הטכניון עלה למקום ה-83 ברשימת המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנחאי, המדד המוביל בעולם לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, שהתפרסם היום (ב’, 15.8). זוהי עלייה ב-11 מקומות לעומת השנה שעברה, שבה דורג הטכניון במקום ה-94.
מאז 2012 (למעט בשנת 2020) דורג הטכניון בהתמדה ברשימת ה-Top 100 של מדד שנחאי. המיקום החדש מצביע על המשך ההתקדמות של הטכניון בדירוג, והדירוג הנוכחי הוא הגבוה ביותר שקיבל הטכניון בארבע השנים האחרונות.
בנוסף, בדירוג הנושאי דורג הטכניון ברשימת 50 המוסדות המובילים בעולם בשלושה תחומים: הנדסת אווירונוטיקה וחלל (מקום 22), הנדסת תקשורת (40) ואוטומציה ובקרה (49). בכימיה ובמדע והנדסה של תחבורה מדרג המדד את הטכניון במקומות 75-51.
“נוכחותו של הטכניון בנבחרת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם, והעלייה במיקומו במשך שנתיים רצופות, הן הישג משמעותי וחשוב,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זו הכרה בינלאומית במצוינותו האקדמית והמחקרית של הטכניון ואני גאה מאוד בחברי הסגל המצוינים שלנו. הטכניון ימשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי להמשיך ולהשתפר בשנים הבאות. כוחו והצלחתו של הטכניון טמונים במשאב האנושי המעולה, המוביל את הישגיו הרבים ואת פריצות הדרך במחקר ובהוראה. זו תוצאה של עבודה מאומצת ומסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, דיקניות ודיקני הפקולטות והנהלת הטכניון.”
“מיקומו של הטכניון במדד שנחאי ובמדדים אחרים אינו תכלית כשלעצמה, ונמשיך לחתור למצוינות בכל הכלים העומדים לרשותנו,” הדגיש נשיא הטכניון. “התחרות האקדמית העולמית הולכת ומתעצמת במהירות, ובשעה שממשלות רבות בעולם מגדילות בהתמדה את השקעותיהן בפיתוח האקדמיה והמחקר, בישראל הפיתוח האקדמי נשען במידה רבה על תרומות, ואלו הולכות והופכות קשות להשגה.
“כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולשפר את מעמדה בחזית המחקר העולמי ולהבטיח את עתידה האקדמי, הכלכלי והביטחוני עליה להגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית במחקר ובהוראה ולאמץ עמדה ידידותית יותר כלפי קליטה של חברי סגל וסטודנטים זרים. אני שמח ומברך על הימצאותם של שלושה מוסדות אקדמיים ישראליים ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, אך חשוב שנזכור שללא תמיכה ממשלתית וגלובליזציה של מוסדות המחקר יקשה עלינו להישאר שם.”
מדד שנחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, בוחן את רמת המוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים אובייקטיביים ובהם מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים אחרים באופן יחסי לגודלה של האוניברסיטה. המחקר הסיני היסודי מקיף 1,200 אוניברסיטאות, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.
את רשימת האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחות שוב האוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, MIT, קיימברידג’ וברקלי.
חוקרים בטכניון, בהולנד ובבריטניה פיתחו מולקולה המעכבת התפשטות גרורות סרטניות. במאמר בכתב העת PNAS מדגימים החוקרים, בניסויים פרה-קליניים, את יעילות המולקולה בבלימת סרטן ריאות, סרטן השד וסרטן הדם.
להמצאה אחראים פרופ’ ישראל ולודבסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ועמיתיו באוניברסיטת ליידן בהולנד ובאוניברסיטת יורק בבריטניה. לאור התוצאות החיוביות הגישו החוקרים בקשה לרישום המולקולה כפטנט, והם מעריכים כי הממצאים יסללו דרך לפיתוח המולקולה לקראת יישומים קליניים.
גרורות סרטניות, שהן גורם התמותה העיקרי מסרטן, נוצרות כאשר תאי סרטן נודדים מהגידול הראשוני לאתרים אחרים בגוף. היווצרותן תלויה ביכולתם של תאי הסרטן להתנתק מהגידול הראשוני, לפלוש דרך כלי הדם לרקמות אחרות ולהתיישב באיבר חדש.
