חודש: אפריל 2019

נתנאל לב, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פיתח מערכת יעילה, אמינה וזולה ליירוט בלוני נפץ ובלוני תבערה. הפרויקט התבצע במעבדת GIP בטכניון בהנחייתם של של ירון חונן, רומן רבינוביץ’ ורון סלוסברג.

תוצר הפרויקט הוא רחפן אוטונומי המבוסס על בינה מלאכותית. הרחפן מזהה בלונים, עוקב אחריהם ומפוצץ אותם ביעילות גבוהה ובדיוק רב. זאת באמצעות מצלמה קדמית ואלגוריתם המזהה את הבלונים. הרחפן מאתר את הבלון הקרוב ביותר, מפוצץ אותו וממשיך לבלון הקרוב הבא עד שאינו מזהה עוד בלונים.

יתרונה של הטכנולוגיה החדשנית בכך שהיא מבוססת על רחפן פשוט, שעלותו כ-100 דולר, ללא צורך ברכיבי חומרה נוספים. לדברי לב, “זה היה אחד האתגרים – לפתח שיטה שלא תהיה רק אמינה ומדויקת אלא גם זולה מאוד.”

לב, בן 24, השתתף בעבר בפרויקט סימולציה של רכב אוטונומי באותה מעבדה בפקולטה, וכן עבד בצוות סימולציה באלביט. לדבריו, “בלימודים בטכניון נתקלתי בתחום הבינה מלאכותית, וכעת רתמתי אותו לאתגר החשוב של בלימת הבלונים הפוגעים ביישובי הדרום. ההזדמנות לשלב טכנולוגיה חדשנית ולהדגים שימוש שלה שיכול להציל חיים ולתרום לביטחון המדינה הפכה את הפרויקט למאוד מתגמל מבחינתי. גם אם נראה שימוש בפועל של הרעיון הזה ספציפית, וגם אם לא – אני בטוח שבשנים הקרובות טכנולוגיה מהסוג הזה תמשיך לתפוס מקום יותר ויותר משמעותי אצל גופי ביטחון בעולם, ובארץ בפרט.”

בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי זכו שמונה מרצים מצטיינים בטכניון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה הגדולה בטכניון  – הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק השבוע בפעם השמינית ברציפות לחמישה חברי סגל מצטיינים מהפקולטות השונות בטכניון: פרופ”ח דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ”ח עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח קרן צנזור הלל מהפקולטה למדעי המחשב, פרופ”ח דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”מ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי זכו פרופ”ח רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ד”ר יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד”ר רועי רייכרט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

פרס ינאי למצוינת בחינוך האקדמי נועד לשפר את רמת ההוראה ואת היחס לסטודנטים בטכניון. הוא מוענק “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

בטקס נכחו התורמים משה ורחל ינאי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. את הטקס הנחתה פרופ’ אילת פישמן, כלת פרס ינאי לשנת 2011.

משה ינאי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל, אמר בהתרגשות באירוע: “למדתי בפקולטה להנדסת חשמל המקבלת היום את הפרס, ובעיניי זה מהפך אדיר. כשלמדתי כאן, בתחילת שנות ה-70, היחס וההתחשבות לא היו דומים למה שהסטודנטים מכירים היום. באותם ימים רצינו שידברו איתנו, שיבינו אותנו, וזה לא קרה. בשנים האחרונות, עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, הובלנו מהפכה לשינוי היחס בין חברי סגל לסטודנטים. ולכם, הזוכים בפרס, אני אומר שהתגמול העיקרי אינו היוקרה והכסף אלא ההזדמנות שלכם לשנות ולהשפיע על חיים של אנשים.”

“בקרוב אסיים את כהונתי כנשיא הטכניון,” אמר פרופ’ פרץ לביא בטקס. “כשאני נשאל מהם ציוני הדרך החשובים בתקופה זו אני מציין את הפגישה עם משה ינאי כאחד מהם. נפגשנו לראשונה לפני 9 וחצי שנים, ואותה פגישה הובילה לייסוד פרס ינאי ולשיפור דרמטי ברמת ההוראה בטכניון וביחסו לסטודנטים. פרס ינאי, ומאמצי ההנהלה וחברי הסגל, הקפיצו את הטכניון מהמקום האחרון בסקר הסטודנטים הארצי למקום הראשון בשביעות הרצון של הסטודנטים באוניברסיטאות. על המקום הראשון הזה אנחנו שומרים כבר שלוש שנים. מדובר במהפכה של ממש שזוכי פרס ינאי – אנשים הרואים בהוראה שליחות ולא רק חובה – תורמים לה רבות.”

יו”ר ועדת הפרס, פרופ’ חגית עטיה, אמרה כי “הזוכים בפרס הם מודל לחיקוי בקמפוס. כל אחד מהם תרם עמוקות להכשרתם של מאות סטודנטים שהשפיעו ומשפיעים על חיי כולנו. קראנו את הדברים שכתבו עליהם הסטודנטים שלהם, וכולם ציינו את השינוי שחוללו בחייהם המרצים הנבחרים האלה.”

“ללמוד מדע והנדסה זה אתגר עצום כי המוח שלנו התפתח להישרדות בסוואנה, לא לגזירת פונקציות,” אמר יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן. “תהליך הלמידה בטכניון קשה מאוד, והמרצים הטובים הם שהופכים אותו לאפשרי ומציתים בנו את התשוקה ללימודים ולמקצוע. לשמחתי למדתי אצל שלושה זוכי פרס ינאי, וכל אחד מהם שינה את חיי בצורה זו או אחרת. אני מודה לכולכם בשם כל הסטודנטים בטכניון.”

בשם כלות וחתני הפרס נשא דברים פרופ”מ אבי שרודר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. הוא אמר כי “הנהלת הטכניון הציבה לחברי הסגל אתגר אדיר כשקבעה שהטכניון חייב להוביל לא רק במחקרים פורצי דרך, אלא בכל תחום ותחום בחברה הישראלית ובפרט באיכות ההכשרה וההוראה של הדור הבא של המהנדסות והמהנדסים. וכפי שרפואה צריכה להיות מדויקת ומותאמת אישית לכל אדם, כך גם ההוראה.

“זוכי הפרס, יחד עם רבים וטובים מכלל הפקולטות בטכניון, שמו להם למטרה להנגיש את הידע העדכני ביותר לכלל הסטודנטים בשיטות האקדמיות החדשניות ביותר. תפקידנו כאומה לעודד את הדור הבא לשאול שאלות, לערער, להטיל ספק, לשאוף, ולהקים קומה של ידע ותובנות חדשות זו מטרת החינוך והלמידה, להקים דור חדש של מהנדסים שיעזו יותר, יחתרו יותר, יצליחו.”

בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת בקמפוס זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי. בדברי הוועדה נכתב כי זו הפקולטה הגדולה בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים ש”הובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת היי-טק ומהווים בה כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע, האזרחית והביטחונית. מבנה הלימודים בפקולטה מתוכנן להגשמת שני יעדי החזון החינוכי: הכשרת מהנדסים בעלי ידע בסיסי עמוק לקריירה ארוכת שנים בתעשייה חדשנית ודינמית, והכנת הדור הבא של חוקרים אקדמיים.”

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ’ נחום שימקין הודה לוועדה על הבחירה בפקולטה לפרס ינאי לשנה זו. הוא אמר כי “בוגר הפקולטה משה ינאי יכול להביט בסיפוק אל אווירת הלימודים בהווה, והסטודנטים של היום יכולים לצפות בשמחה לאתגרים המקצועיים של המחר. הפקולטה מתמודדת עם מספר עצום של סטודנטים ועם יחס מספרי גבוה מאוד בין חברי סגל לסטודנטים. המציאות הזאת מאתגרת מאוד, ואנחנו מצליחים לשמור על איכות ההוראה במאמץ משותף של הסגל והעובדים. נמשיך לקדם את ההוראה בפקולטה ולשמור על מקומנו בצמרת במחקר ובהוראה.”

קישור לחוברת פרס ינאי לשנת תשע”ח

מדברי הזוכים בחוברת האירוע:

פרופ”ח דניאל אורנשטיין: “על הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון לסיים את לימודיהם לא רק עם יכולת טכנית ומומחיות תחומית, אלא גם עם הבנה עשירה של מורכבות החברה האנושית ושל המנגנונים שבאמצעותם היא מתפתחת ומשתפרת. כל אחד מהם, או כולם יחד, עשויים להכריע את הכף עבור העולם כולו. אם נצליח בטכניון לפקוח את עיניהם אל העולם החברתי והביולוגי הסובב נוכל לבנות יסוד של ידע לתיקון העולם.”

פרופ”ח עדי זלצברג: “גם אם השפה הבסיסית של הגנטיקה לא השתנתה במאה וחמישים השנים האחרונות הרי שהכלים הגנטיים, המתפתחים בקצב מואץ, גורמים לשינויים מהירים בדרך בה מיושמות שיטות גנטיות בקליניקה. משנתמניתי למרכזת המקצוע פעלתי להגדלת היקף ההוראה בגנטיקה לתלמידי רפואה, כך שתוכל לשקף את התפתחות התחום. אני משקיעה בהוראה הפרונטלית ובניהול הקורס שעות רבות של הכנה ומקדישה זמן רב לפגישות אישיות עם סטודנטים.”

פרופ”ח קרן צנזור הלל: “יחד עם המחקר המדעי והכשרת תלמידי מחקר אני רואה בהוראת המדע רכיב בלתי נפרד מעבודתי כחוקרת בטכניון. הן ההוראה הפרונטלית שלי בכיתה והן פעילויותיי הרבות לחיזוק הסטודנטים בלימודי הסמכה מושפעות מראייתי את מטרתה המרכזית של ההוראה: למידה ופיתוח חשיבה. מאז הצטרפותי לטכניון בשנת 2013 ועד 2018 עסקתי במסגרת הפקולטה בעידוד וקידום נשים במדעי המחשב וזאת באמצעות נטוורקינג, הרצאות ומפגשים תקופתיים.”

פרופ”ח דניאלה רווה: “הוראה והדרכה היוו חלק משגרת חיי מתקופת בית הספר התיכון ותנועת הנוער. ההמשך כמתרגלת וכמרצה היה אך טבעי עבורי. ההוראה בטכניון, בפקולטה שבה גדלתי, היא הגשמת חלום ואני רואה את הכשרת הסטודנטים כמחויבות הראשונה שלי בתור חברת סגל. במסגרת התפקיד פיתחתי את ‘סילון’, תוכנית מצוינות המאפשרת להשלים תואר ראשון ושני במהלך תשעה סמסטרים.”

פרופ”מ אבי שרודר: “מטרת הלימודים בטכניון היא שכל סטודנט וסטודנטית ירכשו את אוצר הכלים הנחוץ להם למימוש מקסימלי של שאיפותיהם המקצועיות, תוך יצירת קהילה אשר משפיעה בחיוב על העולם. מאז הגעתי לטכניון, ותוך הפקת לקחים מקורסים שלמדתי ולימדתי, פיתחתי מערך הוראה המבוסס על ‘הוראה מותאמת אישית’ – שיטת לימוד בה כל נושא נלמד מכמה זוויות, בשיתוף מלא של הסטודנטים. שיטה זו מקשרת בין הידע הבסיסי ליישומו בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ובחזית המחקר המדעי.”

 

על משה ינאי:

ינאי, בן כפר יחזקאל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (1975), הוביל בארבעת העשורים האחרונים כמה מהפכות בעולם אחסון המידע. בעקבות הצטרפותו לחברת EMC ב-1987 הוא הוביל מהלך שהפך את החברה מיצרן בינוני של הרחבות זיכרון מחשבים לחברה המובילה בעולם אחסון המידע לארגונים גדולים. הוא חזר על הצלחתו בשובו ארצה, בהקימו ב-2003 את חברת XIV שנרכשה ב-2007 על ידי IBM. היצירתיות של ינאי הובילה לרישום 40 פטנטים על שמו. הוא תרם רבות לקידום המחקר הטכנולוגי בטכניון ומחוצה לו, וסייע לחברות הזנק ישראליות. ינאי זכה למעמד היוקרתי של EMC Fellow ו-IBM Fellow.

 חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא

 

ד”ר נדב אמדורסקי מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתח טכנולוגיה חדשנית לחקר מעברי פרוטונים בממברנה הקשורים לייצור האנרגיה בנשימה תאית ובתהליכי פוטוסינתזה. המחקר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – PNAS.

אנרגיה היא משאב חיוני בעולם החי, ובלעדיה לא יתכנו חיים. כל בעלי החיים והצמחים משתמשים באותו סוג של מטבע אנרגטי הקרוי ATP ואוגר את האנרגיה כאנרגיה כימית. המנגנון המולקולרי ליצירת ה-ATP מתבסס על חלבון הנמצא בתוך ממברנה. אפשר לדמות את פעילות החלבון לפעולה של מנוע ננומטרי המונע על ידי פרוטונים. כאשר המנוע מקבל דלק – פרוטונים – חלקי החלבון נעים.

פעולתו הכללית של מנוע חלבוני זה ליצירת ATP ידועה כיום, אך כיצד מגיעים הפרוטונים לחלבון? שאלה זו עדיין לא נפתרה במלואה עד כה, משום שממדי תהליך תנועת הפרוטון, בזמן ובמרחב, זעירים מאוד: תנועה של ננומטרים ספורים בפרקי זמן של ננו-שניות.

