חודש: אפריל 2024

זו הפעם ה-58 לקיומה של אולימפיאדה זו והשנה השתתפו בה 26 מדינות ויותר מ-150 תלמידים. במסגרת זו התקיימו שני מבחנים תיאורטיים וגם מבחן מעבדה מעשי, כל אחד מהם נמשך 5 שעות.

התלמידים שנבחרו למשלחת הישראלית הוכשרו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון על ידי צוות בראשות פרופ’ זאב גרוס. “בימים שבהם החוסן הלאומי חשוב כל כך הייתה זו גאווה וזכות גדולה להנחות את עשרות התלמידים המוכשרים שהשתתפו במיונים והכנות לתחרות ולראות אותם מגיעים לשיאים של חשיבה יצירתית,” אמר ראש המשלחת פרופ’ זאב גרוס. “ההתרגשות הגיעה לשיאה כאשר זכינו לראות את דגל ישראל מונף בגאווה בסין באירוע בין-לאומי שבו זכו תלמידי המשלחת הישראלית בארבע מדליות ב’אולימפיאדת המוח’ בכימיה.”

אלה חברי הנבחרת הישראלית:

• גיא צימרמן מתל אביב, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר החקלאי הכפר הירוק – מדליית כסף.
• יונתן גונטמכר מראשון לציון, תלמיד כיתה י”א בגימנסיה הריאלית ע”ש קררי – מדליית כסף.
• איתמר בן שמואל מרמת גן, תלמיד כיתה י’ בבית הספר החקלאי הכפר הירוק – מדליית ארד.
• עומר זכריה בן-עמי מתל אביב, תלמיד כיתה י”א בבית הספר עירוני ד’, תל אביב – מדליית ארד.
• מקסים סבוסטיאנוב מאשדוד, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר מקיף ג’, אשדוד.
• יוגב כהן בן-זקן מצורן, תלמיד כיתה י’ בבית הספר החקלאי הכפר הירוק.

 

פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך, והטכניון נבחר כמוסד האקדמי שאחראי למיון ולהכשרה של התלמידים שמהווים את השלד של המשלחת. התלמידים אומנו במהלך שנה מאתגרת זו בניצוחה של המאמנת הראשית ד”ר רעות שפירא ובהנחיית צוות המאמנים המסור: ד”ר יורי אנדרייב, הדוקטורנט אלכס קורונטוב, מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי, וזוכי אולימפיאדות בעברם אסף מעודה ושון חנץ. את חברי המשלחת לסין ליוו רכזת תוכניות הנוער בפקולטה לכימיה הגב’ ליאת אביב והדוקטורנט אלכס קורונטוב.

 

אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, מביעים בזאת את דאגתנו העמוקה אל מול גילויי האלימות הקשה, האנטישמיות והאנטי ישראליות ששוטפים את הקמפוסים של רבות מהאוניברסיטאות המובילות בארה”ב, בתמיכת ארגונים פלסטיניים ובהם ארגוני טרור. אנו רואים בחומרה רבה את המצב בו סטודנטים ואנשי סגל ישראלים ויהודים חוששים מלהגיע לקמפוסים או להזדהות כיהודים פן ייפגעו פיזית.

אין לנו ספק שראשי האוניברסיטאות הללו פועלים על מנת להילחם בגילויים אלו, ושההתמודדות שלהם עם קבוצות מתפרעים מוסתים ושטופי שנאה הינה מורכבת, קשה ובמקרים קיצוניים דורשת כלים החורגים מארגז הכלים הנתון בידי הנהלת אוניברסיטה.

חופש הביטוי וחופש ההפגנה הם נשמת אפה של הדמוקרטיה בכלל, ושל החיים האקדמיים בפרט, ואנו ממשיכים להכיר בחשיבותם גם ובעיקר בימים קשים אלו. עם זאת, חופש הביטוי וההפגנה אינו מתיר מהלכים אלימים או איום על קהילות ואינו כולל את חופש השיסוי ואת הקריאה להשמדת מדינת ישראל.

אנחנו מחזקים את ידיהם של הסטודנטים וחברי הסגל היהודים והישראלים בשעה קשה זו. אנחנו נסייע למדענים וסטודנטים יהודים וישראלים המעוניינים בכך, להיקלט באוניברסיטאות בישראל, ולמצוא כאן בית אישי ואקדמי.

