאמה. במהלך לימודיהם לתואר השני הגו וערכו את המחקר הנוכחי.

המחקר נערך במרכז הקוואנטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון. שתי קבוצות המחקר קשורות למכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI)  ולשני החוקרים פרסומים קודמים רבים ב-Science.

פרופ’-מחקר מוטי שגב, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד- 2014, הוא ראש הקתדרה ע”ש ד”ר בוב שילמן בפקולטה לפיזיקה וממייסדי מרכז הקוואנטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון. פרופ’-מחקר שגב הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיה האמריקאית למדעים ולאמנויות.

פרופ’ ארז חסמן השלים דוקטורט במכון ויצמן ולאחר מכן עבד והוביל פיתוח במשך עשור בתעשייה האזרחית והביטחונית. ב-1998 התמנה לחבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הקים את המגמה להנדסה אופטית בפקולטה וכיום הוא עומד בראש המעבדה למיקרו וננואופטיקה וראש הקתדרה ע”ש שלזינגר. קבוצת המחקר שלו הניחה בשנת 2001 את היסודות לתחום המטא-משטחים האופטיים, הנחשב כיום לאחד התחומים החמים ביותר באופטיקה.

למאמר ב- Science לחצו כאן
לסרטון המסביר את המחקר

לאנימציה המדגימה את המחקר

הסבר: מצד ימין מגיע פוטון בודד בקיטוב לינארי (מיוצג בצהוב על ידי אמפליטודת השדה החשמלי), שהוא בעצם סופרפוזיציה של קיטובים מעגליים ימני ושמאלי וללא תנע זוויתי אורביטלי (מיוצג בצהוב על ידי חזית הפאזה השטוחה).

כאשר הוא מגיע למטא-משטח מתרחשת האינטראקטציה בין הספין (הקיטוב המעגלי) לתנע הזוויתי האורביטלי. כאשר הוא יוצא מהמטא-משטח אפשר לראות שהוא במצב שזור בין ספין חיובי (מיוצג באדום על ידי אמפליטודת השדה החשמלי) ותנע זוויתי אורביטלי נגד כיוון השעון (מיוצג באדום על ידי חזית הפאזה עםvortex ) לבין הספין השלילי (כחול) ותנע זוויתי אורביטלי עם כיוון השעון (כחול). קרדיט: Ella Maru studio

המרכז הבינלאומי בטכניון ציין את סיום המחזור השישי, שבו למדו סטודנטים מסין, מהודו, מארצות הברית וממקדוניה

במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) הסתיים מחזור הלימודים השישי ובו 16 סטודנטים וסטודנטיות: 11 מסין, 3 מהודו, אחד מארצות הברית ואחת ממקדוניה. הסטודנטים למדו יחד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית. שניים מהם סיימו את לימודיהם בהצטיינות ואחד בהצטיינות יתרה.

מנהלת המרכז הבינלאומי רונית ליס הכהן אמרה בטקס הסיום כי “זו גאווה גדולה לראות את הבוגרים חוגגים עם משפחותיהם, שהגיעו מרחבי העולם. אנחנו רואים בפעילות שלנו תרומה משמעותית לעשייה הבינלאומית של הטכניון, ושמחים על כך שרבים מהסטודנטים ממשיכים לתארים מתקדמים ו-6 מהם יעשו זאת בטכניון.”

המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בירך את הבוגרים ואמר “כשאני הייתי בגילכם, הנדסה אזרחית לא נחשבה להיי-טק, אבל מאז זה השתנה. אנשים חושבים שהסיבה היא טכנולוגית אבל לא – השינוי טמון בחוקרי הטכניון, באנשים שבנו את התוכנית הזאת והשקיעו מחשבה רבה בעתידה של ההנדסה האזרחית. למדתם כאן נושאים שכלל לא התקיימו כשאני הייתי סטודנט. אני מקווה שתהיו שגרירים של רצון טוב לטכניון ולמדינת ישראל.”

