חודש: אפריל 2024

סמסטר חורף תשפ”ד הסתיים השבוע בטכניון, וביום חמישי תחל תקופת הבחינות. לקראת הבחינות פרסם הטכניון סדרה נוספת של התאמות לטובת הסטודנטים והסטודנטיות ששירתו ומשרתים במילואים.

ההתאמות החדשות כוללות הארכת זמן בכל הבחינות; סדנאות תמיכה מרוכזות לפני המבחנים; הסברה יזומה למשרתי המילואים, כך שלא  יצטרכו לחפש את הפתרונות בעצמם; ופתרונות חלופיים לסטודנטים שלא נבחנו בגלל שירות המילואים. בין השאר מוצע להחליף את המבחן הסטנדרטי בהערכה חלופית שפירושה עבודת בית, מבחן בית, עבודת סמינר, בחינה בעל פה ועוד. חלופה נוספת היא בחינה מותאמת, המתקיימת במועד הרגיל אך במתכונת מיוחדת המותאמת למשרתי המילואים.

הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וראשי אס”ט ערכו פגישות עם סטודנטיות וסטודנטים שהשתחררו משירות מילואים ארוך ומשמעותי ולמדו עוד על האתגרים הניצבים בפניהם. הטכניון ממשיך להשקיע משאבים רבים בסיוע ובתמיכה בסטודנטים משרתי המילואים, תוך הקפדה על מתן יחס אישי ותשומת לב לכל אחד ואחת מהם, זאת על מנת לאפשר להם לסיים בהצלחה את הסמסטר תוך למידה מתמשכת ומועילה.

בנוסף למשרתי המילואים הדגישו בהנהלת הטכניון שעל סגלי ההוראה להפנות תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות סטודנטים אחרות שנפגעו מהמלחמה המתמשכת – פצועים ונפגעים ומשפחותיהם, סטודנטים בשירות קבע ועוד.

“אנו גאים מאוד בכל הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים,” אמרו בטכניון, “ומודים להם על ההשקעה הרבה. המחויבות שלנו כלפיכם מוחלטת ונעשה כל מה שביכולתנו כדי לסייע לכם.”

אנו מאחלים לכל הסטודנטים והסטודנטיות הצלחה בבחינות!

את המחקר שהתפרסם ב– Cell Host & Microbeהובילו, בהנחיית פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי, הדוקטורנטים שקד קרסו, רואן זעאתרה והייתם חג’ו, בוגרת המעבדה דנה קדוש-קריטי ועמית המחקר ד”ר טל גפן. במחקר השתתפו עמיתים נוספים ממוסדות בישראל  – בוגר הטכניון ד”ר איתי שרון ממכון מיגל, פרופ’ יהודה חוברס וד”ר סיגל פרסמן מהקריה הרפואית רמב”ם – וחוקרות בארצות הברית ובספרד.

חיידקי המעי הם קהילה משמעותית ביותר במיקרוביום האנושי – קהילת החיידקים שבגופנו. חיידקים אלה התפתחו במשך מאות מיליוני שנים באבולוציה משותפת (co-evolution) עם האדם ועם אבותיו, עד שכיום איננו יכולים לחיות בלעדיהם; הם חיוניים לתפקודה התקין של מערכת החיסון ולבריאותו של הגוף כולו.

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת לעבור שינויים גנומיים מהירים בתגובה לשינויים בתנאי הסביבה. חוקרי הפקולטה לרפואה ערכו אנליזה של דגימות מחולים במחלות מעיים דלקתיות וגילו כי במצבים של דלקות מעי, כגון קוליטיס וקרוהן, מתרחש בחיידקים שינוי גנומי של היפוך מקטעי DNA. היפוכים אלו משפיעים על ביטוי גנים וגורמים לחיידקים “לכבות” או “להדליק” את ייצורן של מולקולות וחלבונים שונים.

בהמשך המחקר התמקדו החוקרים באחד החיידקים הנפוצים במעי Bacteroides fragilis. חיידק זה מכסה את עצמו בשכבה של מולקולות רב-סוכריות מסוימות הנקראות Polysaccharide A (PSA), שביכולתן להפעיל Tregs – תאי T רגולטוריים של מערכת החיסון המדכאים תגובה חיסונים מוגברת ובכך עשויים להשפיע על הפחתת דלקת. היפוךDNA  בחיידק זה יכול לשנות את סוג המולקולות הרב-סוכריות המכסות את החיידק. החוקרים מצאו שבמצב דלקתי במעי מתרחש היפוך DNA בחיידק Bacteroides fragilis אשר “מכבה” את ייצור המולקולות רב-הסוכריות בעלות ההשפעה המשככת על מערכת החיסון.

בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין היפוכי ה-DNA בחיידקים אלו לבין נגיפים חיידקיים במעיים. נגיפים אלה, המכונים בקטריופאג’ים, ידועים בכך שהם מדביקים והורגים חיידקים. במחקר הנוכחי מצאו החוקרים שנגיפים אלה יכולים לגרום לשינוי התנהגות החיידקים ולשינוי השפעתם על מערכת החיסון. החוקרים מצאו שהבקטריופאג’ים גורמים לחיידקים “לכבות” את ייצור מולקולות ה-PSA, מה שמשפיע על תאי ה-Tregs של מערכת החיסון. החוקרים איששו את התופעה גם בחולים וגם בעכברי מודל.

לדברי פרופ’ גבע-זטורסקי, “בעקבות  ניתוח הממצאים אנחנו מבינים כי במחלות המעיים כגון קוליטיס וקרוהן, הגנומים של החיידקים עוברים היפוכי DNA וכך החיידקים משנים בעצם את הדרך שבה הם מפעילים או מדכאים את מערכת החיסון. המחקר כלל אנליזה של יותר מ-2,000 אנשים חולים ובריאים ואישוש התוצאות במעבדה. ההסבר שלנו הוא שאותה גמישות גנומית שהתפתחה במהלך האבולוציה מספקת לחיידקים גמישות פונקציונלית (functional plasticity) וכך מסייעת להם להתאים את עצמם למחלת המעיים. הבנה של תפקיד החיידקים בהתפתחות דלקות מעיים ובחומרתן עשויה לקדם טיפולים חדשניים המכוונים לחיידקים אלה. מחקר זה מהווה פתח למחקרים עתידיים הבוחנים את פעילות החיידקים כתלות בתנאי סביבת המחייה שלהם בגוף האדם ואת ההשלכות על בריאותנו.”

במחקר תמכו האיחוד האירופי (ERC),  קרן נשיא הטכניון, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן, מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, ות”ת (מלגת אלון), הקרן הלאומית למדע, קרן דן ובטי קאהן, קרן Seerave, קרן עזריאלי העולמית (מלגת CIFAR), הקרן לקידום מדעי האדם (HFSP), וקרן  גוטווירט.

למאמר ב- Cell Host & Microbe לחצו כאן

 המשלחת נפגשה עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, עם המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, עם המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר ועם פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה.

נשיא הטכניון הציג לחברי המשלחת את ההיסטוריה של הטכניון ואת השפעתו יוצאת הדופן על מדינת ישראל. הוא הוביל אותם בסיור במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק והציג להם כמה מהתגליות המרכזיות של חוקרי הטכניון ובהן אלה שהובילו לזכיות בפרסי נובל.

השגריר לו (Lew), יליד 1955, השלים שני תארים במשפטים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת ג’ורג’טאון. לתפקיד השגריר בישראל הוא הושבע ב-2 בנובמבר 2023, לאחר שכיהן בממשל האמריקאי כשר האוצר, כראש הסגל בבית הלבן וכראש משרד הניהול והתקצוב. מלבד תפקידיו בממשל הוא כיהן בין השאר כשותף-מנהל בחברת ההשקעות לינדזי גולדברג, כמשנה לנשיא אוניברסיטת ניו יורק וכחבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

לשאלת השגריר על התמורות ביחסים בין הטכניון למוסדות האקדמיים בעולם בעקבות אירועי 7 באוקטובר השיב נשיא הטכניון פרופ’ סיון כי “דברים מסוימים אומנם השתנו, אבל מוקדם לקבוע אם מדובר בשינויים ארוכי טווח. בכל מקרה, הקשיים ניכרים יותר במדעי הרוח והחברה ופחות בתחומים שבהם הטכניון עוסק. חשוב להבהיר שמותר להתווכח, מותר לקיים מחלוקת, אבל חיוני לסמן את הגבול שבו חופש הביטוי מנוצל להסתה. ואכן, המצב כיום טוב יותר באוניברסיטאות שבהן ההנהלות הבהירו שיש קווים אדומים.” נשיא הטכניון הוסיף כי “אנו, תושבי ישראל, חווים כיום קושי רב מאוד, אבל אנו מודעים גם למצוקה שבה נמצאים יהודי ארצות הברית. מחובתנו להיות קשובים להם ולסייע להם ככל האפשר.” 

למעלה מ-250 תלמידים התארחו בפקולטה, נפגשו עם הסגל האקדמי, נציגי חיל האויר, סטודנטים וחוקרים אשר ענו לשאלותיהם.

במהלך סיורם בפקולטה ביקרו בני הנוער בדוכני תצוגה להמחשת מודלים בתעופה, נחשפו לפיתוח והמחקר היישומי במעבדות הפקולטה החדשניות והתרשמו ממסלול הלימוד וקשרי התעשייה הרבים של אנשי הפקולטה עם חברות בתחום התעשיות הביטחוניות.

כחלק מההפנינג, נערכה הרצאה מותאמת עבורם הממפה את התפקידים המיוחדים המיועדים למהנדסי אוירונאוטיקה בצה”ל.

