כחלק מההיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ד, ובנוסף לתמיכה ולעזרה אקדמית למשרתי המילואים, נדרשות פעולות שישיבו לקמפוס את הביטחון האישי ויסייעו לסטודנטים בהפחתת המתח והחרדה. חלק חשוב בכך הוא חיזוק החוסן הנפשי של הסטודנטים והסטודנטיות ומתן מענה למצוקותיהם מתוך הבנה שביטחון פסיכולוגי הוא תנאי חיוני ללמידה.
המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, הפועל במסגרת המעטפת הרחבה של לשכת דיקן הסטודנטים, פיתח בעקבות אירועי החודשים האחרונים מודל של “קמפוס מודע טראומה”. לדברי מנהלת המרכז דליה פלד, “פתיחת סמסטר חורף תשפ”ד מציבה בפנינו אתגרים שלא הכרנו בעבר מבחינת רמת החשיפה לטראומה הלאומית. אין לנו ספק שאנו צפויים לפגוש בקמפוס סטודנטים וסטודנטיות שחוו קשיים רגשיים שונים. רבים מהם שרויים בתהליכים של אבל, דכדוך וחרדה בשל המלחמה שעדיין לא הסתיימה, וכל אחד מהם מגיב אחרת לסיטואציה.”
מודל “קמפוס מודע טראומה” מושתת על הבנה מעמיקה של השלכות החשיפה לטראומה ושל השפעתה של הטראומה על תהליכי למידה, השתלבות והצלחה אקדמית. המודל יסייע לצוות יועצי המרכז לקדם תהליכי צמיחה ממשבר, פיתוח חוסן אישי וקהילתי בקמפוס וחזרה מוצלחת לשגרה חרף המצב המורכב והקשה.
בשנה האחרונה הפך צוות המרכז לייעוץ לצוות חוסן טכניוני, כחלק ממערך החירום הפנימי שנבנה בטכניון בראשות יחידת הביטחון. הצוות הוכשר לספק מענה לסטודנטים לאחר חשיפה למצבי טראומה וחירום, וכתוצאה מכך הוקם מרכז החוסן לסטודנטים והורחבו אפשרויות הפנייה למרכז. עד היום פנו למרכז דרך ערוצי החירום יותר מ-100 סטודנטים בבקשה לעזרה. לדברי דליה פלד, “אנו נענים במהירות וביעילות לפניות של הצוותים האקדמיים והמנהליים בפקולטות ומספקים להם כלים להתמודד עם המצב, לפתח מנגנוני חוסן וצמיחה בתוך הסיטואציה הקשה ולייצר תקשורת פורייה עם הסטודנטים.”
בנוסף לכך, בתמיכת דיקנט הסטודנטים והנהלת הטכניון, כל צוות המרכז עבר לאחרונה קורס לפיתוח מיומנות טיפולית ראשונית בנפגעי טראומה נפשית. הקורס הועבר על ידי ד”ר שי שורר, מומחה בטראומה, והוא נועד לסייע לצוות לספק מענה ראשוני לסטודנטים המטופלים בקהילה ולסטודנטים שחוו טראומה באירועי השבעה באוקטובר או בשירות המילואים וללוות אותם בדרך מקצועית ויעילה לטובת חזרתם המהירה לשגרת לימודים ולהצלחה אקדמית.
מיינדפולנס ככלי להפחתת מתח ולחץ, מרחב שירה משותף, תרפיה בצחוק ובתנועה, נגינה על תופים – אלה כמה מהפעילויות שיזמו לשכת דיקן הסטודנטים ואגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) במסגרת התוכנית “חזרה למסלול”. תוכנית זו היא אחת היוזמות הייחודיות בהתארגנות לשנת הלימודים תשפ”ד ומטרתה להקל על הסטודנטים והסטודנטיות בחזרתם לקמפוס. סדנאות נוספות שיתקיימו במסגרת התוכנית הן סטוריטלינג לעולם העבודה, סדנאות אומנות ודמיון מודרך, אסטרטגיות למידה וניהול זמן, קריירה בעולם משתנה וחוויות ממסע לאוורסט.
סטודנטים בסדנה להכנת שלטי השראה דקורטיבים.
“אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה על קיומנו,” אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “רבים מהסטודנטיות והסטודנטים שלנו עדין משרתים במילואים ואני שולחת לכולם מכאן חיזוקים וחיבוקים. חשוב לי להדגיש שנעשה הכול כדי לעזור לכם להשתלב חזרה בלימודים עם חזרתכם לקמפוס. הטכניון מאחל נחיתה רכה ושנת לימודים פורייה לכל הסטודנטיות והסטודנטים ובמיוחד לכל הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים. אנחנו מחכים לכולכם בקמפוס.”
