ביום העצמאות ה- 75 למדינת ישראל, אני מבקש לאחל לכל אחת ואחד מכם חג שמח.
בימים אלה, ראוי במיוחד להתבונן לאחור ולהתגאות בכל מה שהשגנו יחד.
וכשאנו פוסעים לקראת שנת ה- 100 מאז פתח הטכניון את שעריו, אנו גאים בחלקנו העצום במסע המופלא הזה. גאים בבוגרות ובבוגרים, בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמנהלי, בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו על מחויבותם ותרומתם יוצאת הדופן להקמת מדינת ישראל, לביטחונה, לשגשוגה ולא פחות מכך, לחוסנה החברתי.
ביום זה אנחנו חוגגים לא רק את הישגנו אלא גם את הערכים שהנחו אותנו במסע הזה – את רדיפת האמת והחתירה למצוינות, לשוויון, לסובלנות והכלה.
ימי השבוע שתחילתו ביום השואה וסיומו בצפירה המפרידה בין יום הזיכרון ליום העצמאות הם ימים נוראים של חשבון נפש. תחילתם בגורלו של עם ללא מולדת ואחריתם במחיר הנורא ששילמו הורים, אחים, אחיות, סבתות וסבים, חברות וחברים של למעלה מעשרים וארבעה אלף חללים שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה כדי להבטיח את קיומנו בארץ הזאת.
לא במקרה ניצב קיר הזיכרון שלנו, בפניו ניצבתי בשם כולנו לפני שעה קלה, בליבו של הקמפוס. הוא ניצב שם ומסמל את הגלעין העצוב, הקשה והמכביד, שנישא איתנו תמיד: בשמחה ובעצב, בחוצות עיר וגם בד’ אמות. כל שם על קיר הנופלים הוא עולם ומלואו, עתיד שנקטע בטרם עת ולא התממש, והשמות חקוקים בו כדי להזכיר לנו בכל יום ויום, שעה שעה, את אלה שבמותם ציוו לנו את החיים, ואת משפחותיהם וחבריהם ששילמו את המחיר הכבד מכל.
זהו קשר דמים בל ינותק, השתי וערב של רקמת חיינו כאן. בכל פעם שאני חולף על פני הקיר הנורא הזה אני חוזר ומבטיח בליבי ל- 189 בני משפחת הטכניון ששמותיהם חקוקים כאן ובליבנו, לחברים הרבים שאיבדתי לאורך הדרך, למשפחות החללים ולחבריהם – לעשות ככל יכולתי כדי להגשים את ציווים ברוח ערכי מגילת העצמאות וברוח הערכים שאליהם ועליהם חינך הטכניון במשך קרוב למאה שנים דורות של מהנדסים, מדענים, רופאים, אדריכלים ואנשי חינוך. זה הציווי, זה המצפן שלאורו נמשיך לצעוד, ואין בלתו.
השנה אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. מלחמה ש -81 מחלליה מונצחים על קיר הזיכרון הטכניוני.
סגן יהודה מונהייט מחיפה, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, עזב את ספסל הלימודים כשנקרא למילואים במלחמת יום הכיפורים. יהודה, יליד פולין, היה אוטודידקט מחונן שלמד מתוך צפייה באביו את מלאכת תיקון כלי הרכב ונדבק בחיידק הנדסת המכונות. הוא למד בעצמו לבגרויות והשתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים שאחריה התחיל את לימודיו בטכניון. בזמן הלימודים נשא לאישה את חברתו, רבקה והקים משפחה צעירה בזמן שהוא לומד ועובד בעבודות שונות, בין השאר גם כאסיסטנט בפקולטה. בעקבות לימודיו בטכניון עבר יהודה לחיל ההנדסה בצה”ל ומונה למפקד דוברה. עם פרוץ המלחמה התייצב יהודה ביחידתו והשתתף בצליחת התעלה – צליחה שבמהלכה נפגעה הדוברה שעליה פיקד והוא נהרג. הוא הותיר אחריו אישה – רבקה, ובן – אורן, שנולד שלושה ימים אחרי נפילתו, שניהם נמצאים עימנו כאן היום. הוא הניח הורים, אחות ושני אחים.
