פרופ’ גני יקבל את הפרס “על תרומות חלוציות במחקר בנושאי הנעה בהודפים מתכתיים, חומרים אנרגטיים, רקטות היברידיות, מנועי מגח ועל-מגח ועל תרומה מתמשכת לאורך שנים של חינוך דורות של מומחי הנעה.” פרופ’ גני אמר כי “מדובר בהוקרה משמעותית מאוד, ואני כמובן נרגש לקבל את הפרס. כל חיי האקדמיים מוקדשים למחקר ולהוראה בתחום ההנעה הרקטית בפרט וההנעה האוירונוטית המהירה בכלל. אני מעריך את התרומה של כל אחד מהסטודנטים, המדענים ואנשי הצוות ההנדסי שעבדו איתי במשך השנים. הפרס הניתן על ידי האגודה האווירונוטית המובילה בעולם מבטא הכרה והערכה ברמה הגבוהה ביותר.”
פרופ’ אלון גני
פרופ’ דניאלה רווה, דיקנית הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, אמרה: “אנו מברכים את פרופסור גני על קבלת פרס Wyld Propulsionהיוקרתי. עשרות שנות מחקר פורץ דרך ומחויבותו להכשרת דורות של מהנדסי ומדענים תעופה וחלל הופכים אותו לנמען ראוי. פרופ’ גני עוזר לפקולטה שלנו במשימתה להמשיך ולהיות מרכז אקדמי ברמה עולמית לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה המוקדש ליצירה, הרחבה ושיתוף של ידע במדעי התעופה והנדסת התעופה והחלל.”
פרס Wyldמוענק על הישגים יוצאי דופן בפיתוח או ביישום של מערכות הנעה רקטית. הפרס היוקרתי ממומן על ידי הוועדות הטכניות של האגודה בנושאי הנעה חשמלית, הנעה רקטית היברידית, הנעה רקטית נוזלית, הנעה גרעינית והנעה מוצקה.
יפתח משל הציג את פרויקט הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בהנחיית אדר’ גבי שוורץ ואדר’ ד”ר דקלה יזהר, בתערוכת פרויקטי הגמר שהוצגה לאחרונה בקמפוס. לפני המלחמה חשב משל שפרויקט הגמר שלו בפקולטה יעסוק בעירו אשקלון, אבל השהות האינטנסיבית בקיבוץ ניר עוז, שם שהה תקופה ארוכה כמילואימניק, שינתה את ההחלטה הראשונית. יחידת המילואים המיוחדת של משל התמקמה כבר בתחילת המלחמה בקיבוצי העוטף, והקשר עם ניר עוז הפך לחלק ממנו. שם, בשעות הפנויות, הוא עבד על מה שהפך לפרויקט הגמר שלו בטכניון.
בטקסט הפתיחה לפרויקט, תחת הכותרת “ניר עוז ואני”, כותב משל: “במשך שלושה חודשים רצופים חייתי בקיבוץ החרב. בתים רבים נשרפו כליל, סימני ירי על חלונות הממ”ד, משפחות שלמות שנמחקו, חיים שנגדעו באבחה… בכל יום ובכל שיטוט גיליתי שכבות נוספות מסיפורו של הקיבוץ ורבדים הכרוכים במקום, בתושביו ובקורותיו. פגשתי שורדי טבח שהגיעו לאסוף את חפציהם, שוחחתי עם מקימי ניר עוז, פגשתי אנשים שאיבדו את כל עולמם. כאדם, כלוחם וכאדריכל ניקרה בי השאלה כיצד אפשר להשיב הביתה קהילה פצועה ומדממת שחוותה טראומה כל כך משמעותית.”
פרויקט הגמר עוסק בשיקום ניר עוז באופן שלא יהפוך את הקיבוץ לאנדרטה אלא ישיב אותו להיות מקום חי. “כדי לגשת למלאכת השיקום מוכרחים להבין מהוה קיבוץ ניר עוז ואיזה מין חיים היו שם לפני השבת השחורה. לאחר מכן יש ללמוד את הטראומה המרחבית שהמקום חווה ואת רגשות החברים, ולסיכום התהליך לגבש עקרונות להתערבות וליצירת מרחב משוקם.”