אחד החסמים הטבעיים של רקמות הגוף כנגד פלישה סרטנית הוא חומר סוכרי בשם הפראן סולפט (heparan sulfate; HS). חומר זה נמצא בתווך הבין-תאי (extracellular matrix; ECM) אשר מעניק לרקמות הגוף צורה ותמיכה ושומר על שלמותן. הבעיה היא שבמהלך האבולוציה פיתחו תאי הסרטן מנגנונים המשנים את הרקמה החוץ-תאית שמסביבם, מגייסים אותה לצרכיהם וחודרים דרכה ביתר קלות.
למעלה: סכמה של התווך הבין-תאי. למטה משמאל: מבנה ההיפרנאז והצגה של האתר הפעיל באנזים (באדום) ושל המולקולה המעכבת (חץ). למטה מימין: חדירת תאי הגידול
אחד מכלי הנשק של הגידול הסרטני הוא הפרנאז – אנזים החותך את ההפראן סולפט וכך משנה את מבנה החומר החוץ תאי והרקמה שסביב הגידול הראשוני וכן גורם לשחרור חלבונים מעודדי גדילה. בדרך זו מאיץ הפרנאז את גדילת הגידול הראשוני, מעודד יצירת כלי דם המזינים אותו ומספק נתיבי התפשטות לרקמות נוספות ויצירת גרורות.
זה הרקע לפיתוחם של מעכבי הפרנאז כמטרה מחקרית ורפואית משמעותית בחיפוש אחר טיפולים אנטי-סרטניים. פרופ’ ולודבסקי וצוותו – ד”ר אורי ברש, ד”ר נטע אילן והדוקטורנטית יסמין כיאל – החוקרים כבר שנים רבות את האנזים הפרנאז, בדקו במחקר הנוכחי מולקולה מעכבת הפרנאז הצפויה לדכא את המנגנון הגרורתי האמור.
המולקולה החדשה, שפותחה עם פרופ’ הרמן אוברקליפט מאוניברסיטת ליידן ושותפיהם (L. Wu and G. Davies) באוניברסיטת יורק, נקשרת לשיירים (חומצות אמינו) קריטיים לפעילות האנזים הפרנאז באופן יציב ובלתי הפיך (קו-ולנטי) ומונעת ממנו להיצמד לשרשראות הפראן סולפט ולחתוך אותן. כך שומר התווך החוץ תאי על המבנה שלו ונמנעת נדידתם של תאים סרטניים ויצירת גרורות.
לדברי פרופ’ ולודבסקי, “בעבר כבר פותחו מעכבי הפרנאז, אבל עד כה לא אושר אפילו אחד מהם לשימוש קליני, ואנחנו מעריכים שהמולקולה החדשה תפרוץ את המחסום הזה. במחקר הראינו שהמולקולה שלנו נקשרת בקשר כימי ספציפי וקבוע (קו-ולנטי) לאתר הפעיל באנזים וגורמת לעיכוב בלתי הפיך, כלומר יוצרת מחסום קבוע בפני התהליך הגרורתי. אנו מעריכים שמחקרי המשך שישפרו את המולקולה הזאת יובילו לשינוי משמעותי בטיפול בסרטן.”
המחקר השתמש בטכנולוגיית eNose אשר פותחה בטכניון ע”י פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ויעילותה אומתה באבחון טרשת עורקים חסימתית, סרטן ומחלות נוספות.
ד”ר ענבר נרדי, שיזמה והובילה את המחקר מצד מערך הקרדיולוגיה בבילינסון: “זהו מחקר ראשוני אשר נותן מוטיבציה והצדקה להמשך פיתוחו של ‘האף האלקטרוני’ – כלי עזר אבחנתי פשוט, מהיר ולא פולשני, אשר הוכיח את יעילותו כעת גם בתחום מחלות הלב וטרשת העורקים”
מחקר ראשון וחדשני של חוקרים מבילינסון ומהטכניון בדק האם ניתן לנבא מחלת לב טרשתית בבדיקת נשיפה ע”י שימוש במערכת האף האלקטרוני (eNose) שפיתח פרופ’ חוסאם חאיק. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Cardiology יזמה ד”ר ענבר נרדי מהמערך לקרדיולוגיה בבילינסון מקבוצת הכללית והוא נערך עם פרופ’ חוסאם חאיק וד”ר יואב ברוזה מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון.
