צוות חוקרים בטכניון פענח את מנגנון ההגנה של טפיל מעיים הגובה כ-100 אלף קורבנות בשנה. החוקרים מעריכים כי התגלית תוביל לפיתוח תרופות שיחסלו את הטפיל בגופם של החולים
פרופ’ סרג’ אנקרי
חוקרים משתי פקולטות בטכניון פענחו את מנגנוני ההגנה של טפיל מעיים הגובה כ-100 אלף קורבנות בשנה. את המחקר, שהתפרסם בכתב העת PLOS Pathogens, הובילו פרופ’ חבר סרג’ אנקרי והדוקטורנטית יאנה שאולוב מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’-משנה איילת לם מהפקולטה לביולוגיה.
טפיל המעיים Entamoeba histolytica (EH) הוא יצור חד תאי הנמצא במעיהם של מיליוני בני אדם. לאחר שהוא חודר לגוף האדם דרך שתייה ומזון מזוהמים הוא משתכן במעי הגס ובכבד וניזון מחיידקים החיים שם.
במרבית המקרים חי הטפיל במעיים בלי להסב נזק לאדם, אבל במקרים מסוימים הוא מחולל אמביאזיס (Amebiasis) – מחלה העלולה לגרום לסיבוכים ואף למותו של המאכסן.
המחקר הנוכחי בחן כיצד מצליח EH להתגונן מפני מערכות ההגנה של המאכסן. חוקרי הטכניון גילו כי התשובה קשורה ל- E.coli – אחד החיידקים הנפוצים במעי. חיידק זה, מתברר, מגן על הטפיל מפני עקה חמצונית, וזאת באמצעות אנזים בשם מלאט דהידרוגנאז ואחד מתוצריו (אוקסלואצטט). החוקרים הראו כי אותו מנגנון מגן גם על אורגניזם אחר – התולעת C. elegans.
המחקר זכה לתגובות אוהדות בעולם הרפואה, ופרופ’ דייוויד לייץ’ מהאוניברסיטה לרפואה בווינה כתב כך: “בשנים האחרונות למדנו הרבה על יחסי הגומלין בין פרזיטים כגון EH לחיידקי המעיים. ליחסים אלה השלכות רבות ודרמטיות הכוללות פיתוח עמידות לעקה חמצונית. בשני מאמרים מעניינים מאוד מסביר פרופ’ חבר סרג’ אנקרי מהטכניון את השפעת E.coli על עמידות לעקה חימצונית ומציג ניתוח מנומק של מנגנון זה, המבוסס על ייצור אוקסלואצטט.”
החוקרים מעריכים כי גילוי המנגנון האמור יוביל לפיתוח תרופות שיפגעו במנגנון הגנה זה, יחסלו את הטפיל ויבלמו את התפרצותה של המחלה.
המלגה נועדה לתמוך בדוקטורנטים מצטיינים, ודרור קיבלה אותה על עבודתה בעיבוד שפה טבעית
הדוקטורנטית רותם דרור
הדוקטורנטית רותם דרור מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון זכתה במלגת גוגל לדוקטורנטים. המלגה הוענקה לה על עבודתה בתחום של עיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing).
מלגת Google PhD Fellowship ניתנת בכל שנה לכ-40 דוקטורנטים מכל העולם, העוסקים במדעי המחשב. בנוסף למענק מקבלת דרור ליווי של מנטור מגוגל, שבו היא יכולה להיעזר בנושאים שהיא בוחרת.
תחום המחקר של דרור הוא NLP וmachine learning – עיבוד שפה טבעית ולמידה חישובית. לדבריה, “התחום הזה עוסק בדרך שבה מחשב מבין טקסט שנכתב בשפה טבעית, כלומר בשפת בני אדם, ומשתמשים בו באלגוריתמים ובשיטות של למידה חישובית.”
רותם דרור עובדת על הדוקטורט בהנחייתו של פרופ’-משנה רועי רייכרט. לדבריה, “מטרת המענק היא לתמוך בסטודנטים במחקר שלהם, ומה שנחמד זה שהוא ניתן ללא כל התחייבות. גוגל אינה מתערבת במחקר והיא מתחייבת שכל הכסף יועבר ישירות לדוקטורנט. גוגל מעודדת את הזוכים לבקר אצלה בקיץ (internships) כדי להכיר את המחקר שנעשה שם.”
היא גדלה בכפר ורדים ולמדה בתיכון אורט מעלות, שם השלימה בגרות מורחבת בערבית ובפיזיקה. לאחר שהשלימה את התואר הראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול המשיכה לתואר שני, שבמהלכו עבדה ברפאל עד שעברה למסלול ישיר לדוקטורט. ולא פחות חשוב, היא מציינת, “בחיים הפרטיים אני אשתו של גל דרור, שמסיים עכשיו תואר שני בגיאומורפולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואמא לאיילת המדהימה, בת שנה וחצי.”
בתמונה: נציגי האוניברסיטאות החברות בטקס ההכרזה אתמול. (שלישי מימין – פרופ’ וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר)
הטכניון מצטרף לרשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק – EuroTech Universities Alliance, בה שותפות האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז,האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e) והאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM). ההכרזה על צירוף הטכניון התקיימה אתמול ( 6 בנובמבר) באירוע השנתי של יורוטק בבריסל ותיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.
“הטכניון הוא ‘שידוך מושלם’ עבורנו והוא יאיץ את המאמץ המשותף הודות למצוינותו המחקרית וסביבת החדשנות התוססת שלו,” אמר נשיא יורוטק יאן מנגלרס. “ברשת יורוטק חברות אוניברסיטאות מחקר מעולות המקדמות תרגום של מחקר בסיסי לרווחת האנושות. באמצעות הרשת אנו מאגמים את יכולותינו המשלימות במחקר וכך מעצימים את השפעתו של המחקר על החברה.”
הטכניון הוא דוגמה מצוינת לתרגום מדע בסיסי איכותי להשפעה ממשית, ואחד הביטויים לכך הוא 90 החברות (spin-off companies) שצמחו ממחקרים שנערכו בו. קשריו של הטכניון באירופה באים לידי ביטוי ב-84 מענקי ERC שקיבלו חוקריו כחלק מתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי – תוכנית המסגרת ה-7 ו-Horizon 2020.