משל, בן שלושים, גדל באשקלון. הוריו אודי ונגה רופאים וכמותם שתי אחיותיו הגדולות. הוא עצמו למד בבית ספר לאומנויות באשקלון והשלים בגרות של חמש יחידות באומנות פלסטית. “שם גיליתי שאני רוצה להיות אדריכל, וכבר בגיל 13 התחלתי לבנות דגמי בתים, כך שהדרך לעולם האדריכלות הייתה טבעית.” אחרי הצבא הוא התלבט בין בצלאל לטכניון, ובעקבות היום הפתוח בטכניון בחר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף למוניטין של הטכניון, האווירה בקמפוס מצאה חן בעיניי, עם הדשא ליד הפקולטה. בפקולטה עצמה ראיתי את ‘הסדנה של מוטי’, נגריה שהזכירה לי את בית הספר.” משל החל את לימודיו ב-2018 וכיום, במקביל ללימודיו, הוא גם עובד במשרד אדריכלים. “אני נמצא במקום הנכון מבחינה מקצועית, מקום שמאפשר לי להתפתח ולהמשיך לפתח את התשוקה שלי למקצוע.”
הציורים שצייר משל בניר עוז בתקופת המלחמה הוצגו לאחרונה בתערוכה “ממציאות לזיכרון” בסינמטק תל-אביב, וההכנסות ממכירותיהם הועברו לעמותת “בשביל המחר”, המסייעת ללוחמים שהשתחררו להתמודד עם חוויותיהם. התערוכה הוצגה בטכניון ביוני האחרון, בתקופת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון, המשיכה למשכן הכנסת ובקרוב היא תוצג בארצות הברית בכינוס של GA, האסיפה הכללית של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, שתיפתח בוושינגטון ב-10 בנובמבר.
קהילת הטכניון התכנסה הבוקר לציון יום האבל למתקפת הטרור של 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל. הטקס התקיים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. את היזכור לזכר הנרצחים והחללים קרא פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’ אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ששכל בחודש פברואר את נכדו רס”ל עדי אלדורז”ל, לוחם ביחידת מגלן שנפל בחאן יונס. במסגרת האירוע התקיימה הרצאתו של תמיר סטיינמן, כתב חדשות 12 בדרום, “הילד עם האצבע בסכר”. סטיינמן זכה בפרס העיתונאי המצטיין ובאות גיבורי העוטף.
פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’ אלדור
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הזכיר את הסטודנטים והבוגרים שנפלו ונרצחו באירועי ה-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ובהם הסטודנטים סרן (מיל’) עמית חיות מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וסרן (מיל’)אלון ספראי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט שנפלו בימים האחרונים בקרבות בדרום לבנון. הוא אמר כי “יום הזיכרון לטבח השבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל מקיף שנה כרונולוגית אחת, שנה קשה וכבדת דמים, שנה של שכול, מוות ושבר עמוק, זיכרון של אלה שאינם כבר בינינו, זיכרון של טראומה אישית ולאומית שלא הכרנו כמותה בדור הזה.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס
“אבל השנה המטלטלת הזאת תאצור בתוכה לעד גם זיכרון של רוח חדשה, רוח עזה שמילאה את הלבבות וניכרה היטב בשטח, ודור צעיר מופלא. החברה הישראלית נרתמה במלוא מרצה ויכולותיה להגנה ולסיוע בכל החזיתות – בשדה הקרב, ביוזמות סיוע מופלאות לקהילות שנפגעו ובתושייה מעוררת השראה במקומות שבהם נעלמה המדינה. גם הירתמותה של קהילת הטכניון על כל ענפיה הייתה ועודנה מקור עצום של גאווה לכולנו. אנו גאים באלפי המילואימניקים והמילואימניקיות שלנו, סטודנטים וחברי סגל מנהלי ואקדמי, וברבים נוספים ששלחו לעצמם צו 8 אזרחי וסייעו לאלה מביננו שחייהם נעצרו, למפונים מבתיהם, לחקלאים, לחיילים ולקהילות נוספות. שוב הוכחנו את שידענו תמיד: את שליחותה של קהילת הטכניון, את חוסנה, ואת מחויבותה לחבריה ולחברה כולה.”
