בשל המצב הבטחוני המתוח ולמען הסטודנטים והסטודנטיות: מאות סטודנטים הלומדים בטכניון נבחנו היום וייבחנו מחר בגני התערוכה בתל אביב. מדובר בבחינות ב-14 קורסים במועדי א’, שנדחו פעמיים בשל מצב הלחימה והשיגורים לחיפה ולצפון, והן יאפשרו לסטודנטים להשלים את הבחינות ללא עיכוב נוסף.
צעד לא שגרתי זה הוא חלק מהתארגנות הטכניון בעקבות מבצע “חיצי הצפון” שהחל בשבוע שעבר. על סמך עדכון הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, הטכניון משלב עבודה מרחוק יחד עם נוכחות של צוותי חירום ואנשי צוות חיוניים. לאור ההגבלה על פעילות חינוכית, הטכניון נאלץ לעצור את הבחינות שהיו מתוכננות להתקיים בקמפוס. כעת, כאמור, תינתן לסטודנטים הזדמנות להשלים את בחינות מועדי א’ שנדחו.
הסטודנטים בשעת הבחינות
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “המלחמה תפסה אותנו באמצע תקופת הבחינות, בסוף מועדי א’ ובתחילת מועדי ב’. לאחר שפיקוד העורף העלה את דרגת ההתגוננות בחיפה ובצפון לרמה 3 פנינו לפתרונות יצירתיים. זוהי שנה מאתגרת לכל הסטודנטים ולחברי הסגל ובמיוחד לאלה המשרתים תקופות ארוכות במילואים, והטכניון עושה ככל יכולתו להקל עליהם גם בתקופת הבחינות. רבים מהם כבר קיבלו צווי שמונה חדשים, וחשוב לנו לתמוך בהם ולדאוג שלא יישארו מאחור.”
נשיא הטכניון הוסיף כי “מדובר במהלך לא שגרתי שלא יכול היה לצאת אל הפועל ללא התגייסותם של חברי הסגל המנהלי והאקדמי ותמיכת אגודת הסטודנטים. אנו מקווים שהנחיות פיקוד העורף ישתנו לאחר ראש השנה כדי שנוכל לחזור לשגרת בחינות ועבודה בקמפוס.”
האולם שהוסב לכיתות בחינה
דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר כי “בשבוע שעבר מצאנו את עצמנו במציאות חדשה, שאינה מאפשרת לקיים בחינות בקמפוסי הטכניון בחיפה נוכח המצב הבטחוני המתוח והנחיות פיקוד העורף. לאחר שבוע שבו הסטודנטיות והסטודנטים נעדרו מהקמפוסים נערך הטכניון לקייםבחינות מועדי א’ שכבר נדחו פעמיים עקב מצב הלחימה ב-25 וב-26 באוגוסט. הסטודנטיות והסטודנטים שנרשמו למקצועות אלה כבר למדו את החומר פעמיים, ולכן נערכנו לבחינות בגני התערוכה בתל אביב, שיאפשרו להם להשלים את חובותיהם ולהתחיל את שנת הלימודים תשפ”ה ברגל ימין. מהלך זה מתקיים בשיתוף מלא עם אגודת הסטודנטים.”
פרופ’ חאיק הבהיר כי סטודנטים שלא יוכלו להגיע לבחינות בתל אביב יקבלו מועד בחינה נוסף במהלך הסמסטר הבא.
מנכ”ל הרשות לחדשנות, מר דרור בין וצוותו: מר חנן ברנד, סמנכ”ל חטיבת הזנק, ד”ר אביב זאבי, סמנכ”ל חטיבת תשתיות, מר תומר סגלוביץ, ראש מטה מנכ”ל ביקרו בטכניון במטרה ללמוד ולעמוד מקרוב אחר תהליכי ההנבטה והמסחור של חברות בטכניון.
במהלך ביקורם נפגשו אנשי הרשות עם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, והמשנה לנשיא לחדשנות ותעשיה פרופ’ ליהי צלניק-מנור.
בתמונה: פרופ’ אורי סיון (משמאל) עם מר דרור בין (ימין)
בפגישה נידונו אפשרויות ההתממשקות ושיתופי פעולה בנושא פיתוח ותמיכה במיזמי חדשנות והעמקת קשרי תעשייה.
משמאל לימין: פרופ’ ליהי צלניק-מנור, פרופ’ אורי סיון, מר דרור בין, מר תומר סגלוביץ’, ד”ר אביב זאבי ומר חנן ברנד.
900 סטודנטים וסטודנטיות קיבלו לאחרונה את תעודות המגיסטר (תואר שני) בפקולטות השונות בטכניון, יותר מ-43% אחוז מהם נשים. טקס הוקרה מרכזי ל-38 מגיסטרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות, הסטודנטים והסטודנטים המצטיינים ובני המשפחות.
הסטודנטים (מגיסטרים) שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.