כמותו, גם רב סרן רפאל (רפי) לב, מקיבוץ יגור, טייס בחיל האוויר ובוגר הפקולטה לפיזיקה, נקרא להשתתף כטייס סקייהוק בקרבות הבלימה ברמת הגולן. רפי שהפסיק את לימודי המגיסטר שלו בגלל הקריאה למילואים, נפל כשמטוסו נפגע מטיל קרקע אויר. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן שנולד שמונה חודשים לאחר נפילתו. מנחהו של רפי, ד”ר יעקב דר, ערך את עבודת ה”מגיסטר” שהכין רפי והגיש אותה לטכניון. בטקס חלוקת התארים מטעם הטכניון, שנערך בקיץ של שנת 1974 הוענק לרפי לאחר מותו תואר “מגיסטר” בפיזיקה גרעינית בהצטיינות. התעודה ניתנה למשפחתו.
קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים שבהם השתתפו יהודה ורפי היו משעותיה הקשות של מדינת ישראל. שבוייה בקונספציה שגוייה ויהירות, הופתעה מדינת ישראל, וזכורים דבריו של שר הביטחון משה דיין לאחר קריסתו של קו המעוזים ונפילתם של חיילים רבים והליכתם של אחרים בשבי, על חורבן הבית השלישי.
אבל במסירות והקרבה ובמחיר נורא של 2656 הרוגים ו 7251 פצועים התגברנו כעם, וסיימנו את המלחמה בניצחון. לחמנו יחד בשם ההיסטוריה שהובילה להקמת מדינת ישראל ובשם החזון המגולם במגילת העצמאות. לחמנו יחד כתף אל כתף באותה מלחמה ובאלה שבאו לפניה ואחריה, דתיים וחילוניים, תומכי ימין ותומכי שמאל, גברים ונשים, בני אשכנז ובני קהילות המזרח. אותו “יחד” ואותה שותפות הם ציוויים של הנופלים אלינו – החיים. בימים אלה שבהם הרקמה הרופפת המחברת בינינו מחשבת להיקרע תחת מהלכים חפוזים המאיימים לשנות את פניה של מדינת ישראל ואת הברית ביננו לעד הם קוראים לנו מהחווה הסינית ומעמק הבכא, מהרי הלבנון, משער הגיא ומשדות הנגב והגליל: הרפו, רפאו את השסעים, עיצרו לפני שיהיה מאוחר.
וביום הזיכרון הפרטי שלי, כשאני ניצב מול קיר הזיכרון אני רואה את פניו של רס”ן משה ויטנר חברי לטייסת, יליד חיפה וסטודנט בטכניון, חייכן ואופטימי תמיד ששרת כקברניט יסעור במילואים. בעשרה במאי 1977 התרסק מסוקו במהלך תרגיל בבקעת הירדן. 44 לוחמים מגדוד 890 ועשרה אנשי צוות נספו בתאונה הידועה כאסון הנ”ד, מהאסונות האוויריים הגדולים שידעה מדינת ישראל.
ואני נזכר גם בחיוכו של רס”ן אילן קאופמן, יליד פתח תקווה, טוב לב וחכם. אילן היה סטודנט לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ושרת כטייס במילואים. בליל העשרים ושניים לאפריל 1990, לאחר שהנחיתו כוח צנחנים מגדוד 202, במהלך טיסת ניווט באזור מבוא שילה פגע הרוטור של המסוק המובל בזנבו של המסוק המוביל ושני המסוקים התרסקו. בהתרסקות נהרגו 6 אנשי צוות ואיש צוות שביעי נפטר מאוחר יותר בבית החולים.
אני נזכר בהראל אלתרמן חברי כאח לי, ובירון ספרא, באברהם שינדלר, במשה תבו, בשוקי לבנת, בחנוך פרלמן, בחגי קושט, בגדעון חנון, ובשי צפוני כולם צעירים, טורפים את החיים ומצפים לעתיד.
הזמן אינו מפחית מהכאב ומהשכול, וגם ההתכנסות השנתית שלנו כאן, מול קיר הזיכרון, לא תוכל לעשות זאת. עם זאת, זו הזדמנות מיוחדת שלנו כקהילה וכחברה להזכיר לעצמנו עד כמה כבד מחיר החיים כאן, לחבק את משפחות הנופלים ולהבטיח להן כי גם בעתיד לא נשכח את קורבנן. זו ההזדמנות שלנו להוקיר את זכר הנופלים ולחדש כל שנה את הנדר לצקת עוד ועוד משמעות בקורבנם. ואם נצליח לעשות זאת, נדע שקיימנו את צוואתם.
מוטוריקה עדינה היא יכולת מפותחת מאוד בבני אדם, והיא מתבטאת במגוון עצום של פעולות ובהן שימוש בשרוכי נעליים, הקלדה, נגינה בפסנתר ואכילה בסכין ובמזלג. יכולת זו מבוססת כמובן על האנטומיה הייחודית של היד האנושית, אך גם על יכולות מוחיות מתקדמות ומורכבות.
