חודש: יוני 2024

הקידמה הטכנולוגית והמחקרית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי ופותחת גישות חדשניות ומקוריות להעשרת יצירתיות באמצעים טכניים. אך האם הטכנולוגיה יכולה לתפוס את מקומה של היצירתיות האנושית?!

במפגש השלישי בתוכנית אמן בקמפוס, התוכנית השנתית של המחלקה ללימודים הומניסטים ואומנויות המייצרת חיבורים אקדמאיים ומפגישה מדענים ומהנדסים עם אומנים ומוסיקאים, נבחנה הסוגייה מזוויות שונות.

המפגש נערך בניצוחה של הפסנתרנית הבינלאומית והמרצה ביחידה, ד”ר אורית וולף, לעיני קהל של סטודנטים וחברי סגל מנהלי ואקדמי מבית הטכניון וקהל חיצוני. בפאנל השתתפו: פרופ’ עדו קמינר, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, ד”ר יועד קנת, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, ד”ר אליק פלמן, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

ד”ר אורית וולף המחישה בנגינתה כיצד כבר בתקופות המלחינים הקלאסיים הידועים כמו באך ומוצארט נעשה שימוש תדיר במשפטים מוסיקליים סימטריים ליצירת הרמוניה כולל שימוש גלוי ונסתר בשזירת קבועים מתמטיים מוכרים כמו פאי וחתך הזהב בתוך מרכיבי היצירה. פרופ’ קמינר הוסיף והציג כיצד המחשוב מודרני והבינה מלאכותית מסייעות לנו במציאת נוסחאות ותבניות מתמטיות חדשות ומסייעות לנו בפענוח נתונים מורכבים ומסובכים לכדי יישום במגוון תחומים רבים במדע, במחקר ובאומנות.

ד”ר קנת פירק את המונח “יצירתיות” למרכיבים ומדדים ובחן את התקדמות מערכות הבינה המלאכותית בתחום כבסיס לדיון קבוצתי לגבי היצירתיות המכנית לעומת היצירתיות האנושית.

ד”ר פלמן שפך אור על האופן בו מתקבל, וכיצד יתקבל בעתיד הקרוב, השימוש ההולך וגובר ב-AI בקרב הקהל הרחב. האם הבינה המלאכותית תהפוך להיות יותר רגשית ואמפתית לצרכים האנושיים והאם זה מהותי?

בין דיוני הפאנל ביצעו האומנים האורחים: סופרן שירי מג’ר,  טנור נמרוד גרינבוים וקבוצת המחול הטכניונית דאנס ספיריט קטעים מרפרטואר המוסיקלי והכוריאוגרפי הקלאסי והמודרני.

לצפיה בארוע

הפרויקט “אמן בקמפוס” הוא יוזמה של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון.

התוכנית מתקיימת הודות לתרומתה של הגב’ סוניה מרשק.

התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

המפגש הבא בסדרה ייערך בתאריך 19.6 תחת הכותרת: פרשנות בפילוסופיה מדע ואומנות

לפרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן

הכנס הייחודי של מכון זימין התקיים בטכניון בהובלת Tech-AI.Biomed– הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI. הכנס התמקד בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה.

שילובה של בינה מלאכותית ברפואה מאיצה ומשפרת כבר כיום את המניעה, האבחון, הטיפול והפרוגנוזה וצפויה להמשיך ולשפר את בריאות האדם. הגישור בין בינה מלאכותית ורפואה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה, התעשייה והמערכת הרפואית, וזה הרציונל המוביל את Tech-AI.Biomed מאז הקמתו.

השותפות בין הטכניון לקרן זימין התמסדה בשנת 2022 בהסכם שעל פיו תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. בראש המכון עומד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהוביל את הכנס שהתקיים עתה בטכניון. בכנס השתתפו מנהל מכון זימין מארק שמולביץ’, מנהל מכון זימין בתל-אביב פרופ’ דוד מנדלוביץ’, מנהל האופרציה ב- Breakthrough Prize Foundation לאוניד סולוביי ומנהלת T3 בטכניון רונה סמלר.

פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון ומנהל Tech-AI.Biomed, הציג את הסינרגיה בין אקדמיה לתעשייה כפי שהיא מיושמת בחברה שייסד, CytoReason. לדבריו, “באופן פרדוקסלי, מהפכת המידע הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום. התפוצצות המידע יוצרת פער עצום בין המידע המיוצר, הגדל מעריכית בשעה שחילוץ התובנות מהמידע הזה גדל בקצב לינארי בלבד. אחת הבעיות היא שניתוח המידע נעשה במידה רבה באופן ידני, או אנושי, ומכאן הצורך בכלים חדשים לניתוח מידע. בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות. ברור שקשה מאוד לתכלל את כל המידע הזה ויותר מכך, קשה מאוד לייצר מדע הנשען על כלל המידע הנצבר עד כה. לי, כמדען המחובר מאוד לעולם היישומי ורוצה להשפיע על בריאות האדם, זה מצב מאוד מתסכל.”

כך נולד אחד הפרויקטים הגדולים של פרופ’ שן-אור – פלטפורמה אחת שתשמש למחקר ופיתוח במדעי החיים בכלל ובפיתוח תרופות בפרט. כדי לפתח ולממש חזון זה ייסד פרופ’ שן-אור את CytoReason, המפתחת מודלים חישוביים שמשפרים טיפולים מותאמים-אישית ומאיצים פיתוח של תרופות חדשות. תוך זמן קצר הפכה CytoReason לאחת החברות המובילות בתחומה וזכתה כבר בשלב מוקדם להשקעות משמעותיות של ענקית התרופות פייזר.

“אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח תרופות כיום,” מסביר פרופ’ שן-אור, “היא שכל התרופות הפשוטות כבר הומצאו, ופיתוח תרופות חדשות הוא תהליך עתיר סיכונים. הכלים שלנו לא מספקים למפתחי תרופות את הנוסחאות הכימיות אלא פלטפורמה חדשה המקצרת את התהליך הזה, מגדילה את ההחזר-על-ההשקעה וכך מעצימה את המוטיבציה של חברות פרטיות לעסוק בפיתוח תרופות חדשות. מה שאנחנו מציעים הוא טכנולוגיה המצמצמת את אותו פער בין מידע אין-סופי ליכולתנו לעבד את המידע לצרכים יישומיים. טכנולוגיות כאלה עשויות לחולל מהפכה לא רק בעולם הרפואה אלא גם במגוון תחומים רחב, מפיננסים, דרך כריית מחצבים ועד משחקי מחשב.”