 

פרופ׳ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, יו״ר ור״ה

פרופ׳ אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון

פרופ׳ דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרופ׳ אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ׳ אורי סיון, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

פרופ׳ אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל-אביב

פרופ׳ ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה

פרופ׳ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה

 

לקריאת המכתב – לחצו כאן

היום הראשון של הסדנא עסק בנושא התמודדות “מוסדות אקדמי בזמן מלחמה”, במסגרתו התקיים פאנל מנכ”לים בהשתתפות ד”ר רפי אבירם, המשנה לנשיא ומנכ”ל, אורנה גיגי, מנכ”לית מכללת ספיר, ואלי כהן, מנכ”ל המכללה האקדמית תל-חי. הפאנל עסק בסוגיות היערכות מוסדות אקדמיים לשעת חירום, ולאחריו נערכו דיונים משותפים עם נציגי המכללות והמנכ”לים, אשר הובילו לתובנות כיצד ניתן להעצים חוסן ארגוני במציאות המשתנה.

היום השני של הסדנא עסק בנושא “חדשנות בניהול”, משתתפי הסדנה, חולקו לקבוצות דיון לצורך קיום שיח פתוח ולמידת עמיתים לליבון דילמות ניהוליות בהקשר לחדשנות ומציאות משתנה.  בסיום הפעילות הוצגו תוצרי העבודה, ובהם מתודולוגיות ואמצעים להתייעלות.

במהלך הסדנא הרצתה ותרגלה המידענית ענבר יסעור כיצד ניתן להתמודד עם אנטגוניזם ומידע כוזב ברשתות חברתיות. השחמטאי, הסופר והמרצה, נועם מנלה, שיתף את הפורום בהרצאתו המקורית על חדשנות תודעתית. המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ציין כי  “פורום המנהלות והמנהלים מוביל את המערך המנהלי בטכניון, כאשר סדנת המנהלים, זו השנה השנייה, מהווה אבן דרך נוספת בחתירה מתמדת למצוינות ארגונית, ולמחויבות המנהלות והמנהלים להצלחת הטכניון”.

משרד החינוך והטכניון קיימו בתחילת החודש את אולימפיאדת הביוטכנולוגיה השביעית. האולימפיאדה נועדה למשוך תלמידים לתחום זה ולטפח את תלמידי התיכון העוסקים במחקר יישומי בביוטכנולוגיה. את האירוע שהתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פתחה פרופ’ מרסל מחלוף, סגנית דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שאמרה לתלמידים ולמוריהם: “התרשמתי מאוד מהעבודות שעשיתם במהלך השנה. זכיתם בהזדמנות להתעמק בלמידה, להשוות ממצאים, לפתח שיטות ולהגיע לחקר האמת. כל מה שרכשתם במהלך עבודת המחקר ילווה אתכם כמו אבן יקרה כל החיים. אני מקווה לראות אתכם בפקולטה כסטודנטים בעוד כמה שנים.”

אירוע הגמר של האולימפיאדה מתקיים אחרי חודשים של עבודה מאומצת בבתי הספר, ומגיעים אליו חמישה תלמידים נבחרים מכל הארץ שצלחו את כל השלבים. את האולימפיאדה מובילים מאז היווסדה פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ עומר יחזקאלי מהטכניון ויהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. יהודית דסקלו אמרה כי “השנה האחרונה העמידה את כולנו במבחן, ובכלל לא היה ברור שנצליח לקיים אולימפיאדה. תלמידים רבים מפונים מבתיהם, בחינות הבגרות של מועד חורף נדחו, ומחשבותינו נתונות לפצועים ולמשפחות החטופים. עם זאת, בזכות המורים הנפלאים של המגמה והמוטיבציה של התלמידים, הגענו ליום החשוב הזה. האולימפיאדה תורמת רבות לקשר בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון לבתי ספר תיכוניים, קשר שמפתח את תלמידי המגמה ברחבי הארץ.”

“בראש ובראשונה אני רוצה להודות למורות ולמורים הנפלאים של מגמת הביוטכנולוגיה אשר עובדים ללא לאות כדי לעניין ולסקרן את התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה,” אמרה פרופ’ אילת פישמן. “אני מברכת את כל התלמידים שהגיעו לגמר על המוטיבציה והמסירות. כולכם עשיתם עבודה מצוינת שהקשתה עלינו לבחור את הזוכים.”

במקום הראשון זכה דביר בן-אשר, תלמיד כיתה י”ב מתיכון ‘תורה ומדע בכפר’ בכפר סבא, שעסק בעבודתו בהשפעת החלבון הרקומביננטי אלפא-1-אנטיטריפסין על דיכוי תגובה דלקתית. חולים הסובלים מחוסר באלפא-1-אנטיטריפסין מטופלים אחת לשבוע בקבלת עירוי ובו חלבון מסרום דם הומני, וטכנולוגיה שתאפשר לייצר אותו במעבדה תוכל לענות על הצורך בזמינות, הדירות ויעילות שלו כנוגד דלקת במחלות אוטואימוניות. דביר הוא לא רק תלמיד מצטיין, הוא גם יו”ר מועצת הנוער העירוני בכפר סבא.

