עם הגיעם למרכז המבקרים בטכניון ב-21.3, הגדירו השגריר ונספחו המדעי, פרופ’ ג’יוספה פאליני, את עצמם כידידי הטכניון, נזכרו בביקורם הקודם במבנה והתרשמו מהחידושים.
בפגישתם עם נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, וסגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, דנו המשתתפים בתוכניות לחיזוק הקשרים ובהמשך שיתופי פעולה.
השגריר ונספחו נועדו עם המרצה גבריאל מונצ’יס (היחידה ללימודים הומניסטיים ואומנויות) באפשרות להרחיב את תוכנית חילופי הסטודנטים בין האוניברסיטאות האיטלקיות ובין הטכניון. במהלך ביקורם פגשו ושוחחו המכובדים עם סטודנטים איטלקיים הלומדים בפקולטות להנדסת מכונות, אוירונאוטיקה וחלל, כימיה והפקולטה למדע והנדסה של חומרים ושמעו את משוביהם החיוביים על הלמידה בטכניון.
משמאל לימין: פרופ’ אורי סיון, סרג’ו ברבנטי, ג’יוספה פאליני, פרופ’ וויין קפלן, מר גבריאל מונצ’יס
ספריו של סול זינגר מציגים כיצד מדינה קטנה המאופיינת בשונות במרקם החברתי ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מצליחה להגיעה להישגים בינלאומיים בתחומים רבים.
בביקורו בטכניון, ב-21.3, נפגש הפובליציסט והסופר המוערך עם חברי הנהלה, סטודנטים וחבריי סגל אקדמי במטרה לקבל תובנות מעמיקות על זהותו, מהותו והפיכתו של הטכניון למוסד אקדמי מוביל ומשפיע, לקראת מסע הרצאות אותו הוא מתעד לקיים בארצות הברית.
בפגישתו עם המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי-צלניק מנור, ומנהלת יחידת המסחור של הטכניון (T3), רונה סמלר, נידונו שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומי מיזמי חדשנות אקטואליים והאופנים בהם הטכניון מסייע לסגל אקדמי חוקר לפתח מוצר/טכנולוגיה/תוצר מחקרי משלב המעבדה לשלב השימוש היישומי.
בפגישתו עם סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, ביקש לדעת זינגר כיצד מצליחים באקדמיה הישראלית להתמודד עם תקציב מחקר ופיתוח זעום, בהשוואה לאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.
פרופ’ קפלן הציג את ההישגים המדעים והטכנולוגיים אותם קידם הטכניון והדגיש את הפן היישומי המחקרי הממוקד לצד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בינלאומיות כולל הקמת חזיתות מחקר משותפות מקרב מכונים ועמותות למען יצירת סינרגיה הגורמת לכך שישראל מובילה ביחס של תפוקות לדולר בפיתוח ומחקר.
מר זינגר ציין כי לאקדמיה הישראלית תרומה משמעותית לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל וכעת זוהי שעת כושר עבור אותה אקדמיה להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח. סיים את סבב פגישותיו עם פרופ’ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הדיקן פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מורן ברקוביץ’, פקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ יוסי אברון, ראש מרכז הקוונטים, בסיור במעבדות נבחרות, בלב הקמפוס ובמרכז המבקרים המחודש.
המתעניינים והמתעניינות שהגיעו ליום הפתוח, גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח. נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.
המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.
אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות.
במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים.המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio) המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI –בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניוןורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021
.
הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.
במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.
במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.
חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.
במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.
חברי המשלחת בביקור בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”
הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:
אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.
עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.
ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.
מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.
ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.
ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ששירת בדרום, ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.
ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.
ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.
תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.
תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.
חברי המשלחת עם הנהלת הטכניון
“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”
בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.
מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.
התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.
סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,
בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.
בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.
ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.
הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.
הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.
החברים הנוספים במשלחת כוללים את:
סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.
סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.
טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.
דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.
מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.
אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.
מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:
“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.
לכבוד יום האישה ערך הטכניון אירוע מיוחד בהשתתפות עשרות סטודנטיות לתארים מתקדמים. באירוע, שנועד להוקיר את הסטודנטיות בתקופה קשה זו, נערך פאנל דוקטורנטיות שכותרתו “שומרות את כל הכדורים באוויר” ואחריו התקיימה הרצאה של ליהיא לפיד. הוא התקיים במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק ביוזמת סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג ובעזרתה של אפי ברקאי-גורל ממונת גיש”ה (גיוון, שוויון והכללה).
