בימים אלה, כאשר נשקף איום על צביונה של מדינת ישראל, אנו דבקים ביעדי הטכניון כפי שנוסחו על ידי מייסדיו בחוקתו:
“להפיץ את הדעת בדרך ההוראה ולקדם את הדעת בדרך המחקר הטהור והשימושי (…); להקנות לסטודנטים ערכי חינוך כלליים; לשרת את מדינת ישראל ואת משקה במתן עצה, במחקר ובדרכים מתאימות אחרות, ולשרת את אוכלוסיית המדינה במגוון דרכים”.
מעל לכל אלה, מצהירה החוקה כי הטכניון יעשה למען יעדיו “מבלי להפלות איש מסיבת גזע, דת, לאום או מין” ולאלה אנו מוסיפים העדפה מינית.
כבר מאה שנים שהטכניון מתנהל לאורם של ערכים אלה. ברוחם חינכנו והכשרנו כ-100,000 בוגרות ובוגרים שהניחו את היסודות לכלכלתה, לביטחונה ולחוסנה החברתי של מדינת ישראל.
היום, כאשר מנשבות רוחות אחרות, נשמעים קולות הקוראים להדרה ולאפליה, ויסודות קיומנו כחברה דמוקרטית, מתקדמת ושוויונית מאוימים, אנחנו נחושים מתמיד לדבוק באותם ערכים כקהילה מאוחדת.
הטכניון ימשיך לחנך לסובלנות והכללה בחברה הישראלית וימשיך להיאבק על צביונו וצביון מדינת ישראל כחברה ליברלית חפה מאפליה ומהדרה.
על החתום:
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’
סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג
המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר
המשנה לנשיא למחקר פרופ’ יעקב רובינשטיין
סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן
בשימוש היומיומי מוכר לנו במיוחד מכשיר המיקרוגל, שמאפשר לנו לחמם מזון במהירות גבוהה, אולם גלים מסוג זה משמשים גם בתחומים אחרים ובהם תקשורת סלולרית, תקשורת בחלל העמוק, איתור חומר אפל וכן להתקנים של טכנולוגיות קוונטיות (תקשורת, מחשוב וחישה).
רבים מהיישומים הטכנולוגיים המתקדמים מבוססים על אותות מיקרוגל חלשים מאוד, שאיתורם בזמן אמת הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד. לפיכך, קבוצות מחקר רבות שוקדות על פיתוח דרכים להֶגְבֵּר של קרינת מיקרוגל. חשוב כמובן שהגבר זה לא יוסיף רעשים משמעותיים שיפריעו לשחזור האות המקורי.
כיום כבר קיימות כמה טכנולוגיות יעילות להגברה וזיהוי של אותות מיקרוגל חלשים, וחלקן מאפשרות לזהות אפילו חלקיק מיקרוגל (פוטון) בודד, אולם הם דורשות שימוש בחומרים על-מוליכים המקוררים לטמפרטורה של כ-10 מילי קלוין. טכנולוגיה אפשרית אחרת היא מייזר – התקן הדומה ללייזר אך מבוסס על קרינת מיקרוגל. לטכנולוגיה זו, שפותחה כבר באמצע המאה ה-20, יתרונות רבים ובהם רעש נמוך במיוחד ועמידות לפולסים חזקים של קרינת מיקרוגל. טכנולוגיה זו שימשה בין השאר, לגילוי קרינת הרקע הקוסמית וכן לתקשורת עם חלליות מחוץ למערכת השמש. עם זאת, טכנולוגיית מייזר מחייבת קירור של המערכת לטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, שכן כאשר מייזרים פועלים בטמפרטורה שמעל 1 קלווין הם יוצרים רעש רב שאינו מאפשר לקבל מידע מדויק ואמין על קרינת המיקרוגל המקורית.
שני חסרונות אלה – טמפרטורה והרעשה – מקבלים מענה במחקר שפרסמו חוקרי הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בכתב העת Science Advances. המחקר, שנעשה במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר אלכס שרמן תחת הדרכתו של פרופ’ אהרן בלנק , מציג התקן מייזר שקט יחסית הפועל בטמפרטורות הגבוהות יותר מנקודת הרתיחה של חנקן (195.8- מעלות צלזיוס), כלומר הרבה מעל 1 קלווין. המייזר מבוסס על גבישי יהלום ועל אחד הפגמים המאפיינים אותם – Nitrogen-vacancy center. יהלומים הם אטומי פחמן שנדחסו בלחץ גבוה וכך התקבעו בגביש מסודר, והפגם האמור כולל אטום חנקן שמחליף את אחד מאטומי הפחמן ולידו היעדרו של אטום פחמן במקום שבו הוא “אמור” להיות. לפגם זה תכונות ייחודיות שהחוקרים ניצלו כדי להפוך אותו למייזר יעיל ולא רועש המגביר אותות מיקרוגל.
לדברי החוקרים, ההתקן החדש יכול לשמש להדגמת תופעות נוספות כגון ריבוי-הדים וסופר-קרינה, העשויות להיות חיוניות באלקטרודינמיקה קוונטית, והוא יכול לשמש גם כמַתְנֵד (oscillator) – מחולל גלים. להערכתם, הפיתוח האמור יוביל להישגים חדשים במדעי הקוונטום, בהנדסה וביישומים פיזיקליים שונים.
אור ירוק שואב את פגמי ה-Nitrogen vacancey בגביש יהלום הנצא במהוד מתכתי ומאפשר את פעולת מגבר המיקרוגל הקוונטי ברעש נמוך
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע ורשות החדשנות במסגרת מחקר בשיתוף פעולה עם חברת אלת”א של התעשיה האווירית.
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להפקת אנרגיה מעלים בשרניים. לתהליך זה, המבוסס מבחינה אנרגטית על הפוטוסינתזה הטבעית של הצמח, יתרונות רבים ובהם:
יניב שלוסברגפרופ’ גדי שוסטרפרופ’ נעם אדיר
הזרם החשמלי המופק הולך ומתגבר גם באור וגם בחושך.
הפקת האנרגיה אינה מצריכה ניתוק של העלה מהצמח.
בתהליך זה נספג חמצן דו-פחמני מהאטמוספרה בזמן גידול הצמח.
את הזרם הנוצר בתהליך אפשר להפנות ישירות לפליטת מימן שעשוי לשמש כדלק נקי.