“הטכניון נרגש מהצטרפותו לרשת יורוטק,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “אנו חיים בתקופה שבה שיתוף פעולה בין-לאומי ובין-תחומי חיוני לעתידו של המחקר המדעי. אנו מביאים לשותפות את ‘הראש הטכניוני’ ואת היכולת לממש יעדים במהירות רבה ובמשאבים מועטים. יורוטק היא קבוצת עילית של אוניברסיטאות אירופיות הדומות לטכניון, והשילוב שלנו עם כוחן העצום של שאר החברות ברשת יסייע לנו להבטיח את מקומנו בחזית המחקר המדעי לטובתם של מיליונים ברחבי העולם.”
רשת יורוטק מעודדת שיתופי פעולה בתחומי ההשכלה, המחקר והחדשנות ומושכת אליה כשרונות מובילים מכל העולם הנחוצים להנעת מודרניזציה, מצוינות והשפעה על החברה. תוכנית
EuroTech Postdoc , לדוגמה, מנגישה ל-80 עמיתיה ידע ותשתיות מחקר בכל אוניברסיטאות הרשת, כמו גם אפשרות להשתלב בסביבות הייטק אירופיות.
ביוני 2018 הצטרף ליורוטק האקול פוליטכניק”, בית הספר היוקרתי ביותר להנדסה בצרפת, הגדלת מספר האוניברסיטאות החברות ברשת תעצים את מעמדה כחלוצה בשיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי. באירוע השנתי שהתקיים בבריסל ב-6 בנובמבר, ובו הוכרזה הצטרפותו של הטכניון לרשת יורוטק, התקיים דיון על תפקידם של שיתופי פעולה כאלה בעיצובה של “אוניברסיטת העתיד”.
האתגרים העומדים כיום בפני האנושות מחייבים שיתוף פעולה בהשכלה, במחקר ובחדשנות באיחוד האירופי ובעולם כולו. ב-24 באוקטובר 2018, מתוך הבנה של היתרונות העצומים של שיתוף פעולה בין-אוניברסיטאי, השיקה המועצה האירופית תוכנית פיילוט לתמיכה ברשתות של אוניברסיטאות אירופיות.
על רשת האוניברסיטאות יורוטק
EuroTech Universities Alliance היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות למדע ולטכנולוגיה, המחויבות למצוינות במחקר ולפיתוח משותף של פתרונות לאתגרי החברה. ברשת שותפות האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז,האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e), האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM) ובקרוב כאמור הטכניון. באמצעות קידום שיתוף הפעולה במחקר ובהשכלה וטיפוח חדשנות ויזמות משלבת השותפות את יתרונותיהן המשלימים של חברותיה למיזמים רחבי היקף ולהשפעה על החברה ועל התעשייה. השותפות פועלת להעלאת המודעות להזדמנויות שמציעים המדע והטכנולוגיה.
הטכניון זכה במענק של 10 מיליון ש”ח בתחרות “חזון הקמפוס החדש” של ות”ת ומל”ג לקידום היזמות והחדשנות. כך הכריזו היום שר החינוך נפתלי בנט ויו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ. המענק ישמש להקמת t-hub – מרכז היזמות והחדשנות של הטכניון, שיוקם על סמך התוכנית האסטרטגית ליזמות ולחדשנות שאותה גיבש הטכניון בשנתיים האחרונות. הטכניון הוא המוסד האקדמי היחיד שזכה בתחרות לבדו.
“המענק מהמועצה להשכלה גבוהה מגיע בתזמון מושלם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “כבר לפני כשנתיים יזמנו מהלך מקיף שנועד לפתח ולקדם את פעילויות היזמות והחדשנות בקמפוס בחיפה ולקשר אותן לשלוחות החדשות של הטכניון בניו יורק ובסין. הזכייה תאפשר לטכניון לבצע שינוי משמעותי בהיקף פעילויות היזמות בהן הוא מעורב ולממש את הקמתו של מרכז היזמות הכלל-טכניוני t-hub, שיביא את התרבות היזמית בקמפוס לגבהים חדשים.”
מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי, בין החתירה לקידום הידע המדעי והרצון לנצלו לתועלת האנושות. הטכניון מטפח חשיבה יזמית מזה שנים רבות במסגרות שונות, והיה חלוץ בפיתוח תוכניות לימוד לכלל הסטודנטים. הראשונה שבהן הוקמה לפני כ-30 שנה במסגרת קורס כלל-טכניוני שיזם פרופ’-מחקר דן שכטמן, לימים חתן פרס נובל בכימיה.
בוגרי הטכניון אחראים במידה רבה ליצירתה של “אומת הסטארטאפ”. תוך 20 שנה, מאז 1995, הקימו בוגרי הטכניון יותר מ-1,600 חברות שהניבו יותר מ-30 מיליארד דולר וייצרו כמעט 100 אלף מקומות עבודה. גם בעולם ידוע הטכניון כחממה המטפחת יזמות, ולאחרונה הוא דורג במקום ה-39 בעולם במספר הפטנטים שנרשמו בארה”ב בשנת 2017.
החדשנות והיזמות טבועות ב-DNA של הטכניון, ורבים ממחקריהם של חברי הסגל הובילו ליישומים המועילים לכלכלת ישראל ולביטחונה, לציבור הישראלי ולאנושות כולה. דוגמה מהזמן האחרון היא חברת מזור רובוטיקה, שהחלה את דרכה במעבדת הרובוטיקה של פרופ’ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ונמכרה לפני שבועות ספורים לחברת מדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר.
