חודש: אוקטובר 2019

1969 הייתה שנה חשובה בהיסטוריה של הטכניון – באותה שנה הוקמה המחלקה למדעי המחשב. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1972, סיים המחזור הראשון את לימודיו בפקולטה, עם שישה סטודנטים וארבע סטודנטיות. לאחרונה, חמישים שנה מאז הקמתה, סיימו 300 בוגרים את לימודיהם בפקולטה (מחזור תשע”ט).

בחמישים שנות קיומה של הפקולטה התרחב המחקר והעמיק, וחברי הסגל בפקולטה חתומים על המצאות, פיתוחים ומחקרים פורצי דרך. אלה כמה מהבולטים שבהם: אלגוריתם למפל-זיו, שפורסם ב-1977 על ידי פרופ’-מחקר יעקב זיו ופרופ’ אברהם למפל  ושימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ZIP; פיתוח לשיפור מצלמות תלת-ממד שפיתח פרופ’ רון קימל ונמכר לאינטל; ופריצות לרשת הסלולר GSM בהובלת פרופ’ אלי ביהם.

 

לחגיגות יום ההולדת ה-50 שערכה הפקולטה אתמול (ג’) הגיעו אלפי סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים עם בני משפחותיהם. הם נהנו מאירוע חוויתי של  מדע וטכנולוגיה לכל המשפחה, שכלל סדנאות והפעלות לילדים ולמבוגרים והרצאות מדעיות במתכונת “מדע על הבר”. את הקהל הרב בירכו בוגרי הפקולטה לדורותיה: ד”ר יואל מארק, סגנית נשיא באמזון העולמית; ד”ר ערן אדן, שותף, מייסד ומנכ”ל MEMED; קרין אייבשיץ-סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, ד”ר קירה רדינסקי, שותפה ומייסדת ויו”ר Diagnostic Robotics, ועודד כהן, מנהל מרכז המחקר של IBM.

 

“ביובל שנים בנינו כאן בית לתפארת,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ דן גייגר. “הפקולטה היא עמוד השדרה של תעשיית ההייטק הישראלית ובוגריה משמשים בעמדות מפתח במשק הישראלי. מדעי המחשב הוא תחום הנוגע יותר ויותר בכל תחומי החיים. מדע שמספק אתגרים ומנפיק הצלחות בקצב מסחרר: בינה מלאכותית, למידת מכונה, סייבר, שיפור מתמיד ביכולות לארגן נתונים, להשתמש בהם בדרכים יצירתיות, ולהגן עליהם. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר בוגרי התואר הראשון במדעי המחשב ועלייה ב-90% בבוגרי תואר שני. השנה גם התבשרנו שהפקולטה זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה ואנו גאים בכך מאוד.”

 

“תולדות הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הן מופלאות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון,  “כולנו עוקבים בגאווה אחר נסיקתה. נותר רק לאחל לסטודנטים, לחברי הסגל ולעובדים חג יובל שמח. עלו והצליחו – אני בטוח בכך.”

 

 

קבוצת תלמידי תיכון של Israel FIRST מתיכון אזורי מגידו קיבלה אישור ביטחוני מיוחד לייצג את ישראל ולהשתתף באולימפיאדת רובוטיקה שהתקיימה בדובאי. הקבוצה זכתה במקום הראשון בקטגוריית הניקוד הגבוה ביותר מבין 191 מדינות, כמשלחת היחידה עם מאזן נצחונות מושלם

 

משלחת הרובוטיקה של Israel FIRST* הפועלת בהובלת הטכניון, זכתה במדליית כסף באולימפיאדה העולמית  Global Challenge FIRST  שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בדובאי. בתחרות השתתפו 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית המורכבת מחמישה תלמידי תיכון אזורי מגידו, לקחה חלק בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר כראש הברית, הכוללת משלחות מאיטליה, אוגנדה ואוסטרליה. נבחרת ישראל זכתה בגמר במדליית כסף לאחר שסיימה את שלב המוקדמות בדירוג הנקודות הגבוה ביותר והיחידה עם מאזן ניצחונות מושלם (9-0-0). בנוסף, קיבלה הנבחרת פרס מיוחד עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

ביום רביעי ה- 23 באוקטובר בשעות הלילה, לאחר שקיבלו אישורים בטחוניים מתאימים לנסיעה, יצאה משלחת המייצגת את ארגון Israel  FIRST לתחרות האולימפיאדה ברובוטיקה- FIRST Global Challenge   בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות. חמשת בני הנוער, שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל – נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומרי ברעם מיקנעם-עילית, לוו על ידי שני מנטורים – אסנת דומן וניסים לוי ובאבטחה אישית צמודה על מנת להבטיח את שלומם בדובאי.

