חוקרים בטכניון פיתחו מערכת לומדת ליצירת קטעי ג’ז מקוריים המתאימים לטעמו המוזיקלי של המשתמש. מאמר המתאר את המחקר והמערכת, הוצג בכנס החברה הבין-לאומית לאחזור מידע מוזיקלי (ISMIR 2020), וזכה בפרס המחקר המצטיין בכנס. את המערכת פיתחו נדב בהונקר ושונית חביב-חכימי בהנחיית פרופ’ רן אל-יניב, מומחה ללמידה חישובית ובינה מלאכותית מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
הלחנת מוזיקה באמצעות בינה מלאכותית היא אתגר מורכב המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם, ואתגר מורכב במיוחד הוא הלחנה של מוזיקה המותאמת לטעמו של המשתמש. אתגר זה מורכב אף יותר בהקשר של מוזיקת ג’ז – ז’אנר מבוסס אלתור, שאינו כפוף לכללים קשיחים כמו אלה הנהוגים בז’אנרים מוזיקליים אחרים.
בהונקר וחביב-חכימי, שניהם נגני ג’ז חובבים, פיתחו מערכת מבוססת רשתות נוירונים ולמידה עמוקה הפועלת בכמה שלבים. בשלב הראשון לומדת המערכת את אומנות הג’ז על סמך מאגר גדול של קטעי סולו המכיל מאות יצירות של ענקי ג’ז ובהם צ’רלי פרקר, סטן גץ ודקסטר גורדון. לאחר מכן היא לומדת את טעמו האישי של המשתמש, ובסופו של דבר היא מייצרת מוזיקה מקורית על סמך שני מקורות אלה. כל תו חדש ביצירה מבוסס על אוסף התווים שלפניו והיכרות של המערכת עם יצירות קודמות ועם המבנה של אקורד מוזיקלי.
המערכת החדשה, BebopNet, מצליחה חלקית לספק אפיון אובייקטיבי של העדפותיהם המוזיקליות הסובייקטיביות של המשתמשים. המחקר כלל גם ניתוח של האלתורים ובחינת קרבתם המוסיקלית לאלתורי המקור שעליהם אומנה המערכת. לפי ניתוח זה התברר כי האלתורים שייוצרו אינם גניבה מוסיקלית (פלגיאט) אלא קטעים מקוריים. בשלב הפיתוח הנוכחי, מבהיר פרופ’ אל-יניב, “המערכת אומנם מפיקה אלתורים מעניינים, ובאופן מפתיע לעיתים אף ערבים לאוזן, אולם עדיין איננו קרובים לייצור אילתורי ג’ז מקצועיים (אנושיים). אנחנו מעריכים שאפשר יהיה לשפר משמעותית את איכות האלתורים באמצעות לימוד ישיר מסיגנל קול (אודיו) שיאפשר להרחיב משמעותית את מדגם האימון. לדעתנו העבודה מחדדת אתגר מהותי בדרך לבנייתן של מכונות המסוגלות לייצר אומנות ברמה אנושית. אתגר זה הוא היכולת להעריך ולמדל באופן מהימן וממוכן איכות סובייקטיבית של יצירות אומנות. פיצוח אתגר זה יאפשר התקדמות משמעותית בתחום.”
הרב לורד יונתן זקס, מנהיג דת בינלאומי, הוגה דעות ומחבר עטור פרסים שכיהן כרב הראשי של חבר העמים הבריטי בשנים 2013-1991 נפטר אתמול בגיל 72.
בשנת 2018 העניק הטכניון לרב זקס תואר דוקטור לשם כבוד “בהוקרה על תרומה בת עשרות שנים לשימור מסורת האמונה היהודית ועל העשרת הזהות היהודית; בהערצה על מעמדו כמנהיג דתי בינלאומי וכקול מוסרי מוערך בעולם; וברחשי תודה על מסירותו האיתנה למדינת ישראל ולעם היהודי.”