“יעדי הטכניון ביזמות ובחדשנות הם לפתח ולקדם מצוינות טכנולוגית ומדעית בקרב תלמידיו, מוריו וחוקריו תוך הקניית כלים לחשיבה יזמית ויצירתית,” אמר פרופ’ אדם שורץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון ויו”ר מרכז היזמות החדש. “כלים אלה מיועדים לפתרון אתגרים הנדסיים, טכנולוגים ומדעיים במהלך הקריירה המקצועית – בין אם בחברות הזנק, בחברות תעשייתיות אזרחיות או ביטחוניות, בחברות לתועלת הציבור או באקדמיה. הטכניון ישלב חשיבה ופעילות כזו בכל מרכיביו ויקים את מרכז היזמות כדי לרכז, לקדם ולהעצים את התרבות היזמית ברחבי הקמפוס.”
t-hub יהיה מרכז לשילוב ערכי יזמות ויצירה בתרבות הקמפוס, בתוכניות הלימוד וביישום ובמסחור תוצאות המחקר. זאת כדי להכשיר מהנדסים ומדענים שיהוו את שדרת המנהיגות לחדשנות טכנולוגית בישראל וכדי לרתום את הפעילות המדעית בקמפוס לטובת הכלכלה והחברה בישראל ובעולם. המרכז יהווה מוקד לכלל הפעילויות היזמיות המתקיימות בפקולטות הטכניון, יעודד חשיבה יזמית דרך הוראה, מחקר והתנסות מעשית ויאפשר לכל סטודנט וחבר סגל, ולקבוצות נבחרות מהקהילה, להתנסות בפעילות יזמית.
t-hub יהפוך את הטכניון למרכז מוביל ליזמות מדעית-טכנולוגית שישרת את בית הטכניון ואת סביבתו המיידית. המרכז יכשיר את מנהיגי הטכנולוגיה הבאים של ישראל ויחזק את כלכלתה, מתוך אחריות לאומית לקידומה של ישראל באמצעות מחקר, פיתוח וטכנולוגיה. בראש המרכז יעמדו פרופ’ איל זוסמן המנהל האקדמי של המרכז וד”ר דנה שפר.
למרכז היזמות והחדשנות בטכניון שותפים רבים מחברות התעשייה וההייטק המובילות בארץ ובהן חברות טבע, רפאל ואלפא אומגה.
“הקמת מרכז יזמות בטכניון היא צעד נחוץ לאזור הצפון שיוביל לשינוי במצב הכלכלי-חברתי באזור,” אמר עימד יונס, נשיא חברת אלפא אומגה ובוגר הטכניון. “לאור רמת החינוך הטכנולוגי הגבוהה והאיכותית בטכניון, ולנוכח הפערים בתחום היזמות בין המרכז לפריפריה, הטכניון הוא הגוף המקצועי ביותר שיכול לחבר בין האוכלוסיות השונות בפריפריה, ולהוביל שינוי מהותי בנושא היזמות והנגשתה לכולם.”
“רפאל גאה להיות שותפה במרכז היזמות הטכניוני ושמחה על זכייתו, “אמרה ד״ר אירית אידן, סמנכ״לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל ובוגרת הטכניון, “שני הגופים שלובים זה בזה לאורך שבעים שנות עשייה. מרכז היזמות בטכניון ומרכז היזמות של רפאל בתרדיון יהוו בית משותף להנבטות ולחדשנות. ”
“חברת טבע גאה ביצירת מתווה חדש וייחודי של שיתוף פעולה אקדמי-תעשייתי עם הטכניון, אשר יתמוך בצרכים ובמטרות המשותפים של הצדדים לקידום חדשנות ישראלית ולפיתוח מאגר כישרונות (Talent Pool) מקומי ולהכשרת הדור הבא של המנהיגות התעשייתית בישראל, בפרט בתחום הביו-פארמה,” אמרה איריס בק-קודנר, סמנכ״לית בכירה מנהלת תקשורת התאגיד ומותג גלובאלי בטבע. “שיתוף פעולה זה הינו נדבך נוסף במחויבותה של טבע למדינת ישראל – כפי ששורטטה על ידי נשיא ומנכ”ל החברה קאר שולץ – וזאת לצד שימור וחיזוק מטה ההנהלה הגלובלי של החברה בישראל, פעילות מחקר ופיתוח בישראל וכן המשך ייצור במפעלי החברה.”
תמונה קבוצתית: נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין עם הסטודנטים.
הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, בשיתוף חברת KLA-Tencor, חילקה בשבוע שעבר פרסים לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים. הטקס התקיים במעמד דיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין, נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, סגל הפקולטה וסטודנטים. 23 סטודנטים לתואר דוקטור זכו בפרס KLA על הצגת מאמר מפרי עטם בכנס בינלאומי מוביל. חמישה סטודנטים אשר מאמרם הוכרז כמאמר מצטיין בכנס או בעיתון זכו בפרס KLA מיוחד למאמר מצטיין ובמענק בגובה 4000 ₪ כל אחד.
KLA-Tencor, הפועלת במגדל העמק, מייצרת מכשירים חדשניים לבדיקת צ’יפים בתעשיית המוליכים למחצה. דיקן הפקולטה פרופ’ נחום שימקין אמר ש”KLA מפגינה מחויבות ארוכת שנים לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר מתבטאת בשיתוף פעולה מחקרי, מענקי מחקר, ופרסים לסטודנטים מצטיינים. שיתוף הפעולה מציב את החברה ואת הפקולטה, יחד בליגה העולמית של האקדמיה והתעשייה. הפרסים הנוכחיים הניתנים לסטודנטים לתארים מתקדמים נועדו לעודדם להציג את מחקריהם בכנסים הבינלאומיים הנחשבים ביותר בתחומם. ראוי לציין ש-KLA נוהגת, כמו גם הפעם, להשאיר בידי הפקולטה את בחירת הזוכים בפרסים בידי הפקולטה, על סמך שיקולים אקדמיים בלבד.”
בפתיחת האירוע אמר נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור לסטודנטים: ” אני בוגר הטכניון, אבא שלי הוא בוגר הטכניון והדוד שלי, פרופ’ זאב תדמור, היה נשיא הטכניון, כך שעבורי הקשר עם הטכניון הוא טבעי. מייסד החברה בישראל, קן לוי, הקים אותה בצפון כדי להיות קרוב לטכניון ולחוקריו. התמיכה שלנו בטכניון נועדה לעודד מצוינות ובה בעת לחזק את הפקולטות שהכשירו אותי ואת שאר בוגרי הטכניון שעובדים בחברה.”
