נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ספד לו ואמר כי “הטכניון נפרד בצער עמוק מאחד מבוגריו הבולטים ומידידיו המסורים, שליווה את הטכניון ותמך בו לאורך שנים רבות. הוא יחסר לנו מאוד.”
שוחט, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, היה בתקופת לימודיו יו”ר אגודת הסטודנטים ועורך מגזין הטכניון. בתום לימודיו בטכניון (1961) הצטרף שוחט לצוות ההקמה של ערד וב-1967 נבחר לראשות המועצה, תפקיד שבו כיהן 22 שנים. ב-1988 הפך לחבר כנסת, כעבור שנה התמנה ליו”ר ועדת הכספים, ב-1992 החלה כהונתו הראשונה כשר אוצר וב-1999 החלה כהונתו השנייה.
אברהם בייגה שוחט ז”ל בטכניון
מאז תום לימודיו בטכניון היה שוחט ידיד נאמן של הטכניון – ב-1987 הוא קיבל מהטכניון תעודת הוקרה על פיתוח ערד והנגב וב-2002 תואר דוקטור לשם כבוד. הוא היה חבר בוועדת ההשקעות של הטכניון ובשנת 2006 הצטרף לקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון.
אברהם בייגה שוחט ז”ל בטקס קבלת תואר דוקטור לשם כבוד, יוני 2002
עומרי לשם, סטודנט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, זכה במקום הראשון בהאקתון “זוכרים ועומדים לצידם” שהתקיים בחיפה – יוזמה שבה השתתף מרכז היזמות והחדשנות בטכניון t:hub. לשם זכה במקום הראשון עם חבריו לצוות “בית לנופל”. הצוות הקים אתר שמרכז ומנהל באופן אוטומטי את תהליך איסוף המידע על חללי צה”ל.
צוות “בית לנופל” שזכה במקום הראשון. צילום: מוזס צילום, אינסטגרם Moses David
במקום השני זכה צוות link Me, שבו חברה זואי פרבר, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. הצוות פיתח דרכים לחשיפה ולהנגשה של שירותים חברתיים לנכי צה”ל ולנפגעי צה”ל. במקום השלישי זכה צוות “זוכרים יחד”, שבו חבר בוגר הטכניון דור יוסף, בוגר הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. הצוות פיתח מעטפת תמיכה ומתמשכת למשפחות שכולות באמצעות פלטפורמה לשמירת קשר המאפשרת הוספת מידע והפצת הודעות. בהאקתון השתתפה גם אליזה קבלקין, סטודנטית בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.
במסגרת ההאקתון פיתחו סטודנטים ואנשי מקצוע ממגוון תחומים פתרונות להנצחת חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ולאתגרי היומיום של המתמודדים עם השכול, נכי צה”ל, הלומי קרב, נפגעי פעולות האיבה, משפחותיהם וקרוביהם. המשתתפים התבקשו לתת מענה בנושאים הבאים: שימור זיכרון והנצחה, איכות חיים, בריאות ובריאות הנפש, חינוך, סולידריות והעצמה, דוברות, הסברה והעלאת המודעות. בשיא הערב הציגו הקבוצות את היוזמות, ולאחר מכן התכנס צוות השיפוט לבחור את הזוכים בשלושת המקומות הראשונים.
ההאקתון התקיים במרכז ליזמות וחדשנות בחיפה בחסות Road2, מרכז ליזמות וחדשנות, ובהשתתפות מנכ”ל המרכז יעקב דימינסקי, מנהלת האופרציה רותם שרון והאנליסט עיליי גז. הוא יצא לדרך כיוזמה יוזמה משותפת של היזמת החברתית-טכנולוגית ענבר ברגר ושל מייסדת מערכת ההאקתונים Vickathon גלית זמלר. את ההאקתון הנחו מנכ״ל Road2 יעקב דימינסקי ודניאל הלר, יו”ר ומייסד עמותת קו לבנון.
בחישוב מספר הפטנטים המאושרים בארה”ב ביחס למספר חברי הסגל מדורג הטכניון במקום ה-20 בעולם
הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בישראל ובאירופה, ואחת ממאה המובילות בעולם, במספר הפטנטים המאושרים בארצות הברית. כך עולה מדירוג של האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים (NAI) המבוסס על נתוני משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) לשנת 2023. עורכי הדירוג מציינים כי “הרשימה מדגישה את חיוניותם של פטנטים ביישום של מחקר וחדשנות באקדמיה כמו גם את תפקידם המרכזי של מוסדות אקדמיים בזירת החדשנות.”