במקום השני זכתה שחר אלפי מכיתה י”ב באורט הנרי רונסון, אשקלון, אשר בערב לפני האולימפיאדה חוותה אזעקות של “צבע אדום” ובכל זאת הגיעה עם חבריה לכיתה. עבודתה עסקה בתפקיד השפעת סודיום בוטירט על מאפיינים שונים של שורות תאי סרטן השד MDA ו MCF-7. העבודות של דביר ושחר נעשו בשיתוף פעולה עם ד”ר נועה גודין מהמרכז הטכנולוגי בבאר שבע.
במקום השלישי זכתה אליאן סגל, תלמידה מעמל ב’ פתח תקווה, שחקרה את השפעת הפפטיד הציקלי AFP4 על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי סרטן השד. עוד עלו לגמר נגה בן דוד מאורט ע”ש רבין גן יבנה ועדי יחיאלי מתיכון דרכא בית ירח, עמק הירדן.

המשתתפים באירוע שמעו את הרצאתה של הדוקטורנטית ענבל אדמתי מהמעבדה של ד”ר עמית צייזל מהפקולטה להנדסה ביוטכנולוגיה ומזון: “שתי הפנים המולקולריות של רעלת הריון”. ענבל הציגה את עיקרי עבודת הדוקטורט שלה על סמנים ביולוגיים חדשים שיאפשרו לאבחן רעלת הריון מוקדמת בשלב הפרה-סימפטומטי שלה וכך להציע התערבות יעילה יותר שתחסוך חולי וסבל מהאם ומהעובר כאחד. היא אמרה לתלמידים כי התפעלה מהפרויקטים החדשניים שהם הציגו ומיכולת ההרצאה שהפגינו בפני עמיתיהם.

כתב העת Small Methods מציג פריצת דרך בהובלת תרופות ובהשתלת רקמות בסיוע אולטרסאונד – פיתוח של חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לא פולשנית הכוללת פיגום, תאים והסעת תרופות לעומק הגוף אל רקמת היעד.

קבוצת המחקר של פרופ’ שולמית לבנברג, בהובלת הפוסט-דוקטורנט ד”ר ליאור דבי והדוקטורנט מג’ד משעור, פיתחה שיטה חדשנית לביו-הדפסה של תאים חיים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית באמצעות השרייה של גלי קול שמקורם מחוץ לגופו של המטופל. הטכנולוגיה מושתת על חומרים נוזליים הרגישים לקול (acousto-sensitive materials) המתמצקים במהירות בהשפעת אולטרסאונד ממקור חיצוני. תהליך זה אינו מצריך חשיפה פולשנית של הרקמה המטופלת, הקרנה או פעולות מזיקות אחרות.

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי.

בתחום הנדסת הרקמות, שמטרתו לייצר רקמות תפקודיות להשתלה לצורך שיקום תפקוד לקוי של רקמות ואיברים, התפתחה בשנים האחרונות גישה נוספת של בניית הרקמות המהונדסות בתוך  גופו של המטופל באמצעות שיטות הדפסה שונות. הדפסה ישירה של הרקמות, הבנויות מתאים חיים ופיגומים תומכים, מצריכה כיום תהליך פולשני הכולל חשיפה של האתר המטופל ויש בה סיכונים להתפתחות סיבוכים, פגיעות פריפריאליות וזיהומים.

בשיטה החדשנית שפותחה בטכניון, תאים או תרופות מובלים בתוך דיו ביולוגי נוזלי ישירות לאזור המטופל בעומק הגוף באמצעות הזרקה ישירה או קטטר. לאחר מכן מודפסת הרקמה המהונדסת בתוך  הגוף בהשפעת  גלי-קול המושרים ממתמר אולטרסואנד חיצוני למטופל. כך יכולה להיבנות רקמה מהונדסת בעומק הגוף ללא חשיפת האתר המטופל.

בעבודה שפורסמה לאחר ביקורת עמיתים במגזין המדעי Small Methods הציגו החוקרים כמה חידושים. ראשית, הצוות הצליח להציג לראשונה בניית רקמות עם תאיים חיים פונקציונליים כדוגמת תאי לב, זאת באמצעות השרייה חיצונית של גלי-קול. התאים המשיכו לתפקד ולפעום לאחר התהליך. בנוסף, תאי אנדותל יצרו רשתות כלי דם והראו חיוּת ותפקודיוּת לפחות כשבוע לאחר ההדפסה. בנוסף, החוקרים הציגו אפשרות להטעין את הדיו הביולוגי בתרופות אנטי-סרטניות לצורך שחרור מבוקר ומושהה לאורך זמן. כך יוכל להתבצע טיפול מקומי ממושך להפחתת השפעות לא רצויות באזורים בריאים. לבסוף, החוקרים הראו כי אפשר לשלוט בתכונות המכניות של הפיגום המודפס על ידי שינוי פרופיל ההשריה של גלי הקול (משך ועוצמה) כך שיתאים בצורה מיטבית לרקמת היעד המטופלת או כדי לשלוט בקצב שחרור התרופה הרצוי.