ליהיא לפיד בצילום קבוצתי עם משתתפות האירוע
“המלחמה הזאת הוכיחה את התפקיד המרכזי שנשים ממלאות הן בחזית והן בעורף – ואין לי ספק שכל אחת מכן חוותה את זה בעצמה,” אמר נשיא הטכניוןפרופ’ אורי סיון בפתיחת האירוע. “אני מאמין גדול בחשיבותם של גיוון וייצוג מגדרי, ולא רק מבחינת צדק חברתי, כלומר העובדה שגיוון וייצוג מאפשרים לכל אחד ואחת למצות את הפוטנציאל שלו ושלה במלואם. ערכים אלה מאפשרים גם לארגון עצמו ולחברה למצות את המיטב מעצמם. בשנים האחרונות גיבשנו בטכניון הנהלה מגוונת עם ייצוג נשי משמעותי, ואין לי ספק שבזכות הגיוון הזה היא טובה יותר. זו הנהלה שמשקפת קשת של דעות וגישות ולכן מבינה טוב יותר את הקמפוס וצרכיו ומסוגלת להוביל את הארגון באופן מיטבי.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
“המציאות הנוכחית בסגל הטכניון היא תוצאה של עשרות שנים של מאמץ להגדלת הייצוג הנשי – אתגר שהוא מורכב במיוחד באוניברסיטאות טכנולוגיות. למאמץ הזה יש תוצאות מעודדות מאוד – אחוז הנשים מקרב הסטודנטים החדשים בתואר הראשון עומד על 48.4% – כמעט כמו חלקן באוכלוסייה. בתארים מתקדמים הייצוג מגיע ל 41% והשיפור נמשך. לשמחתי, פירות השינוי ניכרים גם בסגל האקדמי ולא פחות חשוב – בהנהלת הטכניון: הנהלת הטכניון מגוונת יותר, והגענו לשיא היסטורי של שמונה דיקניות.”
אחד השינויים שהובילה ההנהלה, בהמלצת ועדה מיוחדת שעסקה בנושא, הוא מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה. פרופ’ עדי זלצברג, שנבחרה לתפקיד, אמרה כי “מקומן של הנשים במלחמה הזו כבר אינו נתון לשאלה. ראינו במלחמה הזאת 40 אלף מילואימניקיות – לוחמות, תומכות לחימה, רופאות בחזית, נשות מודיעין ומה לא – וחוץ מהן, צבא אדיר של נשים שנשארו בעורף ודאגו שהחיים ימשיכו להתקיים בבית, בעבודה, במערכי ענק של התנדבות אזרחית ובכל מקום שבו נדרשו ידיים עובדות ולב נכון.” היא אמרה לדוקטורנטיות כי “ההצלחה שלכן להמשיך ולעסוק במחקר למרות הקשיים ולמרות המציאות הלא-נורמלית ראויה בעיניי להערכה רבה, ולכן חשבתי שנכון לציין השנה ביחד את יום האישה ולהגיד לכן: כל הכבוד ותודה גדולה.”
פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים, אמר לדוקטורנטיות: “אתן חבורה מצוינת של Superwomen שמשלבות לימודים, עבודה, מחקר ותרגול, ואני מסיר את הכובע בפניכן. שיעור הנשים בתארים המתקדמים משתפר בהתמדה, אבל אנחנו לא מפסיקים לחשוב איך להמשיך בשיפור הזה.”
פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים
בפאנל הדוקטורנטיות “שומרות את כל הכדורים באוויר”, השתתפו ארבע דוקטורנטיות מפקולטות שונות בטכניון. מנחת הפאנל, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה והפקולטה להנדסת ביו-רפואית, סיפרה כי בעלה, נוירולוג ילדים, גויס למלחמה כרופא טראומה ושירת 100 ימים. “נשארתי עם שלושה ילדים בגילי 8 עד 15, מבוהלים, וכחברת סגל נדרשתי להמשיך לנהל מעבדה מגוונת מאד עם נשים וגברים, ערבים, יהודים ודרוזים. בנוסף לכל, המחקר שלי מתבסס על דימות MRI בילדים, ולא פשוט למצוא הורים וילדים שיבואו לקמפוס לבדיקות כאלה בתקופה הנוכחית. לכן, גם אם אני כבר לא דוקטורנטית, אני מכירה היטב את התחושות שלכן ואת יכולות הריכוז המיוחדות הנחוצות בתקופה הזאת. ובעיקר – אני מחבקת אתכן.”