הדירוג המעודכן מציב את הטכניון במקום ה-65 בעולם, עם 48 פטנטים בשנה שעברה – מקומות ספורים אחרי Yale, אוניברסיטת ניו-יורק ואוניברסיטת וושינגטון. זהו שיפור של שלושה מקומות משנת 2022, אז דורג הטכניון במקום ה-68 בעולם. ראוי לציין כי בחישוב מספר הפטנטים המאושרים בארה”ב ביחס למספר חברי הסגל מדורג הטכניון במקום ה-20 בעולם וכמובן במקום הראשון בישראל ובאירופה.
רונה סמלר, מנהלת T3 – יחידת המסחור של הטכניון, אמרה כי ” אני גאה מאוד בהצלחה העקבית שהשגנו במשך שלוש שנים רצופות, ובהכרה הבינלאומית בטכניון המדורג בין 20 האוניברסיטאות המובילות בעולם במספר הפטנטים המאושרים בארה”ב ביחס להיקף הסגל, ובמקום הראשון בישראל ובאירופה. הישג מרשים זה משקף את המצוינות המדעית של סגל המחקר בטכניון, ומדגיש את ההובלה של T3 בניהול הקניין הרוחני. זוהי עדות למחויבותנו המתמשכת לחדשנות ולשיתוף פעולה, המבססת את המוניטין של הטכניון כמוביל במחקר חדשני ובפיתוחים טכנולוגיים.”
רונה סמלר
פרופ’ ליהי צלניק מנור, המִשְׁנָה לנשיא הטכניון לחדשנות ולקשרי תעשייה, אמרה כי “הטכניון משקיע רבות בטיפוח חדשנות ובפיתוח חידושים טכנולוגיים. כמִשְׁנָה לנשיא לחדשנות ולקשרי תעשייה אני גאה להיות חלק ממוסד המשקיע משאבים רבים במסחור טכנולוגי כדי שפריצות הדרך המחקריות לא יישארו בגבולות האקדמיה אלא ישפיעו לטובה על הסקטור התעשייתי וכך על החברה בכללה. מחויבותנו לצמצום הפער בין אקדמיה לתעשייה הוא חלק מרכזי בשליחותו של הטכניון, החותר לשם כך לטיפוח שותפויות ולקידום חדשנות לטובת פיתוחים משני-עולם.”
פרופ’ ליהי צלניק-מנור
תיק הפטנטים של הטכניון כולל כיום 1,815 בקשות לפטנט ופטנטים רשומים. את תהליכי המסחור ורישום הפטנטים מובילה זרוע המסחור של הטכניון (T3), המקיימת מאות שיתופי פעולה עם התעשייה ומקדמת את הקמתן של חברות סטארטאפ המבוססות על ידע טכניוני – כ-15 חברות חדשות בכל שנה.
הטקס נערך בהנחייתו של המשנה לנשיא למחקר, פרופ’ נועם אדיר, ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, משנה לנשיא מנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם והמשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה פרופ’ ליהי צלניק – מנור כמו גם דיקני פקולטות ובכירים בסגל המנהלי.
“אנו מבקשים להוקיר לכם תודה ולהביע את הערכתנו על תרומתכם לטכניון” בירך פרופ’ אדיר את המשתתפים.
נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שיבח את חברי הסגל הפורשים לגמלאות על תרומתם והישגיהם המרשימים. “לולא תפקידי, השנה הייתי צפוי לפרוש לגמלאות יחד אתכם” אמר. “כולכם, חברי הסגל הפורשים, יוצאים לגמלאות אחרי שהקדשתם את חייכים למדע ולטכנולוגיה, למחקר ולהוראה, לרפואה ולקידום האנושות”.
במהלך הארוע הוצגה סקירה תמציתית אודות פעילותם הענפה של הפורשים לגמלאות.
פרופ’ מאיר אורנשטיין, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם אנדרו וארנה ויטרבי –
פרופ’ אורנשטיין, אחראי ושותף לפיתוחים פורצי דרך. רק במהלך השנה האחרונה פיתח התקן לייזר פולט-שטח לשעונים אטומיים זעירים המשמשים למשל במערכות ניווט (GPS), בסנכרון בין מערכות תקשורת ובמערכות מחשוב.
פרופ’ יובל שוהם, הפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון –
פרופ’ שוהם, לשעבר דיקן הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, קוצר הישגים בתפקידיו כראש המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי ויועץ טכנולוגי בכיר בחברת הפודטק ביו-דבש.