“הערב הזה הוא ערב של אור ותקווה בתקופה קשה ומורכבת,” אמר נשיא הטכניון בטקס. בשנה האחרונה אנו מצויים במלחמה קשה, ממושכת ומכאיבה על המשך קיומנו בארץ הזו. כשלושת אלפים וחמש מאות סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי נקראו בצו 8 לשירות מילואים למלחמה. רובם שבו לספסל הלימודים אך כבר מחכים להם צווי התייצבות לתקופות נוספות. יחד עם כל אזרחי ישראל אנו אבלים על החללים והנרצחים ומייחלים לחזרתם של החטופים ולהחלמתם של הפצועים – בהם רבים ממשפחת הטכניון.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס
נשיא הטכניון הוסיף ואמר לסטודנטים כי “בטכניון קיבלתם את מיטב הכלים המקצועיים על מנת להמשיך להצטיין ולהתבלט בכל מה שתעשו, אבל אנחנו מצפים מכם להצטיין ולהוביל גם במישור הערכי. אנחנו רואים בכם מנהיגים בעלי מודעות אתית וחברתית, היודעים שהקריירה שלהם היא שליחות שנועדה לא רק להעשיר את חייהם אלא גם להשפיע לטובה על האנושות והחברה הישראלית.”
דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין אמר כי “בעת הזאת כולנו מוטרדים וחרדים לגבי העתיד הקרוב והרחוק. למרות זאת, ומבלי להתעלם מהמצב הקיצוני והמיוחד בצל המלחמה, הערב מזמן לנו הזדמנות להתמקד במה שיש ובמה שהוא טוב. יש לנו במה להתגאות, ויש על מה להודות. 58% מהבוגרים סיימו תואר עם תזה מחקרית ומעניין לציין שבקרב המסיימים עם תזה, הנשים הן רוב – 55%. כל המסיימים דורגו על פי הישגיהם בלימודים ובמחקר, כאשר 15% העליונים הוגדרו כמצטיינים, ואתם, המסיימים בהצטיינות יתרה, דורגתם ב-4% העליונים. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם. ראשית, על שבחרתם בטכניון כבסיס לבניית הקריירה המקצועית שלכם, ושנית, על שעשיתם את זה כל כך טוב. אני מקווה שחווית הלימודים בטכניון הפכה גם לחלק בלתי נפרד מכם, ושתהיו שגרירים של הטכניון באשר תפנו.”
הבוגר בר דולינסקי עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.
בין מקבלי תעודת המגיסטר היו גם בני משפחתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל. תעודת מגיסטר למדעים בהנדסת מכונות הוענקה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בטקס שהתקיים בפקולטה להנדסת מכונות. רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לוחם שלדג שהוקפץ ב-7 באוקטובר לדרום ונלחם עם חבריו בצוות בבארי וברעים, נפל ב-9 בנובמבר 2023 בקרב בעומק רצועת עזה. הוא היה סטודנט לתואר שני, לקראת סוף לימודיו, בפקולטה להנדסת מכונות. לאחר מותו יזמו המנחה שלו, פרופ’ שמוליק אוסובסקי, ודיקן הפקולטה פרופ’ אלון וולף, את השלמת חיבור הגמר שלו.
פרופ’ וולף ציין כי “חשוב לי להדגיש כי התואר ניתן לדובי ז״ל בזכות ולא בחסד. דובי השאיר אחריו רישומים רבים, ולמעשה התזה שלו הייתה כתובה כמעט במלואה, ולנו נותר רק להשלים קצת ‘חיבורים’ ועריכה. התזה הערוכה עברה שיפוט מלא של שלושה בוחנים בלתי תלויים, שהעניקו לה ציון גבוה פה אחד. אחד מהם אף ציין בפניי כי יש בתזה תגליות שראויות להתפרסם בכתב עת מוביל בתחום. לאחר מכן קיבלה התזה את אישור ועדת התארים של בית הספר לתארים מתקדמים וסנאט הטכניון. בטקס הענקתי את התעודה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בהוקרה רבה ובתודה על פועלו של דובי בהגנת המדינה ועל השקעתו הרבה בלימודיו שנגדעו באיבם עם נפילתו.”
דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ אלון וולף ופרופ’ שמוליק אוסובסקי, מעניקים את תעודת המגיסטר למדעים בהנדסת מכונות לשקד, אלמנתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לבנו ולאמו חיה בטקס. (קרדיט צילום : דור אהרון)
לדברי פרופ’ אוסובסקי, שהנחה אותו במחקר, “דובי היה מהנדס מבריק ואדם יוצא דופן. דמותו ורוחו הטביעו חותם בל יימחה על כל מי שהכירו. בדיונים הרבים שלנו, הן מקצועיים והן אישיים, דובי גילה שילוב נדיר של סבלנות, מחשבה מעמיקה ויצירתיות. היה לו כישרון יוצא דופן להדהד רעיונות בצורה שהבטיחה הבנה הדדית ולעתים קרובות עזרה לי ללטש את מחשבותיי ולשים לב לפרטים שהחסרתי. כישרון זה היה עדות הן ליכולותיו השכליות והן לדאגתו הכנה לאחרים ולרצונו להבין את נקודת מבטם, בין אם בשיחות מקצועיות ובין אם בשיחות אישיות. כמהנדס, דובי היה מוכשר ויצירתי להפליא. הוא ניגש לכל בעיה עם גישה חיובית, והתייחס למורכבויות לא כמכשולים אלא כאתגרים מרתקים. יכולתו להתמודד עם סוגיות מסובכות תוך מציאת דרכים לפשט אותן הייתה מרשימה באמת. עבודתו על פרויקט זה הדגימה תכונות אלה ותרמה תרומה משמעותית למחקר. מעבר לתרומתו המקצועית, דובי גרם לי להתפתח כבן אדם. נחישותו הבלתי מעורערת, כושר ההתבוננות העצמית שלו ומחויבותו העמוקה לאחדות היו מקור השראה. דובי נהג להדגיש תמיד את החשיבות בראיית האחר, הצורך במציאת קרקע משותפת והפגנת כבוד הדדי במקום התמקדות בחילוקי דעות. דובי הראה לי כיצד להתמודד עם אתגרים בחן ולשאוף לצמיחה אישית מתמדת. הסבלנות והטוב לב שהפגין בכל אינטראקציה משמשים מופת שאני שואף ללכת בעקבותיו. אני מאחל לעצמי ולכולנו להיות ראויים להקרבתו ולכבד את זכרו בכך שנשאף להיות בני אדם טובים יותר, כפי שהיה דובי.”
בית ספר מיוחד למיקרוסקופיה אלקטרונית התקיים במהלך השבוע של 19-15 בספטמבר במרכז המחקר יוליך כחלק מתוכנית המטרייה (Umbrella) – שיתוף פעולה בן 41 שנה בין הטכניון, אוניברסיטת אאכן ומכון המחקר יוליך.
16 סטודנטים לתארים גבוהים מהטכניון ומספר דומה של סטודנטים גרמנים מאאכן ומיוליך השתתפו בסדרה של הרצאות ובשבע סדנאות מעשיות שונות. ההרצאות כיסו עקרונות יסוד של מיקרוסקופיה אלקטרונית ויישומים במדע החומרים, מדעי החיים ופיזיקה קוונטית. החלק המעשי איפשר לסטודנטים לעבוד על מספר מיקרוסקופים מהמתקדמים בעולם. בית הספר כלל בנוסף אירועים החברתיים לסטודנטים ולצוות המרצים.
בראש המשלחת הטכניונית עמד פרופ’ גדי איזנשטיין, ראש המכון לננו טכנולוגיה – RBNI . שני חברי סגל מהטכניון, פרופ’ ישעיהו (ישי) טלמון ופרופ’ עדו קמינר, היו בין המרצים. בית הספר ביוליך היה המשך מאוחר לבית ספר חורף מוצלח ביותר של RBNI בנושא זה שהתקיים בכפר בלום בשנת 2018.
פרס רוטשילד לשנת 2024 הוענק בשבוע שעבר לשני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד על מחקרו בתחום ההנדסה ופרופ’ מחקר מרדכי (מוטי) שגב על מחקרו בתחום הפיזיקה. את הטקס הובילה הקרן הפילנתרופית יד הנדיב של משפחת רוטשילד. הענקת הפרסים התקיימה בספרייה הלאומית בירושלים, ולמחרת התקיים בספרייה כנס מדעי שבו הוצגו הישגיהם של הזוכים והשפעתם בתחומי המחקר שלהם.
תמונה קבוצתית של זוכי הפרס. מימין לשמאל: זוכה פרס רוטשילד פרופ’ מוני נאור ממכון ויצמן (מדעי המחשב); ד”ר אשר רגן, ראש תחום מצוינות אקדמית ביד הנדיב; פרופ’ תמר ציגלר מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה); פרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד; ד”ר יגאל מרזל, מנכ”ל יד הנדיב; פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד מהטכניון (הנדסה); פרופ’ רון מילוא ממכון ויצמן (מדעי הסביבה); פרופ’ רותם שורק ממכון ויצמן (מדעי החיים); פרופ’ אורי בנין מהאוניברסיטה העברית (מדעי הכימיה); ופרופ’-מחקר מרדכי (מוטי) שגב מהטכניון (פיזיקה).
קרן יד הנדיב מעניקה אחת לשנתיים פרסים לחוקריםישראלים מצטיינים מהמוסדות המובילים בישראל. הפרסים, בסך 1.5 מיליון ש”ח, מוענקים כאות הוקרה עבור הישגים מדעיים יוצאי דופן, פריצות דרך או תגליות בתחומים הבאים: מתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי החברה, מדעי היהדות ומדעי הרוח.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את השניים ואמר: “אנו גאים בשני חברי הסגל שלנו שזכו בפרס. פרופ’ אלעד ופרופ’ מחקר שגב הם חוקרים בעלי שם עולמי, שפרסמו את עבודתם במיטב במות הפירסום ונמצאים בצמרת העולמית בדירוג הציטוטים המדעיים של מחקריהם. יתר על כן, הם חוקרים המדגימים היטב את השילוב בין מחקר מדעי פורץ דרך ויישומים המשפיעים על חיי כולנו.”
פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבל את הפרס על מחקרו בתחום ההנדסה, שהוביל לפיתוחים מעשיים ובהם הורדת רמת הקרינה בצילומי CT וקיצור זמני צילומי MRI. הפרס הוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים מפותחים ישירות על בסיס תרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מידע מעובד ומטופל, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם.
מנכ”ל יד הנדיב יגאל מרזל, פרופ’ מיקי אלעד ופרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד
פרופ’ מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי קיבל את הפרס בתחום הפיזיקה. הפרס הוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחום הפוטוניקה שהובילו לתגליות חשובות רבות. פרופ’ שגב עוסק בחקר האינטראקציה בין אור לחומר ולהבנת השינוי המתחולל בחומר כאשר האור עובר בתוכו. פרופ’ שגב, חתן פרס ישראל לשנת 2014 ופרס אמת לשנת 2019, ייסד מספר תחומי מחקר שבהם עוסקות כיום מאות קבוצות מחקר בכל העולם. לפני כעשור, שגב וקבוצת המחקר שלו ייסדו את תחום הפוטוניקה הטופולוגית, שבו נחקרת התופעה של אור שעוקף פגמים בחומר כשהוא נתקל בהם, ולאחר מכן המציאו את הלייזר הטופולוגי – מערך הגורם למקורות לייזר רבים על שבב לעבוד כמקור עוצמתי אחיד. פרופ’ מחקר שגב הוא חבר האקדמיות הלאומיות הישראלית והאמריקאית למדעים (NAS). מעבר להישגיו אלה, פרופ’ שגב רואה שליחות בטיפוח דור החוקרים הבא. עם התלמידים שהעמיד נמנים כיום 25 פרופסורים בישראל וברחבי העולם, ורבים אחרים בתעשיית ההייטק ובתעשייה הביטחונית.
מנכ”ל יד הנדיב יגאל מרזל, פרופ’-מחקר מרדכי (מוטי) שגב ופרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד
את פרס רוטשילד מעניקה יד הנדיב, הקרן של משפחת רוטשילד, מאז שנת 1959 בעשרה תחומים אקדמיים. יד הנדיב תרמה בין השאר את בניין הכנסת, בית המשפט העליון והספרייה הלאומית. עם זוכי הפרס בעבר נמנים כלת פרס נובל פרופ’ עדה יונת (2006), הרמטכ”ל השני פרופ’ יגאל ידין (1963)והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, פרופ’ אפרים קציר (1960).
בביקורו בקמפוס הציג המהנדס וחבר הפרלמנט הבכיר לשעבר, את הסכם שיתוף הפעולה המקורי בין הטכניון ובין הגוף הציבורי אותו הוא מוביל. הסכם אשר נכתב עוד בשנת 1991 ובו החלטה משותפת לקידום מחקר, פיתוח ואיגום משאבים בין הטכניון ובין המעבדות הטכנולוגיות מאורוגואי.
במסגרת ביקורו ה-18 בישראל התרשם, ידיד הטכניון עמוקות מהמחקר המתקדם במעבדות ה-GTEP לייצור טכנולוגיות הידרוגן ותאי דלק.
במהלך הביקור נפגש מר לונג עם פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה. בהמשך להחלטת ממשלת אורוגואי לפתוח משרד לחדשנות בירושלים, הציע הנשיא מהלך אסטרטגי לחיזוק הקשרים ההדוקים הקיימים בין ישראל לאורוגואי, ולקידום שיתופי פעולה ומחקר ממוקדים בתחומים טכנולוגיים.
בתום הישיבה הפרודוקטיבית נידונו גם מספר רעיונות למתווים לשיתוף ידע מקצועי, וחילופי סטודנטים.
“עבורי, ישראל והטכניון מסמלות השראה, חוסן וחדשנות” סיכם מר לונג את ביקורו בקמפוס.
בראשית ספטמבר הכריזה הנציבות האירופית למחקר על הזוכים במענקי ERC Starting, המסייעים למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.
אחד הזוכים הוא ד”ר חמי רוטנברג מהטכניון. ד”ר רוטנברג השלים את כל תאריו באוניברסיטת בן גוריון והמשיך לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. כיום הוא עומד בראש המעבדה לממשקים ביו-חשמליים וביו-מכניים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
ד”ר חמי רוטנברג. קרדיט צילום: אלבום פרטי
ד”ר רוטנברג מפתח שיטות לגירוי מדויק של תאים ורקמות, ובשנת 2022 פרסם טכנולוגיה חדשה שפיתח לשיקום רקמות עצב פגועות ולקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. המענק ישמש אותו לפיתוח ממשק אלקטרו-מכני לטובת הנדסת רקמות מוח. ממשק זה ישלב רכיבים אלקטרוניים, אופטיים ומכניים ויאפשר לחוקרים להפעיל כוחות חשמליים ומכניים ברמת דיוק גבוהה על חלקים שונים של התא. לדברי ד”ר רוטנברג, זהו פרויקט מורכב והוא ישמח לגייס סטודנטים חדשים ופוסט-דוקטורנטים שיעבדו עליו יחד איתו.