משתתפות הפאנל מימין לשמאל : נעמה כהן, עדינה פריד, רוני בן צבי אלימלך, קורל חמו גורן ופרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס
עדינה פריד, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מתגוררת בכפר המשתלמים בטכניון. בעבודת הדוקטורט היא חוקרת מודלים לפיתוח תרופות למחלות מעיים בהנחיית פרופ’ שולמית לבנברג. “ב-7 באוקטובר הייתי לקראת סוף חופשת הלידה, עם ילד בן שלוש ולקראת בחינת מועמדות. אני ובעלי יוצאי יחידת מגלן, ובאותה שבת הוא נסע מיד לבסיס – וחזר לא מזמן אחרי 152 ימי מילואים. נשארתי עם שני ילדים קטנים, שזה לא פשוט, אבל המחשבה לחזור לארצות הברית, שם נולדתי ושם גרים הוריי, לא עלתה בדעתי לרגע. ביקשתי לדחות את החזרה מחופשת לידה בעקבות המצב, ופרופ’ לבנברג תמכה בי לחלוטין וחיזקה אותי בהחלטה. כשהמצב התייצב, נבחנתי ועברתי את הבחינה בהצלחה.”
רוני בן צבי אלימלך, העומדת לסיים את הדוקטורט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, חוקרת מנגנוני ניוון של רשתית העין. בנוסף היא המייסדת והמנכ”לית של עמותת Wisemama, התומכת בנשים המשלבות הורות ולימודים אקדמיים. “בתחילת אוקטובר הייתי אחרי חופשת לידה קשה מאוד, שבמהלכה התמודדתי עם אתגרים רפואיים שנגרמו בעקבות ההריון, וכשכבר התחלתי להתאושש הגיע 7 באוקטובר. במילואים אני קצינת מנהלה בחיל האוויר, וכשלא גייסו אותי ממש נעלבתי. אחרי שגמרתי להיעלב החלטתי שהתפקיד שלי בהחזקת העורף חשוב לא פחות: הסתכלתי על שמירה על הילדים שלי כמשימה לאומית. חזרתי למחקר, תכננתי עם המנחה שלי איך להתקדם – ואז פתאום קראו לי למילואים בהתנדבות. התייעצתי עם המנחה והיא אמרה מייד: זה לא הזמן להגיד ‘לא’ למילואים. בסופו של דבר עשיתי 45 ימי מילואים, עם גיחות על מדים למעבדה, ניהול העמותה והתארגנות לפתיחת שנה מחזור נוסף ומאתגר במיוחד של פרויקט המנטורינג שלנו לאימהות סטודנטיות. אני מבקשת להודות לטכניון ולבית הספר לתארים מתקדמים שעשו הכול, וממשיכים לעשות, למען הסטודנטיות.”
נעמה כהן החלה לא מזמן את הדוקטורט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. “אחרי צפייה בדיווחים הראשונים ב-7 באוקטובר, שנראו הזויים כמו שנראה פיגוע התאומים בשעות הראשונות, נפל לי האסימון ואמרתי לבעלי: קדימה, צריך להכין את התיקים למילואים. ובאמת, שנינו גויסנו מייד – הוא למרכז תקשוב אוגדתי ואני כקצינת חמ”ל אג”ם בחטיבת מילואים. עם כל הקושי והטרגדיה הגדולה, התקופה במילואים הייתה מאתגרת ואפשרה לי לתת את התרומה שלי. מאחר שלא מצאתי את הזמן ואת הפנאי המנטלי לעסוק במחקר הנחתי את המחקר בצד בתקופה הזאת, וביציאות הביתה נתתי לעצמי לנוח. רק בחודש האחרון ניסיתי לחזור לשגרה – סידרתי את המסמכים, קראתי דברים מחדש, כל מה שצריך כדי לחזור למחקר ולהיות מוכנה להמשך הדוקטורט. אני מרגישה שבמידה מסוימת ההפסקה הזאת אפשרה לי להסתכל על המחקר במבט חדש וביקורתי.”