המרכז הבינלאומי נפתח בטכניון באוגוסט 2009 עם 19 סטודנטים, ומאז הפך למוקד ידע עולמי. כיום לומדים בטכניון למעלה מ-800 סטודנטים ומשתלמים זרים שבאו לחיפה מיותר מ-30 מדינות. עם זאת, אין ספק שגולת הכותרת של הפעילות הבינלאומית של הטכניון היא שלוחותיו בארה”ב ובסין – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין – שני המוסדות אשר נחנכו בשנה האחרונה.

 

12 הזוכים במלגה נבחרו מתוך 402 מועמדים מ-55 מדינות

ד”ר נעמה גבע זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון זכתה במלגת CIFAR מטעם קרן עזריאלי העולמית. השנה הגישו 402 חוקרים מ-55 מדינות את מועמדתם למלגה, והקרן בחרה 12 זוכים מ-5 מדינות: ישראל, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וקנדה. שניים מהזוכים הם ישראלים: ד”ר גבע זטורסקי וד”ר יניב זיו מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע.

החוקרים הנבחרים התקבלו על סמך מצוינות במחקר, תרומה פוטנציאלית לתוכנית הרלוונטית
ב-CIFAR ופוטנציאל מנהיגותי מחוץ לכותלי האקדמיה. הקרן הכריזה על הזוכים בשבוע שעבר וציינה כי הם עוסקים בספקטרום רחב של נושאים ובהם אנרגיה מתחדשת, אסטרופיזיקה, הבנת התודעה והשפעת המיקרוביום על האבולוציה של האדם ועל בריאותו.

ד”ר גבע זטורסקי חוקרת את המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו וממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב-Science ובכתבי עת מובילים אחרים היא הראתה כי הקשרים בין המיקרוביום למערכת החיסון משפיעים באופן דרמטי על תפקודה של מערכת זו. בתקופת שהותה בארה”ב היא פיתחה טכנולוגיה חדשה המאפשרת לעקוב אחר חיידקי המעיים באורגניזם החי בזמן אמת. לדבריה, “הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות.”

ד”ר גבע זטורסקי השלימה תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי במכון ויצמן למדע. לאחר פוסט-דוקטורט ועבודה במחקר בבית הספר לרפואה בהרווארד. לפני כשנתיים היא הצטרפה לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון כחברת סגל. היא זכתה במלגת אלון – מלגה יוקרתית שנועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים באוניברסיטאות בישראל – ונבחרה כ”עמיתת חורב” במסגרת תוכנית הטכניון למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

 

על מלגת CIFAR Azrieli Global Scholars

באתר קרן עזריאלי מוסבר כי “המלגה נועדה לגשר בין מדינות ודיסציפלינות ולהתניע רעיונות פורצי דרך באמצעות חיבור בין חוקרים. היא מספקת לחוקרים את המשאב החשוב ביותר: חירות לקחת סיכונים אינטלקטואליים החיוניים ליצירת ידע משנה עולם”.

הזכייה ב- CIFAR מספקת לחוקרים בתחילת דרכם האקדמית מימון ותמיכה בבניית קשרים אקדמיים ובפיתוח הכישורים החיוניים למנהיגות מחקרית באקדמיה ומחוצה לה. עד היום נבחרו על ידי CIFAR כ-400 חוקרים מבטיחים. כל זוכה מקבל מענק מחקר של 100,000 דולר קנדיים ומשתלב באחת מ-12 התוכניות של CIFAR  למשך שנתיים. התוכנית מסייעת למשתתפים להציג את מחקריהם בפני עמיתיהם, לתרום לדיונים, ליזום שיתופי פעולה חדשים ולהגיע לקובעי מדיניות, למנהיגים בתעשייה ועוד.

נשיא ומנכל CIFAR אלן ברנשטיין אמר כי “עתיד המחקר טמון בצעירים. CIFAR שמחה לספק תמיכה לקבוצה מופלאה זו של חוקרים צעירים ולקדם את כישוריהם המנהיגותיים והפיננסיים. מרצם של חוקרים אלה והתלהבותם מחוללים דרכי חשיבה חדשות שיקדמו את המדע ויספקו פתרונות לאתגרים הניצבים בפני האנושות.”

