חודש: מאי 2023

האקתון בנושא התמודדות עירונית עם גלי חום קיצוניים התקיים לאחרונה בטכניון במסגרת יום היזמות והקריירה של t-hub – המרכז ליזמות וחדשנות בטכניון. במקום הראשון זכה צוות SOLARit על מיזם לאספקת חשמל באמצעות חום המים בדוד השמש, במקרים של הפסקת חשמל. הסטודנטים: יואב רונן, אסתר קונסטנטינוב, אנדרי סרנקו, נוי וויטראוב ונטע סוטו, כולם מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון עבדו על פיתוח מנוע סטרלינג כתוסף לדוד שמש קיים, לטובת שימוש בחום המים לייצור אנרגיה מקומית עבור מקרר ומזגן בבית במצב חירום, למשל בהפסקת חשמל.

הקבוצה הזוכה תייצג את הטכניון ב- Green Challenge – האקתון קיימות עולמי שיתקיים בדנמרק ב-23 ביוני 2023. את הטיסה וההשתתפות בהאקתון תממן חזית הקיימות של הטכניון.

האירוע נערך בשיתוף מרכז הקיימות, החממה החברתית ואס”ט והשתתפו בו יותר מ-50 סטודנטים מפקולטות שונות, שהתארגנו ב-11 קבוצות. התחרות נפתחה שבועיים קודם לכן בהרצאתה של נעמה שפירא ממוסד שמואל נאמן בטכניון בנושא מיפוי אתגרים במקרים של גלי חום קיצוניים. ההרצאה דנה בהשלכות הסביבתיות והחברתיות על תושבי העיר ובהן קריסת מערכת החשמל ומערכות חיוניות אחרות, שריפות ושיטפונות, עוני אנרגטי ועלייה בתחלואה ובאלימות.

במקום השני זכה צווות ECO SHADE – מיזם חברתי-סביבתי להקמת מערכות קירור בתחנות תחבורה ציבורית. הקירור נעשה על ידי צמחים המחוברים למשאבות מים ידניות. בצוות חברים הסטודנטים תמר קליין, דרור אריה, הדס לוי ועומרי לשם מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום השלישי זכה צוות Keep It Cool על אפליקציה המסייעת בהעברה של אוכלוסיות מוחלשות למקום מוגן בשעת חירום. האפליקציה תחבר את המשתמשים לקופות החולים ולביטוח לאומי כדי להגיע במהירות לאנשים הזקוקים לעזרה. בצוות חברים רפאל זיילר, הראל ידי, שון וולפסון, אופק הר אבן, פטימה אבו רביע ועידו ראובן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומהפקולטה להנדסת מכונות.

את האירוע ריכזו אוהד שינדלר סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, וטל פיין, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

את הסטודנטים ליוו המנטורים הבאים: נעמה שפירא ממוסד שמואל נאמן בטכניון, טלי נמרודי מחברת קלריטר, יוני הרן מחברת Village in the Box, ליאור קדם מחברת תרמוקיר תעשיות; עופר קרן מ-Green Academy, הדוקטורנט נאגא ונקטה סאי קומר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, האורחת ד”ר בלה ניקיטינה והסטודנט אור שרון מאוניברסיטת בן גוריון. השופטים בתחרות: פרופ’ מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; ד”ר יעל דנין-פולג מהחממה החברתית; גב’ אלונה סלפין, אחראית קשרי תעשיה ושיווק בפקולטה להנדסת חומרים; מר נמרוד פלג, מנהל מעבדה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; ומר אריאל בארי, יזם “הגנרטור” המקדם מיזמים להתמודדות עם גלי חום קיצוניים.

ד”ר וסנה בצ’בה, שהשלימה לאחרונה את הדוקטורט שלה בטכניון, נבחרה לעמיתת מלגת שמידט לפוסט-דוקטורנט (Schmidt Science Fellow) לשנת 2023. המנחה שלה בטכניון, פרופ’ מורן ברקוביץ’ מהפקולטה להנדסת מכונות, אומר כי “וסנה הייתה סטודנטית ברמה יוצאת דופן, ועבודת הדוקטורט הרב-תחומית שלה תרמה רבות לפיזיקה בסיסית, לכימיה אנליטית ולטכנולוגיות מיקרוניות. שמחתי מאוד לשמוע שהיא זכתה במלגה, שנחשבת לאחת היוקרתיות ביותר בעולם, אבל לגמרי לא הופתעתי.”

