חודש: יולי 2019

האקולוג ד”ר אסף שוורץ מהטכניון מוביל צוות רב-לאומי החוקר את השפעת המינים הפולשים בישראל ובאירופה: “חשוב למנוע שחרור של מינים לא מקומיים בטבע”

 

מינים פולשים הם צמחים או בעלי חיים שהועברו על ידי בני אדם, בכוונה או בשוגג, למקומות שלא היו בהם קודם לכן, והם מתבססים בהם ומאיימים על מינים מקומיים ועל מערכות אקולוגיות.

בעשרות השנים האחרונות התבססו בארץ ובעולם עשרות אלפי תוכים פולשים המאיימים על המגוון הביולוגי המקומי ועלולים לגרום נזק רב לחקלאות. האקולוג ד”ר אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הוביל בשנים האחרונות צוות רב-לאומי של חוקרים, אקולוגים, מנהלי שמורות טבע ומקבלי החלטות שנועד להתמודד עם איום זה. הצוות פועל במסגרת יוזמת  ParrotNet המתקיימת כחלק מ-COST – התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה –  במטרה לחקור את ההשלכות של פלישת התוכים הגדולה ברחבי העולם.

 

כיום ניתן למצוא באירופה מעל מאתיים אוכלוסיות של מיני תוכים שמוצאם מדרום אמריקה ומהודו. “מדובר בפרטים שהובאו לארץ כחיות מחמד וחלקם שוחררו או ברחו מהכלובים ויצרו אוכלוסיות חופשיות עצומות,” אומר ד”ר שוורץ. “אוכלוסיות אלה הולכות וגדלות בכל שנה, וכיום חיים בארץ מעל 10,000 פרטים של דררות (ring-necked parakeet) ותוכי נזירי (monk parakeet), אבל הם אינם המינים היחידים.”

הצוות הרב-לאומי מציג, בשורה של פרסומים, מיפוי מבוסס-ראיות של אוכלוסיות התוכים הפולשים ומציע צעדים לבלימת הפלישה ולמניעת נזקים עתידיים. במאמר שפורסם בכתב העת Neobiota ערכו החוקרים סקירה שיטתית של הספרות המדעית הרלוונטית וניתחו את ההשלכות של פלישת התוכים על האדם ועל הטבע.

הממצאים מראים שנזקי פלישת התוכים מתבטאים בעיקר בחקלאות, בתשתיות ובתחרות עם מינים מקומיים. מרבית הנזק לחקלאות מתרחש באזורים ים-תיכוניים ולא בחלקים הממוזגים של אירופה.

בנוסף, למרות שנמצאו עדויות לתחרות אגרסיבית בין דררות למינים מקומיים, ברוב המקרים תחרות זאת לא הובילה לפגיעה משמעותית בגודלן של אוכלוסיות המינים המקומיים, ונראה שלפחות בשלב זה הנזק האקולוגי מצומצם. עם זאת, בסיביליה שבספרד נמצא שתוקפנותן של הדררות בתחרות על קינים מובילה לפגיעה חמורה באוכלוסיית ה-Nyctalus lasiopterus – עטלף הנמצא בסכנת הכחדה.

לבסוף, סקירת הספרות השיטתית הראתה שחלק ניכר מהידע על התוכים הפולשים מבוסס על תצפיות אנקדוטליות בלבד, ולכן דרושה עבודת מחקר נוספת כדי לבחון את השפעת התוכים הפולשים על מינים מקומיים.

 

“הדררות והתוכי הנזירי כבר ביססו אוכלוסיות גדולות בארץ ובאירופה,” אומר ד”ר שוורץ, “בסופו של דבר, ההחלטה על דרכים לצמצום הנזק נתונה בידיהם של מקבלי ההחלטות, אבל כמדענים חשוב לנו לציין שהדרך הטובה ביותר להילחם בפלישות המינים היא למנוע את השחרור של מינים לא מקומיים בטבע. מחקרים הראו שבאיים אפשר גם להכחיד אוכלוסיות של פולשים (למשל באיי סיישל), אבל באזורים יבשתיים כמו ישראל ואירופה אין פתרון קסם, ולכן חשוב לערוך מחקרי עלות-תועלת רחבים לפני שנוקטים צעדים שונים.”

 

למאמר המלא בכתב העת Neobiota לחצו כאן

 

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים

 

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף. להערכתם, פגיעה במנגנון זה מובילה למצבי חולי רבים, ולכן ממצאי המחקר עשויים להוביל להבנה טובה יותר של שיבושים ביולוגיים ולשיפור הטיפול בהם. את המחקר הובילו פרופ’ יואב ערבה והדוקטורנט עפרי לוי.

חלבונים הם מרכיב מרכזי בגוף האדם והם נבנים בריבוזום, בית החרושת התאי. הריבוזום משתמש בשני מרכיבים עיקריים בתהליך בניית החלבון: ה-mRNA (“השליח”), המכיל את המידע הנחוץ לבניית החלבון, וה-tRNA הנושא את חומצות האמינו – חומרי הגלם הדרושים לבניית החלבון.

המחקר שנערך בטכניון התמקד במשפחה ייחודית של אנזימים – אנזימי אמינו-אציל סינטטזות – הממלאים תפקיד חשוב בחיבור נכון של כל חומצת אמינו למולקולת ה- tRNAהמתאימה לה. הדיוק והיעילות של אנזימים אלה קריטיים לאיכות חומרי הגלם המגיעים לריבוזום ולכן גם לאיכותו של החלבון העתידי. תפקידם בתהליך זה נחקר כבר עשרות שנים על ידי קבוצות רבות ברחבי העולם, אולם חוקרי הטכניון גילו תפקיד נוסף של אנזימים אלה שלא היה ידוע עד כה.

קבוצת המחקר של פרופ’ ערבה גילתה כי בנוסף לחיבור חומצת האמינו ל-tRNA, האנזימים האמורים יודעים לווסת את שכיחותם בהתאם לכמות חומצות האמינו הזמינות. כאשר כמות חומצות האמינו גבוהה ויש צורך בכמות רבה של האנזים, האנזים מפעיל מנגנון שמגביר את ייצורו, וההיפך קורה כאשר אין צורך בכמות גדולה של האנזים. יתרה מכך, החוקרים פענחו את המנגנון המולקולרי שמוציא לפועל פעילות זו: האנזים מתחבר אל מולקולת ה-mRNA “שלו” באיזור דמוי-tRNA ומבקר את זמינותה לריבוזום.

אף שחוקרי הטכניון התמקדו במחקר הנוכחי באנזים אחד ממשפחת האמינו-אציל סינטטזות, הם מעריכים כי מנגנון זה של ויסות עצמי קיים בכל עשרים האנזימים במשפחה זו. מנגנון חכם זה מאפשר למולקולה לווסת את ייצורה לפי צורכי התא, וסביר שהתפתח בשלב מוקדם במהלך האבולוציה.