ליהיא לפיד באירוע
קורל חמו גורן, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, עוסקת בשילוב למידת מכונה באנליזה אורבנית. “כשפרצה המלחמה בעלי אמר לי מייד – את קצינת מבצעים בגבעתי, צריכים אותך, אני אשאר עם הילדים. ובאמת יצאתי למילואים ואני עדיין שם. בשלב הראשון נטרלתי את הדוקטורט וכל יציאה הביתה הוקדשה לילדים. גם זה לא היה פשוט, כי בלילות הייתי בחמ”ל שקיבל והעביר דיווחים על הרוגים ופצועים, ואז הגעתי הביתה כדי להיות איתם, לעטוף אותם. רק לאחרונה חזרתי לדוקטורט ולשמחתי, המרצים והמנחים בטכניון מבינים את הקושי ומסייעים משמעותית. זאת רוח הטכניון – לראות את האדם.”
אדר’ שני ברט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ופרופ’ יחזקאל קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון זכו בפרס Climate Solution Prize למחקרים פורצי דרך על פיתוח אסטרטגיות חדשניות לשימוש בציאנובקטריה בתערובות להדפסה תלת-ממדית של אלמנטים מבניים. הציאנובקטריה שבתערובת מקבעת באופן פעיל פחמן דו-חמצני במהלך תהליך הייצור ומשקעת קלציום קרבונט כצמנט ביולוגי, זאת כמענה להשפעה המזיקה של ייצור בטון על האקלים.
אלפי מתעניינים ומתעניינות בלימודים בטכניון ישתתפו מחר, יום חמישי, ביום הפתוח, שיחשוף בפניהם את מסלולי הלימוד לתואר ראשון בכל הפקולטות והמסלולים. השנה חלה עליה במספר הנרשמים ליום הפתוח, והטכניון הודיע שיעניק למשתתפים באירוע הנחה של 50% בדמי הרישום.
ביום הפתוח תפעל עמדת ייעוץ ייעודית למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם ובה הם יוכלו ללמוד על מכלול ההתאמות האקדמיות וההטבות שערך הטכניון מאז פרוץ המלחמה כדי לסייע לסטודנטים משרתי המילואים ולהקל עליהם. את העמדה יפעיל מדור רישום וקבלה של לימודי הסמכה. לשכת דיקן הסטודנטים, האחראית על סיוע לכלל הסטודנטים בטכניון לרבות מעונות, מלגות ופעילויות רווחה תפעיל גם היא עמדה מיוחדת ביום הפתוח. בתקופה זו, מטבע הדברים, מגבירה לשכת הדיקן את פעילותה למען הסטודנטים משרתי המילואים, והטכניון מוביל בנושא מבין המוסדות האקדמיים בארץ במגוון ובהיקף של ההתאמות האקדמיות, הסיוע הכלכלי והסיוע הרגשי הניתנים לסטודנטים משרתי המילואים.
ביום הפתוח יחשפו כל הפקולטות המדעיות וההנדסיות בטכניון את מסלולי הלימוד המגוונים שלהן – בהנדסה, במדע, ברפואה, בחינוך ובארכיטקטורה ובינוי ערים. לכבוד האירוע יוקם ברחבת אולם צ’רצ’יל “מתחם הפקולטות” שבו יציגו סטודנטים וחברי סגל את מסלולי הלימוד השונים בפקולטות. לאחר מכן יוזמנו המתעניינים לסיורים בפקולטות ובמעבדות, להרצאות של חוקרי הטכניון ולפאנל בוגרים.
הטכניון הוא האוניברסיטה היחידה בישראל שבו פועלות פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. שוב ושוב מדורג הטכניון במדד שנחאי המדרג את מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם במקום גבוה – המקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות המלמדות סטודנטים לתואר ראשון. הטכניון מוביל בארץ ובאירופה בתחום הבינה המלאכותית ובמספר הפטנטים שחוקריו רושמים בארצות הברית.
הטכניון מציע לסטודנטים ולסטודנטיות מגוון נרחב של אפיקי לימוד ומכלול כלים הדרוש בעולם התעסוקה הדינאמי, לרבות כישורים יזמיים הנדרשים הן בעולם הסטארטאפ והן בחברות ותיקות. כיום מקיים הטכניון קשר הדוק עם חברות מובילות בתעשייה, בעיקר במגזר ההייטק, ורבים מהסטודנטים מתחילים לעבוד בחברות מובילות כבר בתקופת לימודיהם.
