חודש: מרץ 2024

יותר מ-500 סטודנטים וסטודנטיות, חברי סגל אקדמי ומינהלי, בוגרים ואורחים השתתפו היום (ד’) במרוץ הטכניון השמיני שהתקיים בקמפוס. המרוץ התקיים בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים ואס”א טכניון. הוא נפתח בדקה דומייה לזכר הנופלים במלחמת “חרבות ברזל” ולמען שחרורם המהיר של החטופים משבי חמאס.

את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון וסגנית יו”ר אס”ט אליס קלמן. נשיא הטכניון אמר כי “בחודשים האחרונים קיבלנו הוכחה ברורה לחוסננו כקהילה המחויבת לערבות הדדית, כאשר סטודנטים בהנהגת אגודת הסטודנטים שלנו, עובדים וחברי סגל נרתמו בהתנדבות למגוון עצום של פעילויות למען הקהילה והמדינה. מרוץ הטכניון הוא הזדמנות נוספת לכולנו להיות יחד כקהילה אחת. שיהיה לכולם בהצלחה.”

במקום הראשון הכללי זכה ניצן יסעור, מאמן נבחרת הניווט הספורטיבי של הטכניון ואלוף ישראל בריצות ניווט, שזכה במרוץ הטכניון גם בשנה שעברה. הוא סיים את המרוץ בזמן של 17:47:20. בקטגוריית הנשים זכתה אמל חיחי, סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, בזמן של 21:27:01. חיחי, המתגוררת בחורפיש, מקדישה את קריירת הריצה שלה לזכר אביה פאיז שנהרג לפני לידתה. לפני שנים ספורות היא השתתפה לראשונה במרוץ תחרותי – וזכתה במקום הראשון. לאחר מכן היא הצטרפה לקבוצת הריצה “אדרנלין” וכיום היא רצה במסגרת מכבי חיפה.

בתום המרוץ חולקו עשרות מדליות לפי קטגוריות, ובהגרלה שנערכה בין כל המשתתפים זכה אמיתי גינסברג, סטודנט בפקולטות למדע והנדסה של חומרים ופיזיקה, שקיבל פרס של 1,000 שקל. סגנית יו”ר אס”ט אליס קלמן אמרה כי “ספורט זה משהו שמאחד את כולנו – אין לו צבע ולא מגדר – והוא גורם לכולנו להרגיש טוב.”

בארוע לא לנשים בלבד, שנערך על ידי משאבי אנוש טכניון ומוסד הטכניון , הוצגה בבניין השקוף תערוכה המראה תמונות, מאורעות וציטוטים מתחנות חייה של השופטת המוערכת.

התערוכה המחישה כיצד הפכה RBG לאייקון תרבותי והביאה בפסיקותיה ואישיותה לשינויים בתפיסות החברתיות לגבי נשים.

בהמשך לתערוכה הוקרן סרט ביוגרפי עלילתי אודות חייה להנאת העובדות והעובדים.

 

סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג ברכה את הקהל והמחישה כיצד מורשתה של ביידר גינצבורג ניכרת בטכניון:

“כיום, שעור הסטודנטיות החדשות לתארים ראשונים מתקרב ל-50%. בהנהלת הטכניון ישנן 3 נשים.

מספר הדיקניות בפקולטות עומד על 8 כולל לראשונה דיקניות בהנדסת חשמל ומחשבים והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.

השנה נוכחנו לראות את תרומתן הרבה של המילואימניקיות (40,000 במספר) ואת תרומתן של המקימות והמשתתפות במערכי ענק של התנדבות אזרחית.

גם אתן היושבות כאן תורמות את תרומתכן בקיום שגרת חרום ובפתיחת שנת הלימודים כסדרה, בשנה מורכבת זו”.

 

מנחת הארוע וראש תחום הדרכה וחווית עובד, מוסד הטכניון, ליאת עדי-בר:

“ברמה הלאומית ישראל עדיין מדורגת במקום האחרון בשוויון מגדרי מבין מדינות ה-OECD וזאת על פי דו”ח שפורסם לאחרונה ובוחן מדדי אפליה נגד נשים.

נשים מודרות מניהול משרדים ממשלתיים וגם מספר ראשות הרשויות והשרות הוא מצומצם ביותר. הדרך עדיין ארוכה אך קיימת מודעות הולכת וגוברת לנושא שוויון מגדרי לאורך כל השנה.

מודעות לה חשוב שיהיו שותפים גברים”.

בסיום הארוע קיבלו המשתתפות תשורות מתוקות.

בתאריך 13/03/2024 בין השעות 11:00 – 14:30 לא תתאפשר תנועת כלי רכב מכל סוג בכל רחבי הקמפוס וכן לא תתאפשר כניסה ויציאת כלי רכב מהקמפוס לטובת שמירה על ביטחון ובטיחות הרצים.
• לקראת המרוץ, ב יום שלישי, ,12/03/24 החל משעה 17:00 ועד סיום המרוץ 13/03/24 בשעה ,14:30 לא תתאפשר חניה בכביש היורד מכיוון שער נווה שאנן עד לב הקמפוס (רצ”ב מפת חסימות החניה).
• ולמשתתפים במרוץ נאחל: מרוץ מאתגר.