ד”ר בצ’בה, ילידת מקדוניה הצפונית, השלימה תואר ראשון ושני ב-EPFL, בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן. בשנת 2018 היא הגיעה לטכניון כדי להתחיל את עבודת הדוקטורנט במסגרת תוכנית ייחודית שנוסדה על ידי פרופ’ מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופ’ גובינד גאיקלה – כיום חבר סגל באוניברסיטת בריטיש קולומביה. הפורמט הייחודי של התוכנית איפשר לה לחלק את זמנה בין הטכניון למרכז המחקר של IBM בציריך, שם הוביל ד”ר גאיקלה קבוצת מחקר באותה תקופה.

בעבודת הדוקטורנט שלה עסקה ד”ר בצ’בה בפיתוח שיטות חדשות להזרמת נוזלים בערוצים וירטואליים ללא צורך בתעלות ובצינורות. בשבב המיקרופלואידי שפיתחה מתועל הנוזל באמצעות שדות חשמליים. השליטה בשדות אלה מאפשרת לערוך מניפולציות על הזרימה בכל נקודת זמן. בקונפיגורציה זו הצליחו החוקרים ליצור, לדוגמה, אזורים שבהם הנוזל עומד במקום ואילו מסביבם הכול זורם. הם מאמינים כי הפיתוח הנוכחי סולל דרך ליצירה של מערכות מיקרוזרימה הנשלטות באופן דינמי, וכי הוא  עשוי להוביל לשינוי פרדיגמה בתחום המעבדה-על-שבב. המחקר מומן על ידי המועצה האירופית למחקר (מענק ERC) ועל ידי הקרן הלאומית למדע (ISF).

ד”ר בצ’בה זכתה במהלך השנים בפרסים רבים ובהם פרס הממציא הצעיר הטוב ביותר (מטעם נשיא מקדוניה הצפונית), פרס ההרצאה הטובה ביותר (במספר כנסים בינלאומיים יוקרתיים), מלגת קאבלי לפוסט-דוקטורט ומלגת Postdoc.Mobility (מטעם קרן המדע השוויצרית). בתשובה לשאלה על עצותיה לסטודנטים צעירים היא משיבה: “כשהייתי צעירה חשבתי שהמדע מסתכם במשוואות ובניסויים, אבל עם הזמן הבנתי שהעיקר במדע הוא למצוא את האנשים הנכונים לעבוד איתם. היה לי מזל עצום במובן הזה, ואני אסירת תודה הן לטכניון והן למרכז המחקר של IBM שנתנו לי תמיכה וכלים לנהל מחקר המצוי בחזית המדע. מקור הכוח העיקרי של שני המוסדות האלה הוא האנשים, ואין לי מילים להודות לחברי הצוות המדהימים שלי, לעמיתיי וכמובן למנחים המופלאים שלי.”

ד”ר בצ’בה היא גם ספורטאית נלהבת שהשתתפה לאחרונה במירוץ איש הברזל (Ironman) באורך 112 קילומטר, שכלל 1.9 קילומטרים של שחייה, 90 קילומטרים של רכיבת אופניים ו-21.1 קילומטרים של ריצה. “אחד המניעים העיקריים במחקר שלי ובחיי הוא המשיכה לסיבולת,” היא אומרת. “האימונים שלי לטריאתלונים לימדו אותי את חשיבותן של התמדה ומחויבות, החיוניות להשגת מטרות ארוכות טווח.”

כעת נמצאת ד”ר בצ’בה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל בהנחייתו של Prof. Abraham Stroock – אחד החוקרים הבכירים בעולם בתחום מכניקת הזורמים. ניסיונה במיקרופלואידיקה משמש אותה רבות, אך כיום היא מיישמת אותו בתחום אחר לחלוטין: פיזיולוגיה של הצמח. החוקרים בתחום זה מתמקדים בהבנת מנגנוני הפעולה של צמחים. בכוונתה לפתח שיטות ומודלים חדשים לחקר העברתם של חומרי תזונה בצמחים, והיא מקווה שעבודתה תקדם את הפריון החקלאי ואת שמירת הסביבה בעולם המאופיין במחסור במזון. היא מקווה גם כי המחקר שלה יעודד מהנדסים נוספים להיכנס למדעי הצמח, תחום שכיום חסרים בו מהנדסים ומומחים בעלי הכשרה רב-תחומית החיונית למחקר ביולוגי בסיסי פורץ דרך. שאיפותיה: להמשיך במחקר מתקדם שיסייע בפתרון הבעיות הבוערות הניצבות בפני האנושות וכן להקים קבוצת מחקר משלה שבה תכשיר את דור המדענים הבא.

