פרופ’ אילת ברעם-צברי, חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, קיבלה אתמול (ג’) פרס יוקרתי מהמועצה להשכלה גבוהה: פרס לחברת סגל אקדמי צעיר המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה ולקהילה. גובה הפרס 30 אלף שקל.
הפרס הוענק בכנס ההשכלה הגבוהה שהתקיים בירושלים במתכונת היברידית. ועדת הפרס ציינה כי פרופ’ ברעם-צברי “משלבת בעשייתה מחקר מרשים והוראה מצטיינת באקדמיה לצד תרומה חלוצית ומעוררת השראה בעשייה למען החברה והקהילה בישראל. יש לה תרומה חשובה בפיתוח מתודולוגיות הוראה חדשניות ובהנגשת ההשכלה הגבוהה, באמצעות הלמידה המקוונת, לציבור רחב ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. במקביל להצטיינותה במחקר והוראה היא פועלת בהצלחה רבה להנגשת המדע לקהל הרחב ובסיוע למדענים לחלוק עם הציבור תובנות ממחקריהם”.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ אילת ברעם-צברי ואמר שעבודתה “משלבת הוראה איכותית, שאף זיכתה אותה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי, יחד עם מחקר נרחב ומעמיק ופעילות ציבורית משמעותית לקידום תקשורת המדע בישראל. פרס המועצה להשכלה גבוהה ניתן לה על השילוב הייחודי בין עבודה אקדמית לתרומתה לחברה בישראל, ואנו מתברכים בהישגיה וגאים בה.“
פרופ’ ברעם-צברי הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 2008 והיא פועלת לגשר בין זכותו של הציבור לדעת לבין יכולתו להבין. במחקריה היא חוקרת דרכים המאפשרות להתבסס על העניין הספונטני של תלמידים ואזרחים בוגרים בכדי ללמד אותם מדע.
פרופ’ ברעם-צברי היא חברת האקדמיה הצעירה הישראלית וחברה בשני מרכזי מצוינות במחקר: לינקס (למידה בחברת המידע) ו-TCSS (מדע אזרחי בבית הספר). היא הישראלית הראשונה והיחידה שנבחרה להנהלה המדעית של PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע. היא כלת פרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה לשנת תשע”ו.
את המחקר, המנתח על סמך שאלונים את רמת האוריינות המתמטית-תקשורתית של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ערכו פרופ’ עינת הד-מצוינים, ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. הנתונים נאספו במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה (מרץ-אפריל 2020) והממצאים הוסקו על סמך תשובותיהם של 439 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של הציבור הבוגר בישראל.
כשנשאלו על ידיעות חדשותיות המכילות מידע מתמטי, אפילו אנשים שלמדו מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בתיכון לא הצליחו להבין הכול; ב”מבחן ההבנה” שנערך להם הם קיבלו ציון ממוצע של 72. כלל הציבור מבין עוד פחות: אנשים שהשלימו 3 יחידות לימוד במתמטיקה (כמחצית ממספר הזכאים לתעודת בגרות), למשל, קיבלו ציון ממוצע נמוך הרבה יותר – 54.
הממצאים מדאיגים אף יותר בהתייחס למשתתפי המחקר שלא השלימו תעודת בגרות. קבוצה זו, המהווה כ-45% מהשנתון של בני ובנות 17 במדינת ישראל בשנים האחרונות, הוציאה ציון ממוצע של 44, כלומר הבינה פחות ממחצית הפריטים שהופיעו בשאלון.
פרופ’ אילת ברעם-צברי (קרדיט צילום: כפיר זיו)
ממצאים אלו מעוררים דאגה לגבי הרלוונטיות של המתמטיקה הבית-ספרית לצרכים היום-יומיים של בוגרי מערכת החינוך. הם גם מדגישים את החשיבות של קידום האוריינות המתמטית בקרב כלל התלמידים.
החוקרים הופתעו לגלות גורם נוסף שהשפיע על הבנת הידע המתמטי של הנשאלים, מעבר למספר היחידות שלמדו בתיכון: תפיסתם העצמית כ”טובים במתמטיקה” או “גרועים במתמטיקה” והערכתם את המתמטיקה כמקצוע שימושי ומעניין. הממצא הזה מרמז שהפחד ממתמטיקה מונע מאנשים מלהעמיק בנתונים כמותיים כאשר הם נדרשים לכך, גם אם הם למדו את המיומנויות המתאימות לכך בבית הספר.
ד”ר אביב שרון
לדברי החוקרת הראשית במחקר, פרופ’ עינת הד-מצוינים מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, “הממצאים מצביעים על כך שהמתמטיקה הבית-ספרית, ובמיוחד זו שנלמדת בהקבצות הגבוהות, אומנם עשויה לסייע לאדם הבוגר להבין מידע קריטי החשוב לבריאותו; עם זאת, כעת אנחנו מבינים כמה חזקה ההשפעה של רתיעה ממתמטיקה על יישומו של הידע האמור. מאחר שלימודי המתמטיקה נועדו לסייע לנו להתמודד עם מידע מתמטי בחיי היום-יום, חשוב שבוגרי מערכת החינוך ייצאו ממנה לא רק עם הכלים החיוניים אלא גם עם אהבה למתמטיקה, או לכל הפחות ללא רתיעה ממנה.”
