חודש: יוני 2023

אבן הפינה למרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן הונחה בטקס חגיגי בטכניון. על תעודת אבן הפינה חתמו בני הזוג ד”ר מרטין וגרייס רוסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

פרופ’ אביגדור גל מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, שהנחה את האירוע, אמר כי “המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחברי הסגל ולסטודנטים ממגוון תחומים גישה ליכולות מחשוב-על מהטובות בעולם. המרכז יקדם את הטכניון לרמת מחשוב בין-לאומית, והבניין החדש יספק לטכניון אבטחה פיזית ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון סיפר לנוכחים על מפגשיו עם בני הזוג רוסמן. הוא אמר להם כי “כל הפגישות האלה היו מיוחדות מאוד עבורי, שכן הרגשתי קשר מיידי אתכם ועם גישתכם הנדיבה ומסבירת הפנים. הענקנו לכם לאחרונה תואר ‘דוקטור לשם כבוד’, והתרגשתי מאוד לראות בטקס עשרות סטודנטים מתוכנית ‘עתידים רוסמן’, שתמיכתכם מאפשרת להם לפנות את זמנם ללימודים.”

נשיא הטכניון הוסיף כי “הצורך במחשבים מהירים גדל בקצב מעריכי וקשה מאוד להדביק את הקצב הזה בהיבט התשתיתי. בזכות תרומתם של בני הזוג רוסמן יעמוד לרשות הטכניון בניין חדש שיאכלס את המעבדים הטובים ביותר בעולם ויספק לחוקרינו ולסטודנטים שלנו את כוח המחשוב העצום הדרוש להם למחקר ולפיתוח. בשמי ובשם הטכניון אני מודה לד”ר מרטין ולגרייס רוסמן על נדיבותם הרבה ועל ידידותם האמיצה.”

ד”ר מרטין רוסמן סיפר בטקס כי “הנהלת הטכניון הבהירה לנו שהפרויקט החשוב ביותר, שבו הטכניון זקוק לתמיכתנו, הוא המרכז למחשבים עתירי ביצועים. המשימה החשובה שלנו ב-15 השנים האחרונות היא תמיכה בסטודנטים, אבל היה לנו ברור שגם הסטודנטים זקוקים לתשתיות המחשוב הללו, וזה מה שיספק המרכז החדש להם ולחוקרי הטכניון. תודה לכולכם – ולהתראות בטקס חנוכת הבניין.”

ד”ר רפי אבירם, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, אמר כי “מחשבים עומדים בליבת הטכנולוגיה, אך בליבת הטכניון עומדים אנשיו. בזכות רוחב לבכם, מרטין וגרייס רוסמן, אנשי המחשוב שלנו יוכלו לתת את המענה והשרות האופטימליים לחוקרי הטכניון. זו ההזדמנות לציין בהוקרה עמוקה את האגף למחשוב ומערכות מידע, שאנשיו עמדו בחזית ההתמודדות עם תקיפת הסייבר, שחווינו לא מזמן. אני מודה גם לקודמי בתפקיד, פרופ’ בועז גולני, יוזם רעיון הקמת המרכז, לאנשי אגף הבינוי והתחזוקה בטכניון ולידידינו ב-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אני מלא תקווה כי בעוד כשלוש שנים נתכנס כאן כדי לחנוך אותו.”

בהקמת המרכז החדש סייעה תמיכתם הנדיבה של מכון צוקרמן, גיל ומיכל פרוסטיג ותומכים מסורים נוספים. לדברי פרופ’ עופר שטרייכמן, סגן המשנה לנשיא למערכות מידע ומחשוב, “במחקרים מדעיים רבים,  החוקרים מדמים תהליכים טבעיים במחשב – למשל תהליך היווצרות של חור שחור או סופרנובה, או מערכות כימיות וביולוגיות שבהן נבחנות תכונות של מולקולות שונות או השפעות אפשרית של תרופות. בחישובים מסוג זה נדרשת מקביליות רחבת ממדים: לעתים, לצורך הדמיה יחידה, נדרשות אלפי ליבות מחשוב שעובדות במשך שבועות רצופים. מסיבה זאת, בחלקים נרחבים של המדע בן ימינו, הישגים מדעיים ופריצות דרך משמעותיות תלויים בתשתית החישובית הניתנת לחוקרים. המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחוקרים תשתית חישובית דומה לזו הקיימת בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, ובהיבטים מסוימים אפילו טובה יותר.”

 

“סמי סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, איש עסקים ופילנתרופ, הוא ידיד אמת של הטכניון ודמות מופת בקרב בוגרי הטכניון ברחבי העולם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס. “על פועלו רב השנים העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד ותואר “נאמן הטכניון” (Guardian) השמור רק לתומכים מעטים. סמי סגול ואשתו טובה רותמים את משאביהם לעשיית טוב באמצעות מעורבות בלתי פוסקת ומחויבות איתנה לעתידה של מדינת ישראל. אין לי ספק שתרומתם להקמת מרכז סגול לחומרים מרוכבים תתרום רבות לקידומן של החברה הישראלית והאנושות כולה.”

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, אמר: “סמי סגול הפך את המושג ‘תיקון עולם’ לקו המנחה בחייו, כמו בעסקיו כך בפעילותו הפילנתרופית הוא לפני כולם צופה את פני העתיד ופועל למען עתיד טוב יותר לישראל ולעולם כולו. הבניין החדש לחומרים מרוכבים אשר יישא את שמו יבטיח את המשך מצוינותה של הפקולטה אשר כבר גאה בכך שאחד מחברי הסגל שלה קיבל את פרס הנובל.”