את המחקר, שנערך בתמיכת תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד (GTEP) בטכניון, ערכו פרופ’ נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה והדוקטורנט יניב שלוסברג. את הטכנולוגיה שפיתחו הם מציגים במאמר בכתב העת ACS Applied Materials & Interfaces.
הסוקולנט ששימש במחקר זה הוא “צמח הקרח” (Corpuscularia lehmannii). החוקרים החדירו לעלה של צמח זה אנודת ברזל וקתודת פלטינה וכך ייצרו זרם חשמלי רציף הגובר כאמור עם הזמן. סוקולנטים הם צמחים שפיתחו במהלך האבולוציה עמידות מרשימה לשינויים בטמפרטורה, בזמינות המים ובמשתנים נוספים, זאת בין השאר באמצעות אגירת מים בתוך העלה ומנגנוני תיקון-עצמי של פני השטח של העלה החשופים לעולם החיצוני.
לדברי החוקרים, קציר אנרגיה ממערכות ביולוגיות המבצעות פוטוסינתזה נעשה בדרך כלל על ידי הטבלת המערכת בתמיסה אלקטרוליטית; אולם המחקר הנוכחי מראה כי בצמחים בשרניים אין צורך בתמיסה מלאכותית כזו הודות לעסיס הנמצא בעלה עצמו. יתרון זה מייתר את הצורך לנתק את העלים מהצמח.
למאמר ב– ACS Applied Materials & Interfaces – לחצו כאן
פרופ’ יובל יעיש, ד”ר שרון רכניץ וד”ר טל טבצ’ניק מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פיצחו את אחת התעלומות הגדולות במדעי החומר הנוגעת לדרך בה מערכות ננומטריות מאבדות אנרגיה, זאת באמצעות פיתוח מתנד מכני חדשני המבוסס על שפופרות פחמן מוליכות למחצה. המבנה המכני שבבסיס הטכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון מאריך את חיי ההתקן כמתג אלקטרו-מכני ומגביר משמעותית (פי עשרה!) את רגישות תדר התהודה המכני שלו לטובת יישומי חישה. שני השיפורים נובעים מ״דחיסה״ של צינורית הפחמן כך שתקבל צורה קשתית ולא של קורה ישרה.
בניית ההתקן בסקלה ננומטרית מספק הצצה לתופעות קוונטיות שאינן זמינות בהתקנים גדולים יותר כגון מערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS). החוקרים סבורים שמתג מכני ננומטרי יהווה בלוק הנדסי חדש לתכנון מחשב קוונטי. ברמה המדעית הבסיסית, ההתקנים שייצרו חוקרי הטכניון מאששים תאוריה מ-2012, הדנה במנגנוני איבוד האנרגיה במערכות ננומטריות. המחקר מראה כי תנודות תרמיות אקראיות של הצינורית ותגובה לא לינארית של המהוד מרחיבות את תדר התהודה ומקטינים את מקדם הטיב (Quality Factor)שלו.
החוקרים מדגימים את פיזור האנרגיה במרחב הננומטרי ומציגים מבנה חדש לגמרי של שפופרות פחמן ננומטריות. להערכתם, לפיתוח החדשני יהיו השלכות משמעותיות בפיתוח טכנולוגיות ננומטריות אלקטרומכניות ובהן טכנולוגיות חישה רגישות במיוחד, זיכרון משופר, קיוביטים מכניים ומחשוב קוונטי.
שפופרות פחמן זעירות הומצאו לפני כשני עשורים, וכיום מהוות את הבסיס להתקנים אלקטרונים רבים ולהעברת חום, זאת בשל תכונותיהן הייחודיות: חוזק, עמידות למתיחה והמרה של אותות מכניים לאותות חשמליים ולהיפך.
מהוד (Resonator) הוא מתקן הכולא בתוכו גלים ומעצים אותם באמצעות החזרתם מדופן לדופן בתהליך הקרוי העצמה תהודתית. כיום יש בעולם מהודים מתוחכמים ומשוכללים מסוגים שונים אך גם מהודים פשוטים המוכרים לכולנו – למשל תיבת התהודה של גיטרה, המעצימה את הצלילים שמפיקים המיתרים, או גוף החלילית המעצים את הצלילים הנוצרים בפיית הכלי.
איור 1: סכמה של מעגל המדידה (a), מודל תיאורטי (b) ותדרי תהודה כפונקציה של מתח השער (c, d).
חוקרי הטכניון חיברו כאמור את שני העולמות האלה – מהודים ושפופרות פחמן – ויצרו לראשונה מהודים בשתי קונפיגורציות יציבות אפשריות – בדומה לקליפס מכופף לשיער שיכול להיות פתוח או סגור, או סרגל דק שכשלוחצים עליו הוא יכול להתכופף מעלה או מטה. כיפוף זה של שפופרות הפחמן מקנה להן תכונות חדשות, מאפשר רגישות רבה של תדר התהודה האופייני לכל מצב יציב ומימוש תלת ממדי של אי-יציבות על שם אוילר-ברנולי במעבר בין שני המצבים היציבים.
המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications. הוא נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF) ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI). המחקר מומש בחדרים הנקיים של המרכז למיקרו-ננואלקטרוניקה (MNFU – Micro & nano Fabrication Unit).
תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס משלוש האוניברסיטאות. בחזית אנדי ולארי וולף ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
כנס בנושא “אופקים במחקר הביו-רפואי” התקיים לאחרונה במלון אלמא בזכרון יעקב במסגרת כנסי דן ובטי קאהן – יוזמה משותפת של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת מישיגן וקרן קאהן. זהו הכנס הפיזי העשירי בסדרת כנסים זו והגדול ביותר שהתקיים עד כה. כנסים אלה, שהתמקדו בתחילה ברפואת לב, התרחבו למכלול תחומים ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית.
הכנס התקיים בתמיכת קרן קאהן ע”ש דן ובטי קאהן ז”ל, מגדולי התורמים לטכניון, והשתתפו בו בתם אנדי וולף ובעלה לארי וולף, המשמש נשיא קרן קאהן. אנדי היא חברת קורטוריון הטכניון ובוועד המנהל של ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. לצד השותפות מעורבים אנדי ולארי בתמיכה בשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שותפות שהטכניון ממלא בה תפקיד מרכזי.
