חודש: יוני 2024

 ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמרה כי “קבוצת החוקרים הצעירים בישראל היא הקהילה שתישא את המדע והטכנולוגיה אל העשורים הבאים, וזו גאווה גדולה לראות שלושה מחוקרינו הצעירים זוכים בפרס היוקרתי הזה. פרס קריל ניתן לחברי סגל ש’הוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד’, חוקרים ש’הוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות והובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.’ אני מברכת את שלושת חוקרינו – רננה, הילה ויניב – על ההצטרפות למועדון יוקרתי זה ומאחלת להם שנים מאתגרות, מסעירות ופוריות.”

ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבלה את הפרס “על עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית”. ד”ר גרשוני-פורן השלימה את שלושת תאריה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ופוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). עבודתה מתמקדת במערכת ארומטית פוליציקלית (מרובת טבעות) של מולקולות שונות. המחקר שלה משלב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לטובת תכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית, מבוססות פחמן, ובמגוון יישומים ובהם מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שיכולים להפוך חלונות זכוכית ליצרני אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתילם בסביבה ביולוגית. יתרון נוסף הוא שמולקולות כאלה מצויות בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבלה את הפרס “על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים”. ד”ר פלג השלימה תואר ראשון ושני באוניברסיטת ת”א, דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. יש לה גם תואר ראשון בספרות והיא משתתפת בארגון הכנסים של החברה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. מחקריה עוסקים בשפות תכנות, הנדסת תוכנה וממשק אדם-מכונה וממוקדים בפיתוח כלים ותוכנות המגבירים את הפרודוקטיביות ואת האמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים. במיוחד היא חוקרת סינתזה של תוכנה וכלים תכנותיים. הסינתזה בתוכנה מאפשרת למתכנתים להתמקד בהיבטים העקרוניים של עבודתם – פתרון בעיות.

ד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב) קיבל את הפרס “על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות”. ד”ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון ואז יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בטכניון הוא בוחן אפשרויות לשלב יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה לטובת מגוון יישומים ובהם ראייה ממוחשבת לרכב אוטונומי, גילוי הונאות אשראי והערכת יעילותם של טיפולים רפואיים. עבודתו ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ה”עוטפת” מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הכלים שפיתח ד”ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי מוענק על ידי קרן וולף ומשפחת קריל מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל. הוא ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהובילו פריצות דרך מחקריות משמעותיות וצפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הפרס ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז”ל, אשר נולד בשנת 1912 בחמיניץ שבגרמניה. שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשא אברהם קריל לאישה את דבורה קרטציג והיגר לדרום אמריקה, שם הקים מפעל טקסטיל משגשג. אברהם קריל היה פעיל בקהילת היהודים יוצאי גרמניה בדרום אמריקה והיה תומך נלהב של מדינת ישראל מיום הקמתה. הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו מהווים סמל לחיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ולאמונה שלה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.

הפרסים הוענקו לזוכים בטקס שהתקיים ברמת השרון ביום שלישי, 18 ביוני 2024, בשעה 19:00.

הקונצרט החמישי בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ענה על הציפיות הגבוהות.

הארוע השנתי הפך למסורת מגבשת בעל איפיון ייחודי המזוהה עם הפקולטה.

לאורך שעה וחצי, בצהרי יום ד’, הפליאו במיומנות זמרתם ונגינתם, זה לצד זה, אנשי הפקולטה.

לקראת הארוע אף התגבשו הרכבים משולבים בהם חברו יחד ליצירת הרמוניה משותפת סטודנטים/סטודנטיות ובוגרים עם חברי הסגל האקדמי.

הקהל ליווה את האומנים בשירה וקולות רקע למוסיקה ישראלית, יוונית, מלודית, רוק, פופ וג’אז אשר נוצרו בעזרת סקסופון, פסנתר, חליל, גיטרות וכמובן גיטרת אויר.

[su_youtube url=”https://youtu.be/e70pJbrfqwM” width=”700″ height=”200″]

הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיימה את ההאקתון החברתי-טכנולוגי השנתי CS Hack – Doing Good. אירוע זה נועד לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת החברה והקהילה, והשנה, נוכח אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הוא התמקד בפיתוח פתרונות טכנולוגיים להגברת החוסן הנפשי.

המשתתפים בהאקתון, 140 סטודנטים מכל התארים במדעי המחשב, עבדו על הפיתוחים במשך 24 שעות רצופות בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בשבועות הקודמים להאקתון נפגשו המשתתפים עם מתמודדים ואנשי מקצוע כדי להכיר לעומק את עולמות התוכן הרלוונטיים. הסטודנטים ביקרו ב”כפר שרה”, מרכז החלמה וצמיחה לפצועי פוסט-טראומה, ושמעו הרצאה של יותם דגן, פסיכולוג קליני ובעבר הפסיכולוג של שייטת 13: “מחשבות על טראומה, חוסן ובריאות נפשית דיגיטלית”.

במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש. הסטודנטיות בקבוצה הן אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, וג’דאן אסלים ועדן שמא, והרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בנותיו של פאיז חיחי ז”ל שנפל בעת שרותו הצבאי. לדברי אמל, “ביום שאבא נהרג, אמא חיכתה לו עם מנה של עלי גפן, ומאז במשך עשרים שנה לא הייתה מסוגלת לחזור למנה הזאת. רק לא מזמן, ביום הזיכרון, היא השתתפה בסדנת בישול שנועדה לסייע לאנשים להתמודד עם אובדן – ושם קרה השינוי והיא חזרה להכין עלי גפן. ככה הבנו את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי, וזה הרקע לפיתוח.”

במקום השני זכו ינון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב, שפיתחו כלי AI המשפר את הטיפול בפוסט-טראומה באמצעות משימות מותאמות אישית. לדברי גולדשטיין, “בטיפולים פסיכולוגיים יש לפעמים משימות מעקב שהמטופל מקבל הביתה, למשל journaling, כלומר תיעוד של חוויות והצלחות קטנות, או תכנון מפורט של היום הבא, או תיעוד של חשיפה לפחדים. המערכת שבנינו מאפשרת למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי. כך אנחנו משפרים את התרגול הזה בבית וגם מסייעים למטפל לעקוב אחר ההתקדמות. היתרון של הקבוצה שלנו היא שאנחנו שלושה סטודנטים לתואר שני שעוסקים ב-AI וסטודנט אחד לפסיכולוגיה עם רקע בפסיכולוגיה ובקוגניציה, כך שיכולנו לשלב בין ההיבטים הטיפוליים ליכולות של מודלי שפה שעובדים בסביבה מקומית ומאובטחת.”

במקום השלישי זכו יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר, שפיתחו מערכת המבטלת צלילים חזקים כגון צפירת אמבולנס, העלולים לעורר טריגר למתמודדים עם פוסט-טראומה. הקוד שפיתח הצוות מזהה בזמן אמת צלילים “טריגריים” כאלה ומוחק אותם באופן מיידי. קוד זה יכול לשמש בעתיד לסינון צלילים לא רצויים בשיחות טלפון, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני יוטיוב. לדברי חברי הקבוצה, “החזון שלנו הוא הרחבת הקוד כך שיוכל לסנן מגוון רחב יותר של צלילים שעלולים להבהיל את כולנו בתקופה כזאת, החל מסירנה של אמבולנס, דרך רעש של אופנוע ועד לזיקוקים, כדי שהלומי קרב ונפגעי חרדה יוכלו לחיות חיים יותר שלווים.”

חביבי השופטים – סער דרייב, שיר יחיא, עדן אלגבי וגלאור לזר – פיתחו פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה להקל על הקשיים הרגשיים והנפשיים של משרתי ומשרתות המילואים, זאת דרך הנגשה של בירוקרטיה, מידע ומיצוי זכויות. המערכת מקבלת טופס 3010 ופרטים אישיים מינימליים נוספים, ובהתאמה לכל משרת מרכזת את כל הזכויות שמגיעות לו מגופים ממשלתיים שונים ועמותות. בנוסף, המערכת ממלאה את הטפסים הרלוונטיים באופן אוטומטי כדי להקל בתהליך הבירוקרטי. 

פרויקטים נוספים שפיתחו הסטודנטים: מערכת שמטרתה זיהוי מוקדם של סימני ASD כך שיתאפשר למטופל לקבל טיפול מוקדם ולסייע לו לצאת ממעגל הפוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, באמצעות ניטור מדדים פיזיולוגיים ותשובות לשאלוני טקסט; מערכת המתחברת לשעון החכם של המטופל בזמן השינה ומנטרת מדדים כדי לזהות התקף מתקרב ומפעילה מוזיקה מרגיעה עד להתייצבות המדדים; משחק Chasing the Sun (“חפש את המטמון”) המבוסס על Google Street View ועל טכניקה מוכרת ומוכחת קלינית להקטנת הסיכון לפוסט-טראומה באמצעות הפיכת זיכרונות שליליים לחוויות חיוביות; ופרויקט ההנצחה ‘זוכרים בקולם’ המאפשר השמעת מלל בקולו של הנופל, לצד הקרנת התמונות, כך שנוצר סרטון בקולו ובדמותו.

דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז אמר בפתיחת האירוע כי “יש לי הרבה תפקידים כדיקן, אבל לעמוד כאן – זה אחד המרגשים שבהם. אני רואה כאן את האנרגיה, המוטיבציה והרצון לעשות טוב בעולם. ההאקתון הזה ייחודי במטרתו – לעשות טוב – וכמו בכל דבר, העיקר הוא האנשים: אתם הסטודנטים שתעבדו על הפרויקטים, המנטורים שילוו אתכם, ולא פחות חשוב, אנשים רבים שהפיתוחים האלה יועילו להם. עשו טוב, עלו והצליחו.”