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים שינתה את פניה בעשורים האחרונים. אם בתחילת הדרך עסקה הפקולטה באפיון דגימות שמקורן בתעשייה, כיום עוסקים חוקריה גם בפיתוח חומרים חדשים, באפיונם ובייצורם. חומרים מרוכבים, שיעמדו בליבת העשייה של המרכז החדש, הם חומרים המחוללים מהפכה של ממש בשטחי עשייה שונים ובהם תעופה, הפקה ואגירה של אנרגיה ירוקה, ממשקים עם גוף האדם, בנייה והנדסה אזרחית. המרכז החדש יאובזר בתשתיות המתקדמות ביותר לפיתוח חומרים מרוכבים ולייצורם – גרפן, חומרים מבוססי חלבון, חומרים לתנאי קיצון ועוד. בחלל ייחודי מרווח ומותאם, יעבדו חוקרים, פוסט-דוקטורנטים, סטודנטים, מהנדסים וטכנאים כדי להביא לעולם את המילה האחרונה בתחום החומרים המרוכבים.

דיקנית הפקולטה פרופ’ גיטי פריי, שהנחתה את הטקס, אמרה כי “הקמת המרכז החדש תאפשר לחוקרי הטכניון לפתח חומרים טובים יותר בהיבטים של חוזק, משקל, עלות ועמידות. חומרים אלה יספקו תועלת עצומה לאנושות כולה. חומרים מרוכבים מפגינים לעתים איכויות שאינן קיימות בחומרים הנפרדים המרכיבים אותם, והם משמשים בעוד ועוד יישומים – ממערכות הגנה והנדסת חלל ועד אביזרי ספורט.”

 

היזם ואיש העסקים סמי סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה משפחתית קטנה שייסד אביו, לתאגיד עולמי. הוא השלים תואר ראשון בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. בשנת 2019 קיבל סמי סגול מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

הצעת החוק מבקשת להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לזרוע משטרתית, לחייב אותם לעקוב אחר הסטודנטים, לחקור את פעילותם ולהטיל עליהם עונשים אקדמיים כהרתעה מפני הבעת דעה ופעולות חוקיות שאין בינן לבין האקדמיה דבר.

הטכניון לא יהווה גורם אכיפה הבולש אחר הבאים בשעריו, לא ינקוט סנקציות אקדמיות כאמצעי ענישה פלילי החורג מהדין המשמעתי האקדמי ולא ייתן יד לרדיפה. בלשון חוקתו וברוח ערכיו, שעריו של הטכניון יישארו פתוחים בפני כל ומבלי להפלות איש מסיבת גזע, דת, לאום, מין או בגין הבעת דעה פוליטית. כך נהג הטכניון מיום הקמתו, כך הוא נוהג וכך ימשיך לנהוג.

סנאט הטכניון והוועד המנהל של הטכניון דוחים את הצעת החוק האמורה וקוראים לממשלת ישראל ובמיוחד לשר החינוך, ולכנסת ישראל, לעצור את הליך החקיקה באופן מידי ומוחלט.

לקריאת המכתב – לחצו כאן

בשבוע שעבר העניק הטכניון תוארי עמית כבוד במסגרת הפתיחה החגיגית של מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “במאה השנים האחרונות הטכניון לא הפסיק להפתיע. אלה היו מאה שנים של התפתחות עוצרת נשימה, מחקר פורץ דרך וחינוך ברמה הגבוהה ביותר. מאז ומתמיד פעל הטכניון בשליחות החברה להרחבת הידע האנושי וההשכלה ובשירותה של מדינת ישראל, וכל זאת ללא אפליה על רקע גזעי, דתי, לאומי או  מגדרי. הערב, ברוח זו, אנו מצדיעים לשבעת עמיתי הכבוד החדשים – שבעה נשים וגברים שמסירותם לטכניון סייעה לו להפוך למוסד בעל שם עולמי.

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר לנוכחים כי “ישראל היא מדינה יהודית במדבר, אי של דמוקרטיה בים של מדינות לא דמוקרטיות, והטכניון הוא מרכיב חשוב בכך. אנו חייבים לטכניון לא רק את הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל אלא גם את הצלחתה החברתית ואת אופיה הדמוקרטי, את שילוב של אוכלוסיות שונות ואת קידומן של תרבות מכילה, של חירות הביטוח ושל חברה פתוחה ובריאה. חלפה שנה מאז הקורטוריון הקודם, והיא הייתה שנה של צמיחה ושגשוג.”

הטקס נערך בהנחייתו של סגל הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות ואורחי מושב הקורטוריון. את הערב חתם “אלביס ופראנק” – מופע משותף של נתן דטנר וד”ר אורית וולף, שהובילה השנה בטכניון את סדרת ההרצאות “מוזיקה, מדע השראה” במסגרת סדרת אומן בקמפוס.