הצורך בסינרגיה בין האקדמיה לעולמות אחרים הודגש גם בהרצאתו של פרופ’ יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהציג לנוכחים את פריצת הדרך במעבדתו בשימוש ב-AI לשיפור תהליכים באבחון רפואי מבוסס היסטולוגיה. הוא הסביר כי “פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה (תחום במדעי החיים והרפואה העוסק בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה), הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. היא מבוססת על נטילת ביופסיה – פיסה מהרקמה הנדונה – וניתוח שלה בכלים שונים. אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה – ממיקרו ועד מילימטר – שמקשה מאוד על אבחון מדויק. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית שמאפשרת לנו לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול.”

פרופ’ סביר אמר כי אחד המחקרים שלו עוסק במחלה נדירה הפוגעת גם בילדים, שבשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשייה. “כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית.” את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, עורכת מעבדתו של פרופ’ סביר עם בית החולים לילדים בסינסינטי, מתוך הבנה שכדי לקדם פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה “הגשר לרפואת הדור הבא”. 

“הכנס הזה הוא רגע מאוד מיוחד בממשק בין רפואה, AI ויישומים התורמים לבריאות האדם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.” שילובים כאלה היו מאז ומתמיד חלק מרוח הטכניון כמוסד טכנולוגי – השליחות לקדם את האנושות באמצעות גישור בין היכולות השונות של הטכניון במדע, בהנדסה וביישומים שישפרו את איכות החיים של בני האדם. אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה עצומה, לא פחות גדולה מקודמותיה, וגם אם לא תמיד אנחנו מבינים היטב כיצד היא עובדת – היא עובדת, והתוצאות מעוררות השתאות.” נשיא הטכניון הוסיף כי “עבורנו, קרן זימין לא רק תומכת בטכניון – היא שותפה ביוזמה החשובה הזאת, במסע הזה שמתקיים על קווי התפר בין מדע, הנדסה ורפואה.” 

נשיא קרן זימין בוריס זימין אמר כי “אנחנו שמחים להיות כאן בטכניון ומרגישים חלק מהמשפחה וחלק מישראל. קרן זימין פועלת לאורם של המדע, הידע והנאורות, וההשקעה בטכניון היא אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלנו עד כה. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע בכנס על כמה מהתוצאות של ההשקעה הזאת ועל התוכניות לעתיד.”

פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, אמרה כי “הטכניון יכול להתגאות בכך שעד כה גייסו החברות שיצאו ממנו כ-4.6 מיליארד דולר, 134 מהחברות האלה פעילות כיום, והשנה יוקמו כ-12 חברות חדשות המושתתות על ידע טכניוני. אם בעבר דיברנו על מחקר והוראה כמטרות הראשיות של האקדמיה, הרי במהלך הזמן נוספה המטרה של מסחור – תרגומו של הידע המדעי למוצרים ולשרותים ממשיים – וכיום אנחנו פועלים גם לאורה של מטרה רביעית: שיפור העולם. המינוי שלי לתפקיד הנוכחי, תפקיד חדש בטכניון, נועד בין השאר לייעל את התהליכים שבהם מתורגם הידע המדעי לתועלת האנושות.”

במסגרת הכנס ניתנו מענקי קרן זימין לפרופ’ יובל גרעיני ולד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, לד”ר ניצן דובדבן-שטרייר, רופאה בכירה ומנתחת עיניים המרכזת את תחום הנוירו-אופתלמולוגיה, לד”ר אפרת שמרון מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, לד”ר מיקה שפירא, מנהלת היחידה לרדיולוגיה פדיאטרית, לד”ר ענת גרינפלד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ולפרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש  וולפסון.

 אלה היו המרצים בכנס על פי סדר הופעתם:

• פרופ’ רפאל ביאר, בעבר מנכ”ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, על  חדשנות ברפואה – המעגלים הקליניים, האקדמיים והתעשייתיים.
• פרופ’ יוני  סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון על שימוש בבינה מלאכותית לשיפור איבחון רפואי וטיפול מבוססי ביופסיה. פרופ’ סביר זכה במענק קרן זימין לשנת 2023.
• פרופ’ אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, על מערכת המלצות מותאמת-אישית לטיפול בחולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת-לב ופגיעה כלייתית חריפה. פרופ’ שליט זכה במענק קרן זימין לשנת 2023, יחד עם פרופ’ דני איתן מרמב”ם וד”ר אורן כספי.
• פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, על חדשנות ברפואה בטכניון.
• פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון, על סיפורה של החברה שהקים – CytoReason.
• פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב על מודל חישובי של ביטוי גנים: מבוא ויישומים ביו-רפואיים. OncoDecipher, החברה שהקים פרופ’ טולר, צמחה מתוך גרנט של קרן זימין.
• ד”ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלת Tech.AI-Biomed על שינויי חשיבה הנחוצים להפיכת רעיון למוצר.
• ד”ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד.
• ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל.
• פרופ’ מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM, על ההבטחה של AI  Generative בהתגברות על אתגרים בפיתוח תרופות.
• אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Carelon.
• חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של  חומרים בטכניון על יזמות פנים-ארגונית כמפתח להצלחה בארגונים גדולים.

קרדיט צילום : קמעו מולטימדיה – Cameo Multimedia

ועידת ההייטק השנתית של TheMarker בשיתוף הטכניון, תציג את הנעשה בחזית המחקר האקדמי, המדע והטכנולוגיה,

ותדון במצב ההייטק הישראלי בצל המלחמה, ובהשפעות העומק של המצב הכלכלי והפוליטי.

הוועידה תעסוק באתגרים, בסיכונים לצד החידושים וההזדמנויות שעומדות בפני הענף.

הוועידה נהפכה לאורך השנים למקום המפגש המרכזי של קהילת ההייטק הישראלית,

וגם השנה ישתתפו בה שורה של גורמים בכירים ובולטים בתעשיית הטק המקומית.

את הפאנלים והראיונות יובילו העורכים והכתבים של TheMarker 

למימוש ההטבה אנא הזן את הקוד TECHNION2024 בעת הרישום

יש לסמן בדף הרישום שיש ברשותך קוד הטבה ולהזין את הקוד בזמן התשלום

לרישום ופרטים לחץ כאן או לחצו על התמונה

 

לצפייה בועידה:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=PG98Go3gyhM” width=”700″ height=”200″]

אירועי הפתע של ה-7.10 הצריכו תגובות והיערכויות מיידיות בכדי לתת מענים בתחומי הבטחון האישי, החברתי, הכלכלי והאקדמי עבור סטודנטים ואנשי אקדמיה בטכניון ובכלל. פאנל במסגרת מושב הקורטוריון דן מזויות שונות כיצד השפיעו ארועי ה-7.10 על חיי הקמפוסים. הפאנל נערך בהנחייתה של פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה ובהשתתפות המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן,  עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה ורויטל ריבקין, סטודנטית שנה ד’ להנדסה ביו-רפואית ורכזת קיימות באס”ט 

משמאל לימין: פרופ’ ליהי צלניק-מנור, עו”ד ג’ף אברמס, רויטל ריבקין, ד”ר רפי אבירם ופרופ’ אילת פישמן

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם , תיאר כיצד נקט הטכניון יוזמה כבר מהרגעים הראשונים של המלחמה ושיתף את קהל הפאנל בחוויותיו האישיות מיום ה-7.10.