במאמר הנוכחי מתוארת הטכנולוגיה שפיתח ד”ר אמדורסקי לחקר התהליך הזעיר והמהיר הזה המתרחש על פני השטח של ממברנות. הטכנולוגיה מבוססת על גשש מולקולרי מקורי הנצמד לממברנה ומשחרר פרוטון בכל פעם שאור (פוטון) פוגע בו. במילים אחרות, זוהי טכנולוגיה שיכולה להפיק את הדלק ליצירת המטבע האנרגטי על פני השטח של ממברנות בעזרת אור.

הגשש המולקולרי שפותח בטכניון מבוסס על מולקולה כימית מסקרנת מאוד בשם פוטו-חומצה. כאשר מולקולה זו בולעת אור, ורק אז, משתנות תכונותיה הכימיות והיא הופכת לחומצה חזקה.  המאפיין העיקרי של כל חומצה חזקה הוא שחרור מהיר של פרוטון בסביבה מימית, וכך קורה גם כאן.

לדברי ד”ר אמדורסקי, “במעקב אחר התהליך הזה גילינו שהתנועה של פרוטונים על פני השטח של הממברנה, והאינטראקציה בין פרוטונים על הממברנה לפרוטונים שבתמיסה, תלויות באופן הדוק להרכב הממברנה, כלומר לסוג הליפידים שמרכיבים אותה.” מחקר זה מהווה אבן דרך חשובה מאוד בהבנת אחד התהליכים החשובים ביותר בטבע.

המחקר נתמך על ידי תוכנית Chaya Career Advancement Chair, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ותוכנית האנרגיה ע”ש גרנד.

למאמר שהתפרסם ב- PNAS  לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

חוקרי הטכניון מעריכים כי התגלית תסייע בפיתוח תרופות ייעודיות שיבלמו את הגידול הסרטני

 

בעשורים האחרונים נערכים ברחבי העולם מחקרים רבים הנוגעים להתפתחותם ולהתפשטותם של גידולים סרטניים בגוף, לאבחונם ולטיפול בהם. אחת התגליות החשובות קשורות במאפייניו המטבוליים הייחודיים של התא הסרטני. מטבוליזם, חילוף החומרים, הוא תהליך חיוני המאפשר לתא להפיק אנרגיה ולייצר מולקולות הדרושות להתפתחותו ולהישרדותו. תהליך זה שונה מאוד בתא הסרטני, שכן תאי סרטן מתחלקים באופן בלתי מבוקר, והקצב המהיר של גדילתם והתחלקותם מצמצם את החמצן ואת חומרי התזונה הזמינים להם ומצריך תכנות מחדש של התהליכים המטבוליים. ניטור מוצלח של שינויים מטבוליים אלה עשוי להוביל לפיתוח תרופות אנטי-סרטניות ייעודיות שיפגעו בתהליכים המטבוליים הנחוצים לקיום הרקמה הסרטנית.

אולם היישום של רעיון זה אינו פשוט, שכן חילוף החומרים התאי הוא תהליך מורכב מאוד המערב פעילות של אלפי גנים ואנזימים מטבוליים. סיבוך משמעותי נוסף נובע מכך שאזורים שונים בתא מקיימים תהליכים מטבוליים שונים, והטכנולוגיה הקיימת אינה מאפשרת מעקב אחר כל אחד מהם בנפרד.

במחקר שהתפרסם לאחרונה ב – Nature Communications, מציג פרופ’ תומר שלומי מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב ומרכז לורי לוקיי למדעי החיים והנדסה בטכניון טכנולוגיה חדשה לניטורם של תהליכים מטבוליים באזורים השונים בתוך התא. לדבריו, “פיתחנו שיטה למעקב אחר קצבים של ריאקציות מטבוליות (השטף המטבולי) ברזולוציה תת-תאית, ובפרט במיטוכונדריה ובציטוזול.” המיטוכונדריה היא “תחנת הכוח” של התא והציטוזול הוא הנוזל שבתוך התא.

קבוצת המחקר של פרופ’ שלומי היא קבוצה אינטרדיסציפלינרית המשלבת חוקרים מתחומי הביולוגיה ומדעי המחשב. גם הטכנולוגיה החדשה משלבת שיטות ביולוגיות עם שיטות חישוביות – ביולוגיה מולקולרית וספקטרומטריית-מסה (טכנולוגיה לזיהוי חומרים בדגימה) יחד עם פענוח של המדידות באמצעות אנליזה חישובית. שילוב זה מאפשר מידול של התהליכים המטבוליים ברמה התת-תאית.

 

במחקר שימשה הטכנולוגיה החדשה לחקר מוטציה הפוגעת בפעילות המיטוכונדריה בתאי סרטן. להפתעתם גילו החוקרים מנגנון-גיבוי ייחודי המאפשר לתאי הסרטן להתגבר על נזקי המוטציה במיטוכונדריה ולשרוד, וזאת באמצעות פעילות מטבולית שלא הייתה ידועה: היפוך כיוון הפעולה של מסלול מטבולי מרכזי המעורב בנשימה התאית (מעגל (Krebs. זו הפעם הראשונה שקבוצת מחקר כלשהי מציגה היפוך פעילות של אנזימים אלה בתאים אנושיים וספציפית בסרטן. “ההבנה של מנגנון ההיפוך הזה סוללת דרך לטיפול רפואי שינטרל אותו,” מסביר פרופ’ שלומי. “במילים אחרות, אם נפגע במנגנון-הגיבוי הזה של אותם תאים סרטניים שעברו מוטציה, נוכל להרוג אותם באופן סלקטיבי בלי לפגוע בתאים בריאים.”

המחקר נתמך על ידי מענק ERC מטעם המועצה האירופית למחקר ובוצע עם ד”ר אלינה אייזנשטיין והדוקטורנטים וון-דונג לי ודמיטרי מוחה.

 

המעבדה של פרופ’ תומר שלומי בפקולטה למדעי המחשב ובפקולטה לביולוגיה בטכניון חוקרת תהליכים של חילוף חומרים בסרטן באמצעות שילוב של שיטות ניסויות וחישוביות. מטרת המחקר היא להבין איך משתבש תהליך חילוף החומרים בתאים סרטניים וכיצד לנצל הבנה זאת לצרכים דיאגנוסטיים וטיפוליים. המעבדה משלבת חוקרים מתחומי הביולוגיה הניסויית, הכימיה האנליטית ומדעי המחשב. פרופ’ שלומי הוא מייסד שותף של חברת מטאבומד המתמקדת בפיתוח תרופות לחלבונים מטבוליים.

למאמר שהתפרסם ב- Nature Communications לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

זו הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקרת ישראלית

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון היא אחת מ-6 הזוכות בפרס Women in STEM²D  שמעניקה חברת ג’ונסון & ג’ונסון. הפרס, בסך 150 אלף דולר, הוענק לה ב-24 באפריל 2019 במטה העולמי של החברה בניו ג’רזי.

בכל שנה זוכות בפרס 6 נשים מתוך כ-400 מועמדות, כולן חוקרות צעירות המגלות מנהיגות באחד התחומים הבאים: מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, ייצור ותכן. הפרס נוסד בחודש יוני 2017 כדי לפתח מנהיגות נשית בתחומים אלה באמצעות מימון וליווי בשלב קריטי בקריירה של הנשים הזוכות.