להזכירכם מספר טלפון החירום במוקד הביטחון: 2222

לקריאת ההודעה המלאה – לחצו כאן

“יהודה היה דוגמה ומופת לבוגר טכניון שרתם את חזונו ואת כשרונו לטובת פיתוח הטכנולוגיה והכלכלה הישראלים ולחינוך הדורות הבאים,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא גילם באישיותו את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת מצוינות, חדשנות, חריצות ורוח יזמית עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונו ומחויבותו לחברה הישראלית באו לידי ביטוי בפעילותו החינוכית והחברתית רבת ההשפעה. הוא ואחיו זהר, שהלך לעולמו בשנה שעברה, היו חברים ושותפי אמת של הטכניון, מקור גאווה עבורנו ומודל השראה לכל בוגרי הטכניון. יהודה וזהר זיהו בשלב מוקדם את הפוטנציאל הטכנולוגי הטמון בננוטכנולוגיה והתגייסו להקמת המרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש הוריהם שרה ומשה זיסאפל, שהיה הראשון מסוגו בישראל. המרכז יחד עם מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה התניעו את מהפכת הננוטכנולוגיה בישראל ומיצבו את הטכניון בחזית המחקר העולמי בתחום. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית פתחנו בטכניון את הבניין להנדסת חשמל ומחשבים שתרמו האחים זיסאפל והוא נקרא על שמם. הבניין החדש ינציח את חזונם – הכשרת עילית המהנדסים לטובת תעשיית ההייטק הישראלית. הוא יאפשר לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, לגייס חברי סגל מובילים ולשמר את מעמדנו בחזית המחקר העולמי. תמיד נשאר אסירי תודה ליהודה ולזהר ולכל משפחת זיסאפל על התמיכה, על השותפות ועל החברות רבת השנים. יהיה זכרו של יהודה ברוך.”

דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ עדית קידר,  אמרה כי “הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים נפרדת בצער רב מבוגר הפקולטה, יהודה זיסאפל ז”ל, חלוץ התעשיות עתירות המדע בישראל בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת והמחשבים. מעבר לתרומתם הגדולה להייטק הישראלי, יהודה ואחיו זהר תרמו רבות להתפתחות הפקולטה ולשגשוגה. בחזונם המשותף לפריצת דרך בתחום הננו-אלקטרוניקה הם הביאו להתפתחות התחום בארץ. לאחרונה אפשרו לטכניון להרחיב את תחומי פעילותיו בתחומי טכנולוגיות העילית על ידי הרחבת התשתית הפיזית של הפקולטה ותוספת הבניין ע”ש יהודה וזהר זיסאפל.”

“יהודה היה דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון, אדם אשר לא רק הפך לחלוץ תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היה לראש חץ לידידי הטכניון בישראל. זו אחת הדוגמאות יוצאות הדופן לבוגר טכניון שהטביע את  חותמו על מדינה שלמה, אבל באותו הזמן לא שכח את הטכניון,” אמר פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר. “תמיכתם של יהודה וזהר בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, שבה למדו, הייתה עקבית וארוכת שנים. התרומה הגדולה הראשונה שלהם, בניין משה ושרה זיסאפל לננוטכנולוגיה, הייתה – במבט לאחור – שינוי פרדיגמה. אני בטוח שהבניין החדש של הנדסת חשמל ומחשבים יביא לתוצאות דומות. יהודה היה יזם ברוך כישרון ואדם מיוחד שצפה וחזה את העתיד.”

יהודה זיאספל ז”ל החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון עוד בתקופת שירותו הצבאי וסיים את לימודיו ב-1966. הוא נפצע במלחמת ששת הימים ובתום האשפוז החל לעבוד ב”מוטורולה”, שם התקדם במהירות לתפקידים בכירים. באמצע שנות השבעים הקים את חברת “בינת”, לשיווק מוצרי תקשורת נתונים. בתום שירותו הצבאי של האח הצעיר זהר, אף הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון, הזמין אותו יהודה לחבור אליו בתחום המקצועי. כך נולדה בשנות השמונים “רד תקשורת נתונים” שפיתחה מוצרים ייחודיים והתחרתה בחברות ענק בשוק הגלובלי. יחד הם יצרו מודם זעיר שהוביל למהפכה ולהצלחה כלכלית מסחררת. הרעיונות החדשניים שלהם הובילו ליצירת חברות הזנק נוספות וכך הפכו האחים יהודה וזהר זיסאפל ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. לימים אמר יהודה: “יצרנו שותפות נדירה. אנו מאוד שונים איש מאחיו, הן בחזות והן בחשיבה ובהתייחסות לדברים. זה טוב – אנו מפרים זה את זה.” 

יהודה היה יזם פעיל גם בתחומי הביוטכנולוגיה והטכנולוגיה הביו-רפואית והקים עם פרופ’ נאוה זיסאפל את חברת “נעורים פרמקולוגיה” ואת החממה “רד ביומד”.