למאמר בכתב העת Educational Studies in Mathematics לחצו כאן
ספוטיפיי או אפל מיוזיק? ווייז או גוגל מפות? צרכנים נדרשים לבחור לעיתים תכופות בין מערכות שונות, מבוססות בינה מלאכותית, שמציעות שירותים דומים. כיצד הם בוחרים ביניהן? בהתחשב בכמות המשאבים שחברות משקיעות בשיפור ביצועי אלגוריתמים של בינה מלאכותית, אפשר היה לצפות שהבחירה האמורה תושפע בעיקר מיכולותיהן הטכנולוגיות של מערכות אלה.
וכאן טמונה ההפתעה: מחקר חדש של שלוש חוקרות מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מראה כי בעת בחירה בין מערכות, צרכנים מייחסים חשיבות רבה מאוד לחמימות של המערכת כלפיהם, ובמילים אחרות – לכוונות המערכת ולנכונותה לפעול לטובתם. המחקר הוצג בכנס – CHI Conference on Human Factors in Computing, אחד הכנסים הבין-לאומיים החשובים בעולם בנושא ממשקי אדם-מחשב, והוא מציע תובנות על המנגנונים הפסיכולוגיים המכוונים את בחירותיהם של צרכנים פוטנציאליים.
שלוש החוקרות – הדוקטורנטית זהר גלעד, ד”ר עפרה עמיר וד”ר ליאת לבונטין ערכו שישה ניסויים שבהם השתתפו יותר מ-1,600 איש. בכל ניסוי התבקשו המשתתפים לבחור בין שתי מערכות מבוססות בינה מלאכותית שתוארו על-ידי חמימותן (כוונות המערכת) ויכולותיהן.
יכולת וחמימות, שהן ממדים בסיסיים להערכה ושיפוט של אנשים אחרים, נחקרו רבות בפסיכולוגיה חברתית, וכיום ברור שהן רלוונטיות גם לשיפוט אנושי כלפי ישויות לא אנושיות כגון סוכנים וירטואליים ורובוטים. במילים אחרות, אנשים מייחסים כוונות ויכולות גם למערכות מלאכותיות המבוססות על בינה מלאכותית. המחקר הנוכחי, בניגוד למרבית המחקרים הקיימים בנושא, התמקד במערכות בינה מלאכותית שאין להן נוכחות פיזית או וירטואלית. מדובר במערכות המלצה כדוגמת נטפליקס וספוטיפיי, במנועי חיפוש ובאפליקציות ניווט.
ד”ר ליאת לבונטין
עבור המערכות האמורות הגדירו החוקרות את החמימות של המערכת על סמך המרוויח העיקרי מהשימוש בה, כלומר – את מי המערכת מציבה בראש סדר העדיפויות. דמיינו לדוגמה שאתם בדרך הביתה ומפעילים את אפליקציית הניווט החביבה עליכם. יש לכם תחושה חזקה שהדרך שהיא מציעה אינה הדרך המהירה ביותר וכי האפליקציה מנסה לבדוק על חשבונכם אם יש פקק בכבישים בסביבה או ללמוד על מהירות הנסיעה בכבישים צדדיים. תחושה כזו מעידה על תפיסת חמימות נמוכה של המערכת, כלומר – איננו בטוחים שהיא פועלת לטובתנו.
הדוקטורנטית זהר גלעד
החוקרות מצאו שהחמימות שאנו מייחסים למערכת היא שיקול חשוב בעיני משתמשים פוטנציאליים והשפעתה עליהם גדולה מהשפעת יכולותיה הביצועיות של המערכת כפי שהן נתפסות על ידם. מרבית האנשים העדיפו מערכת חמימה על פני מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות גבוהות. העדפה זו נמשכה אפילו כאשר המערכת החמימה הייתה בעלת נחיתות טכנולוגית מוצהרת. כך לדוגמה, כאשר המשתמשים התבקשו לבחור בין שתי מערכות שממליצות על ביטוח רכב, מרביתם העדיפו מערכת עם יכולת נמוכה (המבוססת על אלגוריתם בסיסי יחסית שאומן על אלף החלטות קודמות) וחמימות גבוהה (פותחה עבור אנשים כמוהם) על פני מערכת עם יכולת גבוהה (המבוססת על אלגוריתם חדשני שאומן על מיליון החלטות קודמות) וחמימות נמוכה (פותחה עבור סוכני ביטוח). באופן דומה, מרבית האנשים העדיפו מערכת המלצת סרטים בעלת אלגוריתם נחות שמתבססת רק על מידע שמגיע מהם על פני מערכת בעלת אלגוריתם מתקדם שמתבססת על מידע המגיע מהם אך גם מנסה לקדם סרטים מסוימים. כלומר, צרכנים מוכנים לוותר במידה מסוימת על יכולות של המערכת אם הם מאמינים שהיא ידידותית ופועלת לטובתם.
ממצאים אלו דומים לממצאים המתקבלים במחקר על אינטראקציות בין בני אדם, שכן גם בשיפוט של בני אדם אחרים תפיסת החמימות (הכוונה) מקבלת עדיפות על תפיסת היכולת. מהמחקר הנוכחי אפשר ללמוד כי אנשים משתמשים באותם חוקים חברתיים כדי לשפוט בני אדם ומערכות מבוססות בינה מלאכותית.