כתב החדשות תמיר סטיינמן סיפר על מה שעבר בשבעה באוקטובר. באותו יום עלה סטיינמן לשידור מייד עם תחילת המתקפה ובקול רועד הביא את הקולות מיישובי העוטף וזעק את תחושת ההפקרה שחשו באותו יום תושבי בארי, כפר עזה, ניר עוז, שדרות, אופקים ויתר יישובי העוטף. סטיינמן סיפר כיצד תיווך בין תושבי העוטף לכוחות הביטחון והתקשורת וקרא בשידור חי את פניות התושבים המבועתים. בפתח הרצאתו הוא אמר כי “אני גאה להיות כאן היום, דווקא כאן, בטכניון, שמסמל בעיני מצוינות ושאיפה להגיע הכי גבוה שניתן. זהו מקום של מצוינות שבו לא רק ניתן לשאוף להגיע לחלל אלא גם מלמדים ערכים ולהיות בני אדם. אני מסתכל על הפנים היפות של הסטודנטים והבוגרים – הפנים של העם היפה והמיוחד הזה – וזה נותן לי תקווה ואופטימיות. חשוב שכולנו נהיה יחד ונעשה הכול כדי שיהיה כאן יותר טוב.”
תמיר סטיינמן, כתב חדשות 12 בדרום בטקס
להקת הסטודנטים של הטכניון שרה בטקס את השיר “להאמין” של עידן רייכל.
המתקן המודרני, הממוקם ליד בניין קנדה, נבנה תחת התקנים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בחומרים מסוכנים תוך כדי שימוש בבניה ירוקה ושמירה על המרחב.
ההישג הלוגיסטי, במימון הטכניון, התממש הודות לעבודה מאומצת של מערך התפעול ויחידת הבטיחות ביחד עם משרד האדריכלים ירון גרנות, וגורמי ייעוץ נוספים.
בטקס חניכת המתקן, ציין המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, את חשיבות הפרויקט ותרומתו לכלל קהילת הטכניון. ד”ר אבירם ציין את ייחודיותו של הפרויקט כ’ספינת דגל’ לנושא הטיפול בפסולת כימית ברחבי הארץ וביקש להודות לכלל המעורבים על התכנון, יכולת הביצוע והעמידה בלוחות הזמנים.
ראש יחידת הבטיחות, ד”ר עדי חן, תיארה את המורכבות והירידה לפרטים שאפיינו את תהליך הבנייה של המתקן:
“בבינוי המתקן הושקעה מחשבה רבה מהגג ועד לכל רכיב בו. התוצאה היא מתקן שאין דומה לו באוניברסיטאות בארץ, שאנו גם מקווים שייעל את הליך הטיפול בפסולת הכימית בקמפוס ויוכיח עצמו כחסכוני”.
גזירת הסרט ע”י המשנה לנשיא והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם (מימין), ומנהל המתקן, פרופ’ אמנון שטנגר (לצידו)
ידיד הטכניון פרופ’ אנדרו ויטרבי, ממציא “אלגוריתם ויטרבי”, אחד ממייסדי חברת קוואלקום וזוכה מדליית הכבוד היוקרתית מטעם המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה הבינלאומי, ביקר לאחרונה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים הנושאת את שמו ואת שם רעייתו.
פרופ’ ויטרבי התרשם מהתשתיות החדשות בפקולטה, התארח בסמינר ונפגש עם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי צלניק-מנור ואנשי הפקולטה. במהלך ביקורו זכה פרופ’ ויטרבי בשורה ארוכה של הוקרות ודברי שבח ממארחיו על תרומתו האדיבה לאורך השנים לפקולטה ולטכניון.
פרופ’ אורי סיון (מימין) ופרופ’ אנדרו ויטרבי
פרופ’ אריאל אורדע, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ודיקן הפקולטה בין השנים 2014-2017: “אנו שמחים מאוד על כך שפרופ’ ויטרבי מצא לנכון לבקר אותנו בימים מאתגרים אלה וכן על ההזדמנות שניתנה לנו להציג בפניו את התפתחותה של הפקולטה ולהפגיש אותו עם חברי סגל חדשים, אשר גיוסם וקליטתם המוצלחים התאפשרו במידה רבה בעזרת תרומתו יוצאת-הדופן משנת 2015. תרומה זו אפשרה ותמשיך לאפשר לפקולטה למלא את תפקידה הייחודי בביטחון המדינה ושגשוגה”.
פרופ’ אריאל אורדע ופרופ’ אנדרו ויטרבי
פרופ’ ויטרבי סיכם את ביקורו בדברי הערכה לפועלו ותרומתו של הטכניון ואנשיו למדינת ישראל:
“לאחר למעלה מ-50 שנות פעילות משותפת עם הטכניון אני נפעם בכל פעם מחדש מהישגיהם המרשימים של אנשי המוסד הזה בכלל וחברי הפקולטה ובוגריה, בפרט. הטכניון הוא אחד הגופים העומדים מאחורי הפיכתה של ישראל”.