באגף השיקום נקלטו מאז אוקטובר עשרות אלפי פצועים, ועל פי גורמי המקצוע הרלוונטיים, עשרות אחוזים מהנפגעים יתמודדו לא רק עם אתגרים גופניים אלא גם עם חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה (PTSD), קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת ומצבים פסיכוטיים. מכאן הצורך הנרחב בפתרונות יעילים הקשורים לחוסן נפשי.

את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית – בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. “כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה פיזיולוגית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד – דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם – טכנולוגיה ומחשבים – יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם – כך תוסר ‘עננת החשדנות’ המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו.”

ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אמר לנוכחים: “אני כאן משתי סיבות – האחת, כי בטכניון התחלתי את דרכי המקצועית והעברתי עשור מחיי; השנייה, במקביל לתרומה המשמעותית לביטחון מדינת ישראל רפאל תורמת לחברה דרך פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופורצי דרך. כבר כסטודנט בטכניון ליוויתי נכי צה”ל המתמודדים עם פוסט-טראומה והבנתי את חשיבותם של השיקום האישי והחוסן הנפשי. באתי עם צוות של מנטורים, מהנדסות ומהנדסים מרפאל על מנת לסייע לכם, ועבורנו זו זכות גדולה להיות כאן.”

את ההאקתון ליוותה עמותת “ריסטארט”, שהוקמה על ידי פצועי “צוק איתן” ופועלת לשיפור חייהם של פצועי צה”ל ביום שאחרי הפציעה וחזרתם למסלול החיים. ניר לאון, עד לאחרונה מנהל תוכנית המנטורים בעמותה, נפגע במלחמת לבנון השנייה כמ”מ מילואים. הוא בן 44, נשוי ואב לשלושה, ואת היותו פוסט-טראומטי גילה רק שלוש שנים אחרי שנפגע. “זו הייתה דעיכה איטית,” הוא אומר. “מעגלי החברים הצטמצמו, פרשתי מהלימודים, התקשיתי להתמיד בעבודה, נסגרתי בתוך עצמי. כשאובחנתי ב-2009, הטיפול בנפגעי נפש בצה”ל עוד לא היה מפותח כמו היום, אבל לפחות הבנתי ממה אני סובל.” על ההאקתון הוא אומר ש”עצם קיומו של האירוע הוא דבר חשוב מאוד עוד לפני שאנחנו מדברים על הפיתוחים עצמם. יש כאן קבוצה גדולה של סטודנטים שבאו לעשות טוב – וזה לא דבר מובן מאליו. הם עצמם נחשפים כאן לעולם הפוסט-טראומה, והם יספרו לחברים שלהם וכך יגדל מעגל המודעות לנושא הזה. אסור שהפוסט-טראומה תהיה סודם של האנשים שסובלים ממנה.” 

ההאקתון הייחודי נמשך יומיים (21-20 ביוני) והתקיים בשיתוף מפא”ת,  חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.

למחזור הראשון של התכנית נבחרו 33 עובדות ועובדים מהיחידות השונות שחולקו ל 5 קבוצות ליבה: הוראה, קשרי תעשייה, כספים, סגל אקדמי ורכש.

מטרתה העיקרית של  התכנית הינה הקמת רשת מקצועית להתייעצות והצפת קולות מן השטח לטובת הגברת מעורבות הסגל המנהלי בתהליכים שונים, יוזמות וקידום פרויקטים בארגון.

הפרויקט הינו חלק מיוזמת המנכ”ל והמשנה לנשיא הטכניון, ד”ר רפי אבירם, כחלק מתהליכים רחבי היקף המתקיימים בקמפוס לקידום שיתופי פעולה, ניהול ידע, התייעלות והתפתחות.

המנהלים חנה פלום, קרין גפן מגיורה, ז’אנה שאינסקי , דקלה נחמן, מושיקו אלעזרא, ניר בליץ, ירדה מייסיס וליאת רטר אמונים על היגוי התוכנית.

ד”ר פטריסיה מורה-ריימונדו, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופסור אבי שרודר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, זכתה במקום הראשון בתחרות Future Award של ברית האוניברסיטאות EuroTech. הפרס היוקרתי ניתן לה על עבודתה על שיטה חדשנית להסעת תרופות למוח בעזרת מוזיקה.