“המחקר שנערוך בסיוע המענק יבחן כיצד גירוי חשמלי ומכני של תאי עצב ורקמות עצביות משפיע על התחדשותם,” הוא מסביר. “הרעיון הוא להפעיל על התא פעולה מכנית או חשמלית (גירוי) העשויה לשפר את התחדשות הרקמה. בהקשר המכני פיתחנו טכנולוגיה המאפשרת ממש למתוח את הנוירון, תא העצב, ואפילו חלקים שונים של אותו התא – למשל האקסון או גוף התא. בהקשר החשמלי אנו יודעים להפעיל את הנוירון באמצעות חומר אופטואלקטרוני, כלומר חומר שמייצר זרם כשמאירים עליו. בשני המקרים אנחנו מדברים על התערבות לא פולשנית, שנעשית באמצעות אור ושדות חשמליים שמקורם מחוץ לגוף, ולכך יש כמובן יתרונות משמעותיים.”
מערכת העצבים ההיקפית שונה מזו שבחוט השדרה ובמוח בכך שהתאים בה מתחדשים אחרי פגיעה, והטכנולוגיה החדשה אמורה להאיץ את אותה התחדשות. יותר מכך, יתכן שהטכנולוגיה החדשה תניע התחדשות אפילו בתאי מוח וחוט שדרה, שאינם מתחדשים באופן טבעי. התחדשות תאי עצב היא יכולת חשובה המאפשרת לשפר את ההתמודדות עם פגיעות עצביות בחוט השדרה ועם פגיעות נוירולוגיות במוח.
מענקי ERC Starting הם מענקים תחרותיים מאוד – השנה התקבלו רק 14.2% מתוך 3,474 הבקשות שהוגשו. מסלול הסינון כולל הגשה של הצעות בכתב וראיונות, וד”ר רוטנברג נדרש לעבור את המסלול הזה בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, שבמסגרתה עשה חודשים ארוכים של מילואים.
כלוחם חי”ר בחטיבת אלכסנדרוני הוא הוקפץ למילואים כבר בבוקר ה-7 באוקטובר ומאז דילגה היחידה בין החזיתות השונות. “בתוך התקופה הזאת עבדתי על ההגשה, וזה לא היה פשוט, בעיקר כשגם לחלק מהסטודנטיות שלי נשארו בלי בני זוג שהלכו למילואים. בסוף פברואר השתחררתי אחרי חמישה חודשי מילואים והתכוננתי לראיון על המענק, אבל אז הגיע צו 8 נוסף. לשמחתי התחשבו בי ביחידה ואיפשרו לי להצטרף אליהם אחרי הריאיון.” בסופו של דבר, כאמור, הוא מצא את עצמו בין אותם 14.2% שזכו במענק.
בנוסף להיותו חוקר, מרצה ומילואימניק, ואולי לפני כן, ד”ר רוטנברג הוא אב לארבעה ילדים, שאחד מהם חגג בר מצווה בנובמבר. “הדילוג הזה בין הבית, הצבא והטכניון אינו פשוט, ואין ספק שהעול העיקרי נפל על אשתי שהחזיקה את הבית בתקופה מאוד לא פשוטה.”
פורום המנהלות והמנהלים של המערך המנהלי בראשותו של המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, ערכו ב-16.9 סיור בחברת רפאל, ונחשפו לעשייה המגוונת בחברה הביטחונית.
במהלך הביקור התרשמו חברי הפורום ממרכז המבקרים החדשני, בו הוצגו והונגשו הפיתוחים המשוכללים והאמצעים המודרניים, אשר הפכו את רפאל לחברה בינלאומית מובילה בתחומה.
המנהלות.ים ביקרו בקווי הייצור של חימושי “כיפת ברזל” בחטיבת התפעול, התוודעו לאתגרים הניהוליים איתם מתמודדת החברה, וקיבלו סקירה מקיפה מתא”ל [מיל] חמי סוקול, ראש מנהל אופק ואחראי שרשראות האספקה, על המערך הלוגיסטי בחברה.
בסיום הסיור הודה בחום ד”ר אבירם לסא”ל [מיל] גל ברקו, מארגן ומוביל הביקור מטעם החברה, וציין כי ביקורים מסוג זה מעשירים את הידע המקצועי של חברי.ות הפורום, ומדגישים את אתגרי הניהול הקיימים במגוון תחומים במשק הישראלי.
חומרים חדשים שפותחו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך יסייעו באבחון מוקדם של מחלות שונות ובצמצום הצורך בבדיקות עתירות קרינה. חומרים אלה צפויים להוביל לשיפור משמעותי באיכותן של סריקות MRI ולהרחיב את השימוש בהן. החומרים האמורים ותוצאות השימוש בהם מוצגים במאמרם של פרופ’ אהרן בלנק וד”ר איתי כץ, שפורסם ב-Science Advances. במחקר, שנתמך על ידי היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI) והנציבות האירופית למחקר (ERC), השתתפו פרופ’ בעז פוקרוי וד”ר ערד לנג מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, אשר עסקו בהכנת חלק מהחומרים הייחודיים בהשראת הטבע, ופרופ’ בנו מאייר ממכון קרלסרוהה לטכנולוגיה.
