חודש: ינואר 2025

הטכניון מברך את 20 חברות הסגל וחברי הסגל החדשים שהצטרפו השנה לשורותיו. קבלת הפנים החגיגית לסגל האקדמי החדש התקיימה לאחרונה במרכז המבקרים בטכניון בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברי הסגל החדשים.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את החוקרים והחוקרות הצעירים ואמר: “אני עצמי הייתי אמור לפרוש באוקטובר לפני שנה, והנה אני מקבל אתכם, חברי הסגל החדשים כנשיא הטכניון. בבואכם לכאן יש משהו סמלי, אפילו פואטי – דור הולך ודור בא, וכך ממשיך המוסד המופלא הזה להתפתח. הטכניון הוא נס אמיתי. הוא פתח את שעריו בדיוק לפני מאה שנה עם כיתה של 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. במאה השנים האלה הוא צמח והתפתח למוסד טכנולוגי מוביל עולמית, וכיום לומדים כאן 15 אלף סטודנטים, כ-48% מהם נשים. השנה הצטרפתם למשפחת הטכניון. וברצוני לברך אתכם ולאחל לכם הצלחה. כולנו חוליות בשרשרת ארוכה שתחילתה בקונגרס הציוני החמישי ב-1901 והמשכה מי ישורנו.”

רוב חברי הסגל החדשים נולדו בישראל, ורבים מהם הם בוגרי הטכניון. אחרים באו מארה”ב, רוסיה, איטליה ויוון. החוקרים והחוקרות החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים, ואלה כמה מהם: פיתוח טכנולוגיות ירוקות להפקת אנרגיה מפסולת, מיפוי המנגנונים המוחיים השולטים בראייה, פתיחת צווארי בקבוק בהעברת נתונים, אופטיקה קוונטית, אינטראקציית אור-חומר, התפר בין תורת המספרים להסתברות, שיטות מיקרוסקופיה חדשניות, קבלת החלטות סדרתית בתנאי אי-ודאות, מחלות זיהומיות ומניעתן, רפואת האם והעובר, כירורגיה וטראומה, רפואת ספורט, חרדה לקראת ניתוח וגידולי מוח והטיפול בהם.

פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, אמרה כי “מרגע שאתם חברי סגל, אתם נעשים למובילים עבור אחרים – סטודנטים בכל התארים – והתנהגותכם היא מודל עבורם. תהיו ביקורתיים, אל תפחדו לשאול שאלות, גם שאלות מדעיות לא פופולריות, ואל תהססו להביע עמדות. חשוב לנו שתהיו מנהיגים אמיתיים, מנהיגים של ערך.”

חברי הסגל החדשים הם ד”ר טטיאנה בלוך, ד”ר הצ’ואן יינג וד”ר רועי פוסמניק (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), ד”ר אבנר ולך, ד”ר גלי ענבל שיינר, ד”ר מאיה מאור-נוף (ביולוגיה), פרופ’ וסיליס תאופיליס, ד”ר אמיר מרזוק וד”ר מקסים פריידין (הנדסת אווירונוטיקה וחלל), ד”ר עומרי בן אליעזר (מדעי המחשב), ד”ר אבינועם בר ציון (הנדסה ביו-רפואית), ד”ר גלעד ברשד וד”ר סטפנו רקנאטזי (רפואה), ד”ר אופיר גורודצקי וד”ר איתי גלזר (מתמטיקה), ד”ר דביר הריס, ד”ר עופר נויפלד (כימיה), פרופ”ח אריאל כהן ופרופ’ אבינעם צדוק (הנדסת חשמל ומחשבים), וד”ר אנדי תחאוחו (הנדסת מכונות).

כבני אנוש אנו מוטרדים מאוד מנגיפים ומחיידקים במידה דומה – אף שרבים מהחיידקים חיוניים לבריאותנו, אלה ואלה מעורבים במגוון מחלות, חלקן מסוכנות. תופעה ידועה פחות היא המאבק המתמיד בינם לבין עצמם, כלומר בין חיידקים ופאג’ים, שהם נגיפים המדביקים חיידקים.