ברית EuroTech היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות במדע ובטכנולוגיה. ב-1 בינואר 2019 הצטרף הטכניון לברית כחבר השישי ברשת והראשון מחוץ לאירופה. את פרס Future Award ייסדה הברית המדעית-טכנולוגית בשנה שעברה כדי להוקיר חוקרים הצפויים לחולל שינויים דרמטיים בתחומיהם למען האנושות. הזוכים נבחרים על סמך תרומתם הקיימת והפוטנציאלית לקידום חזון האומות המאוחדות כפי שהוא משתקף ב-17 היעדים של האו”ם לפיתוח בר קיימא – יעדים שנקבעו ב-2015 ואומצו על ידי כל המדינות החברות בארגון.

ד”ר מורה-ריימונדו השלימה את השכלתה האקדמית במדעי הרוקחות באוניברסיטת מדריד [Universidad Complutense de Madrid]. בפוסט-דוקטורט היא התמקדה בפיתוח טיפולים חדשים למחלת פרקינסון, פתרונות למעבר מחסום הדם-מוח לטובת טיפול במחלות מוח, יצירת חלקיקי ליפידים ננומטריים להעברת חומצות גרעין לגוף. היא זכתה בפרסים רבים וכן במלגת עזריאלי, והיא חברה בפורום הלאומי של “טבע” לחדשנות במדעי החיים. 

ד”ר מורה-ריימונדו החלה לעסוק בחקר תרופות ננומטריות כבר באוניברסיטת מדריד, בהקשר של טיפול בסרטן העצמות ובאוסטאופרוזיס. ב-2020, השנה האחרונה בדוקטורט שלה, היא הגיעה לתקופה קצרה במעבדתו של פרופ’ שרודר. התקופה הקצרה התארכה בגלל עניינה בתחומי המחקר במעבדה בטכניון, והיא החליטה להמשיך להשתלמות פוסט-דוקטורט.  

בהצעה שזיכתה אותה ב- Future Award מציגה ד”ר מורה-ריימונדו את מודל MINND: שימוש במוזיקה בטיפולים מבוססי ננוטכנולוגיה להפרעות נוירולוגיות.  

“המסע שלי בעולם המדע החל ב-2012,” מספרת ד”ר מורה-ריימונדו, “בעקבות סבי שהחדיר בי סקרנות ואמונה במאמץ והתמדה ועיצב את אופיי – ולימים גם את המחקר שלי. לפני כעשור אובחן סבי באלצהיימר, ומצבו השפיע עלי לבחור במחקר הקשור במחלה זו. בשלבים המתקדמים של המחלה דעכו רוב יכולותיו של סבי, אולם המוזיקה המשיכה לדבר אליו. זו ההשראה לפיתוח שהגשתי ליורוטק.”  

הפרעות נוירולוגיות הן הסיבה המובילה לנכויות והסיבה השנייה למוות. תרופות ננומטריות מבטיחות פתרונות משופרים לטיפול בהפרעות אלה – טובים מהטיפול הקונוונציונלי. אחד האתגרים הטכנולוגיים ביישום של רפואה ננומטרית קשור בעובדה שכדי להשפיע על המוח נדרשים החלקיקים הננומטריים לעבור את מחסום הדם-מוח. מחסום זה, המגן על המוח מפני זיהומים המצויים בדם, הוא מכשול מורכב בהקשר הטיפולי שכן הוא מקשה על העברת תרופות למוח. זו אחת המשימות של ד”ר מורה-ריימונדו במחקר הנוכחי – להגביר את כמות החלקיקים העוברים את המחסום אל המוח. בדומה לחלילן מהמלין היא מבקשת להתגבר על מחסום הדם-מוח בסיוע מוזיקה, וכך לאפשר לחלקיקים אלה להגיע למוח.   

“כאמור, סבא שלי הוא ההשראה, שכן למרות האלצהיימר הוא המשיך להקשיב למוזיקה במשך תקופה ארוכה. קראתי ספרות מדעית נרחבת בנושא וגיליתי שהמוזיקה יוצרת קשרים חדשים במוח. ואז שאלתי – האם שמיעת מוזיקה תוכל לשפר את העברת החלקיקים התרופתיים למוח? התשובה עדיין נחקרת ואני מקווה לתוצאות מבטיחות.”  

ד”ר מורה זכתה כאמור במקום הראשון בפרס Future Award. במקום השני זכה ד”ר יודונג שו מ- EPFL (שוויץ) על פיתוח ציפויים ננומטריים למערכות ייצור מימן. במקום השלישי זכתה ד”ר מליסה ברנרד ואלה מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק על פיתוח טיפולים חדשים להכשת נחש. 

ב-19.6 התארח שגריר יפן בישראל – יוזוקי אראי יחד עם צוותו, נספח התרבות ד”ר יושי היגוצ’י ונציג המחלקה הכלכלית טקנורי טומוזאווה, בטכניון.  בביקורו ביקש השגריר להביע את תמיכתו בטכניון ואת שאיפתו להמשיך את שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות וחברות ביפן לבין הטכניון ואף להרחיבם ולהעמיקם.

נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון ,  סקר בפני השגריר, במבט על, את שלל הפעילויות המתקיימות בטכניון, בדגש על ייחודו של הטכניון בנוף האקדמי והחברתי ומשמעותו לכלכלה הישראלית. במהלך הביקור נידונו שיתופי הפעולה המוצלחים ובפרט המיזמים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטת טוקושימה וחברת ניצ’יה.

טיפוח שימור איכות הסביבה ומניעת החמרת משבר האקלים מהווים אתגרים הולכים וגוברים עבור האנושות כולה.

כנס “שותפות לקיימות”, שנערך ב-17.6 על ידי “חזית הקיימות” בראשותו של סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לקיימות פרופ’ אבנר רוטשילד, יחד עם חברת קלריטר בניהולו של רן שרון נועד לחבר בין האקדמיה והתעשייה במטרה לייצר פתרונות חדשניים לאתגרי האקלים והסביבה.

הארוע בו השתתפו מעל 100 חוקרים, יזמים, נציגי ממשל וסטודנטים נשא אופי יישומי הממחיש לקהל כיצד ניתן לרתום את המחקר האקדמי לפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה וכיצד ניתן למקסם משאבים קיימים בצורה אופטימלית בכדי להיטיב עם הסביבה ולהתמודד בהצלחה עם משבר האקלים.

בין המושבים והפאנלים הפורמליים של הכנס שולבו מעגלי שיח וחיבורים קונקרטיים ומצומצמים לדיון פורה וממקד.

לסיום הכינוס נערך פאנל בהנחיית המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה פרופ’ ליהי צלניק-מנור, הממפה את אבני הדרך במסע לשותפות לקיימות.

הכנס נערך במעמד פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון, עוז כץ, משנה למנכ”ל משרד הכלכלה ומנהל תעשיות, רונית אשל, מנהלת אגף אקלימטק בראשות החדשנות תמר דיין, יו”ר ועדת איכות הסביבה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח.

לצד חזית הקיימות וחברת קרליטר שותפים לארגון הכנס גם אורלי מולה מנהלת מרכז הקיימות בטכניון, דוד שם-טוב ופרויקט טכניון 360 בחסות משרד הכלכלה ופרופ’ אופירה איילון ממוסד שמואל נאמן ובית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק”.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים. וסיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.

חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מראים במאמרם כיצד התפתח במערכת החיסון “מרחב התפתחותי” המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה

מאמר שפרסמו חוקרי הטכניון במגזין המדעי היוקרתי Nature מציג תובנות חדשות על האבולוציה של מערכת החיסון. ממצאי המחקר מצביעים על מודולריות וגמישות כתכונות מהותיות באבולוציה של מערכות מורכבות דוגמת מערכת החיסון. ממצאים אלה מבוססים על סריקת הגנום של 60 בעלי חוליות שונים שחיו בטווח זמן של 600 מיליון שנה.  את המחקר הובילו חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שי שן-אור, ד”ר טניה דובוביק והפוסט-דוקטורנט ד”ר מרטין לוקצ’ישין, בשיתוף הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ואוניברסיטת קרנגי מלון.

מערכת החיסון היא מערכת מורכבת המגינה על האורגניזם מפני נגיפים, זיהומים וגורמים עוינים אחרים. היא בנויה מתאי חיסון מסוגים שונים, שלכל אחד מהם תפקידים ייעודיים משלו. תאים אלה פועלים יחד כדי לספק את ההגנה הדרושה לגוף. האינטראקציה בין מערכת החיסון לסביבה המשתנה ללא הרף מצריכה שינוי בלתי פוסק של מערכת החיסון, כלומר אבולוציה מתמדת שלה.  האבולוציה, בתיאור כללי, פירושה הסתגלות לשינויים בסביבה באמצעות שינויים גנטיים אקראיים (מוטציות) וברירה טבעית. כך מתפתחות כל המערכות בעולם החי ובהן מערכת החיסון.

הגנים במערכת החיסון, בעיקר ביונקים ובציפורים, מתפתחים במהירות רבה יחסית לגנים אחרים בגנום. עובדה זו משקפת את חשיבותה של מערכת החיסון בהסתגלות לשינויי הסביבה הן במצבי חולי והן בשגרה. למרות זאת, הדינמיקה האבולוציונית של מערכת החיסון לא נחקרה לעומקה עד כה, וזאת במידה רבה עקב מורכבותה של מערכת זאת; מערכת החיסון מאופיינת בשונות גבוהה בין פרטים, ולכן נהוג לחקור אותה בחיות מעבדה הנמצאות בסביבה נקייה ונטולת נגיפים וחיידקים – תנאי גידול שמובילים במתכוון לכך שהפרופיל הגנטי של העכברים השונים אחיד. 