הארוע הינו מרכיב נוסף בסדרת ימי ארוח, המתקיימים בפקולטה, במטרה להנגיש את תחום התעופה והחלל לקהל רחב של מתעניינים.

 

 

בהמשך לביקורים מרגשים של חברי סגל אקדמי מאוניברסיטאות UCLA ואוניברסיטת ייל הגיעה לקמפוס, משלחת חוקרים בכירים ממקצועות הפיסיקה, הנדסה, כימיה, ביולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי המחשב, חינוך ומשפט במטרה להביע תמיכה באקדמיה הישראלית ולבסס שיתופי פעולה מחקריים.

בפגישה עם נשיא הטכניון, פרופ’, אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, קבלה המשלחת סקירה מקיפה אודות נקיטת הצעדים האקטיביים המיידיים אשר בוצעו הטכניון עוד ב-7.10, עם היודע היקף הארוע.

הנשיא תיאר כיצד הוסב הטכניון למרכז לוגיסטי להעברת ציוד צבאי ומזון להיכן שנדרש. הוסבר כיצד נרתם הטכניון לסייע בקליטת מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון לשיכון, עוד באותה השבת, במעונות הפנויים בקמפוס. כל זאת תוך כדי היערכות מגונית מוגברת לאפשרות של אסקלציה מהצפון.

במהלך הפגישה הדגיש פרופ’ סיון את שותפות בית הטכניון במיזמי התנדבות, בסיוע אזרחי, בהתגייסות לכוחות המילואים, באבדות בנפש, בפצועים במערכה והקשר עם חברי משפחת הטכניון שהפכו גם לחלק ממשפחות החטופים.

לאורך הלחימה, אמר הנשיא, נשמר קשר עם הסטודנטים והקהילה.

“שמשנו לעוגן חברתי. אנשי הטכניון עבדו, התנדבו ונרתמו מתוך לכידות ודאגה לשמירה על משפחת הטכניון, לכוחות הבטחון ולכל מי שחייו נעצרו בשבעה באוקטובר. זה היה מעורר השראה.”, קבע פרופ’ סיוון.

חברי המשלחת, כמו גם המשלחות שקדמו לה, נחשפו לפעולות הסיוע וההתאמות אשר נועדו להקל על 3,500 משרתי המילואים מבית הטכניון, מרגע חזרתם לקמפוס. פעולות מיטיבות ובהן: דחיית פתיחת השנה האקדמית, סיוע כלכלי, סיוע אקדמי, תמיכה נפשית/רגשית, סדנאות, קורסי הכנה, ייעוץ, הקלות ברישום ועוד פעולות רבות.

בשיח פתוח שנערך במהלך הפגישה הצהירו חברי המשלחת על עמידתם האיתנה לצד האקדמיה הישראלית ותארו את המתח, המאופיין בגלי אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, בעקבות הלחימה. תיאור העובר כחוט מקשר בין יתר המשלחות מהשבועות האחרונים.

חברי המשלחת תארו כיצד הם נערכו מבחינה הסברתית לייצג את המדינה והציעו כי יותר חוקרים ישראלים יגיעו לקמפוסים בארצות הברית בתמיכת הקהילות האקדמאיים היהודים והישראלים וכחיזוק להם. לשאלות חברי המשלחת, כיצד הם יכולים לסייע לאקדמיה הישראלית בכלל ובהיבט ההסברתי בפרט, ענה הנשיא כי שיתופי פעולה מחקריים בין האוניברסיטאות חשובים מאי פעם הן כתמיכה בחוקרים ובמחקר והן כתמיכה באקדמיה הישראלית. בהיבט ההסברתי יקרא פרופ’ סיון למקביליו, נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית, לצאת בהצהרות פומביות נחרצות יותר התומכות בין השאר בשיתופי הפעולה מחקריים.

חברי המשלחת סיימו את ביקורם בפגישות עם מקביליהם בטכניון וסיור בקמפוס.

 

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה לייצר עוינות וחרמות כלפי ישראל מקרב חוגים נרחבים בעולם בכלל, ובאקדמיה בפרט. צעדים אלו מאיימים על המשך התפתחותם של המחקר והחוקרים הישראלים בזירה הבינלאומית. על רקע זה הדהדה הצהרתם של חברי המשלחת מאוניברסיטת ייל, בעת ביקורם במרכז המבקרים המחודש בטכניון “חשוב היה לנו להגיע להפגין סולידריות, לעודד שיתופי פעולה מחקריים ולראות כיצד אנו יכולים לתמוך ולסייע ברמה האישית וכקולקטיב. גאים לעמוד לצידכם”

24 חברי משלחת האוניברסיטה היוקרתית (המגיעים מפקולטות שונות ומגוונות מתחומי הביו-רפואה, הנדסה, ניהול, גנטיקה, ביולוגיה, משפט, חינוך, פסיכיאטריה, כימיה, פיסיקה, מדע המדינה, ותחומי מדע נוספים..) תארו, בפגישתם עם חברי הנהלת הטכניון, את התרשמותם העזה מהסיורים המודרכים שעשו באתרי הקיבוצים המפונים בדרום, בבתי החולים, בכיכר החטופים ובצפון: “הופתענו לגלות כיצד ישראל ממשיכה לגלות עמידות, חוסן והתנהלות מעוררת השראה בהתאמת שגרה למצב החירום”.

פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון, פרופסור עודד רבינוביץ, משנה בכיר לנשיא, ד”ר רפי אבירם, משנה לנשיא ומנכ”ל, פרופ’ נעם אדיר, משנה לנשיא למחקר, פרופ’ ליהי צלניק-מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ופרופ’ עדי זלצברג סגנית הנשיא לגיוון והכללה, ניהלו בפגישתם עם חברי המשלחת שיח אודות היערכותו ותפקידו של הטכניון לאור ארועי ה-7.10.

פרופ’ סיון סקר בפני חברי המשלחת כיצד במאה השנים האחרונות צמח והפך הטכניון למוסד האקדמאי מוביל ומשפיע בישראל ובעולם.

לראיה מכשיר הטכניון כ-40% מהמהנדסים המובילים בתעשייה אשר אחראים על חלק ניכר מהתשתיות ההנדסיות בישראל. כך גם במדע ובתעשיות נוספות.

“שורשיו של הטכניון נטועים עמוק בקהילה. הוא נוטל תפקיד היסטורי הוא בביצור בטחונה של ישראל, כלכלתה וחברתה. זה ה-D.N.A  הטכניוני. זוהי מחויבות שלקחנו על עצמנו לפני 100 שנים וזהו ייחודו”, הסביר פרופ’ סיון.

הנשיא תיאר כיצד נערך הטכניון אד הוק לתת מענה וסיוע ראשוני למפונים, לסטודנטים ולחברי הסגל.

כחלק ממערך סיוע אזרחי והתנדבותי סיפק הטכניון ציוד, מזון ופתרונות דיור במעונות הקמפוס ולמאות מפונים מהדרום והצפון שנאלצו לעזוב את ביתם בהתראה קצרה.

עוד צוין בפגישה כי 3,500 מאנשי בית הטכניון גויסו למילואים.

שלושה סטודנטים נפלו בלחימה, אחד מהם היה אמור להתחיל את לימודיו השנה.

ל-65 מחברי בית הטכניון יש קרובי משפחה שקיפחו את חייהם במלחמה.

12 מבני משפחות חברי הטכניון נחטפו, 3 שוחררו.

הטכניון עומד בקשר עם הסטודנטים וחברי הסגל באמצעות לשכת הדיקנט ומסייע היכן שניתן.

פרופ’ סיון פירט על אופן הסיוע הכלכלי, האקדמי, והרגשי התקדימי הניתן למשרתי המילואים ולסטודנטים הזכאים בהיבט הכוללני והפרטני באמצעות מענקים, מלגות, קורסי הכנה והשלמות, סדנאות, כיתות לימוד מיוחדות, פעילויות ייעודיות ל”נחיתה רכה” במעבר מהמילואים לאקדמיה, הקלות אקדמיות, מתן אפשרות לפריסת עומסים, דחיות מועדי משימות לנוחיות הסטודנטים, חונכות וליווי אישי, מתן מענה לצרכים רגשיים ונפשיים, הכשרת צוות ייעוץ להתמודדות עם טראומה, טיפולים פסיכולוגיים למעוניינים ומתן מענה אישי ממוקד בכל סוגיה.

“אנחנו עם הפנים לעתיד. יש לנו משימה חשובה הכשרת דורות העתיד של החוקרים, המהנדסים, המדענים, המחנכים, האדריכלים שימשיכו להצעיד את מדינת ישראל קדימה.

אנחנו פועלים לחיזוק קשרי המחקר עם האוניברסיטאות המובילות בעולם ולהידוק הקשרים עם הקהילה היהודית בצפון אמריקה” , הוסיף הנשיא.

בסיכום הפגישה עם חברי ההנהלה נפגשו חברי המשלחת עם אנשי סגל אקדמי נבחרים לצורכי קידום שיתופי פעולה מחקריים אפשריים.

חברי המשלחת סיפרו כי ישנם מרצים באוניברסיטת ייל אשר יש להם קרובי משפחה שנפגעו ישירות בארועי ה-7.10 וכי בקרבם ישנה הזדהות גדולה עם החברה הישראלית. הם סיכמו, בהתרגשות, את ביקורם בכך שקבלו הבנה מעמיקה יותר למקור החוסן החברתי בתקופה המאתגרת והבטיחו לסייע, עם שובם לאוניברסיטה, גם בהסברה ו”כשגרירים”.

 

גם השנה, הקריאה לפעילות התנדבותית בקהילה, במסגרת פרויקט “המעשים הטובים”, עוררה התגייסות נרחבת אשר חצתה את  יחידות הטכניון.