מלגת שמידט נועדה “לפתח את מנהיגי הדור הבא במדע ולאפשר להם להתעלות מעל דיסציפלינות, לקדם גילויים מדעיים ולפתור את הבעיות הדוחקות ביותר בעולם.” העמיתים מקבלים מלגה שנתית על סך 100,000 דולר ועוברים שילוב של סדנאות בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם והנחייה פרטנית, ובכך רוכשים כלים הדרושים ל”יצירת השפעה ארוכת טווח על החברה”.

קהילת הקליימטק ׳PLANETech׳ של המכון הישראלי לחדשנות מקיימת שיתוף פעולה יחיד מסוגו עם הטכניון. במסגרת זאת, חוקרים מפקולטות שונות המובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי המזון, המים, האנרגיה והחומרים ייפגשו עם יזמים סדרתיים ומשקיעים מתחומי האקלים. מפגש הפתיחה שהתקיים בטכניון, והמפגשים הבאים, נועדו לתת מענה לאתגר חשוב ועתיר השלכות: האצת תרגומן של פריצות דרך מדעיות ליישומים שיסייעו בהתמודדות עם משבר האקלים.

את מפגש הפתיחה בטכניון הובילו נועם סוננברג מ-PLANETech, סגן המשנה הבכיר לקיימות בטכניון פרופ’ אבנר רוטשילד, מנהלת היחידה העסקית במוסד הטכניון למחקר ופיתוח רונה סמלר ומנהלת מרכז הקיימות בטכניון אורלי מולה. במפגש השתתפו 20 מחוקרי הטכניון העוסקים במים, אנרגיה ומזון וכ-20 יזמים סדרתיים, במטרה לייצר ביניהם “שידוך עסקי”.

חוקרי הטכניון שהשתתפו במפגש הם פרופ’ ליאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ משה שיינטוך מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ד”ר שרלוט ווגט מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הפרופסורים יהודה עגנון וגיא רמון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ופרופ’ יאיר עין אלי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

לאחר הצגת המחקרים התקיים שיח בין חוקרים ויזמים בנושאים הבאים: טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בהנחיית  אורי שדות ואיתי דיאמנט מחברת SolarEdge, טכנולוגיות מזון בהנחיית ארי בן דרור מ-The Good Food Institute Israel, טכנולוגיות מים בהנחיית רביד לוי מחברת WaterEdge.IL, וחומרים, בהנחיית צבי כהן מ-Criaterra Innovations.

מנכ”ל PLANETech נועם סוננברג אמר כי “המפתח להצלחה שלנו להתמודד עם שינויי האקלים עובר דרך פיתוחים טכנולוגים עמוקים והטמעה מהירה ונרחבת שלהם. פריצות דרך מדעיות וחשובות בתחום כבר קיימות ומחכות לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהפוך לחברות טכנולוגיה. פעמים רבות הכשל הוא בחיבור בין אנשי המדע והטכנולוגיה ליזמים שיחד יבנו חברות מדהימות שיעזרו לנו לפתור את האתגר הכי גדול של הדור שלנו.”

סגן המשנה הבכיר לקיימות בטכניון פרופ’ אבנר רוטשילד הוסיף כי “המפגש בא לחבר בין יזמים לחוקרים ומחקרים פורצי דרך במטרה להנביט חברות שיפתחו פתרונות טכנולוגיים חדשים לטיפול במשברי הסביבה והאקלים. זה צעד ראשון של חזית הקיימות בטכניון, שהוקמה לא מזמן במטרה למקסם את הידע והניסיון הרב של הטכניון במגוון רחב של תחומים להשגת פתרונות מקיימים לאתגרי הסביבה והאקלים, תוך רתימה של קהילת הטכניון ויצירת שותפויות עם קהילות אחרות כדי לעבוד יחד להשגת עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים.”

Tech.AI.BioMed היא הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI, ובראשה עומד פרופ”ח שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מראשי מרכז Tech.AI. T-CAIREM משמשת נקודת מפגש לקהילה הרלוונטית באוניברסיטת טורונטו – קהילה המונה מעל 1,000 חוקרים, סטודנטים למחקר ואנשי מקצוע ומחוברת לכל בתי החולים באזור טורונטו.

