חודש: אפריל 2022

משלחת ממרוקו בראשות מר הישאם אל הבטי, נשיא אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו (UM6P) – אוניברסיטה פוליטכנית מובילה במרוקו ביקרה בטכניון בשבוע שעבר. “אוניברסיטת מוחמד השישי” מתמקדת במחקר יישומי ובחדשנות תוך דגש על פיתוחה של אפריקה ומקיימת קשרים בין-לאומיים עם מוסדות מובילים ובהם MIT, אוניברסיטת מקגיל ומכון מקס פלנק.

בטקס חגיגי שהתקיים בטכניון חתמו שני הצדדים על מסמך הבנות לשיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין שני המוסדות. על המסמך חתמו נשיא UM6P מר הישאם אל הבטי ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’ והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין. את טקס החתימה הנחה סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף.

נשיא הטכניון פרופ’ סיון אמר לחברי המשלחת כי ביקורם בטכניון “משקף שינוי היסטורי מהיר ודרמטי באזור, ואנו בטכניון נחושים להשתתף בהובלת תהליך זה ובבניית הגשרים באמצעות חינוך ומחקר. מאז החתימה על הסכמי אברהם ביקרו בטכניון משלחות מהאמירויות ומבחריין, מדינות שאיש מאיתנו לא חלם שיבקרו כאן אי פעם. שני המוסדות האקדמיים, הטכניון ו-UM6, מחנכים סטודנטים ומכשירים אותם לעתיד. שיתוף הפעולה שאנו ממסדים כאן היום, מעבר לערכו האקדמי, הוא חובתנו לעתיד האיזור ולדור הצעיר.”

נשיא אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו, מר הישאם אל הבטי, למד מתמטיקה יישומית, כלכלה והנדסה בצרפת ועבד שנים רבות בחברת הפוספטים OCP, שם כיהן בשורה של משרות ניהוליות בכירות. “היום אנחנו חותמים על הסכם שהוא רק דף נייר,” הוא אמר בטקס החתימה, “אבל מה שחשוב יותר הוא מה שעומד מאחורי הסכם זה – הרצון ההדדי האמיתי בשיתוף פעולה, שיוביל לחילופי סטודנטים ולאירוח הדדי של חברי סגל משני המוסדות. זה כבוד גדול להיות כאן בטכניון – ואחריות גדולה. אנחנו בעיצומו של עידן היסטורי, וחובה עלינו לפעול להידוק הקשרים בין מרוקו וישראל. כאוניברסיטה צעירה מאוד אנחנו פתוחים לשיתופי פעולה בין-לאומיים ושמחים על הקשר הזה אתכם.”

בתום החתימה החליפו הנשיאים מתנות; מר הישאם אל הבטי העניק לנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אלבום המתאר את תולדותיה של יהדות מרוקו, ופרופ’ סיון העניק לו תחריט זכוכית הנושא את סמל הטכניון.

“בין מרוקו לישראל יש קווי דמיון רבים,” אמר בטקס המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, “גם בתנאי השטח והאקלים וגם במגוון האנושי ובתחומי העניין. לכן שיתוף הפעולה חשוב לנו וטומן בחובו סיכויי הצלחה רבים.”

לאחר חתימת ההסכם ביקרה המשלחת במרכז המבקרים ע”ש פולק והתרשמה מתערוכת התגליות ופריצות הדרך המחקריות והטכנולוגיות של חוקרי הטכניון, בהן תגליותיהם של חתני פרס נובל מהטכניון ופיתוחים שהובילו להקמת חברות טכנולוגיות פורצות דרך. בנוסף ביקרה המשלחת במרכז המיקרוסקופיה בטכניון בראשות ד”ר ירון קאופמן. בהמשך היום נערכו פגישות אקדמיות אישיות בין חברי המשלחת לחברי סגל בטכניון כדי לייצר שיתופי פעולה ספציפיים בתחומי מחקר שונים הרלוונטיים לשתי המדינות – הנדסת מים, אנרגיה, ביוטכנולוגיה והנדסת מזון, הנדסה ביו-רפואית, יזמות ובינה מלאכותית.

איתן ורטהיימר ז”ל נולד וגדל בנהריה. ב-1982 הצטרף לחברת ישקר לבקשת אביו, מייסד החברה סטף ורטהיימר. עד מהרה התמנה למנכ”ל ישקר והוביל את החברה במשך שנים רבות תוך הטמעה של שיטות ייצור ושיווק חדשניות שאפשרו לתעשייה הישראלית לחדור לשוק הגלובלי. לימים נרכשה החברה על ידי וורן באפט.