להודעת קרן עזריאלי על הזוכים במלגת CIFAR (באנגלית) לחצו כאן

 

 

 

הנוף הטכנולוגי סביבנו מתפתח בקצב מהיר ומשפיע ישירות על אורח חיינו. פרסום, כתבות תוכן ומוצרי צריכה מותאמים לנו אישית. הבינה המלאכותית מולידה ערים חכמות, מכוניות חכמות, מערכות דוגמת “ווטסון” של יבמ וצ’אטבוטים (Chatbots – רובוטים המשוחחים עם בני אדם). כל אלה מבוססים על נתוני העתק – הביג-דאטה. טכנולוגיות ביג-דאטה כבר חזו את בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה”ב ואת הצלחתה של קבוצת הכדורסל “גולדן סטייט ווריורס” וסייעו לייעל התנהלות ארגונית של חברות רבות.

אנו צועדים לעולם מונחה-נתונים שיהיה שונה מאוד מהעולם המוכר לנו. חיינו ישתפרו על סמך נתונים רבים ומגוונים ובהם מדדי תקציב, צריכת קלוריות ושריפת קלוריות. כבר כיום מאפשרים לנו כלי ביג-דאטה ורשתות חברתיות לנבא אסונות טבע, מפגעים בריאותיים ושינויים כלכליים ולפתח שיטות לזיהוי הזדמנויות עסקיות, לייעול פעילות של בתי חולים, לתכנון מערכות תחבורה יעילות וירוקות במטרופולין ואפילו לחזות התפרצות מגפות ואת דרכי התפשטותן ולפתח טכניקות לניתוח מידע המקודד ברצף הדנ”א.

מדי יממה נאגרים ברחבי העולם נתונים בהיקף אדיר של כ-5 אקסה בייט – נפח מידע שקשה לתארו בשפה פשוטה. בכל שנה גדלה כמות המידע בעולם ב-20%. האתגרים של מדעני הנתונים הם הצלבת נתונים ממאגרים שונים, טיובם ובניית תשתיות לעיבוד כמויות אדירות של נתונים. עמידה באתגרים אלה מקנה ערך מוסף ותובנות משמעותיות לקבלת החלטות.

לכתבה בעיתון הארץ: http://bit.ly/2PxTfDG

חוקרי הטכניון המעורבים בגלאי אטלס במאיץ החלקיקים LHC: “מדובר בזיהוי של היגס בוודאות עצומה”

מאיץ החלקיקים LHC מדווח על תצפית חדשה המאמתת את קיומו של חלקיק היגס. זאת כעשור לאחר פתיחתו של המאיץ ב-10 בספטמבר 2008. LHC הוא המאיץ הגדול בעולם, והוא פועל במנהרה תת קרקעית על גבול שוויץ-צרפת במסגרת CERN – הארגון האירופי למחקר גרעיני.

קיומם של חלקיקי היגס נחזה כבר ב-1964 ואומת לראשונה באופן ניסויי ב-LHC ב-4 ביולי 2012. האימות ההיסטורי זיכה את הפיזיקאים פיטר היגס (בריטניה) ופרנסואה אנגלר (בלגיה), שניבאו את קיומו של החלקיק, בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2013.

לחלקיק היגס מסה גבוהה מאוד ולכן דרושה אנרגיה עצומה כדי ליצור אותו באופן יזום. ב-LHC, שבו מתרחשות בכל שנייה עשרות מיליוני אינטראקציות, מיוצרים חלקיקים אלה באמצעות שתי קרני פרוטונים עתירות אנרגיה המתנגשות זו בזו.

כדי להדגים את קיומם של חלקיקים כגון היגס לא די ביכולת לייצר אותם; דרושים גלאים חזקים ומתוחכמים ויכולת מתקדמת בניתוח הנתונים המתקבלים בהם. ואכן, ב-LHC פועלים שני גלאים, וליתר דיוק – שני מתקני גילוי עצומים, אטלס ו-CMS. האירוע המדווח היום נצפה בשניהם, ולכן מדובר באימות משמעותי מאוד.