השנה יציין הטכניון 100 שנות פעילות, מחקר, הוראה ועיצוב מורשת של חדשנות, יוזמה, תעוזה, הובלה, מצוינות והוקרה בזירה המקומית והבינלאומית.
השבוע לפני עשרים שנה, הכריזה ועדת פרס הנובל על זכייתם של פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בפרס היוקרתי. זהו אחד מרגעי השיא המזקקים את האידיאלים עליו מושתת הטכניון ואחד ההישגים המשמעותיים של הקהילה האקדמית בישראל – קבלת פרס נובל. הפרס הוענק על גילוי מאפייני אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא – פירוק החלבונים.
פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל
התא האנושי מכיל אלפי חלבונים הממלאים פונקציות חיוניות. החלבונים מתפרקים ומתחדשים באופן תדיר המאפשר לתא להמשיך ולתפקד. “תקלות” בתהליך הרציף עלולות לגרום לפגיעה בתא ולמחלות.
המחקר החלוצי של פרופ’-מחקר צ’חנובר, פרופ’-מחקר הרשקו ושותפם לזכייה, פרופ’ אירווין רוז, החל בשנות ה-70. עד אותה העת המחקר הבינלאומי נטה להתמקד בתהליכי היווצרות החלבונים, אך שלושת החוקרים נקטו בגישה מקורית, שינו את נקודת המבט ועסקו בפענוח התהליכים אשר הובילו לפירוק החלבונים. הצעד המהפכני הוכח כמעשי.
פרופ’-מחקר אברהם הרשקו (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל
בזכות מחקרם נחשף כיצד התא מזהה ומסמן חלבונים המיועדים לפירוק על ידי מולקולה הנקראת יוביקוויטין, כיצד אותם חלבונים פגומים או מיותרים מובלים לקומפלקסים חלבוניים הנקראים פרוטאזומים לצורך פירוקם וכיצד תהליך זה מסייע בשמירה על בריאות התא.
תגליות אלו הובילו להבנה מעמיקה יותר של מחלות הנגרמות כתוצאה משיבושים בתהליך פירוק החלבונים. מחלות כגון: סרטן, סיסטיק פיברוזיס, דלקות ומחלות עצביות ועוד.
גם כיום, ידע זה עדין תורם לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניות למחלות אלו ומהווה בסיס למחקרים ענפים נוספים.
על תרומה אשר לא תסולא בפז זכו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז בהוקרה הבינלאומית הנעלה ביותר בעולם המדע.
בחודש ספטמבר 2023 שוגר לחלל XRISM, טלסקופ קרינת X שנועד להוביל לגילויים חדשים על היווצרות היקום, התפתחות של צבירי גלקסיות וקצה המרחב-זמן סביב חורים שחורים. פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, מומחה בגילוי קרינת X בחלל, הוא חבר בצוות המדעי המצומצם של משימת XRISM. במסגרת זו הוא מילא תפקיד חיוני בכמה תצפיות מרכזיות של XRISM בשנה הראשונה לפעולתו, וכמה מהדוקטורנטים בקבוצת המחקר שלו בטכניון מעורבים בפעילות זו.
החור השחור NGC 4151, הדמיה
ב-20 בספטמבר התקיים ביפן “תדרוך תקשורתי” ובו הוצגו ההישגים העיקריים של המשימה:
גילוי המבנה התלת-ממדי של שרידי הסופרנובה N132D בענן המגלני הגדול, גלקסיית לווין של שביל החלב שלנו, ואיתור ברזל בטמפרטורה גבוהה מאוד. השרידים, שנוצרו מהתפוצצות שהתרחשה לפני כ-3,000 שנה, מספקים חלון חסר תקדים לחייהם ולמותם של כוכבים מסיביים. התצפית של XRISM גילתה כי בניגוד להשערה המקובלת, שלפיה צורתם של שרידי N132D כדורית, מדובר בתצורת אבוב (או דונאט) המתפשטת במהירות של 1,200 קילומטר בשנייה. בהתפוצצות הסופרנובה נוצר ברזל, וגלי ההלם שנוצרו כתוצאה מן ההתפוצצות חיממו אותו לטמפרטורות גבוהות במיוחד – בסביבות 10 מיליארד מעלות צלזיוס.