שיתוף הפעולה החדש יפגיש חברי סגל וסטודנטים למחקר בשני המוסדות כדי לפתח פתרונות מתקדמים לטובת רפואת העתיד. הוא הושק בסדנה משותפת שבה משתתפים עשרות חוקרים וסטודנטים למחקר משני המוסדות. הסדנה, המתקיימת בימים אלה בעין גדי, תשמש נקודת מוצא ומאיץ לשיתוף הפעולה ובמסגרתה מציגים חוקרים משני המוסדות יכולות בתחום של AI ברפואה. פרויקטים משותפים לשני המוסדות יזכו בתמיכה במסגרת הפעילות החדשה.

“אנחנו באוניברסיטת טורונטו ובמרכז T-Cairem נרגשים לקראת העבודה המשותפת עם הקלינאים והחוקרים המצוינים מהטכניון,” מציין פרופ’ מוחמד ממדני, מנהל מרכז T-Cairem באוניברסיטת טורונטו. “שיתוף הפעולה הבין-תחומי לקידום מחקר מהותי וחדשני בבינה מלאכותית ברפואה ישמש בסיס לשיפור מתמיד של הרפואה ושל איכות הטיפול.”
“שיתוף הפעולה החדש עם אוניברסיטת טורונטו,” מסכם פרופ’ שי שן-אור, “הוא תוספת מתבקשת ורצויה לתהליך הפיתוח המואץ של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, במסגרתו קמו רק השנה כמה תוכניות חדשות סביב השימוש ב-AI להאצת השיפור ברפואה וברמת הדיוק הרפואי. השקנו את מכון זימין לפתרונות AI ברפואה, העברנו מענקי מחקר לתוכניות מחקר מובילות שבהן אנו רואים פוטנציאל למסחור, וכעת אנו מניחים בסיס רחב נוסף לפעילות Tech.AI.BioMed המקדמת שימוש ב-AI ברפואה. אנו בטוחים ששיתוף הפעולה החדש יוסיף עומק ויעשיר את ארגז הכלים שלנו בבואנו לייצר כלים חדשים לרפואת העתיד.”

ד”ר אביב תמר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי – על פיתוח אלגוריתמים ללמידה רובוטית אוטומטית באמצעות חיזוקים.

“החלום שלי הוא שבעוד 10 שנים יהיו רובוטים שיוכלו לעזור לי לעשות את מטלות הבית”, אומר ד”ר אביב תמר. הוא זכה בפרס על פיתוח אלגוריתמים ללמידה רובוטית אוטומטית באמצעות חיזוקים, שהופכים את הלמידה של הרובוטים במשימות חדשות לפשוטה ומהירה יותר. במעבדה של ד”ר תמר פועלים, באמצעות שיתופי פעולה מחקריים, לפיתוח דרכים לשימוש בלמידת חיזוק לפתרון בעיות בעולם האמיתי מחוץ לרובוטיקה, כולל שיפור בביצועי האינטרנט וחיזוק האבטחה של בלוקצ’יין.

ד”ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב: – על תרומותיה הייחודיות בחקר תורת המשחקים האלגוריתמית ותכנון חוזים.

“במהלך העיסוק במחקר נוכחתי לדעת שלהגיד ‘לא הבנתי’ זו אחת האמירות עם הכי הרבה כוח כי היא כמעט תמיד מובילה להתעמקות בפרטים ולתגליות חדשות”, היא אומרת. היא מתמקדת בשילוב בין אלגוריתמים לתמריצים ושואבת מתחומי דעת כמו כלכלה ותורת המשחקים. המחקר שלה מראה כיצד שילוב אלגוריתמים וחוזים יכול לא רק להוביל לאלגוריתמים טובים יותר, אלא אף לחוזים משופרים משמעותית. השילוב עשוי, למשל, לשפוך אור על צורות החוזה השכיחות ביותר, לאפשר תמריצים מותאמים אישית ולקשור בין חוזים לבינה מלאכותית.

ד”ר שי מורן מהפקולטה למתמטיקה – על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה (בינה מלאכותית – AI) ותורת ההכללה.

“העצה החשובה ביותר שלי לחוקרים צעירים היא לעקוב אחרי נטיות הלב, לחקור בעיות שמעניינות אותנו ולא להתבלבל מהבאז”, הוא אומר. אחד הענפים החשובים של AI  הוא תורת ההכללה, שמטרתה להבין באופן כמותי כיצד בינה מלאכותית מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות. במחקריו שואף ד”ר מורן לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל בדיוק רב יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.