במישור החברתי היה ורטהיימר מעורב עמוקות בקידום החינוך הטכנולוגי בפריפריה הגאוגרפית, הכלכלית והחברתית. זאת מתוך אמונה בכך שהחינוך הוא מפתח להתקדמות אישית ולהשתלבות בחברה. במסגרת זו הוא היה שותף בייסוד תוכנית עתידים וקרן דרומה-צפונה, המשלבות צעירים מהפריפריה בלימודי טכנולוגיה ובתעשיית ההייטק, ותמך במכינות הטכניונית הייעודיות לצעירים חרדים ולבני המגזר הערבי.

על פעילותו החברתית הנרחבת העניק הטכניון למר ורטהיימר, בשנת 2011, תואר דוקטור לשם כבוד “בהוקרה על תמיכתו רבת השנים בחברה הישראלית ובטכניון ועל מסירותו ומחויבותו האיתנה לקידום החינוך במדינת ישראל באמצעות מנהיגותו מעוררת ההערכה בתוכנית עתידים; וברחשי תודה על תרומתו לפרויקטים חינוכיים המיועדים לקידום החינוך בפריפריה החברתית והגאוגרפית, לרבות המכינה הטכניונית לצעירים מהמגזר החרדי והמכינה לצעירים מהמגזר הערבי.”

“איתן ורטהיימר היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” ספד לו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא ראה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט כוחות מניעים למוביליות חברתית ותרומתו לקידום החינוך הטכנולוגי בפריפריה הגאוגרפית והחינוכית בישראל היתה רבה. ב-2011 קיבל איתן מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד, שהוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם ובתרומתם לישראל ולעם היהודי. איתן היה מנהיג וחותמו על הטכניון ועל בוגריו ימשיך ללוות אותנו. בשם כל בית הטכניון אני משתתף בצער המשפחה ומוסר את תנחומינו הכנים.”

פרופ’ אילת פישמן דיקנית הסטודנטים בטכניון ספדה לו: “תוכנית עתידים קיימת בטכניון משנת 2000. היא הוקמה ונוצרה ביחד עם המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים בדיקנאט הסטודנטים ומתופעלת על ידי המרכז עד היום. התוכנית נחשבת כאחת ההצלחות הגדולות של החברה הישראלית בנושא צמצום פערים והיא הצמיחה מאות מהנדסים ומדענים שלאחר סיום לימודיהם השתלבו חזרה בפריפריה והפכו למובילים בתחומם בקהילתם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת התוכנית ומוקירים תודה ענקית לאיתן ורטהיימר – שהיה פורץ דרך בראיה החברתית שלו.”

לצפייה בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד:

[su_youtube url=”https://youtu.be/S8v-T-Zaogg?t=3660″ width=”700″ height=”200″]

מאמר של חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Communications, שופך אור על אחד המנגנונים האחראים לתיקון נזקים בדי-אן-איי. המאמר משותף לקבוצות המחקר של פרופ’ ארנון חן ופרופ’ אריאל קפלן.

שמירה על שלמות הגנום חיונית לתפקודם של כל האורגניזמים ולהישרדותם. הגנום מאוים על ידי קשת רחבה של גורמים סביבתיים (חיצוניים) ואנדוגניים (שמקורם בפעילות האורגניזם עצמו) – גורמים המחוללים בכל יום אלפי אירועי נזק לדי-אן-איי בכל תא. נזקים חמורים במיוחד הם השברים הכפולים, המתרחשים בכל סוגי האורגניזמים ועלולים לגרום למוטציות מזיקות ולמוות של תאים.

במהלך האבולוציה פיתח התא החי מנגנוני תיקון מתוחכמים לשברים מסוכנים אלה. בחיידקים, תיקון השברים מאותחל על ידיRecBCD , אנזים הפורם בכוח את צמדי הבסיסים המרכיבים את הסליל הכפול של הדי-אן-איי באזור הנזק כהכנה לשלבים הבאים הנדרשים לתיקון מלא. את האנרגיה לתהליך שואב האנזים ממולקולותATP , נשאיות האנרגיה של התא.

בתהליך האמור נפרמים יותר מ-1,600 צמדי בסיסים בשנייה – מהירות עצומה במונחים ביולוגיים. כדי להגיע למהירות זו, RecBCD נזקק לאלפי מולקולות ATP בכל שנייה. תהליך זה סותר לכאורה את העובדה שתאים הסובלים מנזקי די-אן-איי מאופיינים ברמות נמוכות יחסית של ATP. כיצד, אם כן, מגשר התא על הפער? כיצד מגייס האנזים במהירות כה רבה את מולקולות ה-ATP הנדרשות לתיקון? בשאלות אלה דן המאמר שפורסם על ידי שתי קבוצות המחקר הטכניוניות ושופך אור על מנגנון הפעולה יוצא הדופן של RecBCD.

