מחבר: shlomi ben-oz

הטכניון מברך את 20 חברות הסגל וחברי הסגל החדשים שהצטרפו השנה לשורותיו. קבלת הפנים החגיגית לסגל האקדמי החדש התקיימה לאחרונה במרכז המבקרים בטכניון בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברי הסגל החדשים.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את החוקרים והחוקרות הצעירים ואמר: “אני עצמי הייתי אמור לפרוש באוקטובר לפני שנה, והנה אני מקבל אתכם, חברי הסגל החדשים כנשיא הטכניון. בבואכם לכאן יש משהו סמלי, אפילו פואטי – דור הולך ודור בא, וכך ממשיך המוסד המופלא הזה להתפתח. הטכניון הוא נס אמיתי. הוא פתח את שעריו בדיוק לפני מאה שנה עם כיתה של 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. במאה השנים האלה הוא צמח והתפתח למוסד טכנולוגי מוביל עולמית, וכיום לומדים כאן 15 אלף סטודנטים, כ-48% מהם נשים. השנה הצטרפתם למשפחת הטכניון. וברצוני לברך אתכם ולאחל לכם הצלחה. כולנו חוליות בשרשרת ארוכה שתחילתה בקונגרס הציוני החמישי ב-1901 והמשכה מי ישורנו.”

רוב חברי הסגל החדשים נולדו בישראל, ורבים מהם הם בוגרי הטכניון. אחרים באו מארה”ב, רוסיה, איטליה ויוון. החוקרים והחוקרות החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים, ואלה כמה מהם: פיתוח טכנולוגיות ירוקות להפקת אנרגיה מפסולת, מיפוי המנגנונים המוחיים השולטים בראייה, פתיחת צווארי בקבוק בהעברת נתונים, אופטיקה קוונטית, אינטראקציית אור-חומר, התפר בין תורת המספרים להסתברות, שיטות מיקרוסקופיה חדשניות, קבלת החלטות סדרתית בתנאי אי-ודאות, מחלות זיהומיות ומניעתן, רפואת האם והעובר, כירורגיה וטראומה, רפואת ספורט, חרדה לקראת ניתוח וגידולי מוח והטיפול בהם.

פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, אמרה כי “מרגע שאתם חברי סגל, אתם נעשים למובילים עבור אחרים – סטודנטים בכל התארים – והתנהגותכם היא מודל עבורם. תהיו ביקורתיים, אל תפחדו לשאול שאלות, גם שאלות מדעיות לא פופולריות, ואל תהססו להביע עמדות. חשוב לנו שתהיו מנהיגים אמיתיים, מנהיגים של ערך.”

חברי הסגל החדשים הם ד”ר טטיאנה בלוך, ד”ר הצ’ואן יינג וד”ר רועי פוסמניק (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), ד”ר אבנר ולך, ד”ר גלי ענבל שיינר, ד”ר מאיה מאור-נוף (ביולוגיה), פרופ’ וסיליס תאופיליס, ד”ר אמיר מרזוק וד”ר מקסים פריידין (הנדסת אווירונוטיקה וחלל), ד”ר עומרי בן אליעזר (מדעי המחשב), ד”ר אבינועם בר ציון (הנדסה ביו-רפואית), ד”ר גלעד ברשד וד”ר סטפנו רקנאטזי (רפואה), ד”ר אופיר גורודצקי וד”ר איתי גלזר (מתמטיקה), ד”ר דביר הריס, ד”ר עופר נויפלד (כימיה), פרופ”ח אריאל כהן ופרופ’ אבינעם צדוק (הנדסת חשמל ומחשבים), וד”ר אנדי תחאוחו (הנדסת מכונות).

כבני אנוש אנו מוטרדים מאוד מנגיפים ומחיידקים במידה דומה – אף שרבים מהחיידקים חיוניים לבריאותנו, אלה ואלה מעורבים במגוון מחלות, חלקן מסוכנות. תופעה ידועה פחות היא המאבק המתמיד בינם לבין עצמם, כלומר בין חיידקים ופאג’ים, שהם נגיפים המדביקים חיידקים.

מאבק זה, המתחולל בימים ובאוקיינוסים, מוביל לאבולוציה הדדית (co-evolution) של שתי אוכלוסיות אלה. באזורים ימיים מסוימים, הדבקה נגיפית היא גורם מרכזי בתמותה של אוכלוסיות חיידקים גדולות. אילולא פיתחו החיידקים עמידות לנגיפים אלה היו מתהווים, מן הסתם, אזורים נטולי חיידקים, אולם המציאות אינה כזאת הודות למנגנוני עמידות שפיתחו החיידקים במהלך האבולוציה.