הפרס ניתן מאז שנת 2005 לזכרם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל.

“אדריכלות היא פעולה שיתופית הכרוכה באחריות חברתית, במשא ומתן ובפשרות.” כך מסבירים האדריכלים דן פרייס ומיכל בלייכר את הרציונל של Studio 1:1 – הקורס הייחודי שהם יסדו ב-2018. לדבריהם, “סטודנטים רבים בארכיטקטורה תופסים את האדריכל כ’גאון בתכנון’ וכאחראי הבלעדי לפרויקט האדריכלי. בסטודיו שלנו הם מבינים שתכנון אדריכלי הוא תהליך מורכב המבוסס על עבודת צוות, דיונים מעמיקים, תשומת לב לפרטים, משא ומתן ולעתים פשרות – פשרות הן בתוך צוות התכנון והן מול הלקוחות והגורמים האחרים. הקורס מטפח את התפיסה של תכנון אדריכלי כמשימה תרבותית המטילה אחריות חברתית על האדריכל.”

הסטודנטים בסטודיו מחויבים להשתתף בסדנת בנייה בת שבועיים, המתקיימת בחופשת הסמסטר, בה הם בונים את הבניין בהשתתפות הקהילה המקומית. בסדנת הבנייה, הנמשכת עשרה ימים, מתגוררים הסטודנטים בקרב הקהילה המקומית ובונים את המבנה שתכננו. לדברי המנחים פרייס ובלייכר, “זהו ניסיון מעצב וחיוני הן לסטודנטים והן לקהילה המקומית. בימי הבנייה סטודנטים יוצקים בטון, מרתכים פלדה ומקימים פיגומי עץ, והדור הצעיר המקומי נחשף לפוטנציאל שבהשכלה גבוהה.”

מאז ייסודו של הקורס ליוו השניים תשעה פרויקטים שהגיעו לידי מימוש, ובהם מועדון רכיבה לנוער בלוד, מתחם מפגש וגן קהילתי בחיפה, מועדון רכיבת טנדם למוגבלי ראייה בחיפה, פביליון נופי בבית ג’אן, סדנה טיפולית וגן למבוגרים עם מוגבלויות בקיבוץ מחניים ומרחב קהילתי במתחם גני ילדים בטירה. במרחב בטירה הוקם פארק המשלב פרגולה להתכנסות, אזורי ישיבה, צמחייה ובריכה לטיהור טבעי של המים. בימים אלה הושלם הקמת מרכז להעצמת נשים בג’סר א זרקא.

Studio 1:1 נערך פעמיים בכל שנה אקדמית ומיועד לסטודנטים בשנתם הרביעית. היעד הוא תכנון של בניין אמיתי, בגודל של כ-100 מ”ר, עבור לקוח קונקרטי באתר ספציפי במסגרת מגבלות תקציב וזמן. לפרויקטים שנבחרים השפעה פוטנציאלית רבה והם מותאמים למשאבים הזמינים ולקנה המידה הריאלי למימוש. תנאי  לקיום הפרויקט הינו מחויבות הרשות למימושו ומעורבותם של תושבים מקומיים הן בתהליכי התכנון והבנייה והן בתחזוקת המבנה והפעלתו לאחר מכן. הסטודיו בנוי באופן המעודד דיאלוג עם הקהילה לשם התאמת המבנה לצרכי המקומיים וכן לשם העצמת הקהילה והפיכתה לאחראית על המבנה הציבורי שמוקם.

במהלך השבוע הראשון מבקרים הסטודנטים באתר היעד ונפגשים עם חברי הקהילה. כל סטודנט מפתח חלופת תכנון אינדבידואלית על בסיס צורכי הקהילה, החומרים והטכנולוגיות הזמינים במקום. הסטודנטים מציגים את תוכניותיהם בתוך הסטודיו ומספקים זה לזה משוב. בסיומו של תהליך מורכב זה, 18 החלופות מתכנסות לשלוש הצעות תכנון הממזגות את האיכויות של כלל החלופות.