בוגרי הטכניון הם חלק משמעותי וחשוב בקשרים בין הטכניון לתעשייה הישראלית, ובפאנל הבוגרים “הטכניון נתן לי יותר” יציגו כמה מהבוגרים את מסלול הקריירה שהלימודים בטכניון פתחו בפניהם. בפאנל ישתתפו:
מנחת הפאנל רינת חדשי, מהנדסת תוכנה בכירה בחברת NVIDIA אנבידיה, שהשלימה בטכניון תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בהוראת מדעי המחשב.
אלון קרמר, מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, בעבר מנהל הדאטה במינהלת ליגת הפוטבול האמריקאית NFL.
ד”ר ענבל צפיר לביא, מנכ”לית ומייסדת-שותפה ב- Nevia bio המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות.
עידן חלפון, מומחה בתחום הדאטה ו-AI בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון
רוית אבל, שהשלימה בטכניון תואר ראשון ושני וכרגע עובדת על הדוקטורט. בשנת 2021 היא פיתחה עם עמיתיה את Defi – דפיברילטור נייד, זול ופשוט לשימוש. באותה שנה זכה צוות Defi במקום הראשון בשתי תחרויות: תחרות iTrek של הטכניון ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ותחרות היזמות BizTEC.
משלחת סולידריות של ה-ATS, ידידי הטכניון בארצות הברית, ביקרה בטכניון לשלושה ימים של הזדהות והידוק הקשר. ביקור המשלחת נועד להבין לעומק את אירועי 7 באוקטובר ואת השלכותיהם על בית הטכניון ועל החברה הישראלית בכלל. חברי המשלחת נפגשו עם הנהלת הטכניון, עם חברי סגל וסטודנטים, ערכו סיור בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל וביקרו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובבית החולים התת קרקעי בקריה הרפואית רמב”ם.
חברי המשלחת עם הנהלת הטכניון
“זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת,” אמר בתום הביקור נשיא ה-ATS מארק גיינס, בעבר נשיא שלוחת שיקגו של ה-ATS. “במיוחד ריגשו אותי דברי הסטודנטים והסטודנטיות שפגשתי. התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים כדי להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי והרגשי חשובים ביותר”. יו”ר קורטוריון הטכניון סקוט לימסטר מדטרויט הוסיף כי “התרשמתי מאוד לשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים והסטודנטיות, החל במלגות והקלות פיננסיות, שיעורי עזר וסדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות.”
חברי המשלחת במפגש עם חברי הסגל האקדמי ששבו משירות מילואים
במהלך הביקור נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל ששירתו במילואים. ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ששירת ימים רבים במילואים במלחמה הנוכחית, אמר במפגש עם חברי המשלחת כי הוא “גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. התמיכה האוהדת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו.”
חברי המשלחת בביקור בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
במפגש מיוחד שארגנה היחידה לייעוץ ותמיכה בסטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים פגשו חברי המשלחת סטודנטים וסטודנטיות שסיפרו להם על חוויותיהם האישיות. הסטודנט אהרון ג’וסט מהפקולטה להנדסת מכונות, עולה חדש מארצות הברית, שעשה עד כה 95 ימי מילואים, סיפר כי בשבת השחורה שהה עם משפחתו בתל אביב, ועם היוודע היקף האירוע התארגן ונסע מייד ליחידת המודיעין החיונית שבה הוא משרת. את הסטודנטית עלמה ינאי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון תפסו אירועי 7 באוקטובר במסיבה לחברתה בקיבוץ שדה בוקר, ובמשך שלושה ימים היא לא יכלה לצאת מהקיבוץ כי האזור כולו היה תחת מתקפה. היא סיפרה על התחושות הקשות, על אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף. ארי ברמן, עולה חדש מארצות הברית וסטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, שהה בשבת השחורה אצל הוריו בקליפורניה ושמע על האירועים לראשונה בבית הכנסת. הוא הפסיק מייד את חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי, וכבר חמישה חודשים הוא משרת כלוחם בגבול הצפון. מורן מרביד, סטודנט בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף, ויחד עימם התבצר בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים. ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.
פרופ’ אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ”ב, הלך הבוקר לעולמו. פרופ’ זק הוביל פריצות דרך מדעיות שהובילו ליישומים משמעותיים. הוא אחראי להישגים רבים בפיזיקה, ושניים מהם קרויים על שמו: התמרת זק המשמשת כיום בעיבוד אותות, ומופע זק – פאזה ייחודית בגבישים חד-ממדיים, שאותה פרסם בשנת 1989 בכתב העת המדעי Physical Review Letters. הוא השלים בטכניון תואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן, תלמידו ועוזרו של פרופ’ אלברט איינשטיין, ופרופ’ יואל רקח מהאוניברסיטה העברית. פרופ’ זק זכה במדליית ויגנר היוקרתית בשנת 2014 ונבחר לעמית כבוד של האגודה הישראלית לפיזיקה (IPS) בשנת 2018. בשנת 2022 הוענק לו פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה.