 

הוכחת ההיתכנות במחקר זה מהווה בסיס למחקרי המשך עבור מגוון יישומים ביו-רפואיים ופותחת צוהר לגישות טיפוליות חדשניות בהנדסת רקמות, שחרור מבוקר של תרופות וביו-הדפסה.

למאמר ב- Small Methods לחצו כאן

משלחת סולידריות של חברי סגל מ-MIT ומברקלי ביקרה לאחרונה בקמפוס כדי להביע הזדהות עם הטכניון ועם האקדמיה במדינת ישראל. המשלחת נפגשה עם הנהלת הטכניון, סיירה בקמפוס ונפגשה עם חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הציג לחברי המשלחת את ההיערכות המהירה של הטכניון בתגובה לאירועי 7 באוקטובר, לרבות אירוח עשרות משפחות מפונים בקמפוס, סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות משרתי המילואים, הקמת מוקד ‘ערבות הדדית’ שכלל מאות מתנדבים וסייע לקהילת הטכניון, לתושבי הדרום והצפון המפונים ולחיילי צה”ל.

בתשובה לשאלת האורחים במה יוכלו לעזור השיב נשיא הטכניון: “על נשיאי האוניברסיטאות בארה”ב לצאת בהצהרה פומבית חד-משמעית התומכת באקדמיה הישראלית ובשיתופי פעולה מחקריים ומתנגדת לחרם, כלומר להימנעות מהזמנת חוקרים ישראלים לכנסים בין-לאומיים ומפרסום מאמריהם.” נציגי MIT וברקלי אמרו כי הם פועלים לגיוס תמיכה בישראל בתרומות והסברה, וכי “דווקא בעת הזו חשוב להגביר את נוכחותם הבין-לאומית של חוקרים ישראלים, לייצר יותר שיתופי פעולה מחקריים כדי להראות תמיכה ולתמוך בהסברה הישראלית.”

פרופ’ דניאל ג’קסון מ-MIT הרצה במסגרת הביקור לסטודנטים ולחברי סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. בהרצאתו הוא הראה כיצד תפיסות מסוימות מחוללות חידושים דרמטיים בעולם התוכנה. פרופ’ ג’קסון פרסם ב-2021 ספר בשם “מהות התוכנה” ובו הוא מציג גישה חדשה לגמרי בתכן תוכנה.

משפחת הטכניון היקרה,

בימים אלה אני שוהה בארה”ב במסגרת מסע נרחב בין קהילות יהודיות ובפגישות עם מאות מתומכינו ועם סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. סדרת האירועים שנועדה לציין את אירועי המאה לפתיחת שערי הטכניון שינתה את אופייה נוכח אירועי החודשים האחרונים והפכה למסע מרגש. פגשתי סולידריות, תחושת שותפות עמוקה והרתמות מחממת לב לסייע בכל דרך אפשרית. פגשתי גם הערכה עמוקה לדרכו של הטכניון ולכל מה שהוא מייצג – הפנים המאוזנות, החיוביות והאיתנות של מדינת ישראל. רבים נושאים אלינו את עיניהם כמוסד בעל מסורת מפוארת ומצפן ברור, מוסד המחויב לחברה נאורה, מכילה ופלורליסטית, אבן הראשה המבטיחה את ביטחונה וחוסנה הכלכלי של המדינה ואת עתידו של העם היהודי. המפגשים עם תומכינו מרגשים מאוד וניכר בהם שבעיניהם הטכניון אינו “עוד אוניברסיטה” אלא צוק איתן, עמוד תווך ומקור תקווה לימים טובים יותר. קשה לנו לחוש זאת בשגרת היומיום, במעבדות המחקר ובכיתות הלימוד אבל מוטלת עלינו אחריות חשובה. ואם נזקקנו להוכחה נוספת, קיבלנו אותה בליל יום ראשון בדמות הצלחה כבירה של מערכות היירוט שלנו שרבות מהן פותחו בידי בוגרי ובוגרות הטכניון.