 

מקבלי התארים:

ג’נט שץ שניידר, חברת הקורטוריון ודור שני למנהיגים באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) – “לאות תודה על תמיכתך בטכניון, בהמשכת מורשתם של הורייך, תמיכה אשר זיכתה אותך בהכרה כנאמנת הטכניון (Guardian) ואשר מסייעת לחוקרים ממגוון תחומים להשיג פריצות דרך במדע; על מסירותך יוצאת הדופן לטכניון כמנהיגה וכמנטורית באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS); ובהוקרה על כהונתך כחברה בוועד המנהל של ה-ATS וכחברת הקורטוריון של הטכניון”. שץ שניידר דיברה בשם מקבלי התארים ואמרה: “בשנות השמונים ביקרתי בטכניון בפעם הראשונה ונדהמתי מגאונותם של חוקרי הטכניון ומיצירתיותם. מדעני הטכניון הראו לנו כיצד השתמשו במייבש שיער כדי לדמות מנהרת רוח וכיצד הם שומרים על מערכות עדינות ומורכבות באמצעות שמיכת תינוק. הטכניון נוסד לפני כמאה שנים מתוך אמונה שהשכלה ומדע יבטיחו עתיד טוב יותר לעם היהודי, ומאז הפך לאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, עם 100 אלף בוגרים. זה כבוד גדול עבורי לדבר בשם כל מקבלי התואר. באנו לכאן הערב לחגוג את התואר ולהודות לכולכם, ציבור האנשים המסורים להגשמת מטרות הטכניון. תודה.”

מוריאל מטלון, דור שישי בישראל, ממובילי הקמת מתקן ההתפלה הראשון בישראל, המלווה כבר שלושים שנה את הפעילות הפילנתרופית של משפחת רפפורט – “על תמיכתך רבת השנים בפיתוח הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומכון רפפורט למחקר ביו-רפואי ועל תמיכתך האיתנה בהקמת המרכז הטכניוני הבין-תחומי לחקר הסרטן, שהוא הגשמה של חזון אקדמי, ציוני וגלובלי”. עו”ד מטלון פנה אתמול אל הקהל, שאל את הנוכחים מדוע הטכניון, מוסד טכנולוגי לישראל, מעניק תואר לעורך דין? – והשיב: “איני עומד כאן כעורך דין אלא כשורד סרטן שחב את חייו למדע. לפני שמונה שנים אובחנתי כחולה סרטן, ואחרי בדיקות רבות הקציבו לי תשעה חודשים לחיות – אלא אם המדע ייכנס לתמונה. הרפואה התערבה בגופי בתהליך שמחולל ‘ריסטארט’ לגוף. לשם כך נזקקתי לתורם מח עצם, מה שמצריך התאמה נדירה בנתונים הפיזיולוגיים, ולשמחתי נמצא תורם: חייל בשם אבי כהן מבית שאן. כך, לפני שבע שני, נולדתי מחדש וחזרתי לאשתי האהובה, לילדי ולנכדיי. באותה עת החלטתי להקדיש את זמני ומרצי למען המדע, ונפלה בחלקי הזכות לעבוד עם רות וברוך רפפורט לקידום המדע. המחקר המדעי הוא המנוע של אומת הסטאראטרפ והוא האור לגויים. אני מודה לכם ומצדיע למדענים בטכניון ובשאר המוסדות האקדמיים בישראל, כמו גם לפילנתרופים שנדיבותם מאפשרת את קיומו של המחקר המדעי. תודה שהצלתם את חיי.”

מנחם דלפן, התומך בטכניון מאז 1982 ולאחרונה הקים עם רעייתו קארן מלגה המאפשרת לתלמידי תיכון יהודים לבקר בישראל וללמוד על תרבותה ועל אתגריה – “על מסירותך רבת השנים לטכניון, הממשיכה את מורשת משפחתך; על פעילותך באגודת  דורשי הטכניון בקנדה במשך שנים רבות; לאות תודה על תרומותיך שבזכותן הוכרת כנאמן הטכניון (Guardian), לרבות תמיכתך הנדיבה במחקר בתחום המים; ולאות כבוד על פעילותך הפילנתרופית בקנדה, בארצות הברית ובישראל”.

אברהם אשכנזי, בוגר תואר ראשון ושני מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות – “על קשריך האמיצים וארוכי השנים עם ישראל והטכניון, שבו השלמת שני תארים; על מנהיגותך המופתית באגודת דורשי הטכניון וכחבר בקורטוריון של הטכניון; ולאות תודה על תרומותיך הרבות כבוגר הטכניון וכנאמן הטכניון (Guardian), שעיקרן תמיכה בסטודנטים לתארים מתקדמים ובמחקר ביטחוני”.

קאתי וג’יימס דויטשמן, דור שלישי לתומכים בטכניון ובישראל – “על מסירותכם ארוכת השנים ותמיכתכם בטכניון, בישראל ובהשכלה; מתוך הערכה לקידום המורשת הרב-דורית שלכם בתמיכה בטכניון; לאות תודה על תרומתכם העצומה שזיכתה אתכם במעמד של נאמני הטכניון (Guardians); ולאות הוקרה על מנהיגותכם הפעילה באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) ברמה המקומית והארצית”.

דוד חנקין, יו”ר מכון אלפרד מאן בטכניון – “על תרומתך מעוררת ההשראה למכון אלפרד מאן בטכניון ועל מסירותך הנלהבת לשילוב, בארץ ובעולם, של טכנולוגיה ביו-רפואית שמקורה בטכניון; על תמיכתך בסגל הטכניון ובסטודנטים השואפים לתרגם ידע מדעי לטכנולוגיה מצילת חיים ועל קידום חדשנות פורצת דרך בתחום הביו-רפואה בישראל”.

פרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון זכה בפרס היוקרתי Scientific Grand Prize  בתחומי הכימיה והמימן. הפרס הוענק לו ב-21 ביוני כמענק מחקר לפיתוח של טכנולוגיה חדשנית להפקת מימן ירוק מטעם The Charles Defforey Foundation – Institute of France .