פרופ’ גיל יודלביץ, הפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל –
פרופ’ יודלביץ’ הוא חתן פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת ההגנה “מעיל רוח”. פרופ’ יודלביץ זוכה לשבחים על תרומתו לתעשייה הבטחונית, לאקדמיה ולהכשרת דור העתיד של מהנדסי האוירונאוטיקה.
פרופ’ אמנון שטגר, הפקולטה לכימיה –
פרופ’ שטגר מוכר כמומחה בכימיה אורגנית חישובית ובתרכובות ארומטיות, אך מוכשר גם בתחומים חוץ-אקדמיים – למשל כמוזיקאי וחבר בלהקת הטכניון Newטון.
פרופ’ שאול מרקוביץ’ הפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב –
חתן פרס ינאי לשנת תשע”ט פרופ’ שאול מרקוביץ , מהווה השראה לא רק בעולם המחקר (מאמריו זכו ליותר מ-10,000 ציטוטים), אלא גם בהוראה כמרצה מצטיין אשר מעודד את תלמידיו לפרוץ גבולות.
פרופ’ מרדכי חודר, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט –
סגן המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, פרופ’ חודר הוא חוקר מוערך לחקר הגנטיקה, בדגש על ביטוי גנטי ותרגום המידע האצור ב-DNA.
פרופ’ נתן קרין, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט –
פרופ’ קרין, העוסק בחקר מתקדם במנגנוני הבקרה במחלות אוטואימוניות, הוביל פיתוח של פלטפורמה משוכללת המאתרת יעדים חדשים לטיפול במחלות אלה.
פרופ’ עמוס נבו, מהחוג למתמטיקה –
עמית האגודה המתמטית האמריקאית, זכה בפרסים יוקרתיים ומלגות בארץ ובעולם.
פרופ’ בריגיטה האן מיכאלי, המחלקה ללימודים הומניסטיים –
פרופ’ האן מיכאלי, המרצה המצטיינת, מלמדת בטכניון גרמנית כשפה זרה מאז 1991 ומשמשת מתאמת לימודי הגרמנית בטכניון וסגנית נשיא של האגודה למורי הגרמנית בישראל.
פרופ’ אשר שמידט ז”ל, הפקולטה לכימיה –
איש אשכולות אשר הקים בפקולטה לכימיה את מעבדת התמ”ג לחקר מצב מוצק. עסק בתכנון מושכל של תרופות והיה פרופ’ אורח בסורבון ובאוניברסיטת סנט. לואיס.
טקס לחברי הסגל הפורשים לגמלאות
“השנה היא גם שנה מיוחדת עבור הטכניון – שנת ה-100 מאז פתח הטכניון את שעריו. כאוניברסיטה הראשונה בישראל בטכניון נשא על כתפיו את הקמת המדינה, את צמיחתה של התעשייה הישראלית, את בטחון המדינה ואת האחריות לחברתה. העמדתם בוגרים ובוגרות אשר מובילים את המדינה וניצבים בעמדות מפתח במשק הישראלי. אין לי ספק שאתם גאים כמוני על היותכם חלק מהמוסד החשוב הזה”, סיכם פרופ’ סיון את ברכותיו למשתתפי הטקס.
הניסוי נערך בשילוב וידאו-ארט. הוא מתקיים במתכונת של ‘פרפורמנס משך’, כלומר מעין-מופע המתמשך לאורך שעות. את האירוע, שכותרתו POP UP LIVE, יזם המלחין ואומן הסאונד ד”ר אלעד שניידרמן, עמית מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. בוגר המחזור הראשון בתוכנית “אמן בקמפוס” בטכניון, בשיתוף פרופ’ מוטי פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן והאמן הרב-תחומי שחר דור ובליווי המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר מהמרכז לחקר רשתות ביולוגיות.
ניסוי ייחודי לבחינת סינכרוניזציה ברשת אנושית
לדברי ד”ר שניידרמן, “הניסוי נועד לשפוך אור על סינכרון רשתות אנושיות, שהן רשתות מורכבות מאוד המסתנכרנות באופנים שעדיין אינם מובנים לנו היטב.
הוא נערך במעבדה ייחודית שהוקמה בספרייה הראשית בטכניון, בסיועו של צוות הספרייה, ומשלב מדע ואומנות בדרך מקורית ומיוחדת.