עובדי הסגל ביקרו במחלקת ילדים בבית חולים כרמל, ליוו וסייעו לניצולי שואה, הכינו אריזות מזון לנזקקים ולמשפחות מיעוטי יכולת, עזרו לתלמידים במסגרות חינוך מיוחדות, ביצעו עבודות גינון ותחזוקה במוסד לבעלי צרכים מיוחדים, סייעו לפעילויות של עמותות צער בעלי חיים, טיפחו את החקלאות המקומית, שתלו, חרשו, קטפו וגם.. נהנו מעשייה משותפת ומתחושת הנתינה.

הפעילות אורגנה על ידי צוות משאבי אנוש טכניון ומוסד הטכניון – מדור רווחה.

עד הפעם הבאה,

הנה טעימה ויזואלית קטנה משלל הפעילויות:

מקהלת הטכניון, בניצוח ובעיבוד של לאונטי וולף, קיימה ב2.4 את קונצרט המקהלה המבוסס על המחזמר הידוע  – שיער לסיום סמסטר חורף תשפ”ד.

במהלך הקונצרט הצטרף הקהל הרב באולם צ’רצ’יל לקולות עשרות חברי המקהלה בשירה קצבית והפך את הארוע הצבעוני, לאינטראקטיבי.

 

 

ההפנינג הווקאלי מצטרף לשורה של ארועים מוסיקליים מוצלחים שנערכו השנה במחלקה ללימודים הומניסטים ואומנויות אשר מונגשים לקהילת הטכניון ולקהל רחב.

בארוע הבא בסדרה המוסיקלית של המחלקה תופיע התזמורת הסימפונית ותזמורת הנשיפה של הטכניון, בניהולו ובניצוחו של דוד סופר, בקטעים מאת סן סנס ומנדלסון.

הארוע יתקיים באולם צ’רצ’יל, בתאריך ה-7.4 בשעה 19:30.

לפרטים נוספים והזמנת כרטיסי  ניתן  ללחוץ כאן

קרדיט צילום:רמי שלוש

ב-25.3 התארח בטכניון גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, מלווה בצוות האקלים הבין-אגפי של משרד החוץ.

מר בכר נפגש עם נשיא הטכניון, חברי הנהלת הטכניון וחברי סגל אקדמי אשר סקרו בפניו את הפעילות המחקרית הענפה המתבצעת בתחום במעבדות הטכניון.

במהלך פגישותיו סייר שליח משרד החוץ במכון המים על שם גרנד, במרכז הקיימות בטכניון ובמעבדה המרכזית לתאי דלק בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

שיא ביקורו של השליח היה פאנל חוקרי הטכניון שנערך תחת הכותרת “מה על הטכניון לעשות על מנת למקסם את השפעתו על תחום הקיימות”. הפאנל נערך, באודיטוריום מרכז המבקרים, ביוזמתו של מר בכר, בהנחייתו של סגן המשנה הבכיר לקיימות פרופ’ אבנר רוטשילד, בנוכחות כ-40 צוערי משרד החוץ הישראלי הנמצאים בקורס להכשרת דיפלומטים ובהשתתפות דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ גדי קפלוטו, דיקנית הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון פרופ’ סימה ירון, ראש היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות פרופ’ אורי שביט, ראש מכון אשר לחקר החלל פרופ’ יורם רוזן  ופרופ’ טלי טל מהפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה.

בפתיחת הפאנל הגדיר פרופ’ רוטשילד את תחום הקיימות על אתגריו ובשיתוף עם חברי הפאנל הוצגו הדרכים והאמצעים בהם ניתן להתמודד עם משברי האקלים והסביבה הרובצים לפתחנו.

“קיימות נמצאת בתווך בין חברה, כלכלה ואילוצי סביבה (משאבים). העושר  שלנו אחראי למשברי האקלים והסביבה כי הוא מביא לצריכה הולכת וגוברת של משאבים. פליטת פחמן דו חמצני היא אחת הבעיות, והיא בעליה מתמדת כתוצאה מהגידול בעושר, בצריכה ובאוכלוסין. יש כוחות שמווסתים את השפעת הצריכה על האקלים והסביבה, לדוגמה התייעלות אנרגטית והתייעלות טכנולוגית, אבל זה אתגר מתמשך כיוון שאלה לא עומדים בקצב הגידול בעושר ובצריכה”.

פרופ’ רוטשילד ציין כי חלק ניכר מהמחקר היישומי הנערך בטכניון עוסק באנרגיה, מים, סביבה, מזון, תחבורה ותכנון ערים – תחומי המחקר העוסקים בקיימות. בכדי לתאם ולמקסם את הפעילות המחקרית הטכניון הוקמה חזית הקיימות.

“שילוב בין דיפלומטים לבין אקדמאים הוא שילוב המייצר סינרגיה מנצחת”. חידד מר בכר את אחד מהמסרים המרכזיים שהועלו בכנס.