בשל תפקידם הקריטי של אמינו-אציל סינטטזות בקביעת איכות חומרי הגלם עבור הריבוזום, כל תקלה בפעילותם עלולה להביא לייצור חלבונים מזיקים. ואכן, מוטציות באנזימים אלה מעורבות במחלות רבות באדם. לכן, יתכן שמחקר זה יוביל להבנה טובה יותר של מצבי חולי ולפיתוח דרכים חדשות לטיפול בהם.

המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), הקרן הדו-לאומית למדע ארה”ב-ישראל ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI).

פרופ’ יואב ערבה השלים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות, תואר שני ושלישי במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי (2012) ופרס מאני להצטיינות בהוראה (2009). המעבדה בראשותו מתמקדת בחלבונים הנקשרים למולקולות אר-אן-איי ובאפיונים ביוכימייים ומולקולריים של תפקידיהם. לדבריו, “אנחנו משתמשים בשתי מערכות מודל עיקריות: תאי שמרים (שבהם נעשה המחקר המוצג כאן) ותאי עצב. באמצעות יצירת שינויים גנטיים במערכות אלה אנו מנסים להבין את משמעות הקשר בין חלבונים לאר-אן-איי ואת תרומתו לפיזיולוגיה התאית. המאמר הנוכחי הוא דוגמה קלאסית לעבודת המעבדה: זיהינו תופעה של קישור חלבונים למולקולות אר-אן-איי מסויימות, ותוך יצירת שינויים גנטיים הצלחנו לחשוף תפקיד פיזיולוגי חדש ואת המנגנון שעומד בבסיסו.”

למאמר המלא ב–  PLOS Biology לחצו כאן

 

 

הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, אישרר את מינויו של פרופ’ אורי סיון לנשיא הבא של הטכניון. פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר 2019 ויחליף את פרופ’ פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור. לצידו של הנשיא החדש תיכנס לעבודתה גם הנהלה חדשה.

אלה המינויים החדשים שאושרו על ידי הוועד המנהל של הטכניון בראשות מר גדעון פרנק:

פרופ’ עודד רבינוביץ’ – משנה בכיר לנשיא הטכניון

פרופ’ רבינוביץ’, מחזיק הקתדרה ע”ש אבל וולמן בהנדסה אזרחית מכהן כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון מאז שנת 2014. הוא סיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית (בהצטיינות ראויה לשבח) ותואר דוקטור במסלול המיוחד בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת דלאוור הצטרף לסגל הטכניון ב-2002. הוא זכה פעמיים בפרס גוטווירט להצטיינות במחקר לדוקטורט וקיבל פרסים רבים על הצטיינותו בהוראה, ובראשם פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי (2012). משנת 2017 הוא מחזיק בתואר מרצה מצטיין מתמיד. מחקרו של פרופ’ רבינוביץ’ עוסק בחיזוק ובשדרוג של מבנים קיימים עם חומרים מרוכבים, במבנים נבונים, ובדינמיקה של תהליכי כשל במבנים שכבתיים. פרופ’ רבינוביץ’ הוא חבר בוועד המנהל של ארגון בוגרי הטכניון.

פרופ’ יעקב (קובי) רובינשטיין – משנה לנשיא למחקר

פרופ’ רובינשטיין השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, תואר שני במתמטיקה שימושית בטכניון ותואר שלישי במתמטיקה באוניברסיטת ניו-יורק. לאחר ששימש עמית מחקר באוניברסיטת מינסוטה ופרופ’-משנה באוניברסיטת סטנפורד הוא הצטרף ב-1988 כחבר סגל לפקולטה למתמטיקה בטכניון. הוא מילא תפקידים רבים בטכניון ומחוצה לו ובהם דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, ראש התוכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית, נשיא האיגוד המתמטי הישראלי, יו”ר הוועדה למתמטיקה שימושית במשרד המדע וסגן יו”ר הוועדה למתמטיקה שימושית של האיגוד המתמטי האירופי. הוא זכה בפרס ניו אינגלנד למחקר, בפרס לנדאו במדעים מדויקים, בפרס סיידן למחקר ובתואר עמית האגודה האמריקאית לקידום המדע. הוא עוסק במתמטיקה שימושית ובמשוואות דיפרנציאליות חלקיות.

פרופ’ שמעון מרום – משנה לנשיא לעניינים אקדמיים

פרופ’ מרום הוא מחזיק הקתדרה למדעים על שם פרל זיידן. הוא השלים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ואחריו תארי PhD (פיזיולוגיה וביופיזיקה) ו-MD בפקולטה לרפואה בטכניון. אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס הצטרף פרופ’ מרום כחבר סגל לפקולטה לרפואה בשנת 1993. בין תפקידיו במרוצת השנים: ראש המחלקה לפיזיולוגיה, ראש תוכנית רוטשילד-טכניון למצוינים, ודיקן הפקולטה לרפואה. תחום המחקר שלו הוא היבטים פיזיולוגיים ופיזיקליים של תופעות חשמליות בחלבונים, תאים ורשתות.

פרופ’ בועז גולני – משנה לנשיא ומנכ”ל

פרופ’ גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים משנת 2012, השלים תואר ראשון (בהצטיינות ראויה לשבח) בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון ודוקטורט בבית הספר לניהול באוניברסיטת טקסס, אוסטין. ב-1986 הצטרף כחבר סגל לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון ובשנים 2011-2006 כיהן כדיקן הפקולטה. הוא מחזיק הקתדרה להנדסה ע”ש סמואל גורני. פרופ’ גולני כיהן בתפקידים ציבוריים ומקצועיים רבים, בטכניון ומחוץ לו בהם באגודה הישראלית לחקר ביצועים ובמל”ג וכן כיועץ לתעשייה, בנקים, לצבא ארה”ב, ועוד. לפני ובמהלך הקריירה האקדמית שלו מילא פרופ’ גולני תפקידים בכירים בצה”ל. הוא השתחרר משרות המילואים כראש מטה חטיבה בדרגת סא”ל. עבודתו המחקרית ממוקדת בניתוחי יעילות ופריון, הקצאת משאבים, ניהול פרויקטים, ניהול שרשראות אספקה, ועוד. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס נאור ופרס יוסף לוי מטעם האגודה הישראלית לחקר ביצועים.

