חודש: יוני 2022

ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון.

המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “לפני יותר משנתיים, אחרי שהתמניתי לתפקיד הנשיא, יצאה לדרך יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. המרכז החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה. אין ספק שפיתוח טכנולוגי הוא מרכיב מרכזי בעתיד הרפואה, ואנו מודים לקרן זימין ומוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה. אני סמוך ובטוח שמכון זימין בטכניון ימשוך רבים מחוקרינו ויקדם מחקרים יישומיים שיאיצו את פיתוחן של טכנולוגיות חיוניות חדשות.”

בוריס זימין, נשיא קרן זימין, אמר כי “אנו מאמינים בכל ליבנו במקומה המרכזי של החדשנות ברפואה ובבריאות האדם. קרן זימין תומכת במחקר יישומי בתחומים אלה מאז 2018, תוך התמקדות בפתרונות הנדסיים, ואנו נרגשים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, ועל הרחבת התמיכה שלנו במחקר בבינה מלאכותית ברפואה. ישראל ידועה כמקור של כישרונות מדהימים בעליל במחקר ובחדשנות טכנולוגית. אנו סומכים על הכישרונות מהטכניון ועל מנהיגותו של מכון זימין שיספקו תוצאות מרחיקות לכת ויסייעו בתרגום מחקרים מדעיים בטכניון ליישומים שיועילו לאדם ויותירו חותם משמעותי על עתיד הרפואה.”

תוכנית מכוני זימין יצאה לדרך בשנת 2018, עם השקת מכון זימין לפיתוחים הנדסיים המשפרים את חיי האדם באוניברסיטת תל אביב. המכון השני, מכון זימין לערים חכמות ובנות קיימא, החל לפעול
ב-2020 באוניברסיטת אריזונה בארצות הברית. כל אחד ממכוני זימין מתמחה בנושא אחר, אולם המכונים השונים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה מחקרי לטובת פיתוח פרויקטים טכנולוגיים יישומיים שיש להם השלכות ממשיות על העולם.

מכון זימין בטכניון יפעל במסגרת MLIS  – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הוא יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם בכל הרמות – בתי חולים, מרפאות, פיתוח תרופות, טיפול ביתי ומיכשור רפואי לביש. המכון יפרסם קולות קוראים ויתמוך בפרויקטים נבחרים, עם העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי. המכון יתמוך ב-3 עד 5 פרויקטים בכל שנה.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני אמר כי “אנו מודים לקרן זימין על נדיבותה ועל תמיכתה בהקמת המרכז החדש. הטכניון  נמצא בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית, והקמת המרכז תוסיף נדבך משמעותי בפעילותו של הטכניון בשילוב בינה מלאכותית (AI) ברפואה. פעילות המרכז רותמת חוקרים מפקולטות מגוונות ומשתרעת על תחומים שונים של בינה מלאכותית למטרה המשותפת של שיפור בריאות האדם על כל היבטיה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודיע על מינויה של פרופ’ עדי זלצברג לסגנית הנשיא לגיוון והכללה. זו אחת הבשורות החשובות שפתחו את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שהתקיים בתאריכים 12-14 ביוני. הנשיא בירך בפתח דבריו את ידידי הטכניון מישראל ומרחבי העולם שהגיעו במיוחד לקמפוס כדי להשתתף במושב הקורטוריון השנתי. “מושב הקורטוריון הוא אירוע חגיגי המקבץ בקמפוס את ידידיו של הטכניון מהעולם כולו, ואני שמח ששוב אנו מקיימים אותו פנים אל פנים אחרי תקופה ממושכת של מגפה. צמיחתו המרשימה של הטכניון, ושימור מעמדו בחזית המחקר והמדע בעולם, לא היו אפשריים ללא התורמים והתורמות שלנו והפעילות הנמרצת של אגודות הידידים ברחבי העולם.”

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר : “זמן קצר לאחר כניסתו של פרופ’ אורי סיון לתפקיד נשיא הטכניון התחלנו לראות את הצלחותיו, בעיקר ביישום שלושת התחומים האסטרטגיים שקבעה ההנהלה בראשותו: קיימות, תעשייה דיגיטלית ובריאות האדם. ואז היכתה המגפה, ואנחנו עקבנו בהערכה ובפליאה על האופן שבו התנהל הטכניון בתקופה קשה זו בלי לאבד מומנטום. יותר מכך, חוקרי הטכניון פיתחו במהירות פתרונות לרבים מאתגרי הקורונה, ואנו חזינו בהשתאות בזרם ההישגים הבלתי פוסק. כל אלה הם תוצר פעילותם המתמדת של מומחי הטכניון ושל הנהלת הטכניון, בשילוב הראייה האחראית וארוכת הטווח של הקורטוריון. לבנו היה כל העת אתכם בטכניון, אבל אנו מתרגשים כעת להיות כאן גם בגופנו. אנו מבקשים לחבק אתכם ולהביא תועלת רבה ככל האפשר לטכניון.

שנת המאה לפתיחת הטכניון הולכת ומתקרבת, וזו ההזדמנות להוקיר את בוגרינו הרבים, להמשיך בהידוק הקשר עמם ולאפשר להם לסייע לסטודנטים שלנו, בוגרי הטכניון בעתיד, בדרכם המאתגרת. הבה נזכור את קשרי הידידות שהופכים אותנו למשפחה, משפחה התומכת במרכז העולמי הזה של אמת וידע הקרוי הטכניון.”

מינוייה של פרופ’ עדי זלצברג, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נכנס לתוקפו בראשית החודש והיא הראשונה בתולדות הטכניון המכהנת בתפקיד ייחודי זה. פרופ’ זלצברג היא חברת סגל במחלקה לגנטיקה ולביולוגיה התפתחותית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט משנת 1996. היא עוסקת בפענוח הבסיס הגנטי של התפתחות מערכת העצבים ההיקפית. על הצטיינותה בהוראה היא זכתה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובפרס ג’ייקוב גרין למצוינות בהוראה.

בתפקידה החדש תפעל פרופ’ זלצברג לקידום שוויון, לצמצום פערים מגדריים ומגזריים ולקידום הגיוון והייצוג של אוכלוסיות שאינן מיוצגות היום כראוי בסגל האקדמי והמינהלי ובקהילת הסטודנטים והסטודנטיות. לדברי נשיא הטכניון, “מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה נבע מההכרה בכך שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר.”

התוכנית האסטרטגית של הטכניון לעשור הבא

“המבנה האוניברסיטאי המסורתי אינו מותאם למאה ה-21, המאופיינת באתגרים שהם רב-תחומיים במהותם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ סיון בדבריו. “המציאות האקדמית, המחקרית והטכנולוגית של ימינו מצריכה שילוב בין דיסיפלינות והנמכת החומות בין תחומים ופקולטות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה.