על מסך לד ענק, ברוחב שבעה מטרים, תוקרן אנימציה המשקפת את נגינתו של כל אחד מהכנרים בזמן אמת.”
ד”ר שניידרמן, החוקר כבר שנים רבות סינכרון ברשתות אנושיות, נעזר לשם כך ברשת תקשורת ייעודית שתכנן לצורך זה. לדבריו, “בכל רגע נתון אני מחליט מי מהנגנים שומע את מי ואיזה עיכוב (delay) יופעל אצל כל אחד מהם. זוהי תקלה מכוונת המחייבת את האומן להגיב ומאפשרת לנו לעקוב אחר מהלך התיקון של אותה אי-התאמה לקראת סינכרון מחודש. חשוב להבין שאין כאן מנהיג או מנצח, כך שכל אחד מהנגנים מתקן את אי-ההתאמה כפי שהוא רואה לנכון. אני מדמה את זה ללהקה של זרזירים שמצליחים לעוף באופן מרהיב ומדויק בלי שיהיה להם מנהיג או מדריך.”
הניסוי בספריית הטכניון פתוח לקהל הרחב. אין צורך בתיאום מראש ואפשר לבוא בכל זמן במסגרת השעות המפורטות מטה.
הניסוי מתקיים השבוע בספרייה המרכזית ע”ש אלישר בטכניון במועדים הבאים: יום רביעי 21.02.24 | 17:00-13:00 (ניסוי מחקרי בתהליכי קבלת החלטות); 22.02.24| יום חמישי 21:00-17:00, יום רביעי 13:00-17:00 (ניסוי מחקרי במנהיגות ותקשורת א-סימטרית).
ד”ר שניידרמן הגיע לטכניון במסגרת המחזור הראשון של תוכנית “אמן בקמפוס”, שיצאה לדרך ביוזמת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודות לתרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק.
17 כנרים מקצועיים מתנסים ביצירת סינכרוניזציה
התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.
התוכנית תומכת באומנים שעבודתם מערבת מחקר וניסוי, משלבת את מדעי הרוח, המדעים, הטכנולוגיה ומקצועות ההנדסה ומייצרת שיח סביב ממשקים אלה.
בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררו בני הזוג נטע פורטל וסנטיאגו פרס בדירת הצעירים שלהם בכפר עזה. אף ששניהם הסתגרו בממ”ד, הקליעים חדרו דרך הדלת ופצעו אותם. כאשר סנטיאגו הבחין ברימון שהושלך על דלת הממ”ד הוא דחף את נטע החוצה מהחלון וקפץ בעקבותיה. בעודם נסים מהדירה הם ספגו ירי נוסף ממחבלים אך הצליחו להימלט מהם ולהסתתר מתחת לאחד המבנים בקיבוץ. סנטיאגו נפגע מקליע בגב ונטע ספגה שבעה קליעים בגפיים. הם הצליחו לשרוד, פצועים במסתור, עד שחולצו על ידי ניצב משנה שמעון פורטל, קצין במשטרה ואביה של נטע.
במהלך תקופת השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין נטע זכתה לקבל סד ייחודי, שתוכנן ויוצר במיוחד עבורה על סמך סריקה תלת-ממדית של הרגל שלה – סריקה שבוצעה בטכניון שבועיים קודם לכן. הסד הייחודי, המותאם אישית, נוצר הודות לקשר רב שנים בין ד”ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין ד”ר אמיר חיים מהמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. שניהם עשו את הדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ’ אלון וולף, כיום דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, ומאז מקיימים קשר מקצועי פורה.
לדברי ד”ר סולב, “מטרת הסד היא לאפשר שיקום יכולות ניידות תוך תרגול הליכה בתבנית טבעית וסימטרית, זאת תוך מניעה של העמסה של החלק התחתון של הרגל. הסד למעשה מעביר את הכוחות אל האזור הבריא ברגל. כך הוא מאפשר העמסה ללא גרימת כאב ובהמשך יאפשר שיקום תוך העמסה מדודה והדרגתית של החלק הפגוע בהתאם למצב הקליני.”
נטע פורטל הולכת בעזרת הסד
הסד, לדברי ד”ר סולב, “מאפשר הליכה ונשיאת משקל לגף התחתון תוך מעקף החלק הפגוע שלא נחשף למאמצים. בזמן ההליכה עם הסד, מפרקי הברך והירך יכולים לנוע ולתפקד כרגיל וזה מונע מהם להתנוון, מה שחשוב במיוחד כשמדובר בתהליך שיקום ארוך. הסד תוכנן במחשב על סמך סריקה אופטית תלת-ממדית המייתרת את הצורך ביציקת גבס, והוא עשוי בחלקו משלדת אלומיניום קלת משקל וחלקו מודפס בתלת-ממד”.