בטקס בטכניון נשא הרב זקס דברים בשם מקבלי התארים. הוא אמר כי “זהו כבוד גדול לקבל תואר כבוד מהמוסד שפיתח תרופה לפרקינסון, רשם פריצות דרך בעולם המידע והוביל את פיתוח כיפת ברזל. ישראל מוכיחה כיצד אפשר להיות בן 70, או כמעט בן 4,000 שנה במקרה של העם היהודי, ולהישאר צעיר. חלק מיכולתה של מדינת ישראל להישאר צעירה טמון בטכניון. הטכניון הוא דוגמה חיה ל’תיקון עולם’, להרכבה של עולם מפורק. והוא עושה זאת מעצם הימצאותו בלבה של כלכלת ההייטק הישראלית, אומת הסטארט-אפ. כל פיתוח טכנולוגי שמקורו בישראל, בין אם מדובר בטכנולוגיה רפואית, בננוטכנולוגיה, טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיית מידע, שיפר את חייו של האדם.”
במסגרת קורטוריון 2018 התקיים בטכניון דו שיח בנושא מדע ודת בהשתתפות הרב זקס וחתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בסוגייה “האם אלוהים משחק בקוביות?” לצפייה באירוע לחצו כאן
יהי זכרו ברוך.
לדברי הרב זקס בטקס מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד ב-2018 – כאן
אנסטסיה קולומייץ נולדה ולמדה באוראל, רוסיה, שם השלימה תואר ראשון באומנות ותואר שני בעיצוב גרפי. בכל שנות לימודיה באקדמיה עבדה בעיצוב, בעיקר בתיאטרון ובהקמת תערוכות. בשנת 2014 עלתה לישראל ואחרי לימודי עברית באולפן החלה ללמוד לתואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי בטכניון בראשון פרופ’ עזרי טרזי. “הלימודים היו קשים בעיקר כי העברית שלי עוד לא הייתה טובה, אבל לאט לאט למדתי ואני שמחה על הבחירה במסלול הזה.”
עיסוקיה העיקריים בלימודי התואר הם חקר עיצוב תעשייתי ותכן מוצרים בשימוש טכנולוגיות תלת-ממד. המחקר שלה נערך בהנחייתם של פרופ’ טרזי ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה גרובמן ובסיועם של מהנדסי מכון המתכות בטכניון.
אף שאינה מוזיקאית מקצועית היא חובבת מוזיקה ותיקה שלמדה פסנתר במשך חמש שנים, ושניים מארבעת ילדיה הם כנרים. כך לדבריה נולד הרעיון לפתח כלי נגינה בהדפסת תלת-ממד. לדבריה, “לטיטניום פוטנציאל מוזיקלי משמעותי, אבל קשה מאוד לעבד אותו ולכן הוא אינו נפוץ כחומר גלם לייצור כלי נגינה. התפתחותה של הדפסת התלת-ממד שיפרה את האפשרות לעשות זאת, ועדיין יש כאן המון עבודת מחקר ופיתוח הכוללת אופטימיזציה של פני שטח, ליטוש פנימי ובחינת ההשפעה של גאומטריה על תכונות מוזיקליות.” בהמשך, אולי במסגרת דוקטורט, היא מקווה לשפר את תכונותיה המוזיקליות של החלילית ולאפשר התאמה אישית של חליליות מודפסות לנגנים ספציפיים.
הארגון האירופי למדע וטכנולוגיה של מזון, EFFoST, יקיים בשבוע הבא את הכנס השנתי שלו תחת הכותרת “מגשרים בין הייטק, פודטק ובריאות: חדשנות ממוקדת-צרכן”. הכנס יתקיים באופן מקוון בתאריכים 12-10 בנובמבר 2020 בהשתתפות יותר מ-400 חוקרים, אנשי תעשייה וסטודנטים ובהובלת חוקרים בטכניון.
הכנס ידון במגוון רחב של נושאים בקדמת המדע והטכנולוגיה של מזון, תזונה וקיימות ויארח חוקרים מהמובילים בעולם וכן שלוש חברות סטארטאפ ישראליות: Redefine Meat, זוכת תוכנית ההאצה EIT Food Accelerator network בטכניון בשנת 2018, שפיתחה טכנולוגיה להדפסת בשר ותחליפי בשר; Amai Proteins המפתחת ממתיקים חדשניים; ו-Solutum המובילה פריצות דרך בתחום אריזות המזון.