“בשנתיים האחרונות גיבש הטכניון תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב מתוך הנחת עבודה שעל האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים המהירים המתחוללים סביבנו. אנחנו מבינים שעלינו להעמיק את שיתופי הפעולה בין חוקרים מפקולטות שונות כדי להאיץ את המחקר ולשנות במקביל את דפוסי ההוראה וההכשרה של הסטודנטים שלנו. יחסי הגומלין עם התעשייה משתנים במהירות ועלינו לאתר את המקום הנכון לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה.

“הנמכת החומות הכרחית לשימור מעמדו של הטכניון בצמרת האוניברסיטאות העולמית ולהתמודדותו עם אתגרי המאה ה-21. אתגרים אלה, רובם ככולם, רב-תחומיים. לכן, כדי להביא את מכלול יכולותיו של הטכניון לידי מיצוי, התמקדנו בפיתוח חזיתות מחקר כלל טכניוניות בשלושה תחומי ליבה עיקריים, שבהם חוזקתו של הטכניון באה לידי ביטוי: בריאות האדם, קיימות והתעשייה הדיגיטלית. הוא הדגיש שהסטודנטים לא רק ילמדו נושאים אלו מבחינה אקדמית אלא גם יתנסו ביישומם בעולם האמיתי באמצעות קשרים עם התעשייה.”

נשיא הטכניון הדגיש את חשיבותם של שיתופי פעולה מכל סוג עבור הטכניון.

אחת היוזמות החלוציות בהקשר זה היא יוזמת בריאות האדם, המגשרת בין חוקרים, פקולטות ודיסציפלינות שונות כדי לקדם את יישומם של מדע וטכנולוגיה בשיפור הרפואה ובריאות האדם. במסגרת זאת כבר הוקצו מענקים לשלוש קבוצות מחקר המערבות עשרות חוקרים מפקולטות שונות בטכניון, הושק פרוייקט מחקר משותף לטכניון ולרמב”ם שמטרתו יישום בינה מלאכותית ברפואה, הוכרזה הקמתו של מרכז לארי ואנדי וולף להנדסה ורפואה, שיתמקד במחקר יישומי תוך שיתוף פעולה בין הטכניון לקריה הרפואית רמב”ם והוכרזה הקמתו של מכון זימין בטכניון שירתום למידה חישובית ועיבוד נתוני עתק לשיפור בריאות האדם בכלל היבטיה.

הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה

“אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שיש לה השפעה כזו על כלכלת המדינה שבה היא פועלת, על חברתה ועל ביטחונה,” אמר נשיא הטכניון. “ההייטק הישראלי נולד כאן ובוגרי הטכניון משולבים בתפקידים המובילים במשק הישראלי. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשנתיים החולפות פעלנו לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס.

“אנו מעודדים מרצים מהתעשייה להשתתף בחיים האקדמיים בטכניון, להנחות וללמד – פעילות החושפת את הסטודנטים ואת החוקרים שלנו לשינויים ולשאלות בעולם האמיתי. היעד שלנו הוא לשלב בקמפוס מועדון איכותי של חברות שלטכניון יש קשרי מחקר עמוקים איתן, שיהפכו לחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים שלנו ושיחד עימן ניצור בקמפוס נקודת מפגש לתעשיות מגוונות עם האקדמיה.

מועדון החברות הזה כבר הולך ומתגבש הלכה למעשה ושותפות בו בין השאר: ענקית התוכנה PTC, שהיתה הראשונה להצטרף והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי נחתם עימה לפני שנה. החברה עתידה להעביר עד סוף 2022 את מרכז המחקר והפיתוח שלה מפארק התעשייה מת”ם לטכניון; Google, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הטכניון בהקשרים שונים ובהם יישומי AI ברפואה; דוראל אנרגיה, שחתמה עם הטכניון על הסכם לפעילות משותפת בפיתוח פתרונות לאתגרים עולמיים בתחומי האנרגיה, האקלים והסביבה; והחברות אינטל ורפאל, שתיהן שותפות ותיקות של הטכניון המקיימות עימו שיתופי פעולה רבים לאורך השנים. אנחנו גאים בכך שאינטל בחרה בטכניון כאחד מששת המוסדות האקדמיים בכל העולם שעימם היא משתפת פעולה.”

בתקופה הקרובה, אמר הנשיא, ימוסדו קשרים עם חברות מובילות נוספות בתחומי ליבה נוספים העולים בקנה אחד עם תחומי הפיתוח של הטכניון.

כתוצאה מהידוק הקשרים עם התעשייה רשם הטכניון בשנת 2021 שיא בהיקף הסכמי המחקר עם התעשייה. קצב ההקמה של חברות הזנק בטכניון שילש את עצמו ובשנה החולפת הוקמו בטכניון 15 חברות חדשות, זאת בנוסף לשיאים אחרים ובהם מספר הפרסים ומענקי המחקר שבהם זכו חוקרי הטכניון בשנה החולפת.

מושב הקורטוריון של הטכניון נמשך שלושה ימים שבמהלכם הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד ועמית כבוד ל-11 נשים וגברים יוצאי דופן וכן פרסים חשובים ובהם פרס הארווי הנחשב ל”מנבא נובל”, פרס אנדרה כהן דלורו למחקר מטעם קרן אדליס, ואות הטכניון, שהוא הכבוד הגדול ביותר שמעניק הטכניון, שהוענק לאחים יהודה וזהר זיסאפל.

תנופת הפיתוח בקמפוס אף היא ניכרת לעין. במהלך מושב הקורטוריון התקיימו טקסי חנוכה של מרכזים בקמפוס ובהם הסטודיו ללמידה מרחוק ע”ש משפחת פולק, מרכז רפאל מהודר לממציאים, פביליון אדריכלות ע”ש אביבה ואנדרו גולדנברג והקומה הראשונה בבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים.

במסגרת מושב הקורטוריון התקיימה בטכניון, לראשונה, ועידת ההייטק השנתית של TheMarker. הוועידה, שהתקיימה לראשונה בחיפה, עסקה בחדשנות טכנולוגית ובעתיד ההייטק הישראלי.

[su_youtube url=”https://youtu.be/jz37Bwuh0iQ” width=”700″ height=”200″]

הטכניון העניק ב-12 ביוני תוארי עמית כבוד לרוברט (רוב) פולק, אירה טאוב וגל הבר, זאת במסגרת ערב הפתיחה של מושב חבר הנאמנים, הקורטוריון.

בוגר הטכניון והיזם גל הבר, מייסד שותף של חברת Plus500, נשא דברים בשם מקבלי התואר, ואמר: “גדלתי עם די-אן-איי טכניוני כי אבא שלי היה פרופסור בטכניון, ואין לי ספק שהחינוך שקיבלתי בטכניון היה חיוני לקריירה שלי. הטכניון לימד אותי המון, ואנסה לסכם את זה בשלושה דברים עיקריים: ידע עמוק במגוון רחב של תחומים; היכולת ללמוד דברים חדשים ולחקור אותם בביטחון; והעבודה בצוות של אנשים מבריקים. בלי שלושת הדברים האלה אי אפשר להקים ולקיים סטארטאפ. הטכניון מספק חינוך מעולה; הבעיה אינה באיכות אלא בכמות – ישראל זקוקה לתוספת עצומה של מהנדסים ומדענים, ואת ההרחבה הזאת אפשר להשיג רק על ידי פעולה מול הממשלה והתקשורת ועל ידי הידוק הקשר עם התעשייה.”