סטודנטים במרחב שירה משותף
בחודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה שירתו במילואים, בצו 8, אלפי סטודנטיות וסטודנטים בטכניון, כמו גם רבים מחברי הסגל האקדמי והמנהלי ומצוותי ההוראה. מאז פרוץ המלחמה נרתם הטכניון ככל יכולתו כדי לתמוך בהם. בסיועם של ידידי הטכניון בארץ ובעולם הוקמה קרן סיוע מיוחדת, שאיפשרה לטכניון להעניק לכל אחד מסטודנטים אלה 6,000 שקל שיסייעו להם בתשלומים השונים הקשורים לטכניון. בנוסף נקבעה שורה של התאמות אקדמיות ואחרות, לרבות התאמות מורחבות למגויסים בצו 8 למלחמת “חרבות ברזל”.
סטודנטיות בשיעור יוגה
תוכנית “חזרה למסלול” מתקיימת בתאריכים 24 בדצמבר ל-11 בינואר בהובלת לשכת דיקנית הסטודנטים ואס”ט. היא תסייע לסטודנטים, ובעיקר למשרתי המילואים, לחזור לשגרה באופן חלק ככל האפשר, להתרענן ולהשלים פערים. בכל יום מתקיימות סדנאות ופעילויות בקמפוס בין השעות 10:30 ל-15:00, ואחר הצהריים נערכות הרצאות זום של מומחים מתחומים שונים. ההשתתפות היא על בסיס מקום פנוי ואין הרשמה מראש.
אלפי חיילים נפצעו מאז השבת של השבעה באוקטובר, בהם גם סטודנטים בטכניון. אחד מהם, נאור אילוז, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, נולד במרכז הארץ וגדל במצפה רמון – “שם חוויתי את כל הילדות שלי. הייתי ילד שובב. בחטיבת הביניים למדתי בבית ספר חרדי שכיום אני יודע שפעל ללא רישיון, וממש לא קיבלתי בסיס לימודי טוב.” בתיכון הוא למד בישיבה התיכונית ‘אור עציון’ ושנתיים בפנימייה צבאית. “בכיתה י’ העבירו אותי להקבצה של ‘השואפים’, שם למדו ל-3 יחידות במתמטיקה. ממש התעצבנתי והחלטתי שאני פשוט מתיישב בכיתה של 5 יחידות. ניסו להוציא אותי. קראו למנהל. אפילו תפסו אותי מעתיק במבחן הראשון, אבל נתנו לי הזדמנות ובמועד ב’ הוצאתי הכי גבוה. בכיתה י”ב השלמתי פיזיקה בבית ספר חיצוני, ובזכות ההשקעה בשנתיים האחרונות של התיכון אני היום לומד בטכניון, בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.”
נאור אילוז עם פרופ’ טל שימא דיקן הפקולטה לאוירונוטיקה וחלל בבית החולים
פאסט פורוורד למלחמת חרבות ברזל: אילוז, ששירת בסדיר כחובש קרבי בחיל ההנדסה, גויס למילואים בצו 8 כחובש במחלקת הסיור של פלוגה מסייעת 198. בבוקר ה-8 בנובמבר, חודש ויום לאחר שהחלה מתקפת החמאס על ישראל, יצאה לדרך פשיטת פתע של צה”ל על מוצב 17 של החמאס. הפשיטה, שהתבססה על מידע מודיעיני שכלל מנהרות ועשרות פעילי חמאס במרחב היעד, שילבה התקפות מהאוויר, כלים הנדסיים, טנקים וכמה גדודי חי”ר וכוחות נוספים.
“המסייעת צברה ביטחון בשטח בימים רבים של לחימה,” אומר אילוז, “ולכן וקיבלנו את הזכות לעמוד בראש הכוחות הרגליים בפשיטה הזאת. בסביבות 9:45 הגענו למבנה הראשון וזיכינו אותו כדי לחפות על ציר מרכזי שחצה את המקום.”
המבנה היה בנוי משלוש קומות וגג. המחלקה של אילוז הוצבה בקומה השלישית ומחלקה נוספת בקומה השנייה. השהייה בו תוכננה להיות קצרה, אבל כל תוכנית היא בסיס לשינויים.
תוך זמן קצר נפגע א’, אחד החיילים, ואילוז, הסמכות הרפואית בשטח, הורה להעבירו לחדר פנימי והצטרף אליו. בשעה 10:10 נשמע צרור ירי ארוך מתוך הבית ואחד החיילים צעק שזיהה מחבל עם RPG. כעבור שתי דקות החל ירי לחייל ששמר על הכניסה לבניין. המפקדים ערכו הערכת מצב והוחלט שהמחלקה של אילוז תצא למתקפת נגד על הבית של המחבלים.
“מכיוון שא’ עדיין היה מסוחרר ובלי איזון הוחלט שרק אני והוא נישאר בקומה השלישית באותו חדר פנימי. המחלקה יצאה להתקפה על הבית, המחבל חיכה להם בגרם המדרגות וזרק רימונים לעברם. הראשון לא התפוצץ אך השני התפוצץ וכמה חיילים נפצעו בדרגות שונות. הם רוכזו במחסן סמוך.”
נאור בשירות המילואים
בינתיים ספג גם הבניין הראשון RPG, וכל הקומה שבה שהו אילוז וא’ הייתה אפופת עשן. “שמעתי את הצעקות מהבניין הסמוך וקיוויתי שאלה לא פצועים, אבל כעבור 10 שניות שמעתי צעקות ‘אילוז, אילוז, יש פצועים וגם המ”פ נפצע.” אילוז חבר למ’, צמד הברזל שלו, ומייד החלו יריות לעברם. “מלא כדורים פוגעים לנו מילימטרים מהנעליים והרגליים, ואני אומר לו ‘יורים עלינו’. כשהערכתי שהם מחליפים מחסניות ביקשתי ממ’ לתת מכת אש ואני נכנסתי לסמטה הצרה שבין שני הבתים. מ’ נתן מכת אש ואני רצתי צמוד לקיר ימין של הסמטה, אבל מייד נורה עלי צרור מקלצ’ניקוב.” אחד הכדורים פגע בכתפו של אילוז ורסיסים רבים ניתזו לפניו מקיר הבלוקים שלידו. שני כדורים אחרים כוונו אליו נעצרו – האחד באפוד והשני ברימון שהיה בפאוץ’. “כשהגעתי לדלת המחסן שבו היו הפצועים חטפתי צרור נוסף של קלצ’ניקוב.” אחד הכדורים נכנס בצד ימין של ירך ימין, שבר את העצם וקרע את עורק הירך ואת הווריד הראשי בירך. הכל קרה בslow motion-.”
אילוז פתח את תיק החירום שלו וניסה להניח לעצמי חוסם עורקים ללא הצלחה. “קראתי לא.מ והוא הניח לי את החוסם. תוך כדי כך אני מסתכל על מצב הפצועים ורואה משמאלי את המ”פ יושב בשקט עם שבר ברגל מהרסיסים של הרימון, רואה את ט’ בלי חולצה בסוף המחסן מעשן סיגריה, מסתכל ימינה ורואה את ג’ עם מבט זעוף ודימום באזור בית השחי. בשלב הזה אני מבין שאני הפצוע הקשה ביותר ושאני צריך רגע לדאוג לעצמי. א.מ. מניח לי חוסם עורקים נוסף. איבדתי המון דם ההכרה שלי הייתה on and off . אמרתי לא.מ. לקחת את המספריים של החובש שלי מהווסט ולקרוע לי את המדים ולסרוק דימומים נוספים, ואז להפשיט את שאר הפצועים.”
וכל אותו זמן הלחימה נמשכת, המ”מ מחפה על הפצועים ועוד פצוע מצטרף לחבריו שבמחסן – פצוע שנורה ביד. “כל 20 שניות מישהו אחר מנער אותי וצועק עליי כדי שאמשיך להישאר בהכרה, וכולם עליי במבט חסר אונים, הרי אני החובש היחיד כאן – והפצוע הכי קשה.”
בסופו של דבר הושכב אילוז על אלונקה ופונה תחת אש לאחד הטנקים שהגיע למקום. המסדרון האחורי של הטנק נפתח, אבל האלונקה הייתה גדולה מדי והוא הועבר ממנה פנימה. ” באותו הרגע התחילה המלחמה הפסיכולוגית הקשה בחיי. כאבי תופת, חלש על סף אובדן הכרה, ערום וקפוא. הרגשתי כמו סרדין בקופסת שימורים. ביקשתי מהטנקיסט להביא לי מים ולהפעיל את המזגן כדי שיהיה לי יותר קל לנשום. כדי להחזיק את עצמי ער שרתי ‘לטיול יצאנו כלנית קטפנו’ ו’לקנות לך יהלום’ של אייל גולן. חזרתי שוב ושוב על השמות של המשפחה הגרעינית שלי, כולל הכלבים. רק להישאר ער.”
חולם להקים תעשיית חלל בנגב
כשעה אחרי האירוע הטנק הגיע לאזור בטוח שבו התבצעה חבירה לאיתן (נגמ”ש צה”לי חדש), שם פגש לראשונה פרמדיק. “באפיסת כוחות תפסתי אותו, ניערתי אותו וצרחתי: ‘קטמין, קטמין, קטמין!’. ולמה לוקח לו כל כך הרבה זמן לפתוח לי וריד? אבל בדיעבד אני יודע שקיבלתי במהירות את סם ההרדמה. אני לא יודע באיזה מינון, אבל התחילו לי הזיות של החיים. ראיתי מסדרונות ארוכים, בתים הרוסים של עזה שהצטמקו והפכו למשחק וירטואלי במחשב, ראיתי מסך עשן ולאחר מכן ירד חושך מוחלט, ומייד לאחר מכן השחור הפך להיות שחור מעובה – מה שהרגשתי באותו הרגע כמוות.”
כשהגיעו לגבול הועבר אילוז לאמבולנס צבאי. “התעוררתי מאור השמש וראיתי עמוד חשמל ישראלי, מה שעורר בי המון תקווה לחיים כי אני ידעתי שאני קרוב לבית חולים.” הוא זוכר כיצד נפתחת דלת הניידת כשהגיעו לבית החולים ברזילי. “הכניסו אותי לחדר ניתוח וראיתי עשרות אנשים בחלוקים וצעקתי להם ‘תרדימו אותי תרדימו אותי’. וזה מה שהם עשו.”
באותו ערב התעורר אילוז בשעה שבע, ועד היום הוא מתקשה לעכל את מה שעבר עליו בעזה. מאז הראיון עימו הוא עבר מבית החולים ברזילי למחלקת השיקום בתל השומר. הוא שומר על אופטימיות ומאמין שלא נפצע לחינם, שהרי “זאת זכות. נקראנו להגן על הבית.” העתיד ברור לו, לפחות ברמה הלאומית: “החלום שלי זה להקים תעשייה של תעופה וחלל בנגב, שמדינת ישראל לא תהיה תלויה בגורמים חיצוניים ושנשמר את העליונות האווירית של ישראל במזרח התיכון.”
לשכת דיקן הסטודנטים ואגודת הסטודנטים בטכניון מזמינים אתכם לשבועיים של הרצאות וסדנאות מעשרות עולמות תוכן שונים, והכל בשבילכם, שתוכלו לחזור ברכות לשנת הלימודים ולקמפוס. מוזמנים ומוזמנות להתחזק, להשתחרר, להכיר ולפגוש אנשים. מצפים לכם!
בשבוע שעברביקרה בטכניון משלחת בכירים ממשרד הכלכלה והתעשייה בראשות מנכ”ל המשרד עו”ד אמנון מרחב. הפגישה נועדה להעצים את הקשר בין הטכניון לתעשייה הישראלית, ושני הצדדים הסכימו על כך שהנהלת הטכניון מבינה היטב את חשיבות הקשר הזה, וכי התעשייה מבינה את גודל הפוטנציאל הטמון בשיתוף הכוחות עם הטכניון. “משרד הכלכלה מקדם מהלכים משותפים ביחד עם המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר הציבורי,” אמר עו”ד מרחב,” ואנחנו מאמינים שיצירתם של שיתופי פעולה תאפשר מתן מענה הולם לאתגרים הרבים. מטרתנו לשלב בתקציב 2024 תוכנית צמיחה משמעותית למשק.”
בכירי משרד הכלכלה והטכניון
הביקור החל בפגישה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בנוכחות המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה פרופ’ ליהי צלניק מנור וחברי סגל בפקולטה ובהם דיקנית הפקולטה פרופ’ סימה ירון. לאחר מכן ביקרה המשלחת במטה PTC בטכניון ובמכון הלאומי לחקר הבנייה.
לסיכום הביקור הצטרף המשנה לנשיא למחקר, פרופ’ נעם אדיר, ושמע מחברי המשלחת על הערכתם לרמה הגבוהה של המחקרים שהוצגו בפניהם בביקור ועל התאמתם למטרות המשרד. פרופ’ אדיר אמר “הטכניון פועל כיום לשיפור הקשר בין המחקר האקדמי ליישומי, שהוא קשר חיוני לחוסנו של הטכניון ולקידומה של מדינת ישראל. מחקר אקדמי פועל לעיתים בלוחות זמנים שונים מאלה של ענפי התעשייה, אך באמצעות שיתוף פעולה עם הגורמים השונים אפשר לספק לחוקרים שלנו כלים לקידום המחקר היישומי, תוך שמירת המטרות האקדמיות של החוקרים והסטודנטים.”
עוז כץ, מנהל מינהל התעשיות במשרד הכלכלה, אמר כי “המלחמה היא משבר אך גם הזדמנות. ראשית, היא מבהירה את חיוניותם של התעשייה, הבינוי והחקלאות למשק הישראלי. אלה תחומים הסובלים בשיגרה מפריון נמוך יחסית למדינות ה-OECD, ובתקופת המלחמה גם ממחסור חמור בכוח אדם. הפתרון לשתי בעיות אלה טמון בהטמעת חדשנות – צעד שיוביל גם לצמצום פערים ולחיזוק הפריפריה. במהלך הזה יש לטכניון תפקיד חשוב. הנהלת הטכניון הבינה היטב את חשיבות הקשר עם התעשייה, ולתעשייה ברור שהטכניון הוא משאב משמעותי מאוד.”
דוד שם טוב, מוביל חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר במוסד הטכניון, ציין כי לפני חודשים ספורים חתמו הטכניון ומשרד הכלכלה והתעשייה על מיזם “טכניון 360” בהשקעה של 4 מיליון שקל, וכי המפגש הנוכחי נועד להרחיב פעילות זו. במסגרת המיזם יובילו הטכניון והמשרד שילוב של חדשנות, הכשרה ויזמות בעשרות מפעלי ייצור, זאת כדי לשפר את הפריון ואת יכולת התחרות של התעשייה הישראליות.
החלום של אביב היינה ובן זוגה יהונתן מימון היה ללמוד יחד הנדסה בטכניון. יהונתן ואביב, תושבי אופקים, הכירו ב-FIRST, תוכנית חינוכית בהובלת הטכניון שנועדה לעורר בילדים ובבני נוער סקרנות טכנולוגית ולטפח אותם כמנהיגי מדע וטכנולוגיה.
סמל יהונתן מימון ז”ל
יהונתן ז”ל נולד בבני ברק למשפחה חרדית המונה 12 נפשות. כשהיה בכיתה ח’ עברה המשפחה לאופקים. יהונתן נטש בהדרגה את אורח החיים החרדי. האם ניסתה לסייע לו להשתלב במערכת החינוך, אך הוא עבר ממסגרת למסגרת ולא הצליח להשתלב. הישיבה התיכונית באופקים קיבלה אותו אף שלא עמד בתנאי הסף. מנהלת הישיבה סיגלית חדד, שהאמינה ביכולותיו, פעלה לשילובו באחת מקבוצות הרובוטיקה של FIRST באופקים, “עיטי המדבר” (Desert Eagles FRC #6104) – קבוצה ייחודית המשלבת תלמידי ישיבה, בנות אולפנה ותלמידי תיכון.
יהונתן ואביב
“יהונתן התקבל על ידי חברי הקבוצה באהבה ובחיבוק ענק,” מספרת מנטורית הקבוצה רות נעמני. “יהונתן סיפר לי שהידע שלו בחשבון מצומצם מאוד והוא אינו מכיר את האותיות באנגלית. שאלתי מי בקבוצה מוכן לסייע לו בנושאים אלה, וקפטנית הקבוצה אביב היינה – תלמידה מצטיינת בכיתת מצוינות מדעית – נענתה מייד.”
אביב סייעה וחנכה את יהונתן במשך קיץ שלם, מה שאיפשר לו לחזור למערכת החינוך, ויותר מכך – לסיים את התיכון עם בגרות מלאה בפיזיקה (5 יחידות), אנגלית (5) ומתמטיקה (4). גם בקבוצת “עיטי המדבר” השתלב יהונתן כראש צוות וכמוביל הכשרות.
החברות בין אביב ליהונתן הפכה לאהבה גדולה, אך זו נקטעה ב-4 בנובמבר עם מותו הטראגי של יהונתן ז”ל לוחם בסיירת הנחל, שנפל בצפון רצועת עזה.
מנכ”ל FIRST עדו מזורסקי, שפגש את אביב בימי השבעה על יהונתן, פנה לפרופ׳ מנחם כפתורי, שהוביל בעבר את פעילות FIRST בטכניון, ולנשיא הטכניון פרופ׳ אורי סיון, וכך נולד הרעיון למלגת הלימודים המיוחדת לאביב היינה.
“אני משתתף בצערך הכבד על מותו של בן זוגך, יהונתן מימון ז”ל, אשר נפל במלחמה להגנת מדינת ישראל,” כתב לאביב נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “למדתי שחלומך וחלומו של יהונתן היה ללמוד הנדסה, ולהשפיע באופן זה על האנושות כולה. מתוך הערכה עמוקה לפועלך ולמנהיגותך ועל מנת לסייע לך בהגשמת החלום, הטכניון החליט להעניק לך מלגת שכר לימוד לשנתיים. אני תקווה שהמלגה תאיר מעט את יומך בשעות קשות אלו, ותשמש אות לזכרו של יהונתן ז”ל.”
מכתב נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון לאביב היינה
בשבוע שעבר, ביום השלושים לנפילתו של יהונתן, קיבלה אביב את המלגה לטכניון מידיה של המנטורית של שניהם, רות נעמני.
את הדברים כתב רס”ן (במיל’) דניאל וידקר, מפקד פלוגה ג’ בגדוד ההנדסה 749 ודוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. וידקר, המוביל את הפלוגה שלו בלחימה בעזה, קיבל שם הודעה כי המאמר שלו התקבל למגזין המדעי היוקרתי Advanced Materials Technologies לאחר ששלח מעזה את התיקונים האחרונים שכתב בשיטה העתיקה – עט על גבי נייר – ושלח לשני המנחים שלו, פרופ’ מורן ברקוביץ’ מהטכניון ופרופ’ גובינד קאיגלה מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. במכתבו לשניהם הוא מציין כי “תמיכתכם לאורך שנים, ובמיוחד במהלכה של תקופה מטורפת זו, לא רק העניקה לי כוחות בקריירה המקצועית שלי אלא גם מספקת לי נחמה ושלוות נפש.”
רס”ן (במיל’) דניאל וידקר
וידקר, המגדיר את עצמו כ”איש של אנשים ומדען”, מתמחה בטכניון במיקרו-זרימה ומאמרו האחרון מתאר שיטה חדשה להדפסה תלת ממדית בסקאלה מיקרונית של מתכות שונות המשתלבות למבנה אחד. כמו כן, הוא חלק מצוות הפיתוח ליצירת אופטיקה בתנאי מיקרו-כבידה, וניסוי טיסה פרבולית שאותו הוביל ושנועד לבחון פילמור בתנאי מיקרוכבידה, נדחה עקב המלחמה. במכתבו הוא ממשיך וכותב: “סמליות החג ברורה כעת יותר מתמיד, כי באנו חושך לגרש. תודה לפקולטה להנדסת מכונות בפרט ולכל בית הטכניון בכלל על התמיכה והעמדה הברורה כל כך באשר לחשיבות המשימה. תודה על הרגישות והעזרה לסטודנטים שכעת נלחמים בחזית ועתידים לחזור למעבדות ולספסל הלימודים. בברכת ימים שקטים וחג שמח, דניאל.”
פרופ’ לבנברג היא חוקרת בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, שפיתחה טכנולוגיות ליצירת רקמות להשתלה באזורים פגועים בשריר, בלב, בעצם ובחוט השדרה. לאחרונה היא הציגה טכנולוגיה ליצירת אוזן מהונדסת שתחליף אוזניים שלא התפתחו כראוי. בשנים האחרונות היא רותמת את מחקריה גם ליצירת בשר מתורבת, והחברה שהוקמה על סמך מחקריה (אלף פארמס) כבר הציגה את סטייק האנטריקוט המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא.
פרופ’ שולמית לבנברג
במהלך השנים זכתה פרופ’ לבנברג בפרסים רבים ובהם פרס ברונו ופרס רפפורט, רשמה עשרות פטנטים והקימה כמה חברות הזנק. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לתאי גזע ועד לאחרונה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. השנה היא נבחרה כעמיתה במכון האמריקאי להנדסה רפואית וביולוגית (AIMBE).
NAI – האקדמיה הלאומית (האמריקאית) לממציאים פועלת לקידום חוקרים באקדמיה שהמצאותיהם משפיעות משמעותית על החברה, הכלכלה ורווחת האדם. הוועידה השנתית תתקיים תחת הכותרת “כלים לפיתוח פתרונות חברתיים”. האקדמיה עוסקת גם בדירוג האוניברסיטאות המובילות במספר הפטנטים המאושרים בארצות הברית, ובשנה שעברה היא דירגה את הטכניון, לפי נתוני 2021, במקום הראשון באירופה וה-40 בדירוג העולמי.
כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, באמצע אוקטובר, נתקל פרופ’ יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בפרויקט אקדמיה מתנדבת. יוזמה חדשה ומרגשת זו נועדה לרתום חברי סגל אקדמי ומינהלי, דוקטורנטים ומסטרנטים לסייע בהוראה לתלמידים מפונים מהצפון ומהדרום בזמן המלחמה ולתמוך בהם. פרופ’ כרמל יצר קשר עם הוגה היוזמה, ד”ר לב טלאור מאוניברסיטת אריאל, והציע לעזור לא רק בהוראה אלא גם בארגון.
בעקבות זאת מרכז כיום פרופ’ כרמל את היוזמה במחוז הצפון, וד”ר רונית כהן, מנהלת המעבדה לאקולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, קיבלה על עצמה לרכז את הפעילות במחוז חיפה. בשיתוף בינם לבין מיכל מאיר, המרכזת את יוזמת “ערבות הדדית” בטכניון, נשלח מייל לכלל חברי הסגל בטכניון, ובעקבותיו התנדבו חברי סגל אקדמי ומנהלי רבים מהטכניון ליוזמה זו. לדברי פרופ’ כרמל, “ב’אקדמיה מתנדבת’ רשומים כיום יותר מ-500 מתנדבות ומתנדבים בישראל. לשמחתי הטכניון מוביל בפער על כל שאר המוסדות האקדמיים, עם יותר מ-150 מתנדבות ומתנדבים.”
גם הסטודנטים בטכניון התגייסו למאמץ ההוראה, ואת היוזמה הזאת מרכז עמית פלטי, סטודנט לתואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה העובד במרכז לקידום ההוראה והלמידה בטכניון. “עד כה התנדבו כ-120 סטודנטים להוראת מתמטיקה, מדעים ואנגלית,” הוא אומר, “ואני עובד על החיבור בין המתנדבים לבתי הספר הזמניים שהוקמו עבור המפונים במלונות (לבתי ספר יסודיים) ובמכללות (תיכוניים). זה מאוד מורכב, כי הדברים מאוד דינמיים. קורה שאנחנו מתאמים לסטודנט התנדבות בבית ספר זמני – ולמחרת מקבלים עדכון שכבר אין שם בית ספר. מדובר במספרים עצומים: רבבות מפונים מהצפון נמצאים במקומות זמניים בחיפה, בכרמיאל ובסובב כנרת, ככל הנראה לתקופה ארוכה, והסיוע לצוותים החינוכיים ממש חיוני בימים אלה.”
ההתנדבות העיקרית במסגרת “אקדמיה מתנדבת” היא בבתי הספר, אולם רבים מתנדבים בנוסף גם במרכזי למידה הפועלים אחר הצהריים. במרכז הלמידה המשלים במלון חוף גיא בכנרת, לדוגמה, מתנדבים פרופ’ יזהר אור מהפקולטה להנדסת מכונות, דיקנית הפקולטה למדע והנדסה של חומרים פרופ’ גיטי פריי, ד”ר יוסף פריי, ד”ר מורן בנהר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובוגרת הטכניון ד”ר תרצה לוטרמן. למרכז הלמידה מגיעים תלמידים מבתי הספר המפונים של קיבוצים ומושבים באזור נהריה, ששולבו בבית הספר התיכון כדורי.
פרופ’ כרמל עצמו מלמד מדעים בכיתות ח-י. לדבריו, “אני לא נצמד לתוכנית הלימודים אלא מנסה להיות מעניין ורלוונטי עבורם. גם ככה קשה להם להתרכז בלימודים בתקופה זו, אחרי שנעקרו מביתם ועברו לגור בבית מלון ארעי, לתקופה בלתי ידועה.”
מאז תחילת המלחמה תומך הטכניון ככל יכולתו בסטודנטים ובסטודנטיות משרתי המילואים מבחינה אקדמית וכלכלית.
בהמשך לבקשת גורמי צה״ל ובשיח איתם, החליטה הנהלת הטכניון לדחות בשבוע נוסף את פתיחת שנת הלימודים לתאריך 14.1.24, כדי להמתין לשחרור נוסף של סטודנטים ממילואים, ולסייע להם בשיבה לספסל הלימודים.
מתווה זה שונה מהמתווה בשאר האוניברסיטאות.
הטכניון ילווה את חזרת הסטודנטים משרתי המילואים במגוון פתרונות אקדמיים, בליווי חונכים לתמיכה אקדמית אישית ושיעורי עזר. בנוסף מוצעת למשרתי המילואים מעטפת הכוללת תמיכה רגשית, סיוע כלכלי ועוד.
הטכניון למען משרתי המילואים – מענק בגובה 6,000 ש”ח – לקריאת הכתבה
הטכניון פוטר את הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים תקופה משמעותית במילואים מבחינות אביב וקיץ תשפ”ג – לקריאת הכתבה
“מאז הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, גואה גל של אנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים של רבות מן האוניברסיטאות בארצות הברית, ובכללן אוניברסיטאות העילית. במקום אמפתיה ותמיכה בסטודנטים ישראלים ויהודים על האסון הנורא שפקד את העם היהודי בארצו, גועשים הקמפוסים בהפגנות הקוראות להשמדתה של מדינת ישראל (“מהנהר עד לים”), לפעילות טרור נגד אזרחי ישראל (“אינתיפאדה”), ולשנאת יהודים וישראלים באשר הם. זיכרונות מימים חשוכים מעברנו שבים ועולים. במציאות זו בולטת חשיבותה של הנהגה תקיפה באוניברסיטאות האמריקאיות שתאמר: “עד כאן”. לצערנו הנהגה זו חסרה בימים אלו.
כישלונן הצורב של הנשיאות בשימוע בקונגרס משקף אזלת יד, שלהן ושל נשיאות ונשיאים אחרים, בטיפול במופעי אנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים השונים בארצות הברית. אין די בהתנצלות ובהבעת צער, נדרשים מעשים ברורים ונחרצים.”
הטכניון יעניק לסטודנטים ולסטודנטיות ששרתו תקופות ארוכות במילואים במלחמת ‘חרבות ברזל’ פטור מהיבחנות במועדי ב’ של סמסטר אביב תשפ”ג ומבחינות סמסטר קיץ תשפ”ג. מתן הפטור, והאפשרות להתחיל את שנת הלימודים תשפ”ד ברגל ימין, מצטרפים להטבות קודמות שניתנו בטכניון למשרתי המילואים מאז פרוץ המלחמה: מענק בגובה 6,000 ₪ לכל הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים, פטור מתשלום שכר דירה במעונות, סיוע רגשי להקלה ולתמיכה, סיוע כלכלי מיוחד לסטודנטים משרתי המילואים ולבני משפחותיהם ועוד.
אלפי סטודנטיות וסטודנטים בטכניון גויסו לשירות מילואים בצו 8 מתחילת מלחמת “חרבות ברזל’, וכך גם רבים מחברי הסגל האקדמי והמנהלי ומצוותי ההוראה. מתן הפטור מבחינות תשפ”ג למשרתי המילואים יאפשר להם להשלים את השירות ולשוב במהרה לספסל ללימודים בטכניון. לאור האופי המיוחד של הלימודים בטכניון ותחומי הדעת הנלמדים בו – הנדסה, רפואה, מדע, אדריכלות וחינוך – מספר קטן של קורסים המוגדרים כקריטיים להכשרה המקצועית והאקדמית יוחרגו ממתן הפטור. כמו כן, הפטור לא יחול על חובת הגשת פרויקטים ועבודות בקורסים אך כן יחול גם על סטודנטים הורים שהם בני ובנות זוג של משרתי מילואים, עתודאים שגויסו וסטודנטים בשירות קבע וסדיר על פי הכללים שהוזכרו .
בחינות מועד ב’ של סמסטר אביב תשפ”ג ומועד א’ של סמסטר קיץ תשפ”ג יתקיימו בטכניון בין ה- 17.12.2023 ל- 05.01.2024. היות שהמלחמה קטעה את רצף תקופת הבחינות וישנם סטודנטים שעליהם להשלים את הבחינות עד לפתיחת הסמסטר, גיבש הטכניון מתווה מיוחד להתאמות אקדמיות נוספות עבור משרתי המילואים במלחמת ‘חרבות ברזל’. במסגרת זו שארית תקופת הבחינות של שנת הלימודים תשפ”ג תופרד משנת הלימודים תשפ”ד ולא תיווצר חפיפה בין השתיים. השינוי והפטור למשרתי המילואים יאפשרו לכל הסטודנטים והסטודנטיות להתחיל את שנת הלימודים החדשה (תשפ”ד) ללא התחייבות משנים קודמות.
“אנו בטכניון גאים מאוד באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ומייחלים לשובם הביתה בקרוב ובשלום,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אנו מבינים שלנוכח המצב והמלחמה המתמשכת, הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים עוברים תקופות שירות ארוכות המלוות בהרבה מאוד אתגרים, דבר שהופך את החזרה לבחינות ולחיים האקדמיים בעת הזו למאתגר במיוחד. לכן כבר מתחילת המלחמה החלה הנהלת הטכניון בגיבוש שורה של התאמות שיקלו על ציבור הסטודנטים בכלל ועל הסטודנטים משרתי המילואים בפרט. קיום הבחינות ותחילת הלימודים לפי מתווה זה יאפשר את פתיחת סמסטר חורף תשפ״ד מיד כשיתאפשר, וכך נוכל לקיים שנת לימודים חדשה מאוזנת ככל האפשר.”
הפטור מבחינות אביב וקיץ תשפ”ג יוענק לסטודנטיות וסטודנטים ששרתו במילואים לפחות 30 ימים במצטבר בתקופה שבין ה- 07.10.2023 ועד תחילת תקופת הבחינות. הסטודנטיות והסטודנטים יוכלו לבחור קבלת “פטור” בכל קורס שהיו אמורים להיבחן בו בתקופת הבחינות שבין ה- 17.12.2023 ל- 05.01.2024. ציון הפטור נועד לשמש כתחליף למועד ב’. סטודנט המעוניין בכך יוכל לוותר על הפטור ולהיבחן במועד ב’ או במועד מילואים.