“אבא שלי היה מאוהב בטכניון,” מספרת אנדי וולף, שקיבלה בחודש שעבר יחד עם בעלה לארי את פרס אלברט איינשטיין – אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניקה אגודת ידידי הטכניון בארה”ב. “בהמשך הוא התחבר גם לאוניברסיטת מישיגן, וכך נולד בליבו הרעיון לחבר בין שתי האוניברסיטאות. החלום הזה התגשם בעזרת פרופ’ מיכאל אבירם מהטכניון ופרופ’ דייוויד פינסקי מאוניברסיטת מישיגן. שיתוף הפעולה מספק תמיכה למחקרים משותפים של חוקרים משתי האוניברסיטאות וכיום גם ממכון ויצמן למדע. התקדמות משמעותית יכולה להתרחש רק מתוך שיתוף פעולה, והיוזמה הזאת מעודדת קשרי מדע, טכנולוגיה ורפואה בין חוקרים ממוסדות שונים, מתחומים שונים וממדינות שונות. אני מגיעה לכל הכנסים האלה ומתרגשת במיוחד לראות את החוקרים הצעירים והמבריקים שמניעים את עולמות המדע והרפואה לקראת עתיד טוב יותר.”
יו”ר הכנס, פרופ’ פלג חסון מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, אמר כי “שיתופי פעולה משמעותיים מצריכים דיאלוג בין אנשים מתחומים שונים המצליחים לתקשר ביניהם גם אם הם מדברים בשפות שונות מבחינה מקצועית. אין לי ספק שהדברים שנדונו כאן יובילו, גם אם בהדרגה, לשיתופי פעולה נוספים. זה הבונוס של כנסים כאלה, ובפרט שהם אינם וירטואליים. לשמחתי הדוברים עשו עבודה נהדרת בהנגשת עבודתם לשאר המומחים ולקהל הרחב.”
שלושת המרצים הראשיים בכנס היו פרופ’ צ’רלס ברנט מאוניברסיטת מישיגן, פרופ’ אסף אהרוני ממכון ויצמן למדע ופרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. בכנס השתתפה גם פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, שהרצתה על הנושא “מראשית החיים לאנטיביוטיקות העתיד”.
מובילי הכנס
במסגרת הכנס התקיימה תחרות פוסטרים לסטודנטים משלושת המוסדות, וההשתתפות הייתה חסרת תקדים בתולדות הכנס. בתחרות זכו 11 סטודנטים, תשעה מהם מהטכניון. הזוכים מהטכניון הם נדב בן אסא, למא עואד, יאסין גראם, יארא גנאמה, ג’נאן עבד אלח’אלק, אנה קגנובסקי, תהאני קדח, אימאן כנאענה ואווה צנדיטנאז. מאוניברסיטת מישיגן זכתה מירה קרישנמורטי וממכון ויצמן למדע – עליזה פדורנקו.
הטכניון חתם על הסכם סינוף עם שרותי בריאות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, שבמסגרתו ישמשו מרפאות הקהילה והמרכזים לרפואה יועצת, שדה קליני עבור סטודנטים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “ההסכם החדש יתרום לקידום הלימודים והמחקר בתחום רפואת הקהילה,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ אילון איזנברג. “בישראל יש מחסור חמור ברופאים ולכן הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה היא צורך לאומי. אנו עושים מאמצים רבים כדי לצמצם את הפער, וההסכם החדש יסייע בכך.”
מימין לשמאל : ד”ר מרדכי אלפרין – מנהל המחלקה לרפואת המשפחה המשותפת לטכניון ולכללית, פרופ’ח ק. ערן בן-אריה – יו”ר החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ עמי אהרונהיים – דיקן הפקולטה לרפואה הנכנס, ד”ר לילך צולר – מנהלת רפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, רונן נודלמן – מנהל כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, פרופ’ עודד רבינוביץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה היוצא, שי גורביץ’ – ראש מנהל הפקולטה לרפואה ושמעון יששכר – מנהל כספים, מחוז חיפה וגליל מערבי
מסלול הלימודים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט כולל שדות קליניים – שהות של הסטודנטים בבתי חולים המסונפים לטכניון, שם הם “לומדים את השטח” ונחשפים למכלול ההיבטים המעשיים הקשורים לעבודה קלינית. לבתי חולים אלה מצטרפת כעת קופת החולים הגדולה בישראל, שם יקבלו הסטודנטים הדרכה קלינית ברפואת משפחה, רפואת ילדים ורפואה יועצת.
שני הצדדים ציינו בהסכם כי הם יפעלו לטיפוח של סביבת למידה מתאימה ולפיתוח הכישורים הפדגוגיים של הרופאים-מורים שיעסקו בחינוך הסטודנטים במסגרת החדשה.
שיתוף הפעולה יתקיים בין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט למחוז חיפה וגליל מערבי של שרותי בריאות כללית.
רונן נודלמן מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי של כללית ברך על ההסכם ואמר: ” מדובר בהסכם חשוב ומשמעותי במסגרתו ירכשו הסטודנטים ידע וניסיון במערך הטיפולי בקהילה וברצף הטיפול מול בתי החולים. טובי המומחים ברפואת המשפחה, הילדים והרפואה היועצת במקצועות השונים בכל רחבי המחוז ילוו את המתמחים ויסייעו להם ברכישת ניסיון ועצמאות תוך דגש על איכות טיפול בסטנדרטים הגבוהים ביותר”.
מימין לשמאל: שמעון יששכר – מנהל כספים, מחוז חיפה וגליל מערבי, ד”ר לילך צולר – מנהלת רפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, רונן נודלמן – מנהל כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, פרופ’ עודד רבינוביץ – המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה היוצא
שתי קבוצות סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון זכו בשני המקומות הראשונים בתחרות הבין-לאומית Food Solutions של הרשות האירופית לחדשנות EIT. הקבוצות הזוכות פיתחו אומלט טבעוני להכנה מהירה וחטיף טבעוני בטעם פלאפל בהנחייתם של פרופ’ מאיה דוידוביץ’-פנחס, פרופ’ אבי שפיגלמן ופרופ’ אורי לזמס.