הסד הייחודי שפותח ויוצר עבור נטע בטכניון
ד”ר סולב מוסיפה כי “בימי שלום, הפציעה של נטע אינה שכיחה, אך לצערנו בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים במקרים נוספים של חיילים עם פציעות דומות. לעיתים זה מסתיים בקטיעה של הרגל, אך במקרים רבים הרופאים מנסים להציל את כף הרגל והקרסול בניתוחים מורכבים, והסד יוכל לשפר את יעילות השיקום הארוך. בנוסף, אנו מאמינים שהסד יוכל לסייע גם לחולי סוכרת רבים שאינם יכולים ללכת בשל פצעי לחץ וכיבים בכף הרגל. צוות המעבדה שלי, הכולל סטודנטים ומהנדסים, ממשיך לעבוד על פיתוח הסד ושיפורו ולחקור את השפעתו על ההליכה. במקביל אנו מתכננים ניסויים קליניים בשיתוף המרכז הרפואי לוינשטיין ומקווים שבעתיד הלא רחוק נראה אנשים רבים חוזרים ללכת בזכות הסד החדשני.”
הסד הייחודי שהותאם עבור נטע בטכניון
ד”ר דנה סולב, חברת סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, השלימה בפקולטה תואר שני ושלישי בהנחיית פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מיילס רובין, וחזרה אליה כחברת סגל אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. המעבדה בראשותה עוסקת בממשקים ביומכניים – פיתוח אביזרים רפואיים המתחברים לגוף, פרוטזות וסדים, תוך שימוש בסריקות תלת-ממדיות, דימות רפואי וסימולציות ממוחשבות.
ד”ר אמיר חיים הוא מנהל היחידה לשיקום ביומכני, יו”ר רשות המחקר ורופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. הוא מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א ובוגר מצטיין של המסלול המשולב MD/PhDבטכניון – מסלול שבו משלימים המשתתפים תואר ברפואה ותואר דוקטור בפילוסופיה.
הנדון: ביטול הקטגוריות המדעיות בפרס ישראל בשנת 2024
באכזבה עמוקה ובצער רב למדנו מן התקשורת על החלטתך התמוהה לבטל לאלתר את כלל הקטגוריות המדעיות בהן נבחרו במשך 71 שנים חוקרים ומדענים פורצי דרך כזוכים בפרס ישראל.
מצער במיוחד שהחלטה חד-צדדית זו מתקבלת בהינף קולמוס ע”י מי שעומד הן בראש מערכת החינוך של ישראל והן בראש המועצה להשכלה גבוהה, ואמור להבין יותר מכולם, מדוע דווקא בזמנים כאלה אסור לוותר בשום אופן על שום הזדמנות להעלות על נס את המדע והמחקר הישראלי.
בימים בהם כלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, משקיעים משאבים אדירים בקליטת עשרות אלפי הסטודנטים אשר חוזרים משרות מילואים ארוך ומפרך – מתקבל המסר שעבודת המחקר הענפה ופורצת הדרך המתקיימת במוסדותינו והמניעה את הכלכלה והחברה, וההוראה המכשירה את כח האדם למשק, אינן חשובות ואינן חלק מהתרומה לחוסן הלאומי.
בימים בהם האוניברסיטאות בישראל והחוקרים הישראלים עומדים תחת מתקפות בלתי פוסקות של ארגוני ה- BDS, איומים (שכבר הופכים למעשים) בחרם אקדמי מצד אוניברסיטאות ברחבי העולם והצרת צעדים של מדענינו – מוטלת עליך החובה המוסרית לתמוך באקדמיה הישראלית ללא לאות ובכל אמצעי העומד לרשותך.
בימים בהם אנו מנסים בכל כוחנו לשכנע חוקרים ומדענים יהודים וישראלים לשעבר להעביר את עבודתם האקדמית לכאן, לישראל – המסר העולה מהחלטתך הוא שאין להם כאן מקום ושעדיף שיישארו במשרותיהם הנוכחיות, מחוץ לישראל.
דווקא בימים בהם נלחמת מדינת ישראל במספר חזיתות נגד אויבים אכזריים השואפים להשמידנו, לפגוע בגוף ולשבור את הרוח – החלטתך מתעלמת מהתרומה המהותית של ידע, חכמה והקניית דעת, בהם התבלט עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה.