באטלס לבדו פעילים כ-3,000 מדענים. הצוות הישראלי כולל נציגים מהטכניון, ממכון ויצמן ומאוניברסיטת תל אביב ומובילים כמה תחומים ובהם מערכת הבקרה, מערכת ה”טריגר” (הבוחרת ומתעדת את הארועים הרלוונטיים למחקר) ומערכת ה”גריד” המנתחת את הנתונים באמצעות מחשוב מבוזר. את פעילות הטכניון באטלס מובילים שלושה חוקרים מהפקולטה לפיזיקה: הפרופסורים שלומית טרם ויורם רוזן ופרופ׳-משנה אנריקה קחומוביץ.

חלקיק היגס נחשב במשך שנים לחוליה החסרה במודל הסטנדרטי, שהוא התיאוריה המרכזית בפיזיקה בת ימינו. חוליה חסרה – משום שהיגס מעניק לחלקיקים רבים את המסה שלהם, מסה שבלעדיה לא יפעלו חוקי הטבע כפי שהם מוכרים לנו. חלקיק היגס אינו ניתן לתצפית ישירה, וזאת משום שהוא דועך במהירות עצומה (10^-20 שניות). עם זאת, אפשר להסיק את קיומו מחלקיקים אחרים הנוצרים כשהוא דועך (מתפרק).

האימות של שנת 2012 התבסס על זיהוי פוטונים – חלקיקי אור שנוצרו כתוצאה מדעיכה של חלקיקי היגס. למרות חשיבותה העצומה של אותה תצפית, מדעני LHC שאפו להדגים את קיומם של חלקיקי היגס באמצעות אירוע נפוץ הרבה יותר: היווצרות של צמדי קווארקים כבדים. לדברי פרופ’ רוזן, “רוב ארועי הדעיכה של חלקיקי היגס, כ-60% מהם, מובילים ליצירה של צמדי קווארקים אלה, המכונים קווארקי b. הבעיה היא שדעיכה זו קשה לזיהוי, ואפילו כאשר זיהינו אותם היה עלינו לוודא שהם לא נוצרו בעקבות אירוע אחר, מה שמכונה ‘רקע’.”

ההישג שנרשם היום נשען על צבירה של כמות נתונים עצומה, על שיפור בלתי פוסק באנליזה של הנתונים ועל הצלבת מידע בין אטלס ו-CMS. התוצאה:

זיהוי האירוע כדעיכת היגס בוודאות כמעט מוחלטת – יותר מ-5 סטיות תקן. “במילים אחרות, הוודאות שמה שראינו כאן הוא עקבות של חלקיק היגס גבוהה הרבה יותר מ-99.99%.”

דובר אטלס קרל יאקובס אמר כי “התצפית היא אבן דרך חשובה בחקר בוזון היגס. היא מראה כי אטלס ו-CMS הובילו להישג העולה על כל הציפיות ולהבנה עמוקה של המידע המתקבל מהמאיץ תוך שליטה ברעשי הרקע.”

מנהל המחקר והמחשוב ב-CERN אקהרד אלסן אמר כי “הניסויים שלנו ממשיכים להתמקד בחלקיק היגס, הנחשב בעיני רבים לשער לפיזיקה החדשה.” ב-LHC מעריכים כי בעתיד יבוצע אימות של חלקיק היגס באמצעות מיואונים, שהם חלקיקים בעלי מסה נמוכה יותר.

LHC הוא מאיץ חלקיקים עצום שקוטרו 27 קילומטרים. בכל שנייה של פעילות מתרחשות בו עשרות מיליוני התנגשויות בין חלקיקים הנעים במהירות האור, בסביבה חמה פי 100 מהטמפרטורה השוררת במרכז השמש. בסוף השנה הנוכחית יפסיק המאיץ את פעילותו לתקופה מוגבלת לצורך הכנסת התאמות טכנולוגיות שישפרו את ביצועיו.