“באמצעות הפרס אנחנו מבקשים להגדיל את השתתפותן של נשים בתחומים אלה ברחבי העולם,” אמרה קט אוילר, סגנית נשיא בג’ונסון & ג’ונסון. “אנו שואפים לטפח נשים מנהיגות וליצור מאגר גדול יותר של חוקרות מנוסות שיובילו את פריצות הדרך בתחומים אלה בעתיד.”

ד”ר גבע-זטורסקי, שזכתה בפרס בקטגוריית המדע, חוקרת את המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו – ובעיקר את השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. כבר במהלך הפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה בהרווארד היא פיתחה טכנולוגיה מקורית למעקב בזמן אמת אחר המיקרוביום באורגניזם החי. טכנולוגיה זו מציגה בזמן אמת את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופו של המארח. לדבריה, “הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק במערכת המורכבת הזאת, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות.”

ד”ר גבע-זטורסקי זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” לשנת 2012, מלגת אלון היוקרתית המסייעת בקליטת חוקרים צעירים בישראל ומלגת חורב למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

Women in STEM²D

הפרופסורים אשרף בריק ועמית מלר, זכו במענק ERC היוקרתי על חדשנות פורצת דרך במחקר. השניים זכו במענקי ERC בקטגוריית Advanced Grant – מענק, על סך כ-2.5 מיליון יורו כל אחד, המוענק לחוקרים מובילים, בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשר השנים האחרונות.

 

פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבל את המענק על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לסינתזה, החדרה  והפעלה של חלבונים מלאכותיים בתא החי. פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא הצטרף לפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

פרופ’ בריק פיתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים מלאכותיים בעלי מאפיינים רצויים. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות.

 

פרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית קיבל את המענק על פיתוח מערכת חדשנית למיפוי הפרוטאום – מכלול החלבונים בתא – ברמת החלבון הבודד. פרופ’ מלר הצטרף לפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון לאחר קריירה אקדמית בהרווארד ובאוניברסיטת בוסטון, הוא חבר במכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI) ומרכז לוקיי בטכניון. בטכניון פרופ׳ מלר זכה וניהל מענק רב שנתי של הקרן הלאומית למדע למרכז המצוינות (I-Core) בתחום הפיזיקה של תאים חיים. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס דיאן שרמן להמצאות רפואיות המועילות לאנושות ומענק Mérieux לקידום המחקר הרפואי.

פרופ’ מלר מראשוני המפתחים של טכנולוגיית ריצוף ד.נ.א. באמצעות נקבוביות ננומטריות. טכנולוגיה זו רלוונטית לשורה של יישומים רפואיים חיוניים, והמענק צפוי לקדם את השימוש בה למיפוי של מכלול החלבונים בתא.

 

מענקי ERC מוענקים במסגרת Horizon2020 – תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. התוכנית תומכת בפעילות מחקרית איכותית ובעיקר במחקרים בין-תחומיים ומקצה את המענקים בשלוש קטגוריות ותק – ,ERC Starting Grant ,ERC Consolidator Grant ERC Advanced Grant.

נציג ה-ERC קרלוס מואידס אמר כי המענק ניתן לחוקרים “על עבודתם החלוצית, שיש בה פוטנציאל לשנות את חיי היום-יום שלנו ולספק פתרונות לכמה מהאתגרים החשובים העומדים בפנינו. המענק מספק למוחות מבריקים אלה את האפשרות ללכת בעקבות רעיונותיהם היצירתיים ביותר ולמלא תפקיד מכריע בקידומם של כל תחומי הידע.”

אורי הדומי מ”מזור רובוטיקה” ופרופ’ יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד הרצו באירוע פתיחת תוכנית היזמות BizTEC 2019  בטכניון

אורי הדומי שהוביל את ‘מזור רובוטיקה’ לאקזיט של 1.6 מיליארד דולר ופרופ’ יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד הרצו באירוע פתיחת תוכנית היזמות
BizTEC 2019  בטכניון.

ביום שני השבוע התקיים בטכניון אירוע פתיחת תוכנית BizTEC 2019 בהשתתפות מאות יזמים ומנטורים. האירוע התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ וראש מרכז היזמות בטכניון ד”ר צחון (יצחק) בנטואיץ’. השנה, מתוך 100 צוותים שהגישו את מועמדותם לתוכנית, נבחרו 26 צוותים לשלב הגמר.

BizTEC  היא תוכנית יזמות (פרה-אקסלרציה) כלל ארצית המנוהלת על ידי מרכז היזמות החדש בטכניון. התוכנית מטפחת יזמים בתחילת דרכם המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התוכנית הוקמה על ידי סטודנטים בטכניון בשנת 2004 והפכה לתוכנית ייחודית בנוף תוכניות היזמות הישראליות בהצלחתה ללוות מיזמים טכנולוגיים עמוקים. מאז היווסדה השתתפו בתוכנית יותר מ-400 צוותים ונולדו חברות רבות שגייסו יותר מ-400 מיליון דולר.

“הטכניון מחנך מאז ומתמיד סטודנטים מוכשרים,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “אבל כיום אנחנו יודעים כמה חשובים לסטודנטים גם הכישורים הקרויים ‘כישורים רכים’ – היכולת להציג רעיון, לתכנן בשלבים, לעבוד בשיתוף פעולה ולשכנע לגייס כסף. תוכנית BizTEC הוכיחה את עצמה ככלי רב ערך בחינוך ליזמות וביזמות עצמה, והמספרים – 50 חברות שהוקמו, 400 מיליון דולר – מדברים בעד עצמם. אני מודה לבני הזוג יהודה ודיתה ברוניצקי שהקצו את המימון הראשוני להקמת הפעילות הזאת.”

ראש מרכז היזמות בטכניון ד”ר צחון בנטואיץ’ אמר כי “מאז היווסדו דבק הטכניון בחתירה המתמדת למצוינות אמיתית ולהתמודדות עם האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים והעסקיים המורכבים ביותר. גישה זו עומדת בבסיס פעילותו של מרכז היזמות החדש של הטכניון, שחותר להכשרת המהנדסים והמדענים שיהוו את שדרת המנהיגות הבאה לחדשנות טכנולוגית בישראל.”

 

במרכז האירוע עמדו שתי הרצאות בסגנון TED. את ההרצאה הראשונה העביר אורי הדומי, שהוביל את חברת מזור רובוטיקה לאקזיט של 1.6 מיליארד דולר. מזור רובוטיקה, המבוססת על פיתוח של פרופ’ משה שוהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, החלה את דרכה בחממת הטכניון. ב-2003 הזמין פרופ’ שוהם את הדומי לנהל את החברה – וכל השאר היסטוריה.