פרופ’ אהרן בלנק (משמאל) וד”ר איתי כץ
MRI היא טכנולוגיית דימות לא פולשנית, נטולת קרינה, המשמשת באבחון מצבים קליניים שונים. אחת המגבלות של מכשירי MRIקונבנציונליים היא שהם מתקשים לאתר חומרים המעורבים בחילוף חומרים (מטבוליטים) משום שצפיפותם ברקמות נמוכה מאוד. רבים מהמטבוליטים משמשים סמנים קליניים המעידים על מצבי חולי שונים ובהם גידולים ממאירים, חלוקת תאים חריגה, תמותת תאים ועקה תאית (stress). זו המוטיבציה של קבוצות מחקר רבות המנסות למצוא פתרון שיאפשר את זיהוי המטבוליטים בסריקות דימות.
חוקרי הטכניון ומכון קרלסרוהה לטכנולוגיה מציגים במאמרם שיטה חדשה המאפשרת זיהוי של מטבוליטים ב-MRI. השיטה, הקרויה MMV, מבוססת על מטבוליטים חדשים המאופיינים בשני יתרונות משמעותיים בהקשר זה: העצמה דרמטית (בכארבעה סדרי גודל) של אות התהודה המגנטית ושימור עוצמת האות במשך זמן ממושך יחסית למטבוליטים קיימים – כעשר דקות לעומת דקה אחת. המשמעות המעשית של הממצאים היא שהחומרים החדשים יאפשרו לעקוב אחר המטבוליטים ברקמות השונות, ולאורך זמן. יתר על כן, הודות לאיכויות החדשות שמעניקים חומרים אלה לבדיקות MRI, בדיקות כאלה יוכלו להחליף במקרים מסוימות בדיקות יקרות ועתירות קרינה כגון PET-CT.
אחד מהשלבים בתהליך הכנת החומרים הייחודיים. שלב זה כולל התפרקות פלסמה במתח גבוה העוברת דרך גרגירי החומר
לדברי פרופ’ בלנק, “התגלית שלנו מרגשת מאוד מבחינתנו, שכן השיטה החדשה תספק לצוות הבודק חלון זמן רחב יותר לביצוע הסריקה, ואנחנו מעריכים שהיא תרחיב את השימוש בסריקות MRI שאינן כרוכות בקרינה. החומרים האלה ישפרו את יכולותיהם של צוותים רפואיים ומחקריים באבחון מוקדם של מחלות, באפיון הרקמה, במעקב אחר התפתחות המחלה, בתכנון ניתוחים, בבחירת טיפול אופטימלי ובקבלת החלטות מושכלת.”
בשנת 2017 העניק הטכניון לד”ר צ’חנובר תואר דוקטור לשם כבוד “מתוך הכרה בתרומתך יוצאת הדופן למעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל; בהוקרה על הישגיך הרבים והמגוונים כמשפטן, כלכלן ומדינאי; ולאות תודה על תמיכתך ארוכת השנים בטכניון ובסטודנטים כיו”ר קרן ד”ר יעקב איסלר”. פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר אמר בטקס כי “מילים לא יוכלו לתאר את מה שעשה אחי למדינת ישראל, וגם אני חב לו הרבה. איבדנו את הורינו כשהייתי נער ואחי יוסי, הגדול ממני ב-14 שנה, ליווה אותי מאז לכל מקום, יד ביד, והביא אותי לנקודה שבה אני נמצא כיום. בלעדיו לא הייתי עומד כאן לפניכם היום.”
ד”ר צ’חנובר היה דיפלומט, איש עסקים ויזם. הוא שימש כמנכ”ל משרד החוץ, נטל חלק במו”מ להסכם השלום עם מצרים, כיהן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון ושימש כיו”ר דירקטוריון אל על. בשנת תשפ”א הוא קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה – “על תרומתו המשמעותית רבת השנים למדינה במגוון תחומי עשייה בתחום הציבורי, הכלכלי, הביטחוני, המדיני והמשפטי – בשירות הציבורי ומחוצה לו”.
הכל התחיל ברעיון של פרופ’ ערן פרידלר ופרופ’ דוד ברודאי, חברי סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון: להפיק מים מהאוויר. המטרה: לפתור את אחד האתגרים הגדולים של תקופתנו – מים נקיים לכול. אל השניים חבר ד”ר חאלד גומיד מהפקולטה להנדסת מכונות, שסייע רבות בפיתוח הטכנולוגיה.
המערכת החדשה מספקת 1000 ליטר מי שתיה ביום.
תוך שנים ספורות הפך הרעיון למתקן אלפא (אבטיפוס) בטכניון, והשבוע הושקה המערכת המסחרית המלאה הראשונה בנגב. תרגום המחקר למערכת ממשית התאפשר באמצעות H2OLL, החברה שהוקמה למטרה זו ובראשה עומדים יואב קירש (מנכ”ל), אילן כץ (CTO) ועודד דיסטל (סמנכ”ל פיתוח עסקי).