ד”ר ענבר נרדיפרופ’ חוסאם חאיק
מדובר במחקר ראשון מסוגו בתחום הקרדיולוגיה, שבחן את האף האלקטרוני באבחון מחלת לב טרשתית. בחלקו הראשון של המחקר נבדקו כ-60 מטופלים בגילאי 80-30 שנים ללא מחלה לבבית ידועה, אשר פנו למיון בילינסון בעקבות כאבים בחזה. הנבדקים נשפו באף האלקטרוני, ותוצאות בדיקות הנשיפה סווגו בהתאם למצב טרשת העורקים האמיתית של המטופלים כפי שהודגמה בצנתור כלילי מלעורי או וירטואלי. על פי תוצאות חלקו הראשון של המחקר נבנו מודלים של השוואה בין שלוש דרגות חומרה של טרשת עורקים: היעדר מחלה טרשתית, נוכחות מחלה טרשתית לא חסימתית ונוכחות מחלה טרשתית חסימתית. בשלב השני של המחקר שימשו המודלים שנבנו לצורך בחינת יכולת האבחנה בין שלושת מצבי טרשת העורקים ב-25 מטופלים נוספים.
תוצאות המחקר הראו שבדיקת הנשיפה הצליחה להפריד נכונה בין מטופלים עם עורקים תקינים לבין מטופלים עם טרשת עורקים ברגישות של 69% ובספציפיות של 67%. מדובר בנתונים ראשוניים מעודדים לגבי יכולת האבחנה והדיוק של המערכת. המחקר מהווה הוכחה ראשונה לכך שבדיקת נשיפה באף האלקטרוני עשוי להוות כלי עזר פשוט, מהיר ולא פולשני באבחון מחלת עורקים כלילית טרשתית.
לדברי ד”ר נרדי “המחקר מהווה הוכחה ראשונה לכך שבדיקת נשיפה באף אלקטרוני עשויה להיות יעילה באבחון מחלת עורקים כלילית טרשתית. זהו מחקר ראשוני ויוצא דופן שנותן מוטיבציה והצדקה להמשך פיתוחה של טכנולוגיית eNose ככלי עזר אבחנתי פשוט, מהיר ולא פולשני לאבחון גם בתחום הקרדיולוגי.”
תרשים סכמטי של אבחון באמצעות המערכת. באדיבות ד”ר ענבר נרדי, בלינסון
חוקרי הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון הציגו בכנס הסייבר (Hacking) היוקרתי Black Hat בלאס וגאס את פיצוח הבקר החכם של חברת סימנס. ממצאי המחקר הועברו לחברה.
פרופ’ אלי ביהם
את המחקר הובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון פרופ’ אלי ביהם וד”ר שרה ביתן יחד עם שלושה סטודנטים לתואר שני בפקולטה: מקסים ברסקי, אלון דנקנר ועידן רז.
מדובר בפריצה של בקר CPU 1515SP מסדרת הבקרים Simatic S7, שמייצג תפיסה חדשה בתכנון בקרים אצל יצרניות רבות. עיקרה של תפיסה זו: שילוב מערכת הפעלה סטנדרטית. ספציפית, בבקר CPU 1515SP שולבה מערכת Windows 10. בקרים אלה משמשים במגוון יישומים אזרחיים וביטחוניים ובהם כלי טיס, כלי רכב, פסי ייצור, תחנות חשמל, בתים חכמים, רמזורים ועוד. מטרתם: בקרת-תהליכים אוטומטית המגיבה באופן אופטימלי ובמהירות לתנאי הסביבה המשתנים.
פריצתם של בקרים אלה מאתגרת הן את חברת סימנס, שנחשבת יצרנית בתו תקן אבטחתי גבוה מאד בתעשייה, והן את שאר היצרניות. סדרת הבקרים האמורה, Simatic S7, נחשבת חדשנית ומאובטחת מאוד, בעיקר בשל שילוב מנגנונים קריפטוגרפיים מובנים, ולכן המתקפות עליה מאתגרות מאוד.
המתקפה של חוקרי הטכניון בוצעה על התוכנה של בקר CPU 1515SP ופיצחה לראשונה את התוכנה, שמשותפת לכל הבקרים מהסדרה. פריצה זו איפשרה לחוקרים ללמוד על מאפייני התוכנה. לדבריהם, המתקפה חושפת חולשות אפשריות בבקר זה ובבקרים אחרים מהסדרה, ומחזקת את הצורך להגביר את אמצעי האבטחה על בקרים כאלה – בעיקר לאור העובדה שהם משמשים ברמזורים, בכלי תעופה וכיו”ב ולכן פריצתם על ידי גורמים עוינים עשויה לסכן חיים.
האקתון VLSI – הוא האקתון חומרה ייחודי שהתקיים לאחרונה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון בשיתוף גורמים מהתעשייה. ההאקתון זימן לסטודנטים ולסטודנטיות אפשרות להתנסות בעבודה על אתגר טכנולוגי משמעותי בתחום החומרה – פיתוח מאיץ בינה מלאכותית על מעבד, בהנחיית מנטורים מהטכניון והתעשייה.