חוקרי הטכניון השתמשו במודל ייחודי של עכברים ששונותם הגנטית גבוהה כך שהיא מדמה את השונות הקיימת בין בני אדם. באמצעות מודל זה מדדו החוקרים את השונות החיסונית בין העכברים השונים ואיתרו את הגנים השולטים בשכיחותו של כל סוג תא.

ידוע שגנים משפיעים על תאים, ועל האורגניזם כולו, באמצעות ביטוי גנטי (Gene expression): המידע המקודד בגן “מתורגם” למולקולות בעלות תפקידים שונים. נהוג להניח, וכך הדבר במקרים רבים, שהגנים משפיעים על התאים שהם מבוטאים בהם – הם מכוונים תהליכים בסיסיים כגון חלוקת התא, נדידתו ומותו.

במרכז מאמרם של חוקרים הטכניון מוצג גילוי דרמטי: סדרה של גנים המשפיעים על תאים שאותם גנים אינם מבוטאים בהם. במילים אחרות, מדובר בגנים המבוטאים בסוגי תאים מסוימים אך משפיעים על סוגי תאים אחרים.

החוקרים מראים במאמרם כי סדרת הגנים הייחודית שהם גילו מאופיינת בשכיחות-מוטציות גבוהה יותר. לדבריהם, שכיחות גבוהה זו מייצרת “מרחב התפתחותי” שבו נוצרת שונות בין-תאית גבוהה, החיונית להתאמת האורגניזם לסביבה, וזאת בלי לחולל נזק משמעותי. 

לדברי פרופ’ שי שן-אור, “אחת ההשלכות החשובות של הממצאים שלנו היא שיכולתה של מערכת החיסון להשתנות ולפתח יכולות חדשות תלויה באינטראקציה בין סוגי תאים שונים יותר מאשר באינטראקציה בין תאים מאותו סוג. גילויים אלה מספקים לנו הבנה לאופן התפתחותן של מערכות מודולריות מורכבות. מודולריות כזאת אומנם נצפתה בעבר בהקשר של גנים וחלבונים המפתחים יכולות חדשות, אולם היא מעולם לא נחקרה במערכות רשתיות מורכבות דוגמת האינטראקציה הבין-תאית במערכת החיסון.

להערכת החוקרים, מחקרי המשך הקשורים לכושר-ההתפתחות של מערכת החיסון לא רק ישפכו אור על המנגנונים שמאחורי תגובות חיסוניות אלא גם יסייעו בפיתוח פתרונות ביומימטיים (הנדסה בהשראת הטבע), למשל מערכות מלאכותיות מורכבות (system-of-systems) שגם הן, בדומה למערכת החיסון, מושתתות  על השפעות גומלין בין יחידות פונקציונליות.

המחקר נתמך בנדיבות על ידי קרן המדע הישראלית (ISF), קרן אפלבאום, קרן מילגרום, קרן המחקר ע”ש קולק, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן בטכניון ומלגת אלי קאופמן.

פרופ’ שי שן-אור הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית, מדען ראשי ומייסד שותף בחברת סייטוריזן, ראש Tech-AI.BioMed  (הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון) וראש מכון זימין בטכניון. 

למאמר ב-Nature – לחצו כאן

השילוב המואץ של טכנולוגיית AI בהיבטים רבים בחיינו מציב שאלות אתיות אשר עד לא מזמן היו נחלתן של תחומי הפנטזיה והמדע בדיוני.

בפאנל אשר קיימו הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, בשיתוף פעולה עם המחלקה ללימודים הומניסטיים והמרכז למדעי הרוח ואמנויות והמרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית נבחנו שאלות מהותיות בהקשר של  הפקעת המונופול האוטונומי אנושי על תחום קבלת החלטות. נסקרה הרגולציה המתגבשת בתחום השימוש בבינה מלאכותית על יתרונותיה וחסרונותיה והוצגו אבני הדרך באבולוציה של הבינה המלאכותית בעבר ולקראת העתיד לבוא. הדיון הערני עורר אמוציות רבות ומחלוקות בקרב משתתפי הפאנל: פרופ’ אמנון רייכמן, משפטים, פרופ’ יעקב נגל, המרכז למדע וטכנולוגיה של הבטחון, סא”ל יזהר יצחקי פרקליטות צבאית, ד”ר אביגיל פדרמן, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, הטכניון וד”ר ארז פירט המרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית, אשר המחישו את הבדלי הגישות והמורכבות אותו מייצר השימוש בבינה מלאכותית במצבי קיצון.

בנושא מהותי אחד נרשמה תמימות דעים בקרב חברי הפאנל – חשיבות חשיפת מתכנני מערכות האינטיליגנציה המלאכותית לסוגיות אתיות, חברתיות, משפטיות והומניות.