הימים חולפים, עונות השנה מתחלפות והנה חג הפסח מגיע ואיתו אביב ופריחה. וכבר סיימנו סמסטר ושוב תקופת בחינות ועם זאת דבר אינו רגיל. חצי שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר, חצי שנה כואבת לרבים בקרבנו שחייהם השתנו לעד ביום ההוא ובימים שחלפו מאז. ועל חג החירות המתקרב מאפילים שישה חודשי שבי של יקירינו – 133 נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, יהודים וערבים, שנחטפו בידי מרצחים וטרם שבו. איבדנו סטודנטים ובני משפחה בשדה הקרב ורבים אחרים נפצעו ואנחנו נמשיך ללוות את בני המשפחות, לנחם, לחבק ולחזק.

כ-3,500 סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי מהטכניון נקראו לשירות מילואים. בהמתנה להם דחינו את פתיחת השנה האקדמית לאמצע ינואר, שבועיים לאחר האוניברסיטאות האחרות. חלקם עדיין משרתים ורבים השתחררו וכבר זומנו לשוב למילואים בחודשים הקרובים. מאז תחילת המלחמה התבלט הטכניון בתמיכתו באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ובהתאמות האקדמיות הנרחבות שערך כדי להקל על השתלבותם בשנת הלימודים. בסיוע ידידינו בארץ ובעולם עלה בידנו להעניק לסטודנטים ולסטודנטיות מעטפת תמיכה מקיפה וחסרת תקדים הכוללת סיוע כלכלי נרחב ומענה רגשי מקיף בידי פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים שהוכשרו בטיפול מודע-טראומה. גייסנו עשרות חונכים מסגלי ההוראה, לרבות חברי סגל שפרשו וכעת נרתמו למאמץ ההוראה, ובנינו מערך אקדמי נרחב המלווה את הסטודנטים משרתי המילואים ומסייע להם להשלים פערים לימודיים. האתגרים גדולים אבל המחויבות של כולנו עמוקה ונמשיך לתמוך ולסייע להם ולבני משפחותיהם ככל יכולתנו כדי ששום סטודנט או סטודנטית לא יישארו מאחור.

כקהילה מגובשת ניצבנו ויכולנו לאתגרים אדירים ואנו ממשיכים להתמודד איתם אבל כעת עלינו להפנות את מבטנו קדימה. לטכניון מעמד ייחודי ועל כולנו להירתם לשיקומה של מדינת ישראל ולהבטחת עתידה. הטכניון הוא המקור העיקרי להכשרת  עילית המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיובילו את המשק הישראלי קדימה ואנו רשאים להתגאות בסמסטר המוצלח שהסתיים בשבוע שעבר למרות כל הקשיים. הטכניון הוא חממה לחדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל. כאן נולדים רעיונות וכל אלו חייבים להימשך כדי לסייע למשק הישראלי ולתעשייה להתאושש. עלינו להילחם בגלי האנטישמיות באוניברסיטאות בחו”ל, לתמוך בסטודנטים ובאנשי הסגל שם ולחזק את שיתופי הפעולה איתם. וכאמור, מוטלת עלינו גם אחריות חברתית עמוקה – להמשיך ולהוות דוגמה לחברה מכילה, ליברלית, שוויונית וסובלנית לכל.

אני מבקש לאחל לכם ולבני משפחותיכם חג חירות משפחתי, מאחד ומנחם, ולחברינו הנוצרים והמוסלמים חופשת אביב משמעותית. בליל הסדר נתבונן בכיסאו הריק של אליהו הנביא ונייחל יחד כקהילה מגובשת ומגוונת לשחרור מהיר של כל החטופים ולהחלמת הפצועים, וליבנו יהיה איתם ועם כל אלה שאיבדו את היקר להם מכול.

 

פרופסור אורי סיון

נשיא

המיזם המשותף למשרד החינוך ולטכניון נועד להוסיף ולקרב לתחום תלמידי תיכון מובחרים, הלומדים במגמות הביוטכנולוגיה.

במהלך התחרות מתנסים המשתתפים במחקר יישומי בביוטכנולוגיה ונמדדים על סמך תוצריהם בפרויקט סיכום אישי, המוצג בגמר האולימפיאדה.

אל הגמר העפילו 5 תלמידות ותלמידים אשר עברו בהצלחה את כל שלבי המוקדמות שנערכו בפריסה ארצית.

השנה, לאור הארועים והקשיים, קיום האולימפיאדה עמד בספק אך בזכות המוטיבציה הגבוהה של התלמידים והרתמות המערכת יצאה התחרות אל הפועל וממשיכה גם השנה לחזק את הקשר בין תלמידי התיכונים לטכניון.

את מדליית הזהב בתחרות קטף השנה התלמיד דביר בן אשר מתיכון תורה ומדע בכפר סבא אשר עסק בעבודתו בהשפעת חלבון רקומביננטיאלפא-1-אנטיטריספין על דיכוי תגובה דלקתית.

פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ עומר יחזקאלי מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון, המובילים את הפרויקט האולימפי מאז היוסדו ייחד עם יהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך, שיבחו את הפינאליסטים  והביעו הערכה למסירותם והשקעתם הרבה.

סגנית דיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף הצטרפה לברכות והוסיפה כי היא מקווה לראותם כסטודנטים מן המניין בפקולטה כבר בעתיד הקרוב.

בסיום הארוע שמעו המשתתפים את הרצאתה של ענבל אדמתי, מהמעבדה של ד”ר עמית צייזל מהפקולטה, בנושא: ” שתי הפנים המולקולריות של רעלת הריון”.

 

 

צילום: אלון יחזקאלי

הטכניון משיק סדרת מפגשי “טכניון על הבר”: הרצאות מדעיות מונגשות לקהל הרחב, בלב הקמפוס. ההרצאה הראשונה – “מי מפחד ממזון מעובד?”.

הטכניון ממשיך לייצר הרצאות בעלות ערך מוסף לקהל הרחב, במטרה לחזק אף יותר את החיבור לתושבי הערים שבקרבת הקמפוס. לאור הצלחת מיזם “מדע על הבר”, אשר נערך בשנים האחרונות במרכזי בילוי בחיפה בהובלת חוקרי הפקולטות, מזמין הטכניון את הקהל הרחב להתארח בבית הסטודנט בקמפוס לערב על הבר עם בירה, יין, אוכל, מדע וכל מה שביניהם.

תחת הכותרת “מי מפחד ממזון מעובד” יציג פרופ’ אורי לזמס מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון כיצד פיתוחים אחרונים בתעשיית המזון ישנו בקרוב את הרגלי התזונה של כולנו, בדגש על עיבוד מזון מקדם בריאות והעלאת הערכים התזונתיים שאנו צורכים.

הקדמה המדעית והטכנולוגית שלנו פותחת צוהר להנדס מזונות מרכיבים שונים, בריאים יותר, באמצעות כלים מדעיים. יכולת שהיא חסרת תקדים ועושה שימוש אף בטכנולוגיות וכלים חישוביים מתקדמים.

בהרצאתו, יבחן פרופ’ לזמס שאלות כמו האם יש מקור חלבון המתאים יותר לגברים או לנשים? האם בעתיד נאכל מזון המותאם לנו על פי המין שלנו? מזון שיעזור לנו להזדקן טוב יותר? ואולי בכלל אנו במהלכה של מהפכת מזון שתביא להנדסת מזונות שהותאמו עבורנו אישית? פרופ’ לזמס חושף את החדשות האחרונות ממעבדות המחקר, משלבי הפיתוח ועד שלבי העיבוד.

ההרצאה תתקיים בתאריך ה-15.4, בשעה 20:00, בפאב “הכבשה השחורה”, בית הסטודנט, הטכניון.

סדרת ההרצאות פתוחה לקהל הרחב, ללא תשלום.

מומלץ להירשם לקבלת עדכון לפתיחת ההרשמה להרצאות הבאות, ניתן להירשם בלינק הבא

ב-3.4 התקיים בטכניון אירוע “פותרים עתיד”: אירוע הסיום של הפרויקט למנהיגות יזמית יצירתית של יוניסטרים ותוכנית נחשון בשיתוף קרן טראמפ. באירוע השתתפו כ-650 בני נוער הלומדים בכיתות נחשון מרחבי הארץ, מעוספיה ועד ירוחם.

תוכנית נחשון היא מיזם משותף של הטכניון ומשרד הבטחון, ותכליתה פיתוח עתודת מנהיגות מדעית למדינת ישראל. התוכנית מתקיימת כבר 16 שנה בחטיבות ביניים ובתיכונים בכל רחבי הארץ, ובשנת הלימודים הנוכחית (תשפ”ד) היא פועלת ב-189 כיתות ב-53 בתי ספר.

השנה החל לפעול במסגרת נחשון פרויקט יזמות חדש, ובמסגרתו פיתחו 21 כיתות נחשון 73 מיזמים שיש להם תרומה חברתית-קהילתית תוך פיתוח חשיבה מדעית ומתמטית. הפרויקט מתקיים בשותפות עמותת יוניסטרים, המכשירה ליזמות עסקית וחברתית בני ובנות נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, דרוזים ובדואים, במטרה להעניק להם קו זינוק שווה להצלחה ולצמצם את הפערים החברתיים בישראל, וכן בשיתוף קרן טראמפ.