לדברי פרופ’ שחר קוטינסקי, חבר סגל בפקולטה, “אנחנו תמיד שואלים את עצמנו מה תפקידה של האקדמיה במאה ה-21, כשכבר אין לה מונופול על הידע. המידע אומנם נגיש לסטודנטים, אבל האקדמיה עדיין מאוד רלוונטית ביכולתה ללמד את הסטודנטים לנתח ולפתור בעיות קשות ולהכיר להם חברים ושותפים לדרך. זאת בדיוק המטרה של ההאקתון: לאתגר את הסטודנטים עם בעיה מורכבת שאין לה פתרון אחד, ולגרום להם להיות יצירתיים, לחדש ולעבוד בצוות.”
ברוכים הבאים להאקתון VLSI בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון
במקום הראשון זכו הסטודנטים עידו בלייברג ואסף קליין על הפיתרון המהיר והמדויק ביותר. במקום השני זכו כריס שקור ולמא הוארי על הפתרון היצירתי ביותר. בפרס חביב הקהל זכו זאב צוקרמן וארי רוזוב.
הסטודנטית למא הוארי, מהצוות שזכה במקום השני, אמרה כי “אחרי שלושים שעות של בהייה באותו מסך במטרה להאיץ את אותו קוד הייתי אמורה להיות עייפה, משועממת ואדישה. אבל איכשהו, המעבר הלוך ושוב בין המעבד, הזיכרון והמאיץ, והחזרה שוב ושוב לאותה שרשרת מחשבות, רק נתנו לנו כוח להמשיך עד הדקה האחרונה. תודה לשותף שלי, כריס, על החוויה האדירה, לטכניון ולפקולטה על המוטיבציה שקיבלנו, ולמנטורים שחלקו איתנו בנדיבות את הידע שלהם ולא נתנו לנו לאבד אופטימיות.”
האירוע יצא לדרך ביוזמת פרופ’ פרדי גבאי ופרופ’ שחר קוטינסקי והופק על ידי תמי סספורטה ודולי גיציס ממועדון התעשייה של הפקולטה ומעיין הגר ממרכז היזמות בטכניון. במהלך ההאקתון שמעו הסטודנטים הרצאות קצרות מנציגיהן של נותנות החסות הראשיות: אינטל, אלביט, אפל, מובילאיי וספידאטה.
טכנולוגיה לדימות ביופסיה סרטנית לטובת רפואה מדויקת, שפיתחו הסטודנטיות מיה אלמגור ורוני ברון זכתה במקום הראשון בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. השתיים פיתחו, בהנחיית פרופ’ יובל גרעיני, טכנולוגיה לדימות ביופסיה סרטנית לטובת רפואה מדויקת. לדבריהן, “רפואה מותאמת אישית היא מגמה מתפתחת המובילה למהפכה בתחום הטיפולים בסרטן. לצורך פיתוח טיפולים אישיים יש לזהות סמנים ביולוגיים המצביעים על נוכחות חלבונים ספציפיים ברקמה. בפרויקט שלנו פותחה שיטה חדשנית לזיהוי יעיל של מספר רב של סמנים ביולוגיים, ובאמצעות שימוש במערכת אופטית ספקטרלית הופק פרופיל מולקולרי של ביופסיות פתולוגיות המסומנות בצבענים פלורסנטיים.” כאמור, הטכנולוגיה תסייע באנליזה של תאי סרטן לטובת טיפול מותאם אישית.
לדברי דיקן הפקולטה, פרופ’ חיים אזהרי, “כנס הפרויקטים מסכם מחקר של שנה שלמה. אין חכם כבעל ניסיון – זו התמצית של מה שאנחנו רואים כאן כיום. בעבודה על הפרויקטים נדרשו הסטודנטים לעבור את כל השלבים הנחוצים במסע מרעיון להגשמתו – מבעיה רפואית מסוימת, דרך הפעלת הדמיון והמחשבה היצירתית ועד הצגתו של פתרון שאפשר ליישם בעולם האמיתי. לשם כך היה על הסטודנטים להשתמש בידע שרכשו כאן בלימודיהם בכל ההיבטים של הנדסה ביו-רפואית. אין לנו ספק שההתנסות המעשית הזאת חושפת אותם לתעשייה הביו-רפואית ומכינה אותם לקראתה.”