ד”ר פיראס מואסי וגילי כמרה
שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית. את המחקר הובילו ד”ר פיראס מואסי, ראש המעבדה לחקר והנדסת שיקום התנועה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, והסטודנטית לתואר שני גילי כמרה. המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell Reports.
במסגרת המחקר פיתחו החוקרים מכשיר ארגונומי מקורי המאפשר בדיקה מעמיקה של הכוחות המופעלים בקצה האצבעות. באמצעות המכשיר נבדקו יכולות הלמידה וההכללה המוטורית באצבעות. החוקרים התמקדו בשני כיוונים מרכזים של התנועה: כפיפה (סגירה פנימה של האצבעות) ופשיטה (פתיחה החוצה של האצבעות) – שתי פעולות שעליהן מבוססת רוב פעילות האצבעות.
הסטודנטית גילי כמרה גייסה במהלך התואר שלה שלוש קבוצות של נבדקים בריאים וצעירים: קבוצה שאומנה בתנועות כפיפה בלבד, קבוצה שאומנה בתנועות פשיטה בלבד, וקבוצת ביקורת שלא עברה שום אימון. גילי בדקה את הביצועים של הנבדקים בכיוון הנלמד ואת ההכללה לכיוון הנגדי.
הממצאים מראים שאימון בפשיטת אצבעות משפר את המיומנויות בכיוון הנגדי (כפיפה), אולם ההיפך אינו נכון: אימון בכפיפת אצבעות אינו מוכלל לכיוון הנגדי (פשיטה).
ממצאים אלה מראים שמעגלי הבקרה האחראיים על המיומנות המוטורית באצבעות הם אינטראקטיביים ומועברים באופן חלקי, אך לא-סימטרי, בין הכיוונים.
אילוסטרציה של קשר עין – יד
כאמור, ממצאי המחקר עשויים לשפר שיטות לשיקום נפגעי מוח במקרים כגון המיפרזיס (Hemiparesis) – מחלה הפוגעת בתנועה בצד אחד של הגוף וכרוכה בקשיי הליכה, אובדן שיווי משקל, פגיעה ביכולת אחיזה ועוד.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למחקר (ISF) וקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF).
ד”ר פיראס מואסי, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, השלים דוקטורט במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון ופוסט-דוקטורט במחלקות לרפואה פיזיקלית ומדעי המוח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג’והנס הופקינס. במעבדת המחקר שלו מפתח ד”ר מואסי ניסויים התנהגותיים בנבדקים בריאים וחולים אחרי פגיעה מוחית תוך שימוש בכלים הנדסיים וחישוביים ובהדמיה תפקודית של המוח כדי לגלות את הבסיס העצבי של השליטה המוטורית בבני אדם.
גילי כמרה עלתה מארה”ב ב-2010. היא השלימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית תואר ראשון ושני וביניהם עבדה שנתיים בתעשייה. כעת היא עובדת על הדוקטורט בהנחיית ד”ר מואסי.
בית הטכניון מוזמן לעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה שתתקיים היום, יום שלישי, כ”ז בניסן תשפ”ג, בשעה 09:45 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל.
העצרת תתחיל מיד עם הצפירה.
בשעת העצרת לא יתקיימו לימודים.
מטעמי בטיחות תתאפשר הישיבה באולם על בסיס מקום פנוי בלבד.
כנס היזמות של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, T2MED 3 Day Start Up, התקיים בסוף השבוע של 22 במרץ בהשתתפות יותר כ-90 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. לתחרות זו היסטוריה מוכחת של קבוצות שהפכו לחברות סטארטאפ, והפקולטה לרפואה רואה באירוע ערך חינוכי רב בחשיפת רופאי העתיד לעולם היזמות.
האירוע החל ביום אוריינטציה במרכז הרפואי “כרמל”, שכלל דברי פתיחה של מנהל המרכז (וחבר סגל בפקולטה) ד”ר אבי גולדברג ופרופ’ ירון הר-שי, סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה שלאחריהם מפגש רעיונות עם ד”ר ליאור לב-טוב (בוגר המסלול למצטיינים ברפואה והנדסה ביו-רפואית בטכניון), ועבודה של צוותים ומנטורים על הרעיונות להאקתון.