כשנקרא יהודה לדגל והתבקש לעמוד בראש ארגון בוגרי הטכניון הוא נעתר מייד, ובתפקיד זה פעל להעצמתו של הארגון ולהידוק הקשר בין הטכניון, בוגריו והתעשייה. הוא הקים את “מועדון המאה” של בוגרי הטכניון ואת הפרויקט החינוכי “משלוש לחמש” המקדם תלמידי תיכון על ידי חונכים בוגרי הטכניון. קידום הדור הצעיר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית עמד תמיד לנגד עיניו והוא מימש זאת בשורה של יוזמות חלוציות ורבות השפעה.

בשנת 2001 העניק הטכניון ליהודה תואר דוקטור לשם כבוד על מנהיגותו ועל תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ועל מעורבותו הרבה בקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל.

ב-2003 הונחה אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל, שנבנה הודות לתרומתם של האחים. הקמת הבניין סייעה לפיתוח תחום הננו-טכנולוגיה בטכניון והפכה את ישראל למובילה בתחום.

בשנת 2019 העמידו האחים זיסאפל תרומה גדולה להקמת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש יהודה וזהר זיסאפל, וב-2022 הוענק להם אות הטכניון – אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון ועל תרומה לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל.

“זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר,” אמר יהודה זיסאפל בטקס שהתקיים לפני שנתיים. “התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהייטק הישראלי. בתפקידי כיו”ר ארגון בוגרי הטכניון וגם בתפקידיי בהמשך יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההייטק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע”ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.”

 

לסרטון הוקרה לאחים זיסאפל:

[su_youtube url=”https://youtu.be/AdMbOGybTWg?si=q8t1J0EZtBcIN05A” width=”700″ height=”200″]

לסרטון מפתיחת בניין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים (2024):

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=9Ch-oXLtrwM” width=”700″ height=”200″]

במסגרת פעילות הפוגה עבור אנשי אגף השיקום של משרד הבטחון ארחו השבוע, בטכניון, ד”ר יואב ברוזה וד”ר רונית ליס הכהן

קבוצת מתנדבים מהאגף לסיור במרכז המבקרים.

ד”ר יואב ברוזה וד”ר ליס הכהן המתנדבים גם בטכניון ובאגף השיקום:

“רצינו לערוך פעילות שונה עבור אותם מתנדבים העוסקים ללא ליאות בליווי הנפגעים.

עלתה הצעה לערוך סיור חוויתי בטכניון ולהכירו לעומק.

חלק מהמתנדבים בוגרי הטכניון, שמחו לחזור ולהעלות זיכרונות וחלק למדו להכיר את הטכניון לראשונה באמצעות

ההדרכה הקבוצתית, התערוכות והחזיון האור קולי במרכז המבקרים”

ד”ר ברוזה וד”ר ליס הכהן מהווים חלק מקהילה בטכניון המונה כ-40 מתנדבים בקירוב. מתחילת המלחמה רוח ההתנדבות בקמפוס מתרחבת,

ואנו מזמנים אתכם לבוא ולהיות שותפים.

המעוניינים להצטרף מוזמנים לפנות למיטל בר און, ראש מדור רווחה לשיבוץ.

מערכת החיסון נחלקת באופן גס לשניים – המערכת המולדת, שהיא המחסום הראשון בפני מחוללי מחלות, והמערכת הנרכשת, הנכנסת לפעולה מאוחר יותר ומגיבה באופן ממוקד יותר. המחקר הנוכחי התמקד במערכת המולדת. תאי הדם של מערכת החיסון נוצרים במח העצם, הנמצא בחלק הספוגי של העצם.

ד”ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם היא עקבה באמצעי הדמיה שונים ובהם MRI של היצור החי (In vivo magnetic resonance imaging).

במחקר, שנערך בעכברים, נבדקה השפעתה של דלקת ברמות שונות על היווצרות תאי הדם.

הממצאים: ככל שהדלקת עזה יותר כך נוצרים במח העצם יותר תאי תאי דם חיסוניים. במילים אחרות, הגוף מגיב לזיהום ביצירת דלקת – הוא מגדיל את כמות תאי הדם החיסוניים כדי שיגיבו לזיהום. המסקנה היא שמח העצם אינו רק “מפעל תאים”; ככל שהדלקת חריפה  יותר, הוא  מגיב בהגדלת כמות תאי הדם החיוניים וספיגה מוגברת של ננו-חלקיקים. מבחינה יישומית, גילוי זה יאפשר לעקוב בצורה מדויקת יותר אחר תאי החיסון. המחקר גם מדגיש את הפוטנציאל של אותם חלקיקים ננומטריים בהסעת תרופות, מה שרלוונטי במגוון  מחלות ובהן סרטן, מחלות לב ומחלות ניווניות.

לדברי ד”ר ונדורנה, “כעת נוכל לספק לרופאים כלי יעיל לזיהוי מוקדם של דלקות על סמך מעקב אחר מח העצם. אנחנו מאמינים שתגלית זאת תשפר משמעותית את האופן שבו רופאים מאבחנים מחלות שונות, מה שיוביל לטיפול מותאם אישית ויעיל יותר.