במקום השני בתחרות זכו גל כרמלי ונעם שלם, בהנחיית ד”ר אלון סיני, ד”ר פיראס מואסי וד”ר ליאור לב טוב – בוגר הפקולטה בתואר הכפול להנדסה ביו-רפואית ורפואה וכיום רופא ומהנדס. אחת השיטות המתקדמות היום לטיפול בתופעות רעד אצל חולי פרקינסון ורעד ראשוני היא שימוש באולטרסאונד לא-פולשני ממוקד לצורך צריבת נקודה במוח לטיפול ברעד. עם זאת, השיטה הזאת לזיהוי מטרת הטיפול בניתוחים אינה מדויקת מספיק. בעזרת שימוש בשיטות מתקדמות של עיבוד תמונה ואותות המתבססות על תמונות MRI מהמוח ובינה מלאכותית, הסטודנטים פיתחו שיטה חדשה מדויקת יותר למציאת נקודת המטרה לטיפול.
במקום השלישי זכו עפרי ויזנבליט ונגה ארז, בהנחיית ד”ר אסף זינגר, (גם הוא בוגר הפקולטה וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון), על פיתוח חלקיקים ננומטריים לטיפול בסרטן שד מסוג Triple-Negative, שכיום אין לו טיפול יעיל. במקום הרביעי זכו בראאה ברייה ובלאל עווד, בהנחיית גילי כמרה וד”ר פיראס מואסי, על פיתוח מקלדת אלטרנטיבית לחולי מיופתיה (מחלת שריר). במקום החמישי – עידו רכבוך ופרלה נמור, בהנחיית מורן לוי ופרופ’ נתי קורין, על טיפול ממוקד במפרצת מוחית על ידי מיקרו חלקיקים. בפרס חביב הקהל זכו מאיס חדיד וסברי עסאף, בהנחיית נועם קידר, גליה סגל ופרופ’ יעל יניב, על פיתוח התקן לביש לניבוי התקפי אפילפסיה.
בכנס השתתפו 61 סטודנטים בשנתם הרביעית בפקולטה. הם הציגו 30 פרויקטים לשופטים בתחרות – 40 חברי סגל ובוגרי הפקולטה שהשתלבו בתעשייה. את קורס הפרויקטים ריכזו חברי הסגל ד”ר פיראס מואסי ופרופ’ נתי קורין והמתרגלות מרב בלנקוביץ ורותם שפירא. את הפרסים לפרויקטים הזוכים תרמו, כבכל שנה, ד”ר דורון וליאת אדלר מחברת Sanolla.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את הבוגרים ואמר כי GTIIT הוא “יוזמה ראשונה ויחידה במינה בהיסטוריה ההדדית של סין וישראל. מפעל היסטורי זה, שנבנה על בסיס השפה המשותפת של המדע וההשכלה, מהווה גשר רב עוצמה בין שתי האומות העתיקות שלנו. המורשת המשותפת וארוכת הטווח של ידע וחדשנות היא שאפשרה את ההישג הנפלא שאנו חוגגים כאן ביחד היום.” עוד הוסיף פרופ’ סיון כי “ייסוד GTIIT והצלחתם המתמשכת הם תוצאה של עבודתם של רבים, הן בישראל והן בסין. לא היינו כאן היום ללא החזון העמוק, המנהיגות המבריקה והמסירות העמוקה של האנשים האלה לרעיון, שהוא כעת עובדה חיה. תודה בשם כולנו.”
בטקס סיום התואר השתתפו כלל הבוגרים ומשפחותיהם, חברי סגל, מרצים ונושאי תפקידים בכירים מהטכניון ומ-GTIIT ובהם סגן ראש העיר וואנג, הקונסול הכללי של ישראל בגואנגזו מר פלג לוי, מזכיר המפלגה פרופ’ ג’יאנג הונג מ-STU, נגיד (צ’נסלור) GTIIT פרופ’ שינגאו גונג, המשנה לנגיד פרופ’ דוד גרשוני, נציגת קרן לי קא-שינג ד”ר פרידה לו, נשיא אוניברסיטת שנטאו (STU) מר האו, סגני המשנה לנגיד פרופ’ דאנמינג לי, פרופ’ מוריס אייזן, מר ערן גלאור ודיקנית לימודי הסמכה פרופ’ דגנית דנינו.