“בתוך זמן קצר אפשר היה להבין מהדי האזעקות וההתפוצצויות מסביב לעיר מגוריי, יהוד, כי מדובר באירוע חריג ויוצא דופן. הדאגה הראשונה היתה לאנשים שנמצאים בקמפוס. בשיתוף מערך תפעול, תשתיות ויחידת הביטחון נפתחו כל המרחבים המוגנים והמקלטים בזמן שיא. מתוך האזנה לתקשורת  והקשר עם פיקוד העורף, התחלנו לגבש תמונת מצב ראשונית, שכמובן בשעות הראשונות היתה חסרה במידע רב. יחד עם זאת, היה חשוב לצאת בהודעה מיידית לדיקנים, ראשי המינהל והיחידות. תוך פחות משעתיים מתחילת האירועים יצאה הודעת עדכון מנשיא הטכניון, הקובעת את תהליך ההערכת המצב בו התחלנו ב – 7 באוקטובר 2023 והמשכנו עוד חודשים רבים. במהלך ארבעת חודשי המלחמה הראשונים, ניהלנו ישיבות הערכות מצב עם מטה החירום של הטכניון, רכשנו ציוד רב, ביצענו תרגולים ומשחק מלחמה וקיימנו מפגשים עם בעלי התפקידים בטכניון ומחוצה לו. כל זאת על מנת להיות ערוכים ומוכנים בצורה מיטבית לכל תרחיש. במקביל העברנו הנחיות שוטפות ומעודכנות לבית הטכניון”.

ד”ר אבירם הדגיש בדבריו את המרכיב המרכזי להצלחת המעבר המהיר משגרה ל”שגרת חירום” בטכניון. “האנשים – חברות וחברי הסגל האקדמי, המנהלי והסטודנטים, שנרתמו בסולידריות ובתחושת מחויבות עצומה לכל הפעילויות בטכניון. אם יש ‘רכיב סודי’ בתפריט הטכניון, שהופך אותו למותג, זהו המרכיב האנושי הנושא את רוח הטכניון וערכיו לאורך שנים כה רבות.”

 

אי אפשר לברוח מהמציאות חייבים לפעול

בהמשך הפאנל תיארה רויטל ריבקין כיצד ארועי אותו יום השפיעו עליה.

“בבוקר ה-7.10 התכוננתי למבחן שהיה אמור להיערך יום למחרת. החדשות הרעות על מתקפה נוראית התחילו לזרום. אולי כצורך אסקפיסטי העדפתי להתמקד בלימודי ולהדחיק את הסביבה. כך נחסכו ממני באותם רגעים שמועות ותמונות איומות שנפוצו ברשתות החברתיות. כבר בצהריים החלטתי שאני לא יכולה להמשיך “לברוח מהמציאות” וחייבת לפעול. יחד עם אס”ט התחלתי לעסוק בהתנדבות, ריכוז מזון, ציוד אישי וציד רפואי למפונים ולחיילים. בימים הבאים התנדבנו בחקלאות, ביקרנו פצועים וסייענו היכן שיכולנו. הייתה רוח אמיתית של אחדות שרוממה את כולנו.

 

גאים בסטודנטים הערכיים שלנו

דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן,  אשר כונתה “אמא ל-14,000 סטודנטים”, נקטה יחד עם צוותה בצעדים חסרי תקדים בכדי להתאים מעטפת תמיכה עבור כלל הסטודנטים.

“מעולם לא נעשה בטכניון כל  כך הרבה למען המילואימניקים. הטכניון הוביל את כלל האוניברסיטאות בארץ בכך ששם את הסטודנט במרכז. סרקנו את הצרכים של הסטודנטים שלנו ואף ביצענו סקרים משלימים והתקשרויות ברמה פרטנית עם מילואימניקים. אחד הדברים שהפתיעו אותי הייתה הדאגה הגדולה של מילואימניקים אשר נמצאו בזירות לחימה וחששו שלא יספיקו להגיש עבודות בזמן או לגשת למבחנים. לאור זאת יצאנו בהודעה על דחיית פתיחת השנה האקדמית, מתן פטורים ממועדי ב’ של סמסטר אביב וקיץ תשפ”ג, דחיית והקלה במועדי הגשת עבודות אקדמיות ושיעורי בית בחורף תשפ”ד. הענקנו סיוע אקדמי במסגרות קבוצתיות ואישיות, העברנו מסרים של סיוע, חיזוק ותמיכה. הכשרנו יועצים להתמודדות עם נפגעי טראומה, דאגנו להעניק לסטודנטים דרכי טיפול והתמודדות נפשית. הצענו סיוע כלכלי ועוד.. . פעלנו על פי המצפן המוסרי והערכי שלנו. אני מודה למשנה הבכיר פרופ’ עודד רבינוביץ’ ודיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק על ההירתמות המהירה ויצירת מתווה התאמות לסטודנטים וגאה מאוד בסטודנטים הערכיים שלנו”.

 

“אנו חוששים שההתפרעויות שאנו עדים להם בקמפוסים בארצות הברית הן רק ההתחלה”

עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה מלוס אנג’לס הציג תמונה עגומה של המצב נכון להיום בקמפוסים בארצות הברית. ע”פ נתונים שליקטה הליגה נגד השמצה נמצא כי לאחר 40 שנות מדידה, השנה היו מספרי שיא של מקרי אלימות ממניעים אנטישמיים בקמפוסים בארצות הברית (8873 לעומת 3699 בשנה שעברה אשר הייתה הגבוהה ביותר עד אותה העת).   “מטרתנו היא לעזור ולהגן על יהודים אך המצב כרגע מאוד לא טוב. הקמפוסים נמצאים על הקצה ויש חשש אמיתי שמה שאנו עדים כרגע: החרם האקדמי, הנידוי של הסטודנטים והמרצים הישראלים כמו גם האלימות הם רק הקדימון” ציין עו”ד אברהמס.

בפאן החיובי, נשיאי אוניברסיטאות אשר נקטו בגישה סלחנית כלפי מפגינים פרו-פלסטינים אשר מחו באופן בלתי חוקי, פוטרו או שינו את גישתם. חלק מהאוניברסיטאות התאגדו והוציאו הודעות גינוי פומביות כלפי נקיטת חרמות אקדמיים נגד ישראל.

“אנו בליגה נגד השמצה פועלים במגוון דרכים ובשיתופי פעולה עם ארגונים נוספים בחזית תקשורתיות והדיפלומטית בכדי לעורר מודעות ולהשפיע על דעת קהל ומקבלי החלטות בתקווה לייצר שינוי”.