את המיזמים שפיתחו הציגו תלמידי הפרויקט באירוע בפני נבחרת שיפוט בכירה שבה אישים ונשים מעולמות העסקים, האקדמיה, הממשלה, התקשורת, השלטון המקומי ועוד. בין האורחים-השופטים: ג׳וליאן ברנסון מהנהלת Nvidia, מיקי שטרסבורגר שותף מייסד אייר חיפה, רן בנדר חבר מועצה בעיריית חיפה, נדב ניסן-רודה – בכיר בחברת Ramon.Space, צפרית פרקר סמנכ”לית בטיחות ואיכות הסביבה אלביט מערכות, רויטל דרורי מנהלת מדיניות ותכניות קרן טראמפ, מוהנא פארס שעמד עד לאחרונה בראש מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, ובכירים בטמבור, איילון ביטוח, מדטרוניק, קרן הון סיכון תעוזה, אלטשולר שחם, בנק הפועלים ועוד.

 האירוע נפתח בהרצאה “כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות? חדשנות ויצירה תחת אש” שהעביר טל דקל, מנהל חדשנות, בוגר תוכנית תלפיות, יזם ומפקד על פרויקט התצפיות “כרמלי” במלחמת חרבות ברזל. בהמשך הציגו התלמידים את המיזמים בפני משלחות השופטים ומתוכם הוכרזו 5 המיזמים הזוכים בטקס חגיגי. המיזמים הזוכים עלו לאירוע היזמות לנוער הגדול ביותר בישראל “מיזם השנה 2024” של עמותת יוניסטרים.

ארז לידור, מנהל תוכנית נחשון: “זו השנה השישית ברציפות שאנחנו מציבים בפני התלמידים שלנו אתגר בסדר גודל מעל למה שהם רגילים – והם נענים לאתגר. הפרויקט השנתי הזה הוא הגדול ביותר שהרמנו, ולא היינו עושים זאת ללא השותפים שלנו ביוניסטרים ובקרן טראמפ. החיבור הבלתי אמצעי למנטורים מעולמות התעשיה והעסקים מחד, עם הלמידה והעיסוק בכלים מעולם היזמות מאידך עזרו לכיתות שהשתתפו בפרויקט להתפתח ולהתעצם. הרמה של פרויקט גדול ומורכב כזה דווקא בשנה של מלחמה מעידה כאלף עדים על הרוח ועל העוצמה של הארגונים ובעיקר של הנחשונים שלנו – תלמידים כמחנכים”.

 

פרופ’ מיכאל גליקמן דיקן הפקולטה לביולוגיה, יקבל את המענק על חקר “מנגנוני נזק בהעברת אותות במערכת האוביקוויטין והשפעתם על ניוון עצבי במוח”. פרופ’ גליקמן וצוותו פיתחו מודל חדשני לחקר מחלת האלצהיימר על ידי שימוש בתאי עצב שהופקו מתאי גזע אנושיים. המחקר המוצע מבוסס על השערתם כי פגיעה במערכת האוביקוויטין, האמונה על ניקוי התאים מחלבונים פגומים, עלולה להוביל להתפתחות מחלת האלצהיימר בתאי עצב. המענק יאפשר לחוקרים לזהות את המרכיב הספציפי במערכת האוביקוויטין הגורם להתפתחות המחלה בשלבים הראשוניים, להבין את המנגנון, ובטווח הרחוק לפתח טיפולים חדשניים למחלה. 

פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על חקר “דנדריטים כיחידות החישוביות העיקריות ללמידה מוטורית מתמשכת בקליפת המוח”. בבסיס המחקר: היפותזה חדשנית לגבי האופן שבו המוח מצליח לשמר זיכרונות קיימים בעת לימוד משימות חדשות – אתגר שהבינה המלאכותית טרם פתרה. על-פי ההיפותזה של פרופ’ שילר, יכולות זיכרון מדהימות אלה מבוססות על יכולתם של העצים הדנדריטיים הענפים בתוך תאי קליפת המוח לאגור פיסות מידע רבות בעת ובעונה אחת. השערה נוספת של פרופ’ שילר היא ששיבושים במנגנון זה הם גורם מרכזי בהפרעות מוחיות שונות כגון אלה המעורבות במחלת פרקינסון.

ERC Advanced הוא מהמענקים היוקרתיים והתחרותיים ביותר של Horizon Europe, והוא מספק לחוקרים יוצאי דופן הזדמנות לעסוק בפרויקטים שאפתניים, מוּנעי סקרנות, העשויים להוביל לפריצות דרך דרמטיות. המענקים מוקדשים לטווח רחב של תחומים בחזית המחקר ממדעי החיים והמדעים המדויקים ועד מדעי החברה והרוח.