על פי דו”ח האו”ם לשנת 2023, כ-3.5 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור במים נקיים לפחות במשך חודש בשנה. סוגיית הגישה למי שתייה מופיעה ברבים מ-17 היעדים לפיתוח בר-קיימא שקבע האו”ם ובהם מימוש זכותו של כל אדם למים נקיים, בריאות לכול, צמצום-אי השוויון, התמודדות עם שינויי אקלים והשלכותיהם. היעד שהגדיר האו”ם הוא מים נקיים לכולם עד 2030. משבר המים אינו מוגבל למדינות העולם השלישי. כ-60% ממי השתייה בלוס אנג’לס, לדוגמה, מיובאים, ובאירופה הולכים המים בנהרות ומזדהמים בהתמדה. שוק המים המבוקבקים מגלגל כיום כ-363 מיליארד דולר לשנה, ו-H2OLL מתכוונת לנגוס בשוק עצום זה ולהציע פתרון טוב יותר בפרמטרים של בריאות, מחיר ושמירה על הסביבה.
תמונה קבוצתית – מימין לשמאל: פרופ’ ערן פרידלר, בן גידו, ד״ר חאלד גומיד ואילן כץ.
הטכנולוגיה שפיתחו פרופ’ ברודאי ופרופ’ פרידלר מאפשרת הפקת מים מהאוויר גם באזורים יבשים ומדבריים, זאת תוך חסימה מוחלטת של מזהמים כימיים וביולוגיים. היא מבוססת על ספיחה, בשונה ממרבית החברות בתחום שפועלות על בסיס טכנולוגיה של קירור ישיר, וההבדל דרמטי: בעוד שהפקת מים בקירור ישיר מצריכה לכל הפחות כ- 10 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר, טכנולוגיית הספיחה של H2OLL מאפשרת להפיק מים גם באזורים מדבריים, כאשר כמות אדי המים באוויר קטנה במחצית – כ- 5 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר.
האבטיפוס שהוקם בטכניון לפני יותר מארבע שנים מייצר 200 ליטר מים ביום. החודש תשיק החברה מערכת מסחרית ראשונה מלאה שתספק 1,000 ליטר מים ביום בנגב. פרויקטואדיעתיר, שבמסגרתו תוקם המערכת, הוא יוזמה של הקהילה הבדואית בנגב והמעבדה הבינלאומית לקיימות, ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בניו-יורק. ליבת הפרויקט של ואדי עתיר כוללת חקלאות אורגנית עם ענפים שונים: גידול דיר כבשים ועזים וייצור מוצרי חלב, גידול צמחי מרפא ופיתוח קו מוצרי בריאות וקוסמטיקה. הפרויקט כולל גם מרכז מבקרים, הכשרה וחינוך ושם דגש על אקולוגיה, חדשנות בת קיימא ושילוב טכנולוגיות ירוקות.
לאחר שרשמה פטנט, זכתה בפרסים יוקרתיים וקיבלה מענק מיוחד מרשות החדשנות ומהמשרד להגנת הסביבה, יצאה החברה בקמפייןמימוןהמונים, ועד כה נאספו בו כ-4.1 מיליון שקלים. המטרה: הרחבת מאמצי השיווק הבין-לאומיים ובניית המותג, חיבור הטכנולוגיה לאנרגיה סולרית ופיתוח מערכת שתפיק כ-10,000 ליטר מים ביום. מנהלי החברה מדגישים כי אקלים הנגב אינו יחיד במינו אלא דומה לאקלים באזורים רבים ובהם דרום מערב ארה”ב, צפון מקסיקו וצפון הודו. החברה מאמינה שהטכנולוגיה של H2OLL יכולה לסייע בצמצום בעיית הנגישות למים ברחבי העולם כולו.
בפתח הכנס השנתי ביקש המשנה לנשיא הטכניון והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, להודות בחום לצוותי הכוננות והחרום, ולאנשי יחידת הבטחון והחרום בטכניון. ד”ר אבירם ציין את ההיערכות, הנכונות, המקצועיות ומהירות התגובה של הצוותים במהלך אירועי השנה האחרונה, ולכל אורך ההכשרות והתרגולים הרבים. המנכ”ל העריך כי אתגרי הביטחון ימשיכו להעסיק את מדינת ישראל בעתיד הנראה לעין והוסיף כי הוא רואה במערך צוותי הכוננות, החירום ואנשי יחידת הביטחון והחירום נדבך חשוב בחוסנה של הקהילה הטכניונית.
בהמשך לדבריו של המנכ”ל סקר יואב גבע, הממונה לביטחון וחרום בטכניון, את מיפוי הסיכונים האקטואליים, התאמת תוכניות הפינוי ותוכניות המיגון בקמפוס ובהם הכשרת מקלטים ורכישת מיגוניות נוספות.