פרופ’ אלון וולף – סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

פרופ’ וולף, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, השלים בפקולטה את שלושת תאריו. לאחר שנת פוסט-דוקטורט ושלוש שנים כחוקר במכון לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון, הוא הצטרף בשנת 2006 לסגל הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ומאז כיהן בתפקידים רבים ובהם סגן דיקן להסמכה וסגן דיקן לתארים מתקדמים. כיום הוא חבר בסנט הטכניון, מנהל תוכנית הרובוטיקה FIRST ומנהל המרכז למחקר ספורט אולימפי שנחנך לאחרונה בטכניון. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס עוזי ומיכל הלוי, פרס הרשל ריץ’, פרס יולודן פרס גוטווירט. בנוסף, נבחר ל- IEEE EMBS, Engineering in Medicine and Biology Society, Distinguished Lecturer Program  וכן כ   .Fellow of the American Association of Mechanical Engineers -כמרצה מצטיין זכה פרופ׳ וולף גם בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי (2013).

פרופ’ וולף הוא ממציא ומייסד חברתMedrobotics Corporation . תחומי המחקר שלו הם ביומכניקה (בדגש על תנועה ומידול מפרקים), רובוטיקה גמישה, ביורובוטיקה (רובוטים רפואיים ועוד) ובקרה של מערכות רובוטיות.

 

חברי ההנהלה החדשה ייכנסו לתפקידיהם עם נשיא הטכניון הנכנס, פרופ’ אורי סיון, ב-1 באוקטובר 2019.

פרופ’ אמריטוס אורי שמיר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון נבחר לחבר של כבוד (Distinguished Member)  ב-ASCE – האגודה האמריקאית של מהנדסים אזרחיים – אחד מתשעה שנבחרו השנה מתוך 150,000 חברי האגודה. האגודה בחרה בו כהוקרה על הישגיו כמחנך ומנהיג במחקר וביישום של הידרולוגיה מדעית ושל קבלת החלטות במדיניות, ניהול והנדסה של מערכות מים.

פרופ’ שמיר הוא מומחה בתכנון, תכן ויישום של מערכות מים. מאז 1967, לאחר שובו מ-MIT, הוא לימד בטכניון ובכמה מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בצפון אמריקה. הוא יעץ לארגונים רבים ובהם מקורות ורשות המים והיה חבר בצוות המשא ומתן עם שכנותיה של ישראל. בטכניון הוא מילא תפקידים רבים ובהם המייסד והמנהל הראשון של מכון גרנד למחקר המים. בשנת 2013 קיבל פרופ’ שמיר פרס מפעל חיים מהאיגוד הישראלי למים (אג”ם).

חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון פתרו תעלומה מדעית הנוגעת לשלב קריטי בהיווצרות כוכבי-לכת. למודל החדש יש השלכות מעניינות על רעיון הפַּנְסְפֶּרְמִיה – מעבר של חומר ביולוגי בין מערכות פלנטריות שונות

חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון מציגים מודל חדשני להתפתחות כוכבי-לכת מתוך “זרעים” המגיעים ממערכות פלנטריות אחרות. מחקרם של פרופ’ חגי פרץ והדוקטורנט יבגני גרישין התפרסם בכתב-העת המדעי Monthly Notices of the Royal Astronomical Society.

 

בשלבים המוקדמים של היווצרות מערכת שמש, לפני שכוכבי-הלכת נוצרים בה, קיימת סביב השמש הצעירה דיסקת אבק וגז. דיסקה זו מספקת לפלנטות העתידיות את חומר הגלם ליצירתן. לכאורה מדובר בתהליך פשוט שבו נצמדים גרגרי אבק זה לזה ויוצרים גושי חומר ההולכים וגדלים – אבנים, שמהן נוצרים סלעים, המתאגדים לכדי גרמי שמיים קטנים המתנגשים ונצמדים זה לזה עד שנוצר כוכב-לכת שלם.

 

אולם אליה וקוץ בה: בתאוריית הגדילה המִצְרָפִית האמורה יש צוואר בקבוק בשלב המעבר מאבנים קטנות (בגודל סנטימטר עד מטר) לגרמי שמיים בקוטר קילומטר ויותר. התנאים הפיזיקליים השוררים בדיסקות קדם-פלנטריות כוללים זרימת גז חזקה מאוד הצפויה לשחוק את האבנים האלה ואף לבלום את תנועתן. כאשר תנועתן של האבנים מואטת, הן צפויות להימשך אל מרכז הדיסקה ולהיבלע בשמש. בנוסף לכך, התנגשויות בין אבנים קטנות אינן צפויות להוביל להידבקותן, אלא דווקא להינתזותן זו מזו. במילים אחרות, בפני סלעים קטנים ואבנים ניצב “מחסום המטר” – שלב התפתחותי שבו גודלם המוגבל מפחית את סיכויי ההישרדות והגדילה שלהם.

“המודל הרגיל סובל מצוואר בקבוק משמעותי,” אומר פרופ’ פרץ, “שכן הוא דורש קפיצת-מדרגה בלתי-סבירה מעל ‘עמק המוות’ של המעבר מאבק ואבנים לסדר הגודל הקילומטרי. זו הסיבה שאסטרופיזיקאים ברחבי העולם מחפשים הסבר חלופי להתפתחותם של גרמי שמיים גדולים מקילומטר. מרגע שקוטרו של הגוש המתהווה עולה על קילומטר, המודל הקיים עובד היטב – כי בשלב זה העצם מצליח לספוח עצמים קטנים יותר שיהפכו אותו מ’עובר פלנטרי’ לפלנטה של ממש. הבעיה היא בשלב שקודם לכך.”

 

המאמר של גרישין ופרופ’ פרץ שואב השראה מהדרמה שחולל בשנת 2017 הגוף הבין כוכבי אומואומואה (Oumuamua) – גוף מוארך שחדר למערכת השמש וזוהה בתצפיות שונות. גילויו של עצם זה הוליד השערות רבות ומגוונות, אך דבר אחד היה ברור: הוא הגיע מחוץ למערכת השמש. אומואמואה אימת הערכות מדעיות נושנות לפיהן התווך הבין-כוכבי – החומר שנמצא במרחב שבין מערכות השמש השונות – מלא גושי סלע החגים בו. נהוג להניח כי שיירים כאלה נפלטים ממערכות פלנטריות שונות בשלבים המוקדמים של היווצרותן.

על פי המודל שמציעים החוקרים מהטכניון, אומואמואה ועצמים גדולים ממנו משוטטים בין מערכות שמש שונות, וחלקם נלכדים בדיסקות קדם-פלנטריות של שמשות צעירות. אם ניקח לדוגמה את המקרה הספציפי של כדור-הארץ, הרי שכמו לכל פלנטה בשלביה העובריים, גם לכדור-הארץ קדמה דיסקה קדם-פלנטרית של גז ואבק שסבבה את השמש הצעירה. על פי המודל הזה, דיסקה זו לכדה גוש סלע גדול מפלנטה אחרת וסביבו, בתהליך ממושך, התהווה כדור-הארץ כפי שאנו מכירים אותו כיום.