בסיום נאומו בירך נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון את כלל בוגרי GTIIT והזכיר להם: “אתם יוצאים היום מ-GTIIT מצוידים באחד מכרטיסי הכניסה הטובים בעולם – תואר של הטכניון! בכך אתם מצטרפים למועדון היוקרתי של כ-130,000 בוגרים שלמדו בטכניון מאז נוסד לפני כמעט 100 שנים. עם חברי מועדון זה נמנים ארבעה חתני פרס נובל, ממציאי דחיסת נתונים, דיסק און קי (Memory Stick), השקיה בטפטוף והתרופה הראשונה נגד פרקינסון, מפתחי מעבד הפנטיום, אלה שהטמיעו לראשונה wifi במחשבים ניידים ועוד רבים אחרים המובילים את תעשיית ההיי טק בארץ ובעולם.”
המשנה לנגיד אוניברסיטת GTIIT, פרופ’ דוד גרשוני מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, קרא את הנוסח הרשמי של הסמכת הבוגרים והכריז כי “GTIIT מעניקה ל-80 סטודנטים לתואר ראשון מהתוכנית למדעים והנדסת חומרים ול-59 סטודנטים מהתוכנית להנדסה כימית תואר ראשון בהנדסה מ-GTIIT ותואר ראשון במדעים מהטכניון; GTIIT מעניקה תעודות גם ל-73 סטודנטים לתואר ראשון מהתוכנית להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון תואר ראשון במדעים מ-GTIIT ומהטכניון.” פרופ’ גרשוני בירך בגאווה שני סטודנטים ממחזור 2017 וסטודנט ממחזור 2018 העומדים לסיים את התואר במתמטיקה ובמדעי המחשב בנוסף לתואר נוסף שהשלימו בהנדסת חומרים, בביוטכנולוגיה והנדסת מזון ובהנדסה כימית, בהתאמה.
דיקנית לימודי ההסמכה ב-GTIIT, פרופ’ דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, הוסיפה ובירכה את הבוגרים ומשפחותיהם: “היום מוענקות לכם תעודות סיום תואר של הטכניון ו-GTIIT. התעודות הללו מיוחדות – הן משקפות את ההישגים שלכם, הן מספרות לעולם שאתם מהנדסי הטכניון, והן גם מראות את ההערכה והאמון שלנו בכם. מזל טוב! לפני ארבע שנים קיבלתם החלטה להצטרף לאוניברסיטה הקטנה שלנו, GTIIT. זו לא הייתה החלטה טריוויאלית או קלה. אנחנו יודעים שהיו לכם חלופות קלות יותר לבחירה ובכל זאת בחרתם בנו, כי בטחתם במורשת הטכניון ורציתם את הסביבה הבין-תרבותית ואת ההשכלה הגבוהה המתגמלת שזכיתם לה כאן. עוד אז, בעצם בחירתכם התחייבתם לעשות כל שצריך בכדי להגיע לרגע הניצחון המאושר היום. אנחנו, מצדנו, התחייבנו להעניק למורים ולתוכניות את הידע וההכשרה המקצועית, ולהעניק לכולכם את הסביבה התומכת אשר תביא אתכם למעמד המרגש הזה היום.”
פרופ’ דנינו הוסיפה וסיפרה כי יותר מ-130 מהסטודנטים כבר רשומים לתואר שני וכי כשליש מהמסיימים, 79 מתוך 212, הן נשים – לא רחוק משיעור הבוגרות בטכניון (40%). היא הוסיפה והסבירה את השפעתם של בוגרי המחזור הנוכחי על כלל קהילת הטכניון, GTIIT, סין והעולם כולו כבר כיום. “נציגים מאוניברסיטאות בעלות מוניטין רב כמו אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת דרום קליפורניה, אוניברסיטת אוהיו סטייט ואחרות הגיעו כל הדרך לשנטאו כדי להיפגש אתכם באופן אישי ולשכנע אתכם להצטרף לאוניברסיטאות שלהם.”
כיום כבר לומדים בטכניון יותר מ-30 בוגרי GTIIT, וכבר בסמסטר החורף הקרוב יצטרפו אליהם 30 סטודנטים נוספים. פרופ’ דנינו ציינה כי בוגרי המחזור כבר התקבלו ללימודי המשך באוניברסיטאות רבות וכי יהיו ל-GTIIT שגרירים רבים בעולם – בסטנפורד, במכון ויצמן למדע, באוניברסיטת קולומביה, באוניברסיטת קורנל, ב-UCLA, בג’ונס הופקינס ועוד. רבים מהסטודנטים קיבלו הצעות עבודה מחוץ לאקדמיה וכמה מהסטודנטים יישארו בקמפוס GTIIT כדי להרחיב עוד את ההתנסות שלהם במחקר.