החוקרות מסבירות כי באופן טבעי, מפתחי מערכות בינה מלאכותית מתמקדים ביכולת הטכנולוגית של המערכת ושל האלגוריתמים שלה, והן ממליצות להקדיש תשומת לב גם לחמימות של המערכת ולאופן שבו הם מציגים אותה לצרכנים פוטנציאליים.
המחקר מומן חלקית על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF) והוצג בכנס CHI Conference on Human Factors in Computing.
הבעיה היא שמאחר שתסמיני המחלה אינם פשוטים לאבחון, רבים מהחולים אינם מאובחנים מוקדם מספיק או שאינם מאובחנים כלל. מדובר כיום בכשלושה מיליון בני אדם הנמצאים מתחת לרדאר של מערכות הבריאות השונות. הבדיקות הנוכחיות איטיות, לא מדויקות ואינן זמינות באזורים עניים ונידחים. כתוצאה מכך, מיליוני חולי שחפת ממשיכים לקבל טיפול לא מתאים, אם בכלל.
בעיה נוספת של המחלה הינה היא השחפת החבויה (LTBI) – מצב רפואי שבו האדם אינו מדבק אולם הוא מצוי בסיכון לפיתוח שחפת פעילה. הסיכון להתפרצותה של שחפת חבויה לכדי מחלה פעילה תלוי במצבו החיסוני של האדם והוא גדל כתוצאה מעישון, תת תזונה והשפעות סביבתיות אחרות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, בדיקה זולה ומהירה היא צו השעה, וזה הרקע לפרסומו של מחקר פורץ דרך בכתב העת Advanced Science – טכנולוגיה חדשנית לניטור שחפת חבויה, זאת באמצעות מערכת הנצמדת לעורו של הנבדק.
ד”ר רותם וישינקין
הטכנולוגיה פותחה במעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון בקבוצת המחקר של פרופ׳ חוסאם חאיק, במסגרת עבודת המחקר של ד”ר רותם וישינקין. “הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם,” מסביר פרופ’ חאיק. “כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם.”
המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומילנדה גייטס וזכה להתעניינות אישית של ביל גייטס. כיום נמשך הפרויקט לפיתוח המדבקה בשיתוף A-Patch – מאגד בין-לאומי בראשות פרופ’ חאיק הנתמך על ידי תוכנית המענקים של האיחוד האירופי. ד”ר וישינקין, המנהלת המדעית של המאגד, מסבירה כי “הטכנולוגיה החדשנית, שנבדקה על אוכלוסיית נבדקים גדולה בהודו ובדרום אפריקה, הפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת הפעילה וגם שחפת סמויה – רגישות גבוהה מ-90%. האתגר הנוכחי הוא הקטנת המערכת שלנו לכדי מדבקה (פלסטר) שתוצמד לעורו של הנבדק.”
החוקרים מאמינים שגירסאות עתידיות של הטכנולוגיה יאפשרו ניטור מהיר וזול של מחלות אחרות כגון מחלות זיהומיות אחרות, סוכרת ומחלות לב. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ניטור מהיר ופשוט שיכול להתבצע בכל מקום בעולם, תוך העלאת התוצאות לענן ייעודי, וכל זאת ללא צורך ברשת חשמל ובאנשי מקצוע מיומנים.
ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו.
פרופ’ אילת פישמן דיקנית הסטודנטים בירכה את המשתתפים ואמרה: “אנחנו בטכניון מתייחסים לכולם באופן שווה. כולנו שוות ושווים. נהגו בסבלנות ותחשבו איך ניתן לקדם את האווירה הטובה בקמפוס.”
ד”ר קרן עמיאל, שקיבלה את תואר ה-MD מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשבוע שעבר, גדלה בחולון, שנייה מתוך ארבע אחיות. את התיכון סיימה בהצטיינות כבוגרת המגמה המדעית והתנדבה לצבא כתומכת לחימה ביחידת החילוץ 669.
עמיאל, כמו אביה, נולדה עם ניסטגמוס תורשתי, קוצר ראייה הנגרם מריצוד בלתי רצוני. הוריה, לדבריה, תמיד תמכו בה בבחירותיה, לרבות בהחלטתה ללכת ללמוד רפואה. “תמיד רציתי להיות רופאה בגלל העניין והשליחות המקצועית, אבל חששתי בשל לקות הראייה.” איש לא יכול היה לספר לה ממקור ראשון על הקשיים הצפויים, שכן היא הייתה הסטודנטית הראשונה בבית ספר לרפואה בישראל המתמודדת עם לקות ראייה.
את הלימודים צלחה בעזרת תושייה ואמביציה. לדוגמה, לקורס אנטומיה הדורש זיהוי של חלקי גוף היא למדה עם משקפי ניתוח שעוזרים למנתחים לראות, וכך יכלה ללמוד ולהיבחן כמו שאר הסטודנטים.