הממונה ציין את ישיבות הערכות המצב הפרודוקטיביות יחד עם גורמי המשטרה והצבא אשר סייעו בתהליך קבלת ההחלטות וביישומן בשטח. בהזדמנות זו חזר והטמיע את נהלי הפעילות של כיתות הכוננות, נהלי הפינוי בזמן חירום מהטכניון ותיאר כיצד התרגולים רחבי ההיקף שיפרו את המוכנות והמיומנות של הצוותים. “כולנו פה כדי להציל חיים בשביל זה אנחנו מתאמנים ומתרגלים” , פנה ליושבים בסוף דבריו.
כוחות חילוץ מצילים חיים
רז גולדפרב מנהל תחום החילוץ של יחידת מגן המקיימת הכשרות לחילוץ והצלה הרחיב על הסיכונים הייחודיים הנובעים מפגעי רעידות אדמה והיווצרות אתרי הרס. רז תיאר כיצד כוח לחילוץ לכודים פועל החל משלב ההתארגנות, עבור בשלבי ההצטיידות, ההגעה המהירה למתחם, איתור הנפגעים, הערכת המצב, יצירת תעלה אל מתחת להריסות במיקום האופטימלי, שלב פינוי המבנים והפסולת וכלה בשלב משיטת הלכוד/ה מאזור הסכנה והוצאתם/ן בבטחה. הרצאתו של רז לוותה בסרטון תיעודי הממחיש חילוץ מורכב אשר בוצע על ידי משלחתו לאחר רעידת האדמה קטלנית אשר פקדה את תורכיה וגרמה להרס של ערים שלמות ול-60,000 הרוגים. רז ומשלחתו הצליחו לסיים את כלל השלבים ולהציל, במקרה שהוצג, את הלכודה קרוב ל-40 שעות לאחר מועד הרעש.
לסיכום הרצאתו הציג רז את מערכי ההיערכות לתרחיש רעידת אדמה בישראל. ע”פ ההערכות הסטטיסטיות צפויה לפקוד את אזורנו רעידת אדמה משמעותית בשנים הקרובות ועל כן 40 גדודי חילוץ מתאמנים בשגרה בפיקוד העורף בכדי לתת את המענה הראשוני. כן הוצגו הנחיות צה”ל הקובעות כי בזמן רעידת אדמה יש לשאוף להגיע למרחב פתוח בעדיפות ראשונה, במידה ולא ניתן יש להגיע לממ”ד או חדר מדרגות.
מטראומה וחרדה לחוסן
היבט נוסף בהתמודדות עם מצבי קיצון הוצג על ידי פרופ’ יורם יובל בהרצאתו “מחרדה לחוסן נפשי”.
פרופ’ יובל עמד על ההבדלים בין מאפייני מצבים של פחד רגעי (תופעה מוסברת המרחשת באופן תדיר וחולפת) וחרדה מתמשכת (תופעה נטולת הסבר מוחשי הנובעת מתחושה סובייקטיבית ומשפיעה על התפקוד לאורך זמן). פרופ’ יובל הצביע על מגמה מדאיגה של מספר אנשים בעלי מפלס חרדה גבוה הולך וגדל בקרב כלל האוכלוסייה, בעידן של לאחר 7.10. כתחליף לפתרון תרופתי (העשוי להיות ממכר ולא מועיל) להתמודדות עם הבעיה, המליץ פרופ’ יובל להיחשף למידע חדשותי במינון נכון. ידע הוא כוח ועל כן התעדכנות בארועי אקטואליה מביאה להכרה במציאות ומשפרת את יכולת התפקוד והביצועים, שומרת על דריכות ומונעת חרדה ובהלה. עודף חשיפה עלולה לייצר מצב של הצפה וגודש במידע המוביל למצב חרדה. חוסר במידע יוביל למצב של הדחקת הסיטואציה לכדי אפטיות.
פרופ’ יובל סיים את הרצאתו בהצגת דרכים ישימות להתגבר על משברים נפשיים שונים כגון טראומות ודכאון בדרך לחיזוק החוסן הנפשי:
עשייה משמעותית במסגרת קהילתית – עשייה משמעותית כחלק ממסגרת קולקטיבית מייצרת, עבור הפרט, תחושה של שותפות ותרומה לכלל המרוממת את הנפש.
שיתוף רגשות – לדבר על המועקות והפחדים עם בני גילנו (לא עם ילדים) מפחית את מפלס החרדה ומייצר תחושה של שותפות ועזרה הדדית.
שמירה על הומור, תקווה, אופטימיות – שלושה מוטיבים ויראליים מדבקים ומייצרים מעגל קסמים חיובי לנו ולסביבתנו.
שמירה על סדר יום קבוע – לשגרה ולפעילות חוזרת ומוכרת בשעות קבועות יש אלמנטים שלווים ומרגיעים (יותר וודאות ופחות הפתעה בעתות משבר).
כושר זה אושר – לפעילות ספורטיבית ממוצעת של שעתיים וחצי בשבוע, במאמץ של 75% מהדופק המקסימלי יש סגולות מרפא התורמות להתאוששות מדיכאון ושומרות על ויטאליות, חדות ובריאות הגוף והנפש.
הכנס אשר אורגן על ידי יחידת בטחון וחירום הסתיים בסקירה כללית ובאיחולים וציפייה לימים שקטים.