תמונה קבוצתית. מימין לשמאל, שורה ראשונה: פרופ’ אורי לזמס, מיכל חלפון, ארי יולס, עדן פרינדליך, קרולין חלי, נטע משעוני, נועה בן דויד וראוף נסייר; שורה שנייה: פרופ’ אבי שפיגלמן ופרופ’ מאיה דוידוביץ-פנחס
השנה התמקד הפרויקט בכמה מהאתגרים המרכזיים של תעשיית המזון ובהם פיתוח מזון מעובד לבריאות (Processing4health). לדברי פרופ’ דוידוביץ’-פנחס, “השיח הציבורי והתקשורתי בתחום המזון מציג את המזון המעובד כדבר מזיק לבריאות, וזאת לעומת ה’טבעי’ וה’טרי’ שהפכו למילות קסם. התפיסה הזו איננה מדויקת, כי מזון טבעי אינו מנצל תמיד באופן מיטבי את הנוטריינטים והוא עלול להתקלקל במהירות וכך להגדיל בזבוז מזון. למעשה, בראי ההיסטוריה, עיבוד מזון סייע לבני האדם לנצל את הטבע טוב יותר ולהתפתח. כיום, עיבוד מזון, שנעשה בחוכמה ועל בסיס הבנה מדעית מעמיקה, הוא דווקא הדרך למזון בריא, בטוח יותר ועם חיי מדף ארוכים שתורמים גם לנוחות השימוש וגם לקיימות שרשרת המזון.”
שתי הקבוצות הזוכות בחרו באתגרים הקשורים במוצרים בעלי חיי מדף ארוכים וערכים תזונתיים גבוהים עבור צרכנים טבעוניים. לדברי פרופ’ אורי לזמס, “עבור הסטודנטים זאת התנסות חשובה מאוד בעבודה יישומית על אתגרים ממשיים בתעשייה, והעבודה מתנהלת בפורמט של ‘למידה מבוססת-פרויקט’. הסטודנטים נדרשים לפתח מוצר, לגבש תוכנית ייצור ותוכנית עסקית ולהציג את ה’חברה’ בפני שופטים מקצועיים במסגרת תחרותית, כך שהתהליך כולו דומה מאוד להקמת סטארטאפ בעולם האמיתי.”
קבוצת OmeleTofu, שזכתה במקום הראשון, פיתחה אומלט טבעוני עתיר חלבון להכנה מהירה (בסגנון “מנה חמה”). המנה מבוססת על טופו מיובש בהקפאה ואינה מצריכה קירור, והכנתה דורשת רק הוספה של מים רותחים והמתנה של כחמש דקות. מאחר שהמנה מיוצרת באמצעות ייבוש בהקפאה, הערכים התזונתיים שלה אינם נפגעים בתהליך. חברי הקבוצה הם סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון – יעל פרידלר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ועמיתיה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון נטע שמעוני, עדן פרוינדליך, נועה צין בן דויד, ראוף נסייר, עדן פרוידנליך וקרולין חלי. את הרעיון הגה שחר, בן הזוג של נטע, ששאל אותה אם יש אפשרות לפתח חביתה טבעונית.
צוות Omletofu. מימין לשמאל, יושבים: ראוף נסייר ונטע שמעוני; עומדות: קרולין חלי, נועה בן דויד ועדן פרינדליך (לא נמצאת בתמונה: יעל פרידלר)
במקום השני בתחרות זכתה קבוצת Proteinchick, שפיתחה חטיף טבעוני בריא בטעם פלאפל. החטיף החדשני מבוסס על גרעיני חומוס ועל מי החומוס – תוצר לוואי שבדרך כלל מושלך כפסולת. בקבוצה חברים שלושה סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם בפקולטה – ארי יולס, מיכל חלפון ושקד קטצלניק – והשף אדם קלינברג מבית הספר “בישולים”. הארבעה מסבירים כי כיום יש בשוק דרישה גבוהה לחטיפים טבעוניים, נטולי גלוטן ודלי שומן העשירים בחלבונים ובסיבים תזונתיים, וכי הדרישה גדולה במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממגבלות תזונתיות שונות. החטיף שפיתחה הקבוצה מספק תחושת שובע וזאת ללא מינון גבוה של נתרן ופחמימות, וגם כאן מדובר במזון יבש הנשמר לאורך זמן.
צוות ProteinChick. מיכל חלפון וארי יולס (לא נמצאים בתמונה: שקד קטצלניק ואדם קלינברג)
שתי הזכיות מצטרפות לארון הגביעים ולמסורת המרשימה של הצלחות קבוצות הטכניון בתחרות Food Solutions. בשנים קודמות זכו במקום הראשון בתחרות זו פיתוחים מקוריים של סטודנטים בטכניון ובהם לאבנה טבעונית המבוססת על שיבולת שועל, מעדן יוגורט מבוסס סויה, עוגת שוקולד אישית דלת סוכר, פלאפל מועשר בספירולינה וטכנולוגיה למניעת קלקול מיצים טבעיים.
חלק משמעותי בהצלחת הפרויקטים מבוסס על המתכון הייחודי של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון – שילוב בין חברי סגל מקצועיים ומנוסים, תשתיות מצוינות וסטודנטיות וסטודנטים מהטובים ביותר בארץ. במסגרת לימודיהם בפקולטה מתנסים הסטודנטים בפיתוח מוצרי מזון ובעבודה מעשית על ציוד סמי-תעשייתי במתקן הפיילוט בפקולטה לצד לימודים מקיפים במדע ובהנדסה. השנה יצא הטכניון במהלך לשדרוג התשתיות הקיימות ולהקמת “מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון” – מרכז מחקר ופיתוח שעתיד להיות מהטובים בעולם ולחבר את החוקרים ואת הסטודנטים בפקולטה לתעשיית הפודטק הפורחת בארץ ובעולם.
התחרות היא חלק מתוכנית חינוכית-אקדמית רחבה, ,EIT Food Educationשנועדה לשפר ולחזק את סקטור המזון באיחוד האירופי באמצעות חדשנות וקידום קיימות ובריאות. התחרות האחרונה התקיימה בנובמבר 2022 בבלגיה באירוח של חברת המזון המובילה PURATOS והשתתפו בה סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות באיטליה, בספרד ובפינלנד.
נשיא PTC נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ועם הנהלת הטכניון הבכירה, ערך סיור במעבדות הטכניון ונפגש עם חברי סגל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין החברה לטכניון כולל השקעה של 15 מיליון שקלים בהקמת מרכז מחקר ופיתוח ייחודי בתוך הטכניון, בו יעבדו כ-100 עובדים והוא צפוי להתרחב בשנים הקרובות. בנוסף, תשתתף PTC יחד עם הטכניון במחקרים משותפים בתחומים אסטרטגיים ובהם הדפסת תלת-ממד, אינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, סימולציות ועוד ותסייע בפיתוח תוכניות לימודים שתואמות את דרישות התעשייה.