מטקס הענקת פרס ישראל לשנת 2022 – שרת החינוך דאז ד״ר יפעת שאשא ביטון מעניקה את פרס ישראל לפרופ’ יהושע זק ז”ל צילום: עודד קרני/לע”מ
זק נולד בווילנה ביוני 1929. כשהיה בן 12 הוכנס לגטו עם משפחתו ואחר כך שהה במחנות כפייה ובמחנה ריכוז, שם איבד את שני הוריו ושניים מאחיו. כנער צעיר השתתף בצעדת המוות מערבה, שוחרר על ידי הצבא האדום – ומייד גויס אליו, עוד לפני שמלאו לו 16 שנים. עם שחרורו בשנת 1948 הוא חזר לווילנה והחל ללמוד בבית ספר תיכון, לימודים שסיים בהצטיינות למרות העובדה שהפסיד שנות לימוד רבות בגלל המלחמה והשירות הצבאי.
את לימודי הפיזיקה באוניברסיטת וילנה הוא סיים בהצטיינות ב-1955, ועל הדרך היה גם לאלוף ליטא בשיט קיאקים. באותה שנה הוא התקבל ללימודי תואר מתקדם בלנינגרד והחל ללמוד שם. ב-1957 עלה לישראל, התקבל לטכניון וכאן המשיך את לימודיו לתואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן. ב-1960 קיבל תואר דוקטור למדעים, שהה תקופה ב-MIT ואז חזר לטכניון והחל ללמד בפקולטה לפיזיקה. עשר שנים לאחר מכן הקים את המכון למצב מוצק בטכניון ועמד בראשו.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “היום אנחנו נפרדים ממדען דגול, מעמודי התווך של הפקולטה לפיזיקה בטכניון וממתווי דרכה. עבודתו המחקרית סללה דרכים חדשות בהבנה של תופעות יסודיות במכניקת הקוונטים והאיצה פיתוח של יישומים הנדסיים חשובים. פרופ’ זק נמנה עם דור הנפילים שהניחו את היסודות לפיזיקה התיאורטית בישראל. כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה זכיתי להכירו מקרוב ולנהל אתו שיחות מדעיות מרתקות. הישגיו של פרופ’ זק זיכו אותו בהכרה עולמית וכולנו שמחנו מאוד כאשר בשנת 2022 הוא זכה לקבל את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה, פרס שכה היה ראוי לו.”
דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ’ עדי נסר אמר: “פרופסור זק היה ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וממוביליה. מעבר למדע האיכותי שיצא תחת ידיו הייתה לו תרומה רבה לפקולטה. פרופ’ זק תרם תרומה חשובה לפיזיקה, שזיכתה אותו בפרס ויגנר ובפרס ישראל. גם אחרי שיצא לגמלאות לפני כמה שנים, הפקולטה לפיזיקה ואיכותה האקדמית היו חשובות לו עד יומו האחרון, ועד לאחרונה הגיע לפקולטה באופן קבוע והשתתף בכל הפעילויות.”
פרס ישראל הוענק לפרופ’ זק ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, במאי 2022, על “פיתוח כלים מתמטיים כגון ‘התמרת זק’ ו’מופע זק’ המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים”. עוד הדגישה הוועדה כי “תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר”.
פרופ’ יהושע זק ז”ל. צילום : יואב בכר
בשנה שעברה קיימה הפקולטה לפיזיקה בטכניון כנס בין-לאומי מיוחד בן ארבעה ימים, שהוקדש לפרופ’ זק. את הכנס, שעסק בקשר בין טופולוגיה ופיזיקה, ארגנו הפרופסורים אריק אקרמן וארי טרנר. “טופולוגיה, כמו תורת הקבוצות, היא תחום אלגנטי של מתמטיקה המאפשר לתאר צורות גיאומטריות בכל מקום שהן מתרחשות בו,” אמר פרופ’ אקרמן. “מפתיע עד כמה דרמטיות יכולות להיות ההשלכות של חלק מהמושגים הללו על ניסויים. הכנס, שבו השתתפו כ-200 איש, רובם חוקרים צעירים, ריכז רבים מהפיזיקאים הבולטים התורמים באופן יצירתי למהפכה טופולוגית זו בפיזיקה של החומר – תחום שפרופ’ זק היה אחד מחלוציו.”