בקיץ האחרון נכנסה נבחרת הטכניון בקטרגל-נשים להילוך גבוה בעקבות עלייתה לאליפות אירופה. בסופו של דבר התבטלו התוכנית בגלל המלחמה, אבל המאמנת והשחקניות מאמינות שההזדמנות עוד תשוב.

מאמנת הקבוצה היא יסמין עואד, בוגרת הטכניון ומהנדסת קונסטרוקציה בחברת החשמל. היא גדלה בעיר טמרה שבגליל התחתון, שם שיחקה כילדה כדורגל להנאתה. בכיתה י”א היא התקבלה לתוכנית חילופי תלמידים ויצאה לשנה בארצות הברית. “שם, במסגרת בית הספר, שיחקתי כדורגל לראשונה באופן מסודר, עם מאמן, והתחלתי להבין את המשמעות של משחק בקבוצה ואת מה שזה נותן לשחקנים.”

כשהגיעה עואד לטכניון סיפרה לה החונכת שלה שהיא משחקת כדורגל בנבחרת הטכניון – והציעה לה להצטרף. “הצטרפתי ומאז לא עזבתי את הכדורגל. יותר מזה, כשסיימתי בפעם הראשונה תואר ראשון החלטתי להמשיך לעוד תואר – פשוט כי לא רציתי לעזוב את הנבחרת.” מפה לשם השלימה עואד לא פחות מארבעה תארים בטכניון: שלושה תארים ראשונים (הנדסה ביו-רפואית, הנדסה אזרחית וסביבתית, גאודזיה) ותואר שני בתכנון ערים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. בין התארים היא יצאה לקורס מאמנים בווינגייט, כשמטרתה: להביא את הכדורגל  לטמרה, מתוך אמונה ש”אנחנו צריכים להחזיר טובה לחברה שבה גדלנו.”

הגשמתו של החלום לא הייתה פשוטה. במשך שנתיים היא הפעילה חוג לכדורגל בטמרה ולאחר מכן, בסיועם של שני שותפים המאמינים כמוה בעוצמתו של כדורגל נשים, הצטרפה למועדון שמשחק בליגה. “זו שנה רביעית שלנו, וכיום המועדון מונה כ-150 ילדות ונשים, מכיתה א’ ועד בוגרות. לאחר שנה בליגה הארצית הוחלט לעלות לליגה הלאומית.” פעילותה במועדון נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך רצון לחולל שינוי חברתי באמצעות חינוך וספורט.

לאחר שנה של עבודה וסיום לימודי הדרכת כדורגל ביקשה עואד לחזור לשחק בנבחרת הטכניון, אבל הוסבר לה שרק סטודנטים יכולים לשחק. זה היה הרגע שבו היא נרשמה לתואר השני – ואחרי שנה הפכה למאמנת נבחרת הטכניון.

לדברי גאיה לוין, מוותיקות הנבחרת, “ילדות שמשחקות כדורגל אינן מחזה נפוץ בישראל, ואני מאמינה שקבוצות כמו שלנו יכולות לשמש דוגמה לילדות שעשויות ליהנות מכדורגל.” היא עצמה, לדבריה, הייתה ‘טום בוי’. “התאמנתי בג’ודו הרבה שנים ושיחקתי קצת כדורגל, אבל רק בחוג הספורט בטכניון הבנתי שאני טובה בזה והצטרפתי לנבחרת הקטרגל. זה ספורט קבוצתי נהדר, ושינוי בתחום הזה יכול לעשות טוב להמון נערות ונשים. יש מקומות שבהם זה נתפס כספורט שמתאים לנשים לא פחות מאשר לגברים, והייתי רוצה שנצליח לנרמל את זה גם בחברה הישראלית.”

לוין, שהשלימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית  וכעת עושה שם את התואר השני, אומרת כי “מעבר להיבט המקצועי יש כאן מפגש מאוד ייחודי ולא רגיל – הרי ביומיום אין לרובנו מפגש כל כך בלתי אמצעי בין יהודים לערבים, וכאן יש יהודיות וערביות, סטודנטיות מפקולטות שונות ובגילים שונים מ-19 ועד 30. כולנו קבוצה אחת ולכולנו מחויבות זהה, והפעילות הזאת מוציאה מאיתנו צדדים שלא בהכרח מתגלים בשגרת הלימודים עצמה. הקבוצה הזאת מתעלה מעל לכל דעה פוליטית ואמונה והיא מאחדת אותנו והופכת אותנו לחזקות הרבה יותר ביחד.”

לוין מציינת כי אחת משחקניות העבר של הנבחרת היא רחל שטיינשניידר, בוגרת הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, המשחקת כיום בנבחרת ישראל ושיחקה גם בליגה הצרפתית ובליגה הדנית. לעולם הכדורגל היא נכנסה רק בגיל 21 ומאז נסקה הקריירה שלה בארץ ובעולם.