ד“ר קתרין ונדורנה, חברת סגל  בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מאז ספטמבר 2020, השלימה תואר ראשון ושני ברפואה וטרינרית באוניברסיטת גנט, בלגיה, ודוקטורט במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה הרווארד. במסגרת פעילותה קיבלה ד”ר ונדורנה תואר פרופסור משנה במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת איינדהובן, הולנד, ופעלה כמדענית אורחת במעבדת נאמן במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן.

לנסיעה בכבישים השפעות שליליות רבות על הטבע, ובהן קיטוע שטחים פתוחים ויצירת הפרעות כגון רעש וזיהום. אחת ההשלכות החמורות של נסיעה בכבישים היא תמותה של חיות בר כתוצאה מהתנגשות ודריסה.

“זוהי בעיה חמורה מבחינה אקולוגית,” מסביר ד”ר דרור דנבום, שהוביל את המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ’ אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ופרופ’ אבי בר-מסדה מהחוג לביולוגיה וסביבה באונ’ חיפה-אורנים. “דריסות פוגעות באוכלוסיות של חיות בר, לרבות מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ובהם צבאים, לוטרות, חתולי ביצות וכן מיני ציפורים, זוחלים, דו-חיים וחסרי חוליות. יתר על כן, התנגשויות בחיות גדולות כגון חזירי בר מסכנות את ציבור המשתמשים בכבישים.”

המחקר שפורסם השבוע בכתב העת Conservation Biology מציג ממצאים מורכבים: מאפייני כביש זהים עשויים להיות מועילים למינים מסוימים וקטלניים לאחרים. יתר על כן, לעתים עשויים להיות הבדלים גדולים בהשפעות המאפיינים על דריסות של תת-אוכלוסייה אחת לעומת תת-אוכלוסייה אחרת מאותו מין.

“זהו המחקר המקיף והגדול מסוגו שנערך בארץ” אומר פרופ’ אסף שוורץ. “עד כה לא נערך בארץ מחקר מקיף במטרה להבין את השפעותיהם של מאפייני הכבישים ועומסי התנועה על דריסת חיות בר. המחקר שלנו מספק לאדריכלי נוף, מתכננים ומהנדסי הכבישים סדרה של עקרונות וכלים המאפשרים לאפיין אזורים מועדים לדריסות וליישם פתרונות שיצמצמו את ההרג המיותר של חיות בר כמו גם את הסיכון לנהגים ולנוסעים.”

הסיכון לדריסת חיות בר תלוי במאפייני הכבישים – למשל מחסומי הפרדה, צמחייה, תאורה וגידור – וכן בעומסי התנועה.

עומסי תנועה ומהירות נסיעה: המחקר מראה שסיכויי הדריסה של מינים רבים מושפעים מעומסי התנועה וממהירות הנסיעה בכביש. כצפוי, נמצא כי ככל שמהירות הנסיעה המותרת גדולה יותר, כך גדלה גם הסכנה לדריסה של תנים, חזירי בר, גיריות, צבועים, זאבים, חוגלות ותנשמות.

תוצאות מורכבות ומפתיעות התקבלו בבחינת השפעת עומסי התנועה על הדריסות. לגבי צבועים קיימת הסתברות גבוהה לדריסה דווקא בכבישים עם עומסי תנועה בינוניים. תנים, שועלים, קיפודים, דלקי סלעים ותנשמות, לעומת זאת, נמצאים בסיכון גבוה הן בכבישים עם עומסי תנועה גבוהים מאוד והן בכבישים שבהם עומסי התנועה נמוכים. ד”ר דנבום מעריך כי “אפקט מורכב זה נגרם על ידי שונות התנהגותית בין תתי-אוכלוסיות של אותו המין. חלק מהאוכלוסייה נמנע מכבישים עמוסים, אך חלק אחר אינו מהסס לחצות כבישים אלה. יתכן ששונות זו נובעת מהסתגלות של תתי-אוכלוסיות לסביבת האדם, למשל בקרב תנים החיים בקרבה ליישובים, אשר התרגלו לסביבה הבנויה ולהפרעות הנגרמות על ידי האדם. תתי-אוכלוסיות אלה, שהסתגלו לסביבת האדם, פיתחו רמה גבוהה של הסתגלות להפרעות אנושיות כגון רעש ותאורה, ולכן חוששים פחות מחציית כבישים עם עומסי תנועה גבוהים. לעומתם, פרטים מאותו המין הנמצאים בשטחים פתוחים הרחוקים מיישובים, אינם רגילים להפרעות הקשורות לאדם, ולכן יימנעו מכבישים עמוסים ורוב מקרי הדריסות שלהם יתרחשו בכבישים עם עומסי תנועה נמוכים.”