בתמונה מימין לשמאל: זיו בלפר, מנכ”ל PTC ישראל וסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח , נשיא PTC ג’ים האפלמן, ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. קרדיט צילום : רמי שלוש
“עשינו היום היסטוריה מבחינת שיתוף הפעולה והידוק הקשרים בין האקדמיה והתעשיה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס החנוכה. “אנחנו מודים לכם מאוד על כך שהגשמתם איתנו את החזון הזה. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשלוש השנים החולפות פעלנו בטכניון לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס. העולם הטכנולוגי סביבנו מתקדם ומשתנה במהירות ועלינו ללמוד למצב את עצמנו בתוכו. שיתוף הפעולה עם PTC מעגן קשר רב שנים בין הטכניון לחברה והוא חשוב לנו בכל ההיבטים, הן מבחינת התרומה לחינוך ולהכשרת הסטודנטים שלנו והן ליצירת מחקר משותף בקמפוס. אני בטוח ששני הצדדים ירוויחו משיתוף הפעולה בקמפוס שיסייע לכולנו להתקדם, לצמוח וליהנות מפירותיו.”
“בכל העולם מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בין האקדמיה והתעשייה. כחברה שעם לקוחותיה נמנות חברות ענק כמו טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג’נרל אלקטריק, סמסונג, דל, טושיבה, מוטורולה ועוד, אנחנו עדים לכך שהן מחפשות כל הזמן דרכים לשיפור הייצור והפיתוח שלהן.” אומר נשיא PTC ג’ים האפלמן, “אין לי ספק שמחקרים הנערכים בטכניון יוכלו לסייע לנו בשיפור המוצרים שלנו, שמסייעים לחברות לשפר את התהליכים האלה ומצד שני הטכניון ירוויח מכך שנסייע לו בהכשרת מהנדסי העתיד.”
PTC היא חברה אמריקאית שבסיסה בבוסטון והיא נסחרת בנאסד”ק. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן לרבות תכנון, ייצור, תפעול ותחזוקה של המוצרים בעולם חכם ומחובר. בישראל מעסיקה החברה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח בהרצליה ובחיפה. מרכז הפיתוח הישראלי הוא מרכז הפיתוח השני בגודלו בעולם מחוץ לארה”ב והוא אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של PTC.
המחשבים פרצו לעולם לפני כשמונים שנה, ומעורבותם בחיינו הולכת ומעמיקה ללא הרף. מעשור לעשור הופכים המחשבים קטנים ומהירים יותר, אולם המבנה הבסיסי שלהם לא השתנה: מעבד וזיכרון. למבנה הדואלי הזה חסרונות רבים ובהם המשאבים המוקדשים לתקשורת ביניהם – המעבד מבצע חישובים ושולח אותם לאחסון בזיכרון, והזיכרון מעביר למעבד מידע על פי צורך. תקשורת זו מצריכה משאבים יקרי ערך של זמן ואנרגיה, בעיה הבולטת במיוחד במכשירי קצה כגון טלפון נייד.
פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מציע – ומציג – אלטרנטיבה מבטיחה: זיכרון המבצע חישובים בעצמו. מדובר בהתקן חומרה טהור, כלומר צ’יפ שהתוכנה כבר מוטמעת בתוכו ואינה חיצונית. במחקר שהתפרסם כעת ב- Nature Electronicsמדגים פרופ’ קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נוירונים. בפיתוח שותפים ד”ר וויי וואנג וד”ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של פרופ’ קוטינסקי, וחוקרים מחברת Tower Semiconductor.
“אנחנו נוהגים להתייחס למחשב כאל ‘מוח’,” אומר פרופ’ קוטינסקי, “אבל במוח האמיתי שלנו אין הפרדה בין זיכרון למעבד או בין אזורי חשיבה לאזורי אחסון. החומרה שפיתחנו היא חומרה נוירומורפית – היא שואבת השראה מהמוח, וכמו במוח, גם בה אין הפרדה בין זיכרון לעיבוד. המבנה שלה עשוי מנוירונים ומסינפסות הבנויים באמצעות רכיבים חשמליים. כך אנו מבטלים את צוואר הבקבוק שיוצר הצורך בתקשורת בין שני חלקי המחשב המסורתי.”
ד”ר וויי וואנג
גם בעולם המחשוב הקלאסי, הדואלי, נרשמו בעשורים האחרונים הצלחות כבירות. התקשורת דיווחה בהתלהבות על נצחונה של תוכנת “כחול עמוק” על השחמטאי גארי קספרוב ולימים על נצחונה של AlphaGo על אלוף ה”גו” לי סדול. עם זאת, מזכיר פרופ’ קוטינסקי, “תוכנת AlphaGo עובדת על 1,500 מעבדים, ובכל משחק בודד היא צורכת חשמל שעלותו 3,000 דולר. שחקן ‘גו’ אנושי יכול להסתפק באותו זמן בכריך ממוצע, אבל לא פחות חשוב – השחקן האנושי מסוגל גם לדבר, לנהוג ולבצע משימות רבות אחרות ש- AlphaGoאינה יכולה לבצע. לכן ברור כיום שההישגים במחשוב הקלאסי מוגבלים מאוד, ובשביל קפיצת דרך דרושה קפיצת פרדיגמה.”
במאמר קודם, הדגים פרופ’ קוטינסקי את יעילותו של רכיב זיכרון מסחרי של חברת Tower Semiconductor כאבן בניין בחישובי בינה מלאכותית. כעת הוא פיתח שבב מרובה-יכולות המבוסס על רכיבי זיכרון אלו. שבב זה מאחסן את המידע ומעבד אותו באותה יחידה, בדומה למוח האנושי. גדולתו של הצ’יפ ביכולתו ללמוד מדוגמאות, והמשימה במחקר הנוכחי הייתה קריאת כתב יד. הצ’יפ, ש”התאמן” על מאגר דוגמאות עצום, סיפק דיוק גבוהה בזיהוי כתב יד, זאת תוך צריכת אנרגיה מועטה בלבד – בניגוד למערכות תוכנה קיימות העוסקות בזיהוי כתב יד.
ד”ר לואי דאניאל
רשתות נוירונים מלאכותיות דומות, קונספטואלית, למוחנו: הן מקבלות דוגמאות של הנושא הנחקר – כתב יד, במקרה זה – ומסיקות בעצמן את ההבדלים בין האותיות וכיצד לזהות נכון אותיות. כאשר רשת הנוירונים מוטמעת בחומרה, תהליך הלמידה מחזק את הקישוריות בין רכיבים בצ’יפ, זאת בדומה לחיזוק הקשרים בין הסינפסות במוחנו במהלך למידה.