 

לומדים, חוקרים, עובדים ובוכים

לאורך הפאנל הוזכרו האתגרים והקשיים היום יומיים בהתמודדות עם שגרת המלחמה שנכפתה על הקמפוסים בישראל. התמודדות מתמדת עם אובדן ושכול הנוגע באופן ישיר ברבים גם מבין באי הטכניון.

משפחת הטכניון איבדה שני סטודנטים: רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן ז”ל ו- סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

וארבעה בוגרים: אדר’ יורם בר סיני ז”ל, סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל, ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל, רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל.

ברגע אינטימי ומרגש במיוחד, אשר סיכם את הארוע, שיתפה מנחת הפאנל פרופ’ ליהי צלניק-מנור במשמעות האישית של צמד המילים הדואליות “קמפוס במלחמה” עבורה.

“המשמעות של המשגת הביטוי ‘קמפוס במלחמה’ עבורי מתבטא בהמשך עשיית העבודה בקמפוס על הצד הטוב ביותר במהלך היום ובערב ללכת לשבעה ולבכות על מותו של נופל יקר לי”.

מושב קמפוס במלחמה

 

צילומים: שרון צור

פרופ’ יאיר גולדברג, חבר סגל בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, קיבל השבוע את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן על תרומתו העצומה לבריאות האדם, בעיקר בתקופת מגפת הקורונה. העיטור הוענק לו על עבודתו היסודית ועל השפעתה על בריאות האדם בישראל ובעולם כולו.

“עיטור הנשיא ניתן על הישגים יוצאי דופן שיש בהם השפעה משמעותית על החברה,”  אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון באירוע שפתח את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. “פרופ’ גולדברג הוא חוקר צנוע מאוד, אך עבודתו בתקופת המגפה הכתיבה במידה רבה את הדרך שבה ישראל, והעולם כולו, התמודדו עם המגפה. פרופ’ גולדברג, סטטיסטיקאי, הוכיח לכולנו שסטטיסטיקה תאורטית יכולה לחולל שינוי משמעותי בעולם.”

פרופ’ יאיר גולדברג, ביו-סטטיסטיקאי בעל ידע נרחב בתאוריות סטטיסטיות ובמחקר יישומי בתחומי בריאות האדם, מוביל בטכניון קבוצת מחקר בין-תחומית הרותמת שיטות סטטיסטיות ולמידה חישובית לפתרון בעיות תאוריות ויישומיות. בתקופת הקורונה הוא מילא תפקיד מכריע כסטטיסטיקאי מוביל שסייע למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לנהל את ההתמודדות עם המגפה. הוא ערך מחקרים משותפים עם מומחים מובילים ומקבלי החלטות ובהם פרופ’ נחמן אש, שהיה הממונה הלאומי במאבק בנגיף הקורונה, וד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ממצאיהם של מחקרים אלה הובילו בין השאר להבנת הדעיכה ביעילות החיסון על ציר הזמן ולהחלטה להקצות לאוכלוסייה המבוגרת מנת דחף (בוסטר). ממצאים אלה הוצגו ל-FDA והיו הבסיס להחלטתו של הארגון לקדם זריקות דחף, שהפחיתו משמעותית את התחלואה והתמותה בגל הדלתא.

פרופ’ אשרף בריק, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, קיבל את פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי לשנת 2024 בקטגוריית חוקר בכיר . את פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים קיבלה ד”ר עאליה גרייב מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. טקס הענקת הפרסים התקיים ב-2 ביוני במוזאון תל אביב לאומנות.

פרופ’ אשרף בריק נולד ביישוב אַבּוּ סְנַאן שבגליל המערבי והשלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ושלישי בטכניון. בתום הדוקטורט הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במכון המחקר סקריפס בסן דייגו. בשובו לישראל התמנה פרופ’ בריק למרצה בכיר באוניברסיטת בן גוריון, ותוך חמש שנים קודם לפרופסור מן המניין. בשנת 2015 גויס לטכניון ומאז הוא חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. 

“החזון שעומד מאחורי מפעל הפרסים שייסדו הוריי ז”ל,” אמרה עירית רפפורט, בתם של מייסדי קרן רות וברוך רפפורט, “הוא עידוד מצוינות – בין אם בקטגוריית הפרס למחקר ביו-רפואי ובין אם בקטגוריות הפרס לאמנות והפרס לנשים פורצות דרך. פרס המחקר הוא פרס מקצועי אשר בנה לעצמו מוניטין כאחד הפרסים היוקרתיים והחשובים בישראל. לצד זאת, כמי שנולדה בחיפה, העיר המעורבת הגדולה בישראל, המודל של חברה משותפת היה ונותר בעיני מובן מאליו. לכן אין גאה ממני להעניק את הפרס מדי שנה לזוכות ולזוכים המייצגים את החברה הישראלית כולה. בטוחני כי גם הוריי היו גאים לראות את מפעל הפרסים שייסדו מקדש את הערכים עליהם חינכו אותנו; מצוינות, שוויון וכבוד הדדי ללא הבדלי דת, גזע ומין.”

פרופ’ בריק עוסק בכימיה ביולוגית ומפתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים בעלי מאפיינים ייחודיים כמו אלה שעברו שינויים לאחר תרגום. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות ובהבנת תפקידם במחלות שונות, וכן בפיתוח טיפולים חדשניים למחלות אלה. הוא זכה בפרסים ומענקים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל), פרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים וגם לחוקרים בכירים ומענק ERC Advanced Grant, הניתן לחוקרים מובילים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר. לאחרונה נבחר פרופ’ בריק לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים קיבלה ד”ר עאליה גרייב, שסיימה לימודי רפואה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והמשיכה ללימודי דוקטורט בפקולטה בהנחיית פרופ’ אייל גוטליב וכיום בהנחיית פרופ’ זייד עבאסי. ד”ר גרייב חוקרת שינויים מטבוליים מרכזיים במחלת כבד שומני, הסיבה השכיחה ביותר למחלת כבד כרונית והגורם המוביל להשתלות כבד ברחבי העולם. בעזרת כלים מטבוליים היא חשפה לא רק שינויים בפרופיל השומנים אלא גם שינויים משמעותיים במטבוליזם של חומצות אמינו, במיוחד במסלול הגליצין. היא הרחיבה ממצאים אלה כדי להדגים ששינויים מטבוליים מסוג זה נמצאים גם במחלות לב וכלי דם, הגורם העיקרי לתמותה בקרב אנשים עם מחלת כבד שומנית. אף שהפוטנציאל התרפויטי של גליצין כבר נחקר בעבר, המנגנון המביא לירידה ברמות גליצין וההשלכות המטבוליות של מחסור בחומצה זו טרם נחקרו לעומק. בעזרת כלים מטבוליים בשילוב עם גישות פרמקולוגיות וגנטיות ייחודיות במודל ניסיוני של כבד שומני בעכברים, ד”ר גרייב הדגימה כי סינתזה מוגברת של  סרין מגליצין דרך פעילות הפוכה של האנזים המיטוכונדריאלי 2SHMT היא הגורם העיקרי לירידה ברמות גליצין בכבד שומני. בנוסף, עכברים מהונדסים גנטית שאינם מבטאים 2SHMT בכבד מציגים יכולת אנטי-אוקסידנטית מועדפת, שמגנה עליהם מפגיעות עקה חמצונית. הבנתה המעמיקה של עאליה באשר למטבוליזם של גליצין בכבד שומני טומנת בחובה פוטנציאל ליישומים תרפויטיים בעתיד הלא רחוק.