 

Institut de France הוא ארגון גג ללא מטרות רווח המאגד את חמש האקדמיות בצרפת. הארגון מקדם מחקר, תומך ביצירתיות ומספק תמיכה לפרויקטים הומניטריים רבים באמצעות פרסים, מענקים ומלגות. הוא נוסד ב-1795 ופועל בחסות נשיא צרפת.

פרופ’ גדעון גרדר השלים תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ותואר דוקטור ב- Caltech והצטרף לסגל הטכניון ב-1990, אחרי פוסט-דוקטורט במעבדות בל (AT&T Bell Laboratories). כיום הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון וחבר בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון.

 

בעשור האחרון פיתח פרופ’ גרדר יחד עם פרופ’ אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן וד”ר אביגיל לנדמן, את תהליך E–TAC לפיצול מים למימן וחמצן, שבו ייצור הגזים הללו מופרד בזמן. על בסיס תהליך זה הוקמה חברת ­H2Pro שהחלה לפעול בשנת 2019 ומעסיקה כיום כ-100 עובדים. עד כה גייסה החברה למעלה מ-100 מיליון דולר משורה של קרנות הון סיכון ובהן קרן BEV של ביל גייטס וכמה חברות אסטרטגיות גדולות ובהן יצרנית הפלדה ארסלור מיטל (Arcelor Mittal) ויצרנית האמוניה יארה (Yara). לאחרונה נבחרה H2Pro על ידי בלומברג NEF כאחת החברות המבטיחות במציאת פתרון לבעיות האקלים.

שיטת E-TAC  הנוכחית היא שיטה מנתית (לא רציפה), שבה המימן והחמצן מופקים על גבי אלקטרודות נייחות על ידי סחרור של תמיסה בטמפרטורות שונות דרך האלקטרודות. הרעיון המרכזי שבגינו זכה פרופ’ גרדר בפרס הצרפתי הוא ההפיכה של E-TAC  מתהליך מנתי (batch) לתהליך רציף (continuous). יעד זה יושג על ידי פיתוח אלקטרודות ייחודיות שינועו ברצף בין מקום ייצור המימן למקום ייצור החמצן בזמן שהתמיסה תישאר במקומה (נייחת). מחקר זה צפוי לפשט את הבקרה והיציבות התהליכית ויאפשר הפעלה לזמן ארוך במחיר נמוך. בנוסף, הפיתוח הזה יאיץ את שלב הגמלון (scale-up) של התהליך לקנה מידה תעשייתי.

קרדיט צילום : Institut de France

“הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.” כך אמר בוגר הטכניון פרופ’ אבי ויגדרזון השבוע בטקס הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון.

תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. הוא הוענק השבוע לפרופ’ אבי ויגדרזון, לד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן, לדוד (דדי) פרלמוטר ולסטיבן קליין.

 

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את מקבלי התארים ואמר כי “יום הולדת 100 בחייו של אדם הוא הזדמנות להתבונן לאחור ולהעריך את קורותיו ואת הישגיו; 100 שנים בחייו של מוסד טכנולוגי מוביל, לעומת זאת, הן הזדמנות להביט קדימה – אל אתגרי העתיד ואל המורשת שעליו לבנות.

“הטכניון הוא כולנו, כולכם, הקהל היושב כאן היום וכמובן מקבלי התארים. רוחו של  הטכניון מחברת בינינו ומשפיעה על מיליוני אנשים בישראל ובעולם כולו. מקבלי התארים הערב מבטאים את משימתנו ואת מחויבותנו: לדחוק את גבולות האפשר במדע ובטכנולוגיה, במחקר ובחדשנות, בפילנתרופיה ובשיפור העולם. אתם, מקבלי התארים, מבטאים את חתירתנו לטוב ואנו מודים לכם מאוד.”

“הטכניון קיים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר,” אמר בטקס יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר. “כמו קודמיהם, ובהם אלברט איינשטיין, וינסטון צ’רצ’יל ואלי ויזל, שקיבלו בעבר תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, גם מקבלי התארים היום הם אנשים ונשים שהופכים את העולם למקום הרבה יותר טוב. גם הם, כמו הטכניון, יודעים שכשאנו עושים את הטוב ביותר עבור הכלל אנחנו עושים את הטוב ביותר עבור עצמנו.”

 

אלה מקבלי התארים:

פרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. האות הוענק לו “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.

דוד (דדי) פרלמוטר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובעבר סגן נשיא בכיר ומנהל מוצר ראשי בחברת אינטל העולמית.

האות הוענק לו  “על תרומתו העצומה והמגוונת לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ולהצעדתה לחזית הטכנולוגיה העולמית; על היותו מחנך ויזם חברתי ועסקי המעלה על נס את חשיבותם של שוויון הזדמנויות, גיוון, שילוב והכללה של כל מגזרי החברה הישראלית; מתוך הערכה רבה לתרומתו לבית הטכניון ולקידום ההשכלה הגבוהה ועל מסירותו הרבה לאגודת ידידי הטכניון ישראל”.

סטיבן קליין, חבר קורטוריון הטכניון ועמית כבוד של הטכניון.

התואר הוענק לו “לאות הערכה על מחויבותו הפילנתרופית לתיקון עולם ועל מסירותו לטכניון ולישראל; בהוקרה על מנהיגותו באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) ועל תרומותיו שבזכותן הוכר כנאמן הטכניון (Guardian); ולאות תודה על תמיכתו הנדיבה בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל החיונית להבטחת עתידה של מדינת ישראל”.