לצ’יפ החדש שימושים פוטנציאליים רבים מספור. לדוגמה, אפשר לשלבו בחיישני מצלמה של טלפונים ומכשירים אחרים, מה שיחסוך את הצורך בהמרה בין אותות אנלוגיים ודיגיטליים ויאפשר אנליזה של התמונה עצמה ללא צורך לתרגם אותה לפורמט דיגיטלי.
“חברות מסחריות נמצאות במרוץ מתמיד לשיפור המוצרים שלהם,” אומר פרופ’ קוטינסקי. “הן אינן יכולות לחזור שוב ושוב ללוח השרטוט ולתכנן מוצרים חדשים לגמרי, כי ההשקעה עצומה והסיכון ברור. כאן נכנס היתרון שיש לנו באקדמיה – ביכולתנו לפתח תפיסות טכנולוגיות חדשות שישפרו באופן משמעותי מוצרים הקיימים בשוק.”
מערך ממריסטורים בבדיקה תחת probe station.
את המחקר, בהנחיית פרופ’ קוטינסקי, הובילו ד”ר וויי וואנג, שעשה את פוסט-הדוקטורט בהנחיית פרופ’ קוטינסקי ועומד כיום בראש ראש קבוצת מחקר משלו בשנז’ן, סין; וד”ר לואי דאניאל, שהשלים את הדוקטורט בהנחיית פרופ’ קוטינסקי וכיום עובד בחברת מובילאיי. ד”ר וואנג פיתח את הקונספט התאורטי של הצ’יפ וערך את הניסויים וד”ר דאניאל עיצב את הצ’יפ והוביל את השלבים שהובילו לייצורו.
מעגל מודפס המשמש לבדיקת מעגלי הממריסטורים.
המחקר נתמך על ידי האיחוד האירופי במסגרת תוכניות ERC ו-FETOPEN.
הטכניון הכריז היום כי הפילנתרופים האמריקאים לינדה וסטיוארט רזניק, הבעלים של Wonderful Company בקליפורניה, יתרמו לטכניון 50 מיליון דולר באמצעות הקרן שלהם, זאת כדי להעצים את פעילויות המחקר והפיתוח בתחום הקיימות והקטליזה בטכניון.
בני הזוג לינדה וסטיוארט רזניק. (קרדיט: Wonderful Company)
התרומה תשמש להקמתו של מרכז הקיימות לקטליזה ע”ש סטיוארט ולינדה רזניק, שיאפשר לסטודנטים ולחברי סגל לסלול דרכים חדשות לשימור הצמיחה העולמית תוך הגנה על כדור הארץ למען הדורות הבאים. זוהי התחייבות אחת מתוך שורת תרומות של הקרן שנועדו לשפר את איכות החיים של הדורות הבאים על ידי הגנה על הסביבה ושימורם של משאבי טבע. פעילות המרכז תחזק את מדינת ישראל ואת כלכלתה ותשפר את מעמדו של הטכניון כמרכז חדשנות עולמי. המרכז יקדם גיוס מדענים צעירים לסגל הטכניון ויעודד שיתופי פעולה מחקריים עם האקדמיה והתעשייה.
“ההשפעה היומיומית של השינוי הסביבתי ניכרת בכל היבט בעולמנו,” אמר סטיוארט רזניק, יו”ר ונשיא Wonderful Company. “אנו זקוקים למוחות מבריקים בכל העולם שיעבדו על השמירה על כדור הארץ כדי להתכונן לצורכי הדורות הבאים. אנו נמצאים בנקודת אל חזור. המשאבים שיינתנו למרכז, לצד עבודתם של אנשיו ומסירותם, יאפשרו להתמודד עם משבר האקלים במקום להסתתר מפניו. לינדה, אני ו- Wonderful Companyגאים להיות שותפים של הטכניון.”
ההשראה להקמת מרכז הקיימות לקטליזה ע”ש סטיוארט ולינדה רזניק נולדה מתוך יוזמת הטכניון להרחבת ארגז הכלים העומד לרשות האנושות בהתמודדותה עם הגידול המהיר של האוכלוסייה ועם תוחלת החיים המתארכת שיביאו את אוכלוסיית העולם לכ-10 מיליארד בני אדם עד שנת 2050. פתרונות חדשניים בייצור מזון, תרופות ומוצרים אחרים הם צו השעה נוכח התכלותם המואצת של משאבי טבע חיוניים. הטכנולוגיות שיפותחו במרכז הקיימות לקטליזה ע”ש סטיוארט ולינדה רזניק יסייעו לאנושות לספק את צרכיה ביעילות ובמהירות ובד בבד לצמצם את השפעתו השלילית של האדם על הטבע ועל משאביו.
קטליזה היא תהליך כימי המאיץ דרמטית תגובות בין-מולקולריות והיא מתרחשת גם בגוף האדם. קטליזה מעורבת ב-90% מתהליכי הייצור בתעשייה. קטליסט (זָרָז בעברית) הוא המולקולה האחראית להאצה זו והוא מניע תהליכים רבים שאינם מתאפשרים בלעדיו. שיפורם המתמיד של תהליכי קטליזה מאפשר לייעל תהליכים תעשייתיים ולצמצם את נזקיהם הסביבתיים, ומכאן הקשר בין קטליזה לקיימות.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
“כיום אנחנו מבינים שהמשך הייצור בשיטות הנוכחיות אינו פתרון בר קיימא,” אומר פרופ’ מחקר אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, שיעמוד בראש המרכז החדש. “הפתרון הדרוש הוא שיפור תהליכי הייצור וצמצום השפעתם על הסביבה. המפתח העיקרי לכך הוא ייעול תהליכי הקטליזה הרבים המשמשים כיום באלפי תהליכי ייצור בכל ענפי התעשייה. באמצעות קטליסטים חדשים נוכל, לדוגמה, לא רק לצמצם את הזיהום הסביבתי בתהליך הייצור של פלסטיק אלא גם לייצר פלסטיק מתכלה ופלסטיק המותאם למיחזור.”
למנהיגותו של פרופ’ מחקר מרק במרכז החדש חשיבות רבה בהובלת החתירה לייצור גלובלי שיהיה בר קיימא, יעיל וזול ויפחית את הנזק הסביבתי. הבניין שיאכלס את המרכז החדש ישתרע על כ-6,500 מ”ר. הוא יכלול מעבדות גדולות בפורמט של חלל פתוח ותשתיות מודולריות שיספקו את צורכי ההווה אך יוכלו להשתנות בהתאם להתפתחויות עתידיות בציוד הטכנולוגי המשמש את המחקר המדעי. העיצוב האדריכלי הייחודי של הבניין יטפח שיתופי פעולה ואינטראקציות בין חוקרים.