יסמין עואד סיימה את וינגייט – אבל וינגייט לא עזבה אותה. “באליפויות אס”א, וינגייט היא המתחרה הכי קשוחה שלנו, ועד כה לא הצלחנו לנצח את הנבחרת שלהם. עכשיו, עם האימונים האינטנסיביים לקראת האליפות בצרפת, אני מאמינה שהשיפור יכול להביא לנו ניצחון באליפות האוניברסיטאות בארץ ולהעלות אותנו מהמקום השני למקום הראשון.”

אבל השאיפה לנצח אינה חשובה לה כמו הערך העצום שמעניק הכדורגל לשחקניות הנבחרת. “רק כשמשחקים כדורגל אפשר להבין את ההשפעה החיובית שלו. האימונים בקבוצה יוצרים חברה מחוברת יותר, טובה יותר, ובנבחרת הנשים בטכניון אפשר לראות את החיבור הזה היטב – יש בה יהודיות וערביות, דתיות וחילוניות בגילים שונים ועם עמדות פוליטיות שונות. כל ההבדלים האלה נעלמים כשאת נאבקת על המגרש. הכול נהיה פשוט יותר כי אי אפשר לנצח בלי שיתוף פעולה.”

 

קרדיט צילום: יואב אדלשטיין

בתאים תקינים, חלבונים אלו מפורקים במהירות על ידי מנגנוני ההגנה של התא, אולם בתאי סרטן מסוימים מתפתחת “עמידות לפירוק” המקנה לגידול עמידות לתרופות אנטי-סרטניות. יציבות מוגברת של אונקו-פרוטאינים אלו היא קריטית לשרידות תאי הסרטן.

במסגרת מחקר בין-לאומי משותף, שלושה מדענים מהטכניון ועמיתיהם בגרמניה יחקרו את המנגנונים המולקולארים המייצבים אונקו-פרוטאינים בסרטן. החוקרים יפתחו גישות חדשות לתקיפת מנגנוני העמידות, כך שחלבונים אלו יפורקו במהירות וריכוזם יחזור לרמות פיזיולוגיות תקינות, דבר שיביא למותם של תאי הסרטן. פרויקט המחקר הקבוצתי זכה במענק של 1.6 מיליון יורו מתוכנית המחקר DIP לשיתוף פעולה מחקרי בין גרמניה לישראל.

חוקרי הטכניון השותפים בפרויקט הם פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ אמיר אורין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וד”ר דן ברכה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. מגרמניה, שותפים לפרויקט פרופ׳ איוון דיקיץ׳ מאוניברסיטת גטה בפרנקפורט ופרופ׳ מרקוס דיפנבכר ממרכז הלמהולץ במינכן.

המערכת כבר מאפשרת למשתמש לנגן בפסנתר ולהקליד במחשב, והכוונה היא להמשיך ולשפר את יכולותיה.

 

“רבות מהפעולות שאנחנו עושים ביום-יום כבדרך אגב – הקלדה, הכנת קפה, החלפת מנורה – הן פעולות מאוד מאתגרות עבור אנשים קטועי יד,” מסביר צדוק. “מכאן החשיבות העצומה של פתרונות יעילים ונוחים לשימוש.”

אחד האתגרים המורכבים בפרוטזות רובוטיות הוא היכולת לבצע פעולות מורכבות יותר מאשר תפיסה של חפץ והזזתו. פרוטזות קיימות מאפשרות למשתמש, לכל היותר, להחזיק כוס ולשתות ממנה, אבל הקלדה במחשב או נגינה בפסנתר הן פעולות מורכבות מדי עבורן.

מתוך האתגר המורכב הזה צמח פרויקט מורכב, שבו מנחים את צדוק לא פחות משלושה חברי סגל מהטכניון: פרופ’ אלון וולף, מומחה לרובוטיקה ולביומכניקה מהפקולטה להנדסת מכונות, וחוקרי הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ אלכס ברונשטיין (למידה חישובית) וד”ר אורן זלצמן (רובוטיקה).

המערכת החדשה היא מערכת רובוטית מבוססת אולטרסאונד הקוראת את תנועות השרירים וכך מחקה את פעולות היד האנושית באופן מדויק ורגיש, לרבות הזזה עדינה של האצבעות.

מערכת האולטרסאונד מולבשת על הגפה ומסיקה את כוונותיו של המשתמש על סמך תנועות השרירים, לרבות תנועות מורכבות ועדינות. להערכת צוות המחקר, זוהי קפיצת מדרגה שתאפשר לקדם משמעותית את תחום הפרוטזות ולספק למשתמשים רבים איכות חיים משופרת.