פרופ’ יהושע זאבי, ראש קשרי התעשייה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, אמר כי “KLA היא אחת החברות החשובות בעולם באספקת ציוד לתעשיית המוליכים-למחצה, והקשר בינה לבין הטכניון נמשך כבר שלושה עשורים. זהו קשר חשוב מאוד, המסייע לנו לשכנע את הסטודנטים המצטיינים שלנו להמשיך לתארים גבוהים.”
בסיום הטקס הציגו שלושה מהסטודנטים זוכי הפרסים את תמצית מחקרם. פרופ’ יואב שכנר, סגן הדיקן לתארים מתקדמים בפקולטה, הנחה את האירוע.
נשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לתמר רוט שחםנשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לרועי מחרזנשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין מעניקים את הפרס על מאמר מצטיין לאלעד הופרנשיא ומנכ״ל KLA-Tencor אורי תדמור (משמאל) ודיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין
של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei. הטפיל מועבר בעקיצת זבוב הצה-צה האפריקאי וגורם ל”מחלת השינה” הקטלנית, והתגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים שיגנו על האדם מפניו
ד”ר נעם קפלן. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון
כתב העת היוקרתי Nature מדווח על פריצת דרך בהבנת הגנום של הטפיל הקטלני Trypanosoma brucei, הגורם ל”שנת מוות” בקרב בני אדם. החוקרים פענחו הן את הרצף הגנומי והן את המבנה התלת-מימדי של הגנום של טפיל זה. הם מעריכים כי יתכן והישג זה יסייע בעתיד בבלימת המחלה הקטלנית, הנפוצה בעיקר ביערות ובמקווי מים במרכז אפריקה.
את המחקר הבינלאומי הוביל פרופ’ ניקולאי סיגל מאוניברסיטת מינכן והשתתפו בו חוקרים מגרמניה, מארה”ב, מאנגליה ומישראל, כאשר פענוח מבנה הגנום התבצע בעזרת שיטה חדשנית שפיתח ד”ר נעם קפלן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
Trypanosoma brucei מועבר בין בני אדם ויונקים אחרים בסיועו של זבוב הצה-צה, המאפשר לטפיל להתרבות בבלוטות הרוק שלו ומדביק את היונקים שאת דמם הוא מוצץ. הבנת הגנום של טפיל זה, כך מקווים החוקרים, יוביל לפיתוח דרכים לעיכוב פעילותו הקטלנית.
הגנום הוא מכלול המידע הגנטי הנמצא באורגניזם. זהו רצף מסובך מאוד שיכול להכיל מיליארדי בסיסים (יחידות די-אן-איי), ובשני העשורים האחרונים חלה קפיצת מדרגה ביכולת האנושית לפענחו. לדברי ד”ר קפלן, “כיום קל מאד לקרוא מיליוני מקטעים קצרים של די-אן-איי, אבל לא ניתן לקרוא מקטעים ארוכים מאוד. לכן, האתגר המרכזי, הוא סידור נכון של המקטעים הקצרים, בדומה להרכבת פאזל – תהליך המכונה הרכבת גנום.”
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר
עם האתגר הזה התמודד ד”ר קפלן עוד בתקופת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת מסצ’וסטס עם פרופ’ יוב דקר. הטכנולוגיה שפיתח מבוססת על ניסוי שבו נמדדת הקרבה המרחבית בין מקטעי די-אן-איי בתאים חיים. כבר ב-2013 הוא הדגים, במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology, הרכבת גנום אנושי על סמך ניתוח חישובי מתקדם של דפוסי קרבה מרחבית. במאמר הוא דיווח על השיטה החדשנית להרכבת רצף גנומי בעזרת מדידות קירבה מרחבית. לדבריו, “השיטה הזאת גישרה על ‘פערי ממדים’ בהרכבת גנומים והיא רלוונטית לכל המינים בעולם החי.”
מאז פיתוח השיטה החדשה להרכבת רצפי גנומים, הוקמו על בסיס עקרון זה כמה חברות ולאחרונה פוענחו באמצעותה גנומים רבים של חיות וצמחים כגון צפרדע, יתוש, עז, קינואה, חיטה ושעורה. כעת, כאמור, הגיע תורו של טפיל השינה Trypanosoma brucei.
במחקר הנוכחי גילו החוקרים קשר ייחודי בין ארגונו המרחבי של הגנום לבין מנגנון החלפת האנטיגן – החלבון שאותו מזהה מערכת החיסון האנושית. מנגנון החלפת האנטיגן מאפשר ל- Trypanosoma brucei לחמוק ממערכת החיסון של האדם הנגוע. להערכת החוקרים, יתכן שתגלית זו תאפשר בעתיד לפתח טיפולים שיגנו על האוכלוסייה המועדת להידבקות.
ד”ר קפלן הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשנת 2016, וכן הקים מעבדה אינטרדיסציפלינרית, “שכן כדי להבין את הגנום צריך שילוב של תחומים רבים ובהם ביולוגיה, מחשבים, מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה וכימיה. אנו חוקרים כיצד נקבע ארגונו המרחבי של הגנום, וכיצד ארגון זה משפיע על פעולת הגנום. בנוסף, קבוצת המחקר שלי עובדת על הדור הבא של שיטות הרכבת גנומים, שיאפשרו לאפיין ולהבין את השינויים הגנומיים המתרחשים בסרטן ומחלות אחרות.”
מתנדבי הטכניון שיפצו את חדר הילדים של עמותת לב ח”ש
צילום קבוצתי של עובדי הטכניון המתנדבים בעמותה. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
בחיפה נחנך לאחרונה חדר הילדים של עמותת לב ח”ש, ששופץ בידי מתנדבי הטכניון. זהו פרי שיתוף פעולה שנרקם בשנה האחרונה בין הטכניון לעמותה, הפועלת לצמצום הפער החברתי בישראל. במסגרת הפעילות מתנדבים בעמותה כ-40 מעובדי הטכניון.