לסיכום, המפתח לפתרון תעלומת עמק המוות נמצא בעצמים בין-כוכביים המגיעים ממערכות פלנטריות אחרות ומהווים “זרעים” להתפתחותן של פלנטות חדשות. בניסוח פיוטי יותר, מסבירים החוקרים, “שום מערכת פלנטרית אינה אי; מערכות פלנטריות נוצרות מתוך זרעים שהגיעו ממערכות אחרות ומייצרות בהמשך זרעים משלהם, שיישלחו לחלל ויולידו מערכות פלנטריות חדשות.”

כדי לאמוד את היתכנותו של המודל החדשני פיתחו החוקרים מודל מתמטי הבוחן את ההסתברות להתרחשות של “זריעה” כזו. הם גילו כי הלכידה הנדרשת של עצמים בדיסקות קדם-פלנטריות אומנם אינה תופעה שכיחה, אבל היא סבירה בהחלט.

למודל החדשני השלכות מעניינות נוספות בהיבט הביולוגי והאבולוציוני. לדברי פרופ’ פרץ, “אם אנחנו מבינים שסלעים עשויים לעבור בין מערכות פלנטריות שונות, הרי שיש כאן מודל חדש של פַּנְסְפֶּרְמִיה – מעבר של חיים בין מערכות אלה. כדי ללכוד חומר ביולוגי פעיל, ולאפשר לו לשרוד מסע בין פלנטרי כזה, מספיק סלע שקוטרו כמה סנטימטרים, כך שאם אנחנו מדברים על סלע בקוטר קילומטר, האפשרות שיצליח לשמר חיידקים או חומר ביולוגי אחר אינה מופרכת כלל. פנספרמיה אינה תאוריה חדשה, אבל המודל שלנו מספק הסבר להיתכנותה.”

 

המחקר נתמך על ידי מלגת אירווין וג’ואן ג’ייקובס לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים, קרן המדע הלאומית (ISF) ומרכז מינרבה.

 

למאמר המלא ב-Monthly Notices of the Royal Astronomical Society לחצו כאן

קרן רפפורט תעניק לטכניון תרומה משמעותית להקמת מרכז בין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ובניין למחקר רפואי מתקדם

קרן ברוך ורות רפפורט תתרום לטכניון תרומה גדולה להקמת מרכז בין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ולהקמת בניין למחקר רפואי מתקדם לצד הפקולטה לרפואה ע”ש ברוך ורות רפפורט.
טקס הנחת אבן הפינה לבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם התקיים בחיפה במעמד בנותיהם של רות וברוך רפפורט, גב’ עירית רפפורט וד”ר ורד דרנגר, ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ אילון אייזנברג ונציגי קרן ברוך ורות רפפורט עו”ד מוריאל מטלון ומר בוריס קרסני . לפני הטקס נחתם החוזה להקמת המרכז הטכניוני הבין-תחומי לחקר מחלת הסרטן ע”ש משפחת רפפורט. שני האירועים התקיימו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בשכונת בת גלים בחיפה.

 

רות וברוך רפפורט ז”ל היו התורמים הנדיבים שאפשרו את הקמתם של בניין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ושל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בראשית שנות ה-70 התגייסו בני הזוג רפפורט לעזרת הטכניון, שביקש להרחיב את פעילותה של הפקולטה לרפואה שפעלה עד אז בבניין מנזר רב שנים בחצר בית החולים רמב”ם. רות וברוך נענו לקריאתו של פרופ’ דוד ארליק – מייסדה של הפקולטה –  ותרמו את הכסף להקמת הבניין –  מגדל בן 14 קומות שבו פועלת הפקולטה גם כיום. בניין הפקולטה נחנך בשנת 1979, וכבר אז האמינו בני הזוג רפפורט כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל – נבואה שהתגשמה עם זכייתם של הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר בפרס נובל בכימיה לשנת 2004.

ב-1982 הוסיפה משפחת רפפורט נדבך נוסף לחקר הרפואה בטכניון, עם הקמת המכון למחקר במדעי הרפואה על שם משפחת רפפורט. מכון רפפורט פועל לקידום המצוינות במחקר הביו-רפואי לרווחת האנושות, וזאת באמצעות תמיכה בחוקרים בתחומים שונים ובהם חקר מחלת הסרטן, מחלות הלב והמוח, וגנומיקה.

במרוצת השנים המשיכו בני הזוג רפפורט לתמוך בפקולטה לרפואה ובמכון מתוך חתירה להפיכתם למרכז של לימודי רפואה ושל תמיכה אזורית לכל ארצות המזרח התיכון. ברוך הסביר זאת בצטטו את שמעון פרס, שאמר כי מחלות אינן יודעות גבולות, ולכן הרפואה עשויה להיות גשר לשלום. רעייתו רות נהגה לומר כי “הקשר בין הטכניון ומשפחת רפפורט הוא סיפור אהבה מתמשך העובר מדור לדור. אין אושר גדול מזה – לראות שוב ושוב צעירות וצעירים חכמים המצטרפים לשורת הרופאים המדהימים של מדינת ישראל, ואין סיפוק גדול מהבאת מזור לאנשים שמחלה פקדה אותם.”

משפחת רפפורט תרמה רבות גם לקריה הרפואית רמב”ם, ובשנת 2014 נפתח בית החולים לילדים  ע”ש רות רפפורט.
לאחר מותו של ברוך ב-2010 המשיכה רות את מורשתו הפילנתרופית, ומאז פטירתה בשנה שעברה מובילות בנותיה, עירית ואחותה ורד, את התמיכה הנדיבה במחקר מדעי.

כעת חוגג הטכניון את הקמת מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של מחלת הסרטן. היוזמה, שנהגתה כבר לפני כ-20 שנה על ידי חתן פרס נובל לכימיה פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, קורמת כעת עור וגידים הודות למשפחת רפפורט. המרכז החדש יפעל בבניין רפפורט למחקר רפואי מתקדם שאבן הפינה שלו הונחה היום. הבניין יוקם בסמוך לבניין הפקולטה לרפואה, שהוקם בדיוק לפני ארבעים שנה בתרומת משפחת רפפורט.

חזונו של פרופ’ צ’חנובר ונדיבותה של משפחת רפפורט לדורותיה הופכים את הפקולטה לרפואה בטכניון למוסד מוביל ברמה הבינלאומית בתחום חקר הסרטן.