קרדיט צילומים: יוסי מסה

לסרטון שהוקרן לכבודו של פרופ’ בריק בטקס הפרס

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=E0G0wxOgExU&t=1s” width=”700″ height=”200″]

הטכניון העניק השבוע תוארי עמית כבוד לנשים וגברים שתרמו תרומה יוצאת דופן לטכניון, למדינת ישראל ולאנושות, ואלה הם: עדינה בר שלום, פול צ’רני, רוברט דייוויס, סטיבן סיידן ואל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא. הטקס התקיים במסגרת הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, יו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק ויו”ר הקורטוריון סקוט לימאסטר ובהנחיית פרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

“נמצאים עימנו רבים מידידי הטכניון שבאו למושב הקורטוריון מקרוב ומרחוק למרות המצב,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אלה ימים מאתגרים לכולנו, אבל הם לימדו אותי כמה לקחים חשובים: האחד, שביזור של אחריות וסמכות חיוניים בפתרון משברים. צוותי הטכניון – ההנהלה, הסגל המינהלי והאקדמי והסטודנטים – הפגינו יצירתיות רבה בהתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים. הלקח השני הוא חשיבותה של הקהילה והכוח שאנו שואבים זה מזה. סיפקנו תמיכה נרחבת לכל אלה שחייהם נעצרו ב-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה לאחר מכן ולמילואימניקים שעזבו הכול ונרתמו להגן עלינו. הלכידות והתמיכה ההדדית הן שאיפשרו לנו להתמודד עם אתגרי השעה והן שיסייעו לנו בתהליך ההחלמה. הלקח השלישי, ואולי החשוב מכולם, הוא חשיבותם של הערכים שלנו, לא רק כאידיאל אלא ככלי שימושי בהתמודדות עם משברים. ערכי הטכניון הם שהנחו אותנו, ובכל פעם נוכחנו לדעת כמה יציבים הם וכמה הם מוטמעים בתרבות הטכניון ובחיינו. זהו מעמד מרגש עבורי, לעמוד כאן לפניכם בטקס זה ולהיווכח שאותם ערכים ממש מגולמים בחייהם ובפועלם של האנשים המקבלים היום תוארי כבוד מהטכניון. דמויות מופת אלה מהוות מגדלור עבורנו בשעות של סערה פנימית וחיצונית.”

בשם מקבלי התארים דיבר בטקס בוגר הטכניון אל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, צפת, שאמר כי “כאן בטכניון, כאיש צעיר מפקיעין, התחלתי את מסעי האקדמי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט – מסע שהוביל אותי מהטכניון לשדה הקרב, שם הייתי רופא קרבי במשך יותר מ-25 שנים. הערב התכנסנו כאן כדי לציין את תפקידו החיוני של הטכניון בהכשרת סטודנטים, לעודד אהבה לאנושות ולמדינת ישראל, לקחת אחריות, לשאוף לפרוץ גבולות ולהוביל אל העתיד. נמשיך לשרת את האנושות ואת ארצנו האהובה.”

פרופ’ זרקא הודה לשותפיו לעשייה, למשפחת זיו, לתורמים, לפקודיו בחיל הרפואה, לשותפיו בממשלה ובמערכת הבריאות בתפקידו כפרויקטור הקורונה ולמשפחתו השותפה המלאה לעשייתו. לסיום הוא ציטט את ר’ ישראל מסלנט, “כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן”, והוסיף כי “אני מאמין שאנו מחויבים לתקן ולהביא את האור לעצמנו ולעולם כולו.” הוא סיים את ברכתו בשלוש שפות : Thank You, תודה, شكراً.

אלה מקבלי התארים:

עדינה בר שלום – “ברגשי תודה והערכה על מסירותה יוצאת הדופן לטיפוח אחדות בין מגזרים מגוונים, לקידום ערכי השוויון ולקירוב הלבבות בעם ישראל; וברחשי תודה על מאמציה המופתיים ליצירת הזדמנויות לנערות צעירות, במיוחד באוכלוסייה הדתית, פעילות המבטאת את מחויבותה העמוקה ותרומתה האדירה לקידום החברה הישראלית”.

פול צ’רני – “בהוקרה על נאמנותו ותרומתו למדינת ישראל ולטכניון כיו”ר חבר המנהלים של טכניון בריטניה; ובתודה על מנהיגותו הפילנתרופית בפדרציה הציונית של בריטניה ואירלנד ובעמותות וארגונים יהודיים נוספים רבי השפעה”.

רוברט דייוויס – “ברחשי תודה על מסירותו לטכניון ועל תמיכתו בו תוך שימורה של מורשת משפחתית רב-דורית; על מחויבותו לפיתוחה של מדינת ישראל באמצעות השקעה בחינוך ובמחקר ברמה הגבוהה ביותר; על מנהיגותו כחבר קורטוריון של הטכניון; ועל תרומתו הנדיבה כ”נאמן הטכניון” (Technion Guardian), לרבות התמיכה שאפשרה את הקמת המרכז להדפסת תלת-ממד בטכניון”.

סטיבן סיידן – בהוקרה על תמיכתה הרב-דורית של משפחתו בטכניון ועל מחויבותה העמוקה והאיתנה לעתידה של מדינת ישראל; ברחשי תודה על תרומותיו הרבות כ”נאמן הטכניון” ( Technion Guardian); על מנהיגותו כחבר בקורטוריון של הטכניון ובהכרת טובה על תמיכתו בטכניון באמצעות עבודתו כנאמן קרן ראסל ברי”.

אל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא – “בהערכה על מסירותו העמוקה לרוח האנושית ועל הענקת סיוע רפואי החוצה גבולות גיאוגרפיים; בהוקרה על מנהיגותו בעיתות משבר; וברחשי תודה על פעילותו לטובת מדינת ישראל, פעילות המבטאת מחויבות לשמירה על ערכים אנושיים ומאירה את הדרך לעולם שבו חמלה אינה יודעת גבולות”.

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, הוענק השבוע לחתן פרס נובל לרפואה פרופ’ דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.