מאז היווסדה לפני כשני עשורים סייעה העמותה לעשרות אלפי משפחות במגוון תחומים: משלוחי מזון, רפואת שיניים, סיוע לקשישים, סיוע לחולי סרטן ולמשפחותיהם ואספקת ציוד למשפחות (ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד). כאמור, בפעילותה השוטפת של העמותה מעורבים כיום כ-40 מעובדי הטכניון. מתנדבים אלה לקחו על עצמם, כפרויקט מרכזי, את שיפוץ חדר הילדים במרכז הריהוט של העמותה. החדר הוא חלק ממרכז גדול הנפתח שלוש פעמים בשבוע ומספק לתושבים הנזקקים פריטים במחיר סמלי. חדר הילדים משרת אוכלוסייה נרחבת בחיפה ומציע לילדי העיר משחקים וצעצועים, בגדי ילדים, מצעים וכלי מיטה, ספרים, תחפושות עגלות ועוד.
את גיוס המתנדבים ואת פעילותם מרכזים עובדי הטכניון עירית ענבר, גילה שלס, יוסי קופל ורונית זוננפלד. בתוך חודשיים הפכו מתנדבי הטכניון את חדר הילדים לחדר קסום. המדפים הוחלפו בקרונות רכבת וקטר, הקירות עוטרו בציורים, שולחן הישיבה הפך לשער – וכל זאת בעזרת צוות המתנדבים וידי הזהב של שלום פייקש, גמלאי של הטכניון.
המתנדבים בחדר הילדים החדש. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
בטקס חנוכת חדר הילדים המשופץ אמר אריאל חזן, סמנכ”ל משאבי אנוש בטכניון: “אני גאה בכם, 40 שליחי הטכניון. הטכניון הציב לעצמו יעד לטפח נתינה לקהילה כדי ליצור חברה חזקה. אנו כבר מפעילים לא מעט תוכניות התנדבות ופועלים לתמיכה וסיוע למתנדבים עצמם. אני מקווה שקהילת מתנדבי הטכניון תגדל ותעסוק בעוד ועוד פרויקטים. אני מודה לכולכם ומקווה שניפגש פה בשנה הבאה לחנוך פרויקט נוסף.”
לדברי יהושע ראוכברגר, מייסד עמותת לב ח”ש, “שיתוף הפעולה עם הטכניון מרגש וחשוב מאוד, שכן מתנדבי הטכניון מגיעים ומביאים איתם ערך מוסף ומוטיבציה רבה. התמיכה של הנהלת הטכניון אינה מובנת מאליה, ובזכות פעילויות כאלה אנו מצליחים ליצור קהילה חזקה שתומכת באוכלוסיות מוחלשות ומקדמת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.”
“מה שתרמו ועשו עובדי הטכניון מהווה קפיצת מדרגה בכל מה שלנוגע לתחושת השוויון והכבוד של מי שנזקקים לשירותי העמותה,” ציינה דקלה כהן מיכאלי, מנכ”לית עמותת לב ח”ש. “יש לנו כבר רעיונות ותכניות להמשך שיתוף הפעולה עם מתנדבי הטכניון, וכבר בזמן הקרוב נתחיל להפעיל יחד שעת סיפור וסדנת יצירה שבועית בחדר הילדים המחודש.”
בחנוכת חדר הילדים המשופץ הביעו הילדים וההורים התפעלות מהשינוי, ואחת האמהות אמרה: “תודה על ההשקעה והרצון הטוב. התחושה שלנו היא שרואים אותנו ואת הצורך שלנו. כיף לי לבוא לפה עם הילדים.” בסיום הטקס נקבעה מזוזה בחדר.
חדר הילדים החדש בבית עמותת לב ח”ש. צילום: שרון צור, דוברות הטכניוןאריאל חזן, סמנכ”ל משאבי אנוש בטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניוןצילום : שרון צור, דוברות הטכניון
פרופ’ דברה אסתרין ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס זכתה ב”פרס הגאונות” היוקרתי של קרן מקארתור. זהו מענק של 625,000 דולר שנועד לעודד אנשים ומוסדות התורמים לשיפור העולם
פרופ’ דברה אסתרין
, מייסדת ומנהלת מרכז הבריאות במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, היא אחת מ-25 הזוכים ב”פרס הגאונות” – MacArthur Foundation fellowship – לשנת 2018. זאת על מחקריה החדשניים ועל הפיתוחים שהובילה, המשפרים את בריאות האדם על סמך “העקבות הדיגיטליות” הנצברות בטלפונים סלולריים ובמכשירים אחרים.
“פרס הגאונות” ניתן לחוקרים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות בכלל, ולקהילות מוחלשות בפרט. כל אחד מהזוכים בו מקבל מענק של 625,000 דולר. בפרס זכו בעבר שתי בוגרות הטכניון – המתמטיקאית פרופ’ מריה צ’ודנובסקי, בוגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, ופרופ’ מיכל ליפסון, בוגרת הפקולטה לפיזיקה.
פרופ’ אסתרין, 58, היא חברת סגל בכירה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס שנחנך בספטמבר 2017. המכון הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. ועדת הפרס הסבירה כי פרופ’ אסתרין היא מהחוקרים הראשונים שזיהו את האפשרות לשפר את בריאות האדם באמצעות מעקב אחר “העקבות הדיגיטליות” של חיי היום-יום – נתונים רבים מספור הנאספים במכשירים אלקטרוניים כגון סמארטפונים, GPS ומכשירים לניטור כושר גופני. לדברי פרופ’ אסתרין, “את מה שוויז עשתה לתחבורה אנחנו רוצים לעשות לרפואה.”
פרופ’ אסתרין היא בוגרת אוניברסיטת קליפורניה ברקלי (תואר ראשון) ו-MIT (תואר שני ושלישי). לקורנל טק היא הגיעה מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס. כיום, לצד תפקידה במכון ג’ייקובס, היא פרופסור למדעי המחשב בקמפוס קורנל-טק שבמסגרתו פועל מכון ג’ייקובס.
בשנת 2011 השיקה פרופ’ אסתרין עם עמיתיה את Open mHealth, פלטפורמה למעקב אחר שינה, תנועה ופעילויות כגון משחקים בטלפון הסלולרי. על סמך המידע הנאסף בפלטפורמה זו אפשר לנהל את צריכת התרופות של המשתמש, לנטר שינויים במחלות כרוניות ועוד.