 

להודעה מטעם אטלס באנגלית:

ATLAS: http://bit.ly/2wvcBT1

 

 

60 מוצרים טכנולוגיים חדשניים הוצגו ביריד הפרויקטים הגדול בתולדות הפקולטה למדעי המחשב בטכניון

בפקולטה למדעי המחשב נערך לאחרונה יריד הפרויקטים השנתי, שבו הוצגו יותר מ-60 פרויקטים זהו היריד הגדול ביותר בתולדות הפקולטה.

ביריד השנתי מציגים סטודנטים את פרויקטי הגמר שלהם, המתפרשים על פני מגוון רחב של תחומים – אבטחה, קריפטוגרפיה, אינטליגנציה מלאכותית על בסיס רשת נוירונים, רפואה ועזרים לאנשים בעלי מוגבלויות. יריד הפרויקטים התקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ שסייעו לסטודנטים בשימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. אלה כמה מהפרויקטים שהוצגו ביריד:

אימאן איוב, עזיז ח’ליל והדיל ג’ומייד פיתחו מערכת לניהול תרופות עבור קשישים המתקשים לזכור את מועדי נטילת התרופות. המערכת מקבלת את פרופיל המטופל ומשחררת את התרופות בכמות הנכונה ובעיתוי הנכון, וזאת במקביל להתראה שהיא שולחת למשתמש. במקרה שהמשתמש שכח לקחת את התרופה ששוחררה מהמתקן, המערכת תשלח למקורביו התראה על כך.

הסטודנטיות רואן שורוש, לין סרוג’י ואסיל סנס פיתחו את פרוסטי – מזלף עוגה אוטומטי. המערכת מקבלת מהמשתמש את תבנית ההזלפה המועדפת עליו ומבצעת את ההזלפה באופן מדויק על העוגה.

אופיר קספר, רפי כהן ורון בלטי פיתחו מערכת נעילה קריפטוגרפית לאופניים ולמתקנים נייחים כגון תא דואר. המערכת מספקת למשתמש סיסמה חד פעמית וכך יכולה לשמש למשל חברות להשכרת אופניים או שליחים המורשים לפתוח דלת או תיבת דואר באופן חד פעמי. המערכת מכילה גם GPS, למקרה שהחפץ הנעול ייגנב ויידרש איתורו.

אדי בחית, יעקוב יעקוב ונביל חורי פיתחו מערכת להתאמה אוטומטית של עדשות משקפיים. המערכת כוללת גלגל עדשות המסתובב מול עינו של הנבדק עד שהנבדק מגיע לאיכות ראייה אופטימלית. המערכת מוסרת לו את מספר העדשה האופטימלי לכל עין. התקשורת עם המערכת מבוצעת באמצעות דיבור טבעי.

אחמד עודה, זהרן טעביה ואחמד בקנסי פיתחו “סורק ספריות” המסייע לסטודנט לבחור את  הספרייה האופטימלית עבורו ואת המיקום הטוב ביותר בתוכה. המערכת שפיתחו מנטרת בקביעות משתנים כגון רמת רעש, טמפרטורה, אור ומקומות פנויים, משקללת אותם עם העדפותיו הבסיסיות של הסטודנט ומציעה לו את המיקום האופטימלי. המערכת שומרת לו מקום לפרק זמן מוגבל ויודעת לשמור לו מקום גם אם הוא יוצא להפסקה במהלך השהות בספרייה.

אמיר בירן, תום הירשברג ודין צדוק פיתחו באמצעות אימון רשת נוירונים “כלי נהיגה אוטונומי מדמה רכב פורמולה” כדי לערוך הדמיית זמן אמת של נסיעת רכב הפורמולה האוטונומי שפותח בטכניון. רשת הנוירונים שהם פיתחו אומנה לאפשר לרכב לשפר עצמאית את נהיגתו תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים – מזג אוויר, מסלול, מהירות וכיו”ב. החוכמה שתיצבר באמצעות הרשת תוטמע במכונית הממשית שמפתחים הסטודנטים וכך תקנה לה יתרון משמעותי בצאתה לתחרות הבינלאומית. המערכת פותחה בהנחיית ד”ר קירה רדינסקי מהטכניון ואשיש קאפור מחברת מיקרוסופט ארה”ב.