פרופ’ פיטר קאליס הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, לטיפולים גנטיים ולחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים. פלטפורמה זו שימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הפרס מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. לסטטיסטיקה זו מצטרף גם פרופ’ דרו וייסמן, שהתבשר על זכייתו בפרס הארווי מהטכניון, כחודשיים לפני שקיבל את שיחת הטלפון מקרן נובל שהודיעה לו על זכייתו בפרס המדעי החשוב בעולם יחד עם עמיתתו פרופ’ קטלין קריקו.

וייסמן וקאליס קיבלו את פרס הארווי בתחום בריאות האדם על מחקריהם, שאיפשרו את פיתוחם המהיר של חיסוני הקורונה ואת אספקתם לציבור הרחב. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לשניים כי “זוהי תקופה מאתגרת מאוד לישראל ולעם היהודי, וקשה לי להביע במילים את תודתנו על כך שבאתם לכאן למרות הקשיים ואי-הוודאות. ביקורכם כאן הוא עבורנו הצהרה על ידידותכם עם הטכניון ועם מדינת ישראל. בשפה העברית ובתרבות העברית ישנו מונח חשוב, ‘תיקון עולם’, והוא אינו רק מונח אלא ערך מנחה. ערך זה הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של הטכניון, הפועל מתוך מחויבות לשיפור העולם. כולנו, כמדענים, פועלים לשמה של מטרה נאצלת זו, אך רק מעטים משפיעים על האנושות באופן חסר תקדים כפי ששניכם השפעתם.”

מארק גיינס, נשיא ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית), אמר כי “קהילת הטכניון הפגינה את כוחה נוכח אתגרים מהגדולים בתולדותיה ויכלה להם. ליאו הארווי, שעל שמו קרוי פרס הארווי, הקדיש את חייו לרווחת האנושות, לעם היהודי ולמדינת ישראל. גם הפרופסורים וייסמן וקאליס מקדישים את חייהם לקידום האנושות מתוך מצוינות מדעית ופריצת גבולות. אני איני מדען ולא מהנדס, ועם זאת אני נושא אליכם את עיניי בהערצה על ההתמדה ועל האנרגיה שמניעות אתכם קדימה. כל הכבוד.”

“תודה לכם על הפרס, זהו כבוד גדול עבורי,” אמר פרופ’ דרו וייסמן במעמד קבלת הפרס. “קשה לחגוג בתקופה קשה כל כך לישראל ולעולם, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי שלא לבוא לטכניון ולקבל את פרס הארווי. בכל פעם שאני מקבל פרס אני חושב כיצד זה יסייע לי לקדם את הדברים האחרים שאני עושה, ואני יודע שהיותי חתן פרס הארווי תסייע לי לקדם את הדברים שאני שואף לקדם – שיפור זמינותם של חיסונים ותרופות, בעיקר בעולם השלישי ובעיקר למחלות שאינן ‘משתלמות’ לחברות הגדולות. במשך שנים רבות אני מקדם במדינות עניות הקמה של מרכזי מחקר ומתקני ייצור לתרופות ולחיסונים, מה שמאפשר לקהילות מקומיות להוביל את המחקר, הפיתוח והייצור באופן מותאם-מקום.”

“זו תקופה קשה לישראל ודווקא משום כך היה לי חשוב במיוחד לבוא לכאן,” אמר פרופ’ פיטר קאליס. “המסע המדעי שלי היה מסע בלתי צפוי, שהחל בדוקטורט בפיזיקה, נמשך בתחום המוליכים למחצה והגיע לפיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים במסגרת האקדמית ובמסגרת התעשייה. זה כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי ואני מודה לכם מאוד.”

את הפרסים העניק לזוכים נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ואת נימוקי הפרס קראו המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר. את הטקס הנחה פרופ’ מיכאל סילברסטין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

במסגרת ביקורם בטכניון הרצו הפרופסורים וייסמן וקאליס בפני חוקרים וסטודנטים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ופרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, נטע עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון.

על הזוכים

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ’ קטלין קריקו מאוניברסיטת פנסילבניה הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ’ וייסמן קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים; בהערכה על עבודתו החלוצית עם פרופ’ קטלין קריקו בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA) המשכך בהצלחה את התגובה הדלקתית וסולל דרך לטיפולים מבוססי ;RNAתגליות מדעיות בסיסיות אלה חוללו, יחד עם עבודתו של פרופ’ פיטר קאליס, מהפכה באספקת חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.

פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA. הוא השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה – המרכז למו”פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

פרופ’ קאליס קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים, ועל פיתוח החלקיקים הליפידיים הננומטריים (LNP) הייחודיים המגינים על ה- mRNA ומעבירים אותו לתאים – פלטפורמה שהותאמה אחר כך לחיסונים מבוססי .RNA פיתוחים אלה, יחד עם אלה של הפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן, הובילו לתגליות מדעיות בסיסיות שחוללו מהפכה באספקתם של חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.

 

“קשה לי לתאר כמה אני נרגש מהכינוס המיוחד הזה. תמיכתכם ואמונתכם בטכניון לא תסולא בפז”.

בדברי תודה וברכה למבקרים מקרוב ומרחוק פתח נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, את אספת הקורטוריון לשנת 2024.

פרופ’ אורי סיון במושב הפתיחה

במושב הפתיחה תיאר הנשיא את הצעדים אשר נקטה הנהלת הטכניון מאז ה-7.10 לרווחתם של חברי הסגל האקדמי, המנהלי והסטודנטים וכמענה לצרכים שעלו.

הנשיא הדגיש בדבריו את מערכי ההתנדבות מעוררי ההשראה אשר קמו בקמפוס, לצד יוזמות סיוע עצמאיות, בחסות הטכניון.

מיזמים אשר התגבשו מתוך תחושת שליחות ואחריות קהילתית משותפת, לחיזוק החוסן המקומי והלאומי.

הנשיא המחיש כיצד בעתות משבר סט הערכים הטכניונים, “ערכים אשר עוצבו ונשמרו במשך יותר ממאה שנים ואינם דומים לערכים בשום אוניברסיטה אחרת” שימש עבורו כמצפן מוסרי.

ערכים שעיקרם ליברליזם, שותפות, יושרה, הגינות, מעורבות, גיוון, הכלה ושוויוניות.

אותם ערכים מגולמים גם בזוכי התארים והפרסים כמו זוכה לתואר דוקטור של כבוד הסופר המוערך, דויד גרוסמן, אותו שיבח הנשיא על האופן בו:

“במבטו החודר הוא מתאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה”.

פרופ’ אורי סיון ודויד גרוסמן

או זוכת פרס הנובל לכימיה, פרופ’ עדה יונת,  לה הודה הנשיא על כך ש”זיכתה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתחה אופקים יישומיים חדשים”.

פרופ’ אורי סיון ופרופ’ עדה יונת

בהמשך המושב הוענקו תארי עמית של כבוד תארי עמית כבוד לרבנית עדינה בר שלום על תרומתה לקידום דיאלוג בין מגזרים שונים באוכלוסייה.