המשלחות מכל רחבי העולם התחרו באמצעות רובוטים פרי פיתוחן בכדי להתמודד עם אתגר איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה, וצברו ניקוד על סמך יכולתם ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. המשלחת יצאה לדובאי בחסות משרד החינוך, בתמיכת משרד  המדע והטכנולוגיה, המועצה האיזורית מגידו וחברת  Tama ובסיוע משרד החוץ.

האלוף (מיל’) אביהו בן-נון, יו”ר Israel   FIRST:

“אני גאה ומעריך את הקבוצה ואת רוח התחרותיות שהפגינו, ההתמדה והמקצוענות. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה וכבוד ל -Israel  FIRST ולכל מדינת לישראל. אנו מודים לשותפינו במשרד המדע, משרד החינוך והמועצה האיזורית מגידו על תמיכתם. הבעת אמונם בנבחרת משקפת את ההשפעה החיובית של ארגון  Israel  FIRST על הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל”.

 

“הפרויקט הוא חלק מהפעילות החינוכית הקדם אקדמית של הטכניון שמטרתה לעודד בני נוער ללימודי מדע והנדסה,” אמר פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים והמנהל האקדמי של התוכנית, “זאת כדי להבטיח שישראל תמשיך להוביל מבחינה טכנולוגית ולעמוד בחזית המחקר העולמי. הטכניון שותף בתוכנית FIRST מיום הקמתה.”

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״הנבחרת השיגה השיג חסר תקדים במיקומה ובאיכויותיה. למעשה, לא היה לי ספק שישיגו הישגי עצומים, וכך גם אמרתי להם בפגישתנו, ערב יציאתם לתחרות. זאת פשוט גאווה לאומית אמיתית והוכחה נחרצת לחשיבות החלטת הממשלה שהובלתי עם כניסתי לתפקיד: לממן את המשלחות הללו, מתקציב המשרד״.

סמנכ”ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, עופר רימון: “משרד החינוך תומך בפעילות FIRST ישראל בשנים האחרונות ושותף מלא בהצלחות ובהישגים של תלמידי ישראל המשתתפים בתכנית”.

 

ארגון  FIRST, הוקם בארה”ב בשנת 1989 ע”י היזם דין קיימן, במטרה לקרב ילדים ונוער לתחומי המדע והטכנולוגיה. הארגון משתמש במודל של תחרויות ספורטיביות בהן יש קבוצות שמתחרות זו בזו בהתמודדות עם אתגר, ומקיים תחרויות בין רובוטים שנבנו על ידי ילדים ובני נוער. בתכניות FIRST  ברחבי העולם משתתפים מעל 570,000  ילדים ובני נוער.

FIRST Israel פועל משנת 2005 כמלכ”ר בחסות הטכניון ובראשו עומד האלוף (מיל’) אביהו בן נון. בארץ משתתפים מעל 14,000 ילדים ובני נוער מגן חובה ועד גיל 18 מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.

יו”ר FIRST GLOBAL  הוא פרופ’ פרץ לביא, שהיה עד לאחרונה נשיא הטכניון.

 

 

 

פתיחת שנה: יותר מ-2,000 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון

בשנת הלימודים תש”ף ילמדו בטכניון יותר מ-16,500 סטודנטים

כ-2,060 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון. בשנת תש”ף ילמדו בטכניון כ-16,520 סטודנטים – כ-12,250 לתואר ראשון וכ-4,270 לתארים מתקדמים (מגיסטר ודוקטור). השנה ילמדו בטכניון 294 סטודנטים בינלאומיים לתארים מתקדמים. נתונים אלה מעודכנים ליום הפרסום.

במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) ילמדו השנה 172 סטודנטים. בתחילת דרכו של המרכז התקיימו במסגרתו לימודים בהנדסה אזרחית וסביבתית בלבד, והשנה יתקיימו בו גם לימודים בהנדסת מכונות, בהנדסה כימית ובהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. רוב הסטודנטים שסיימו בשנה החולפת תואר ראשון במרכז הלאומי – 22 מתוך 42 – ימשיכו לתואר שני בטכניון. בתוכנית הלימודים המתקיימת במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ילמדו 144 סטודנטים, ובמכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) ילמדו 727 סטודנטים.

בדבריו אתמול ציין נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון כי “כמעט מאה שנים חלפו מאז החלו הלימודים בטכניון בכיתה שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאז אותה התחלה צנועה, ותוך היצמדות מתמדת לחזון מייסדיו, העמיד הטכניון למעלה משמונים אלף מהנדסים, חוקרים ורופאים, שתרומתם האדירה למדינה ולחברה ניכרת בכל פינה. הטכניון השכיל להוות במשך שנות קיומו אי של מתינות וסובלנות כלפי האחר, והידע שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו נועד בסופו של דבר גם לשרת את החברה ולשפר את איכות החיים על הפלנטה הזאת למען הדורות הנוכחיים והדורות הבאים.”

הטכניון ממשיך בתנופת הפיתוח בקמפוס – בכיתות חדשות, במעונות נוספים, במתקני ספורט ובתשתיות נוספות לרווחת הסטודנטים – ובה בעת ממשיך בהרחבת פעילותו הבינלאומית עם שיתופי פעולה מחקריים ביותר מ-200 אוניברסיטאות ברחבי העולם. הטכניון ממשיך להוביל בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, המציב אותו בראש אוניברסיטאות המחקר בישראל בדירוג איכות ההוראה.

השנה ישלב הטכניון, לראשונה בישראל, את סוגיית הבטיחות בבנייה בקורס חובה. התחום יועבר כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה” בפקולטה על ידי ד”ר אבי גריפל, מהמומחים המובילים בתחום הבטיחות בעבודה.

 

בסרטון: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מברך את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה החדשה.

 

 

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים שהובילו את פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9, המהווה פריצת דרך בעריכה גנטית – פרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג; ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס על תרומתו למדעי המחשב.

פרופ’ עמנואל שרפנטייה היא מומחית במנגנוני בקרה המכוונים התפתחות מחלות (pathogenesis) ובמנגנוני הגנה של חיידקים המחוללים מחלות בבני אדם. בשנת 2013, בתום קריירת מחקר בצרפת, בארצות הברית, באוסטריה ובשוודיה היא גויסה לאגודת הלמהולץ בגרמניה. ב-2015 היא התמנתה לראש מכון מקס פלאנק לביולוגיה זיהומית בברלין, וב-2018 יסדה מכון מחקר עצמאי – מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים. מאז 2016 היא משמשת פרופסור של כבוד באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

פרופ’ ג’ניפר דאודנה היא פרופסור בפקולטה לכימיה ובפקולטה לביולוגיה תאית ומולקולרית באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ועומדת בראש קתדרת הנשיא ע”ש לי קא-שינג. דאודנה עומדת גם בראש המכון לגנומיקה חדשנית. מאז 1997 היא משמשת חוקרת בבית הספר לרפואה הווארד יוז, ומאז 2018 – חוקרת בכירה במכון גלאדסטון.

פרופ’ פנג ז’אנג הוא מומחה בביולוגיה מולקולרית ובביו-הנדסה. הוא חבר במכון קור הפועל במסגרת מכון ברוד ב-MIT ובהרווארד, כחוקר במכון מקגאוורן לחקר המוח ב-MIT וכפרופסור למדעי המוח ב-MIT. בנוסף הוא משמש חוקר בבית הספר לרפואה הווארד יוז.

זמן רב לפני פריצת הדרך בעריכת גנים בטכנולוגיית CRIAPR חקרו פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה, כל אחת במעבדתה, מערכות הגנה של חיידקים. פרופ’

דאודנה ופרופ’ שרפנטייה נפגשו לראשונה בחודש מרץ 2011, ותוך זמן קצר פרסמו ב-Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו החלבון החיידקי Cas9

מזהה יעדים בדי-אן-איי ומדגים את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי (Jinek et al., Science, 2012) .

באופן עצמאי וללא קשר לשתיהן, פרופ’ ז’אנג למד על מערכת CRISPR-Cas9 כמספרי די-אן-איי המונחים על ידי אר-אן-איי בחיידקים בפברואר 2011. בינואר 2013 הוא פרסם ב-Science, עם קבוצת המחקר שלו, את מאמרו ההיסטורי (Cong et al., Science 2013) המתאר את ההצלחה ביצירת CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים.

תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

על תפקידם בגילוי ובפיתוח CRISPR-Cas9 כ”מספריים מולקולריים” זכו הפרופסורים שרפנטייה, דאודנה וז’אנג בפרסים יוקרתיים ובהם Canada Gairdner International Award לשנת 2016, פרס טאנג לשנת 2016 ופרס המרכז הרפואי אלבני לשנת 2017. פרופ’ שרפנטייה ופרופ’ דאודנה זכו גם בפרס פריצת דרך במדעי החיים לשנת 2015.

פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה

ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). בהקשר זה הוא הגדיר רמות של מורכבות המאפיינות תופעות חישוביות מרכזיות ובעיות פרדיגמטיות

במגוון תחומים.

הוא תרם רבות גם לתחום שהוא מכנה “עדשה אלגוריתמית”, הרלוונטי לתחומים רבים ובהם ביולוגיה ואבולוציה, כלכלה ותורת המשחקים, בינה מלאכותית, רובוטיקה, רשתות ואינטרנט. פרופ’ הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה.

ליאו הארווי (1973-1887) היה תעשיין וממציא. הוא היה ידיד מסור של הטכניון ושל מדינת ישראל ותומך נלהב בשניהם.

במרוצת השנים, יותר מרבע מזוכי פרס הארווי קיבלו לימים את פרס נובל.

 

טקס הענקת הפרס יתקיים בנובמבר 2019 בטכניון.