“אנו מודים ללינדה וסטיוארט רזניק על שותפותם עם הטכניון ועל תרומתם ההיסטורית,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “משבר האקלים הוא אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עימו מצריכה יכולות מדעיות רבות ומגוונות. הטכניון חולל לאחרונה מהפכה בהתמודדות עם אתגרים גלובליים מרכזיים מתוך הבנה שפריצות דרך מחקריות מצריכות מאמצים רב-תחומיים הקושרים חוקרים וסטודנטים ממגוון פקולטות ותחומים מדעיים וטכנולוגיים. מרכז הקיימות לקטליזה ע”ש סטיוארט ולינדה רזניק יאגד ניסיון מדעי נרחב ויאפשר לנו להרחיב את תרומתנו להתמודדות עם משבר האקלים ועם אתגרי קיימות אחרים.”
מייקל וקסמן-לנץ, מנכ”ל ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית), אמר כי “חזונם של בני הזוג רזניק מעודד פעולה המבוססת על חשיבה ארוכת טווח כתנאי לשמירה על כדור הארץ והגנה עליו. תרומתם לטכניון, הנובעת מחזון ארוך טווח, תאפשר לכמה מהמוחות המבריקים בעולם להתמודד עם אתגרי הקיימות באמצעות מחקר בין-תחומי. אנו אסירי תודה ללינדה ולסטיוארט רזניק על נדיבות ליבם ועל אמונם בטכניון.”
פרופ’ מחקר אילן מרק
Wonderful Company, בניהול בני הזוג רזניק, היא אחת החברות הפרטיות הגדולות בארצות הברית, ועם מותגיה נמנים FIJI Water, POM Wonderful, Wonderful Pistachios, Wonderful Halos, Wonderful Seedless Lemons, JUSTIN, JNSQ ו-Landmark wines. בכל שנה משקיעים בני הזוג רזניק ביוזמות בחינוך, בפיתוח קהילתי, בבריאות וברווחה בסנטרל ואלי (central valley) בקליפורניה ומחוצה לו, זאת מתוך נתינה הממוקדת בהשקעה מקומית, הקשבה ושיתוף פעולה עם הקהילות שבהן עובדיהם מתגוררים ועובדים.
עד היום השקיעו בני הזוג רזניק באמצעות הקרן ובאמצעות Wonderful Company יותר מ-2.3 מיליארד דולר בפילנתרופיה, מהם הושקעו יותר מ-1.3 מיליארד דולר בקיימות סביבתית ובמאמץ להתמודד עם שינויי האקלים ולשמור על כדור הארץ עבור הדורות הבאים. השנה הם התחייבו לתרומה הגדולה ביותר בתולדות המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), שהיא אחת התרומות הגדולות בהיסטוריה של המחקר הסביבתי, עם תוכנית לפתיחת מרכז רזניק לקיימות כמרכז של מחקר וחינוך שיקדם פתרונות חדשניים בקיימות. הם התחייבו גם לתרומה היסטורית למימון מרכז לחדשנות ומחקר בחקלאות באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. כתומכים ותיקים במחקר ובפיתוח מתכוונים בני הזוג ליצור בתרומותיהם ערך גלובלי ארוך טווח ולפתוח שערים חדשים לקיימות במחקר, בחינוך ובחברה.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון גוזר את הסרט בחנוכת המעונות
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון חנך לאחרונה את מגדלי מעונות הברושים. שני המגדלים מכילים דירות מודרניות מרווחות ומאובזרות היטב. 400 הדיירים הראשונים הם סטודנטים וסטודנטיות, יחידים ומשפחות, ממגוון פקולטות ותארים בטכניון.
פתיחת המעונות החדשים מגדילה את מספר הסטודנטים המתגוררים במעונות לכ-4,600 – המספר הגבוה ביותר באוניברסיטאות בישראל. המחירים במגדלי הברושים זולים מאוד בהשוואה לשוק הפרטי. המגדלים תוכננו על ידי האדריכל אבי טולדנו ומשרד א. טולדנו אדריכלים. הדירות בשני מגדלי הדירות המודרניים מרווחות ומאובזרות. הן תוכננו בדרך מודולרית המאפשרת להשתמש בהן כדירות שותפים או כדירות למשפחות צעירות. בבניין חדר כביסה גדול, חניון תת קרקעי, חדרי למידה והתכנסות.
“שמחתי מאוד לחנוך את מגדלי מעונות הברושים – מעונות הסטודנטים החדשים בטכניון,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אלה שני מגדלי מגורים מודרניים, מרווחים ומאובזרים היטב שישמשו כ- 400 סטודנטים וסטודנטיות. יש בהם דירות למשפחות, לרווקים ולרווקות – העיקר שילמדו בראש שקט. אני מאמין שבאחריותנו לספק לכל סטודנט וסטודנטית העומדים בדרישות הקבלה לטכניון אפשרות ללמוד לימודים טכנולוגיים גבוהים, וזאת מבלי שאילוצים כלכליים יהוו מכשול לכך. זהו חזון שאני, כנשיא הטכניון, מחובר אליו מאוד. הנהלת הטכניון נחושה להמשיך בהגדלת מספר המעונות לסטודנטים ובשיפור מתמיד של איכותם, זאת כחלק מהרחבתה המתמדת של מעטפת התמיכה שאנו מספקים לסטודנטים שלנו. די להביט בחיוכיהם של הסטודנטים כדי להבין שאכן, אנחנו עושים כאן משהו טוב. פתיחת מגדלי הברושים מגדילה את מספר הדיירים במעונות הטכניון לכ-4,600 – המספר הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות בישראל. תתחדשו!”
מימין לשמאל: דיקנית הסטודנטים אילת פישמן, יו”ר אס”ט לבי מנש, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמנכ”לית התפעול זהבה לניאדו ומנהל מעונות הטכניון אברהם אדגה.
סמנכ”לית התפעול של הטכניון, זהבה לניאדו, אמרה כי שני מגדלי המעונות החדשים נהגו כבר לפני כעשרים שנה, אבל אילוצים שונים עיכבו את תחילת התכנון והבנייה עד שלפני כשלוש שנים יצא הפרויקט לדרך בהובלתו של מנכ”ל הטכניון היוצא פרופ’ בועז גולני וראש אגף בינוי ותחזוקה אמנון לייבוביץ’. היא הודתה ליחידות השונות בטכניון שהגשימו את השלמת המעונות.
דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “הבניינים החדשים הם המילה האחרונה בתחום האדריכלות והבנייה. הם אוישו כבר בתחילת הסמסטר והדיירים הראשונים מביעים שביעות רצון רבה. אכן, יש חבלי קליטה ותקלות פה ושם, אבל הצוות המסור שלנו בראשות אלעד מרום ואיתמר שיינמן עובד קשה כדי לפתור כל בעיה. המעונות הם חלק בלתי נפרד מהמאמץ שלנו להעניק לסטודנטיות ולסטודנטים תחושת שייכות לקמפוס, תחושת בית, בדרכם להגשים את הפוטנציאל שלהם ולהפוך למהנדסים, רופאות, מדענים וארכיטקטיות מעולים.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) לבי מנש אמרה כי “חשוב לנו שהטכניון יהיה בית לסטודנטים, ואחד התנאים לכך הוא זמינות של דירות איכותיות ולא יקרות. ההשקעה של הטכניון בסטודנטים עצומה, וזה מרגש מאוד לראות היום את תוצאותיו של שיתוף פעולה נהדר בין הנהלת הטכניון, הנהלת המעונות, דיקנאט הסטודנטים ואס”ט.”
כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות מכל רחבי הארץ השתתפו בשבוע שעבר באירוע TechWomen השמיני בקמפוס הטכניון בחיפה. האירוע הציג בפניהן את הלימודים בטכניון ואת ההזדמנויות הגלומות בתואר אקדמי במדעים ובהנדסה.
אירועי TechWomen כבר הובילו תלמידות תיכון רבות להשקעה בלימודי מדע וטכנולוגיה ולבחירה בלימודי תואר ראשון בטכניון. אירועים אלה מתקיימים באדיבות הקרן להעצמת בנות ע”ש רוזלין אוגוסט.
אוגוסט, שיזמה את הפרויקט ותומכת בו באמצעות הקרן, בירכה את המשתתפות מביתה בוירג’יניה, ארה”ב. היא סיפרה כיצד התוודעה לטכניון ומדוע החליטה להקים קרן ייעודית לעידוד תלמידות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. “אתן יכולות לעשות כל מה שתבחרו, וזה היופי בלהיות אישה בחברה של ימינו,” אמרה לתלמידות, “אם אתן מתאימות לטכניון והטכניון מתאים לכן – לכו על זה! זה הטוב ביותר. תוכלו להיות כל מה שאתן רוצות להיות!”
במליאת הפתיחה שמעו התלמידות הרצאות של חוקרות הטכניון ולאחר מכן הן סיירו בפקולטות השונות. סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה, פרופ’ עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, אמרה למשתתפות כי “אתן דור העתיד של ישראל, וחשוב לי לומר לכן שאין לנשים שום מגבלות חוץ מדעות קדומות של הסביבה. הטכניון פועל להגדלת מספר הסטודנטיות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים ולהגדלת חלקן של נשים בסגל האקדמי. שיפור הייצוג המגדרי בטכניון יוביל לשיפור הייצוג של נשים בהייטק ובענפי תעשייה אחרים ויש לכך השפעה על כלל החברה בישראל. הלימודים בטכניון יפתחו עבורכן אפשרויות לקריירה מדהימה, מספקת וגם מתגמלת, בין אם תבחרו במחקר אקדמי ובין אם תצאו מהטכניון לעולם שבחוץ.”
פרופ’ עדי זלצברג סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה
את האירוע הנחתה האסטרופיזיקאית ד”ר אפרת סבח, שהשלימה שלושה תארים בפקולטה לפיזיקה בטכניון. “מאז ומעולם הייתי מאוד סקרנית. כל דבר רציתי לדעת ולחקור,” היא סיפרה, “ובערך בגיל 12 הבנתי שהסקרנות שלי מתכנסת למילה מופלאה אחת: פיזיקה. היו בדרך אנשים ‘טובים’ שאמרו לי שבפיזיקה אין בנים, שיהיה לי קשה, ועוד. אלה דברים שעשויים לרפות את ידינו, אבל לשמחתי דבקתי באהבתי לפיזיקה והתמקדתי באסטרופיזיקה, תחום שבו עשיתי גם את הדוקטורט. אני מבקשת גם מכן – אם יש לכן חלום, לכו עליו. תאמינו בעצמכן, תתעלמו מרעשי רקע מיותרים ואל תחששו מאתגרים.”
ד”ר אפרת סבח
ד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית סיפרה על אהבתה לפיזיקה ולמתמטיקה, שהובילה אותה לפיתוח טכנולוגיות משקמות המסייעות בשיקום אחרי פגיעה מוטורית. ד”ר פישר גדלה בארצות הברית, עלתה לארץ, יצאה ללימודים ב-MIT, בסטנפורד וב- EPFLולאחר מכן חזרה לישראל והצטרפה לסגל הטכניון בשנת 2020. מחקריה משלבים ביומכניקה של התנועה, טכנולוגיה לבישה, מחקר ביולוגי ובינה מלאכותית – זאת כדי להאיץ ולייעל את הטיפול בבעיות שריר-שלד.
ד”ר אריאל פישר
הדוקטורנטית ויויאן דרסה מאידנצ’יק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, שגדלה בריו דה ז’נרו, סיפרה על דרכה משם לטכניון ועל המחקר שהיא עורכת בהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק. ויויאן עוסקת בפיתוח חיישנים לסרטן השד שיאפשרו אבחון מוקדם וטיפול יעיל יותר בגידולים סרטניים. המערכת שהיא מפתחת תעביר בזמן אמת נתונים לסמארטפון וממנו לצוות הרפואי. היא השלימה לימודים תיכוניים בריו ואחרי שנה בלימודי הנדסה באוניברסיטה הגיעה לישראל במסגרת בני עקיבא. מאז היא התחתנה וכיום היא אם לתאומים בני ארבעה חודשים.
הדוקטורנטית ויויאן דרסה מאידנצ’יק
התלמידה שירז דוד מבית ספר מקיף ג באשדוד, שהגיעה במיוחד לאירוע, סיכמה את היום בטכניון ואמרה כי “ההרצאות היו מאוד מעשירות ומעניינות ופתחו לי אופקים רבים וחדשים בנוגע לעתיד שלי. הן נתנו לי השקפה שונה על לימודים אקדמיים.”