לפרופ’ סלמאן זרקא על תרומתו לשדרוג המערך הרפואי, גישתו נטולת הפניות ותרומתו לארגון המאבק במגיפת הקורונה, בישראל.

פול צ’רני, רוברט דייויס וסטיפן זיידן מחבר הנאמנים זכו אף הם בתואר עמית של כבוד כהוקרה על תרומתם, מעורבותם ומסירותם רבת השנים לטכניון ולמדינת ישראל.

מדליית הכבוד, המוענקת לבוגר/ת הטכניון, הוענקה השנה לבוגרת הפקולטה לרפואה ומרצה לשעבר בפקולטה – ד”ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות על היותה דוגמה ומופת לסטודנטים ולסטודנטיות ולבוגרי הטכניון בזכות הישגיה יוצאי הדופן בתחום הרפואה.

עיטור מיוחד מטעם הנשיא להישג יוצא דופן הוענק לביו-סטטיסטיקאי ד”ר יאיר גולדברג על תרומתו המשמעותית למשרד הבריאות בניתוח נתונים אשר הובילו לכדי עיצוב מדיניות ודרכי טיפול בהתמודדות עם מגיפת הקורונה.

פרופ’ אורי סיון מעניק עיטור לד”ר יאיר גולדברג

 

חוזה את זוכי פרס הנובל

גם השנה התגלה כי פרס הרווי משמש כמנבא לזכייה בפרס נובל.

פרופ’ דרו וייסמן, זוכה פרס נובל לשנת 2023, הודה לוועדה על בחירתו לזוכה פרס הרווי לאור תרומתו המחקרית בפיתוח טכנולוגיה חדשנית אשר אפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים. פרופ’ וייסמן שיתף בנאומו כי לא היה מוותר על ההזדמנות להתארח בטכניון ולקבל את הפרס היוקרתי, במיוחד בתקופה זו. “אני פועל רבות למען שוויון והנגשת חיסונים ועזרה רפואית לכל מקום בעולם. זכיתי בפרסים רבים אבל שאני זוכה בפרס כמו פרס הרווי אני יכול לומר בפה מלא לאנשים ספקנים: ‘אני זוכה פרס הרווי, אתם צריכים להקשיב למה שאני אומר’ “, ציין בהומור.

 פרופ’ פיטר קוליס, קיבל את פרס הרווי על תרומתו לפיתוח חלקיקים ננומטרים ייחודיים והתאמתם לפלטפורמה המשמשת לגיבוש חיסונים יעילים. בנאום התודה ציין פרופ’ קוליס את חשיבותה הרבה של ההוקרה עבורו ועבור בני משפחתו הקרובה, אשר התלוו אליו לישראל כמסר ואות לסולידריות עם ישראל, בתקופה זו.

 

מבין הדוברים המכובדים במהלך מושבי הפתיחה ביקש  יו”ר חבר הנאמנים סקוט לימסטר להעביר את תחושותיו לקהל אודות ייחודו של כינוס זה: “הייתי מייחל לכך שהכינוס הזה יתקיים באווירה חגיגית אך השנה אנו מציינים אותו כסימן לסולידריות ותמיכתנו הבלתי מסויגת בישראל ובטכניון.

במאה האחרונה מצוינות הטכניון היוותה מרכיב מרכזי עבור פיתוחה של ישראל. עתה, יותר מתמיד, זקוקה המדינה לחידושים והשכלולים שפותחו על ידי טובי החוקרים, במעבדות כאן בחיפה. בימים הקרובים אנו נחזק את תמיכתנו בפעולות של הטכניון, נשקף את השינויים שבוצעו ונחגוג את הקידמה המדעית שהושגה, לקראת עתיד טוב יותר”.

יו”ר חבר הנאמנים סקוט לימסטר

 

צילומים: שרון צור ורמי שלוש

 

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק בטקס חגיגי את “מדליית בוגר הטכניון” לד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ובוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (בהצטיינות). המדליה היוקרתית הוענקה לה “בהוקרה על פעילותה רבת ההשפעה למען בריאות הציבור בישראל; בהערכה על התפקיד החיוני שמילאה במאבק במגפת הקורונה; ובהכרת טובה על היותה דוגמה ומופת לסטודנטים ולסטודנטיות ולבוגרי הטכניון בזכות הישגיה יוצאי הדופן בתחום הרפואה”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “ד”ר אלרעי-פרייס היא מודל והשראה עבורנו. באישיותה וביכולותיה המקצועיות והניהוליות היא מגלמת את רוח הטכניון המשלבת מחקר, חדשנות, יזמות, מנהיגות ומצוינות מדעית עם שליחות חברתית. תרומתה של ד”ר אלרעי-פרייס לבריאות הציבור בישראל בלטה במיוחד בתקופת הקורונה, אז הובילה את ההתמודדות עם המגפה והשפיעה מאוד גם על ההתמודדות עם המגפה ברחבי העולם. בשם הטכניון והחברה הישראלית כולה אני מבקש להודות לך, ד”ר אלרעי-פרייס, על פועלך העצום למען בריאות הציבור.”

 

ד”ר אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, היא הגורם המקצועי הבכיר המוביל את מדיניות המשרד במגוון נושאים ובהם התפרצות מחלות זיהומיות, קידום בריאות ורישוי עסקים. בתקופת הקורונה היא הובילה את המאבק במגפה בישראל תוך התבססות על  גוף הידע המדעי ועל מיטב המומחים בתחום, הובילה את מבצע החיסונים שהחל בגל השלישי והייתה מעורבת במחקרים ובדיונים שהבהירו את הצורך במנת דחף (בוסטר) בעקבות דעיכתה של היעילות החיסונית.  ד”ר אלרעי-פרייס היא מומחית ברפואה פנימית, בבריאות הציבור וברפואה מונעת. את הסטאז’ עשתה בקריה הרפואית רמב”ם ואת התמחויותיה – במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי Dartmouth-Hitchcock. ד”ר אלרעי-פרייס היתה בעבר האפידמיולוגית הראשית של מדינת ניו המפשייר ושימשה כסגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל. לד”ר אלרעי-פרייס תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

 

מדליית בוגר הטכניון ניתנת לבוגרים ולבוגרות שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען הטכניון. עם מקבלי מדלית הבוגר בעבר נמנים דדי פרלמוטר (2018), אבי נתן (2019), גוידו פרדו רוקאס (2019), אהרון אהרון (2023) וג’וני סרוג’י (2023).