 

“לתפיסתי ולתפיסת משפחתי, תפקידה של הפילנתרופיה הפרטית היא תמיכה בתשתיות המאפשרות מחקר ומדע בסיסי,” אמרה הגב’ עירית רפפורט. “תפקידנו אינו רק לתמוך במחקר ובמדע, אלא גם לקיים את זכות הפילנתרופיה תוך שמירה על כללי אתיקה גבוהים ביותר. התמיכה הפילנתרופית במדע יכולה וצריכה לשמר לנגד עיניה את הערך של מדע פורץ דרך, ליטול סיכונים בידיעה ברורה כי חלק ניכר מן המחקרים לא יעלו יפה, אך עדיין ניתן יהיה להפיק מהם תובנות לטובת החברה והאנושות כולה.”

 

“שתי אמרות משקפות את ההתרגשות שלי מן התרומה הנדיבה של משפחת רפפורט וההזדמנות שהיא נותנת לנו לרכז מאמצים בין-תחומיים של רופאים, מדענים ומהנדסים כדי לקדם את הבנת מורכבותה של מחלת הסרטן ולנסות לסלול דרכים לגילוי אמצעים חדשים לריפויה,” אמר חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר. “הראשונה היא אמרת חכמים שמר ברוך רפפורט נהג לצטט תכופות כדי להסביר את השקפת עולמו, והיא ‘אם אין קמח אין תורה’ אך גם אם אין תורה אין קמח” – אין משמעות לחיים חומריים מבלי למלאם ברוח. השנייה היא של הגב’ מרי לאסקר, מחלוצי הפילנתרופיה האמריקאית לתמיכה במחקר ביו-רפואי בארה”ב, שבניסיונה להסביר את הקשר הלא פשוט שבין מחקר בסיסי בביולוגיה לבין פיתוחים ברפואה אמרה: ‘אם אתם חושבים שמחקר הוא יקר, חישבו על המחיר שהמחלות גובות מאתנו’.”

 

“תרומת קרן רפפורט להקמת המרכז הבין-תחומי לחקר הסרטן,” הוסיף נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “מציבה את הטכניון בחזית המחקר המדעי למיגורה של המחלה. אני משוכנע שבעזרת התרומה הנדיבה יתגשם חלומם של מקימי הפקולטה לרפואה בטכניון, חלום שבו שיתוף פעולה חוצה תחומים בין ההנדסה, מדעי החיים והרפואה יביא לפריצות דרך באבחון ובטיפול במחלות.”

“אני צופה בכם מהצד בהשתאות, בפליאה ובהערצה על מה שעשיתם כאן,” אמרה בטקס ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש רותם. “כמו רבים אחרים, גם אני ישבתי הרבה במחלקה האונקולוגית הסמוכה, ליוויתי קרובים ואהובים. תמיד קיווינו לעתיד אחר בתחום הסרטן, עתיד שבו נקבל תרופה שתרפא את המחלה הזאת. אני נרגשת מאוד לעמוד כאן באירוע הזה, עליו חלמנו שנים רבות.”

“התפקיד שלכם הוא לרפא,” אמרה ראש העיר לנוכחים, “והתפקיד שלי הוא לדאוג שיהיו פחות חולים. אני מסירה את הכובע ומודה למשפחת רפפורט, לאנשי הטכניון ולכל מי שהניע את היוזמה המופלאה הזאת.”

 

העבודה החלוצית זכתה במקום הראשון בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

 

כנס הפרויקטים השנתי התקיים לאחרונה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, שבו מציגים הסטודנטים את המחקרים והפיתוחים שעליהם עבדו במהלך השנה. המציגים היו סטודנטים לתואר ראשון הנמצאים בשנה הרביעית ללימודיהם.

דיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג הודתה לליאת ודורון אדלר, שתורמים בכל שנה את הפרסים לזוכים בכנס, ולפרופ’-משנה נתי קורין, האחראי על קורס הפרויקטים. היא אמרה כי “הכנס הוא אחד מימי השיא בחיי הפקולטה, והפרויקטים שהסטודנטים מציגים כאן מביאים לידי מימוש את כל הידע שצברו בפקולטה בשנות לימודיהם. כמו בעולם שמחוץ לאקדמיה, גם כאן נדרשים הסטודנטים לשלב כישורים רבים ובהם חשיבה הנדסית, עבודת צוות, יצירתיות, חשיבה יזמית ושיתוף פעולה עם מעבדות וחברות שונות.”

במקום הראשון, ובפרס של 1,500 שקל, זכה הסטודנט שקד רון על פיתוח שיטות מתקדמות למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח בעירוּת. רון הוא סטודנט במסלול לתואר כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, והוא עוסק במחקר במעבדת גוטפרוינד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הוא גם עובד במזור רובוטיקה, שנרכשה לאחרונה על ידי חברת הענק מדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר. המערכות הרובוטיות של מזור, המסייעות למנתחים בביצוע ניתוחים מדויקים, מבוססות על טכנולוגיה שפיתח פרופ’ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

לדברי שקד רון, “ניתוח מוח בעירות (Awake Craniotomy) מבוצע בדרך כלל במקרים של סרטן במוח או אפילפסיה חמורה. המיפוי הפונקציונלי מבוצע במהלך הניתוח מאפשר להסיר כמה שיותר מהרקמה הלא-תקינה בלי לפגוע בתפקודי המוח.”

בפרויקט הזוכה נעשה שימוש בשיטת Electrocoticography) ECoG) העשויה לייעל ואף להחליף בעתיד את שיטת המיפוי המסורתית – גירוי חשמלי של קליפת המוח (ECS). ECoG היא תהליך פסיבי, כלומר תהליך שאינו מצריך הפעלת גירוי, ומומחים בתחום זה מעריכים כי תהליך כזה יפחית את הסיכון למטופל.

במחקר הזוכה פיתח שקד רון מערכת המאפשרת מיפויECoG  של הפעילות המוחית תוך סנכרון בין מתן מטלות למנותח ורישום של אותות חשמליים מקליפת המוח. לאחר עיבוד המידע מציגה המערכת תמונה-תומכת-החלטה לצוות בחדר הניתוח. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר פיראס מואסי וד”ר עמית לבנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וד”ר עומר זרחי מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון).