ד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן, שקיבלו בשנת 2018 תואר עמית כבוד של הטכניון והם חברים זה שנים בסניף ה-ATS בוושינגטון הבירה ובקורטוריון הטכניון. התואר הוענק להם “על מסירותם לישראל ולטכניון הבאה לידי ביטוי במנהיגותם ובמעורבותם העמוקה באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית ובקורטוריון הטכניון; ולאות תודה על תרומותיהם שבגינן הוכרו כנאמני הטכניון (Guardian); בפרויקטים כגון תוכנית עתידים רוסמן, אשר השפיעה על מאות סטודנטים, והמרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן”.

פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום  העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”

הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות ואורחים רבים. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

חבר הנאמנים שהתכנס השבוע בטכניון אישרר את בחירת הוועד המנהל של הטכניון בנשיא המכהן, פרופ’ אורי סיון, לכהונה נוספת בת ארבע שנים. כהונתו השנייה של פרופ’ סיון תחל ב-1 באוקטובר 2023 ותסתיים ב-30 בספטמבר 2027. הבחירה נעשתה בהמלצת הוועדה לאיתור נשיא והמליאה האקדמית.

כהונתו השנייה של פרופ’ סיון תיפתח בסימן שנת ה-100 לטכניון ותוקדש להמשך ביסוסו של הטכניון כאוניברסיטת מחקר בינלאומית מובילה הניצבת בחזית המחקר העולמי.

“אני מודה לחברי חבר הנאמנים, הוועד המנהל, הוועדה לאיתור נשיא והמליאה האקדמית על האמון שנתנו בי,” אמר פרופ’ סיון. “אני רואה בתפקיד נשיא הטכניון זכות גדולה, שליחות ואחריות להמשיך את מורשתם של קודמיי בפיתוחו של הטכניון למען מדינת ישראל והאנושות. מאה שנים לאחר פתיחת הכיתה הראשונה אנחנו מתבוננים לאחור בגאווה בהישגים שרשם המוסד המפואר הזה מראשיתו ועד היום – ומביטים קדימה מתוך מחויבות עמוקה ואמונה בכוחו של הטכניון להמשיך ולהוביל את החברה ואת מדינת ישראל לשגשוג ולרווחה.”

פרופ’ סיון הצטרף ב-1991 לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון לאחר השתלמות במעבדות המחקר של IBM בניו-יורק והוא עומד בראש הקתדרה ע”ש ברתולדו באדלר. הוא נמנה עם חלוצי המחקר בננוטכנולוגיה במדינת ישראל, ומחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים – ממכניקה קוונטית במערכות אלקטרוניות קטנות, דרך רתימת הביולוגיה לבניית התקנים אלקטרוניים ננומטריים, ובשנים האחרונות הוא עוסק בחקר מבנה המים סמוך למשטחים ומולקולות ביולוגיות. הישגיו המדעיים הוכרו בפרסים רבים וחלק מתוצאות מחקריו יושמו בתעשייה.

מאז נכנס לתפקידו ב-2019 פועל פרופ’ סיון לקידום הטכניון בכמה מישורים ובהם הרחבת המחקר הבין-תחומי, מיצוב הטכניון מחדש וחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, קידום ההוראה, העצמת הגיוון וההכללה והמשך פיתוח הקמפוס.

בכירי הטכניון ואורחי מושב הקורטוריון התארחו במסגרת אירועי חבר הנאמנים של הטכניון במדעטק, המוזאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל השוכן במבנה ההיסטורי של הטכניון. מנכ”ל מדעטק יוסי אני ליווה את המבקרים.

בביקור החגיגי חנכו המבקרים את כיתת הטכניון ההיסטורית ואת תערוכת גלריית נובל, שתיפתח לקהל הרחב בקרוב. פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הרצה על מסעו האקדמי, תחילה כסטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית, ואז כרופא וכמדען, ועל גילוי מערכת האוביקוויטין, גילוי שהוביל לזכייתו בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. לאחרונה תרם פרופ’ מחקר צ’חנובר למדעטק את מדליית פרס נובל, את תעודת הפרס, ואת התזה לתואר השלישי (עליה מבוססת התגלית שהובילה לפרס הנובל) כדי שיוצגו בגלריה במטרה להעניק השראה למבקרות ולמבקרים הצעירים.

פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר סיים את הדוקטורט בפקולטה לרפואה בטכניון, שזה אך הוקמה, יצא לארבע שנות פוסט-דוקטורט ב-MIT ואז חזר לאוניברסיטת האם שלו, הטכניון, ולפקולטה שבה עשה את הדוקטורט במדעים – הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. ב-2004 קיבלו פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’ מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז את פרס נובל בכימיה.

פרופ’ צ’חנובר סיפר כי הוא והמנחה שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ’ מחקר אברהם הרשקו, בחרו נישה מחקרית שנחשבה אז חסרת חשיבות – פירוק חלבונים. בשעה שקבוצות מחקר רבות חקרו את מנגנון בניית החלבונים בתא, רק מעטים בחרו להתעמק בפירוקם של חלבונים. בעבודתם המשותפת, שעליה קיבלו את פרס נובל בכימיה, גילו הרשקו וצ’חנובר את מערכת האוביקוויטין – המערכת שמצמידה לחלבונים המשובשים “תג מוות” המשגר אותם לפירוק בפרוטאזום, פח האשפה התאי. לדברי פרופ’ מחקר צ’חנובר, “מערכת האוביקוויטין מנהלת את המערכה על בריאותנו באמצעות סילוקם של החלבונים המשובשים, אולם לא תמיד היא עובדת כראוי, וכשלים בפעולתה עלולים להוביל למחלות ניווניות של המוח, כאלצהיימר, ולסרטן. “וולקייד, התרופה הראשונה שפותחה בעקבות התגלית שלנו, מתקנת חלקית את אותם כשלים. חברה חדשה שהקמנו לאחרונה עושה דבר דומה, ובניסויים פרה-קליניים כבר קיבלנו תוצאות מעודדות”.

הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, מתכנס בקמפוס הטכניון בכל שנה יחד עם רבים מתומכי הטכניון ובהם נציגי אגודות הידידים בארץ ובעולם, כדי לקבל החלטות שונות הנוגעות לעתידו של הטכניון. מושב הקורטוריון נפתח רשמית בבוקר יום ראשון בסקירה של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. המושב יימשך שלושה ימים שבמהלכם ייערכו דיונים בתחומי הפעילות השונים של הטכניון, יוענקו תוארי כבוד ופרסים ויתקיימו כנסי חנוכה שונים.

פרס אנדרה כהן דלורו לשנת 2023 ניתן לפרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט במסגרת אירועי הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. הפרס מוענק בכל שנה על מחקר רב-תחומי ויוצא דופן בבריאות האדם. הוא ניתן בשם קרן אדליס ומוקדש לזכרו של אנדרה כהן דלורו ז”ל. פרופ’ שילר קיבלה אותו מידיהם של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ונאמן הקרן סידני בוכריס.

הפרס ניתן במסגרת מכון אנדרה כהן דלורו למדע והנדסה בביו-רפואה. קרן אדליס תומכת כיום בבנייתו של מכון חדש זה, שישמש מוקד לפעילויות המחקר הבין-תחומיות בבריאות האדם בטכניון ויכיל תשתיות מתקדמות החיוניות לטיפוח חדשנות, לרבות ציוד ומעבדות מהשורה הראשונה. המכון ישמש גם בית ליוזמת בריאות האדם שהחלה לפעול בטכניון – יוזמה שתאיץ מחקר חדשני בטכניון תוך התמקדות בחדשנות רפואית באמצעות שותפויות עם בתי חולים המסונפים לטכניון וחברות חדשניות לפיתוח תרופות ולהנדסה ביו-רפואית.

פרופ’ שילר הצטרפה לסגל הטכניון אחרי פוסט־דוקטורט אצל חתן פרס נובל ברט זקמן במכון מקס פלנק בגרמניה. היא נוירוביולוגית ותיקה החוקרת את המוח במסגרת שיתוף פעולה בין-תחומי. בעבודתה המחקרית היא מתמקדת באופן שבו מעובד המידע ומאוחסן בקליפת המוח. המחקר שלה מתקדם בצירים מקבילים – היא חוקרת את היכולות החישוביות של קליפת המוח ובה בעת מנסה להבין את מנגנוני הלמידה וההשתנות הפיזית של תאים בקליפת המוח. לדבריה, “לתאים אלה יש יכולת מופלאה ללמוד כל הזמן – מהרגע שאנחנו נולדים עד סוף חיינו, אף שתאי המוח שלנו הולכים ומתים עם השנים.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “אנדרה כהן דלורו נפטר ב-2012, אולם מורשתו ממשיכה לשגשג בידיהם האמונות והאוהבות של נאמני קרן אדליס גברת רבקה בוכריס ומר סידני בוכריס. פרופ’ שילר היא חוקרת עתירת הישגים המממשת בעבודתה את השילוב המנצח בין רפואה וטכנולוגיה. כמו התאים בקליפת המוח, שאינם מפסיקים ללמוד במשך חייהם, גם ג’קי אינה מפסיקה ללמוד, לחקור ולהוביל את קבוצת המחקר שלה לתגליות דרמטיות ומעוררות השראה הנוגעות לאופן שבו אנו חושבים ומעבדים מידע. את כל זה היא עושה תוך פיתוח טכנולוגיות מקוריות וחדשניות לחקר המוח, שגם בהן יש תרומה עצומה לעולם המחקר וליישומים רפואיים. ”

בשם קרן אדליס דיבר סידני בוכריס, שאמר כי “עבור קרן אדליס זוהי גאווה עצומה להעניק את הפרס היוקרתי, פרס אנדרה כהן דלורו, לפרופ’ ג’קי שילר. פרופ’ שילר מקדישה את הקריירה שלה לפענוח המבנה המורכב של קליפת המוח, האיבר הגדול והמורכב ביותר במוח. אין ספק שלמדעי המוח רלוונטיות עצומה ימינו, כאשר תוחלת החיים ממשיכה לגדול והחתירה לאיכות חיים טובה נהיית חיוניות יותר ויותר. להשפעתן היום-יומית של מחלות הקשורות למוח יש חשיבות עצומה.”

 

“חקר המוח,” מסבירה פרופ’ שילר, “הוא כיום שדה מחקר מגוון ומולטי-דיסציפלינרי המצריך כלים הנדסיים מתקדמים, עבודה תאורטית מעמיקה וניסויים פרה-קליניים וקליניים. המחקרים שלי מתמקדים בהבנת מנגנונים של זיכרון ולמידה ברמה התאית והתת-תאית וברמת הרשת של קליפת המוח. אנחנו חוקרים את המנגנונים המאפשרים לימוד, ייצוג וזיכרון של תנועות חדשות. מעניין אותנו במיוחד כיצד סוגים שונים של תאים לומדים ומבצעים את תפקידם.”