 

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק לסופר הישראלי דויד גרוסמן תואר דוקטור לשם כבוד, “בהוקרה על השפעתן הנרחבת של יצירות הספרות שלו בישראל וברחבי העולם ועל הכישרון שבאמצעותו תיאר את רבגוניותה של החברה הישראלית ואת מורכבותה; בתודה על אהבתו העמוקה לשפה העברית ועל מחויבותו לאמת ולדיאלוג; ועל מאמציו מעוררי ההשראה לטיפוחו של דו-קיום ושלום ולכינונה של חברה טובה וערכית יותר”.

פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד “בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים – במיפוי מבנהו ובפענוח תפקידו, ועל גילוי מנגנוני ההשפעה של תרופות אנטיביוטיות על ריבוזומים בקטריאליים; ובהערכה רבה על תרומתה יוצאת הדופן לקידום המדע במדינת ישראל ובעולם כולו”.

התארים הוענקו להם במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, המתקיים השנה בסימן סולידריות. תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי והתרבותי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

 

“דויד גרוסמן הוא אחד מגדולי הסופרים הישראלים בדורנו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “תרומתו לספרות ולתרבות הישראלית רבה מאוד, וכמוה תרומתו לשפה העברית. במבטו החודר הוא תיאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה.” באשר לפרופ’ יונת אמר פרופ’ סיון כי “מדענים גדולים ניכרים לא רק בעשייתם המדעית אלא גם באומץ ליבם – אומץ הנדרש כדי לבחור נתיבים ייחודיים וחדשניים, העשויים להיראות חסרי סיכוי לקהילה המדעית. פרופ’ עדה יונת הפגינה אומץ אישי ומדעי יוצא דופן כשיצאה למסע באותה ‘ארץ לא נודעת’ שהובילה אותה, בסופו של דבר, לפענוח מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה. המסע הארוך שלה זיכה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתח אופקים יישומיים חדשים.”

 

דויד גרוסמן נולד בירושלים בשנת 1954 ורכש בבית הוריו את אהבת הספרות. לאחר לימודים ב”ליד”ה” (תיכון ליד האוניברסיטה) הוא התגייס ושירת ביחידה 8200. הוא למד פילוסופיה ותאטרון באוניברסיטה העברית וזכה בפרסים כבר על סיפוריו הראשונים. גרוסמן פרסם אחד עשר ספרים שזכו למוניטין בין-לאומיים ובהם “עיין ערך אהבה”, “אשה בורחת מבשורה”, “נופל מחוץ לזמן”, “סוס אחד נכנס לבר” ו”אִתי החיים משחֵק הרבה”. הוא פרסם גם חמישה ספרי עיון ובהם “הזמן הצהוב”, אוסף סיפורים קצרים, ספרי ילדים רבים, אופרה לילדים ומחזה. כמה מספריו עובדו לקולנוע. לזכר בנו אורי, שנהרג במהלך מלחמת לבנון השנייה מפגיעת טיל נ”ט בטנק שלו, כתב גרוסמן את השיר “קצר פה כל כך האביב”.

יצירתו של גרוסמן תורגמה ל-45 שפות וזיכתה אותו בפרסים יוקרתיים רבים ובהם Prix Médicis לספרות מתורגמת, פרס השלום של יריד הספרים הבין-לאומי בפרנקפורט, הפרס הלאומי לספרים יהודיים (ארצות הברית), פרס מאן בוקר (בריטניה), פרס החברה המלכותית לספרות לסופרים בין-לאומיים (בריטניה), פרס א.מ.ת ופרס ישראל לספרות. בארבעים השנים האחרונות פועל דויד גרוסמן בנמרצות לשלום בין ישראל לשכנותיה. מאמריו ומסותיו בנושא זה פורסמו בעיתונים המובילים בעולם.

[su_youtube url=”https://youtu.be/8zUnc-tiq08″ width=”700″ height=”200″]

פרופ’ עדה יונת השלימה תואר ראשון ושני בכימיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במכון ויצמן למדע (1968) ומחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT. בשנת 1970 היא ייסדה במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים, ובמשך כמעט עשור נשארה מעבדה זו היחידה מסוגה בישראל. המחקר שהוביל לזכייתה בפרס נובל החל בשנות השמונים והתמקד בריבוזום, “בית החרושת לחלבונים” בתא. היא מנהלת את מרכז הלן ומילטון קימלמן לחקר המבנה של היערכויות ביו-מולקולריות במכון ויצמן, ובמשך שנים עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס-פלנק בהמבורג.

בשנת 2009 זכתה פרופ’ יונת בפרס נובל בכימיה עם עמיתיה מאוניברסיטת ייל ומאוניברסיטת קיימבריג’ על תרומתם להבנת מנגנוני הבנייה של התא החי מחלבונים.

[su_youtube url=”https://youtu.be/8V6NOWSs5Kg” width=”700″ height=”200″]

כמדי שנה, ובמיוחד השנה, בית הטכניון התגאה לארח את חבר הנאמנים. השנה לכנס הבינלאומי התלווה מסר של לכידות הזדהות מכל רחבי העולם.

במהלך אספת הקורטוריון הוענקו תארי דוקטור לשם כבוד לסופר המוערך, דויד גרוסמן ולזוכת פרס הנובל, הכימאית, החוקרת פרופ’ עדה יונת.

פרסי הרווי, הפרס השנתי המוענק על שמו של ידיד הטכניון הפילנתרופ והיזם ליאו הרווי, הוענקו השנה לזוכי פרס הנובל פרופ’ קתרין קרילקו, פרופ’ דרו וייסמן ולחוקר הבכיר פרופ’ פיטר קוליס בהוקרה על תרומתם המחקרית אשר סייעה משמעותית למאמצי פיתוח החיסון למגיפת הקורונה.

תארי עמית כבוד הוענקו השנה לרבנית עדינה בר שלום על תרומתה לקידום דיאלוג בין מגזרים שונים באוכלוסייה ופרופ’ סלמאן זרקא על תרומתו לשדרוג המערך הרפואי, גישתו נטולת הפניות ותרומתו לארגון המאבק במגיפת הקורונה, בישראל.

למכובדים מר פול צ’רני, מר רוברט דייויס ומר סטפן זיידן הוענק התואר הנכסף  עבור תרומתם, תמיכתם ומעורבותם המוערכת, רבת השנים, כנאמני ואוהדי אמת של הטכניון וישראל.

לד”ר שרון אלרועי-פרייס, בוגרת הפקולטה לרפואה בטכניון, אשר כראשת מערך הבריאות הציבורי ריכזה מאמצים רבים למיגור מגיפת הקורונה בישראל, הוענקה מדליית בוגרת הטכניון .

הוקרה מיוחדת הוענקה על ידי נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לד”ר יאיר גולדברג מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות על סיועו בתחום הסטטיסטי במאמצי המאבק בקורונה.

השנה נערך באספה פאנל מיוחד: “קמפוס במלחמה” בו הוצגו מגוון הפעולות אשר ננקטו בטכניון בכדי לתת מענים לצרכי הסגל והסטודנטים אשר עלו בזמן המלחמה .