לאחר שבוע החל ההאקתון בפקולטה לרפואה שנמשך שלושה ימים אינטנסיביים שבהם שקדו הצוותים על פיתוח הרעיון, מחקרי שוק, שיפורים ופיתוח אב טיפוס. את הסטודנטים ליוו מנטורים מתחומים שונים ובהם רפואה, טכנולוגיה, יזמות, עסקים, פיתוח ומשפט. ביום שישי התקיימו חצי הגמר והגמר בפני שופטים שכללו מנהלי בתי חולים ומומחים בעלי שם בתחום הרפואה והיזמות. הסטודנטים מהטכניון עבדו יחד סטודנטים מהתוכנית לתואר שני בניהול הנדסה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס שהגיעו במיוחד לתחרות.
במקום הראשון זכה צוות VIBEease שפיתח מכשיר המסייע במניעת נעילת הלסתות בלילה. חברי הצוות הם זוהר שניידר (הנדסה ביו-רפואית), רוני כהן (הנדסה ביו-רפואית), עמית נחמיאס (הנדסה ביו-רפואית), רותם להט (רפואה) ונועם שרף (הנדסת מכונות).
הקבוצה שזכתה במקום ה-1
במקום השני זכה צוות FaceSpeak שפיתח תוכנה למעקב ותרגול של שרירי הפנים. חברי הצוות הם יוחאי צור (רפואה ומדעי המחשב), פדור ליפסרוב (רפואה), רנה ג’בארה (רפואה), מייס עלי חמדאן (רפואה) וחנושה דוריסטי מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס.
הקבוצה שזכתה במקום ה-2
במקום השלישי זכה צוות “בקרוב” שפיתח אפליקציה לאבחון מוקדם של מחלות נוירולוגיות, זאת על סמך זיהוי קול ובינה מלאכותית. חברי הצוות הם דרור טפירו (הנדסה כימית), ויסל חלאלי (הנדסה כימית), מרדכי בוזגלו (הנדסת מכונות) ורועי ויינר (רפואה).
הקבוצה שזכתה במקום ה-3
הקבוצות זכו בפרסים ובאפשרות להשתתף בתוכנית היזמות של הטכניון,BizTEC , בתוספת תמיכה כספית להיערכות לקראת התוכנית.
לרגל חגיגות 10 שנים להקמת ההאקתון הוענק גם פרס חביב הקהל לזכרו של ד”ר יואב מדן , יזם שהלך לעולמו במפתיע בשנה שעברה. במהלך השנים השתתף ד”ר מדן באירועי T2MED כמנטור. בפרס, באדיבות חברת טמפו, זכה צוות LactoGuard שפיתח מערכת לניטור עוברים במהלך הלידה . חברי הצוות הם סאם קוגן (הנדסה ביוכימית), נאדה ספורי (רפואה), איתמר סלטון (רפואה), נועה קופלמן (הנדסה ביו רפואית) ורועי דבורקין (הנדסה ביוכימית).
הפרסים: מקום ראשון – 1,000 דולר עבור כרטיסי טיסה לכל חברי הקבוצה המנצחת ומענק בסך 5,000 ₪ למימוש במסגרת תוכנית BizTEC; מקום שני – אוזניות אלחוטיות לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 3,000 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC; מקום שלישי – שעונים חכמים לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 1,500 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC.
הצוות המארגן: מיתר יבנה, ליה סביצקי, עידן פלד, הדס ברבי ואלון הכהן.
השופטים: ד”ר איילת אקסלרוד-באלין, פרופ’ אליעזר שלו, ד”ר בני עבו, דני פרין, פרופ’ זהבה ודס, טלי רוזנווקס, יערית לוטן, פרופ’ ליאור גפשטיין, ד”ר ליטל עטיה, ד”ר לילך צולר, פרופ’ סלמאן זרקא, פרופ’ עמי אהרונהיים ועמית טורמן.
שלושת הקבוצות שזכו במקומות הראשונים ימשיכו את דרכן לחצי הגמר בתחרות BizTech הארצית.
שיתופי פעולה ונותני חסות: הקריה הרפואית רמב”ם, המרכז הרפואי בני ציון, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי העמק, המרכז הרפואי הלל יפה, מחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית, The Technion Human Health Initiative, Intel, Verily, BizTec, MEDINT, IBM, מרכז מהודר ו-Biodesign.
חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פיתחו טכנולוגיה המאפשרת לחקור ולנטר את מוחם של בעלי חיים בזמן אמת, כאשר הם חופשיים לחלוטין. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Communications Biology הובילו ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והדוקטורנטית שאדן זועבי. חיית המודל במחקר הייתה הציפור שליו יפני (Coturnix japonica).