עמיאל, שנמצאת כרגע בתהליך התמחות בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים בבית החולים שניידר, תופסת את הלקות שלה גם כיתרון מקצועי, משום שהיא יכולה להראות בפועל לילדים שאפשר להתמודד ולהתגבר על מכשולים שהחיים מזמנים. “במקרים רבים אני שואלת ילדים שמגיעים אלינו לאבחון ובדיקה מה ירצו להיות שיהיו גדולים. חלק מהם חוששים שלא יצליחו להגשים את משאלות ליבם, ובמקרים כאלה מרגש אותי שאני יכולה להציב להם דוגמה.” כיוון שהלקות של עמיאל נראית לעין, יש ילדים ששואלים אותה על הנושא. עמיאל מאמינה שכך היא מציבה להם דוגמה שגם היא, הרופאה, מתמודדת עם לקות ועם הקשיים שנובעים ממנה. “לכולנו יש מגבלות ואני ההוכחה שאפשר ללמוד מקצוע שנראה היה בלתי אפשרי ללמידה בשבילי. אומנם זאת הייתה משימה קשה ומורכבת, אבל בזכות הבחירה להתבונן בה כשורה של צעדים קטנים היא הפכה לאפשרית.”
ד”ר קרן עמיאל
הבחירה להתמחות בפסיכיאטריה נולדה אחרי התלבטות. מבחינתה של עמיאל, המשיכה לעיסוק ברפואה נובעת מהאספקט הנפשי והרגשי שטמון במקצוע. “בחרתי בהתמחות בפסיכיאטריה כי זו התמחות שבה אנו הרופאים רואים את האדם כמכלול ולא רק את המחלה. במהלך ההתמחות אני פוגשת ילדים ומתבגרים ברגעי המשבר, וזו זכות גדולה מבחינתי להיות שם וללוות אותם ברגעים אלה.”
עמיאל מתגוררת כיום בתל אביב עם בעלה אלון לוין, בוגר הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, שאותו פגשה בטכניון במסגרת המלגה שקיבלה בלימודים מקרן אייסף. חשוב לה להדגיש שלימודי הרפואה שלה היו תהליך משותף שלה ושל הפקולטה. “עברנו את הדרך הזו ביחד. גם אני וגם הפקולטה למדנו להתאים את הפתרונות וסללנו יחד דרך שבה, אני מקווה, יוכלו בעתיד לצעוד עוד אנשים עם מגבלות בכלל, ומגבלות ראייה בפרט, שירצו ללמוד רפואה ולהיות עם המטופלים ברגעי משבר.”
אפיגנטיקה היא תחום ביולוגי המתייחס להורשת תכונות שאינן נובעות משינוי ברצף הדי-אן-איי, והכנס עסק בטפילים שונים ובהשפעות אפיגנטיות עליהם ועל מאכסניהם. השתתפו בו חוקרים משש ארצות: ישראל, גרמניה, בריטניה, צרפת, ארצות הברית ופורטוגל.
פרופ’ סרג’ אנקרי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מארגן הכנס, הרצה בעצמו על הפרסום האחרון שלו – מאמר שהתפרסם במרץ האחרון בכתב העת mBio. פרופ’ אנקרי וד”ר שרוטי נגארג’ה הובילו את המחקר עם חוקרים נוספים מסינגפור, יפן, הודו, צרפת, גרמניה ומארצות הברית. המאמר של הקבוצה הבין-לאומית מציג לראשונה דרך התמודדות מתוחכם בו טפיל המעיים Entamoeba histolytica (Eh) מפעיל מנגנון ייחודי זה בתנאי עקה חמצונית.
Eh הוא טפיל מעיים מדבק הממית כ-100 אלף אנשים בשנה, בעיקר במדינות העולם השלישי. הטפיל חודר לגוף האדם דרך מזון או מים מזוהמים ועלול להוביל לסיבוכים קשים ואף מוות. החוקרים גילו כי על מנת לשרוד בתנאים הקשים של עקה חמצונית, הטפיל Eh “גונב” מהמארח מולקולות של Queuine – חומר המשפיע על ביטוי גנים המסייעים להישרדותו. מאחר שהטפיל אינו יכול לייצר בעצמו את המולקולות האלה הוא לוקח אותן מתוך סביבת מחייתו – מעי האדם, המכיל חיידקי מיקרוביום. החוקרים מעריכים כי יתכן שמתן פרוביוטיקה תוכל לחסום את דרכן של מולקולות אלה לטפיל ולעקב את שגשוגו במעיים.
ד”ר שרוטי נגארג’ה
המחברת הראשית של המאמר, ד”ר שרוטי נגארג’ה Shruti Nagaraja, Ph.D)), גדלה בהודו והגיעה לטכניון בשנת 2014 לצורך קדם-דוקטורט במעבדתו של פרופ’ אנקרי. כעבור חצי שנה עברה למסלול הדוקטורט. “כאן, ללא משפחה וחרף כל הקשיים, שרוטי הקדישה את כל כישוריה ואת זמנה למחקר,” אומר פרופ’ אנקרי. “עקשנותה, חריצותה ואופייה תרמו להצלחת המחקר ופרסומו. תכונות אלו והגילוי המדהים סייעו בקבלתה לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ אמנדה גרנר באוניברסיטת מישיגן.
בסרטון: תנועה של הטפיל Eh במהירות גבוהה פי 10 מהמציאות ובהגדלה של פי 40
241 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון קיבלו בשבוע שעבר תעודות “ד”ר ברפואה”. רופאות ורופאים אלה לקחו חלק במאמץ הלאומי של השמירה על בריאות הציבור הישראלי במהלך מגפת הקורונה בשנה האחרונה, מהשנים הקשות והמאתגרות בזירה הרפואית.