מערכת “הנעה לתנועה” שפיתחו רועי אלג’ם, עומר אליהו ואיתן גנלס, המערכת פותחה עבור עמותת “מילבת” – עמותה ללא מטרות רווח הפועלת לפיתוח טכנולוגיות המעניקות עצמאות לאנשים בעלי מוגבלויות. המערכת נועדה לעודד אנשים קשישים, נכים ומוגבלי תנועה לעשות פעילות גופנית. המערכת מנתחת קובצי מוזיקה ויוצרת כוריאוגרפיה. בזמן שהמשתמש נע היא מנתחת בעזרת מצלמת מחשב רגילה את תנועותיו ומספקת לו פידבק המעודד אותו להתאים את תנועותיו לקצב ולאווירה.

רון מירוצ’ניק, איתי אליצור, גל שדה, דור כהן, יניב רובין וטל שינקאר הציגו תוכנה בשימוש כלי ענן מתקדמים לניתוח שפה טבעית שמאפשרת לחברות קטנות ומתחילות להתרחב ללקוחות בכל העולם. התכנה מקבלת מהחברה פיסקה המתארת את החברה ומטרותיה, מנתחת אותה בעזרת WATSON של IBM ומביאה תוצאות של לקוחות פוטנציאלים חדשים בעזרת שילוב של כלי חיפוש רבים, ומחפשת חיפושים נוספים בתוך אותם מקורות (חיפוש בשכבה 2) כדי לתת מידע עוד יותר מגוון. שימוש בענן של מיקרוסופט AZURE מאפשר להריץ חיפוש אחת לפרק זמן ולשלוח ללקוח תוצאות חדשות ללא צורך בהתערבות נוספת.

את הסטודנטים הנחו בוריס ואן סוסין, מרינה מינקין, ניצן פרי חדש, לינה מדלג’, תום פלני, איתי דברן וניר לוי ממיקרוסופט.

 

 

 

 

 

 

שר המדע והטכנולוגיה הסיני וואנג ז׳יגאנג (Wang Zhigang) ביקר בטכניון ונפגש עם חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר דן שכטמן, עם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, עם דיקן לימודי הסמכה במכון גואנגדונג-טכניון ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) פרופ’ משה אייזנברג, עם ראש מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון פרופ’ גדי אייזנשטיין ועם מנכ”ל מוסד שמואל נאמן בטכניון פרופ’ משה סידי.

זהו ביקורו הראשון של וואנג בישראל והטכניון היה התחנה האחרונה בביקור, שנועד לחזק את שיתופי הפעולה בין סין לישראל בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. לטכניון הגיע השר כדי לבחון שיתופי פעולה במחקר, בחדשנות וביזמות בין סין והטכניון וכדי ללמוד מניסיונו העשיר של הטכניון בקידום חדשנות טכנולוגית.

פרופ’ שורץ הציג לשר את הפעילות המחקרית הענפה בטכניון וסיפר על שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין. השר, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, הודה לפרופ’ שורץ על קבלת הפנים וסיפר שהגיע לישראל כדי לחזק את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין חברות סיניות לחברות ישראליות.  “הטכניון הכשיר אלפי מהנדסים,” אמר השר, “והוא גורם משמעותי ומרכזי בפיתוחה הטכנולוגי של ישראל. שלושת זוכי פרס נובל ומיקומו הגבוה של הטכניון בדירוגים האקדמיים מעידים על מצוינותו המחקרית והאקדמית.”

תחום החדשנות הטכנולוגית הוא כיום אחד מהיעדים האסטרטגיים המרכזיים של ממשלת סין, הרואה בפיתוח הטכנולוגי אמצעי להפיכתה של סין למעצמה עולמית בתחומי הטכנולוגיה והמדעים. “הממשלה הסינית רואה בחדשנות ובקדמה הטכנולוגית מנוע צמיחה לסין ומשאב לקידום רווחת תושביה”, אמר השר בפגישה בטכניון.

חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר דן שכטמן אמר בפגישה כי כבר לפני 30 שנים פתח קורס יזמות בטכניון, שבו למדו עד היום כעשרת אלפים מהנדסים. 20% מהסטודנטים שהשתתפו בקורס היו מעורבים בהמשך בפיתוח יזמות בישראל. הוא אמר כי בביקוריו הרבים בסין הוא מרצה על יזמות וחדשנות בארגונים והציג לשר פרויקט שבו הוא מעורב בסין בעיר צ’ינגדאו – של בניית גני ילדים שבהם ילמדו הילדים מדע מגיל צעיר.

פרופ’ משה אייזנברג סיפר לשר כי בשנה שעברה החל מחזור הסטודנטים הראשון את לימודיו ב-GTIIT. השנה יתחילו ללמוד במכון 280 סטודנטים חדשים בשלושה מסלולי לימוד, שיקבלו בסיום לימודיהם תעודה מהטכניון וממשרד החינוך הסיני. “עד כה גייסנו 20 חברי סגל חדשים מכל העולם שמתחילים לבנות את המעבדות שלהם, להגיש הצעות מחקר ולגייס סטודנטים לתארים מתקדמים”, אמר פרופ’ אייזנברג. “בתהליך הכשרת הסטודנטים בשלוחת הטכניון בסין אנו מקנים להם את הסטנדרט האקדמי הגבוה של הטכניון בחיפה, כולל קורסים לחדשנות וליזמות.”

פרופ’ גדי אייזנשטיין הציג בפני השר את מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר. “נושא הקוונטום נמצא בליבת המחקר העולמי ואנו עומדים בפתחה של מהפכה טכנולוגית בתחום זה. על כן נבחר הקוונטום כתחום מחקר מרכזי שבו יתמקד הטכניון וישקיע בשנים הבאות. גם בסין יש פרויקטים רבים בתחום הקוונטי, ונשמח לשיתוף פעולה מחקרי בנושא.”

לאחר הפגישה ביקר השר במעבדת הרובוטים הקוגניטיביים של ד”ר ארז כרפס בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. ד”ר ארז כרפס התמחה בכלים לתכנון פעילות של רובוטים בדגש על עבודה של רובוטים ואדם במרחב משותף. בנושאים אלה עוסקים גם המעבדה בראשותו, שחודשה לאחרונה בשיתוף חברת אינטל ישראל, והקורס שהוא מעביר בטכניון.

 

קבוצת פורמולה טכניון השתתפה הקיץ בשתי תחרויות “פורמולה סטודנט” באירופה. בשתי התחרויות הייתה המכונית הטכניונית המכונית הקלה ביותר, 139 ק”ג, וזאת לאחר שחברי הקבוצה עבדו במהלך השנה על הפחתה של 38 ק”ג מהרכב של השנה שעברה.

התחרויות התקיימו בזו אחר זו באוסטריה ובגרמניה, ולדברי הסטודנטית ליאל אלגרבלי “השיפור מהתחרות הראשונה לשנייה ניכר בכל המקצים הודות להתמדה, לאמונה ולכוח רצון.” בתחרות הראשונה, באוסטריה, פיגרה הקבוצה ב-3 שניות בלבד אחרי הקבוצה הטובה בעולם. לקראת התחרות השנייה, בגרמניה, בוצע סבב שיפורים שניכר בגרמניה, ואכן, במקצה התאוצה השתפר הרכב ב-2 עשיריות השנייה והקבוצה שיפרה את מיקומה ב-15 מקומות.

טל ליפשיץ, בן 21, נכנס לתפקיד ראש קבוצת פורמולה טכניון. הוא מחליף את דוד דיסקין שהוביל את הקבוצה בשנתיים האחרונות. לדברי דיסקין, “הפורמולה שלנו יוצרה השנה בזמן שיא – פחות מחצי שנה – והיא מאיצה למאה קמ”ש תוך 3.2 שניות. היא מונעת ב-60 כ”ס, ממש כמו הפורמולה הראשונה של הטכניון משנת 2013, אבל משקלה רק מחצית ממנה.”