ד״ר ראני זנאנירי, ד״ר סיבאסוברא מנגאפורם וד״ר ורה גיידר גילו במחקר זה את קיומם של אתרי קישור נוספים למולקולות ATP ב-RecBCD. מולקולות אלה נקשרות לאותם אתרי ביניים ומהם הן עוברות למקום המדויק שבו הן נדרשות. אתרי הקישור שגילו חוקרי הטכניון יוצרים למעשה “משפך” למולקולות ATP, המתעל את ה״דלק״ לעבר שני ה״מנועים״ של RecBCD ביעילות ובמהירות. הגילוי מבוסס על שימוש במגוון רחב של כלים ביו-פיזיקליים וניסויים בתאים חיים (חיידקי E. coli).

תיקון נזקי די-אן-איי ממלא תפקיד מרכזי בפיזיולוגיה של תאים בכל העולם החי, מה שמעיד על מרכזיותו ועל התפתחותו בשלב קדום באבולוציה. לפיכך, למנגנון החדש שהתגלה עשויות להיות השלכות לא רק על פעילות אנזימטית כשלעצמה אלא גם על תיקון די-אן-איי בתאי גופנו ועל הבנת ההפרעות שלו במצבי מחלה שונים.

המאמר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והקהילה האירופית.

למאמר בכתב העת Nature Communications  לחצו כאן

מאות משתתפים, רובם תלמידי כיתה י”ב, השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה החמישית שהתקיימה בטכניון ביום שישי, 1 באפריל. במקום הראשון זכתה מיה עציון מתיכון ויצו נהלל, שחקרה את יעילות הביטוי וההפרשה של האנזים עמילאז בחיידקים רקומביננטיים.

האירוע התקיים במתכונת היברידית, אולם חמשת הפיינליסטים הגיעו לקמפוס הטכניון והציגו את עבודות החקר שלהם. את הרצאת האורח – “למה סרטן זו מחלה ארורה כל כך, ולמה בכל זאת יש מקום לאופטימיות?” – נשא ד”ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

את האירוע ארגנו משרד החינוך והטכניון. מטעם משרד החינוך – יהודית דסקלו, מפמ”רית ביוטכנולוגיה, וסימה קרמרמן, מדריכה ראשית במגמת ביוטכנולוגיה; מטעם הטכניון – פרופ’ אילת פישמן וד”ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. “הרמה הגבוהה של העבודות הייתה דומה לעבודות גמר של סטודנטים בטכניון,” אמרה פרופ’ פישמן. “מעל לכל התרשמתי מהידע של התלמידים בבחינה בעל פה ומההבנה העמוקה של הניסויים שערכו.”

“כל העבודות היו מעולות והתקשינו לבחור את הזוכים,” אמרה יהודית דסקלו בשם משרד החינוך. “קיום האולימפיאדה לביוטכנולוגיה הוא עדות לקשר החזק שקיים בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון למגמת ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. זה אירוע חשוב, המסייע למנף ולהדגיש את חשיבות לימודי הביוטכנולוגיה בארץ.”

במקום הראשון זכתה כאמור מיה עציון מתיכון ויצו נהלל, שבחנה את השפעת ריכוז IPTG על יעילות הביטוי וההפרשה של עמילאז בחיידקים רקומביננטיים. האנזים אלפא עמילאז נמצא במגוון רחב של מינים, ותפקידו לפרק עמילן לחד הסוכר גלוקוז, המשמש כמקור אנרגיה בעת תהליך הנשימה התאית. בתחום הביוטכנולוגיה, ספקטרום השימוש של האנזים רחב מאוד והוא משמש בתעשיית המזון (לעיבוד עמילן), בתעשיית הדלקים הביולוגיים, בתעשיית הטקסטיל ובתעשיית הנייר. ליכולת לבטא ולנקות כמויות גדולות של אנזים זה בצורתו המסיסה, לפיכך, יש חשיבות ביוטכנולוגית רבה. תוצאות העבודה מראות כי יעילות ההפרשה של האנזים אלפא-עמילאז גדולה יותר בריכוז 1 מילימולר של IPTG וכי האנזים שהופרש הוא מסיס ופעיל.

במקום השני זכה לירן באום, מבי”ס אמי”ת בר אילן, על מחקרו בנושא השפעת פפטיד ציקלי על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי מלנומה גרורתית. במקום השלישי – עמית וינקלר, מתיכון ע”ש י. בן צבי מקרית אונו: השפעת ננו-חלקיקים מגנטיים תחת שדה מגנטי על הכוונת צמיחת שלוחות של תאי עצב בתרבית תלת-ממדית. עוד השתתפו בגמר אימאן נזאל ממקיף אלרסאלה נחף,  שחקרה את ההשפעה האנטי-בקטריאלית של השמן הארומטי מרווה רפואית על גדילת חיידקים שונים, וגיא לוי מתיכון ליידי דייויס בתל אביב, שבדק את השפעת שינויים בביטוי הגן פלדין על חיות, התרבות ונדידת תאים בתאי SH-SY5Y.