הטקס נערך בהנחייתה של דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות, ידידי הטכניון וחברי הקורטוריון מרחבי העולם: מישראל, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, שוודיה, שוויץ, בריטניה וארצות הברית.

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי “ערב הפתיחה של הקורטוריון הוא אחד הרגעים האהובים עלי במפגשי הקורטוריון. זהו ערב שבו אנחנו מעניקים תואר עמית כבוד לקידום הטכניון בקהילותיהם, ועלינו לנצור אותו בליבנו.” הוא בירך את פרופ’ עדי זלצברג, שהתמנתה בראשית החודש לסגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה ואמר כי “ההקצאה של תפקיד חדש תואמת את החלטתם של מייסדי הטכניון לקיים מוסד הפתוח לכול ללא הבדל דת, גזע ומין.” באשר למשימתו של הטכניון בחיזוק האזור אמר לימסטר כי “בעקבות הסכמי אברהם קשר הטכניון לראשונה קשרים עם מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות, שיובילו לשיתופי פעולה חשובים ומשמעותיים שיתרמו לחיזוק ההבנה בין מדינות האיזור. הטיסה הבאה לירח, משימת בראשית 2, תהיה מיזם משותף של ישראל ואיחוד האמירויות בהובלתו של מנכ”ל SpaceIL, בוגר הטכניון שמעון שריד.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון התייחס בדבריו ל”ניסים המתרחשים רק במפגש פנים אל פנים”. הוא אמר כי “מגפת הקורונה העניקה לנו התנסות פתאומית בתקשורת מקוונת והאיצה תהליכים טכנולוגיים ופדגוגיים שהטכניון החל בהם כבר לפני שנים. הטכניון עבר כמעט בן לילה להוראה מקוונת ואחר כך גם למבחנים מקוונים, ובהמשך פיתחנו מודל היברידי של הוראה מקוונת ופיזית. כל זה לימד אותנו המון על האפשרויות שפותחת הטכנולוגיה – אך גם על מגבלותיה של תקשורת שאינה פיזית.”

“מציאות זו שנכפתה עלינו גם חידדה את הצורך בשינויי עומק בהוראה ובלמידה.” אמר נשיא הטכניון. “אם בעבר היו המרצים והספרים מקורות אולטימטיביים לידע, הרי שכיום הידע נמצא בכל מקום. אם כך, מה תפקידנו כמרצים כיום? אנו עוד מחפשים את התשובה המלאה, שכן זוהי הליכה בארץ לא נודעת, אבל ברור לנו שהחוויה של הנחיה אישית במעבדות ובכיתות – מציאות שאנו מכירים מההנחיה לתארים מתקדמים – עדיין חיונית. בהנחיה לתארים מתקדמים מתרחשת אוסמוזה מסתורית בין המנחה לסטודנט, משהו שאינו יכול להתקיים בהוראה מקוונת, והשאלה הגדולה היא כיצד לממש דינמיקה זו גם בכיתה של 100 סטודנטים לתואר ראשון.”

מקבלי התארים:

רוברט (רוב) פולק הוא דור שני לתומכים של אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS). הוא תמך בקרן סיוע לסטודנטים משרתי מילואים ותרם להגדלת היצע הדיור לסטודנטים על ידי הקמת דירה למשפחה בכפר המשתלמים ע”ש סטנלי שלום זילוני. בשנת 2016 הקים פולק קרן טכניונית לתמיכה בטכנולוגיות המבטיחות ביותר של הטכניון.

תואר עמית כבוד הוענק לו “ברחשי תודה על תמיכתו הנמרצת בישראל ובטכניון; בהערכה על שימורה של המורשת המשפחתית העשירה ופיתוחה תוך יצירת תחומי פעילות חדשים משלו; בהוקרה על חזונו בקידום המחקר בר-המסחור בטכניון; בהכרת טובה על פעילותו למען סטודנטים וחיילים; ובתודה עמוקה על כל תרומותיו, שהקנו לו את המעמד Technion Guardian”.

אירה טאוב הוא דור שני בהנהגת אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS). הוא מכהן בהתלהבות ובמחויבות ראויה לציון בקורטוריון הטכניון, בוועד המנהל הארצי של ה-ATS ובמועצת המנהלים של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. כהוקרה על תמיכת המשפחה שינתה הפקולטה למדעי המחשב את שמה לפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב.

תואר עמית כבוד הוענק לו “בהוקרה על דאגתו העמוקה למדינת ישראל ולהעצמת השפעתו הגלובלית של הטכניון; ברחשי כבוד על פועלו לקידום חזונם ההיסטורי של הוריו; בהצדעה על מנהיגותו הפעילה ב-ATS, ארגון דורשי הטכניון בארצות הברית, ובקהילתו; וברחשי תודה על תפקידו החיוני בתיעול משאבים פילנתרופיים לתחומים חיוניים לטכניון, במיוחד במדעי המחשב, ולמוסדות אחרים בישראל ובארצות הברית”.

גל הבר הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. הוא הקים כמה חברות ובהן Plus500, שהונפקה בבורסה של לונדון והיא אחת החברות הישראליות המצליחות ביותר מבחינה פיננסית. הבר מלמד כיום קורס יזמות בטכניון והוא חבר בקורטוריון הטכניון.

תואר עמית כבוד הוענק לו “מתוך הכרה בהישגיו כיזם, ממציא ומנהיג בתעשייה; ברחשי תודה על תרומתו לטכניון ולחברה הישראלית, בפרט בחינוך הנוער ובהעצמתו האישית; ובהוקרה על היותו מקור להשראה מתמשכת עבור הסטודנטים ובוגרי הטכניון בצעדיהם הראשונים במסעם המקצועי”.

היום יעניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ’ ג’וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית (בתחום בריאות האדם) ולפרופ’ ג’יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה).

פרופ’ ג’וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

פרופ’ רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ’ ג’יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, יקבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל”מנבא נובל” משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

הטקס יתקיים היום, 12 ביוני, בשעה 11:45 באודיטוריום ע”ש הלר בבית הסטודנט ע”ש שלום זילוני.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק אתמול את אות הטכניון לבוגרי הטכניון יהודה וזהר זיסאפל. האחים זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, הם מגדולי התומכים בטכניון בכלל ובמיוחד בפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

אות הטכניון הוענק להם “על היותם מעמודי התווך של אומת הסטארטאפ הישראלית ומופת לבוגרי הטכניון לדורותיהם, על תמיכתם המסורה והנדיבה בטכניון ובפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, על פעילותם החינוכית, החברתית והפילנתרופית הממוקדת בטיפוח צעירים וצעירות מהפריפריה ובקידום המצוינות בהשכלה הישראלית ועל חזונם ופועלם בהנחת המסד להכשרת מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית כדי להבטיח את המשך שגשוגה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק את האות ליהודה וזהר זיסאפל בערב פתיחת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, חתני פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ מחקר דן שכטמן, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי. פרופ’ סיון הודה ליהודה ולזהר על תרומתם הרבה לטכניון לאורך השנים וציין כי “הם מגלמים באישיותם את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת חריצות, חדשנות, יזמות ומצויינות, עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונם ומחויבותם לחברה הישראלית באים לידי ביטוי בפעילותם החינוכית והחברתית והופכים אותם למקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון.”

“זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר,” אמר יהודה זיסאפל.  “התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהייטק הישראלי. בתפקידי כיו”ר ארגון בוגרי הטכניון וגם בתפקידיי בהמשך יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההייטק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע”ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.”

דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ עדית קידר, אמרה כי “יהודה וזהר הם מהבוגרים הבולטים בתולדות הפקולטה. פעילותם הנרחבת סיפקה חיזוק משמעותי לאקוסיסטם הטכנולוגי והיזמי של מדינת ישראל ואיפשרה לצעירים מהפריפריה לשפר את נקודת המוצא שלהם לקראת לימודים טכנולוגיים ותעסוקה משמעותית.”

יהודה וזהר זיסאפל השלימו תואר ראשון ושני בטכניון ותואר MBA במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בשנות השבעים הקים יהודה זיסאפל את חברת בינת לשיווק מוצרים בתחום תקשורת הנתונים. באותה תקופה עסק זהר במו”פ בתחום האלקטרוניקה במסגרת יחידה מיוחדת של משרד הביטחון, ועל כמה מהפרויקטים שלו קיבל את פרס ביטחון ישראל.

בשנת 1981 חברו האחים יחד וייסדו את RAD תקשורת נתונים, חברה מוטת-ייצוא שהתחרתה בהצלחה עם חברות ענק בחו”ל. בעקבות RAD הקימו האחים חברות הזנק נוספות ובכך הפכו ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. בספרם של דרורי, אליס ושפירא “The Evolution of a new Industry”, מעריכים המחברים שבאמצעות קבוצת RAD ויוצאיה הביאו האחים זיסאפל להקמת כ-200 חברות הזנק.

“אות הטכניון” הוא תואר הכבוד היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון על מפעל חיים למען הטכניון. האות ניתן עד היום ל-16 אישים כאות הוקרה על תרומתם לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל, אישים אשר בתמיכתם בטכניון חיזקו את התשתית המדעית-טכנולוגית הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. עם מקבלי האות נמנים עוזיה גליל, נשיא הטכניון לשעבר אלוף (מיל’) עמוס חורב; נשיא בית המשפט העליון בעבר וחתן פרס ישראל בתחום המשפט משה לנדוי; וד”ר ארווין ג’ייקובס וד”ר אנדרו ויטרבי, ממייסדי קוואלקום. תבליט הכסף שעל האות מתאר את הטכניון ואת העיר חיפה. הוא עוצב על ידי סטודיו סדובסקי, ונבחר על ידי פרופ’ זאב תדמור בתקופת כהונתו כנשיא הטכניון (1990-1998).

האגודה המלכותית לכימיה העניקה היום את פרס Horizon בתחום הכימיה של החומרים לקבוצת חוקרים מהטכניון שפיתחה את E-TAC – טכנולוגיה חדשנית להפקה מהירה, זולה ובטוחה של מימן ירוק, הנחשב לדלק העתיד. מימן ירוק הוא מימן המיוצר ללא פליטות פחמן, ועל פי הודעת האגודה, הטכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה “להאיץ באופן דרמטי את החתירה לכלכלה ללא פליטות פחמן.”

עם קבלת הפרס מצטרפים חוקרי הטכניון לשורה של חוקרים ומפתחים בעלי שם שזכו בפרסי האגודה המלכותית לכימיה, בהם 50 חתני פרס נובל.

את פיתוח הטכנולוגיה הובילו פרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ופרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שניהם חברים בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון, יחד עם בוגרי הטכניון ד”ר חן דותן, ראש צוות המחקר של פרופ’ רוטשילד, וד”ר אביגיל לנדמן, שהייתה דוקטורנטית משותפת בהנחייתם של פרופ’ גרדר ופרופ’ רוטשילד.

לדברי פרופ’ גרדר, “כששמענו על זכייתנו בפרס התקשינו להאמין, אבל אז התחלף הספק בתחושת הישג גדולה. אנו מודעים לאורכה של הדרך שעוד לפנינו – הדרך לתרגום הטכנולוגיה למתקנים תעשייתיים לייצור מימן ירוק. לכן, לצד השמחה על קבלת הפרס, אנו חשים את כובד האחריות – אחריותנו לתמוך בהמשך הפיתוח ולהוביל את הטכנולוגיה לקו הגמר.”

ד”ר הלן פיין, ראש האגודה המלכותית לכימיה, אמרה כי “רבים מההישגים הגדולים במדע הכימיה הם תוצאה של עבודת צוות ושיתופי פעולה הרותמים את הגיוון באופן החשיבה, בניסיון ובכישורים ליצירת הישגים מדהימים. סינרגיות אלה מרחיבות את הבנתנו לגבי העולם שמסביבנו. צוות E-TAC  הוא דוגמה נפלאה לכך שעלינו לחגוג הישגים מדעיים דרמטיים, ואנו גאים מאוד להוקיר היום את תרומתו.”

טכנולוגיית E-TAC פותחה בטכניון ומאמר מדעי בנושא פורסם לראשונה בכתב העת היוקרתי Nature Energy בשנת 2019. הפרויקט המשותף התחיל במסגרת מרכז המצוינות (I-CORE) למחקר בדלקים סולריים והתמקד בפיתוח מערכת פוטו-אלקטרוכימית לייצור סולרי של מימן וחמצן בתאים נפרדים. התמיכה הראשונית למחקר הגיעה ממענק ERC-PoC מטעם הנציבות האירופית למחקר באיחוד האירופי, ובהמשך נוספו לכך מענק של משרד האנרגיה והתשתיות, תמיכה מתוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP) ותרומת אד סאטל.

על בסיס טכנולוגיית E-TAC הוקמה חברת ההזנק H₂PRO הפועלת לתרגום ההמצאה לקנה מידה מסחרי. החברה הוקמה על ידי חוקרי הטכניון עם היזם טלמון מרקו וקבוצתו והחלה לפעול בתחילת 2019.  H₂PRO קיבלה רישיון בלעדי למסחור הטכנולוגיה מ-3T, יחידת המסחור של מוסד הטכניון.

התהליך שפיתחה H₂PRO מאפשר ייצור זול, מהיר ובטוח של מימן ירוק באמצעות חשמל ירוק מאנרגיות מתחדשות (מים, רוח ושמש) ביעילות של כ-95%. בשלהי 2021 השלימה החברה סבב גיוס של 75 מיליון דולר בהובלת קרן TEMASEK מסינגפור וקרן HORISONS  מהונג קונג, זאת לאחר סבב גיוס קודם אותו הובילה קרן Breakthrough Energy Ventures, שעם משקיעיה נמנים ביל גייטס וג’ף בזוס.