במחקר נתגלה גם כי בקרב חזירי בר, גיריות, שפני סלע, וחוגלות, הסיכויים לדריסה גבוהים ביותר דווקא בכבישים עם עומסי תנועה נמוכים מאוד. ממצא זה מעיד על הימנעות כוללת של מינים אלו מכבישים עמוסים. חיות בר הנעות בעיקר בשטחים פתוחים ונמנעות מחציית כבישים סואנים עלולות שלא להיות ערניות לתנועת הרכבים ולא להגיב במהירות כאשר כלי רכב מתקרב, או להגיב בדרכים מסוכנות כמו קפיאה במקום או ריצה לאורך הכביש. “עבור מינים אלה,” מסביר פרופ’ בר-מסדה, “דווקא כבישים עם עומסי תנועה נמוכים מהווים סיכון גבוה לתמותה.”

“ממצאי המחקר,” מסכם פרופ’ שוורץ, “מצביעים על כך שעבור מינים רבים ההסתברות לדריסה הינה גבוהה גם בכבישים עם עומסי תנועה נמוכים, ולכן יש ליישם פתרונות ייעודיים שיפחיתו את מקרי הדריסה של חיות בר בכבישים אלו”.

המלצות מבוססות מחקר

באשר לאותם פתרונות אומר ד”ר דנבום כי “יש מגוון רחב של פתרונות, למשל התקנת מערכות הרתעה המרחיקות חיות בר מסביבת הכביש בעת מעבר כלי רכב, בניית מעברים אקולוגיים מתאימים לחצייה, שיפור מעברים תחתיים קיימים כמו למשל מעבירי מים והתאמתם לשימוש חיות בר, וכן נקיטת אמצעים להאטת מהירות הנסיעה במקטעי כביש הנמצאים בסיכון גבוה לדריסת מינים רגישים. יישום פתרונות אלה, בשילוב עם תכנון כבישים הלוקח בחשבון את השפעת מאפייני הכביש על הסיכון לדריסה, צפוי להפחית את כמות הדריסות ולצמצם את פגיעתם של כלי רכב באוכלוסיות חיות הבר.”

ד”ר דנבום מוסיף כי הסיכון לדריסה ליד תחנות אוטובוס, לדוגמה, גבוה על פי המחקר, וזאת ככל הנראה מאחר שחיות הבר נמשכות לפחי אשפה פתוחים בתחנות האוטובוס, והפתרון הוא תכנון נכון של הפחים למניעת גישה לשאריות מזון. החוקרים מצאו כי קיומם של עצים בצידי הכביש הפחיתה דריסות של שועלים, צבועים וצבי ארץ ישראלי, וצמחים עשבוניים בשולי הכביש הפחיתו דריסות של שועלים, צבועים וזאבים. שיחים צפופים, לעומת זאת, הגדילו את סיכון הדריסה של תנים וקיפודים, ויתכן שזה משום שאותם שיחים חוסמים את שדה הראייה של הנהגים ושל חיות הבר.

החוקרים מצאו גם כי תאורת כביש הפחיתה דריסות של מינים מסוימים, ופרופ’ בר-מסדה מעריך כי “התאורה מרתיעה מינים פעילי-לילה ובכך מצמצמת את נוכחותם בסביבת הכביש, והיא גם מאפשרת לנהגים לזהות את החיות ממרחק ולהימנע מדריסתן. לכן תאורת כביש יכולה לשמש כאמצעי להפחתת דריסות, אך יש ליישם זאת רק בכבישים בהם שיעורי התמותה משמעותיים ולכן מצדיקים את ההפרעה שיוצרת תאורה מלאכותית. באזורים רגישים מבחינה אקולוגית רצוי להימנע מתאורה על מנת להימנע מזיהום אור המפריע לתפקוד המערכות האקולוגיות.”

המחקר הראה גם כי מעקות בטיחות מפחיתים דריסות של שועלים, חזירי בר וצבועים, שמעדיפים לחצות היכן שאין הפרעה לתנועה או לשדה הראייה. מצד שני מעקות מגבירים דריסת דורבנים, גיריות, דלקי סלעים וזאבים, משום היותם מחסום שאינו מאפשר בריחה מרכבים כאשר בעל החיים נמצא על הכביש. נמצא גם כי מחסומים להפרדת נתיבים העשויים מבטון הפחיתו דריסות של תנים, דורבנים, נמיות, זעמנים ותנשמות, אך גרמו ליותר דריסות של שועלים, דלקים וחתולי ביצות. תוצאה זו מצביעה על כך כי בדומה להשפעת המעקות, מינים רבים נמנעים מחציית כבישים עם מחסומי הפרדה מבטון עקב ההפרעה לשדה הראייה והקושי לחצות, ואילו מינים אחרים נתקלים במחסום תוך כדי חצייה ונדרסים כשהם מנסים לברוח ממכוניות מתקרבות. לכן מומלץ להימנע מהתקנת מחסומי הפרדה ומעקות בטיחות במידה והדבר אפשרי מבחינה בטיחותית, על מנת לצמצם את הדריסה של מינים בסכנת הכחדה ולהפחית את קיטוע בתי הגידול.

המחקר הראה בנוסף כי גידור צפוף בצד הכביש מגדיל את כמות הדריסות של מינים כגון צבי ארץ ישראלי, צבי הנגב וצבוע, ככל הנראה גם במקרה זה – משום שהוא חוסם את אפשרות הבריחה מהכביש לשוליים.