היום הראשון של הכנס יועבר בשידור חי בהשתתפות מומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה ובהם מרצים מהטכניון, מארה”ב, מבלגיה, משוויץ, מקנדה, מניו-זילנד ומאוסטרליה וכן מומחים מנסטלה (שוויץ) ומ-Good Food Institute (ארה”ב). ביום השני וביום השלישי יערכו מושבים מקבילים, שבהם ישודרו הרצאות מוקלטות מראש וייערכו מפגשים עם המרצים בשידור חי.
זאת הפעם הראשונה שכנס בינלאומי חשוב זה, שמתקיים מאז 1986, ייערך בהובלת חוקרים ממוסדות שמחוץ לגבולות אירופה. בשנה שעברה הוחלט ב- EFFoST לקיים את הכנס לראשונה בטכניון, אולם בעקבות משבר הקורונה יתקיים הכנס במתכונת מקוונת.
את כנס EFFoST2020 ארגנו חוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ’ אורי לזמס (יו”ר הכנס), פרופ’ אסתי סגל, ד”ר מאיה דוידוביץ פנחסי וד”ר אבי שפיגלמן עם ד”ר צביקה חיוקה מהאוניברסיטה העברית.
לדברי פרופ’ לזמס, “גידול האוכלוסין, מגפת הקורונה והמודעות הגוברת לבריאות האדם ולאיכות סביבה מציבים אתגרים חדשים בפני תעשיית המזון ורק שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה יאפשר לנו לייצר פתרונות חדשניים, יצירתיים ומבוססי מדע. זאת בדיוק מטרת הכנס – לחלוק ידע מדעי וטכנולוגי ולייצר שותפויות שיעצימו את יכולתו של סקטור המזון לספק פתרונות בריאים, טעימים ומגוונים העולים בקנה אחד עם המודעות הסביבתית והרבגוניות האנושית.”
את הכנס יפתחו נשיאת EFFoST פרופ’ אולגה בייוסו-מרטין ויו”ר הכנס הנוכחי פרופ’ אורי לזמס, ולאחר מכן יתקיימו שלושה מושבים עוקבים. המושב הראשון יתמקד במדע, טכנולוגיות מזון ובריאות במאה ה-21, השני בחדשנות וביזמות בסקטור המזון והשלישי באתגרים ובהזדמנויות להזנת העולם היום ומחר. מושבים אלו יכללו הרצאות של מיטב המומחים במגוון נושאים ובהם הרגלי אכילה, איזון תזונתי ומזון מעובד (פרופ’ דיויד רובנהיימר, אוסטרליה), אריזות חכמות, מניעת זיהום מזון והארכה של חיי המדף שלו (פרופ’ אסתי סגל מהטכניון); שימוש בבינה מלאכותית בפיתוח מזון (פרופ’ כריסטוף הרטמן, נסטלה, שוויץ); תכנון מושכל של ייצור-מזון מבוזר ופרסונליזציה של מזון (פרופ’ אלחנדרו מרנגוני מאוניברסיטת גוולף, קנדה); חדשנות מבוססת-מדע בעולם המזון (פרופ’ ג’וליאן מקלמנטס, מאוניברסיטת מסצ’וסטס בארה”ב); ועיבוד מזון ללא חימום (פרופ’ אינדרווטי אוי מאוניברסיטת אוטגו, ניו זילנד).
“זאת תקופה לא פשוטה, ובוודאי תקופה מאתגרת מאוד לעריכת כנסים בין-לאומיים, ואין זה פלא שזה אחד הכנסים הבולטים היחידיים בתחום המזון המתקיים בתקופה זו,” אמר פרופ’ לזמס. “למרות הקשיים הרבים התעקשנו לא רק על קיומו של הכנס אלא גם על הרמה הגבוהה של המרצים ושל ההרצאות הרבות. המגפה הנוכחית, שהובילה למחסור במוצרים ולהסתערות על רשתות המזון, מדגישה את חשיבות תחום המזון לחיים המודרניים ומעלה צורך בעידוד ייצור יעיל, ייצור מקומי ושינוי התפיסות הקיימות לגבי שרשראות האספקה של ענף המזון. אין לי ספק שכנס EFFoST2020 יוביל להבנה טובה יותר של האתגרים שעומדים בפנינו ולגיבוש פתרונות שיקדמו את המגוון בעולם המזון, את זמינותם של מוצרים ואת השפעותיהם על אורחות חיינו, על בריאותנו ועל הסביבה.”