אנו פונים אליך בשם כל אוניברסיטאות המחקר בישראל, ומבקשים ממך לשקול שנית את החלטתך, להחזיר את הקטגוריות המדעיות ל”פרס ישראל”, לצד ויד ביד עם הקטגוריה החשובה של “גבורה אזרחית וערבות הדדית”. החלטה שתאחד בין עוז הרוח לאומץ הלב – תהווה מסר שלם ונכון בשנה קשה זו, הן לאזרחי ישראל והן לאומות העולם.
מהפכה בטכניון: 18 חדרי הנקה חדשים נפתחו בקמפוס לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ד, ומפה דיגיטלית עם מיקומיהם בקמפוס זמינה עבור האימהות. בעשורים האחרונים משנה הטכניון את פניו, והודות למאמצים נרחבים לאורך עשורים, אחוז הסטודנטיות לתואר ראשון עולה בהתמדה והגיע השנה לכדי כמחצית מכלל הסטודנטים החדשים. גם מספר הנשים בקרב הסטודנטים לתארים מתקדמים עולה כל הזמן.
הדוקטורנטית קרן אור גרינברג בחדר ההנקה החדש בבניין אולמן
סקר מקיף שערכה סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג בקרב סטודנטיות מן המניין וסטודנטיות לשעבר הציף את הצורך בהקמת חדר הנקה בכל פקולטה. בהמשך לסקר מופו הצרכים, נכתב תקן אחיד לחדרי הנקה בקמפוס ונרכש ציוד וריהוט מתאים עבור הפקולטות, בית הסטודנט ובניין אולמן שבו לומדים כל הסטודנטים והסטודנטיות בשנה הראשונה.
קטיה ברודצקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בחדר ההנקה החדש בפקולטה
את הפרויקט הובילה ליזה שמליוב זריצקי, מנהלת קבוצות הפייסבוק “סטודנטיות בטכניון” ו”אמהות בטכניון”. לדבריה, “בדצמבר 2022 בדקתי בקהילות שלי את מצב חדרי ההנקה בקמפוס. מכיוון שסטודנטיות רבות חוזרות מחופשת לידה ומשלבות אימהות ומחקר החלטתי שאני מרימה את הכפפה ודואגת לכל אחת ואחת מהן לחדר הנקה קרוב, נגיש ומאובזר – חדר עבור הנקה ושאיבת חלב בחודשים הראשונים לאחר לידה, שיקל על חזרה לשגרה מבלי לוותר על חלב אם.”
ליזה שמליוב זריצקי, מובילת הפרויקט
כל חדרי ההנקה בטכניון ממוזגים ומאובזרים בכורסת הנקה, שידת החתלה, מקרר ייעודי לחלב אם ופינת עבודה הכוללת שולחן וכיסא מחשב. בצמוד לכל חדר קיים מטבחון לטובת שטיפת כלי השאיבה, ובחלק מהחדרים מותקן כיור.
“עם העלייה המבורכת במספר הסטודנטיות בטכניון עלה ביתר שאת הצורך לספק לאימהות שביניהן תנאים הולמים ומכבדים להנקה או לשאיבת חלב בכל יחידה/פקולטה בה הן לומדות או עובדות,” אומרת פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה. “התמרון בין חיי משפחה לעבודה או לימודים תובעניים הוא פעמים רבות קשה ומאתגר, והדבר נכון כפליים כשמדובר באם לתינוק יונק. חדרי ההנקה החדשים הם עוד דרך לעזור לאותן נשים להרגיש בבית בטכניון. אני מודה לכל אלה שהתגייסו למען הפרויקט החשוב הזה והביאו להצלחתו: דיקנים וראשי מנהל, סמנכ”לית התפעול זהבה לניאדו, ממונת גיוון שוויון והכללה אפרת ברקאי-גורל וליזה שמליוב זריצקי שהובילה את הפרויקט במסירות רבה.”
למפה דיגיטלית של חדרי ההנקה בקמפוס – לחצו כאן
למידע בנוגע התאמות אקדמיות להורים לחצו כאן
שושי לבבי התמנתה לתפקיד סמנכ”לית מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, והחלה את תפקידה ב-8 בפברואר השנה.
לדבריה, “מינוי זה מהווה סגירת מעגל עבורי עם חזרתי למוסד בו רכשתי את השכלתי המקצועית, והזדמנות חשובה לקדם יחד עם הצוותים המקצועיים בטכניון את המערכים המיחשוביים והטכנולוגיים הרבים, כיאה לארגון אקדמאי מוביל”.
שושי לבבי
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, בירך את לבבי על מינויה לתפקיד סמנכ”לית המיחשוב ומערכות המידע הראשונה בטכניון, ואמר כי היא “תרתום את ניסיונה העשיר בארגונים ציבוריים כדי להמשיך ולקדם את הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של השנים הבאות.”
לבבי השלימה תואר ראשון בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, וגם את התואר השני (MBA) עשתה בפקולטה. מאז היא צברה ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המיחשוב ומערכות המידע בארגונים שונים. בעשור האחרון היא שימשה בתפקידי ניהול בכירים ובהם מנהלת מחלקת המחשוב של המרכז הרפואי כרמל ומנהלת מטה ותכנון בחטיבת מערכות מידע ודיגיטל של שירותי בריאות כללית. בתפקידה האחרון היא כיהנה במשך שלוש שנים וחצי כסמנכ”לית טכנולוגיות ומערכות מידע בעיריית חיפה.
מחקר חדש של מדעני הטכניון עוסק בהתפתחות הרבייה המינית – רבייה שבה תאים של שני יצורים שונים מתאחים ויוצרים יצור חדש. ראוי לציין כי עד להתפתחות הרבייה המינית, לפני כ-2.5 מיליארד שנה, התרבו יצורים חיים ברבייה אל-מינית, שבה התא יוצר עותק של עצמו וכך משמר את הפרופיל הגנטי שלו. ומכאן – לשיטה שפיתחו מדעני הטכניון.
שיטה חדשנית שפותחה בטכניון תסייע בניבוי פוטנציאל הפוריות של תאי הזרע ובטיפולי הפריה לזוגות הסובלים מבעיות פריון. את המחקר שהתפרסם בכתב העת eLife ערכו ד”ר ניקולס ברוקמן, פרופ’ בנימין פודבילביץ וקלרי ולנסי מהפקולטה לביולוגיה.
במהלך הפריה (Fertilization) מתהווה יצור חדש ממפגש בין זרע וביצית, שהם תא המין הזכרי ותא המין הנקבי. כדי שההפריה תתרחש נדרשים הזרע והביצית לא רק להיצמד זה לזה אלא גם להתאחות לכדי תא אחד בעל גרעין אחד. ברקמות הגוף תאים אינם נוטים להתאחות, שהרי אחרת היו תאי הגוף מתמעטים בהדרגה לכדי תא ענק אחד. לכן, כדי שיתקיים איחוי נדרשים גורמים מסייעים, בייחוד באיחוי שבין זרע וביצית שעליו להתרחש במקום ובזמן הנכונים.
שניים מהגורמים האלה הם החלבון IZUMO1, הנמצא על פני הזרע, והחלבון Juno הנמצא על הביצית. שני חלבונים אלה מסייעים ב”נעילה” המשותפת של שני תאי המין לקראת איחויים לכדי תא אחד.
במחקר קודם שהתפרסם בשלהי 2022 הראו ד”ר ברוקמן ופרופ’ פודבילביץ כי IZUMO1, נוסף על תפקידו בהצמדה של הזרע והביצית, מתפקד כחלבון איחוי ללא נוכחות של מקבילתו הנקבית Juno.
במחקר הנוכחי הם מראים כי באמצעות בדיקה פשוטה, אפשר לנבא את פוטנציאל הפריון של דגימת זרע. השיטה נקראת SPICER (Sperm-induced cell-cell fusion requiring Juno), שפירושה איחוי בין-תאי מושרה בידי זרע הדורש נוכחות Juno. באמצעות T3, יחידת המסחור של הטכניון, הם רשמו פטנט על בדיקה זו, העשויה להערכתם לחולל מהפכה בבדיקות של פוריות גברית ובפיתוח אמצעי מניעה חדשים.
ראוי לציין כי על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-15% מאוכלוסיית העולם מושפעת מבעיות של אי-פוריות. כדי להעריך את רמת הפוריות של הגבר נעשות כיום בדיקות זרע שבהן נבדקים ריכוז, ניידות, מורפולוגיה וחיות. על פי בדיקות אלה ממליץ הצוות הרפואי להורים העתידיים על הטיפול הרצוי להם. עם זאת, בדיקות אלה סובלות ממגבלות רבות, וזה הרקע לחשיבות הרבה של הפיתוח החדש של חוקרי הטכניון.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והנציבות האירופית למחקר (תוכנית Horizon 2020, מלגת מרי קירי).
באיור: משמאל: ביטוי של JUNO מתאי ביצית בתרבית תאים. כאשר מוסיפים לתרבית דגימת זרע, בעל פוטנציאל הפרייה, הזרע מביא לאיחוי בין התאים לבין עצמם (התהליך המתואר בחץ השחור העליון, המסומן SPICER; האיחוי מודגם במעגל הימני העליון). כאשר הזרע אינו תקין, האיחוי אינו מתרחש (התהליך המתואר בחץ השחור התחתון; כישלון האיחוי מודגם במעגל הימני התחתון).
בסרטון: שני תאים צבועים בעזרת חלבון ירוק זרחני (GFP) המבטאים את החלבון JUNO על גבי קרום התא, לפני הוספת תאי זרע ואחריה. זמן קצר לאחר הוספת הזרע, שני התאים מתאחים זה עם זה ויוצרים תא בעל שני גרעינים.
השנה הטקס כלל קטגוריה חדשה – נאמן בטיחות טכניוני מצטיין. הפרס בקטגוריה זו הוענק השנה למר עדי בן-ארי, מהנדס מעבדתו של פרופ’ ליאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות, ונאמן בטיחות מצטיין מזה שנים בפקולטה.
הפקולטה להנדסה ביו–רפואית זכתה השנה בשני פרסים. הראשון – פרס עובד מצטיין בבטיחות הוענק לד”ר אונית אלאלוף, למנהלת מעבדתו של פרופ’ יואב שכטמן.
ד”ר אלאלוף קידמה יוזמות בטיחות רבות במעבדתה. בפרס השני – פרס מעבדה מצטיינת בבטיחות, זכתה השנה מעבדתה של ד”ר לימור פרייפלד מהפקולטה.
ד”ר פרייפלד היא חברת סגל צעירה, המנחילה תרבות בטיחות גבוהה במעבדתה תוך דוגמא אישית ובסיועה המקצועי של מנהלת מעבדה, ד”ר ענבר ברוש.
מימין לשמאל: ד”ר עדי חן, מר ניר בליץ, פרופ’ מיכאל גליקמן, פרופ’ יואב ערבה, ד”ר שירלי לרום, מר גיל דותן.
פרס הפקולטה המצטיינת לבטיחות הוענק השנה לפקולטה לביולוגיה.
הפקולטה מדגימה מזה מספר שנים אקלים בטיחות גבוה מאד, המתבטא בהקפדה על תיקון פערים בטיחותיים תשתיתיים בפקולטה, התייחסות לכל סקר בטיחות שנערך בפקולטה, קיום וועדות בטיחות פקולטיות, קידום יוזמות ייחודיות לפקולטה ובהן, הפיכת יום העיון לבטיחות ליום בטיחות פנים-מעבדתי במסגרתו המעבדה מבצעת בדיקות בטיחות פנימיות למערכות בטיחות הנדסיות, לסדר ונקיון מעבדתיים.
לדברי דיקן הפקולטה, פרופ’ מיכאל גליקמן, וראש המינהל, מר ניר בליץ, הבטיחות מהווה ערך עליון בפקולטה. השתתפותם של חברות וחברי הסגל האקדמי בפעילויות הבטיחות מהווה הצהרה מנהיגותית וערכית ממעלה ראשונה. הטקס הסתיים בהרצאתו המרתקת של פרופ’ יורם רייטר, מהפקולטה לביולוגיה, אודות תרופות ביולוגיות מותאמות אישית.
מימין לשמאל: מר אהרון אלפסי, פרופ’ חיים אזהרי, ד”ר ענבר ברוש, ד”ר לימור פרייפלד, ד”ר אונית אלאלוף, גב’ קרין גפן מגיורה.
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, ביקש להוקיר את הזוכות והזוכים בפרסים על תרומתם לחיזוק ושיפור האקלים הבטיחותי בטכניון. עוד אמר, כי שמירה על תרבות ארגונית – בטיחותית חיונית למוסד אקדמי, העוסק במחקר מדעי מתקדם, תוך שימוש בחומרים וציוד, העלולים להוות מקור לסיכון בטיחותי. המנכ”ל ביקש להודות לכלל מארגני הטקס, בראשות ד”ר עדי חן, וצוות יחידת הבטיחות, ולאחל שנת שמירה על רמת בטיחות גבוהה בטכניון.