המחקר שנערך בטכניון מבוסס על יותר מ-22,000 דיווחים על דריסת חיות בר. נתונים אלה נאספו מאז שנת 2008 על ידי רשות הטבע והגנים, שגם סייעה ותמכה במחקר. לדברי ד”ר דנבום, “במסגרת המחקר סקרנו בשיטתיות מאפייני כביש, עומסי תנועה ומשתנים אחרים לאורך 2,846 ק”מ, המהווים 36% מרשת הכבישים הבין-עירונית, ועל סמך נתונים אלו ניתחנו את הגורמים הקשורים לדריסות בקרב 18 מינים של חיות בר הנדרסות בתכיפות גבוהה במיוחד בכבישי ישראל.”

למאמר בכתב העת Conservation Biology – לחצו כאן  

ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל סבורים כי ביטול הפרסים מעולמות הרוח, המדע, היזמות והחדשנות בטקס פרס ישראל מבטא סדרי עדיפויות משובשים הבוחרים להתעלם מהתחומים שהופכים את ישראל למדינה מתקדמת, עוצמתית ומובילה.

שיבוש ערכי זה צורם במיוחד על רקע האיומים החמורים והבלתי פוסקים על מדינת ישראל ואזרחיה, אשר פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מאפשרות להם להיות מוגנים ובטוחים יותר, ודואגות לחוסן הלאומי של ישראל בשגרה ובמלחמה גם יחד.

נוכח החלטת שר החינוך לבטל את ייצוגם של עולמות הרוח, היזמות והמדע בפרס ישראל השנה, מודיעים נשיאי אוניברסיטאות המחקר כי החליטו על קיום מפגן הצדעה לעולמות אלה.

עוד מדגישים הנשיאים, כי מקור מרכזי לעוצמתה וחוסנה של ישראל הוא בהכרה הבין לאומית הנרחבת לה זוכים ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של ישראל, אשר יחד עם הרוח היזמית והחדשנית המהווים את הבסיס וההבטחה להישאר “אומת הסטארט-אפ”.

מפגן ההצדעה יכלול מדענים מובילים, אנשי רוח בולטים, זוכי פרס נובל ופרס ישראל לדורותיהם, נציגי התעשייה, סטודנטים וציבור שוחר ידע ומדע.

ראשי האוניברסיטאות מציינים כי:

“ניסיונות רבים שנעשו על ידי גופים, ארגונים ואנשי אקדמיה להניא את שר החינוך מהחלטתו לבטל את חלוקת פרסי ישראל גם במדע – העלו חרס.

אין במפגן זה שאנו נקיים בכדי לפגום במעמדם וכבודם של אלה שייבחרו בטקס השנה תחת נושא הגבורה, אלא לסמן לממשלת ישראל כי הציבור הישראלי רואה בשיבוש סדרי העדיפויות – פגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

אנו קוראים לכל מי שמוקיר את המדע והרוח ומבין את תרומתם לחוסנה ועוצמתה של ישראל להצטרף אלינו”.

מידע מפורט על ארוע ההצדעה יפורסם בהמשך.

לקריאת המכתב – לחצו כאן

מאז תחילת המלחמה תומך הטכניון ככל יכולתו בסטודנטיות ובסטודנטים משרתי המילואים מבחינה אקדמית וכלכלית. הנהלת הטכניון דחתה את פתיחת שנת הלימודים כדי להמתין לשחרור נוסף של סטודנטים ממילואים, לסייע להם בשיבה לספסל הלימודים ולהקל עליהם ככל האפשר.

הטכניון מלווה את חזרת הסטודנטים משרתי המילואים במגוון פתרונות אקדמיים ובהם שיעורי עזר וליווי אישי על ידי חונכים. בנוסף מוצעת למשרתי המילואים מעטפת הכוללת תמיכה רגשית, סיוע כלכלי ועוד.

כעת, לאור התארכות המלחמה ושירות המילואים של מספר לא מבוטל של סטודנטיות וסטודנטים, ואולי אף גיוס מחודש בשבועות הקרובים, פרסם הטכניון התאמות אקדמיות נוספות למשרתי המילואים. אלו מרחיבות את התמיכה לסטודנטים ולסטודנטיות שישרתו מעל 21 יום במילואים מתחילת סמסטר א’ תשפ”ד (14 בינואר 2024) ועד לסיום תקופת הבחינות של סמסטר זה (9 ביוני 2024).

• משרתי המילואים יוכלו להמיר ציון מעל 55 בציון “עובר” בשלושה מקצועות שנלמדו בסמסטר א’ תשפ”ד.
• סטודנט שלא השלים קורס בגלל שירות מילואים יוכל לקבל את הציון הבינארי גם בעתיד, אחרי שילמד וייבחן במקצוע.
• הפקולטות ישמרו עבור משרתי המילואים מקום מיוחד בקורסים כדי לאפשר להם השלמה של הנקודות בהמשך התואר.
• כדי לתמוך בסטודנטים בהמשך לימודיהם הוחלט שההתאמות האקדמיות למשרתי המילואים ימשיכו איתם לאורך כל תקופת התואר, כך שיוכלו להפחית עומס בסמסטר בו נקראו לשירות ולפרוס את נקודות זכות (עד 8 נק”ז לתואר) ואת ההמרה לציון עובר בינארי גם לסמסטרים הבאים.
• הזכות להארכת זמן של 25% בבחינות תינתן בשני מועדי בחינה (מועד א’ ומועד ב’ או באחד מהם ובמועד מילואים).
• משרתי המילואים יזכו לקדימות ברישום למקצועות סמסטר ב’ תשפ”ד ולגמישות בשינוי מערכת השעות ובביטול מקצועות בתקופה מאוחרת, ללא חיוב כספי.