ד”ר גלעד רוזנבלט וד”ר בוריס שמחוביץ, שהשלימו את כל תואריהם בטכניון, הם הזוכים במקום הראשון בתוכנית BizTEC לשנת 2020. ההכרזה על זכייתם התקיימה באירוע הגמר שהתקיים לאחרונה באופן מקוון. השניים פיתחו את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות.
ד”ר גלעד רוזנבלט וד”ר בוריס שמחוביץ עם המערכת שפיתחו.
תוכנית היזמות BizTEC מתקיימת כיום במסגרת t-hub – מרכז החדשנות והיזמות בטכניון בראשות פרופ’ עזרי טרזי. התוכנית נוסדה בטכניון ב-2004 כדי לטפח יזמים מתחילים המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התוכנית מספקת לצוותים המשתתפים ליווי מקצועי צמוד של מנטורים מהאקדמיה והתעשייה. ב-16 שנות קיומה של התוכנית גייסו בוגריה יותר מ-750 מיליון דולר והקימו חברות מצליחות רבות ובהן Houseparty, Breezometer, Via Surgica, Gusto, Augmedics, VocalisHealth ו-Windward.
השנה, על אף משבר הקורונה, רשמה התוכנית שיא במספר המשתתפים: 110 סטודנטים ובוגרים החלו את התוכנית, כ-80% מהם מהטכניון, ואת חצי הגמר עברו כ-30 – רובם סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון. שיעור הנשים בתוכנית גדל ל-28% והמארגנים מאמינים שמגמה זו תימשך בשנים הבאות.
“משבר הקורונה השיב את המחקר המדעי ואת הטכנולוגיה לקדמת הבמה ולשיח הציבורי,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון שפתח את האירוע, “משברים מהסוג שאנו חווים כעת מביאים עמם לא רק קשיים אלא גם הזדמנויות וכיוונים חדשים. הם מערערים פרדיגמות ומוציאים את כולנו מאזור הנוחות, זה הזמן ליצירתיות ולחדשנות. אומרים שהצורך הוא אבי ההמצאה, משבר הקורונה הוביל לעשרות מחקרים פורצי דרך בטכניון, שחלקם אף הבשילו תוך חודשים ספורים למסחור טכנולוגי ולהקמת חברות הזנק חדשות.”
ד”ר בוריס שמחוביץ
באירוע התארח שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. שי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, הוא יזם ומשקיע שפיתח את פלטפורמת היזמים “אצטדיון הסטארטאפ” ונכלל ברשימת 70 אנשי המופת של ההייטק הישראלי. “הייתי אחד המשקיעים הראשונים ב-BizTEC וזה מרגש לראות את ההמשכיות של התוכנית ואת ההצלחות של בוגריה,” אמר השר. על ההסכם עם איחוד האמירויות אמר שי כי משרדו מקדם שיתופי פעולה עם האמירויות ועם בחריין וכי הוא מקווה כי אלה יובילו לשילוב כוחות בין יזמים מישראל וממדינות אלה.
באירוע נכחו גם נציגים מאיחוד האמירויות ובהם שירקאנת טאקר מרשות החדשנות באיחוד. המשקיע סלים חסן, בוגר אוקספורד וקיימברידג’, בירך את הנוכחים ואמר כי “איני זקוק להקדמה לגבי הטכניון. לפני 12 שנים פגשתי יזם ישראלי בלונדון, שהקים את אחת החברות שאני מנהל היום. הוא בוגר הטכניון, אביו לימד פיזיקה בטכניון וגם השותף שלו הוא בוגר הטכניון, כך שאני מכיר את הטכניון היטב. BizTEC היא אחת התוכניות הטכנולוגיות הטובות בישראל, והיא נוסדה ב-2004 – השנה שבה ייסדתי את Privity, חברת ייעוץ לקרנות הון סיכון. לכן אנחנו בני אותו גיל.”