בתום הדיון נותר הקהל, חלקו אופטימי וחלקו פסימי, עם חומר למחשבה.

החיים בעולם המודרני, המהיר והעירוני מלאים בלחץ וגורמים לעיתים למתח וללחץ נפשי. בעולם כזה, מציאת רגעים של שלווה ורוגע יכולה להיות מאתגרת. מחקר שנערך בטכניון והשתמש בשיטות טכנולוגיות חדשניות של מעקב אחרי תנועת עיניים מראה כי יש דרך פשוטה אך עוצמתית לשיפור מצב הרוח של כולנו: התבוננות בטבע בתוך שגרת היום-יום. את המחקר הובילה ד”ר וויטני פלמינג, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ’ אסף שוורץ, אקולוג וראש המחלקה לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ערים הפכו למרכזים תוססים של צמיחה כלכלית, חדשנות וייצור ידע, אולם יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שאורח החיים המודרני בערים משפיע על הבריאות הנפשית של התושבים. מחקרים שונים קושרים את החיים בעיר ללחץ מתמיד ולתשישות העלולים להוביל לדיכאון, חרדה ועוד. בעוד שהראיות על ההשלכות השליליות של אורח החיים העירוני על בריאות התושבים הולכות ומצטברות, נאסף גם ידע רב על כך שהטבע העירוני יכול לסייע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו. “בסקירת ספרות שיטתית שאנו עורכים בימים אילו במעבדה מצאנו מאות מחקרים שמראים עד כמה חשיפה לטבע, למשל מגורים באזורים ירוקים או ביקורים תכופים בפארקים עירוניים או שמורות טבע, יכולה לסייע בשיפור המצב הנפשי של האדם,” מסביר פרופ’ שוורץ. “עם זאת, עדיין חסרה הבנה של המנגנון המקשר בין חשיפה לטבע ומדדים הקשורים בשלומות האדם כמו הפחתת לחץ.” המחקר שנערך בטכניון עושה שימוש חלוצי בטכנולוגיית מעקב אחרי תנועות עיניים (eye tracking) כדי לפענח את המנגנון האמור, ומראה כי אפילו שינויים התנהגותיים מינוריים, כגון הפנייה של “הקשב הוויזואלי” לאלמנטים מהטבע במקום לאלמנטים מלאכותיים, מועילים לבריאות הנפש. 

המפה מציגה את אזור המחקר באזור הטכניון, את מסלול ההליכה ואת נקודות העצירה המסומנות בירוק, אפור וירוק-אפור

דוגמאות לנקודות עצירה לקבוצות השונות – ירוק (a), אפור (b) וירוק-אפור (c). ה”כתמים” מצביעים על המקום שאליו מתבוננים המשתתפים

מחקרים רבים בעולם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחרי תנועות עיניים למטרות שונות וגם לחקר הקשר בין טבע ובריאות הנפש, אולם רוב הניסויים שנערכו עד כה בוצעו במעבדה סגורה, מול מחשב עם תמונות או סרטים ולא בטבע עצמו. לפיכך זהו המאמר הראשון בעולם שמשתמש במעקב אחר תנועות העיניים בשטח כדי לבחון את התועלות הנובעות מאינטראקציה אמיתיות עם הטבע  בחיי היום-יום.

במסגרת המחקר התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן וחזרה לקמפוס. מהלך זה מדמה הליכה רגילה אל מקום העבודה או הלימודים וממנו. הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה התבקשה לצפות בטבע במהלך ההליכה ועצרה עשר פעמים בנקודות “ירוקות” עם טבע. השנייה התבקשה גם היא לעצור עשר פעמים להתבוננות – אבל בנקודות “אפורות” עם אלמנטים בנויים מלאכותיים מעשי ידי אדם (בניין, כביש, מכונית וכיו”ב). הקבוצה השלישית התבקשה לשלב בין השניים – צפייה בטבע ובאלמנטים מלאכותיים.

המשתתפים ב”קבוצת הטבע” דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה ביחס לנתונים שנמדדו לפני ההליכה. ירידה זו לא נרשמה בקבוצות האחרות. החוקרים עקבו אחר תנועות העיניים של המשתתפים ואכן זיהו מתאם בין משך ההתבוננות במרכיבי טבע כגון עצים, שיחים ומדשאות לבין אותם מדדים של בריאות נפשית. 

ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים. “חווית הטבע היא חוויה רב חושית, ובמחקר הזה התמקדנו בחוש אחד, חוש הראייה. אנו יודעים שחוש הראייה הוא דומיננטי, אך הופתענו לגלות כמה חזקה השפעתו. ההבדל היחידי בין ההנחיות בניסוי היה הבקשה להתבונן בטבע, ומצאנו שהתערבות קטנה כזו יכולה להעלות באופן מובהק רגשות חיוביים, לצמצם רגשות שליליים ולהפחית לחץ.”