מאבק זה, המתחולל בימים ובאוקיינוסים, מוביל לאבולוציה הדדית (co-evolution) של שתי אוכלוסיות אלה. באזורים ימיים מסוימים, הדבקה נגיפית היא גורם מרכזי בתמותה של אוכלוסיות חיידקים גדולות. אילולא פיתחו החיידקים עמידות לנגיפים אלה היו מתהווים, מן הסתם, אזורים נטולי חיידקים, אולם המציאות אינה כזאת הודות למנגנוני עמידות שפיתחו החיידקים במהלך האבולוציה.

מאמר חדש של חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהתפרסם בכתב העת Nature Microbiology, מציג מנגנון עמידות ייחודי שלא היה ידוע עד כה. את המחקר הובילו פרופ’ דבי לינדל והדוקטורנטית לשעבר ד”ר סופיה זבורובסקי (כיום בפוסט-דוקטורנטית באנגליה) והשתתף בו הדוקטורנט רן טחן.

 

קבוצת המחקר של פרופ’ לינדל עוסקת בתחום זה כבר שנים רבות, וכבר הציגה גילויים דרמטיים לגבי היחסים בין פאג’ים לחיידקים בימים ובאוקיינוסים. המאמר הנוכחי חושף מנגנון הגנה ייחודי המגן על החיידקים הימיים מפני נגיפים. זהו מנגנון הגנה פסיבי המבוסס על מינון נמוך במיוחד של מולקולות המעורבות בתהליך התרגום הגנטי המוביל ליצירת חלבונים.

המחקר האמור עוסק בחיידק ימי בשם סינקוקוקוס (Synechococcus) וביחסיו עם פאג’ בשם Syn9. סינקוקוקוס, חיידק ממשפחת הציאנובקטריה, הוא “יצרן ראשוני”, כלומר אורגניזם המייצר את מזונו מחומרים אנאורגניים ומפיק חמצן באמצעות פוטוסינתזה. חשיבותם של חיידקים אלה עצומה, שכן הם מייצרים חלק משמעותי מהחמצן באטמוספרה וממלאים תפקיד חיוני ב”התנעתה” של שרשרת המזון.

חיידק הסינוקוקוס מקיים יחסי גומלין עם פאג’ים שונים ובהם Syn9. אילולא פיתח מנגנוני הגנה נגד פאג’ זה במהלך האבולוציה יתכן שסינקוקוקוס היה נכחד. מדוע הוא לא נכחד ומהם מנגנוני ההגנה שלו? – שאלה זו מעסיקה קבוצות מחקר רבות, וחלקן כבר הציגו תשובות מסוימות לשאלה זו.

במאמר ב-Nature Microbiology מציגים חוקרי הטכניון תרחיש אבולוציוני שבו מושגת ההגנה דווקא באמצעות רמה מופחתת שלtRNA  (RNA מוביל) – מולקולה הממלאת תפקיד חשוב בתהליך תרגום הגנים. 

“מחקרים העוסקים בעמידות נוטים להתמקד בגנים המקנים לאורגניזם הגנה אקטיבית מפני הדבקה,” מסבירה פרופ’ לינדל. “עם זאת, לא כל מנגנוני ההגנה הללו נובעים מיכולות גנטיות אקטיביות; חלקן נובעות מ’התנגדות פסיבית’, כמו זו שגילינו. הממצאים שלנו מצביעים על כך שרמה רגילה של tRNA מפחיתה את עמידותו של החיידק לנגיף, ורמה נמוכה מגבירה את העמידות הזאת. זהו דפוס סביל של עמידות, שבו דווקא אובדן תפקודים תוך-תאיים מוביל לעמידות להדבקה נגיפית.”