מאמר חדש של חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהתפרסם בכתב העת Nature Microbiology, מציג מנגנון עמידות ייחודי שלא היה ידוע עד כה. את המחקר הובילו פרופ’ דבי לינדל והדוקטורנטית לשעבר ד”ר סופיה זבורובסקי (כיום בפוסט-דוקטורנטית באנגליה) והשתתף בו הדוקטורנט רן טחן.

קבוצת המחקר של פרופ’ לינדל עוסקת בתחום זה כבר שנים רבות, וכבר הציגה גילויים דרמטיים לגבי היחסים בין פאג’ים לחיידקים בימים ובאוקיינוסים. המאמר הנוכחי חושף מנגנון הגנה ייחודי המגן על החיידקים הימיים מפני נגיפים. זהו מנגנון הגנה פסיבי המבוסס על מינון נמוך במיוחד של מולקולות המעורבות בתהליך התרגום הגנטי המוביל ליצירת חלבונים.

המחקר האמור עוסק בחיידק ימי בשם סינקוקוקוס (Synechococcus) וביחסיו עם פאג’ בשם Syn9. סינקוקוקוס, חיידק ממשפחת הציאנובקטריה, הוא “יצרן ראשוני”, כלומר אורגניזם המייצר את מזונו מחומרים אנאורגניים ומפיק חמצן באמצעות פוטוסינתזה. חשיבותם של חיידקים אלה עצומה, שכן הם מייצרים חלק משמעותי מהחמצן באטמוספרה וממלאים תפקיד חיוני ב”התנעתה” של שרשרת המזון.

חיידק הסינוקוקוס מקיים יחסי גומלין עם פאג’ים שונים ובהם Syn9. אילולא פיתח מנגנוני הגנה נגד פאג’ זה במהלך האבולוציה יתכן שסינקוקוקוס היה נכחד. מדוע הוא לא נכחד ומהם מנגנוני ההגנה שלו? – שאלה זו מעסיקה קבוצות מחקר רבות, וחלקן כבר הציגו תשובות מסוימות לשאלה זו.

במאמר ב-Nature Microbiology מציגים חוקרי הטכניון תרחיש אבולוציוני שבו מושגת ההגנה דווקא באמצעות רמה מופחתת שלtRNA  (RNA מוביל) – מולקולה הממלאת תפקיד חשוב בתהליך תרגום הגנים. 

“מחקרים העוסקים בעמידות נוטים להתמקד בגנים המקנים לאורגניזם הגנה אקטיבית מפני הדבקה,” מסבירה פרופ’ לינדל. “עם זאת, לא כל מנגנוני ההגנה הללו נובעים מיכולות גנטיות אקטיביות; חלקן נובעות מ’התנגדות פסיבית’, כמו זו שגילינו. הממצאים שלנו מצביעים על כך שרמה רגילה של tRNA מפחיתה את עמידותו של החיידק לנגיף, ורמה נמוכה מגבירה את העמידות הזאת. זהו דפוס סביל של עמידות, שבו דווקא אובדן תפקודים תוך-תאיים מוביל לעמידות להדבקה נגיפית.”

פרופ’ לינדל מוסיפה כי מנגנון עמידות זה אינו בולם את חדירתו של הפאג’ לתוך התא החיידקי, אבל הוא מונע היווצרות נגיפים חדשים וכך מאפשר לחיידק לשרוד. “העובדה שיש סוגי Synechococcus עם כמה מנגנוני הגנה, ושום נגיף אינו יכול להדביקם, מצביעה על כך שחיידקים ימיים אלה פיתחו במהלך האבולוציה כמה שכבות הגנה, חלקן פסיביות, ההופכות אותם לעמידים למגוון רחב של נגיפים בים. אנחנו מעריכים ששכבת ההגנה הפסיבית שגילינו התפתחה בהדרגה כתוצאה מלחץ סלקטיבי, כלומר – חיידקים בעלי רמת tRNA מופחתת שרדו יותר והעמידו שושלות של חיידקים כמוהם, המוגנים מפני הדבקה נגיפית. להערכתנו, תופעה זו של עמידות פסיבית נפוצה מכפי שנהוג לחשוב והיא אינה מוגבלת ליחסי סיננוקוקוס-Syn9.”

המחקר נתמך על ידי קרן סימונס.