“מה שצריך לעניין אתכם כיזמים הוא התהליך הלימודי שעברנו לאורך הדרך, ובעיקר מה שלא עשינו נכון,” אמר הדומי. “את האתגר של מזור לקחתי על עצמי לא משום שהייתי משוכנע שהטכנולוגיה היא פורצת דרך ובהכרח מתאימה לייעוד, אלא בעיקר משום שהתאהבתי באנשים, בבגרות, בצניעות ובמקצועיות. השתכנעתי שעם צוות כזה נצליח לעשות דברים טובים ולממש את החזון של הקמת

תעשייה רפואית בישראל. רציתי לעסוק בעולם הרפואי וידענו שהטכנולוגיה שלנו טובה, אבל לקח זמן לגבש את האסטרטגיה העסקית שהבשילה לאורך השנים.

 

“יש שני דברים שלמדתי בדרך והייתי רוצה להעביר לכם: הראשון, לעולם אל תצאו עם מוצרים לא בשלים לשוק העיקרי שאליו אתם מכוונים, כי זאת תהיה פגיעה אנושה במוניטין של החברה שלכם ועלויות השיקום יהיו גדולות בהרבה ממה שאתם עשויים להרוויח מחשיפה מוקדמת. השני, תמיד תשאירו בצד כסף שיאפשר לכם לצאת ממשברים לאורך הדרך, כי יהיו הרבה כאלו. והכי חשוב: תקפידו להקיף את עצמכם באנשים נעימים וכנים, שכיף לעבוד איתם והם חולקים את התשוקה שלכם לעשייה”.

את ההרצאה השנייה העביר היזם הסדרתי בוגר הטכניון פרופ’ יואב שוהם, מהמדענים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. פרופ’ שוהם השלים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ב-1982, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארה”ב והמשיך למסלול קידום בסטנפורד. הוא הקים שש חברות סטארט-אפ ועד כה עשה חמישה אקזיטים. הסטארט-אפ החדש שהקים נקרא AI21 ובין משקיעיו נמנים פרופ’ אמנון שעשוע וקרן פיטנגו.

 

“הטכניון לימד אותי ללמוד דברים קשים ומשעממים,” אמר פרופ’ שוהם, “אבל כולם שימשו אותי בהמשך הדרך. במהלך המסלול היזמי שעשיתי למדתי רבות על הקשר שבין האקדמיה לתעשייה, וכיום ברור לי שהמחקר אינו נחלתה הבלעדית של האקדמיה, ממש כפי שהיישום אינו רק נחלת התעשייה. החוכמה היא לדעת לרתום לטובת החברה שלכם את הטוב ביותר משני העולמות. אני מציע לצוותים המתחילים את תחרות BizTEC להבין במה הם מאוד טובים ולבנות על היתרון היחסי שלהם. תמיד אהבתי לעבוד עם אנשים חכמים ונחמדים ודאגתי לגייס לחברות שהקמתי רק אנשים כאלו. תדאגו כי בחברות שתקימו יהיו רק אנשים טובים שתוכלו לסמוך עליהם ולרוץ איתם קדימה. זהו צעד ראשון אך הכרחי בכיוון הנכון להצלחה.”

בוגר הטכניון ישראל דוד קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים. הפרס ניתן לו על תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם

  

ישראל דוד, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, קיבל השבוע פרס בינלאומי יוקרתי על מפעל חיים בגין תרומה יוצאת דופן בתכנון בניינים גבוהים ברחבי העולם. את הפרס העניקה לו CTBUH – המועצה העולמית לבניינים גבוהים וסביבה אורבנית, הפועלת במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו.

המועצה הוקמה לפני 50 שנה וחברים בה כמיליון מומחים וכ-4,000 חברות מכל העולם. מאז הקמתה פועלת המועצה לקידום שיתוף הידע בכנסים חצי-שנתיים בכל העולם, ליצירת מאגר מידע שיתופי ברשת, לגיבוש קבוצות עבודה, להפקת מדריכים לתכנון מבנים רבי קומות באספקטים שונים ולאיתור מקורות מימון למחקרים בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מבנים רבי קומות. לפני 15 שנה החלה המועצה להעניק פרסים על מפעל חיים לתרומה יוצאת דופן בתחום זה. בכל שנה ניתן הפרס לאדם אחד, ורוב הזוכים ניתנים למהנדסים אמריקאים. השנה, לראשונה, יוענק הפרס למהנדס ישראל.

ישראל דוד עלה מרומניה בגיל 9. השנה הייתה 1964 ומשפחת דוד הגיעה באונייה לחיפה “עם ארגז של 70 קילו ובו כל הדברים שהורשינו להוציא מרומניה, בעיקר בגדים וכלי מטבח,” לדבריו. מחיפה נשלחה המשפחה לקטמונים בירושלים, ממש על גבול העיר החצויה שמעברו שטח ירדני. משם הם עברו לפתח תקווה. “ברומניה אבא היה מנהל אתר בנייה ואני, כילד, עזרתי לו לספור את המזומן למשכורות השבועיות לעובדים.” בהשראת החשיפה לעולם הבנייה ובעידוד אביו, משה דוד ז”ל, הוא נרשם בתיכון למגמת אדריכלות באורט טכניקום גבעתיים, למד שם 6 שנים וסיים כהנדסאי אדריכלות.

בתום שירותו הצבאי בחיל המודיעין התלבט דוד איך להמשיך את דרכו בעולם הבנייה. “הסתכלתי בדפי זהב וראיתי שאדריכלים יש המון, ורובם שייכים לאותן 10 משפחות ששלטו בתחום האדריכלות בזמן ההוא. מהנדסי קונסטרוקציה, לעומת זאת, לא היו הרבה. מאחר שאהבתי את שיעורי ההנדסה במסלול האדריכלות והצטיינתי בהם החלטתי להיפרד מחלום האדריכלות של אבי ז”ל וללמוד בטכניון הנדסה אזרחית וסביבתית.”
את התואר הראשון הוא סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 96 במסלול קונסטרוקציה – וגם זכה במהלכו בפרס הצטיינות מקרן וולף ובפרס טוביה נצר ז”ל. גם את התואר השני בקונסטרוקציות סיים בהצטיינות יתרה – ממוצע 97 – ותוך כדי לימודיו החל לעבוד במשרדו של ד”ר אדריאן סקרלט ז”ל, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית. אחרי שלוש שנים עזב למשרדו של ש.בן אברהם ז”ל.

בשנת 1990 פתח עם אשתו יעל, גם היא בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, את משרד דוד מהנדסים בע”מ, שאותו הם מנהלים ביחד כבר 28 שנה. “אני מתמקד בהנדסה ובפיתוח עסקי ויעל באדמיניסטרציה ופיתוח פיזי ואסטרטגי של המשרד. כיום עובדים במשרד יותר מ-100 מהנדסים, רבים מהם בוגרי הטכניון. המשרד כבר תכנן כ-3,000 פרויקטים ב-24 מדינות. בישראל תכנן המשרד בניינים בולטים ומוכרים ובהם מגדל המגדל הגבוה בישראל – מגדל עזריאלי שרונה המפותל; השיאן הקודם, מגדל משה אביב ברמת גן; ועוד כ-50 מגדלים בשלבים שונים של יזום ובנייה.”