בניגוד למרבית המחקרים שעסקו בנושא, קבוצת המחקר של פרופ’ שילר מתמקדת בייצוג מידע תנועתי ברמת הדנדריטים. “זוהי רמת רזולוציה שלא נחקרה קודם לכן, והיא מספקת הבנה מעמיקה של מנגנוני למידה וייצוג מידע. מאחר שהדנדריטים הם האברונים הנושאים את המידע, אנחנו מאמינים כי רק מחקר ברמה כזו יכול לספק הבנה עמוקה על התהליך. באופן זה עלה בידינו להתחקות אחר המידע הבסיסי והעמוק ביותר לגבי האופן שבו המוח מייצר פקודות תנועה.”

פרופ’ שילר חוקרת גם מה משתבש בתאי קליפת המוח הללו במקרים פתופיזיולוגיים דוגמת מחלת פרקינסון. “באמצעות כלים מתקדמים מתחום הדימות, הגנטיקה, הווירולוגיה, ההתנהגות והחישוביות אנחנו חוקרים את התאים ברזולוציה חסרת תקדים. מעבר לעניין המדעי יש כאן פוטנציאל נרחב לפיתוח טיפולים למחלות שונות ומגוונות.”

קרן אדליס היא קרן ישראלית שנוסדה בשנת 2006 על ידי  אנדרה כהן דלורו ז”ל (2012-1933). כהן דלורו היה בוגר הפוליכטניק ואקול דה פון א שוסה ופיתח קריירה משגשגת בבנייה. מתוך הכרה בקשר האמיץ עם מדינת ישראל הוא הקים את קרן אדליס – ההישג הגדול של חייו. קרן אדליס הוקמה כדי לאפשר לאנדרה כהן דלורו לתרום בדרכו לרווחת העם היהודי ולביטחונה של מדינת ישראל. בהיבט המדעי מבקשת קרן אדליס לסייע בישראל באמצעות שימור מעמדה בין האומות במחקר ובחדשנות באמצעות חתירה לאופקים טכנולוגיים חדשים. הקרן מקדמת יעדים אלה באמצעות מימון תשתיות מחקר במוסדות האקדמיים המבטיחים ביותר, וכן במענקי מחקר לחוקרים מצטיינים מהאוניברסיטאות המובילות בתחומים שלמדינת ישראל יש ערך מוסף בהם. על פי הקרן, “התמיכה במחקרים אלה תייצר פריצות דרך שישפרו את איכות חייהם של אזרחי ישראל והאנושות בכלל, כפי שמלמדים אותנו ערכי היהדות”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק את “מדליית בוגר הטכניון” לג’וני סרוג’י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה בחברת אפל ובוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, ולאהרון אהרון, מייסד C-perto, לשעבר מנכ”ל רשות החדשנות ומנכ”ל אפל ישראל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. המדליות ניתנו להם על הישגיהם הרבים אשר העצימו את הטכניון, את התעשייה ואת האקדמיה בישראל וברחבי העולם.

מדליית בוגר הטכניון ניתנת לבוגרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען הטכניון.

באותו האירוע העניק פרופ’ סיון את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן לפרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את ג’וני סרוג’י ואת אהרון אהרון על תרומתם יוצאת הדופן לטכנולוגיה העולמית, לתעשייה עתירת הידע ולטכניון לאורך השנים וציין כי “הם מגלמים באישיותם את רוח הטכניון המשלבת חדשנות, יזמות, מנהיגות ומצוינות טכנולוגית ומדעית עם שליחות חברתית. השניים הם אנשי מופת עתירי מעש שתרגמו את רעיונותיהם ואת המצאותיהם לטכנולוגיות אשר שינו את פני הכלכלה והחברה בישראל ובעולם. במעשיהם הם ממשיכים מסורת מפוארת בת מאה שנים שתחילתה בבניין ההיסטורי בקמפוס בהדר והמשכה בהישגים המפוארים של מאה אלף בוגרי הטכניון שהובילו ומובילים כיום את התעשייה עתירת הידע בישראל ובעולם. אני מודה לכם, אהרון וג’וני, על תרומתכם העצומה, כל אחד בתחומו. אתם מהווים מקור גאווה עבורנו ומודל השראה לכל בוגרי הטכניון. הטכניון ימשיך להוביל את מדינת ישראל לעוצמה טכנולוגית, לשגשוג ולרווחה ולא פחות חשוב מכך, ימשיך לפעול לקידום החברה הישראלית.”

את המדליות ואת העיטור העניק נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בערב חגיגי במושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי.

ד”ר עינת קליש-רותם אמרה בטקס כי “אני מודה לטכניון בשם העיר חיפה על מחויבותכם העצומה להוראה, למחקר ולפיתוח. הטכניון הוא מגדלור של ידע המפיץ את אורו על העיר כולה מתוך רוח של חדשנות, חתירה בלתי נלאית לידע והפיכת רעיונות למציאות.”

ג’וני סרוג’י הוא סגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה בחברת אפל. הוא נולד בחיפה, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון והחל לעבוד ב-IBM, שהפעילה אז בחיפה את מרכז המחקר הגדול ביותר שלה מחוץ לארצות הברית. ב-1999 הוא עבר לטקסס וב-2008 החל לעבוד בחברת אפל. במשרה הראשונה שלו באפל הוא הוביל את תכן השבב הראשון שאפל ייצרה בעצמה – A4, ששימש באייפון 4 ובאייפד הראשון. סרוג’י הוא שעודד את אפל לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מתוך אמונה שבישראל תמצא אפל את רוח החדשנות ואת הידע הטכנולוגי שהיא מחפשת. סרוג’י מוביל את הפיתוח של הסיליקון של אפל, טכנולוגיות המצלמה, סוללות, תצוגה ועוד. הוא אחראי על ארגון גלובלי, כולל מרכז הפיתוח של אפל בישראל.