למאמר ב- Nature Microbiology לחצו כאן

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פיתחו גישה המקנה “שקיפות אלקטרומגנטית” למשטחים קשיחים. שקיפות זו נשמרת עבור כל זווית פגיעה של האור במשטח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Optical Materials, ערכו פרופ’ אריאל אפשטיין והדוקטורנט עמית שחם. הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על עיקרון אלקטרומגנטי בשם Generalized Huygens’ condition, המאפשר יצירה של מטא-משטחים חדשניים השומרים על שקיפות אלקטרומגנטית בכל טווח הזוויות. שקיפות גורפת זו (omnidirectional transparency) באה לידי ביטוי הן ברמת תא היחידה המהונדס (מטא-אטום) והן ברמת המשטח השלם (מטא-משטח).

מטא-משטחים קיימים סובלים ממגבלות רבות בכל הקשור לתגובה זוויתית רחבה, והגישה החדשה פותרת בעיה זו. פריצת דרך זו והשלכותיה רלוונטיות ליישומים רבים ובהם אנטנות שטוחות, התקנים אופטיים לעיבוד תמונה אנלוגי, מראות ועדשות דקות ומערכות דימות קומפקטיות.

המחקר ונגזרותיו הוצגו השנה על ידי עמית שחם בכנסים המרכזיים בתחום. בכנס האגודה האירופית לאנטנות ולהתפשטות גלים שנערך בגלזגו (EuCAP 2024), ועדת השיפוט של הכנס זיכתה אותו בפרס המאמר הטוב ביותר בתחום האלקטרומגנטיות, ובכנס נוסף (של ארגון ה-IEEE) שהתקיים בפירנצה (IEEE APS/URS 2024) הוא זכה במקום השני בתחרות למאמרי סטודנטים.

למאמר ב-Advanced Optical Materials לחצו כאן

עונה 3 | 2024-2025

סדרה ייחודית וראשונה מסוגה המפגישה מדענים יחד עם מוסיקאים ואמנים לדיאלוג מפרה, בשילוב קונצרט חי. בחסות קרן הנשיא ותרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק.

ד”ר אורית וולף: מייסדת ומנהלת אמנותית

מופע 2 חלומות מכל העולמות

לינק לרישום:

https://lp.vp4.me/1o1w

היכולת לייצר ננו-חלקיקים והפוטנציאל שלהם לשימושים רפואיים.

מרצים: פרופ’ יובל גרעיני וד”ר רוטנברג – הפקולטה להנדסה ביו רפואית

יום חמישי | 09/01/25 | 20:00

פאב הכבשה השחורה, בית הסטודנט

הכניסה חופשית מגיל 18 בהרשמה מראש | פתיחת שערים 19:00

להרשמה לאירוע – לחצו כאן

מרכז הידע הלאומי לדלקים חלופיים לתעופה הושק בטכניון בתמיכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עם יצרנית המטוסים הגדולה בעולם בואינג. המרכז, הנקרא The Israeli Sustainable Aviation Fuel Knowledge Center , או בקיצור iSAF, מסמן צעד משמעותי בדרך לייצור דלקים ברי-קיימא לענף התעופה. המרכז נועד להצעיד את ישראל לעבר יעדי 2030, המתמקדים בפיתוח טכנולוגיות לייצור מקומי של דלקי תעופה ברי-קיימא, ולקראת שנת 2050 – שבה תדרוש הרגולציה הבינלאומית שימוש בלעדי בדלק מטוסים בר-קיימא.

את המרכז מובילים אנשי הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון – ראש המרכז ד”ר אלון גרינברג דנה ומנהל המרכז עידו ליברמן – וחברים בו 14 חוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת בר אילן ומאוניברסיטת בן גוריון.

המרכז נפתח במסגרת מאמצי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לקדם מחקר יישומי המשלב בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, שיוביל לפיתוח דלק תעופה בר-קיימא (SAF) בעל כדאיות כלכלית. המשרד יזם קול קורא להקמת מרכז ידע לאומי שיאגד מיומנויות ותשתיות מחקר שיהיו נגישים לכל החוקרים בארץ העוסקים בפיתוח SAF.

הטכניון, שזכה בקול קורא יפעל בשיתוף פעולה מלא עם מרכז המחקר של חברת בואינג העולמית, ובנוסף יתרום להכשרת דור העתיד של המדענים והמהנדסים באמצעות “רשת דוקטורנטים”, וארגון אירועים שנתיים כגון כנסים לאומיים, סדנאות מקצועיות, והאקתונים.