בנוסף לעבודתו במשרד הפרטי ממלא דוד תפקידים ציבוריים רבים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל כממלא מקום יושב ראש וראש תא קונסטרוקציה, בלשכת המהנדסים והאדריכלים כיושב ראש מועצת המומחים והבוררים, כנציג הלשכה במועצת הנדסה ואדריכלות במשרד העבודה וחבר הנהלה, במכון התקנים כיושב ראש ועדת התקינה המרכזית של הדירקטוריון וחבר הדירקטוריון. כיום, בעקבות פטירתו בטרם עת של יו”ר המכון אורי דורי ז”ל, משמש דוד ממלא מקום יו”ר המכון.

בשנת 2009 הוא הצטרף ל-CTBUH, התמנה לנציג המועצה בישראל והוביל את הקמת הסניף הישראלי שלה.
הפרס מטעם CTBUH הוענק לו ב-9 באפריל 2019 בכנס שהתקיים בשנזן שבסין בסימן 50 שנה לייסוד המועצה ו-50 השנים הבאות.

 

 

יותם פסן זכה בדירוג הכללי בתוצאה של 17:20 דקות. בקטגוריית הנשים זכתה זו השנה השלישית ברציפות כרואן חלבי, סטודנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית

כאלף סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים השתתפו במרוץ הטכניון החמישי שהתקיים היום (ד’) בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך על ידי הנהלת הטכניון ואס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר אס”ט אמיר דוד ניסן כהן, שאמר כי “הטכניון הוא המוסד האקדמי היחיד בארץ שמארגן בכל שנה אירוע בסדר גודל כזה.”

“קבוצות הטכניון מובילות באליפויות הספורט לסטודנטים,” אמר בוריס בייטמן, מנכ”ל אס”א טכניון. “המרוץ היה אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE 2019, שמטרתם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון.”

בדירוג הכללי זכה יותם פסן בתוצאה של 17:20 דקות ובדירוג הנשים הכללי זכתה כרואן חלבי בתוצאה 19:23 דקות. חלבי, תושבת דלית אל כרמל, עומדת לסיים תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וזו השנה השלישית ברציפות שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ. בחודש פברואר היא הייתה לאלופת ישראל בריצת 10,000 מטרים. ועדיין, לדבריה, “כל מירוץ בטכניון, ובוודאי הזכייה, עדיין מרגשים אותי.”

הדס דבשי, מרצה לגאומטריה במכינת הטכניון, זכתה בקטגוריית נשים בגיל 60-51. זו הפעם החמישית שהיא זוכה במקום הראשון במרוץ, ולדבריה “אני רצה בדרך כלל מרחקים ארוכים, כולל מרתון, אבל מירוץ הטכניון הוא בהחלט מאמץ לא קל.”
ג’נט קובליו מהיחידה לפיתוח משאבים בטכניון זכתה בקטגוריית נשים בגיל 61+. לדבריה, “השתתפתי בכל מרוצי הטכניון אבל זאת הפעם הראשונה שאני זוכה במקום הראשון בקטגוריה שלי. זה מרוץ מאתגר עם עליה מאוד קשה, והצלחתי רק בזכות ארבעה חודשים של אימון אינטנסיבי.”

לקישור לתוצאות המרוץ לחצו כאן

יום עיון על בחירות אלקטרוניות התקיים בטכניון. הדוברים דיברו על החשיבות שבאבטחת הבחירות כתנאי לשימור אמון הציבור בתהליך

 

יום עיון בנושא בחירות אלקטרוניות – e-lections התקיים בתחילת השבוע בטכניון. הדוברים ביום העיון הציגו היבטים הקשורים לבחירות אלקטרוניות ולהשפעת עולם הסייבר על הבחירות, לרבות ההשפעה על הבחירות בישראל. את האירוע הובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יאוורה פרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה וד”ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון.

“הכנס עוסק בכל התחומים הקשורים לבחירות ממוחשבות,” אמר פרופ’ ביהם. “כיום הכל אלקטרוני – מסחר אלקטרוני, דואר אלקטרוני ובנקאות אלקטרונית, שום מערכת אינה חסינה מזיופים – לא מערכות הצבעה בפתקי נייר ולא מערכות אלקטרוניות. יום העיון נועד לבחון אפשרויות בטוחות יחסית של הצבעה ולהזהיר מפני פרצות מסוכנות שיכולות להיות מנוצלות על ידי הממשלה או בעלי עניין.”

“בדמוקרטיה ליברלית אנחנו נוהגים להניח שיותר קולות פירושם יותר כוח,” אמר פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה. “לכן עלינו להיזהר מבעלי עניין מושחתים שינסו להגדיל את מספר הקולות שלהם ו/או להקטין את מספר הקולות של היריב. ‘אתה ניצחת בבחירות, אני זכיתי בספירה,’ אמר אנסטסיו סומוזה. כשרוצים לחבל בבחירות, יש המון דרכים לכך: לקשקש על הפתקים, לרוקן את הקלפי מפתקים ‘לא רצויים’, לגרום לספירה לא נכונה בשלבים שונים, וכמובן ‘לטפל’ במערכות המחשוב. בעתיד הכל יעבור למערכות ממוחשבות, ועלינו להבין שגם בעתיד הזה יהיו המון נקודות כשל פוטנציאליות. ההגנה בבחירות אלקטרוניות תהיה אפילו יותר מסובכת כי שם כל השרשרת אלקטרונית, כלומר חשופה למתקפה.”

“בחירות הן מרכיב חשוב ומרכזי בדמוקרטיה, ופגיעה בהן היא פגיעה בדמוקרטיה,” אמר ד”ר יוסי אורן מאוניברסיטת בן גוריון. “לכן עלינו לשקול, בדיון על בחירות מקוונות, את המתווה הגרוע ביותר, כלומר לקיים דיון מכוון מתקפה (attack-centric talk). עלינו לקחת בחשבון מי השחקנים במגרש, מה יכולותיהם ומה שאיפותיהם. עלינו לזכור שהם רוצים לתמרן מצביעים, לתמרן הצבעות, לתמרן ספירה. אין תהליך שאינו חשוף למניפולציות, ודווקא חשאיותן של הבחירות יוצרת הרבה נקודות אפשריות למתקפה ולהשפעה. בסופו של דבר, הסכנה היא אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות.”