פרס האגודה המלכותית הוענק היום לצוות המחקר: פרופ’ רוטשילד, פרופ’ גרדר, ד”ר דותן, ד”ר לנדמן, זיו ארזי (שהיה משתלם למגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחייתו של פרופ’ רוטשילד, קורל כהן (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), ד”ר אלנה דוידובה (חוקרת בכירה בקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד), נטע גל (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), ד”ר דניאל גרבה (שהיה חוקר בכיר בקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד וכיום מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב), נעם הדרי (שהיה סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), מנר חלבי (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון), יוסי הלפרן (משתלם לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ’ רוטשילד), נויה חאיק (שהייתה משתלמת לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ’ רוטשילד), ד”ר קירטימן דאו מלביאה (שהיה פוסט-דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד), ד”ר סטפורד שיהאן (שהיה חוקר אורח בקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד), ד”ר גנאדי שטר (חוקר בכיר בקבוצת המחקר של פרופ’ גרדר), איליה סלובודקין (משתלם לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ’ רוטשילד) ונחשון יהודאי (שהיה סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים).

להודעה של האגודה המלכותית לכימיה לחצו כאן

מגזין הטכניון – יוני 2022

הקורטוריון חוזר לקמפוס, 212 דוקטורים חדשים קיבלו את תאריהם, מחזקים את הקשר עם התעשייה ומצטיינים במחקר וביזמות.

לקריאת המגזין – לחצו כאן

ביום חמישי, 19 במאי, התקיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב אירוע ההאקתון CS Hack – Doing Good בהשתתפות כ-130 סטודנטים ו-50 מנטורים – אנשי עמותות, בעלי מוגבלויות, מהנדסים וטכנולוגים מהתעשייה ומהפקולטה. האתגר: פיתוח אפליקציות ופתרונות טכנולוגיים לטובת אנשים בעלי מוגבלויות. התוצרים מיועדים לשפר את איכות חייהם של לפחות מ-17% מאוכלוסיית ישראל – בעלי לקות פיזית, נפשית או קוגניטיבית.

הפיתוח שזכה במקום הראשון נקרא  A-eye, משחק מילים על ראייה ובינה מלאכותית. בצוות הזוכה חברים מור ונטורה, הדס בן עטיה ודקל ברב, סטודנטים לתואר שני בטכניון. לדברי ונטורה, המוטיבציה לפיתוח הייתה הגילוי שאחד הקשיים העיקריים של מוגבלות ראיה היא מיפוי של האובייקטים השונים בבית. ונטורה מסבירה שהצוות עבד בהאקתון על פיתוח של מערכת לזיהוי חפצים בבית, שמאפשרת למוגבלי ראייה למצוא את הפרטים השונים בבית, גם אם הם זזו מסיבות שונות.

האקתון בפקולטה למדעי המחשב הוא המשכה של מסורת רבת שנים שנקטעה בתקופת הקורונה. כפי שהסביר פרופ’ דן גייגר, דיקן הפקולטה, ההתמקדות בצרכי אוכלוסיות מיוחדות היא חלק מהפעילות החברתית בפקולטה, וההאקתון נערך תחת הכותרת “מדעי המחשב למען אנשים” – CS4People, פעילות שמטרתה לעודד את הסטודנטים לעשייה למען הקהילה והחברה.

את האירוע פתחה הרצאת אורח של המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל, שסיפרה על תפיסת עולמה ועל הדרך שבה התמודדה עם קשיים שונים לאורך חייה והקריירה שלה. סמואל הסבירה לסטודנטים שמציאת פתרונות לאנשים עם מוגבלויות היא פתח לשינוי משמעותי באיכות החיים של אנשים שאין להם הפריבילגיה לחיות ללא המוגבלות. אנשים אלה נדרשים להתמודד עם אתגרים שרוב האוכלוסייה אפילו לא חושבת עליהם, למשל הצורך לתכנן מתי הולכים לשירותים כי שירותים מונגשים לא נמצאים בכל מקום. היא אפילו נתנה לסטודנטים רעיונות למוצרים, שאחד מהם עלה לגמר ההאקתון לאחר שעבר תהליך פיתוח מואץ.

את האירוע הובילו ארבעה סטודנטים מהפקולטה: שלי גולן, טל חקלאי, בני מושייב ומיכאל טוקר. תהליך העבודה על ההאקתון התחיל בתחילת השנה האזרחית וכלל ראיונות עם מתמודדים על מוגבלויות שונות בכדי להבין מה הצרכים המגוונים בתחום וכיצד באה לידי ביטוי השונות בין המוגבלויות השונות. כן נפגשו הסטודנטים עם עובדים ומנהלים בעמותות ובגופים שפועלים למען אוכלוסייה זו (נט”ל, מגדל אור, נגישות ישראל) כדי לזהות אתגרים העולים מהשטח.

שלי גולן, סטודנטית בשנה שלישית ויו”ר ועד הסטודנטים, שנכללה בצוות ההובלה, מבהירה את המוטיבציה לקיום האקתון: “כשתכננו את ההאקתון חשבנו שיש המון נושאים טכנולוגיים להתעסק איתם. לי ולחברי הצוות היה חשוב שהמוקד יהיה חברתי. הרגשנו שיש פוטנציאל גדול בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שישפרו חיים של אנשים שבגלל שוק מצומצם קשה לגרום לתעשייה להשקיע בהם.”

בין המנטורים שליוו את הסטודנטים לאורך היום היו עודד בן דב וגיורא לבנה, בוגרי הפקולטה ומייסדי Sesame Enable שפיתחה טכנולוגיה שיודעת לתרגם תנועת עיניים לפעולת מחשב וכך מאפשרת למשותקי ארבע גפיים להשתמש בטלפון החכם. תרומתם לסטודנטים היתה גם בצד הטכנולוגי מתוך ניסיונם כמהנדסים וגם מניסיון החיים של לבנה, המתמודד עם מוגבלות בגלל שיתוק בארבע גפיו. מבחינתם, העזרה לסטודנטים בפיתוח המוצרים נובעת גם מהקשר שלהם לפקולטה וגם מהיכולת שלהם לתרום למען הכלל.

אחרי 24 שעות של חשיבה הוצגו בבוקר יום שישי תוצרי ההאקתון לצוות השיפוט המיוחד שכלל חברי סגל, נציגי עמותות ומנהלים בתעשייה הנמנים על נותנות החסות לאירוע – אינטל, אלביט, מובילאיי, סיטגיק, פיקויה, רפאל וחברת Via. בראש צוות השופטים עמד אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשות לשעבר. אהרון מצטרף לקולות המדגישים לחיוב את בחירת הנושא. “זו בחירה ראויה שמייצרת אצל המתמודדים פרספקטיבה חשובה על האיזון בין המטרות המוכרות של עולם ההייטק ובין השקעה וחשיבה על הכלכלה והחברה במובן הרחב.”