הבוגרים קיבלו את התעודות בשני טקסים נפרדים (מחזורים מ”ז-מ”ח), שבהם השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה פרופ’ אילון איזנברג ונציגי משפחת רפפורט התומכת בנדיבות רבה בפעילות הפקולטה מאז הקמתה. שתי בנותיהם של רות וברוך רפפורט ז”ל בירכו את הבוגרים. ד”ר ורד דרנגר רפפורט אמרה כי “חיכיתם לרגע הזה יותר מהרגיל עקב המהפך בחייכם ובחיי העולם כולו. הפנדמיה העולמית COVID 19 טרפה את הקלפים וזעזעה את כולם ואתכם, כרופאים בתחילת דרככם, עוד יותר. מי היה מאמין שתיזרקו למצב נדיר שחייב אתכם להתאמה ולהיערכות שלא נלמדה בשום בית ספר לרפואה? עם זאת, אני בטוחה שהצלחתם להתאים את עצמכם ואף לצאת מוכנים יותר לבאות. עלו והצליחו.”
עירית רפפורט שבירכה את בוגרי מחזור מ”ח התייחסה לשיעור הנשים הגבוה בקרב המסיימים ואמרה כי “74 מתוך 126 הבוגרים הן נשים – 59% – ואני מאוד אוהבת את המציאות הזו ומקווה להגיע במהרה לעידן שבו לא נציין את כניסתה של אישה למקצוע הרפואה. אני מצפה לראות אתכן, בוגרות יקרות, בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הרפואה בישראל. תימכו זו בזו, בנו לכן network, וברעוּת תשנו את השיח. כפי שאיש אינו אומר שום דבר לרופא שיוצא למילואים, אין סיבה לעקם את האף כשרופאה יוצאת לחופשת לידה.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי ההחלטה להקים בטכניון פקולטה לרפואה עוד בשנת 1971 עוררה התנגדות רבה, אולם כיום ברור כי החלטה זו הייתה מוצדקת וחשובה והשילוב בין הנדסה לרפואה הוא הערך המוסף. “חזונם של הוגי רעיון הקמת הפקולטה, וסיועם הנדיב של תומכים וידידים דוגמת רות וברוך רפפורט ז”ל, הם שאיפשרו לטכניון להתייצב בחזית המחקר והפיתוח המשלבים הנדסה ורפואה. בדומה לתחומים אחרים, הרפואה המודרנית נשענת כיום על הטכנולוגיה ותלויה בה במידה רבה על מנת להוסיף ולקדם את המחקר והשירות שהיא מעניקה לאנושות.”
דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אילון איזנברג אמר לבוגרים כי “התואר המוענק לכם היום הוא מסמך מיוחד במינו, המהווה תעודת כבוד והערכה על עמידתכם בכל המטלות שהוצבו בפניכם לאורך דרך מייגעת ורבת שנים. לצד זאת, התואר הזה אומר: אנו סומכים עליכם שתדעו לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיכם ולמלא את ייעודכם כרופאות ורופאים בהצלת חיים, בהקלת הסבל האנושי, הכאב הגופני וייסורי הנפש, בהענקת מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, ובעמידה לצידו של כל מי שיבקש את עצתכם, את מבטכם או את מגע ידכם, את הקשב, החמלה, החיוך ואת מילת העידוד.”
22 מהבוגרים סיימו את לימודיהם בהצטיינות ושמונה סיימו בהצטיינות ראויה לשבח. אחת מהשמונה היא חרות מאירמן, שנשאה בטקס דברים בשם בוגרי מחזור מ”ז ואמרה כי “הלימודים היו חוויה טובה גם בהיבט הבין-אישי – מגיעים לפקולטה סטודנטים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. בכל תקופת הלימודים הרגשתי את האחווה בין הסטודנטים, את הרצון לעזור ולתמוך. התחושה הייתה שכולנו שותפים לשליחות גדולה.” מאירמן, בת 29, נשואה ואם לשתי בנות, נמצאת כעת בהתמחות ברפואת המשפחה.
פרופ’ קובי רובינשטיין המשנה לנשיא הטכניון למחקר (קרדיט: דוברות הטכניון)
הטכניון ודוראל חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי. במסגרת ההסכם יפעלו שני הגופים לקידום מחקר, פיתוח ומסחור בשורה של נושאים וכן יפעלו לאיתור ומימוש הזדמנויות עסקיות משותפות – במענה לאתגרים עולמיים בתחום האנרגיה, האקלים והסביבה.
דוראל אנרג’י-טק ונצ’רס (דוראל-טק), זרוע החדשנות וההשקעות של קבוצת דוראל אנרגיה, תשקיע במיזמים טכנולוגים מגוונים בנושאים סינרגטיים לתחומי הפעילות של החברה, בהם אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, אגרו-סולאר (שילוב חקלאות ואנרגיה סולארית), ייצור מימן, לכידת פחמן, טיפול בפסולת, מים ותשתיות סביבתיות וכן תמיכה בתוכנית האנרגיה על-שם גרנד בטכניון (GTEP).