 

סא”ל (מיל’) איל פינקו, יועץ לרשות הסייבר הלאומית, אמר כי “אנשים שואלים אותי מה הקשר בין בחירות לסייבר, הרי ההצבעה בישראל מבוצעת במעטפות ובפתקים. הקשר הוא שחלק גדול מבוצע במערכות ממוחשבות. שלב גיוס האנשים לעבודה בבחירות, למשל, הוא צוואר בקבוק שבו אפשר להכניס למערכת בעלי עניין שעלולים להטות את התוצאות. מה המוטיבציה של התוקפים? יש הרבה מניעים: בצע כסף, פגיעה ‘בשביל הספורט’, יצירת אנרכיה, הכנסת השפעות זרות, פגיעה באמון הציבור בתהליך. בסופו של דבר אסור לנו להיכנס לפאניקה אבל עלינו לנקוט את כל הצעדים שימנעו הטיה ופגיעה בתהליך.”

 

פרופ’ דייגו ארנהה מאוניברסיטת ארהאוס בדנמרק דיבר על התפתחות הבחירות האלקטרוניות בברזיל. “בברזיל רשומים 140 מיליון בוחרים והבחירות מתקיימות פעם בשנתיים. מאז 1996 מתקיימות בברזיל בחירות אלקטרוניות חלקיות, ומאז 2000 – בחירות אלקטרוניות מלאות. יצרני המערכת טוענים ל-100% אבטחה, אבל זה מופרך. מצאנו שם בעיות אבטחה. יש פגיעוּת רבה, בעיקר מצדם של גורמים מבפנים. חשוב מאוד להמשיך לעבוד על אמינות, אבטחה ושקיפות, וזאת כדי למנוע את אובדן האמון הציבורי בתהליך הבחירות.”

ד”ר איבו קוביאס, המהנדס שאחראי על האלגוריתמים של ההצבעה, בחברת סיברנטיקה האסטונית המפתחת מערכות להצבעה דרך האינטרנט, הרצה על ההצבעה המקוונת באסטוניה. “ב-2001, בעקבות הכנסה נרחבת של תעודות זהות אלקטרוניות, עלה רעיון ההצבעה האלקטרונית ברמה הלאומית. משרד התקשורת טען שזה אפשרי, משרד המשפטים התנגד. ב-2004 החברה שלנו, סיברנטיקה, זכתה במכרז לפיתוח בחירות ממוחשבות באסטוניה. מאז ערכנו שוב ושוב הערכת סיכונים. ככל שההצבעה האלקטרונית מתרחבת, משתלם יותר לתקוף אותה, ואכן נעשו ניסיונות לעשות זאת. כיום עומדת ההצבעה האלקטרונית במדינה על 44.4% כאשר השאר מצביעים בקלפיות רגילות. מעולם לא היתה כוונה שכל כך הרבה מצביעים יצביעו אלקטרונית, וכיום שוקלים האם צריך לצמצם את ההצבעה האלקטרונית. הפרוטוקולים משתפרים, האבטחה משתפרת. ועדיין, אין דבר כזה ביטחון של 100%.”

 

זוהר סוסנקו תיאר את השימוש שמפלגות מבצעות בכלי פרסום דיגיטליים ליצירת מסרים מפולחים לקהלי יעד שונים, בהם קמפיין “של מי המדינה הזאת לעזאזל” של מפלגת כולנו (2015), שאיפשר למפלגה לזהות קהלי יעד לפי הנושאים הבוערים מבחינתם שעל סדר היום, והעברת מסרים בנושאים אלו בצורה מפולחת בהמשך הקמפיין. “כיום,” אמר סוסנקו, “המפלגות משתמשות בטכנולוגיות העכשוויות לגיוס בוחרים. אלה שיטות שאינן פועלות ב-100% אבל הן מאוד יעילות. בסופו של דבר כלי הפרסום הטכנולוגייים בהם משתמשים כדי למכור פוליטיקה לא שונים מכלי הפרסום בהם משתמשים למכור קוטג'”.

 

בסוף יום העיון התקיים פאנל בהנחיית פרופ’ דונקלמן בנושא “עתיד הבחירות בעידן האלקטרוני”. בפאנל השתתפו ד”ר איבו קוביאס, פרופ’ דייגו ארנהה, יורם אורן, איל פינקו וזוהר סוסנקו. הפאנל דן ביתרונות ובחסרונות במעבר לבחירות אלקטרוניות, תוך התייחסות לרקעים התרבותיים והפוליטיים השונים במדינות שעברו (או שוקלות מעבר) לבחירות שכאלה. הדיון הער בהשתתפות הקהל התנקז לכמה המלצות ותובנות חשובות: מכך שמהרגע שעוברים לבחירות אלקטרוניות קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורה, ולכן יש לקחת בחשבון את מורכבות הבעיה, הצורך בהחזקת שתי מערכות פועלות (אלקטרונית ולא-אלקטרונית) עד ההבשלה של הטכנולוגיה המותאמת למדינה, וכמובן היתרונות האבטחתיים הגלומים בבחירות לא מקוונות.

 

בערב גאלה חגיגי שהתקיים אתמול במוזיאון ישראל בירושלים הוענקו פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019. באירוע השתתפו בכירי האקדמיה והמשק בישראל, חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל וראשי האקדמיה האמריקאית למדעים.

הפרס הוענק לשלושה חוקרים צעירים מצטיינים:  ד”ר מורן ברקוביץ’, פרופ’-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, וד”ר מיכל ריבלין וד”ר ארז ברג ממכון ויצמן למדע. כל אחד מהזוכים יקבל מענק בסך 100 אלף דולר – מהפרסים הגדולים ביותר בעולם המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם.

היוזמה, שבראשה עומדת קרן משפחת בלווטניק, היא פרי שיתוף פעולה של האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זו השנה השנייה שבה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

ד”ר מורן ברקוביץ’ (36), פרופ’-חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, קיבל את הפרס בתחום הכימיה. ד”ר ברקוביץ’ זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיזיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.  למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים שאינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמה, ד”ר ברקוביץ’ וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב המאיצות באופן משמעותי טכניקות מסורתיות של ניתוח מולקולרי ומשפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים,  החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-ממדית בממדים זעירים.

“פרסים מהסוג הזה חשובים מאוד למדענים צעירים,” אמר ד”ר ברקוביץ לאחר קבלת הפרס. “פרסים אלה נותנים לנו את התמיכה ואת החיזוק לכך שהמחקר שלנו הוא בכיוון הנכון, שהוא באמת פורץ גבולות. כך הם נותנים למדענים צעירים יעד לשאוף אליו.”

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים ואת הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש בכספי הפרס היוקרתי.

השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית שבחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.

 

חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים בכל קיץ בניו יורק, ואליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.

 

במקום הראשון וב-50 אלף שקל זכתה קבוצת PneuMonitor, שפיתחה מערכת לניטור מצב מסכן חיים בשדה הקרב

PneuMonitor היא הקבוצה הזוכה בפרס הראשון – 50 אלף שקל – באירוע t-hack – האקתון הסטודנטים הגדול ביותר בישראל, שנערך בטכניון בשבוע שעבר. ארבעת חברי הקבוצה: נוי מרק, ענת ליובים חיימוב, רפי ג’רסי וערן שאשא פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מצב רפואי מסוכן המכונה “חזה אוויר”.