קבלה של משרתי מילואים ומפונים המבקשים להתחיל את לימודיהם בטכניון בסמסטר ב’ תשפ”ד או בשנה הבאה:

רבים מהמועמדות והמועמדים ללימודים בטכניון שירתו תקופה ארוכה במילואים וחלקם ממשיכים לשרת. אחרים פונו מבתיהם ועדיין לא שבו לשגרה. הטכניון מציע התאמות מיוחדות לאוכלוסיות אלה, בדגש על מועמדים שלא יוכלו לגשת לבחינה הפסיכומטרית או להשלים בגרויות. מועמדים כאלו מוזמנים לפנות אלינו בהקדם או במסגרת  היום הפתוח שיערך בטכניון ב 28.3.

צוות מיוחד בראשות דיקן לימודי הסמכה ודיקנית הסטודנטים מטפל בכל פונה באופן אישי ומתאים פתרונות הולמים לכל אחד ואחת. בכל מסלולי הלימוד בטכניון יישמרו מקומות עבור מועמדים ומועמדות אלה עד למועד סמוך לתחילת הסמסטר.

פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “התאמות אלה מצטרפות לשורה של הקלות והתאמות שעליהן הכריז הטכניון עוד לפני פתיחת שנת הלימודים, ובהן מענק של 6,000 שקל למשרתי המילואים העומדים בהגדרות שפורסמו ותמיכה אקדמית במהלך הלימודים. אנו מבינים היטב את הקושי של משרתי המילואים, ובכללם המועמדים ללימודים בטכניון, ולכן נקטנו צעדים שנועדו להקל עליהם  – בין השאר, שמירת מקום עד סוף ההרשמה ומתן יחס אישי ותשומת לב לכל אחד מהם. הסטודנטים החדשים שלנו מתחילים מסע חשוב ומשמעותי, ונעשה הכול כדי להצליח לקלוט גם את מי שהמלחמה והשירות במילואים שיבש את תוכניותיו.”

כל הפרטים בקישור

המפגש במסגרת התוכנית “אמן בקמפוס” (שנערך ב-28.2.24) עסק בהתפתחויות ובהשלכות ההתקדמות הרבה שנעשתה בשנים האחרונות בתחום האינטליגנציה המלאכותית עד לכדי האפשרות לייצר התאמה אישית עבור כל אחד מאיתנו בהיבטים אינטרדיסציפלינריים רפואיים, גנטיים וגם התאמת מוסיקה על פי טעם אישי לכל דורש.

ד”ר אורית וולף, הפסנתרנית הבינלאומית ומנחת הארוע, פתחה את המפגש בסקירה כיצד אפליקציות מוסיקליות מאפשרות למשתמשים לבחור סגנונות ויוצרים אהובים ולקבל תכנים מוסיקליים בהתאמה אישית, אך לא רק. כיום יכול כל משתמש לייצר מוסיקה בהתאמה אישית על פי הזרמת נותנים ועריכת מקטעים מוסיקליים ולהיות “מלחין” מוכר בעל זכויות יוצרים.

אפליקציות מתקדמות מייצרות עבור המשתמש האינדיבידואל מוסיקה המותאמת למצב רוחו או על פי היסטוריית השימוש שלו בזמנים שונים. ד”ר וולף תיארה כיצד מחקר שלה ושל ד”ר אלכס ברונשטיין בוחן התאמה מוסיקה על פי מדדים פיסיולוגיים ביולוגיים (קצב נשימה, דופק וכו’) המצביעים על העדפותיו של המאזין.

לצד היתרונות והאפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות הוצגו החששות כי מערכות האינטליגנציה המלאכותית יכוונו את המשתמש לאפיק מסוים וימנעו ממנו לחקור ולהכיר סוגים שונים מוסיקה.

החשש בהיבט הרחב יותר היא פגיעה ביצירתיות או מכך שהמערכות ילמדו להכיר לעומק את המשתמש עד לכדי אובדן הפרטיות.

בהמשך הפאנל הוצגו אסכולות שונות הבוחנות את השפעות האינטליגנציה המלאכותית בתחומי הרפואה והטכנולוגיה.

 

פרופ’ סתווית אלון שלו (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפרוט) המחישה את הדמיון הגנטי הרב בין בני האדם והשונות המזערית (שונות של 0.1% במספר הגנים בין אדם לאדם).

למרות הדמיון הרב המטען הגנטי הספציפי שכל אדם נושא עימו מבדל ביננו מבחינת המאפיינים, התכונות, הכישורים והפוטנציאל הגנטי.