חקר המוח מבוסס כיום במידה רבה על מכרסמים כחיות מודל. חיות אלה מאפשרות לחקור בקלות יחסית את מוחן באמצעות נגיפים מתמירים – נגיפים המעבירים לתאים חומר גנטי המאפשר ביטוי חלבונים המהווים חיישנים לפעילות מוחית עצבית. מחקר כזה כמעט ואינו נערך בציפורים למרות הפוטנציאל המחקרי העצום הטמון בהן בחקר המוח – פוטנציאל הקשור ביכולותיהן הייחודיות ובהן ניווט ארוך טווח במרחב התלת-מימדי, החתמה (imprinting), למידת שירים והשגת מזון והטמנתו.
אחד המכשולים בחקר המוח בציפורים הינו עמידותן היחסית לאותם נגיפים מתמירים. עמידות זו היוותה את האתגר שבו התמקדו חוקרי הטכניון במחקר הנוכחי. לאחר שפיתחו פרוטוקול לגידול של תאי מוח מעוברי שליו הם הצליחו לפתח וריאנט נגיפי מלאכותי המאופיין ביכולות התמרה משופרות הן בתאי מוח השליו המבודדים במעבדה והן בציפור החופשית. לדברי החוקרים “שלווים הם ציפורים מצוינות למחקר משום שהן חיות בעיקר על הקרקע, עובדה המקילה את בחינת יכולת הניווט שלהם, מגיעות לבשלות מינית בגיל צעיר יחסית (צעיר הרבה יותר מתרנגולות ועכברים) וקצב הריבוי שלהן מהיר מאוד (ביצה ביום). כל אלה מאפשרים לחקור את התפתחותן בקלות יחסית.”
בתמונה המדעית: נוירונים של שליו שהודבקו בנגיף שפיתחו חוקרי הטכניון. על גבי הנוירונים אפשר לראות מבנים הקרויים spines
הפיתוח של חוקרי הטכניון יאפשר לחקור את המוח, התפתחותו ותפקודו בשלווים הן במעבדה והן במצב בו הציפור חופשייה לחלוטין. לדברי ד”ר ברלין, “טכנולוגיה זו תאפשר שימוש במיני-סקופ (מיקרוסקופ זעיר אשר ניתן למקם על ראשן של חיות) המנטר את פעילות המוח בזמן בו הציפור מבצעת את פעילות הניווט והתנועה במרחב באופן חופשי.”
ביום שישי הסתיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון האקתון Doing Good, שבו פיתחו הסטודנטים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. השנה התמקד ההאקתון בשיפור איכות חייהם של ילדים בבתי החולים והוא התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים רות רפפורט לילדים שבקריה הרפואית רמב”ם ועם מנהלת אגף רפואת ילדים במרכז הרפואי, פרופ’ דניאלה מגן.
במקום הראשון זכה צוות ProTechTor שפיתח מערכת להתרעה מפני אלימות כלפי צוותים רפואיים. בצוות חברים גיל ליטווין (סטודנט לתואר ראשון), נדב רובינשטיין (תואר שני) ועידן לוי (תואר שני) מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ועידו כהן (תואר ראשון) מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.
צוות הסטודנטים ProTechTor שזכה במקום הראשון עם דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז ואהרון אהרון
ארבעת הזוכים למדו על מגבלותיהם של לחצני מצוקה, ובהן אי-נגישותם ורתיעה משימוש בהם, ופיתחו מערכת אוטומטית, מבוססת AI, המתריעה מפני אלימות או אלימות פוטנציאלית. לדברי ליטווין, “המערכת מתבססת על צילומי וידאו ומפרידה בין הקול לתמונה. הקול מנותח בהיבטים של עוצמה, תוכן ומטען רגשי (פחד וכעס) והתמונות מנותחות מבחינת רמת האלימות שבהן. על סמך מערכת בינה מלאכותית מספקת המערכת מידע על כל סצנה בפורמט של רמזור – האם היא נטולת אלימות (ירוק), האם יש בה אלימות פוטנציאלית (צהוב) או שיש בה אלימות בפועל (אדום). אפשר להוסיף למערכת מילת קוד מוסכמת שבה יכולים אנשי הצוות הרפואי להשתמש במקרה של אלימות או סכנת אלימות.”
במקום השני זכו סטודנטים שפיתחו צ’אט בוט רפואי ובמקום השלישי – צוות שפיתח ממשק תקשורת יעיל בין מטופלים לצוות הסיעודי. את הרעיון הגה אחד הסטודנטים שהיה מאושפז בילדותו במחלקה האונקולוגית. בפרס חביב הקהל זכה צוות שפיתח יישום לפיזיותרפיה.
דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ דני רז אמר למשתתפים כי “ההאקתון הזה מיוחד – הוא נועד ליצור משהו שיתרום לקהילה, מדעי המחשב בשירות האדם (CS4people). אנשים מסתכלים על ההייטק ולא יודעים איפה זה נוגע בהם ולכן חשוב שנהייה חלק מהקהילה. יחד נהיה חברה טובה יותר.”
פרופ’ דני רז ופרופ’ דניאלה מגן
פרופ’ דניאלה מגן, מנהלת אגף רפואת הילדים ברמב”ם אמרה “עולם הרפואה צועד קדימה בזכות טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה מחוץ לקופסא, אבל הכח המניע להתפתחות הרפואה הוא השאיפה להיטיב עם האנושות ולהקל על סבל. החבירה לשותפינו היצירתיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא הזדמנות נפלאה להידוק הקשר בין רפואה לחדשנות, שעשוייה להניב מיזמים נפלאים לשיפור איכות החיים של הילדים החולים שבטיפולנו”.
בהאקתון השתתפו כ-130 סטודנטים שאותם ליוו חוקרים ומהנדסים מהטכניון ומהתעשייה וכן רופאים ואנשי צוות סיעודי כדי להביא לקו הגמר פתרונות עם הוכחות היתכנות אמיתיות. את האתגרים הציגו אנשי רמב”ם על סמך בעיות ממשיות הקיימות בשטח: זמני המתנה של מטופלים ומטפלים, ניטור רמות כאב בילדים לאחר טראומה ובעיות שונות הכרוכות במעבר של מטופלים מבית החולים הביתה.
צוות השופטים
ההאקתון אורגן על ידי ארבעה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב: בני מושייב, שלי גולן, מור ונטורה ומיכאל טוקר.
ברכת נשיא הטכניון לחג הפסח, החיים כמדענית, התפתחות או מהפכה?, פרופ’ מחקר יעקב זיו ז”ל, בין אלקטרוניקה וביולוגיה, אבולציה אנרגטית, אחריות במחקר, שוברות גלים, אחסון מידע ב-DNA, מנהיגות צעירות במדע, צעירה ומבטיחה, אחד מ-30. כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר אפריל 2023 – לחצו כאן לקריאה
הכנס הישראלי ה-62 למדעי התעופה והחלל (IACAS) התקיים לאחרונה בתל אביב ובטכניון. את הכנס פתחה הרצאתו של אלוף (מיל’) עמיקם נורקין, שהיה מפקד חיל האוויר בשנים 2022-2017, בנושא “המזרח התיכון במבט מתא הטייס”.
אלוף (מיל’) עמיקם נורקין, שהיה מפקד חיל האוויר
אלוף (מיל’) נורקין אמר כי “בעשור האחרון השתנתה המציאות הרלוונטית לישראל בכל המעגלים – הפנימי, המזרח-תיכוני והגלובלי. ישראל נמצאת כיום במרחב משתנה של איומים, ארגונים וגורמים אחרים ומושפעת גם מהמעגל הרחב של ההתרחשויות הגלובליות – יחסי סין-ארה”ב, המלחמה באוקראינה והמאבק בדעא”ש. מול מציאות זו עלינו להחליט באילו איומים עלינו להתמקד ולהשקיע. האם נתמקד באיומי הטרור בעזה? בסכנות מלבנון? ואולי באיום האיראני? אלה החלטות גורליות וכבדות משקל.”
דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פרופ’ טל שימא עם ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר, סמנכ”לית המו”פ של רפאל
בשני ימי הכנס התקיימו יותר מ-120 הרצאות במגוון נושאים ובהם הנעה, ניווט, מערכות אוטונומיות, תיאום מנוע-פרופלור, כנף גמישה, למידה חישובית בעולם התעופה, פיתוחים במנהרות רוח ועוד. בנוסף, לכנס הגיעו מרצים בעלי שם בתחומם ממוסדות מובילים בעולם.
את היום השני של הכנס, שהתקיים בטכניון, פתח דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פרופ’ טל שימא. הוא אמר כי “הכנס מפגיש את טובי המומחים באקדמיה ובתעשייה בארץ ובחו”ל ומהווה פלטפורמה לקידום ידע ופרויקטים משותפים. השנה הזמנו לכנס כ-100 תלמידי תיכון ואנחנו מקווים שרבים מהם יבואו ללמוד בטכניון ויובילו את עולם האווירונוטיקה הישראלי בעתיד.” פרופ’ שימא הודה למארגני הכנס, ליו”ר הוועדה המארגנת תא”ל שלומי קונפורטי וליו”ר ועדת המאמרים פרופ’ בני צ’וקורל מהטכניון.