כחלק משיתוף הפעולה, דוראל-טק תקדם עם הטכניון את מסלול האנרגיות המתחדשות בתוכנית ההאצה הטכניונית Drive, תוך בניית מנגנון להשקעות משותפות ושיתופי פעולה עם חברות הזנק שיצטרפו למסלול. כמו-כן, החברה תממן מחקר יישומי מתקדם ותזכה לקבל חשיפה ראשונית להזדמנויות השקעה מהיחידה לפיתוח עסקי בטכניון (3T).
פרופ’ בועז גולני המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון (קרדיט: דוברות הטכניון)
החוקרים ייהנו מגישה לאתרי ניסויים של דוראל בקידום פרויקטים נבחרים וחשיפה לשווקים בישראל ובעולם. עוד במסגרת ההסכם תעניק דוראל מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון.
רועי פורמן, מנכ”ל דוראל אנרג’י-טק ונצ’רס: “אנו נרגשים וגאים על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הטכניון. אנחנו רואים במהלך זה חשיבות מסחרית ולאומית בפיתוח וקידום האקו-סיסטם המקומי של סטארט-אפים וחדשנות בתחומי האנרגיה המתחדשת, האקלים והתשתיות הסביבתיות. לטכניון חוקרים בעלי שם ברמה הבינלאומית וכן תשתית מעבדות מהמתקדמות בעולם. החיבור עם דוראל יחזק את קשרי האקדמיה-תעשייה ויהווה פלטפורמה לחוקרים במעבר ממחקר מעבדתי לאתרי ניסויים ויישומים בפרויקטים מגוונים של דוראל בישראל ובעולם. התקשרות זו עם הטכניון, תעניק לדוראל הזדמנויות נוספות וייחודיות ליזמות, איתור והשקעה בטכנולוגיות פורצות דרך – ותחזק את מעמדה כחלוצה ומובילה בתחומה”.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין, אמר כי “הטכניון פועל בדרכים רבות להידוק קשרי המחקר עם התעשייה ועם סקטור האנרגיה בכלל זה. שיתוף הפעולה עם דוראל יוביל להישגים מחקריים ויישומיים רבים וחשובים ואנו מברכים עליו.”
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני הוסיף כי “ההסכם עם דוראל הוא לשיטתנו סנונית ראשונה בהקמת מארג רחב יותר של שיתופי פעולה עם חברות אנרגיה נוספות וגופים ממשלתיים העוסקים בתחום. הטכניון הקים, במידה רבה בזכות תורמים נדיבים כמו משפחת גרנד, תשתית מחקר ייחודית בנושאי אנרגיה שונים וכעת הוא שואף למצות ממנה את מלוא הפוטנציאל בעזרת שיתופי פעולה עם שחקני מפתח אחרים בסקטור זה.”
המחקר התפרסם לאחרונה ב- Nature Medicine, ימים ספורים אחרי פתיחת מבצע החיסונים הרשמי לבני נוער מתחת לגיל 16 בישראל
מחקר משותף לטכניון ולKSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי מצביע על כך שההתחסנות המהירה והנרחבת של האוכלוסייה הבוגרת בישראל לקורונה (COVID-19) סיפקה הגנה משמעותית מאוד לציבור הצעיר – בני 16 ומטה שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה. המחקר, שנשען על אנליזה של 1.37 מיליון מחוסנים מ-246 קהילות שונות בישראל, מצביע על קשר שלילי מובהק בין רמת ההתחסנות באזור נתון לבין תחלואת המחוסנים (שיעור המאומתים) באותם גילאים צעירים, שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, עורר הדים בעולם וזכה לסיקור ב-New York Times. את המחקר הובילו פרופ’ רועי קישוני, ד”ר עידן ילין והסטודנט אורן מילמן מהפקולטה לביולוגיה ומהמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי בשיתוף פעולה עם מומחי KSM (מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות) בראשות ד”ר טל פטלון.
המחקר הנוכחי ממשיך ומחזק את ממצאי המחקר הקודם של הצוות המשותף של הטכניון ומכון המחקר של מכבי, שהתפרסם גם הוא ב-Nature Medicine. אותו מחקר הראה כי החיסון מפחית משמעותית את העומס הנגיפי על המחוסן ולכן מפחית את ‘מקדם ההדבקה הפרטי’ שלו, כלומר את סיכוייו להדביק אחרים. לדברי פרופ’ קישוני, “כעת מתברר שאותם ממצאים נכונים לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת כלל האוכלוסייה. ההתחסנות הנרחבת של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת צמצמה את מקדם ההדבקה וכך הגנה באופן משמעותי על אוכלוסיית התינוקות, הילדים והנערים עד גיל 16 שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.”
מבצע החיסונים בישראל החל ב-19 בדצמבר 2020, ותוך תשעה שבועות חוסנה כמעט מחצית מהאוכלוסייה בחיסון BNT162b2 של החברות פייזר וביונטק. ההתחסנות הנרחבת והמהירה, שלא הייתה אחידה בכל הארץ, סיפקה הזדמנות נדירה לבחון את ההשפעת ההתחסנות בכל קהילה על כלל הקהילה. שיתוף הפעולה ההדוק בין הטכניון למכבי איפשר לחוקרים לערוך אנליזה סטטיסטית מתקדמת של ציבור גדול – 1.37 מיליון מבוטחי מכבי שהתחסנו בין 6 בדצמבר 2020 ל-9 במרץ 2021. הנתונים שעליהם עבדו חוקרי הטכניון היו כמובן אנונימיים – כלומר ללא פרטים כלשהם על זהות המטופל.