לדעתו, כמי שהיה באירועים דומים רבים, ההאקתון במדעי המחשב היה מוצלח במיוחד בזכות רמת הארגון, ההשתתפות של הסטודנטים והמנטורים, מעורבות אנשי הפקולטה ובמיוחד רמת הפרויקטים ומורכבותם. “הקבוצות שעלו לגמר וזכו במקומות הראשונים הראו בשלות טכנולוגית, שימוש יצירתי בכלים טכנולוגיים קיימים ופיתחו פתרון ישים וחדשני. הפתרונות החכמים והמתקדמים שהצליחו הסטודנטים לפתח בפרק הזמן הקצר של האקתון היו מאוד מרשימים.”

במקום השני זכו הסטודנטים נדב טור, יניב כרמל, אסף קוברוסקי, דניאל פלג ועומר זיו שפיתחו את Iris, אפליקציה ללקויי ראיה המסייעת להם בזיהוי בגדים והתאמת צבעים.

הזוכים במקום השלישי פיתחו תוסף לכרום שיוצר תרגום לשפת הסימנים. חברת הקבוצה נעם משה סיפרה שהתחילה לחפש עוד לפני האירוע טכנולוגיות מסייעות שאפשר לפתח. “צפיתי בסרטון של ארגון הבריאות העולמי, שהונגש עם תרגום לשפת הסימנים. את תוכנו אינני זוכרת, רק את המחשבה שקפצה לראשי לגבי הכמות העצומה של תכנים שאינם מונגשים כיום עבור אוכלוסייה שלמה.” לדבריה, קיימת תפיסה מוטעית לגבי חשיבותה של שפת סימנים על פני כתוביות בקרב אוכלוסיית כבדי שמיעה, וזו אחת הסיבות שמשימת התרגום בתצורה זו אינה מפותחת מספיק. “לכן במסגרת ההאקתון פיתחנו תוסף לדפדפן שמטרתו להנגיש טקסט ושמע לשפת סימנים באופן אנושי ככל האפשר.” פרט למשה כללה הקבוצה את הסטודנטים דניאל בלקין, נתאי קלוגר, אוריאל אברהם וזיו מור.

פרויקטים נוספים שפותחו בהאקתון:

מערכת בינה מלאכותית המסייעת לכבדי ראייה לנווט באתרים בהתאם לתוכן שהם מחפשים. כיום כבדי ראייה נדרשים להאזין להקראת כל האובייקטים באתר האינטרנט לפי סדר א”ב או מימין לשמאל. המערכת שפותחה מקריאה את האובייקטים על פי סדר הרלוונטיות למילת הקשר שכתבו.

מערכת TrigBlock מתריעה מפני מקטעים בסרטון (אזעקות, סירנות) שעלולים לעורר טריגר לפוסט-טראומה.

מערכת How You Roll פותחה בהשראת הספורטאית מורן סמואל שהעלתה צורך ב”מד צעדים” עבור מתניידים בכיסאות גלגלים. ספירת הצעדים הוחלפה במספר משיכות הגלגל בכיסא גלגלים. מימוש הרעיון כלל שימוש בבקר (ארדואינו) שאליו חובר רכיב המודד תאוצה. הצוות ביצע מדידות על כיסא גלגלים ולאחר איסוף נתונים וסינון רעשים פיתח אלגוריתם עיבוד אותות המזהה את תנועת דחיפת הכיסא ומספר המשיכות בגלגל לפרק זמן מוגדר. המטרה היא להטמיע את האפליקציה בכל שעון חכם.

“כתוביות חכמות” לכבדי שמיעה – מערכת המוסיפה לכתוביות המוכרות ממד חדש של אינטונציה ורגש באמצעות צבע, למשל, על ידי צביעת הכתוביות באדום כאשר הן נאמרות בצעקה. מימוש המערכת התבצע באמצעות בינה מלאכותית לזיהוי מילים במקטע הקולי, סיווג המילים עם אינטונציות שונות בעזרת מדדים שונים​ למשל דציבלים, תדרים וריווח. הפתרון שימושי גם עבור בעלי מוגבלות חברתית החווים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות ויכולים להשתמש בכתוביות, או אנשים בעלי קשיי קשב וריכוז עבורם הדגשים בתוכן מועברים באמצעים ויזואליים.

מערכת Hear Me Out המאפשרת לכבדי שמיעה לשמוע אזעקות במצב חירום. האפליקציה מבוססת קול ומתריעה על אזעקות על ידי השוואת הסאונד המוקלט ברקע, להבדיל מהאפליקציה של פיקוד העורף המבוססת על קליטה ולכן גם בעייתית.

מערכת Zebra מתמודדת עם הסכנה הגדולה ביותר ללקויי ראייה – חציית מעברי חצייה מבלי לסטות אל הכביש. האפליקציה מאפשרת לעיוור למקם את מצלמת הטלפון הנייד מולו ובעזרת אלגוריתמי עיבוד תמונה ובינה מלאכותית מזהה את מעבר החצייה ואת אוריינטציית הכיוון ומכווינה את הצועד לדרך הנכונה תוך התרעה על סטייה מהדרך באמצעות צפצופים.

Colorful – פילטר לעיוורי צבעים המותאם באופן אישי למשתמש ופועל כחלק אינטגרלי מהגדרות הטלפון או המחשב הנייד.

אפליקצייתLocalVocal  מסייעת ללקויי ראייה לחוות את הסביבה בצורה מיטבית באמצעות הקלטות המכילות תיאורים ויזואליים במיקום ספציפי מבוסס GPS.

אפליקציה חברתית 2Gather המחברת בין לקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לבין מתנדבים המתניידים גם הם בתחבורה ציבורית ויכולים לסייע ללא מאמץ.

מערכת AccessiBus המסייעת ללקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לתקשר בקלות עם הנהג – לעצור אוטובוסים, לבקש סיוע ועוד.

אלגוריתם חכם שנועד לעזור ללקויי ראייה למקם את פניהם באפליקציות המתחברות למצלמה (זום, טימס וכו’).

צוות חוקרים בראשות פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מיפה לראשונה ברמת רזולוציה חסרת תקדים את הייצוג המוחי של הפקודות השולטות על  תנועת הגפיים. את המחקר שהתפרסם ב-Science הובילה פרופ’ שילר עם שתי תלמידות הMD/PhD- יארה עוטור ושי אחוות, שתרמו באופן שווה, והשתתפו בו הפוסט-דוקטורנט נייט סרמק ופרופ’ יצחק שילר ופרופ’ עמרי ברק, חברי סגל בפקולטה לרפואה, ואלון פולג-פולסקי מאוניברסיטת קולורדו.

לדברי פרופ’ ג’קי שילר, “המוטיבציה למחקר הייתה הרצון להבין את המנגנון המאפשר לקורטקס, קליפת המוח המוטורית, לקודד תנועה. זוהי אחת השאלות המסקרנות והחשובות בחקר המוח – כיצד מוחנו מסוגל ללמוד ולייצר מגוון כמעט אין סופי של תנועות חלקות ויעילות.”