נשיאת הנציבות האירופית למחקר (ERC)  מריה לפטין בירכה את הזוכים והוסיפה כי “אני שמחה במיוחד שאנו רואים השנה בין הזוכים יותר חוקרים באמצע הקריירה. אני מקווה כי הדבר יעודד חוקרים נוספים בשלב זה בקריירה להגיש מועמדות למענקים אלה.”

איליאנה איבנובה, הממונה על חדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער בתוכנית Horizon Europe, אמרה כי “מענקים אלה לא רק יתמכו בחוקרים מובילים בהרחבת גבולות הידע אלא גם יוסיפו 2,500 משרות לפוסט-דוקטורנטים, דוקטורנטים וחוקרים  אחרים. השקעה זו מטפחת את הדור הבא של מוחות מבריקים.”

פרס טיורינג, המכונה “הנובל של מדעי המחשב”, יוענק לפרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. הפרס הוא פרס שנתי הניתן על-ידי ארגון ה-ACM – האגודה האמריקאית למכונות מחשוב.

ביוני 2023 קיבל פרופ’ ויגדרזון תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, זאת “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.

פרופ’ ויגדרזון, יליד חיפה (1956), השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1980 הוא המשיך לתואר שני ודוקטורט בפרינסטון, וכיום הוא משמש חוקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. במהלך השנים הוא פרסם מאות מאמרים וזכה בשורה של פרסים ומלגות ובהם מלגת אלון, פרס גדל, פרס קוננט, פרס נבלינה ופרס אבל (Abel Prize). כדי להנגיש את תחום הסיבוכיות ואת קשריו לתאוריה של מדעי המחשב כתב פרופ’ ויגדרזון ספר בנושא: “מתמטיקה ומחשוב – תאוריה שחוללה מהפכה בטכנולוגיה ובמדע”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ ויגדרזון ואמר: “אנחנו גאים מאוד בהיותו בוגר הטכניון ובקשריו ארוכי השנים עם קהילת החוקרים שלנו. בשנה שעברה הענקנו לו תואר דוקטור לשם כבוד על תרומותיו פורצות הדרך בקשת רחבה של נושאים ממתמטיקה בדידה וסיבוכיות לקריפטוגרפיה. הזכייה בפרס טיורינג מבטאת את ההכרה העולמית בתרומותיו יוצאות הדופן של פרופ’ ויגדרזון ואנו מברכים אותו על הכבוד הרב ושמחים בשמחתו.”

דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, פרופ’ דני רז, אמר כי “תרומתו העצומה של פרופ’ ויגדרזון לעולמות המתמטיקה והמיחשוב, שזיכתה אותו בהכרה בין-לאומית בפרסי אבל, גדל, קוננט ונבלינה, הובילה כעת לבחירתו לפרס נובל של מדעי המחשב, פרס טיורינג. פרופ’ ויגדרזון הוא מופת לבוגרים שלנו – בוגר שסיים את לימודיו ומאז הקדיש את הקריירה שלו לקידום הידע האנושי. כחוקר מבריק בשני התחומים האלה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ובממשק ביניהם, אין ראוי ממנו לקבל את הפרס.”

פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים בטקס תוארי דוקטור לשם כבוד שהתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”

כאמור, בשנת 2021 זכה פרופ’ ויגדרזון בפרס אבל (Abel Prize) הניתן על ידי האקדמיה הנורווגית למדעים, יחד עם ידידו ועמיתו לסלו לובאס מאוניברסיטת אטווס לורנד בבודפשט, הונגריה, “על תרומתם העצומה לתאוריה של מדעי המחשב ולמתמטיקה בדידה ועל תפקידם המנהיגותי בעיצובם של תחומים אלה כתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית.” באתר הפרס נאמר כי “פרופ’ ויגדרזון ידוע ביכולתו לגלות קשרים בין תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. הוא העמיק את הקשרים בין מתמטיקה ומדעי המחשב. אין עוד אדם יחיד שהרים תרומה כה גדולה להרחבה והעמקה של תחום התיאוריות של סיבוכיות. הוא ערך מחקרים בכל הבעיות הקשורות לתחום זה ובמהלך השנים התחום התפתח סביבו. יישומו החשוב ביותר של תחום הסיבוכיות הוא כיום קריפטוגרפיה באינטרנט, ופרופ’ ויגדרזון תרם תרומות עצומות גם בהקשר זה, לרבות מחקרים ב- zero-knowledge proof המשמשת כיום בסיס חשוב בטכנולוגיות קריפטוגרפיה.”

 

לסרטון שהוקרן לכבוד זכייתו בתואר דוקטור כבוד של הטכניון[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=Nx7_MRNblqM” width=”700″ height=”200″]