הסטודנטים מציגים את שלוש החלופות בכנס שיתוף ציבור מול נציגי הקהילה בנוכחות בעלי התפקידים ברשות והתושבים. התוכניות מוצגות בעברית ובערבית במידת הצורך, כדי לוודא שכולם חשים שותפים ובשיטות הצגה שונות לרבות מודלים פיזיים ודיגיטליים. אירועים אלה מזמנים דיון פתוח וער והסטודנטים לומדים לשאול, להקשיב ולהפנים את העדפות הקהילה.

עם חזרתם לסטודיו מנתחים הסטודנטים את תגובות הקהילה ומזקקים אותן לתוכנית אחת. “השגת הסכמה היא תהליך רגיש של משא ומתן הכולל פשרות, שכן נדרש לאחד שלוש חלופות תכנון לאחד,” אומרים המנחים. “הסטודיו מהווה סביבה נוחה להתדיינות שכל הסטודנטים ישמיעו את דעתם ללא מורא, לא חשוב כמה גדולה המחלוקת. לשם כך נחוצים דיונים סגורים ופתוחים כאחד, שבהם מיושבות המחלוקות באופן ענייני. ההצעה המאוחדת מוצגת לאישור הקהילה במפגש שיתוף ציבור, ובסיומו מכינים הסטודנטים תוכניות עבודה, בונים מוק-אפ, מכינים כתבי כמויות וטבלאות לוחות זמנים, מנהלים משא ומתן עם ספקים ותורמים ומכינים את הבקשה להיתר בנייה מול הרשות המקומית. בסוף הסמסטר חייבים להיות מוכנים לבנייה.”

גן קהילתי בחיפה

פרייס ובלייכר מעידים כי התהליך שעוברים הסטודנטים בסטודיו ובסדנת הבנייה הוא תהליך מורכב, שכן הוא מצריך מהסטודנטים להפוך ממתכננים אינדבידואליים העוסקים בתכנון בלבד לשחקנים קבוצתיים המגיבים לביקורת לשם הוצאת הפרויקט לפועל. “רק כיום, לאחר שהושלמו תשעה פרויקטים במסגרת הסטודיו, אנו מתחילים להבין את גודל השפעתו על הסטודנטים ועל הקהילות. מנסיוננו,  סטודיו 1:1 גורם לסטודנטים להעריך את פוטנציאל ההשפעה שלהם ואת אחריותם לסביבה, לחברה ולמקצוע.”

התלמידים חברי המשלחת הוכשרו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בניהולו של פרופ’ זאב גרוס, ואלה הם: יונתן גוטנמכר, תלמיד כיתה י’ בבית הספר הגימנסיה הריאלית, ראשון לציון (מדליית כסף); שון חנץ, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר קרית חינוך ע”ש רבין, גן יבנה (כסף); נעם ברש בירם, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר מאיר שפיה, חוף הכרמל (ארד); נטע דוד אייגר, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר שק”ד דרכא, עמק המעיינות (ארד); עמית גסול, תלמיד כיתה י”א בבית הספר תיכון הראשונים, הרצליה (ציון לשבח); וגיא צימרמן, תלמיד כיתה י”א בבית הספר הכפר הירוק, רמת השרון (ציון לשבח).

פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא פרי מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך, והטכניון נבחר כמוסד האקדמי שאחראי למיון והכשרת התלמידים שמהווים את השלד של נבחרת הכימיה. את חברי המשלחת ליוו הדוקטורנט אלכס קורונטוב (ראש המשלחת), ניר כהן (זוכה מדליית זהב בעבר) ודגן אשש, היועצת החינוכית לנבחרות ישראל במדעים.

זו הפעם ה-57 לקיומה של אולימפיאדת מנדלייב והשנה השתתפו בה נבחרות מיותר מעשרים מדינות. בחודש יולי תתקיים בציריך, שוויץ האולימפיאדה הבין-לאומיתIChO  בהשתתפות מתחרים מיותר מ-80 מדינות, ואנחנו מאחלים הצלחה רבה לחברי המשלחת הישראלית.

לצפייה בועידה:

https://fb.watch/kgsMUtmpWc/

לקריאת הסיקור מהאירוע:

https://www.themarker.com/technation/2023-05-02/ty-article-live/.premium/00000187-db25-d6a1-ad87-fb35e4ba0000

55 חברות ישראליות ובין-לאומיות ישתתפו מחר ביריד התעסוקה בטכניון. היריד מזמן לסטודנטים ולבוגרי הטכניון אפשרות להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגיהן, להגיש קורות חיים ולהתראיין למשרות רלוונטיות. את יריד התעסוקה מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים והוא מתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה בטכניון.

“בוגרי הטכניון מאיישים משרות בכירות בתעשייה האזרחית והביטחונית בישראל, וזהו מקור גאווה עבורנו”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “תפקיד הטכניון אינו נגמר רק בהשכלה של הסטודנטים; חשוב לנו לעזור ולדעת שאחרי סיום התואר, ואולי עוד לפני כן, הסטודנטים יעסקו בתחום אותו למדו כאן. אני רואה ביריד התעסוקה פוטנציאל גדול, כיוון שביכולתו לאפשר לסטודנטים דרך קלה יותר להשתלבות בשוק העבודה. ימים אלה של חוסר יציבות כלכלית מציבים אתגר הן בפני המגייסים והן בפני מחפשי העבודה. יריד התעסוקה יכול לסייע, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, שכן חברות מובילות מתחומים שונים בתעשייה מגיעות אלינו לקמפוס במטרה לשלב את הסטודנטים שלנו בשורותיהן. היריד מהווה משאב רב ערך מכיוון שהוא מספק דרך יעילה להכרת החברות והתרבות הארגונית שלהן, ליצירת רשת קשרים, לחשיפה לתפקידים ולכישורים הנדרשים ולהפצת קורות החיים – וכל זאת תוך שעות ספורות.”

ביריד ישתתפו כאמור 55 חברות ובהן Apple, Elbit Systems, GE Healthcare, Intel, KLA, Mobileye, PTC, JPMorgan, SolarEdge, TEVA, Dexcel pharma, Marvell, ZIM, Philips, התעשייה האווירית, רכבת ישראל, מקורות, רפאל ואסם-נסטלה.

את רשימת החברות המלאה תוכלו למצוא בהזמנה ליריד

BizTec, תוכנית היזמות המובילה בישראל שנוסדה ב-2004 בטכניון, מכריזה על פתיחת מחזור 2023. אירוע הפתיחה יתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה t-day שמארגן מרכז היזמות t-hub.התוכנית הוותיקה פותחת את המחזור ה-19. עד כה היא תמכה באלפי סטודנטים, וכ-600 קבוצות עושות כיום את בדרכן מרעיון למיזם. לדברי מנהלת התוכנית ד”ר ליטל עטיה, המפתח להצלחה ב- BizTec הוא שילוב של פתרון המתאים לשוק גדול, התאמת המוצר ללקוח ולמשתמש תוך שימוש בטכנולוגיות, ועבודת צוות טובה. “אני מאמינה שלכל אחד מהמיזמים שהתקבלו יש פוטנציאל אדיר להפוך להצלחה,” אמרה.

באירוע הפתיחה יתארחו בוגרי התוכנית בהם רן קורבר ואמיל פישר, ממייסדי בריזומטר שנמכרה לאחרונה לגוגל במעל 200 מיליון דולר (BizTec 2013),  ד”ר מיטל שגב בר שייסדה יחד עם ד”ר קונוולינה ופרופ’ חוסאם את feelit (BizTec 2016), וגייסה מעל 10 מיליון דולר, לנה לוין, ממייסדי -Polytouch שנמכרה ב-30 מיליון דולר ( BizTec2009), זינאת עוואד ואסף ליכט, כיום סטודנטים במסלול הכפול רפואה והנדסה ביו-רפואית, מייסדי הרמוני (BizTec 2020), קרני אילן ממייסדות Feminai (מקום ראשון ב- BizTec 2022), ואנסטסיה  נפומניאשצ’יה ממייסדות ספקולייט (מקום שני 2022).

המשתתפים בתוכנית מקבלים הרצאות, סדנאות, הדרכה ומנטורינג מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. בסיום התוכנית, המיזמים המצליחים יציגו את הפיתוחים שלהם באירוע שיא,  Demo Day, בפני משקיעים ומובילי דעת קהל. התוכנית מתקיימת בחסות מרכז ברוניצה שהוקמה על ידי יהודה ויהודית ברוניצקי, מייסדי ומנהלי אורמת וזוכי פרס ישראל למפעל חיים בתעשייה. את התוכנית מלווה משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות’ והיא מתקיימת בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, וקרן טקווין.

אירוע הפתיחה יתקיים ביום שלישי, 2 במאי, בין השעות 19:30-17:00 בבניין טאוב (הפקולטה למדעי המחשב). להרשמה: https://forms.gle/ziN9KGAUxZ8SUFaR6