חסן הציג את חייו בשישה דגלים: פקיסטן, שם נולדו הוריו; פיג’י, שבה הוא עצמו נולד; ניגריה שבה גדל; בריטניה, שם למד באוקספורד ובקיימברידג’; יפן – המדינה הראשונה שהציעה לו עבודה; ואיחוד האמירויות, שבו הוא עובד כיום. הוא אמר כי “כעת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור, נדמה ששני קווים מקבילים נפגשו והובילו לחתימת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-15 בספטמבר 2020, ואני מקווה שכעת נפתחות אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בינינו ליזמים נוספים שייצאו מ-t-hub, מרכז היזמות בטכניון.”
את תוכנית BizTEC מנהל אוהד יניב, שגם הנחה את האירוע. לדבריו, “תוכנית BizTEC היא יחידה מובחרת במרחב תוכניות היזמות בעולם בכלל ובאקוסיסטם הישראלי בפרט. נדיר מאוד שיש הצלחות רבות כל כך שיוצאות מתוכנית המיועדת למיזמים בשלבים מוקדמים במיוחד (לעיתים היזמים מגיעים עם רעיון בלבד ללא מצגת). הסיבות לכך נעוצות בגב החזק שהטכניון יודע להעניק ליזמים בתוכנית, בניסיון הרב שהצטבר בעבודה עם מיזמים בשלב early stage (התוכנית הינה מהותיקות בעולם בתחום) וביצירת מסלול מאתגר שמסיימים רק היזמים הנחושים ביותר. זאת ולידציה משמעותית מאוד למשקיעים שרוצים לדעת איפה לשים את כספם. אני מבקש להודות למנטורים, לשופטים, למרצים, לחברים ולשותפינו בעשייה משרד פרל כהן, פועלים-טק, קרן רוטשילד ובמיוחד ליהודה ודיתה ברוניצקי על הגב, התרומה, הזמן והליווי של התחרות לאורך שנים.”
ד”ר גלעד רוזנבלט
לצד הפיתוח הזוכה, LightCode, הוצגו באירוע הפיתוחים של הקבוצות הבאות:A-chord (מקום שני) – איתור מוקדם של התפרצות בקרב חולי סכיזופרניה, Harmony(מקום שלישי)– ניטור לביש העוקב אחר רמות ההורמונים בדמן של נשים העוברות תהליך של הפריה חוץ-גופית, FootVibes- טכנולוגיה לשיקום הליכה, SoundFlow – ניטור שינויים משמעותיים בזרימת הדם בכלי הדם, A- Lectio – ספריית ידע-פתוח המחברת את חברי הקהילה המדעית בפלטפורמה דיגיטלית המאפשרת להם ליצור ידע ולצרוך ולנהל אותו, EasyLine – טכנולוגיית צנתור חדשה המפחיתה משמעותית את שיעור הכשלונות בניתוחים אלה, Experium – מערכת לבישה המפחיתה את חשיפתם של צוותים רפואיים לנגיפים ולחיידקים הנישאים באוויר, Robotip medical – קטטר כלי דם לצינתורים המאופיין ביכולת מתקדמת לשינוי צורה, זאת באמצעות טכנולוגיה חדשנית של רובוטיקה רכה ו-WatchAfter – טכנולוגיה לאיתור אוטומטי של מקרי התעללות בילדים בגנים ובמעונות.
המדע שמאחורי המקום הראשון:
הזוכים בפרס הראשון, גלעד רוזנבלט ובוריס שמחוביץ, פיתחו כאמור את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות. פיתוח תרופה חדשה אורך כעשור ומצריך השקעה של מיליארדי דולרים. למרות זאת, כ-90% מהתרופות המגיעות לשלבי הפיתוח הקליניים “נופלות” בדרך לשוק. שיעור הכשלונות הגבוה מוביל לכך שההחזר על ההשקעה נמוך ושמחיריהן של תרופות חדשות גבוהים מאוד.