פרופ’ תומס קורק מאוניברסיטת נוטרדאם
את הרצאת הפתיחה ביום השני נשאה ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר, בוגרת הטכניון (שלושה תארים) וכיום סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח בחברת רפאל. היא סיפרה על האתגרים הניצבים בפני ישראל ובפני רפאל בפרט. גם היא פנתה ל-100 תלמידי התיכון שהשתתפו בכנס ואמרה ש”אווירונוטיקה היא תחום אינטרדיסציפילינרי מדהים המשנה את העולם, ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילה הזאת.” בתשובה לשאלה מהקהל “מתי לא יהיה עוד צורך בקורס טייס?” היא השיבה ש”כלים בלתי מאוישים אומנם ימשיכו להשתכלל ויחליפו טייסים במשימות רבות ומגוונות, אבל הם לא יוכלו להחליף את הטייס האנושי באופן מוחלט, בוודאי לא בעתיד הקרוב.”
יו”ר הוועדה המארגנת של הכנס תא”ל שלומי קונפורטי
כנס IACAS הוא אירוע שנתי המכנס את קהילת האווירונוטיקה והחלל בישראל בנוכחות מומחים מובילים מחו”ל. בכנס תומכים הטכניון, רפאל, התעשייה האווירית, אלביט ולוקהיד מרטין.
זינאת עוואד לומדת במסלול הכפול (והמאתגר) המשלב רפואה והנדסה ביו-רפואית. מעורבותה הקהילתית בארגון Unifly החלה מוקדם מאוד, כשבגיל 13 השתתפה במחנה של Ultimate Peace – ארגון הפועל לבניית גשרים של חברות והבנה בין בני נוער יהודים וערבים וזאת על בסיס ענף הספורט “אולטימייט פריסבי”. כיום היא פעילה בארגון כמדריכה וכחברת הוועד המנהל. במהלך לימודיה הובילה עוואד נבחרת iGEM 2019 טכניון שפיתחה דבש מלאכותי שאינו מצריך דבורים – פיתוח שזיכה את הנבחרת במדליית זהב בתחרות iGEM הבינלאומית ועל בסיסו נרשם פטנט. היא משתתפת גם בפיתוח של טכנולוגיהלמעקב רציף ולא פולשני אחר כמות הורמוני המין אצל נשים, זאת יחד עם אסף ליכט ובהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. על סמך טכנולוגיה זו הוקמה חברת הסטארטאפ Harmony.
נועה ליפשיץ, סטודנטית בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, מתנדבת כבר חמש שנים ברציפות ב”דלת פתוחה” – עמותה המקדמת מיניות בריאה בישראל. בהמלצת הארגון על מועמדותה נכתב כי “נועה היא נכס לעמותה. היא נוטה לאתגר את החשיבה והתפיסה המקובלת, מגדילה ראש ולוקחת חלק אקטיבי ביצירת מענים ותכניות אשר מחוללות שינוי משמעותי בחברה שלנו.” ב-2022 הצטרפה ליפשיץ כשותפה מייסדת עם מירב בן-יאיר לסטארטאפ SafeButton המפתח כפתור מצוקה לביש המסייע לבני ובנות נוער להתריע על מצוקה או תקיפה ולהזעיק עזרה במהירות. המיזם זכה במקום הראשון בהאקתון של פורום מיכל סלה שבו התחרו כ-300 מיזמים. לדברי מנכ”לית החברה מירב בן-יאיר, “ללא נועה והתרומה הענקית שלה הסטארטאפ לא היה נע, משתנה ומתאים את עצמו לקהל.” כמתנדבת סדרתית, ליפשיץ מוצאת זמן גם לביקורים שבועיים אצל קשישה במחלקה סיעודית בבית אבות, אשר תחגוג השנה 100.
נועה ליפשיץ
הבחירה בעוואד ובליפשיץ סיימה תהליך סינון ארוך שתחילתו ב-60 מועמדות ומועמדים שמהם נבחרו 11 מועמדים סופיים ומתוכם שתי הזוכות. המועמדים נבחנו על סמך התנדבות ארוכת טווח, ללא תמורה כספית או אקדמית, שיש בה משמעות עבור אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. חברי צוות השיפוט היו: דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, פרופ’ מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, רכזת החממה החברתית גב’ אור ספר-כהן, אמטאנס סאדר מהמרכז לייעוץ ותמיכה בלשכת דיקן הסטודנטים ונמרוד פלג מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.