במקום השני זכו הסטודנטים אמיר לאון ומג’ד משעור על מחקר בנושא תקשורת בין-תאית המבוססת על רכיבים אורגניים נדיפים. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר ארבל ארצי-שנירמן במעבדתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

במקום השלישי זכו הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן על פיתוח תהליך אוטומטי להכנה של חלקיקים ננומטריים לטיפול בסרטן הראש והצוואר. העבודה נעשתה בהנחיית ד”ר ארבל ארצי-שנירמן וחגית ששון-באואר במעבדתו של ד”ר יוסי שמאי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום הרביעי זכו הסטודנט עופרי גולדנברג והסטודנטית יובל בן ששון על פיתוח טכנולוגיה לניטור אוטומטי של הפרעה גנטית הפוגעת בתפקוד הלב. העבודה נעשתה בהנחיית עידו וייזר-ביטון ואביב רוזנברג ממעבדתה של פרופ’ יעל יניב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום החמישי זכו הסטודנטיות גל שלייפר ויעל פיסטונוביץ’ על פיתוח מערכת הקלטה לניתוח אותות קרדיו-וסקולריים. העבודה נעשתה בהנחיית אביב רוזנברג, עידו וייזר ביטון וירון בלינדר במעבדתה של פרופ’ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

 

לתמונות לחצו כאן

כיתוב:

1. הסטודנט שקד רון הזוכה במקום הראשון. מימין לשמאל : ליאת ודורון אדלר, שקד רון, פרופ’-משנה נתי קורין ודיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג
2. הסטודנטים אמיר לאון ומג’ד משעור שזכו במקום השני.
3. הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן שזכו במקום השלישי.
4. הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט.

צילום: דוברות הטכניון

 

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

 

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה- New York Genome Center  (NYGC), ייערך לראשונה מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS החיים בישראל.

ALS (הידועה גם בשם Lou Gehrig’s disease) היא מחלה חשוכת מרפא הנובעת מפגיעה בתאי העצב המוטוריים, שבאמצעותם מפעיל המוח את השרירים. בעקבות הפגיעה בתאים אלה נפגעת באופן מתקדם יכולתו של החולה להפעיל את שריריו, ופגיעה בשרירים קריטיים כגון שרירי הנשימה עלולה להוביל למותו. המנגנונים הגורמים למחלה לא פוענחו עד היום.

 

במסגרת שיתוף הפעולה יעברו כל חולי ה-ALS בישראל, למעלה מ-600 במספר, מיפוי גנטי. המיפוי, שיכלול חולים מכל הקבוצות האתניות בישראל,  יהודים וערבים כאחד, הוא המיפוי הרב-אתני הראשון של אוכלוסיית חולי ה-ALS בישראל. המידע שייאסף ינותח מול יותר מ-3,000 רצפים גנומיים בקונסורציום ה-ALS הגלובלי ב-NYGC. מטרת הריצוף והוספת המידע על החולים היא הבנה עמוקה יותר של המוטציות הגורמות למחלה, וזאת לצורך גילויין של מטרות חדשות לפיתוח תרופות לריפוייה.

את הפרויקט, אותו יזמו לראשונה נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ואביחי קרמר – חולה ALS ופעיל ותיק לקידום חקר המחלה, מתאמת ומארגנת העמותה לחקר ולתמיכה בחולי ה-ALS בישראל – IsrALS – שנוסדה על ידי מר דוד כהן ז”ל שהיה חולה במחלה, ושבראשה עומדת  אפרת כרמי ונשיאה הוא פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004. החלק המורכב שבפרויקט – עבודת האיסוף וארגון החומר הקליני של הנפגעים במחלה- נעשה בשלושת מרכזי הטיפול למחלה בישראל – בבית החולים איכילוב בתל אביב על ידי פרופ’ ויויאן דרורי, בבית החולים “הדסה” בירושלים על ידי ד”ר מרק גוטקין, ובבית החולים זיו בצפת על ידי ד”ר ראדי שאהין. התרומה הראשונה למימון הפרויקט ניתנה על ידי מר נעם לאוטמן, שאביו דב ז”ל שנפטר מן המחלה, היה נשיאה הראשון של העמותה.

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “המיפוי הגנטי של כל חולי ה-ALS בישראל יספק מידע יקר מפז להבנת סיבותיה של המחלה הקשה הזאת. ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שבה ייאספו נתונים מכל חולי ה-ALS החיים בה. עד כה מופו 85 חולי ALS בישראל, ואנו מקווים לגייס תרומות נוספות כדי להשלים את הפרויקט השאפתני הזה. אנו מודים למושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו שיזם את שיתוף הפעולה בין הטכניון ל-NYGC – חיבור שבלעדיו לא היה מתאפשר הפרויקט הנוכחי.”

 

על שיתוף פעולה בין שני המוסדות הכריז המושל קואומו כבר בתחילת 2017. החיבור בין הטכניון ל-NYGC נועד לרתום את הניסיון המחקרי והיזמי של הטכניון עם העוצמה המחקרית של NYGC וכך להאיץ את המחקר בביו-רפואה, בגנומיקה, בטיפולים וביישומים רפואיים. התפתחויות אלה יעניקו דחיפה משמעותית לתעשיית מדעי החיים ולשוק התעסוקה בתחום זה. על התנעת פרויקט המיפוי שקדו פרופ’ לביא ופרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, המשמשים יועצים ל- IsrALSעם עמיתיהם ב- NYGC – מנהלת מרכז הגנומיקה של מחלות ניווניות של מערכת העצבים פרופ’ Hemali Phatnani והמנכ”ל והמדען הראשי של הארגון פרופ’ Tom Maniatis.

 

מי שליווה את המושל קואומו בארץ הוא אריק גרטלר, יו”ר “”U.S. News & World Report ומכון צוקרמן וחבר בחבר הנאמנים של הטכניון. “הקשר בין מדינת ניו יורק לישראל חשוב ביותר”, אמר תוך כדי הביקור, “מדינת ניו יורק היא בין היצואניות הגדולות ביותר לישראל, בסכום של כ-5 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, מדינת ניו יורק עוזרת באמצעות תכניות כלכליות לחברות סטארט-אפ ישראליות להתפתח בארצות הברית.”

 

NYGC הוא גוף מוביל בריצוף, באנליזה, בביואינפורמטיקה, במחשוב מתקדם ובמחקר בתחום הגנום. הוא פועל בשיתוף עם מוסדות אקדמיים, מחקריים ורפואיים ועם חברות בתחומי התרופות, הביוטכנולוגיה, וה-IT. המרכז נוסד על ידי 12 ממוסדות המחקר הרפואיים המובילים בארה”ב במטרה לתרגם מחקר בתחום הגנום לפיתוח טיפולים חדשים ודרכי ריפוי, והוא מציב את ניו יורק בחזית הדור הבא של פיתוח טיפולים למחלות בבני אדם.

 

 

 

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה שהתקיים בטכניון דן בקשרים בין עיצוב, טכנולוגיה, חברה וסביבה

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה Design Tech התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שבו השתתפו יותר מ-150 איש, התקיימו 40 הרצאות שדנו בקשרים האפשריים בין עיצוב וטכנולוגיה ובהשלכותיהם על החברה.