מרבית התרופות מבוססות על מולקולות קטנות הנקשרות לחלבונים בגוף. לכן, אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח תרופה הוא זיהוי מולקולות שייקשרו באופן הרצוי לאותם חלבונים. הבעיה היא שמספר המולקולות הפוטנציאליות גדול ממספר הכוכבים בשמים, ולכן כדי לאתר מולקולה מתאימה נדרשת לעתים סריקה של כמיליון מולקולות.
מערכת LightCode
בשנים האחרונות הולכת ומתבססת גישה חדשה לגילוי תרופות המבוססת על פרגמנטים (fragment-based drug discovery) – מולקולות קטנות מאוד המשמשות כאבני בניין כימיים מהם מרכיבים את מולקולת התרופה. גישה זו גורסת כי בחירה נכונה של פרגמנטים תאפשר יצירת מולקולת-תרופה בעלת אחוזי הצלחה גבוהים יותר תוך חסכון בזמן ועלות. כך התפתח הצורך באפיונם של אותם פרגמנטים וזיהוי פוטנציאל ההיקשרות שלהם לחלבון היעד. אך כיוון שהפרגמנטים קטנים מאוד, ההיקשרות שלהן לחלבון חלשה, וקשה לגילוי.
המכשירים העושים זאת כיום נחלקים לאלה המספקים תוצאות בתפוקה גבוהה (הרבה בדיקות בזמן נתון) אך במהימנות מוגבלת, ואלה המספקים תוצאות מדויקות אך בקצב נמוך (למשל התקני תהודה מגנטית). השילוב בין מהירות ודיוק באותו מכשיר הוא אתגר עצום שנתקל במכשולים רבים. זה האתגר שהמערכת החדשה פותרת.
הפיתוח של רוזנבלט ושמחוביץ מתבסס על גילויים של גלי אור ייחודיים המתקיימים במבנים ננומטרים. הגילוי, שהושג במסגרת עבודת הדוקטורט של רוזנבלט, הבשיל לכדי מערכת אבטיפוס באמצעות שיתוף הפעולה בין השניים. בעקבות הוכחת היתכנות ראשונית הם קיבלו סיוע כספי מרשות החדשנות לצורך בניית המערכת, ותרגמו את הישגי המדע הבסיסי לטכנולוגיה ממשית.
שניהם בוגרי טכניון “מלאים”. שמחוביץ השלים בטכניון תואר ראשון ושני בפיזיקה, אחריהם עבד בתעשיית המוליכים-למחצה, ותואר שלישי בננוטכנולוגיה בהנחייתו של פרופ’ גיא ברטל. רוזנבלט השלים תואר ראשון משולש – הנדסת חשמל, פיזיקה, ומתמטיקה – ותואר שני ושלישי בפקולטה להנדסת חשמל בהנחייתו של פרופ’ מאיר אורנשטיין. השניים נפגשו בתקופת הדוקטורט, שלאחריה החלו לעבוד יחד בקבוצת המחקר של פרופ’ אורנשטיין, ופרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review X.
“הטכניון עיצב את חיי המקצועיים והאינטלקטואליים,” אומר רוזנבלט, “והחיבור עם בוריס היה מעולה גם בהיבט המקצועי וגם בקטע האישי – למשל בטיפוס הרים ביחד. עברנו יחד כברת דרך ולמדנו שמהוויכוחים והמחלוקות אפשר ליצור דברים חדשים.”
לדברי שמחוביץ, “תוכנית BizTEC התלבשה לנו מצוין על התקופה הזאת, כשכבר היינו בעיצומה של הוכחת היתכנות מעשית. התוכנית קידמה אותנו המון וסיפקה לנו כלים חשובים מאוד שמסייעים לנו לתרגם את הפיתוח לפלטפורמה עסקית.”
רוזנבלט מציין כי “המסירות והמחויבות של אוהד יניב לאירוע, ולתוכנית בכלל, היו מעל ומעבר, וזה ניכר בהצלחת התוכנית.”