ההתקדמות המחקרית שנעשתה בתחום פיצוח הגנום האנושי מאפשרת לנו לאתר מראש גנים העוברים שינוי (מוטציה) ועלולים להוביל למחלות כמו סרטן.

בעתיד, האינטליגנציה המלאכותית תצמצם את משך הסריקה והדיוק, בכך עשויה לקדם אותנו משמעותית בצמצום מספר החולים ולסייע בהבראתם.

 

פרופ’ שי שן-אור (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפרוט), התייחס כיצד המאפיינים הסביבתיים, ההרגלים, התחביבים וההיסטוריה האישית וההתפתחותית של כל אינדיבידואל משפיע על חוסנו. מעבר למטען הגנטי אדם אשר הרגליו הם אורח חיים לא בריא הכולל למשל עישון, שתיה, אכילה לא נכונה יושפע אחרת מחיסונים ומחלות מאשר

אדם עם מטען גנטי ופוטנציאל גנטי הדומה לו.

פרופ’ שן-אור התייחס להתאמת תרופות וחיסונים באופן אישי והראה כיצד נכון להיום כיוון שהשונות בחותם האישי היא כל כך גדולה בין בני האדם הפיתוח המחקרי הוא כל כך מורכב ויקר עד כדי כך שהוא אינו כדאי או ישים. עם זאת בזכות האינטלגינציה המלאכותית מה שנראה דמיוני רק לפני 25 שנים הולך וקורם אור וגידים.

 

ד”ר הישאם עבד אלחלים, מהמחלקה ללימודים הומניסטים ואמנויות, הדגים כיצד תוכנת

הchat gpt- הביאה לפריצת דרך בשנה אחרונה בתחום האינטליגנציה המלאכותית.

עם זאת הכלי רחוק מלהיות מושלם ולעיתים מושפע מהטיות תרבותיות, חברתיות המפלות קבוצות או מגזרים.

ד”ר עבד אלחלים הראה כיצד הרגולציה בתחום מתעדכנת באופן תדיר (בישראל ומחוצה לה) לאור הסיכונים משימוש לא מבוקר באנטליגנציה המלאכותית. בסיום דברין ציין ד”ר עבד אלחלים כי השימוש באינטליגנציה מלאכותית תוביל בסופו של תהליך את האנושות למקום משופר אשר יקל בפיתוח תרופות עתידיות וריפוי מחלות.

בין הדוברים, כנהוג במפגישי הסדרה,  נוגנו קטעי מוסיקה מתקופות שונות על ידי מרצים וסטודנטים.

 

הפרויקט “אמן בקמפוס” הוא יוזמה של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון.

התוכנית מתקיימת הודות לתרומתה של הגב’ סוניה מרשק.

התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

המפגש הבא בסדרה ייערך בתאריך 22.5.24  תחת הכותרת:

אלגוריתם ויצירתיות בעידן האינטליגנציה המלאכותית:
ממכונת ראמנוג’ן לאלגוריתם מוסיקלי

לפרטים והרשמה: לחצו כאן

מעל למאה מבלים וסקרנים גדשו את פאב הנולה סוקס בנוה שאנן לשמיעת הרצאתו המרתקת של פרופ’ דדי מאירי

סדרת ההרצאות המקוריות של הפקולטה לביולוגיה מציגה עובדות מדעיות, אנקדוטות משעשעות, מחקרים מחכימים, הפרכת מיתוסים והסברים מופשטים תוך כדי יצירת דיון פורה עם הקהל באווירה א-פורמלית עם כוס בירה.

במהלך הרצאת הבכורה לשנה זו נידונו בין היתר הסוגיות הבאות:

מתי וכיצד החל לשמש הקנאביס כחומר טיפולי?

מי זכאי לקבל אישור לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים?

מהם החידושים המחקריים האחרונים וכיצד הם הולכים לשנות את חיי המטופלים בעתיד הקרוב והרחוק?

עוד בהרצאתו ציין פרופ’ מאירי את המחקר המשמעותי המתבצע במעבדת מאירי בפקולטה לביולוגיה בטכניון.

מעבדת מאירי היא אחת המעבדות היחידות בעולם הממפה את עשרות הזנים השונים של צמח הקנאביס ובכך תורמת להבנה מעמיקה למאפייניו של הצמח.

פרופ’ מאירי הוא אחד המובילים בעולם בתחום חקר הקנאביס מהפקולטה לביולוגיה.

במהלך הרצאתו הציג תמונה מקיפה לאופן בו הפך השימוש בקנאביס עבור

כ- 140,000 חולים בישראל, מסם מסוכן לתרופה המספקת מזור ומקלה במקרים של בכאב, אפילפסיה, פארקינסון ועוד..

ההרצאה הבאה בסדרה תתקיים בתאריך ה-13.3 בקיר טיפוס “פרפורמנס רוק” – עיר תחתית חיפה.

ההרצאה תעסוק בנושא “ממח לייחודיות – מדוע אנו שונים אחד מהשני” מפי חבר סגל הפקולטה לביולוגיה, שי שטרן.

לפרטים נוספים ורישום : לחצו כאן