הטכנולוגיה החדשנית של זום תשרת את כל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים. שיתוף הפעולה צוין במפגש במטה החברה בעמק הסיליקון
בתמונה, מימין לשמאל: אריק יואן (זום), פרופ’ פרץ לביא, עודד גל (זום) ופיטר אגילר (זום)
חברת Zoom Video Communications תתרום לטכניון מערכת חדשנית של שרותי תקשורת וידאו. התרומה תחבר לפלטפורמה של זום יותר מ-14 אלף סטודנטים בטכניון, יותר מ-550 חברי סגל , יותר מאלף עובדים טכניים ומנהליים ו-250 רופאים ו-950 מרצים וסגל נלווה בקמפוסים השונים, כמו גם כ-100 אלף בוגרי הטכניון ואת הקמפוסים של הטכניון בסין ובארצות הברית.
התרומה יוצאת אל הפועל ביוזמת בוגר הטכניון עודד גל, מנהל מוצר בזום. היא תספק לכל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים – כתובת דוא”ל בחשבון זום וגישה בלתי מוגבלת לתקשורת וידאו ולתקשורת אודיו, לרבות מערכת כלים מגוונת לעבודה במחשבים ובטלפונים ניידים. “אני גאה מאוד להביא את זום לאוניברסיטת-האם שלי,” אמר גל. “החדשנות טבועה בדי-אן-איי של הטכניון ובוגרי הטכניון תורמים רבות לישראל ולאנושות. התרומה הזאת ממלאת אותי סיפוק.”
ההכרזה התקיימה במסגרת ביקורו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא במטה החברה בסן חוזה, קליפורניה. “זום פיתחה טכנולוגיה מדהימה,” אמר פרופ’ לביא. “המפגש פנים אל פנים הוא כלי חיוני בטיפוח רעיונות ובחינוך. זום תסייע לטכניון במשימתו להכשיר את הדור הבא של מובילי החדשנות הטכנולוגית.”
הטכניון מפעיל מסלולי לימוד בינלאומיים בארצות הברית ובסין במסגרת שתי השלוחות שנפתחו בשנה שעברה: מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, הפועל במסגרת קמפוס קורנל-טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק, ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בדרום סין. הטכנולוגיה של זום תחבר גם בין הטכניון למוסדות אלה ובכך תעצים את שיתוף הפעולה ואת שיתוף הידע ביניהם.
“זום פיתחה טכנולוגיה חדשנית ובשלה לשידור תוכני וידאו ואאודיו במערכת ההשכלה הגבוהה,” הסביר זאב שניידר, מנהל תשתיות וממלא מקום מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע בטכניון. “טכנולוגיה זו יכולה לשרת סגל, עובדים וסטודנטים ולסייע להם לתפקד יחד באמצעות מערכות
ה-e-learning שלנו, השילוב של Zoom עם סביבות ה Moodle הקיימת בטכניון, יאפשר לסגל ההוראה להעביר קורסים מהטכניון לקמפוסים המרוחקים שבסין וארה”ב. הטכניון יטמיע את המערכת של זום במהלך 2019.”
התרומה מחברת שני גופים שזכו בהכרה בינלאומית נרחבת: מצד אחד הטכניון, שבוגריו הפכו את מדינת ישראל לאומת הסטארט-אפ וכיום הם מהווים יותר מ-70% ממייסדי תעשיית ההייטק הישראלית ומהמנהלים הבכירים בה; וזום, אחת החברות הטכנולוגיות החדשניות בעולם, שדורגה השנה על ידי מגזין פורבס כחברה השלישית בעולם ברשימת 100 החברות המובילות במחשוב ענן. רבים מהרוכשים המוקדמים (early adopters) של מוצרי החברה הם גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית.
אחת מהחברות-הלקוחות של זום היא Varonis Systems, המקיימת נוכחות נרחבת בישראל. לדברי ליאור גל, מנהל ה-IT “זום מאפשרת לצוותים הבין-לאומיים של Varonis Systems, לרבות משרדינו בישראל וב-7 מדינות אחרות, לתקשר ביניהם ולשתף פעולה ללא הפרעות ובזמן אמת,” “תקשורת וידאו היא כלי חיוני לטיפוח ההבנה בין תרבויות שונות ועל פני מרחקים גדולים וזום מסייעת לנו לבנות אמון, להתקדם מהר יותר וליצור את הדור הבא של אבטחת מידע ואנליטיקה.”
Zoom Video Communications היא חברה מובילה בתקשורת וידאו. החברה פיתחה פלטפורמת ענן אמינה וקלה לשימוש לוועידות, לשיתופי פעולה, לשיחות (צ’ט) ולסמינרי רשת (webinars) בווידאו ובאאודיו. Zoom Rooms הוא החדר הווירטואלי המוביל לוועידות וידאו ואודיו, לשיתוף תוכן ולניהול משותף של יומנים ותוכן.
החברה, שנוסדה ב-2011, מסייעת לחברות ולארגונים לקיים תקשורת פנים ארגונית בין צוותים בדרך חלקה ומועילה. למידע נוסף: zoom.us
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים. במסגרת המחקר נחקרו התכונות המכניות של חלקיקי ניקל ננוממטריים בלחיצה. החוזק המקסימלי של חלקיקים אלה, 34 ג’יגה פסקל, גבוה פי 3 מחוזקם של סיבי ברזל מיקרוניים, שהם המבנים המתכתיים בעלי החוזק המקסימלי הגבוה ביותר שנמדד אי פעם. הישג זה מבוסס על שליטה חסרת תקדים בתצורת דפנות החלקיקים ועל ציפויים במעטפת העשויה מתחמוצת ניקל.
המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communication סולל דרך לחקר התנהגותם של חומרים מתכתיים תחת לחצים חד-ציריים סופר-גבוהים. כך אומרים החוקרים שהובילו אותו, פרופ’ יוג’ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ופרופ’ יורי מישין מאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון. “חוזק של חומר הוא תכונה חשובה הקובעת את טווח היישומים האפשריים שלו,” מסביר פרופ’ רבקין. “ברמה האטומית נקבע החוזק על ידי סוג הקשרים הכימיים בין האטומים. לדוגמה, יהלום הוא חומר חזק מאוד בגלל הקשרים הקוולנטיים החזקים בין אטומי הפחמן המרכיבים אותו. אלומיניום, לעומת זאת, חלש מאוד כי הקשר בין האטומים שלו חלש.”