זהו כנס ראשון מסוגו בישראל והוא התקיים ביוזמתו של פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לתארים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בדברי הפתיחה שלו דיבר פרופ’ טרזי על המפגש בין עיצוב וטכנולוגיה: “עלינו להתקדם בדחיפות לעבר עיצוב אנושי מעורב סביבתית. זה כרוך בהפנמת שינויים במודעות, בערכים ובמטרות “.

בכנס השתתפו מרצים מישראל, מאיטליה, מהודו, מספרד, מגרמניה ומניו זילנד. הדוברים המרכזיים בכנס היו פרופ’ גשה יוסט מאוניברסיטת ברלין לאומנויות, שהציגה הרצאה על “עיצוב אזרחי עבור חברה דיגיטלית שוויונית”; פרופ’ אקמן קלווי מאוניברסיטת אלטו בפינלנד, ששיתף את באי הכנס במחשבותיו על חינוך ועיצוב בהרצאה שכותרתה “למידה מבוססת תשוקה”; ופרופ’ בארי כץ מקולג’ קליפורניה לאומנויות ומקבוצת העיצוב של אוניברסיטת סטנפורד. “בעשור האחרון חווינו שינויים עמוקים יותר מכל עשור קודם בהיסטוריה האנושית,” אמר כץ, “והשאלה היא אם התיאוריות והשיטות שהמעצבים יישמו בהצלחה כה רבה בעבר יסייעו לנו גם בעתיד.”

בכנס השתתפו מעצבים וחוקרים ישראלים מובילים ובהם תמר יחזקאל, יניב גלוזמן, מיכל גרינברג אברהמי, תמי ורשבסקי, ספי חפץ, מירב פרץ, אריאל בלונדר, שירה שובל, רומי מיקולינסקי, מתן זוהר, אלון שיקאר, רז אליאס, לירון לביא טורקניץ, יונתן אסולין ואסף כהן.

סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים הציגו בכנס את עבודותיהם. עזרא עוזרי ערך הרצאה אינטראקטיבית על משחקי מציאות מדומה בשירות הפיזיותרפיה; אלכסנדר גכט הציג את היוזמה שלו להדפסה של תומך ישיבה אנטומי; אבישג שמש שיתפה את הקהל בממצאיה בחקר השאלה “איך הגיאומטריה של החלל משפיעה על רגשותינו?”; עופר ברמן דיבר על הדפסה תלת-ממדית של אלמוגים מחימר; ועופרי לוטן הקדיש את הרצאתו לעיצוב של גלשנים. ד”ר דוד בהר הציג את מחקרו עם רונן אידלמן בנושא מעקב קהילתי, ותום שקד הרצה על פיתוחים טכנולוגיים בייצור חיפויי אבן.

מרין זורע הישראלית הציגה את המחקר היפני שלה בנושא “מיפוי קולי של אינטראקציות יומיומיות בבית אבות”. קריטקיה דייט ההודי הציג את מחקרו הישראלי בנושא “עיצוב ארכיונים בעידן הדיגיטלי”. פרופ’ וונדי ג’ו ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק הציגה מענה להבדלים בין-תרבותיים בעיצוב.

כנסDesign Tech 2019  נוהל על ידי ולריה גסלב, הופק על ידי מיטל גוטפריד ולימור עבאס-אור ונתמך על ידי Firefly Scientists’ Foundation. כל הרצאות הכנס תועדו, והן יהיו זמינות לצפייה בערוץ היוטיוב Design-Tech ובאתר designtech.net.technion.ac.il.

צילומים: לורן בלומנטל.

יותר מ-100 עבודות הוצגו בתערוכת הפרויקטים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שבה הושקה מכונית הפורמולה שתתחרה הקיץ באירופה

בפקולטה להנדסת מכונות התקיימה תערוכת הפרויקטים השנתית, שבה מוצגות עבודות הגמר של הסטודנטים בפקולטה. זו הפעם הראשונה שכל פרויקטי הגמר הוצגו באירוע אחד.

בתערוכה הוצגו יותר מ-100 פרויקטים במנעד רחב של נושאים ובהם טלסקופ חלל, הסבת מנוע סילון מדלק סילוני לגז טבעי, מערכות ייעודיות לידיים רובוטיות, דחליל רובוטי, ממשקי מוח-מחשב לצורכי שיקום, הליכונים חכמים לאנשים המוגבלים בתנועתם, כנפיים משנות צורה ומודלי לימוד מכונה להתאמת פרוטזות.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ אמר לסטודנטים כי “ישראל חייבת לשמור על היתרון מול המעצמות העולות – סין והודו – והיא תוכל לעשות זאת רק באמצעות חינוך לחדשנות וליזמות ועידוד הסטודנטים להמשיך לתואר שני ושלישי.” כדוגמה לחדשנות ישראלית הוא הביא את חברת INSIGHTEC, שנוסדה על ידי בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. “מייסדי החברה שאלו את עצמם כיצד אפשר לבצע ניתוחים ללא חיתוכים. הרבה אנשים היו יכולים להתייחס לכך כאל שאלה מיותרת, אבל החברה הצליחה לתת פתרון לשאלה הזאת וכך חוללה מהפכה בעולם הרפואה.”

את התערוכה הובילו פרופ’ דן מרדכי, סגן הדיקן להוראה בפקולטה, ופרופ’ ראובן כץ, מייסד הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”. דיקן הפקולטה פרופ’ אולג גנדלמן ציין את הרבגוניות המאפיינת את הפרויקטים ואמר לסטודנטים: “התערוכה היא גולת הכותרת של לימודיכם לתואר ראשון, אבל זה לא סוף הדרך. אתם מסיימים את התואר אבל תוכלו להמשיך לתארים מתקדמים, שם תוכלו להשתתף במחקרים רחבים ומעמיקים יותר.”

 

במסגרת התערוכה התקיימה תחרות שבה זכו הצוותים הבאים:

בקטגוריית מחקר  – הוענק הפרס הראשון לסטודנטית רון פלד על פתרון משוואות תנועה של זורם המכיל חלקיקים בעלי שני מצבים יציבים. הפרס השני ניתן ליוגב מור-חיים והפרס השלישי לזהר סחראי.
בקטגוריית הנדסה  – הוענק הפרס הראשון לדקל נוסבאום ולנתנאל סירוטה על קציר אנרגיה ביומכנית באמצעות סיבי פחמן. הפרס השני ניתן לאיתי היימס והפרס השלישי ללירן מוצניק ולאריאל סגל.
בפרויקטי תכן מכני – הוענק הפרס הראשון לגיא גיטליס, מאור הפוטה ואביב נחמיאס על ליטוש עדשות עבור חברת סיוון והפרס השני ניתן למיכאל גולדמן, יוסף גרינבלט וטל מלין על פרויקט עבור חברת עמיעד. פרסים נוספים ניתנו לסטודנטים ספציפיים השותפים בפרויקט פורמולה טכניון: אלי גישבולינר, עידו כץ, טל ביטון, קאתי אולכה, סלמאן אבדעללה, רפאל בן חמו ואמיר סעד.