באירוע t-hack השתתפו יותר מ-600 סטודנטים מרחבי הארץ, ב-150 קבוצות, שזכו בפרסים מצטברים בשווי כולל של 100,000 שקלים. לשלב הגמר שחתם את ההאקתון הגיעו 10 קבוצות עם רעיונות מצטיינים שהציגו את הפרויקטים שלהן מול פאנל השופטים שכלל את פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד”ר אירית עידן סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל, דב מורן – יזם סדרתי, משקיע וממציא הדיסק-און-קי ואדן שוחט – משקיע הון סיכון, שותף-מנהל בקרן אלף (Aleph) וממייסדי face.com, החברה המובילה בעולם בזיהוי פנים ברשתות חברתיות.

t-hack התקיים ביוזמת אגודת הסטודנטים בטכניון ומרכז היזמות החדש בטכניון, והוא התמקד בשלושה תחומים: מערכות אוטונומיות, ערים חכמות ורפואת חירום. כמנטורים לסטודנטים שימשו יזמים מובילים מהתעשייה הישראלית ומהחברות המשתתפות. האירוע התקיים במימון הטכניון ובתמיכת החברות אינטל, פייסבוק, נובל אנרג’י, וחברות טכנולוגיה נוספות.

פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון אמר בפתיחת ההאקתון כי “האירוע נולד מתוך הבנה שיזמות היא תפיסת עולם ותפיסת חיים, ושעל הטכניון לספק חינוך יזמי לסטודנטים הלומדים בו.” פרופ’ שורץ הוא יו”ר t-hub – מרכז היזמות והחדשנות בטכניון, שזכה לאחרונה במענק של 10 מיליון שקלים מטעם המועצה להשכלה גבוהה. לדבריו, “אנו מחויבים להעניק לכל הסטודנטים המעוניינים בכך כלים לפתרון אתגרים הנדסיים, טכנולוגים ומדעיים במהלך הקריירה המקצועית, בין אם יעבדו בחברות הזנק, בחברות תעשייתיות אזרחיות או ביטחוניות, בחברות לתועלת הציבור או באקדמיה.”

אמיר דוד ניסן כהן, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), אמר למשתתפים “תוך 30 שעות בלבד תידרשו לפתור בעיות קשות באופן יצירתי באחד משלושה תחומים: ערים חכמות, תחבורה אוטונומית ורפואת חירום. אנחנו מצפים לפתרונות מעניינים לבעיות מעניינות, ואתם תישפטו על פי המדדים של מקוריות, יצירתיות, ישימות עסקית והצגה בפני משקיעים.”

את ההרצאה המרכזית באירוע “איך להרוג חדשנות?” נשא בוגר הטכניון מולי אדן, בעבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית. בשנת 2012 נבחר אדן על ידי  המגזין  פורבס לאחד מעשרת המוחות המבריקים בעולם בתחום הטכנולוגיה. בהרצאתו אמר אדן כי “המהפכה הטכנולוגית אינה נשארת רק בעולם הטכנולוגי אלא מחלחלת לכל תחומי החיים; האביב הערבי, עליית טראמפ, ההצלחה וההתרסקות של דעא”ש – כל אלה הושפעו באופן מהותי מהטכנולוגיה – ובעולם המטורף הזה, החיים שלנו כמהנדסים פחות נוחים ונעימים. מי שאינו רץ מספיק מהר מפסיק להיות רלוונטי. אנחנו חייבים להיות חדשניים, כלומר לנסות את הבלתי ידוע, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. הפחד משינוי, ההצלחה, היעדר התחרות והאמירה ‘זה עובד טוב אז אין מה לתקן’ הם הדברים שהורגים חדשנות.”

הסטודנטים בקבוצה הזוכה, PneuMonitor, משרתים כולם בחיל הרפואה. נוי מרק וענת ליובים חיימוב הן בוגרות הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ומרק לומדת כיום לתואר שני בפקולטה בהנחיית פרופ’ דן אדם. ערן שאשא הוא סטודנט בחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ורפי ג’רסי הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אריאל ובוגר תואר שני במנהל מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון.

הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מהיר של פנאומטורקס – חזה אוויר. מצב זה הוא הגורם השני בשכיחותו למוות בר מניעה בשדה הקרב. במצב רפואי זה חודר אוויר לפלוארה – הקרום הדו-שכבתי המקיף את הריאה – ופוגע בהתרחבות התקינה של הריאה ובהעברת החמצן לדם. מצב זה עלול להוביל לחסימת קנה הנשימה ולבעיות לב, ואבחון מוקדם שלו עשוי להציל חיים.

הבעיה היא שפנאומטורקס אינו מתבטא בסימנים חיצוניים, בעיקר לא בשלבים הראשונים, ולכן קשה לאתרו באמצעים ידניים.  ההתקן שפיתח הצוות מבוסס על ניתוח אוטומטי של קולות הנשימה של המטופל, תוך סינון של קולות רקע. הקולות מתקבלים מסטטוסקופ פשוט ומנותחים על ידי האלגוריתם שפיתח הצוות. התוצאה: כלי קטן, קל ואוטומטי לזיהוי אובייקטיבי מיידי של פנאומטורקס. הכוונה היא שמכשיר זה ישמש את החובשים בשטח.

במקום השני וב-15,000 שקל זכו חברי ICPupil שפיתחו מערכת לניטור לא פולשני של הסטטוס הנוירולוגי של המטופל ולהתרעה על מצבים מסוכנים. בעזרת עיבוד תמונה ואלגוריתמיקה מפיקים חברי הצוות ציון נוירולוגי המלווה את המטופל תוך כדי הפינוי, השהות במיון, ואף בביתו. הציון מקנה למטפל מידע קריטי אודות מצבו של המטופל בזמן אמת.

כל חברי הצוות הם סטודנטים בטכניון. רועי פרנצוס הוא דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב, יהודה וקסלר ויונתן פרט עומדים לסיים תואר ראשון כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, ושני גלטשטיין ומיכל לנדסברג סיימו את אותו תואר ראשון כפול וכיום הן סטודנטיות לתואר שלישי במסגרת תכנית ה-MD/PhD של הטכניון.

במקום השלישי וב-10,000 שקל זכו חברי Cyclmate שפיתחו מערכת אלקטרונית חכמה שנועדה למנוע מילדים ומנערים לרכוב על אופניים ללא קסדה. חברי הצוות הם כריסטאן שקור, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון; ניר אלטמן, מייסד הסטארטאפ Cyberty AB לאבטחת מידע; טל שחנובסקי, סטודנט בתוכנית אתגר וחוקר במעבדת rbd באוניברסיטת חיפה; בני ריין עתודאי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב; וג’ורג’ קסייב, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה.