ב-7 באוקטובר, בעקבות המטחים הכבדים על שדרות וחדירתן של חוליות מחבלים חמושות לתוך העיר, היא מיהרה להתפנות מבלי שיהיה לה זמן אפילו לארוז תיק קטן – אפילו לא כרית וסדין. ” איש אינו מכין אותך,” היא אומרת, “לרגע שבו תהיה פליט במדינתך.”
ב-10 באוקטובר קיבלה הילה טלפון ממלכה רוזנפלד, רל”שית אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), שאמרה לה: רק תבואי, נדאג לך להכול. “ובאמת, הגעתי לבית ההארחה בטכניון לדירה שסודרה עבורי. דאגו לי לבגדים, לכלי רחצה, לאוכל – כל מה שחסר לי. אפילו מחשב שמאפשר לי ללמוד בימים האלה. ולא פחות חשוב – הכרתי כאן צוות מדהים, מסטודנטית שהתנדבה להכיר לי את הטכניון בימים הראשונים ועד נשיא הטכניון שפגש אותי וביקש לשמוע את הסיפור שלי.”
הילה אינה יודעת מתי תוכל לחזור לביתה בשדרות, אבל כאן בטכניון היא מרגישה ביטחון ואהבה. “חוויתי כאן סולידריות ואחווה וקהילה שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר בעולם. אני כל כך מאושרת שהגעתי לכאן ושבחרתי ללמוד כאן. זה היה החלום שלי ללמוד כאן עוד לפני שידעתי איזה אנשים טובים יש בטכניון.”
מאז תחילת המלחמה החל הטכניון בקליטת תושבים מפונים מהדרום ומהצפון, וכעת מתארחים בקמפוס
כ-60 איש במעונות הסטודנטים ובבית ההארחה פורשהיימר בטכניון.
הסטודנטים והסטודנטיות (כולל מספר סטודנטים בינלאומיים) בפקולטה למדע והנדסה של חומרים מתנדבים בפרוייקט ‘עיר מקלט’ במסגרתו עבדו בפינוי וסידור מקלטים בשכונות העיר נשר וסייעו לדיירים פנסיונרים להכין את המרחב המוגן לשעת הצורך.
“עיר מקלט” הינה יוזמה של פיקוד העורף להשמשת מקלטים בצפון, בשיתוף פיקוד העורף, קק”ל, החברה למתנסים ועוד.
17 משפחות שפונו מבתיהן בצפון ובדרום מאז החלה המלחמה בדרום, מצאו בית חם בטכניון, בבית ההארחה פורשהיימר. מדובר ביוזמה של ארגון הסגל האקדמי בטכניון, בראשות פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה.
את היוזמה מנהלת לורן גפן-ביניה, הממונה על ארגון הסגל האקדמי, ואולגה ברנר – מנהלת ההזמנות בבית ההארחה. סטודנטים וחברי סגל מינהלי ואקדמי מוזמנים להצטרף להתנדב ולארח משפחות נוספות.
הסטודנטים והסטודנטיות (כולל מספר סטודנטים בינלאומיים)של הפקולטה למדע והנדסה של חומרים מתנדבים בפרוייקט ‘עיר מקלט’ במסגרתו עבדו בפינוי וסידור מקלטים בשכונות נשר וסיוע לדיירים פנסיונרים להכין את המרחב המוגן לשעת הצורך.
“עיר מקלט” הינה יוזמה של פיקוד העורף להשמשת מקלטים בצפון, בשיתוף פיקוד העורף, קק”ל, החברה למתנסים ועוד
——————————————————————
הסטודנטיות והסטודנטים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון יצאו לסייע במספר פרויקטים:
–בכל יום מצטרפים הסטודנטים לעמדות תרומות דם של מד”א בצפון. הסטודנטים עוזרים למיין ולסנן תורמים לפי אינדיקציות רפואיות, דואגים לסדר, מסבירים על הליך התרומה ועוד.
–סטודנטיות וסטודנטים מתנדבים בכל יום במסגרות לילדי העובדים בקריה הרפואית רמב”ם, בית החולים בני ציון, בית החולים כרמל ומתנדבים במסגרות שנפתחו לילדי עובדי שרותי בריאות כללית באיזור חיפה.
– הסטודנטים והסטודנטיות הקימו מרכז לאיסוף תרומות עבור החיילים הפזורים בארץ ומשפחות מהדרום. את האיסוף ריכזו שקד והילה – סטודנטיות שיתחילו בקרוב את שנת לימודיהן הרביעית.
לדברי הסטודנטית מיכל זאבי, “לבית הסטודנט מגיעים פריטי אוכל רבים וכן ציוד נוסף שנתרם על ידי גורמים שונים ובהם העסקים בבית הסטודנט. גם בהסעות מסייעים סטודנטים רבים שחלקם הגיעו אתמול עם המזון והציוד עד לבסיסי החרמון.”
“אנשים שהביאו תרומות נשארו כדי לעזור במיון ובסידור, וכך נוצרה קבוצה גדולה של מתנדבים,” אומרת הסטודנטית נועה גאון. “הכל נאסף בבית הסטודנט, ממוין ונשלח לבסיסים באמצעות סטודנטים ובהם כאלה שקיבלו צו גיוס ואספו את הדברים בדרכם לבסיס.”
מחלת אלצהיימר קיבלה את שמה מהחוקר הגרמני אלואיז אלצהיימר, שתיאר אותה לראשונה בשנת 1906. המחלה מאופיינת בניוון ובתמותה של תאי עצב, תהליכים המובילים לפגיעה הדרגתית ביכולותיו הקוגניטיביות של הפרט. היא אופיינית למבוגרים מעל גיל 65, אולם ישנם מקרים לא רבים שמועברים בתורשה ופוגעים בחולים צעירים יותר.
כיום נהוג לחלק את מחלות אלצהיימר לשני סוגים – משפחתי ואקראי (ספורדי). מחלת אלצהיימר המשפחתית היא מחלה נדירה (אחוזים בודדים מכלל חולי האלצהיימר) הנובעת ממוטציות גנטיות תורשתיות. מחלת אלצהיימר האקראית, שהיא כאמור הנפוצה יותר, ברורה פחות מבחינת המנגנון, והיא שעמדה בלב מחקרם של ד”ר מניב ופרופ’ גליקמן.
במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים הפגומים אינה ידועה.
כמומחים בחקר חלבונים, חוקרי הטכניון העלו סברה כי הצטברות החלבונים הרעילים במוח נובע משיבוש במערכת פינוי החלבונים – הידועה גם כמערכת האוביקוויטין. הם פיתחו מערכת מודל מתאי עצב אנושיים, המאפשרת לבחון את מעורבותה של מערכת האוביקוויטין בהתפתחות המחלה. במאמר מתוארים ממצאים מהמערכת הזאת, המצביעים על כך שפגיעה במערכת האוביקוויטין בתאי עצב בריאים גורמת להצטברות החלבונים הרעילים באופן המדמה את הפתולוגיה האופיינית למחלה במוח.
החוקרים לא הסתפקו בפענוח גורם ההצטברות, אלא גם בחנו את התזה שלהם על ידי תיקון הנזק באמצעות מולקולת RNA שהם הינדסו לטובת השתקה מכוונת של אחד ממרכיבי מערכת האוביקוויטין. לשמחתם, הטיפול באמצעות מולקולה זו שיפר את מצבם של תאי העצב במערכת. צוות המחקר מציע שמולקולת RNA זו תשמש כאבטיפוס לפיתוח טיפולים יעילים למניעת תסמיני אלצהיימר ואולי אפילו לטיפול בחולים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית באריזת מולקולות RNA ואספקתם למטופלים. החוקרים מקווים ומעריכים כי עם שינויים קלים בהרכב ואריזה מתאימה תוכל מולקולת RNA זו להניב תוצאות מבטיחות בסביבה קלינית. גילוייהם של חוקרי הטכניון מבהירים את חשיבותה של מערכת האוביקוויטין במניעת אלצהיימר ואת הקשר בין שיבוש במערכת זו להתפתחות המחלה.
חוקרי הטכניון מעריכים כי מעבר לממצאים המוצגים במאמר, הפלטפורמה שפיתחו עשויה לשמש לסריקת תרופות לטיפול או למניעת אלצהיימר אקראי. הם מוסיפים כי פלטפורמה זו תסייע בצמצום הניסויים בבעלי חיים בפיתוח טיפולים חדשים למחלה.
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים
במחקר השתתפו מחאסן סרג’י, אנואר בדרנה וד”ר ירון פוקס וחוקרים נוספים מהטכניון בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת מסטריכט שבהולנד ואוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד. במימון המחקר תמכו הקרן הלאומית למדע, הקרן הפילנתרופית Schmidt Futures, ושותפות BIRAX ו-Alzheimer Society.