אוניברסיטת GTIIT הממוקמת בשנטאו שבמחוז גואגדונג בסין היא פרי של שיתוף פעולה חסר תקדים בין סין והטכניון בישראל ותולדה של שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית, בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו וקרן לי קא-שינג (LKSF). GTIIT החלה את דרכה עם שלוש פקולטות בלבד וכיום פועלות בה כבר חמש פקולטות אקדמיות לתארים ראשונים: מתמטיקה ומדעי המחשב, הנדסת חומרים, הנדסה כימית, הנדסת מכונות ורובוטיקה, ביוטכנולוגיה והנדסת מזון. בנוסף מתקיים במכון מגוון תוכניות נוספות ללימודי תארים מתקדמים (תואר שני ולימודי דוקטורט.). המכון כולל כיום גם שלושה מרכזי מחקר בינתחומיים חדשניים: מרכז מחקר למדעי הבריאות והנדסה רפואית (GTIIT-SEHM), מרכז מחקר קיימות עולמי (GTIIT-SW), ומרכז מחקר למדעים תיאורטיים מתקדמים (GTIIT-ATS).
כיאה לשלוחת הטכניון בסין, GTIIT מתפתחת בקצב מרשים ומהווה שותפות ייחודית שטרם נראתה כמותה בישראל או בסין. עוד בטקס הנחת אבן הפינה בשנת 2015, מול קהל של כ-5,000 איש, אמר הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, מר שמעון פרס ז”ל, כי “הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפויות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. כיום פועלות בסין מעל 1,000 חברות ישראליות, ואני מקווה כי שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות רק יעמיקו. יש לשתי המדינות הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו”.
מטרתו של מכון גואנגדונג-טכניון עוד מהקמתו היה להפוך לאוניברסיטת מחקר מדעית וטכנולוגית מובילה על ידי מינוף כוח היזמות והחדשנות הישראלית ומיזוגו עם תרבות סין העשירה. GTIIT מוציא לפועל את חזונו ואת היעדים העומדים בפניו באמצעות עבודה קשה ואמונה של חברי הסגל, המרצים, ובעלי התפקידים השונים, תוך קיום קשרים הדוקים עם התעשייה המקומית ובניית תוכניות מחקר ולמידה ברמה הגבוהה ביותר לתואר ראשון, לתואר שני, לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט.
תואר לשם כבוד לד”ר אלברט בורלא, בוגרי הטכניון היום הם מנהיגי המחר, מכשיר MRI מחקרי הגיע לקמפוס, הישג למדע הישראלי, עידן חדש באגירת אנרגיה, חלון תרפויטי למערכת העצבים, מנגנון הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל, התאמת טיפול לחולי סרטן על סמך ניתוח דאטה מ-DNA, קבלת החלטות אוטונומית בתנאי אי-ודאות, התאמת מזון לנשים ולגברים, לראשונה: רכב חשמלי אוטונומי לקבוצת פורמולה טכניון, פורצת דרך – כל זאת ועוד מחכים לכם עכשיו בניוזלטר יולי 2022 – לחצו כאן לקריאה
החודש התקיים בטכניון הכנס הבין-לאומי הגדול ביותר במדעי המחשב – FloC – The Federated Logic Conference – שנמשך עד 12 באוגוסט. זהו כנס על המארח בתוכו 12 כנסים שונים ויותר מ-60 סדנאות ועוסק בממשק בין לוגיקה מתמטית ומדעי המחשב. הלוגיקה המתמטית מספקת למדעי המחשב בסיס מאחד וכלי למידול בתחומים מגוונים ובהם בינה מלאכותית, מורכבות חישובית, חישוב מבוזר, תכן חומרה, שפות תכנות והנדסת תוכנה.
כנס FLoC מתקיים אחת לארבע שנים והכנס הקודם התקיים באוקספורד בשנת 2018. הכנס שהתקיים בטכניון הוא הכנס השמיני ומשתתפים בו אלפי מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה ובהם נציגים מ- meta (פייסבוק), אינטל, אמזון ו- nvidiaומאוניברסיטאות מובילות ובהן אוקספורד וסטנפורד.
את הכנס אירחה הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון, ויושבי הראש הם חברי הפקולטה פרופ’ ארנה גרימברג ופרופ’ ערן יהב. הכנס כלל מאות הרצאות, פאנלים בנושאים שונים ו”משחקים אולימפיים” בנושאים שונים הקשורים בלוגיקה חישובית (בהנחיית ד”ר דנה דרקסלר כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי).
בין המרצים :
פרופ’ משה ורדי מאוניברסיטת רייס ירצה בנושא “כיצד להיות מדען מחשב אתי?”