בתערוכה הוצגה גם מכונית הפורמולה של הטכניון, שבנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות יחד עם סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. המכונית שתצא הקיץ לשלוש תחרויות במסגרת  “פורמולה סטודנט“באירופה – גרמניה, אוסטריה וצ’כיה. במקביל נמשכת בנייתה של מכונית הפורמולה האוטונומית, הצפויה לצאת לתחרויות בקיץ 2020.

 

 

חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות פיתחו טכנולוגיה חדשה שתאפשר התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל. הטכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית צפויה לייעל את הטיפול ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות צפויה לייעל טיפולים אנטיביוטיים ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Medicine, התאפשר בזכות שיתוף פעולה יחודי בין – מכון קס”ם קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות בראשות פרופ׳ ורדה שלו לבין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין.

השימוש בתרופות אנטיביוטיות בישראל הוא נרחב. מצב זה מוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כך מאבדת האנטיביוטיקה את יעילותה וקיים חשש כי בעתיד חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. זיהומים הנחשבים כיום קלים ולא מסוכנים, יהפכו חסיני-טיפול וקטלניים.

אחד הגורמים המאיצים את התפתחותה של עמידות לאנטיביוטיקה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות-טווח, כלומר תרופות שנועדו לפגוע בספקטרום רחב של חיידקים. לפיכך, אם ברצוננו לצמצם את המגמה המסוכנת הזאת עלינו להשתמש בתרופות אנטיביוטיות ממוקדות, המכוונות באופן ספציפי לחיידקים היוצרים את הזיהום במטופל המסוים.

פרופ’ רועי קישוני, מהמומחים המובילים בתחום העמידות האנטיביוטית, פיתח שיטות למיפוי גנטי של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. שיטות אלה מאפשרות חיזוי של עמידותו של חיידק נתון לאנטיביוטיקות שונות בהווה ויתר על כן – לנבא את רמת העמידות שהחיידק עלול לפתח בעתיד.

המחקר הנוכחי התמקד בסוג ספציפי של זיהומים – דלקות בדרכי השתן, התוקפות יותר ממחצית הנשים במהלך חייהן. בדלקות אלה מעורבים חיידקים שונים ובהם קלבסיאלה פנאומוניה, אי-קולי ופרוטאוס מירביליס.

 

במחקר המשותף של הטכניון עם חוקרי מכון קס”ם של מכבי פותחה מערכת המסייעת לרופא לבחור את האנטיביוטיקה האופטימלית לטיפול בזיהומים בדרכי השתן. החוקרים גילו כי רמות העמידות לאנטיביוטיקה הן שונות אצל כל חולה. כלומר אנטי’ מסוימת תהיה יעילה אצל חולה מסוים ולא יעילה אצל חולה אחר. הסיבות לכך קשורות למאפיינים האישיי של כל מטופל ולהסטוריה הרפואית שלו. לדברי ד”ר עידן ילין, “שקלול נתונים דמוגרפיים ובהם גיל, מגדר, הריונות או מגורים בבית אבות, יחד עם רמות עמידות שנמדדו בתרביות שתן קודמות של המטופל והיסטוריה של רכישות תרופות אנטיביוטיות, מאפשר לנו לנבא באופן ממוחשב את רמת העמידות של החיידקים מחוללי הזיהום.”

המחקר מהווה צעד משמעותי בתחום החדשני של מחקרים רפואיים מבוססי למידת מכונה ונתוני עתק (Big Data). פרופ’ קישוני מדגיש כי המחקר התאפשר בזכות שיתוף הפעולה עם מכבי. לדברי פרופ’ ורדה שלו, “שיתוף הפעולה שבין מכבי והטכניון- ממכוני המחקר החדשניים בעולם- והשילוב של הבנה מעמיקה ברפואה, נתוני עתק, ושיטות מחקר חדשניות אפשרו לפריצת דרך של ממש בתחום העמידות לאנטיביוטיקה. אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם הטכניון ופרופ’ רועי קישוני.”  במסגרת המחקר נותחו יותר מ-5 מיליון מקרים של מתן אנטיביוטיקה במשך כ-10 שנים ומדידות של עמידות לאנטיביוטיקה ביותר מ-700 אלף תרביות שתן. אלגוריתם מתוחכם הצליח למצוא קשר ברור בין הנתונים השונים וכך לנבא את רמת העמידות של החיידקים המהווים את הזיהום ולספק המלצה על סוג האנטיביוטיקה המיטבי. החוקרים הראו כי השימוש בטכנולוגיה האמורה יכול להפחית בכ-40% את הסבירות לבחירה שגויה של התרופה. לכן הם מעריכים כי מערכת זו תתרום רבות למאמץ העולמי לעכב את “מגיפת העמידות”.

 

פרופ’ ורדה שלו, שנבחרה ב-2018 לרשימה 100 המשפיעים של The Marker, היא פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מכון קס”ם למחקר וחדשנות (קס”ם – קאהן, סגול, מכבי). – מרכז חדשני לקידום המחקר הרפואי והבריאות העולמית. המכון מתבסס על ידע מקצועי של טובי החוקרים ועל מאגר המידע הייחודי של מכבי. מאז הקמתו התבצעו בו מאות מחקרים שתרמו לשיפורים מרחיקי לכת בטיפול הרפואי המוצע לקהילה. המכון חוקר את בסיס הנתונים של מכבי הכולל מאות מליוני ביקורי רופא, דגימות שונות ועוד. המכון מקיים שיתופי פעולה ארוכי טווח עם חוקרים בטכניון במטרה לפתח דרכים חדשות לניתוח מידע רפואי וליישומו לרווחת המטופלים.

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, עומד בראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי. מחקריו, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים ובהם Nature ו-Science, מתמקדים בהתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה ובמניעתה.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן: https://go.nature.com/2L5wQ2w

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’ דניאל ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות קיבל אתמול, 3 ביולי, את אות האביר (Chevalier)  במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפולאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך.

פרופ’ ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וראש המרכז למכניקת חומרים, נולד בפריז ועלה לישראל בשנת 1974, כשהוא בן 18. לאחר פוסט-דוקטורט ב-Yale עבד פרופ’ ריטל  ב-Ecole Polytechnique, וב-1994 הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הוא עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני והלם במוצקים. מחקריו הובילו לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פיצוץ ואימפקט בליסטי. את ההודעה על בחירתו קיבל משגרירת צרפת בישראל הלן דה גאל, שהעניקה לו את האות  בטקס.