לצד המושבים המדעיים הוקדש בכנס מושב מיוחד לדמותו של פרופ’ זק. במושב זה סיפרו תלמידיו לשעבר על דמותו כמורה וכמחנך שהקדיש מאמצים רבים לחינוך דורות חדשים של מהנדסים וחוקרים, ועמיתיו סיפרו על דרכו פורצת הדרך בטופולוגיה של פיזיקת החומר המעובה. לדברי פרופ’ אקרמן, “לאורך כל הקריירה שלו בטכניון הדגיש פרופ’ זק את החשיבות של סביבת מחקר חמה ופעילה בפקולטה החיונית כדי למשוך חוקרים מוכשרים, ובכנס הצלחנו לעמוד בקריטריונים שלו למצוינות ולחברה – הן ברמת המרצים המוזמנים, ובהם חתני פרסי נובל וולף, והן ברמת המשתתפים – והוכחנו שוב שהטכניון הוא מגדלור של מצוינות בפיזיקה.”
הפרויקט, המשותף לתעשייה האווירית ולפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוא פרויקט ייחודי בהובלתם של ד”ר הלל רובינשטיין מהתעשייה האווירית ושל ד”ר עודד גולן, האחראי האקדמי על פרויקטי הסטודנטים בפקולטה.
סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל
פיתוח הלוויין המדעי, שאחת ממשימותיו היא תקשורת, הוא פרויקט הגמר של קבוצת סטודנטים בפקולטה, והוא נועד לשאת גלאי למדידת קרינת גמא מרחבית שפותח בפקולטה לפיזיקה בטכניון. השם שניתן ללווין, NOVA-SAT, משלב בין הנצחת אירועי ה-7 באוקטובר במסיבת הנובה עם המשימה המדעית המרכזית של הלוויין. הפרויקט מוקדש כאמור להנצחת זכרו של סרן קרוחמלוב-וקסלר ז”ל.
הדמיה של לווין NOVA-SAT. קרדיט: עומר קליצקי
הלוויין נועד לבצע מדידות באמצעות גלאי GALI שפותח בפקולטה לפיזיקה בטכניון. הגלאי נועד לאתר התפרצויות של קרינת גמא – תוצר של פיצוץ כוכבים בסוף חייהם, סופרנובות ומיזוגים של זוגות כוכבי ניוטרונים. מאחר שאירועים אסטרונומיים אלה קשים לאיתור נעשה בעולם מאמץ נרחב לפיתוח גלאים חדשניים שיזהו אותם ואת מיקומם. הגלאי שפותח בפקולטה לפיזיקה, GALI, מאפשר לזהות את כיוון ההתפרצות בדיוק שאינו מאפיין כיום מערכות קטנות כמוהו אלא רק לווייני ענק. האיתורים שיספק יאפשרו לאסטרונומים בכל העולם לכוון טלסקופים לאירוע, לחקור את ההתפרצות ולקשור אותה לאירועים אחרים כגון גלי כבידה. את הדגם המוטס, שאותו יישא NOVA-SAT, בנתה תלמידת הדוקטורט ג׳וליה סאלח-נתור.
סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-8 בינואר 2024, היה ספורטאי מוערך שעלה לישראל בגיל 17, התגורר בבאר שבע ושירת כקצין ביחידת העילית יהל”ם של חיל ההנדסה הקרבית. למרות פציעתו במהלך אימוני טריאתלון לאחר שירותו הצבאי התעקש דניס ז”ל להמשיך ולשרת במילואים ובמקביל נרשם, התקבל והתכונן להגשים את חלומו ללמוד הנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.
בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: בשורה העליונה – עומר קליצקי, עדן שמואל, ליבנת בוטבול, אור יחזקאל, נחמה הולדנגרבר, שי פלד, אדוס אוסזואה, בנימין מוצ’ניק, עילאי נדז’דה ועומרי דרור; בשורה התחתונה: אורי עיני, ירדן מילשטיין, יובל לוי וד”ר הלל רובינשטיין
פרויקט NOVA-SAT מבטא את הקשר החשוב בין התעשייה, החינוך והזיכרון הלאומי.