את ההתמקדות בסוגיית התנועה מסבירה פרופ’ שילר בכך ש”תנועה היא ממשק מרכזי בקשר בינינו לבין העולם הסובב אותנו. התנועה היא מרכיב חיוני ואחד המרכיבים היחידים המאפשרים לאדם, כמו לאורגניזמים אחרים, להגיב לסביבתם ולשנותה. התנועה חיונית לכל פעולה בחיינו – מאכילה, דרך בריחה מסכנה ועד דיבור, בכי וצחוק. את משמעותה בחיינו אנו מבינים טוב יותר כשמתבוננים בחולים שבהם מערכת התנועה נפגעה, כגון חולי פרקינסון, או באנשים שעברו אירועים מוחים הפוגעים באזורי התנועה במוח.”

אף שכבר עשרות שנים נערכים מחקרים רבים בנושא, שאלת הייצוג והקידוד של תנועה במוחנו עדיין פתוחה. במחקר הנוכחי השתמש צוות החוקרים בטכניון בשיטות אופטיות, מולקולריות וחישוביות מתוחכמות ביותר, שאת חלקן פיתח בעצמו, וכך הצליח להוסיף תובנות חשובות לגבי שאלת יסוד זו.

בקרת התנועה מתרחשת בקורטקס, קליפת המוח – האזור הגדול ביותר במוחנו. הקורטקס אחראי לתפקודים הבסיסיים ביותר שלנו ובהם חישה ותנועה וכן לתפקודים קוגניטיביים גבוהים ובהם למידה, חשיבה ורגשות. שיבושים בקליפת המוח עלולים לחולל הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות חמורות.

הקורטקס בנוי מרשת של נוירונים (תאי עצב), ויחידת העיבוד הבסיסית (אבן הבנייה הבסיסית) של רשת עצבית זו היא התא הפירמידלי. מה שמייחד את הרשת העצבית של המוח היא העובדה שהיחידות החישוביות שלה מתוחכמות ביותר, וזאת בניגוד ליחידות הפשוטות שבונות את הרשתות העצביות המלאכותיות שמשמשות לבינה מלאכותית.

כל אחד מהתאים הפירמידליים מקבל אלפי קלטים ומעבד אותם. את התוצר – הפלט – הוא מעביר לאלפי תאי עצב אחרים. לתאי העצב במוח אברונים מיוחדים הקרויים דנדריטים, שבהם מתמקדים מחקריה של פרופ’ שילר. אברונים אלה מאופיינים במבנה מורכב ומסועף דמוי עץ, והם המשמשים לקבל ולעבד את הקלטים העצביים המגיעים לתא.

במחקרים קודמים הראתה פרופ’ שילר שהדנדריטים אינם סתם “ממסרי מידע” אלא מכונות חישוב מורכבות, וכי הם מאופיינים ביכולות הגבר לא לינאריות ובגמישות רבה החיונית לזיכרון, ללמידה ולעיבוד מידע. במחקר הנוכחי היא התמקדה בתפקידם בתנועתיות של הגפיים בעכברים.

כיום ברור שתנועה היא תהליך נלמד, וכי אנו לומדים תנועות חדשות לא רק בינקות אלא במשך כל החיים. אנחנו יודעים גם שתרגול משפר את יכולת התנועה ושהזנחה פוגעת בה. עם זאת, למרות מחקרים רבים שנערכו בנושא, עדיין אין קונצנזוס מדעי לגבי מנגנון הבקרה המוחי של המוטוריקה. “אחת הסיבות לכך,” אומרת פרופ’ שילר, “היא מורכבותם של מנגנונים אלה. נתונים חושיים כגון ריח וראייה הם פשוטים יותר, משום שאת הריח אפשר לפרק למולקולות ואת הראייה אפשר לנתח בפשטות יחסית על סמך פיזיקה ופיזיולוגיה של העין. תנועה, לעומת זאת, היא תהליך בעל עושר כמעט אין סופי שקשה מאוד לפרק למרכיביו.”

במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר הפעילות של אותם עצים דנדריטליים, עצים המהווים חלק חיוני של פעילות התאים, בקורטקס בשעה שהעכבר לומד לבצע משימות של מוטוריקה עדינה (תפיסת עצם ביד) ושל מוטוריקה גסה (תנועה על הליכון). על ידי החדרה של חיישנים פלורסנטיים באמצעות נגיפים מהונדסים הצליחו החוקרים לרשום את הפעילות מדנדריטים רבים של תא בודד ברמת רזולוציה שלא הושגה עד כה, ולהצליב פעילות זו עם מדדי התנועה. התוצאה: תמונה מלאה של מבנה הדנדריטים וכן של פעילותו של כל דנדריט ודנדריט בשעת ביצוע המשימה המוטורית. כך מיפו החוקרים את ייצוג המידע המוטורי בכל רגע ואת החישובים הנערכים בדנדריטים.

מתוצאות המחקר עולה כי הנוירון הבודד אינו רק שותף ברשת נוירונים אלא מהווה רשת משל עצמו – רשת הכוללת בין השאר דנדריטים המדברים זה עם זה. פירוש הדבר הוא שהפעולות השונות בנוירון נעשות לא רק על ידי חיבור קלטים שונים באופן לינארי (בזו אחר זו) אלא בפעילות מקבילית, רב שכבתית – מה שמזכיר כמובן את הקונספט המלאכותי של רשתות נוירונים רבודות, שהפך לתחום מחקר תוסס בעשור האחרון בשל יעילותו הרבה בביצוע פעולות שונות של סיווג וזיהוי.

ממצאים אלה תומכים בקיומו של קוד קומבינטורי דינמי הקיים בדנדריטים של תא בודד – קוד המאפשר לייצג מספר רב של משתנים מוטוריים בהתאם למטלה המשתנה.

ממצאים אלה מבהירים כיצד הרשת העצבית במוח מסוגלת לשמור פיסות כמעט אינסופיות של מידע וללמוד משימות חדשות תוך אחסון זיכרון ממשימות קודמות. כעת ברור כי היכולת לשמר כמות עצומה של מידע מוטורי נובעת משילוב בין התכונות המורכבות של תאים בודדים מצד אחד ומהמורכבות של הרשת העצבית מצד שני.

פרופ’ שילר מציינת כי המחקר הבסיסי המוצג במאמר עשוי לחולל פריצת דרך בהבנה של מחלות מוטוריות כגון פרקינסון. זאת משום שבמחלות אלה קיימת פגיעה בתפקודם של דנדריטים, פגיעה המגבילה להערכת החוקרים את היכולת המוטורית של האדם. נושאים אלה נבדקים כרגע במעבדתה של פרופ’ שילר. כך או כך, פריצת הדרך המוצגת במאמר צפויה לחולל שינוי משמעותי בחקר המוח ובהשלכותיו על בריאות האדם.