רוב המחקרים שנערכו עד כה היו תצפיתיים והתמקדו בבחינת הקשר בין מידת ה”ירוק” בסביבות המגורים ומדדים של בריאות הנפש. ישנם גם מספר לא מבוטל של ניסויים שערכו השוואה בין ביקורים בריאות ירוקות ואזורים עירוניים. החולשה של אותם המחקרים היא שקשה יחסית לבודד את ההשפעה של הטבע לעומת משתנים אחרים (למשל רעש וזיהום אוויר). “כאן כולם צעדו באותו המסלול ויכולנו לבחון עד כמה המשתתפים התבוננו באלמנטים של טבע ולהיעזר בנתונים כדי להראות שאכן מדובר בהשפעה של אותם אלמנטים על רגשות ולחץ.”

עבור תושבי הערים, התובנות הללו מדגישות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה לשיפור הרווחה היומית: להקדיש מאמץ מודע לשים לב ולהעריך את המרכיבים הטבעיים שמסביב – עצים, פרחים במרפסת, מדשאה, פארק סמוך ואפילו גן קטן. “הקדשת הזמן למעורבות ויזואלית עם המרחבים הירוקים הללו יכולה לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפשית. מתכנני ערים ומעצבים יכולים גם לנצל את הממצאים הללו כדי ליצור ערים בריאות יותר. על ידי שילוב יותר עצים ומרחבים ירוקים בנופים העירוניים ועיצוב סביבות המעודדות אינטראקציה ויזואלית עם הטבע, במהלך הליכה או נסיעה, נוכל לקדם תוצאות בריאות נפשיות טובות יותר לתושבים.”

לדברי פרופ’ שוורץ, “אנחנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאוד, עם אתגרים נפשיים מורכבים, והטבע יכול לשחק תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הללו. המחקר שלנו מראה שאפילו הליכה רגילה יכולה להיות בריאה לנפש ולתרום להפגת לחצים אם מתבוננים בטבע. מחקרים קודמים הראו שלאינטראקציה עם טבע יש תועלות לבריאות הנפשית ואיכות החיים של אנשים, אך במחקר הזה אנו מצליחים להראות לראשונה שמספיקים כמה מבטים חטופים בטבע בשגרת היום כדי להפיק את התועלות האלה.” פרופ’ שוורץ מוסיף כי “המחקר שלנו מראה כמה חשוב לשלב טבע בתכנון העירוני, אבל שילוב זה אינו מספיק – אדריכלי הנוף והמתכננים חייבים לוודא שהתושבים אכן יבחינו בטבע. האתגר הוא לתכנן את הערים שלנו כך שיעודדו אינטראקציה בין אדם לטבע. אינטראקציות כאלו ישפרו הן את איכות החיים של התושבים והן את הזיקה לטבע והרצון לשמור עליו.”

“לסיכום,” אומר פרופ’ שוורץ, “הכנסת רגעי טבע לחיי היומיום שלנו אינה דורשת שינוי מוחלט באורח החיים. כפי שמראה המחקר הזה, אפילו משהו פשוט כמו להסתכל על עצים במהלך ההליכה היומית שלך יכול לעשות הבדל משמעותי. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים החוצה, קחו רגע להתמקד בצמחייה שמסביבכם. המוח שלכם יודה לכם.“

המחקר נתמך על ידי מענק ERC starting  ותוכנית Zuckerman STEM Leadership.

פרופ’ אסף שוורץ הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שם הוא עומד בראש התוכנית לאדריכלות נוף. הוא סיים לימודי ביולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית והמשיך שם לתואר שני באקולוגיה. את הדוקטורט עשה בצרפת, שם עסק באינטראקציה בין האדם למגוון הביולוגי בהנחיה משותפת של חוקרים מהסורבון ומוזאון הטבע. על עבודת הדוקטורט הוא זכה בפרסים שונים ובהם הפרס האירופי לתזה בנושא מגוון ביולוגי. הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במוזאון הטבע ובאוניברסיטת קנט ולאחר מכן הצטרף לסגל הטכניון. מחקריו עוסקים בהשלכות משבר המגוון הביולוגי וביחסי הגומלין בין האדם למשבר זה.

ד”ר וויטני פלמינג, כיום מרצה לגאוגרפיה של האדם באוניברסיטת בנגלור, עסקה במחקר הפוסט-דוקטורט בטכניון בתגובות של בני אדם לסביבה כדי לשפר את האופן שבו הסביבה מעוצבת לטובת האדם. את הפוסט-דוקטורט עשתה בסיוע המלגה היוקרתית של קרן צוקרמן (Zuckerman STEM Leadership Program). קודם  לכן השלימה את הדוקטרט באוניברסיטת אורגון.

למאמר לחצו כאן

קרדיט לתמונות: בריאן ריזובי.