חומרים חזקים הם כמובן יעד מרכזי במדע ובטכנולוגיה, ולכן עובדות קבוצות מחקר רבות על יצירת חומרים חזקים. בחומרים יש גבול חוזק תאורטי – בדומה למהירות האור המהווה את הגבול העליון למהירות של חומר ואנרגיה. לדברי פרופ’ רבקין, “אנחנו שואפים להתקרב לגבול העליון של חוזק החומר, אבל בפועל היינו רחוקים ממנו מאוד בגלל פגמים במבנה הגבישי. לכן אנחנו חוקרים כבר שנים רבות את האפשרות לשפר את איכות הגביש ועל ידי כך להגדיל את חוזקו.”
בצילום: מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d – אחרי הדחיסה
ב-2011 הצליחו פרופ’ רבקין ושותפיו בטכניון, בסטנפורד ובפרינסטון פרופ’ דן מרדכי, פרופ’ ביל ניקס ודיוויד סרולוביץ לייצר חלקיקי זהב ננומטריים בחוזק התאורטי העליון. זאת הודות למבנה המיוחד של החלקיקים שיצרו. עם זאת, חוזק זה אינו גבוה בהשוואה למתכות אחרות, ולפיכך ניסו החוקרים ליישם את השיטה החדשה גם בניקל.
במחקר הנוכחי, שנערך בשילוב של כלים ניסויים וחישוביים, יוצרו חלקיקי ניקל שהפגינו עמידות גבוהה הרבה יותר מזו של חלקיקי הזהב. לדברי פרופ’ רבקין, “הופתענו במיוחד מפני שהחלקיקים שלנו גילו עמידות גבוהה גם ביחס לתוצאות חישוביות קודמות של החוזק התיאורטי של חלקיקי הניקל.”
כדי להבין את הממצאים ביצעו החוקרים אפיון מדוקדק של חלקיקי הניקל ואימתו את השערתם: חלקיקים בעלי פינות קהות עומדים בלחצים גבוהים יותר מאלה שפינותיהן חדות. בעקבות התגלית הם פיתחו אלגוריתם ייחודי שמפיק חלקיקים ננומטריים מגוונים מבחינת אופי הפאות שלהם. ואכן, החלקיקים המעוגלים יותר עמדו בלחצים גבוהים הרבה יותר, ואילו החלקיקים בעלי הפינות החדות קרסו בשלב מוקדם יחסית. כאמור, המחקר סולל דרך להבנה וליצירה של חלקיקים חזקים יותר ממתכות שונות.
מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV
המחקר התפרסם ביום חמישי 25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער
מדענים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ’ כרמית לוי והדוקטורנטית הגר מלכוב מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה, זיהו תהליך המסנכרן בין מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור. מדובר בתהליך מחזורי המתפשט בעור בצורת גל במשך 48 שעות לאחר החשיפה לקרניים אולטרה-סגולות. החוקרים מצאו כי חשיפה לשמש בתדירות של פעם ביומיים מובילה לפעולה מיטבית של המנגנון ולשיזוף אופטימלי.
במחקר השתתפו החוקרים פרופ’ שי שן-אור והדוקטורנטית איילת אלפרט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וד”ר מדי קאלד מגוסטאבו-רוסי שבצרפת. המאמר התפרסם ב-25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער (מצ”ב תמונה).
“במהלך האבולוציה, כשהאדם איבד את הפרווה שהגנה על עורו, התפתחו בעור שלנו מנגנוני הגנה טבעיים שמתעוררים בעקבות חשיפה לקרני השמש,” מסבירה פרופ’ לוי. “אחד מהם הוא מנגנון הפיגמנטציה, או השיזוף, שיוצר הגנה פיזית-מכאנית על העור. מנגנון נוסף מגייס את מערכת החיסון לתקן נזקי DNA הנגרמים על ידי קרינת UV ועלולים לגרום להתפתחות סרטן העור.”
מדענים רבים בעולם חוקרים את השפעת קרני השמש על עורנו, אך לדברי פרופ’ לוי, מרבית המחקרים מתמקדים בתגובות הקשורות לעוצמת החשיפה. החוקרים באוניברסיטת תל אביב, לעומת זאת, בדקו את השפעתו של גורם אחר: התדירות. לשם כך הם חשפו דגימות של עור אדם לקרני UV בעוצמה קבועה – ברמה של שמש קיצית בצהרי היום – אך בתדירויות שונות: כל יום, פעם ביומיים, חשיפה לסירוגין וכו’. “להפתעתנו גילינו שדווקא חשיפה של פעם ביומיים, ולא חשיפה יום-יומית – גורמת לשיזוף אופטימלי,” אומרת פרופ’ לוי. “למעשה הראינו שלתדירות החשיפה יש חשיבות רבה, וחיפשנו הסבר לתופעה.”
החוקרים במעבדתה של פרופ’ לוי דגמו את העור בכל שעה לאחר החשיפה ואספו נתונים מגוונים על תגובת מערכות ההגנה לחשיפה בתדירויות שונות. בין השאר הם מדדו רמות של חלבונים שונים
בעור, רמות פיגמנטציה, RNA ותיקון ה-DNA. הם גילו שחלבונים המבטאים גנים מסוימים מופיעים בעור ברצף מסודר ומסונכרן היטב במהלך 48 השעות שלאחר החשיפה לקרינת UV.
כדי להעמיק את הבנת התהליכים חברו החוקרים מתל אביב לפרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופ’ שן-אור והסטודנטית אילת אלפרט בנו מודל מתמטי שהראה כי רמות החלבון MITF, האחראי למנגנוני ההגנה של העור, עולות ויורדות בעור בצורת גל הדועך עם הזמן, ועל ידי כך מפעיל את מנגנוני ההגנה באופן מסונכרן. מכיוון שהתפשטות הגל אורכת 48 שעות, חשיפה נוספת במהלך פרק הזמן הזה משבשת את פעילותו. “דמיינו לעצמכם שזרקתם אבן לתוך אגם, והיא יצרה מעגלים מתפשטים של גלים,” מסביר פרופ’ שן-אור. “אם תזרקו אבן נוספת לפני שהגל הראשון דעך, הגל שתיצור האבן השנייה ישבש את התפשטותו של הגל הראשון. זה בדיוק מה שקורה בעור. חשיפה נוספת לשמש במהלך פעילותו של גל הסנכרון הראשון מפחיתה את יעילות הפעולה של מערכות ההגנה על העור.”
המודל המתמטי אומת בניסוי במעבדה.
ד”ר מדי קאלד מגוסטאבו-רוסי שבצרפת
“גילינו שהמחזור הביולוגי של מנגנוני ההגנה בעור הוא 48 שעות, וזאת בניגוד לחשיפה הטבעית לשמש המתרחשת כל יום, כלומר במחזור של 24 שעות,” מסכמת פרופ’ לוי. “כעת אנחנו מנסים להבין את הסיבה לכך. ייתכן שהיא קשורה לביטוי של ויטמין D, שקשור לחשיפה לשמש ומגיע לשיאו כל 48 שעות. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכולם שכדי להשיג הגנה אופטימלית לאחר חשיפה לשמש, תנו למנגנון הטבעי בעורכם להשלים את פעולתו ואל תרבו בחשיפה לשמש בתדירות גבוהה.”
המענקים, תרומתו של היזם יורי מילנר, יחולקו לדוקטורנטים בטכניון, באוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית
מימין לשמאל: הנשיאים פרופ’ אשר כהן, פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ יוסף קלפטר עם יורי מילנר ורעייתו יוליה מילנר. צילום: יונתן צור
לרגל 70 שנה למדינת ישראל, היזם הישראלי-רוסי יורי מילנר מקים קרן מלגות בסך של 7 מיליון דולר (25 מיליון שקל). מילנר, המתגורר בארה”ב, הוא יזם ואיש עסקים מצליח, וההחלטה על קרן המלגות נבעה מאמונתו שהמדע הוא העתיד וכי האקדמיה הישראלית חיונית לקידום המדע.
הסכום יחולק במלגות ל-70 דוקטורנטים מצטיינים: 25,000 דולר בשנה לכל דוקטורנט למשך 4 שנים. המלגות יוענקו לתלמידי מחקר מצטיינים מהאוניברסיטאות תל אביב, העברית והטכניון בתחומים: פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.
התוכנית “70 for 70” תוכרז רשמית במהלך טקס באוניברסיטת תל אביב ביום רביעי, ה-24 באוקטובר 2018. לאחר ההכרזה ייבחרו 10 הדוקטורנטים הראשונים מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון, אשר יקבלו את המלגה בסך כולל של כ-מיליון שקלים לשנה הראשונה. פרויקט המלגות ינוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב.
יורי מילנר ייסד בשנת 1999 את קבוצת Mail.ru, שהפכה בהנהגתו לאחת מחברות האינטרנט המובילות באירופה. הוא הפך את הקבוצה לחברה ציבורית בשנת 2010, וייסד את DST Global כדי להתמקד בהשקעות בינלאומיות בתחום האינטרנט. DST Global הייתה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום ההשקעה בטכנולוגיה, ותיק ההשקעות שלה כולל כמה מחברות האינטרנט הבולטות ביותר, כגון פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ, סנאפצ’ט, אייר בי אנ בי, ספוטיפיי, עליבאבא ועוד.
מילנר סיים את לימודיו בשנת 1985 עם תואר בפיסיקה תיאורטית, אחר כך עסק במחקר בתחום תורת השדות הקוונטית, ועד היום מפעם בו הלהט למדע. בשנת 2012 ייסדו מילנר ואשתו יוליה, ביחד עם סרגיי ברין, מארק צוקרברג ואחרים, את “פרס פריצת הדרך” (Breakthrough Prize), הפרס הגדול ביותר הניתן לחוקרים בתחומי המדעים. הפרס, בשווי 22 מיליון דולר בשנה, ניתן לחוקרים שהביאו לפריצת דרך בתחום של פיזיקה יסודית, מתמטיקה ומדעי החיים.
ביולי 2015, בשיתוף עם סטיבן הוקינג, השיק מילנר מיזם של מאה מיליון דולר בשם Breakthrough Listen, שמטרתו לחזק את מאמצי החיפוש אחר צורות חיים אינטליגנטיות ביקום; ובאפריל 2016 השיקו השניים את Breakthrough Starshot, תוכנית מחקר והנדסה של מאה מיליון דולר, שנועדה לפתח טכנולוגיה לבניית גשושית המסוגלת להגיע לכוכב אחר.
עם הענקת התרומה למלגות 70 for 70″” ציין מילנר כי מדע ומתמטיקה בסיסיים נמנים עם הישגיה הגבוהים ביותר של האנושות, וכי הם נחוצים גם לצמיחת הקדמה הטכנולוגית שבה תלויה הציביליזציה שלנו. “המטרה של המלגות האלה היא לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים לתרום למחקר על השאלות העמוקות ביותר,” אמר. “אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון מדורגים בין האוניברסיטאות החדשניות ביותר בעולם, והם מספקים סביבה שבה יוכלו המדענים המוכשרים הללו למצות את הפוטנציאל שלהם.”
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יוסף קלפטר, הודה ליורי מילנר על פרויקט המלגות הגדול ואמר כי הן יאפשרו לחוקרים מצטיינים לפתח מחקרים חדשניים העשויים להוביל לפריצות דרך עולמיות ויחזקו את מעמדה של ישראל בתחומי המדע וטכנולוגיית העילית.
נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ אשר כהן הוסיף ואמר כי הוא מאמין שהמלגות יוכלו לעזור לחוקרים ולחוקרות מצטיינים להקדיש את מרב זמנם ומרצם לעבודותיהם ומחקריהם, ובכך יתרמו לקידום המדע הישראלי והעולמי.
נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא: “המלגות החדשות יאפשרו לנו להרחיב ולהעמיק עוד יותר את התשתית המחקרית עליה מתבססות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות המשפיעות על חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הודות לנדיבותו של יורי מילנר יקבלו חוקרים מצטיינים נוספים את ההזדמנות להצטרף לשורה ארוכה ומכובדת של חוקרים שהפכו את המחקר המדעי הישראלי לשם דבר בעולם כולו.