גילוי המבנה שסביב החור השחור הענק בגלקסיה NGC 4151, הנמצאת כ-62 מיליון שנות אור מאיתנו. התצפיות של XRISM מספקות תובנות חסרות תקדים לגבי החומר המקיף את החור השחור שבמרכז הגלקסיה, שמסתו גדולה פי 30 מיליון ממסת השמש. בפרט, התצפיות מראות החזרת קרני רנטגן מגז בדיסקת הספיחה סביב החור השחור, שמסתחרר במהירות של עד 15,000 ק״מ לשניה. גילויים אלה מספקים מידע חדש באשר לגדילתם של חורים שחורים בהשפעת החומר שמסביבם.
טלסקופ XRISM בנוי משני מכשירים מדעיים מרכזיים: Resolve, שהוא ספקטרומטר היודע לזהות את האנרגיה (צבע) של פוטוני X בהפרדה גבוהה, ו-Xtend, מצלמה של קרני X. באתר של XRISM נכתב כי “במבט ראשוני נראה היקום קר, אפל וריק, אולם תצפיות קרני X מציירות תמונה אחרת לחלוטין: פלאזמה בטמפרטורה של אלפי מעלות, סילונים הנפלטים מחורים שחורים, חלקיקים עתירי אנרגיה הנעים במהירות העולה על 99% ממהירות האור”. מערכת Resolve עורכת מדידות מדויקות של ה”צבעים” של קרני X, וזו היכולת שהופכת אותה למרכיב העיקרי במשימת XRISM. “מופעי הזיקוקים המעטרים את שמי הקיץ,” כך ממשיך התיאור באתר XRISM, “נובעים מיסודות שונים (מתכות) הזוהרים בטמפרטורות גבוהות – כל יסוד מפיץ את צבעו הייחודי בתגובה להתחממות.” באמצעות Resolve יכולה הקהילה המדעית למפות את היסודות השונים המשוטטים ביקום ועל פיה לגלות עובדות רבות ומגוונות הנחלקות לשלושה תחומים עיקריים: “טביעת האצבע” של צבירי גלקסיות, שהם המבנים הגדולים ביקום; “המתכון להיווצרות יסודות כימיים ביקום”; ו”קצה המרחב-זמן סביב חורים שחורים”.
ניתוח המידע על החור השחור NGC 4151(צילום: סוכנות החלל היפנית, סוכנות החלל האירופית)
לדברי פרופ’ בכר, “ספקטרומטר Resolve הוא מהפכה טכנולוגית. הגלאי שלו בנוי מפיקסלים על-מוליכים המוחזקים בטמפרטורה נמוכה. כל פגיעה של פוטון X בפיקסל מעלה את הטמפרטורה ומשנה את התכונות החשמליות שלו, וכך מתאפשרת מדידה מדויקת – מדויקת באופן חסר תקדים – של אנרגיית הפוטון. Resolve עובד כבר שנה בחלל ומחולל קפיצת מדרגה מבחינת המידע המתקבל על המקורות עליהם מסתכל הטלסקופ. הוא מסייע לנו למפות תופעות חשובות ביקום ועל בסיסן להבין תהליכים דינמיים הקשורים ליצירת יסודות ולהתפתחות מבנים קוסמיים. זהו פרויקט מרגש מאוד ואנו עמוסים בנתונים חדשים המגיעים אלינו מדי יום מן החלל באמצעות XRISM. העבודה הלתי פוסקת על התצפיות מספקת לנו תגליות וחידות על המקורות האסטרופיזיקליים.”
XRISM הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל של יפן (JAXA) ונאס”א עם תרומה של אס”א (סוכנות החלל האירופית). פרופ’ בכר הוא החוקר היחיד בצוות המדעי של הטלסקופ שאינו נמנה על מדינות אלה, והוא מונה באופן אישי על ידי מנהל המכון לחקר החלל של יפן. XRISM נבנה על סמך הלקחים שנלמדו מטלסקופים יפניים קודמים שהושבתו בשלבים שונים עקב תקלות. משימת XRISM נועדה לייצר רצף במעקב אחרי קרינת X – רצף שהיה עלול להיפגם בשל פער הזמן שבין טלסקופי קרינת X קודמים לטלסקופ ATHENA, שישוגר לא לפני 2035. XRISM יהיה הטלסקופ היחיד מסוגו במשך כ-13 שנה לפחות, וכך יבטיח את אותו רצף תצפיתי החיוני להעמקת ידיעותינו על האסטרופיזיקה של היקום.