פרופ’ לינדל מוסיפה כי מנגנון עמידות זה אינו בולם את חדירתו של הפאג’ לתוך התא החיידקי, אבל הוא מונע היווצרות נגיפים חדשים וכך מאפשר לחיידק לשרוד. “העובדה שיש סוגי Synechococcus עם כמה מנגנוני הגנה, ושום נגיף אינו יכול להדביקם, מצביעה על כך שחיידקים ימיים אלה פיתחו במהלך האבולוציה כמה שכבות הגנה, חלקן פסיביות, ההופכות אותם לעמידים למגוון רחב של נגיפים בים. אנחנו מעריכים ששכבת ההגנה הפסיבית שגילינו התפתחה בהדרגה כתוצאה מלחץ סלקטיבי, כלומר – חיידקים בעלי רמת tRNA מופחתת שרדו יותר והעמידו שושלות של חיידקים כמוהם, המוגנים מפני הדבקה נגיפית. להערכתנו, תופעה זו של עמידות פסיבית נפוצה מכפי שנהוג לחשוב והיא אינה מוגבלת ליחסי סיננוקוקוס-Syn9.”

המחקר נתמך על ידי קרן סימונס.

למאמר ב- Nature Microbiology לחצו כאן

 

תמונות על מערות, חריטות על עצמות, כתיבה על פפירוס, ציור על ניירות וקנבסים; לשימור וויזואליה ומידע היה תפקיד חשוב משחר היסטוריה ועד לפרוץ העידן הדיגיטלי ומעבר לו.

פרופ’ איתן יעקובי, ראש תוכנית הטכניון למצוינים ומרצה בפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב, הציג לקהל הרב שהתאסף בפאב הכבשה השחורה זוויות חדשות, אינפורמטיביות ואנקדוטיות אודות האבולוציה של אחסון המידע וקפיצת המדרגה שחלה עם השימוש בהארד דיסק הראשון, בשנת 1956. באותו הארד דיסק של חברת IBM ניתן היה לאחסן מידע בנפח של 5 מגה, בעלות לצרכן בגובה 3,200 דולר בעוד כיום ניתן לרכוש בקלות הארד דיסק של 5 טרה (נפח פי מיליון בעלות של כ-100 דולר).

בתקופתנו, כל אחד מאתנו צובר טרה אחד של מידע בכל שנה המצטבר למעל ל- 150 מיליארד ג’יגה המאוחסנים ומגובים בשרתי ענן בחוות שרתים הפזורים בעולם.

פרופ’ יעקובי העריך כי כבר בעשורים הקרובים, חברות האחסון יתקשו לעמוד בקצב צבירת ואגירת המידע ויאלצו לעבור למודלים אחרים ובהם גביית תשלומים נוספים על אחסון, דחיסת המידע על חשבון פגיעה באיכות והמהפכני ביותר – אחסון מידע ב-DNA. שיטת אחסון זו (סנתוז תמונה בדומה לסינתזה רצועות DNA) תצמצמם משמעותית את הנפח הפיסי של האחסון, תקל על גיבוי החומרים ועל התחזוקה השוטפת של המידע. בנוסף פתרון אחסון זה ימנע פגיעה סביבתית ויתמודד עם אתגרים מעולמות הכימיה והמחשוב בתחום האחסון.

ההרצאה המרתקת עוררה בסיומה דיון נרחב על הדרכים והאמצעים המיטביים להבטיח את גיבוי התמונות באופן המקסימלי כיום ובעתיד הנראה לעין.

 

המפגש הבא בסדרה יתקיים בתאריך ה-9.1 בשעה 20:00 , בפאב הכבשה השחורה, ויעסוק אף הוא בנושא שאינו מפסיק להתפתח – כיצד הננו חומרים מהווים את המפתח לרפואת העתיד.

פרופ’ יובל גרעיני וד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ידגימו כיצד חלקיקי ננו זעירים, תאים ביולוגיים והיברידיים, משנים ומעצבים מחדש את עולם הרפואה.

לפרטים מלאים והרשמה לארוע, הקליקו: כאן