דין צדוק נולד בתל אביב, שירת בתפקיד טכנולוגי בצבא והחל ללמוד בטכניון לאחר שחרורו. בתקופת התואר הראשון הוא הצטרף לצוות “פורמולה טכניון”, המפתח מכוניות מירוץ המייצגות את הטכניון באליפויות Formula SAE, ובכך היה לסטודנט הראשון מהפקולטה שלו המשתתף בפרויקט. יחד עם הסטודנטים אמיר בירן ותום הירשברג הוא פיתח במסגרת זאת “סימולטור מדמה פורמולה” כדי לערוך הדמיות של נסיעת רכב הפורמולה האוטונומי שפותח בטכניון. האלגוריתם שפיתח הצוות מאפשר לרכב האוטונומי לשפר בהתמדה את נהיגתו העצמית תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים – מזג אוויר, מסלול, מהירות וכיו”ב. המערכת פותחה בהנחיית ד”ר קירה רדינסקי מהטכניון ואשיש קאפור מחברת מיקרוסופט ארה”ב.

בתום התואר הראשון המריא צדוק לסיאטל כדי להשתלם במעבדות המחקר של מיקרוסופט, וכשחזר החל את לימודי התואר השני בטכניון. הוא התנדב במעבדה של פרופ’ אלון וולף ובעמותת  Haifa3D, ובשתיהן רכש ניסיון רב בתחום הפרוטזות. הוא גם ביקר ב-MIT, שם למד רבות על הדור הבא של פרוטזות רובוטיות.

“ההשתתפות בפיתוח מכונית פורמולה הייתה חוויה אדירה,” הוא אומר, “אבל תמיד רציתי לרתום את הידע שלי לטובת בריאות האדם. אלגוריתמיקה היא כלי יעיל מאוד למגוון תחומים, ואני שמח שביכולתי לרתום אותה לנושא החשוב של פרוטזות שישפרו את איכות החיים של אנשים שנפגעו.”

תחום הפרוטזות הולך ומתפתח מבחינה טכנולוגית, אולם רוב הפרוטזות החכמות מבוססות כיום על מדבקות חישה המוצמדות לעור כדי לפענח את “כוונת השרירים”. לדברי צדוק, “הטכנולוגיה הזאת מאוד מוגבלת, ומה שאנחנו מציעים הוא גישה חדשה המתבססת על אולטרסאונד ומספקת למערכת מידע דינמי, בזמן אמת, על התנהגות השרירים הרלוונטיים לתנועת היד והאצבעות.”

תחילה עבד הצוות על פתרון שיאפשר למשתמש להפריד בין האצבעות התותבות, אבל עד מהרה הבינו החוקרים כי יש כאן פוטנציאל נרחב הרבה יותר: שיחזור רציף של תנועות האצבעות על סמך אולטרסאונד העוקב אחר שרירי הכיווץ במרכז הזרוע התחתונה. כך הם פיתחו מערכת המאפשרת למשתמש להקליד במחשב ולנגן בפסנתר. יותר מכך – מתוך תנועות האצבעות הם הצליחו לשחזר את הטקסט שנכתב או את המוזיקה שנוגנה.

את כל אלה השיג צדוק כבר בעבודת המאסטר, אבל במקום לנוח על זרי הדפנה הוא החליט להמשיך בפרויקט זה לתוך הדוקטורט. בקיץ האחרון הוא כבר הוזמן ללונדון כדי להציג את הפרויקט ב-ICRA – הכנס של IEEE בתחום הרובוטיקה והאוטומציה.

ההצלחות מרשימות, אולם המשימות לעתיד עדיין רבות. בין השאר: לפתח אלגוריתם שלא יעבוד רק אחרי אימון עם משתמש ספציפי אלא גם ישמש היטב משתמש חדש. לדברי צדוק, “אנשים רבים שאיבדו יד מוותרים על הפרוטזה אחרי תקופה קצרה משום שהיא כבדה ומסורבלת והאפקטיביות שלה מאוד מוגבלת. אנחנו מנסים לפתח פתרונות קלים, נוחים ויעילים. לשם כך אנחנו חייבים להמשיך ולשפר את הדיוק של התנועה ושל עוצמתה.”

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית  למחקר (מענק ERC), משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה”ב (BSF), קרן דוד הימלברג וקרן משפחת ווין. החוקרים מודים לעמותת Haifa3D על תמיכתה.

סרטון הדגמה:

[su_youtube url=”https://youtu.be/ULIJDX04yFU?si=F-idZSqkUU0Vmg8p” width=”700″ height=”200″]

מספר סרטונים לדמו שנבנה המראה איך אפשר לחבר את האלגוריתם ליד רובוטית המיועדת לקטועי ידיים ומנגנת בפסנתר בזמן אמת לפי הוראות האלגוריתם:

https://www.dropbox.com/s/t5ehzlez39lfar1/IMG_3722.MOV?dl=0

https://www.dropbox.com/s/mvfezalnmpo74oc/IMG_3724.MOV?dl=0

https://www.dropbox.com/s/pgjf212uu3ab3ps/demo_robotic_hand.mov?dl=0

למאמר:

https://ieeexplore.ieee.org/document/10160601