הדוקטורנטית שיר ליסק מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות זכתה במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית. היא תקבל את המלגה בטקס חגיגי שיתקיים בבית הנשיא ב-10 באוקטובר.
המלגה היוקרתית ניתנת בכל שנה ל-12 חוקרים וחוקרות נבחרים, המצטרפים לקבוצת העילית של חוקרים צעירים שמובילים את המדע והחדשנות בישראל. השנה הוקצתה המלגה, בסך 150,000 שקל לכל מלגאי, לנושא “בריאות הנפש וחוסן – תאוריה ומעשה”.
הדוקטורנטית שיר ליסק
ליסק היא דוקטורנטית מצטיינת העורכת את מחקר הדוקטורט בהנחייתו של פרופ’ רועי רייכרט. המחקר שלה עוסק במפגש בין עיבוד שפה טבעית (NLP) לבריאות הנפש ומתמקד בפיתוח מתודולוגיות לניבוי סיכונים, לאיתור גורמי סיכון ולמתן תמיכה רגשית בתחום בריאות הנפש.
בתחילת דרכה המחקרית התמקדה ליסק בחשיפת גורמי סיכון הקשורים לנטיות אובדניות ובפיתוח מתודולוגיות לאיתור גורמי סיכון. המחקר חשף תובנות משמעותיות על גורמי סיכון ואף הוביל לגילוי של גורם סיכון חדש. בהמשך הורחב המחקר לזיהוי מדדי הצלחה של טיפולים פסיכותרפיים בקרב אנשים המאובחנים עם דיכאון ולפיתוח גישות למתן תמיכה רגשית לאוכלוסיות בסיכון.
הצלחת מחקרה של ליסק נובעת גם משיתוף פעולה פורה עם אנשי מקצוע מובילים בתחומם ובהם פרופ’ ענת ברונשטיין-קלומק, דיקנית בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן; פרופ’ איל פרוכטר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומנכ”ל המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל; פרופ’ סיגל זלכה-מנו, ראש המעבדה לחקר הפסיכותרפיה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה; וד”ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ועמית מחקר באוניברסיטה העברית ובטכניון.
מעבר למחקר, ליסק פועלת לקידום ערכים ליברליים במדינת ישראל. לדבריה, “הבטחת קיומה של מדינת ישראל עוברת דרך קיום ערכים של צדק, זכויות פרט וחתירה לבריתות אזוריות ולשלום.” היא מאמינה כי “המאבק, בימים אלו במיוחד, הוא חובה היסטורית ומוסרית המוטלת עליי, על בני דורי ככלל, ועל חבריי לאקדמיה בפרט.”
חמישהדוקטורנטיםמהטכניוןקיבלואתמלגתאדמסמטעםהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים. נוסף על פטור משכר לימוד, המלגאים מקבלים 100,000 ש”ח לשנה למשך שלוש או ארבע שנות לימוד ועוד 3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו”ל. על פי הודעת האקדמיה, “זוכיהמלגותהםחודהחניתשלחוקריהעתידשלמדינתישראלבתחומימדעיהטבע, מדעיהחיים, הנדסה, מתמטיקה, מדעיהנתוניםומדעיהמחשב”.
בתמונה מימין: מלגאי אדמס לשנת 2025-2024 ביחד עם מר סילבן אדמס, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ’ נילי כהן, חבר האקדמיה ויו”ר ועדת מלגות אדמס פרופ’ משה אורן וראשת תוכנית מלגות אדמס בת-שבע שור. צילום: מיכל פתאל, באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
טקס הענקת המלגות (לשנים 2023-2024) התקייםביוםראשון, 29 בספטמבר 2024, במסגרתסמינראדמסהשנתיובהשתתפותנציגהמשפחהמרסילבןאדמסונשיאתהאקדמיהלשעברפרופ‘ ניליכהן.
פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הדגיש את חשיבות המלגות: ‘בימים מאתגרים אלה, שבהם אנו עדים לסימנים מדאיגים של בידוד אקדמי של מדענים ומוסדות מחקר ישראליים, חשוב מתמיד לחזק את מחויבותנו לערכים האוניברסליים של המדע: שיתוף פעולה, חדשנות וחתירה לידע למען קידום האנושות. מלגאיאדמס החדשים מייצגים את פסגת המצוינות האקדמית, והם עתיד המדע הישראלי. אנו אסירי תודה למשפחת אדמס על תרומתה החשובהבאמצעות מלגות אדמס לפיתוח ולטיפוח ההון האנושי המדעי של ישראל לדורות הבאים.“
אלה מקבלי המלגות מהטכניון:
יהונתןזומרמהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. זומר השליםתוארראשוןבמדעיהמחשבבאוניברסיטתתלאביבותוארראשוןברפואהבטכניון, שניהםבהצטיינותיתרה. כיום הוא דוקטורנט בהנחייתפרופ’שימנור מהטכניון ובהנחיהמשותפתשלפרופ’אוריאלוןמהפקולטהלביולוגיהמולקולריתבמכוןויצמן. זומר לומד בתוכנית MD/PhD, המכשירהרופאים–חוקריםבפקולטהלרפואהע”שרפפורטבטכניון, ועדכהפרסםשבעהמאמריםאקדמיים. המחקרשלועוסקבפיתוחכליםחישובייםלמחקרוטיפולבסרטן באמצעות למידת מכונה ועקרונות מעולמותהפיזיקהוהבקרה.
יבגני ז’לטונוז’סקי מהפקולטה לפיזיקה. ז’לטונוז’סקי נולד ברוסיה ועלה לישראל בגיל 14 במסגרת תוכנית נעל”ה. אחרי שירותו הצבאי הוא התקבל לתוכנית הטכניון למצוינים, השלים תואר ראשון בהצטיינות יתרה (מדעי המחשב ופיזיקה-מתמטיקה) והמשיך לתואר שני במדעי המחשב, שגם אותו סיים בהצטיינות יתרה בהנחיית פרופ’ אלכס ברונשטיין ופרופ’ אבי מנדלסון. כיום הוא עוסק בתאוריה של פאזות של חומר, בעיקר בהקשר של מחשוב קוונטי טופולוגי, במטרה לשפר את הביצועים של מחשוב קוונטי “מסורתי”.
רון רוימי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. רוימי השלים בטכניון תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים, במהלכו החל לעבוד במעבדתו של פרופ’ עדו קמינר המנחה אותו כיום בדוקטורט. כבר במהלך התואר הראשון, שאותו סיים בהצטיינות יתרה, הוא היה חתום כמחבר מוביל על מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters. בדוקטורט (במסלול ישיר) הוא מתמקד באלקטרונים, במיקרוסקופיית אלקטרונים ובאפשרויות לייצר סוגים חדשים של טכנולוגיות קוונטיות.
מג‘ד משעור מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. משעור סיים בטכניון תואר ראשון כפול בהנדסה ביו-רפואית ורפואה בהצטיינות יתרה, שבסופו התקבל לתוכנית MD/PhD והתחיל את עבודת המחקר שלו במעבדתה של פרופ’ שולמית לבנברג בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בדוקטורט הוא חוקר הדפסה תלת ממדית ביולוגית של רקמות רב-שכבתיות שמכילות כלי דם ומפתח שיטות הדפסה וחומרים חדשים שיכולים לשמש כדיו ביולוגי להדפסה של רקמות עבות ויציבות מכנית שמיועדות להשתלה. במהלך הדוקטורט השתתף מג’ד בכתיבה של תשעה מאמרים מדעיים ושלושה פטנטים וזכה בפרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים לשנת 2023.
מיכאל בירק מהתוכנית לננו מדע וננוטכנולוגיה. בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר (AdQuanta) מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- Nature Physics וב- Nature Photonics בשנה שעברה, בהם הוא אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש – אופטיקה קוונטית של שדות חזקים – שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר שלישי, שפורסם ב-Journal of Optics, הוביל מיכאל את תרומת הטכניון בשיתוף פעולה בין-לאומי של חוקרים כשהוא מפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה.”