לקריאת המאמר – לחצו כאן

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, קרנות פרינס, קרן רפפורט ומלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורנטים.

מחקר המשלב ידע ביולוגי וכלים חדשים ממדעי המחשב הוביל לגילויים הנוגעים לייצור חלבונים בריבוזום – ״מפעל החלבונים״ של התא. את המחקר הובילו פרופ’ אלכס ברונשטיין, ד”ר איילי מרכס והדוקטורנט אביב רוזנברג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב והוא התפרסם ב-Nature Communications.

בתאי הגוף החי קיימים מיליוני ריבוזומים, שהם מנגנונים ביולוגיים המייצרים חלבונים – מולקולות המשמשות בתפקידים מרכזיים כמעט בכל מנגנון ביולוגי. בתהליך הקרוי תרגום, הריבוזום ״קורא״ את ה״הוראות״ ליצירת חלבונים המגיעות מהגנים ומרכיב את החלבונים על ידי בניית שרשרת של אבני בניין הנקראות חומצות אמיניות. תוך ידי היווצרותו בריבוזום מתחיל החלבון להתקפל למבנה תלת-ממדי ייחודי המקנה לו את תכונותיו הביולוגיות ומאפשר את תפקודו. פגמים בתהליך התרגום או הקיפול עלולים להוביל להפרעות פיזיולוגיות קלות וחמורות כאחת.

שחקנים מרכזיים בתהליך התרגום הם הקודונים – רצפים של שלוש אותיות בסדרה הגנטית, המגדירים אילו חומצות אמיניות יחבר הריבוזום בכל מקום בשרשרת.  קודון UUU, לדוגמה, מורה לריבוזום לחבר את החומצה האמינית פנילאלנין, ואילו קודון UAC מורה לו לחבר טירוזין. כך מקודד רצף הקודונים את סוג החלבון שייבנה, שכן לכל חלבון רצף ייחודי של חומצות אמיניות. מילון ההמרה מקודונים לחומצות אמיניות, המכונה גם ״הקוד הגנטי״, משותף לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ ולכן נחשב למנגנון קדמון מאוד מבחינה אבולוציונית.

אם כל זה אינו מסובך מספיק, חשוב לציין שבקוד הגנטי ישנם 61 קודונים המקודדים רק 20 חומצות אמיניות. במילים אחרות, כמעט לכל חומצה אמינית קיימים כמה קודונים שונים אשר מקודדים עבורה.

כאן נכנס לתמונה המחקר הנוכחי. כבר בשנות ה-60 וה-70 התקבעה הסברה – על בסיס ניסויים רבים – כי החלבון אינו  “זוכר” מאיזה קודון נוצרו החומצות האמיניות שלו. איך בדקו את זה? שיטחו חלבונים מוגמרים, תלת-ממדיים, התבוננו כיצד הם חוזרים לצורתם התלת-ממדית המקורית, ולא מצאו הבדלים בין החלבון המקורי לחלבון המקופל שנית. משמעות הדבר, כך סברו, שרק רצף החומצות האמיניות ולא רצף הקודונים הספציפיים אחראי למבנה החלבון.

קבוצת המחקר מהטכניון גילתה שסברה זו אינה נכונה לגמרי. החומצות האמיניות והחלבון, מתברר, עשויים “לזכור” את הקודון שקודד את היווצרותם. החוקרים ניתחו אלפי מבנים תלת-ממדיים של חלבונים באמצעים כלים ייעודיים שפיתחו, המשלבים שיטות מתקדמות ממדעי המחשב, למידת מכונה וסטטיסטיקה. כך הם השוו באופן מדויק את פילוגי הזוויות הנוצרות במבנים אלה תחת קידודים גנטיים שונים. הממצאים מראים שעבור קודונים מסוימים קיימת תלות סטטיסטית מובהקת בין זהות הקודון למבנה המקומי של החלבון, כלומר במיקום התואם בדיוק למיקום הקודון ברצף הגנטי.

החוקרים מדגישים כי התוצאות עדיין אינן יכולות להצביע על קשר סיבתי, כלומר עדיין לא ניתן להסיק למשל אם השינוי בקידוד גנטי גורם לשינוי במבנה החלבון המקומי, או שמבנה החלבון המקומי משפיע על הקידוד הגנטי – לדוגמה דרך תהליכים אבולוציוניים. שאלה זו עומדת בבסיסו של מחקר המשך שעליו עובדת הקבוצה בימים אלה. לדברי ד”ר מרכס, ביולוגית בהכשרתה ובהשכלתה, “אם נגלה במחקרי המשך כי הקודון אכן משפיע סיבתית על אופן קיפול החלבון, עשויה להיות לכך השפעה עצומה הן על הבנת פעילות הריבוזום והן על שימושים עתידיים כגון הנדסה של חלבונים חדשים.”

ד״ר מרכס מדגישה שהגילוי המוצג במאמר לא היה מתאפשר בלי החיבור ליכולות המחשוב והאנליזה של פרופ’ ברונשטיין. “העבודה הזאת מבוססת על מחקר רב תחומי אמיתי, כי הביולוגיה לבדה אינה יכולה להתמודד עם כמויות מידע גדולות כל כך בלי סיוע ממדעי הנתונים, ואנשי מדעי המחשב אינם יכולים לערוך מחקר כזה לבדם כיוון שאין להם את המומחיות הנדרשת בנושא הביולוגיה של הריבוזום. לכן זו דוגמה מצוינת ליתרון העצום שבמחקר בין-תחומי המחבר יכולות מתחומים שונים לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו.”

פרופ’ אלכס ברונשטיין השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ותואר דוקטור בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שם הוא מכהן כחבר סגל. כבר במהלך התואר הראשון שלו, שאותו עשה במסגרת תוכנית הטכניון למצוינים, בנה מערכת זיהוי פנים שידעה להבדיל בינו לתאומו הזהה מיכאל. מחקר זה התפתח לימים לדוקטורט בהנחייתו של פרופ׳ רון קימל ולחברת הסטארטאפ אינוויז’ן שנרכשה על ידי אינטל ב- 2012.

ד”ר איילי מרכס השלימה תואר ראשון במדעים באוסטרליה מולדתה, המשיכה לתואר שני ושלישי בטכניון בהנחיית פרופ’ נעם אדיר ולפוסט-דוקטורט בביולוגיה. כיום, אחרי כמה שנים של עבודה ברשות המחקר במוסד הטכניון, היא עובדת כחוקרת במעבדתו של פרופ’ אלכס ברונשטיין.

אביב רוזנברג השלים בטכניון תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ותואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וכיום הוא דוקטורנט במעבדתו של פרופ’ ברונשטיין. מחקריו עוסקים בבעיות יישומיות של למידת מכונה ברפואה ובביולוגיה ובהן מידול וניתוח של השתנות קצב הלב, זיהוי פתולוגיות באותות אק״ג, שיטות סטטיסטיות ושיערוך אי ודאות ואמינות של מערכות לומדות ביישומים רפואיים.

למאמר המדעי ב- Nature Communications לחצו כאן