המרכז יפעל לאורן של חמש מטרות עיקריות:

1. פיתוח אסטרטגיית מחקר לאומית בתחום הדלקים החלופיים לתעופה.
2. יצירת תשתית מחקר מתקדמת ברמה עולמית.
3. טיפוח מנהיגות מדעית והנדסית והכשרת הדור הבא.
4. עידוד שיתופי פעולה ישראליים ובין-לאומיים באקדמיה ובין האקדמיה לתעשייה.
5. צבירה והפצה של ידע לחוקרים, לציבור ולמקבלי ההחלטות.

את המרכז מובילה ועדת היגוי הכוללת נציג מכל אוניברסיטה החברה בו. יו”ר הוועדה – פרופ’ דן מאיור מאוניברסיטת בר אילן,  ד״ר אבי רווה –  נציג משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מר חגי מזורסקי – נציג חברת בואינג, פרופ׳ גדעון גרדר – נציג הטכניון, פרופ׳ עידן הוד – נציג אוניברסיטת בן גוריון, וד”ר אלון גרינברג דנה מהטכניון שיכהן כראש המרכז.

הקמת המרכז תציב את ישראל בקדמת הבמה בתחום דלקי התעופה החלופיים והקיימות הגלובלית.

הפאנל עסק בסיפוריהם של הגיבורים והגיבורות של הטכניון – סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל שהפגינו מאז אירועי 7 באוקטובר גבורה צבאית ואזרחית תוך שילוב מאתגר בין אקדמיה, מילואים ומשפחה.

“אני שמח להיות פה ולהנחות את הפאנל עם כל הגיבורים והגיבורות.” אמר גורי אלפי בדברי ההקדמה. “זה מרגש אותי מאוד. זו הייתה שנה קשה מאוד, ואני מרגיש שבתקופה שעברנו גילינו מחדש את המדינה ואת אזרחיה.”

בפאנל השתתפו ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית והסטודנטים בר גורן (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), עומרי נתנזון ונעמי סילברסטין (הנדסת חשמל ומחשבים), סתיו אבירם (מדעי המחשב), גיא פינקלשטיין (רפואה) ואלכס גרבר ונמרוד זיידמן (הנדסת אווירונוטיקה וחלל)

פאנל גיבורי העל הוא אחד האירועים הראשונים של מרכז החוסן החדש בטכניון – גוף המרכז את כלל ההיבטים הקשורים לחוסן בקמפוס. הוא פועל בניהולה של איילת פריימן ותחת אחריותו של המשנה הבכיר לנשיא, פרופ’ עודד רבינוביץ, בשיתוף דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. תרומה נדיבה מקרן רוטשילד אפשרה את התנעת המרכז ואת קיומו של פיילוט החוסן שעל פיו יפעל.נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בפתיחת הפאנל כי “יש קשר ישיר בין חוסנה של קהילה לבין הקירבה בין חבריה. למדנו את זה בכל המשברים שעברנו בחמש השנים האחרונות. הקשר בין חברי הקהילה הוא מרכיב חיוני בחוסן, ובתוך הטכניון זהו קשר יוצא דופן. זאת הרוח המיוחדת שטופחה תמיד מאז היווסדו של הטכניון לפני מאה שנה.”

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “בתחילת המלחמה גויסו כ-3,000 סטודנטים שלנו למילואים. גם עכשיו, בכל רגע נתון, יש מעל 500 סטודנטים מגויסים. רבים ורבות עשו מעל 200 ימי מילואים, כל זה תוך כדי לימודים. מאחורי כל משרת או משרתת מילואים יש משפחה וקהילה שגם הן מגויסות, יש חברים לעבודה שלוקחים על עצמם עוד משימות, ועל כן יש הרבה שותפים למאמץ המלחמתי. היום בחרנו לחנוך באופן פורמלי את מרכז החוסן הטכניוני שהוקם לאחרונה באירוע שנותן הוקרה לכמה גיבורים וגיבורות מקומיים, שלנו, ממשפחת הטכניון. תודה רבה לאיילת פריימן על היוזמה, האירגון וההובלה של המפגש ותודה מיוחדת לכם, משתתפי הפאנל, על מי שאתם ועל מה שאתם עושים למען כולנו, אזרחי המדינה.”

לנמרוד זיידמן, שעמד לסיים תואר שני בארצות הברית, היה ברור ב-7.10 שהוא חוזר מייד לישראל ומתגייס לצבא. נעמי סילברסטין נשארה בבית עם ילדה בת שנתיים וחצי כשבעלה יצא למילואים – 175 ימים במצטבר. בני הזוג סתיו אבירם וגיא פינקלשטיין סיפרו על הפרויקטים שיזמו בהתנדבות בעקבות פרוץ המלחמה: רכישת מטענים ניידים עבור המילואימניקים ואחר כך אפיית עוגיות. אלכס גרבר, שהגיע לפאנל היישר משירות המילואים במדים, סיפר כי בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר הוא היה שקוע בסיוע לאחותו, שאובחנה כחולת סרטן, ועד שסוף סוף חזר לשבת על הלימודים פרצה המלחמה והוא גויס לדרום, נפצע בעזה והחליט לשוב למילואים כעבור שבועיים כי חבריו המשיכו במלחמה. הוא ציין כי כסטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, שתרמה רבות לביטחון אזרחי ישראל בשנה האחרונה, המשמעות של לימודיו ברורה לו היטב כיום

.

בר גורן, סטודנט מקיבוץ ניר עוז, סיפר על השבר הגדול בקיבוצו, על הקהילה שפונתה לאילת ועל חייו מאז. בערב ה-7 באוקטובר נחשבו הוריו של בר נעדרים, אחר כך הוגדרו חטופים ובסופו של דבר נמצאו גופותיהם. הוא אמר שאחד הדברים החשובים בחייו כיום הוא קהילת ניר עוז, שבה הוא פעיל גם כיום במהלך לימודיו בטכניון. “גיליתי שלעזור לאחרים – זה עושה לי טוב, זה מחזק אותי. אנחנו חייבים לזכור שמה שחשוב הוא האנשים שסביבנו.”

עומרי נתנזון סיפר כיצד גילה במהלך שירותו במילואים ב”חרבות ברזל” שהוא חולה לוקמיה. מול הקהל הגדול שהגיע לאירוע, קהל שכלל את אחותו הצעירה שתרמה לו מח עצם ושלושה אונקולוגים המטפלים בו – הוא אמר כי “באונקולוגית לומדים שאתה לא מקבל פרס על זה שאתה סובל, ולכן אין טעם לסבול כשאפשר לבקש עזרה. בקשת עזרה היא חלק מניהול נכון של כלכלת משאבים.” הוא הוסיף כי “השנה הזאת הזכירה לנו שיש אירועים שאין להם כל צידוק ולכן אין טעם לשאול מדוע הם קרו לנו. מה שנותר הוא לקחת צבעים ולצבוע משמעות בחיים – לאו דווקא לצבוע את האירוע הנורא עצמו אלא את מה שקורה אחריו. אולי זה נשמע קצת מלאכותי, אבל זה משהו שיכול להחזיק אותנו.”

ב-14 בדצמבר 1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, ובמחזור הראשון למדו 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאותה התחלה צנועה צמח הטכניון בהתמדה, וכיום לומדים בו כ-15 אלף סטודנטים וסטודנטיות. עם שלוחות בסין ובניו-יורק, כ-575 חברי סגל, ארבעה חתני פרס נובל, כ- 100 אלף בוגרות ובוגרים וחברוּת בקבוצת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם – הטכניון הוא מוסד בעל שם עולמי הפועל מתוך מחויבות עמוקה למדינת ישראל והמשפיע על האנושות כולה.

במחזור ה-100 שהחל לאחרונה את לימודיו בטכניון לומדים כ-2,100 סטודנטים לתואר ראשון, כ- 48% מהם נשים. זאת לעומת המחזור הראשון שבו עמד שיעור הנשים על פחות מ-6%. גם בשורת הדיקנים וההנהלה הבכירה גדל שיעור הנשים בעשור האחרון.

הטכניון ובוגריו מזוהים עם שורה של גילויים והמצאות כחול-לבן ובהן המצאת הדיסק-און קי, פיתוח לוויין זעיר ששוגר כבר ב-1998, פיתוח תקן בין-לאומי לדחיסת נתונים (למפל-זיו), אזילקט – תרופה לפרקינסון, פענוח מנגנון פירוק החלבונים בתא, גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים, טכנולוגיה לייצור עדשות ענק בחלל (בשיתוף נאס”א), אלקטרוניקה מבוססת DNA, טכנולוגיות אבחון חדשניות, תנ”ך הננו, שלד חיצוני המאפשר למשותקי גפיים ללכת ומערכת כיפת ברזל שחשיבותה הובהרה מעל לכל ספק בשנה האחרונה.

מאז פתח הטכניון את שעריו, רבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל, הייתה השליחות הלאומית מרכיב מרכזי בפעילותו. גם בשנה האחרונה, מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, נרתמו הטכניון ובוגריו למענה של החברה הישראלית. גם במאה השנים הבאות ימשיך הטכניון לקיים מחקר פורץ דרך ולהכשיר את דור העתיד של המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיבטיח את עתיד מדינת ישראל.