תוכנית מלגות אדמס, המציינת 20 שנים לפעילותה, היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה. מלגות אדמס מוענקות מדי שנה לכשמונה תלמידי מחקר צעירים, מהשנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור, לתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. סכום המלגות כיום הוא 100,000 ש”ח בשנה. בנוסף, תוכנית מלגות אדמס מקצה לכל מלגאי עד 3,000 דולר בכל שנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו”ל, וגם לצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה כדי להתראיין למשרת בתר-דוקטורט בחו”ל. ההשתתפות בתוכנית המלגות תורמת רבות לקידום הקריירה המקצועית של המלגאים.למלגאי אדמס ניתנת ההזדמנות לטוות קשרים ביניהם ולבנות לעצמם קהילת מדענים צעירים באמצעות מפגשים באקדמיה המיועדים לתלמידי כל המחזורים.
משפחת הטכניון היקרה,
השנה נחגוג את ראש השנה בתערובת רגשות של כאב ותקווה.
ימים ספורים לאחר ראש השנה נציין שנה לאותה שבת נוראה של השבעה באוקטובר ונתייחד עם זכר הנרצחים והנופלים. עשרות בני משפחה של חברינו נרצחו באותה שבת ואחרים נחטפו. רבים נפצעו או נהרגו במלחמה, והלב דואב ומצפה להחלמתם של הפצועים. החרדה לגורל החטופים במנהרות החמאס בעזה חונקת את הלב, ולא נניח לשכוח אותם. השבתם לחיק משפחותיהם היא חובה עליונה של כל חברה
אנושית. כבר אמרו אבותינו שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו וגם אמרו שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא.
ומנגד, ההצלחות הצבאיות מעוררות תקווה והלוואי שנדע לתרגמן להסדר מדיני, שיביא לשקט ויוביל לרגיעה ולהפניית הקשב לאיחוי השסעים וריפוי החברה.
כשלושת אלפים וחמש מאות סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי נקראו בצו 8 לשירות מילואים, ומי שלא נקרא לחזית הצבאית נרתם לסייע לחזית האזרחית והחברתית. תמכנו בקהילות סביבנו, אירחנו משפחות מפונות ותלמידים שנאלצו לעזוב את בתיהם. זו הייתה התגייסות חסרת תקדים של כלל חברי קהילת הטכניון, סטודנטים וחברי סגל כאחד, בעשייה מעוררת השראה. בזכות מאמץ משותף של הנהלת הטכניון, סגלי ההוראה, הסגל האקדמי, הסגל המנהלי ואגודת הסטודנטים הצלחנו לסיים את שנת הלימודים האקדמית במלואה ולחדש את שגרת המחקר. מהנתונים המצויים בידינו, שיעור הנשירה השנה היה דומה לשיעורו בשנים רגילות – זהו הישג יוצא דופן של רבים שנרתמו במסירות למשימה, בתמיכה נרחבת של ידידינו בארץ ומעבר לים.
וכעת, במקביל להתמודדות עם האתגרים הרבים עלינו להתבונן קדימה. לכולנו תפקיד חשוב ביציאה מהמשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל. הבוגרים והבוגרות שלנו הם אלה שימשיכו לקדם את התעשייה ולבצר את ביטחונה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל. יש לנו תפקיד מרכזי בהתנעת המשק הישראלי בחינוך, במחקר ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות. והחשוב מכל, לטכניון מערכת ערכים מוצקה שגובשה לאורך מאה שנותיו. ערכים המבוססים על מצוינות, שוויון, ליברליות, רדיפת האמת, הכלה, סובלנות וקבלת האחר. ערכים אלו הנחו אותנו במשברים קשים מאז הקמת הטכניון, וחשיבותם כמצפן ניכרה היטב גם בשנה האחרונה. וכעת, בעיצומה של המלחמה הנמשכת ובליבו של משבר חברתי עמוק הקורע את החברה למגזריה, לכולנו תפקיד חשוב בהנחלת אותו מצפן שבלעדיו אנה אנו באים.
השנה החולפת הייתה קשה לכל אחד ואחת מאיתנו כפרטים, ולכולנו יחד כקהילה. יחד צלחנו את המשברים, תמכנו האחד בשני ובאלה שחייהם נעצרו, התמודדנו עם המציאות המאתגרת והמשכנו במימוש תוכניות פיתוח נרחבות שהן הערובה להמשך הצלחתנו. אנחנו רשאים להתגאות בהישגים אלה, ואני מבקש להודות לכל אחד ואחת מכם על ההירתמות והערבות ההדדית שאפשרו זאת בימים לא קלים.
לסיום, ברצוני לאחל לכל אחת ואחד מכם ולמשפחותיכם שנה טובה ושקטה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