חלוקת הפרסים התקיימה במסגרת אירוע פתיחת סמסטר אביב תשפ”ג, שבו הופיעה להקת פול טראנק. המסיבה התקיימה בחסות דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן ובשיתוף אס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון.
הטכניון אירח לאחרונה את פרופ’ ג’ף הופמן מאוניברסיטת MIT, שסיפר על מסעו להגשמת חלום הילדות שלו: להיות אסטרונאוט. “כילד אבי קנה לנו טלסקופ לצפייה בכוכבים”, סיפר בהרצאתו, “ומאז נשביתי בקסמי האסטרופיזיקה ורציתי להגיע לכוכבים.” חלק ניכר מההרצאה התייחס למשימת הנחיתה על מאדים של נאס”א ולפרויקט שעליו שוקד הופמן בשנים האחרונות: MOXIE – מערכת לייצור חמצן במאדים.
פרופ’ הופמן בהרצאה
המערכת, שגודלה כשל קופסת אוכל או טוסטר, הונחתה על מאדים כדי להדגים את האפשרות לספק חמצן לבני האדם שישהו שם בעתיד. ב-2021 דיווחה נאס”א על ייצור ראשון של חמצן מפחמן דו-חמצני על מאדים באמצעות מערכת MOXIE שהותקנה ברכב החלל Perseverance. בשנה שעברה דיווח פרופ’ הופמן, במאמר בכתב העת Science Advances, על ההצלחה בייצור חמצן בשבעה ניסויים שונים בתנאים שונים ובקצב ממוצע של 6 גרם בשעה. אתמול בטכניון הסביר פרופ’ הופמן “קצב החמצן שהצלחנו להפיק עד כה על מאדים מספיק לכלב אבל עדיין לא לבני אדם, והיעד שלנו הוא לייצר 3 קילוגרמים חמצן בשעה. תהליך כזה צורך אנרגיה רבה, שתבוא בעתיד ממקור גרעיני.
פרופ’ הופמן עם תלמידים מבית הספר בשמת
הופמן, יליד 1944, ד”ר באסטרופיזיקה (אוניברסיטת הרווארד), התקבל ב-1978 כאסטרונאוט לנאס”א – אחד מ-35 אסטרונאוטים שהתקבלו מתוך 8,000 מועמדים. מאז הוא צבר יותר מ-1,200 שעות חלל שבמהלכן גמא 34.5 מיליון ק”מ. במרוצת השנים הוא השתתף בחמש משימות חלל ובהן תיקונו של טלסקופ החלל “האבל”, משימה שחייבה אותו להתמחות בהליכת חלל. בשנת 2007 הוא התקבל להיכל התהילה של האסטרונאוטים האמריקאים.
בהרצאתו בטכניון אמר פרופ’ הופמן: “להיות אסטרונאוט – זה המקצוע הקשה בעולם. עם זאת, אנחנו האסטרונאוטים בני אנוש, וכשאנחנו יוצאים למסע בחלל אנו מביאים איתנו את ההיסטוריה והתרבות שלנו. במסורת היהודית שגדלתי עליה יש חשיבות עצומה ל’תיקון עולם’, ואני מרגיש שתיקונו של טלסקופ החלל ‘האבל’ היה תיקון העולם האישי שלי. זה היה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי ותרומתי הגדולה ביותר למדע ולאסטרופיזיקה.”
פרופ’ הופמן עם מפיקת הסרט רחל רז ועם אנשי הטכניון
במסעו לחלל בדצמבר 1993, שהתקיים בסביבות חנוכה, הביא הופמן עימו סביבון מיוחד שאותו סובב במעבורת החלל. שלוש שנים אחר כך הביא עמו ספר תורה מיוחד לחלל וקרא בו את הפסוקים הראשונים מול המצלמות ששידרו את האירוע לכדור הארץ. כעת, כשבע שנים אחרי ביקורו הקודם בטכניון במסגרת אירועי אוניברסיטת החלל הבין-לאומית ((ISU, חזר פרופ’ הופמן לטכניון לרגל הקרנת הבכורה של הסרט “תורה בחלל” המתעד את אותו מסע שהתקיים ב-1996. את הסרט הציגה רחל רז, שיזמה והפיקה אותו. בהקרנה החגיגית לקחו חלק סטודנטים, תלמידי תיכון וחברי סגל. האירוע נפתח בברכתה של פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה. לאחר האירוע סייר פרופ’ הופמן במכון אשר לחקר החלל בטכניון ונפגש עם ראש המכון פרופ’ יורם רוזן.