ג’וני סרוג’י קיבל את מדליית בוגר הטכניון “בהוקרה על הישגיו יוצאי הדופן ועל מנהיגותו בתעשיית ההייטק העולמית ובמיוחד בחברת אפל, שבה מילא תפקיד משמעותי ופורץ דרך בתחום החומרה; על פועלו הרב בפיתוח חדשנות בחברה, שהשפיע עמוקות על מפת הטכנולוגיה העולמית; ובהערכה רבה על תרומתו כשגריר בולט של הטכניון בארץ ובעולם וכבוגר הטכניון המהווה מודל לחיקוי והשראה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”.

“כשגדלתי, הטכניון היה קרוב מספיק כדי להיות אמיתי, אבל מספיק יוקרתי כדי להיתפס כחלום. הצלחתי להגשים את החלום הזה, בזכות המשפחה שלי, הקהילה שלי והערכים שהם הנחילו בי,” אמר סרוג’י בטקס. “אני גאה לעבוד בחברה המחויבת להשאיר מאחוריה עולם טוב יותר ממה שהיא קיבלה, ושהטכניון מנחיל את האידיאל הזה בדור הנוכחי  – ובדורות הבאים שיגיעו”.

אהרון אהרון, מייסד C-perto ולשעבר מנכ”ל רשות החדשנות ומנכ”ל אפל ישראל, נולד בחיפה להורים שעלו מיוון. הוא השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון. את הקריירה המקצועית שלו החל במעבדות המחקר של IBM ואחר כך ניהל חברות טכנולוגיה רבות והקים חברות סטארטאפ משלו. הוא היה המנכ”ל הראשון של אפל ישראל וסגן נשיא טכנולוגיות חומרה בחברת אפל העולמית וכן לימד בטכניון במשך עשרות שנים. במהלך כהונתו ברשות החדשנות הוא מיצב אותה כגורם ציבורי יעיל ורב השפעה.

אהרון אהרון קיבל את מדליית בוגר הטכניון “בהוקרה על תמיכתו רבת השנים בטכניון; על תרומתו בהכשרת דורות רבים של מהנדסים, חוקרים ומדענים שהשתלבו בחזית התעשייה והאקדמיה בישראל ובעולם כולו; ועל קידום החדשנות וחיזוק הקשר בין הטכניון והתעשייה; ומתוך הערכה לנדיבותו רבת השנים ולמחויבותו לסטודנטים בטכניון ולידידי הטכניון בישראל”.

במעמד קבלת המדליה אמר אהרון כי “בקריירה שלי עשיתי הרבה לחיבור בין אקדמיה ותעשייה, וממש לאחרונה הגענו להסכם חשוב בין הטכניון למשרד הכלכלה והתעשייה, שיוביל לקידום התעשייה היצרנית בישראל. שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פרויקט שהחל לפני כשנתיים בהובלת הטכניון, במימונה הנדיב של קרן ראסל ברי ובניהול שלי. סיפור האהבה שלי עם הטכניון התחיל מזמן, כשנכנסתי לשיעור הראשון יום אחרי השחרור מהצבא. החוויה הזאת עוררה בי רצון להיות מורה, ולשמחתי הגשמתי את החלום הזה ב-18 שנות הוראה בטכניון.”

בנוסף העניק נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון באירוע עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן לפרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. העיטור ניתן לו על תרומתו העצומה, הייחודית והמקורית בתחומי הסייבר אשר סייעה לטכניון להשתקם במהירות וביעילות ממתקפת הסייבר שעימה התמודד לאחרונה.

פרופ’ אלי ביהם הוא המייסד והמנהל של מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון. הוא השלים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב (1982) ותואר דוקטור במכון ויצמן למדע (1992). מאז 1991 הוא חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. הוא עוסק בפיתוח פתרונות מעשיים לבעיות אמיתיות שטרם נפתרו בתחום הסייבר, זאת על סמך הבנה מדעית מעמיקה של האתגרים הרלוונטיים. פרופ’ ביהם היה עורך כתב העת לקריפטוגרפיה ומנהל דירקטור באיגוד הבין-לאומי למחקר קריפטוגרפי (IACR), ומאז 2012 הוא עמית IACR. הוא זכה בפרס RSA (2012) וקיבל מעמד של מרצה בכיר ב-IACR (בשנת 2013). בין השנים 2013-2008 שימש כדיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

פרופ’ ביהם הודה לנשיא הטכניון על העיטור ואמר כי “בשנותיי הרבות כפרופסור וכחבר סגל פתחתי קורסים רבים בקריפטוגרפיה, באבטחת מחשבים ועוד – הכול כדי לתת לסטודנטים יכולות וידע שיאפשרו להן לעשות דברים דומים למה שאני עשיתי. הידע הזה נועד לסייע לישראל ולאנושות כולה לאורך זמן.” הוא הביע את תודתו לכל אנשי הטכניון שתרמו יחד עימו לטיפול במתקפת הסייבר.

מה חדש בטכניון – יוני 2023

קורטריון 2023, רוח גבית לתעשייה הישראלית, פרסי קריל, הערכת מצב, בינה בריאה, שיתוף פעולה אקלימי, יוצאים לדרך, לראות בדידות, שיפור משופר, מה עושים עם האקלים?, אדריכלות חברתית, עושים טוב כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר יוני 2023 – לחצו כאן לקריאה