המחקר נערך על סמך פילוח גאוגרפי של ישראל ל-246 קהילות מאזורים גאוגרפיים שונים בישראל. פילוח זה נועד לבחון את הקשר בין מידת ההתחסנות של האוכלוסייה באזור מסוים לרמת התחלואה בקרב האוכלוסייה הצעירה (גיל 16 ומטה). כאמור, המאמר מצביע כך שההתחסנות הנרחבת באוכלוסייה הכללית סיפקה הגנה משמעותית לבני הנוער שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.
המחקר נתמך על ידי מענק של תוכנית KillCorona. התוכנית, בהובלת הקרן הלאומית למדע, נוסדה לפני כשנה כדי לעודד מחקרים שיסייעו לשטח את עקומת התחלואה בקורונה.
כ-50 סטודנטים מהטכניון ומרשת האוניברסיטאות האירופאית יורוטק השתתפו ב-BME-Hack – האקתון בהנדסה ביו-רפואית. ההאקתון הווירטואלי נערך במסגרת t-day – יום היזמות בטכניון – בליווי מנטורים מובילים שסייעו לסטודנטים בהיבטים מדעיים, טכנולוגיים ועסקיים.
במקום הראשון ובפרס של 1,300 יורו זכו חברי קבוצת Oral Detect על פיתוח מערכת ביתית לגילוי מוקדם של עששת – מחלה הפוגעת ביותר מ-90% מהאוכלוסייה המבוגרת. בקבוצה חברים חמישה סטודנטים: עדי אלפסי, רות פוטר וכרמית קיי, שלושתן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אמיר משיאל ממסלול MD-PHd בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וליו אלאלוף-לוינר, סטודנטית למדעים באוניברסיטת École Polytechnique בצרפת.
חברי הקבוצה הזוכה Oral Detect פיתחו מערכת לסריקה אופטית של השיניים, זאת באמצעות מצלמה ומקור אור. מערכת זו, בניגוד למכשירי רנטגן, מותאמת לשימוש ביתי, אינה פולטת קרינה ואינה יקרה. לדברי חברי הקבוצה, הגילוי המוקדם באמצעות מערכת זאת יחסוך כאב רב וסכומי עתק לאדם הפרטי ולמערכות הבריאות. הרעיון למיזם הזוכה הגיע מכרמית קיי, שגדלה בארה”ב ועלתה לבדה לארץ בגיל 18. אביה ואחיה הם רופאי שיניים, והצורך במוצר כזה עלה בשיחה משפחתית כמה שבועות לפני ההאקתון.
לדברי הסטודנטית עדי אלפסי, “זאת הייתה הזדמנות מעולה ליישם את הידע האקדמי ואת הניסיון שלי כסטודנטית העובדת בפיליפס. אני גאה בצוות שלנו ובעבודה שעשינו ושמחה על זכייתנו במקום הראשון.”
במקום השני זכו שני צוותים: יסמין חביב, מנון ואן וגשל, רן בניון, סלימן באמארה ונוח ברנטן שפיתחו טכנולוגיה למניעת פצעי לחץ; ואליאס בשאראת, ליה ואלוואני, ברוך ויצמן, פין טימרמנס ועדי דאוד שפיתחו כלי דיגיטלי לשינוי יעוד תרופות.
בפרס ‘חביב הקהל’ זכו רובין תום, ליאון נדלכב, רועי ששון, מאיה גולדשלגר ואמל ג’רייס על פיתוח מערכת לטיפול בטרשת נפוצה.
את החסות לתחרות העניקו החברות Philips ו- Biosense Webster וחממת NGTVC. המנטור זאב קופל, דירקטור בקבוצת המו”פ של פיליפס, אמר כי “התרגשתי מאוד לראות שלמרות מגבלות הקורונה, סטודנטים ממדינות שונות שילבו כוחות ליצירת חדשנות רפואית. עבורי זו פעם ראשונה כמנטור בהאקתון בין-לאומי והזדמנות מצוינת לגלות את הדינמיקה ואת האתגרים המשותפים הנוצרים בהאקתון כזה. שמחתי לתרום מהידע והניסיון שלי לסטודנטים המבריקים שהפגינו חשיבה יצירתית, ולכוון אותם גם להיבטים העסקיים שכדאי לקחת בחשבון מעבר לפתרונות הטכנולוגים.”
את האירוע הובילו ד”ר יעל רוזן, מרצה ויועצת יזמות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון; לילך לורבר, מנהלת קשרי חוץ בפקולטה; זינאת עוואד, סטודנטית לרפואה והנדסה ביו-רפואית ויזמית ואוהד יניב, מנהל תוכנית BizTEC בטכניון.
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית לתכנון ולפיתוח ננו-לוויין שינוע במסלול נמוך סביב הירח ויאסוף מידע באמצעות מטע”ד מחקרי. מדובר בפרויקט סטודנטים שייצא לדרך בתחילת שנת הלימודים הבאה, באוקטובר הקרוב, ויפעל עד להשלמתו בשנים הקרובות.