זיאד חנא, סגן נשיא Cadence ופרופסור אורח באוקספורד, ירצה על האפשרות לרתום את הכוח של אימות מסוג פורמל לתעשיית השבבים ששוויה טריליון דולר.
פאנל בנושא עתיד התחבורה האוטונומית. מרצה עיקרי – פרופ’ שי שלו שוורץ (מובילאיי והאוניברסיטה העברית). אחר כך פאנל עם גילה קמחי (אינטל) סנג’יט סשיה (UC ברקלי). מנחה: ג’ורג’ וויסנבכר.
בחודש שעבר התקיים בטכניון הכנס השני של ISTRC – המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה. הכנס נועד לחבר בין מחקר ופרקטיקה בתחום התחבורה החכמה.
המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה, בראשותו של פרופ’ יורם שיפטן, הוקם ב-2019 על ידי מנהלת תחבורה חכמה ותחליפי דלקים ונועד לעודד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשייה בתחום התחבורה החכמה בישראל, לצד ייעול מערך התחבורה באמצעות שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה.
הכנס נתמך על ידי משפחת פרשקר לזכרו של פרופ’ יוסי פרשקר ז”ל, שהיה פרופסור וחוקר בכיר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובמכון לחקר התחבורה בטכניון וכן המדען הראשי במשרד התחבורה. הוא השלים בטכניון תואר ראשון ושני והמשיך לדוקטורט בנורת’ווסטרן. לאחר פוסט-דוקטורט הצטרף כחבר סגל לטכניון, משרה שבה שימש בין 1977 ל-2020.
אלה כמה מהנושאים שנדונו בכנס:
השפעת המגפה על דפוסי הנסיעות
האם עבודה-מרחוק היא תמיד פתרון יעיל להפחתת מרחקי הנסיעה?
תכנון תחבורה בישראל – הרמה האסטרטגית הלאומית
עתיד התחבורה השיתופית ברכבים אוטונומיים
נתיבי רחפנים ביעדים אורבניים
“אוריינות בתחבורה ציבורית” בגיל המבוגר
את הכנס פתחו ראש ISTRC, פרופ’ יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ודליה פרשקר, אלמנתו של פרופ’ פרשקר. פרופ’ שלמה בכור, דיקן הפקולטה, הציג את פועלו המחקרי של פרופ’ פרשקר. הוא ציטט מכתב המלצה של פרופ’ פיטר סטופר מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, שכתב לטכניון כי “יעציב אותי לראותו [לראות את פרופ’ פרשקר] עוזב את ארצות הברית שכן הייתי רוצה לראותו תופס משרה אקדמית כאן כדי שיוכל לעבוד עימי ועם חוקרים אחרים בתחום בשנים הבאות. עם זאת, אני סמוך ובטוח שהוא יהיה נכס רב ערך לטכניון וכי יקבל בעתיד הצעות לבקר בארצות הברית וללמד באוניברסיטאות אמריקאיות.”
פרופ’ יורם שיפטן
“יוסי הוא האיש שמשך אותי לתחום של תכנון תחבורה,” אמר פרופ’ שיפטן “הוא חי את תכנון התחבורה באקדמיה ובמעשה ונתן לי השראה בתחום הזה. הקבוצה שלנו חייבת את קיומה ליוסי – בעיניי היא אחד מהישגיו הגדולים. הייתה לו גישה חיובית לכל דבר, אפילו לגבי ישראל והנהגים הישראליים. תמיד הוא אמר שרוב הישראלים הם נהגים טובים ושישראל אינה רעה בתחום התחבורה כפי שלפעמים טוענים.”
פרופ’ שלמה בכור
דליה פרשקר הציגה בקצרה את חייו של בעלה המנוח, שנולד ב-1942 בגטו לודג’ בפולין. “סיכוייו להינצל היו אפסיים, אבל בדרך נס הוא והוריו שרדו והגיעו לישראל ב-1949 כפליטים, כלומר בחוסר כול. ישראל הצעירה איבדה במלחמת העצמאות עשירית מאוכלוסייתה היהודית וקלטה מיליון פליטים – הרבה יותר מאוכלוסייתה אז. הפליט יוסי פרשקר הגיע לכאן והצליח להגשים את המטרות המאתגרות ביותר בחייו האישיים והמקצועיים. במישור המקצועי אתם יודעים טוב ממני, ובמישור האישי הוא היה אדם פמיניסטי מאוד שתמך בי לאורך כל הדרך עם העצות הטובות והיצירתיות ביותר.”