מפעל חלל של התעשייה האווירית יסייע לפרויקט בכמה היבטים ובהם אפיון, הגדרת המשימה והנחייה צמודה של הסטודנטים על ידי מהנדסי חלל. הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יזכו גם לסיורים במעבדות ואולמות שילובי הלווינים וניסויי הסביבה המדמים סביבה חללית בתעשייה האווירית ובסוף התהליך יהיו שותפים לשיגורו של הננו-לוויין.
הפרויקט המשותף הוא שיאו של תהליך פקולטי של חתירה לאיזון בין שני התחומים הנלמדים ונחקרים בפקולטה: אווירונוטיקה וחלל. דיקן הפקולטה פרופ’ טל שימא אמר כי “אם בעבר הוקדשו לתחום החלל אולי רק כ-10% מתוכנית הלימודים בפקולטה, בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשנות זאת ולאזן טוב יותר בין התחומים ולשם כך עודכנה תוכנית הלימודים ואנו בעיצומו של מאמץ גיוס חברי סגל חדשים המתמחים בתחומי החלל. שיתוף הפעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית יאפשר לנו לחשוף סטודנטים לפרויקטים משותפים עם התעשייה בתחומי החלל. מדובר בתחום מרתק שהפעילות בו מתעצמת בארץ ובעולם, ואני מקווה שכמה שיותר סטודנטים יבחרו להתמחות בו.”
פרופ’ גיל יודילביץ, שיזם ושיוביל את שיתוף הפעולה מצד הפקולטה, אמר כי “הפרויקט יאפשר לסטודנטים להיות שותפים בפרויקט עם התעשייה ויסייע להם להגיע בשלים יותר לתום לימודיהם ולהשתלב בתעשיית החלל המתפתחת.” מטעם התעשייה האווירית יעמוד בראש הפרויקט המשותף בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ניקו אדמסקי, המשמש כיום כמהנדס חלל במפעל חלל של התעשייה האווירית.
מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית שלומי סודרי אמר בטקס החתימה כי “התעשייה האווירית מובילה תהליך לחיזוק שיתוף הפעולה עם הטכניון באמצעות פרויקט סטודנטים בעולם הננו-לווינות, אשר יפתח בפני הסטודנטים עולם חדש הכולל פיתוח מערכתי וחדשני שיאפשר לסטודנטים להתנסות בהנדסת מערכת ייחודית בתחום החלל. ממד החלל מצריך יכולות הנדסיות ומערכתיות עם התמחות ייחודית. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להשתלב בהמשך בתחום החלל בישראל, להיחשף לעשייה הרחבה בתחום החלל ולקבל טעימה מהיכולות ההנדסיות והתשתיות הנרחבות הקיימות בתעשייה האווירית “.
דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פרופ’ טל שימא (מימין) עם מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית שלומי סודרי
ההסכם נחתם זמן קצר לאחר שמשלחת של בכירי התעשייה האווירית בראשות מנכ”ל החברה בועז לוי, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ביקרה בטכניון ונפגשה עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין. במשלחת של התעשייה האווירית השתתפו גם מ”מ מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל גיא בר-לב ומנהל מפעל חלל שלומי סודרי.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הקשר בין התעשייה לאקדמיה חשוב ומפרה לשני הצדדים, והחיבור עם גוף משמעותי וגדול כמו התעשייה האווירית הוא צעד גדול במגמה זו. הממשק בין האקדמיה לתעשייה משתנה במהירות והטכניון משקיע מאמצים רבים בגיבושו בהקשר הישראלי והבין לאומי. אנו פועלים לקידום שיתופי פעולה מחקריים הדוקים באופנים שונים ובהם הפיכת הטכניון למרכז (hub) לתעשיות רבות ומגוונות, לפלטפורמת מפגש בין התעשייה לאקדמיה. אנו פועלים במרץ למסחור טכנולוגיות שמקורן בקמפוס והשנה האחרונה הייתה שנת שיא ביצירת חברות סטארטאפ בטכניון. ביטוי נוסף של הידוק הקשרים הוא יצירה של מסלולים ללמידה והכשרה ייעודית עבור אנשים בתעשייה המעוניינים בלמידה לאורך החיים (Lifelong learning).”
מנכ”ל התעשייה האווירית, בועז לוי אמר כי “כבוגר הטכניון, המלווה פרויקטים ותוכניות מנטורינג שונות בטכניון לאורך השנים, אני שמח על שיתופי הפעולה הקיימים והעתידיים בין התעשייה האווירית לטכניון. עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם הטכניון והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, שהיא פקולטה יחידה בתחום בארץ ומובילה ברמה עולמית. הידוק השותפות עם הטכניון מייצר ערך מוסף לשני הצדדים, יסייע לנו לשמר ולחזק את המובילות הטכנולוגית שלנו, ומאפשר לבוגרי הטכניון ולסטודנטים להשתלב בעשייה טכנולוגית פורצת דרך, מאתגרת ומובילה עסקית בארץ ובעולם. לשם כך חשוב שנגבש יחד את דמות המהנדס שאנו רואים לנגד עינינו – מהנדס מעורב בעל ראייה מערכתית, יכולות מחקר והבנה עסקית.”
