חודש: מרץ 2019

 

חוקרים מהטכניון, מרמב”ם ומאוניברסיטת קליפורניה גילו את המנגנון המגן על תאי סרטן הלבלב; מעריכים כי התגלית תוביל לפיתוח טיפולים יעילים יותר למחלה הקטלנית

חוקרים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם ומאוניברסיטת קליפורניה חושפים בכתב העת Nature Communications את המנגנון המגן על תאי סרטן הלבלב מפני מחסור בחמצן ובחומרי הזנה. הם מקווים כי התגלית תוביל לפיתוח טיפולים חדשים ויעילים למחלה הקטלנית.

את המחקר הובילו פרופ’ זיו גיל, מנהל מחלקת אא”ג וניתוחי ראש וצוואר בקריה הרפואית רמב”ם וראש המעבדה למחקר יישומי בסרטן בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ופרופ’ מיי קונג מבית הספר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה.

סרטן הלבלב הוא גורם המוות הרביעי בין גורמי התמותה הסרטניים בעולם המערבי. שיעור ההישרדות בקרב חולים בסרטן זה הוא 8% בלבד (לחמש שנים). מאחר שהלבלב הוא איבר פנימי שקשה לנטרו בבדיקה שגרתית, ואבחון מוקדם הוא מפתח לטיפול יעיל, רבים ממקרי המוות שמקורם בסרטן הלבלב נובעים מגרורות סרטניות שצמחו מגידול שלא אובחן. כאשר הסרטן מאובחן לאחר היווצרות גרורות, התועלת בניתוח ובטיפול תרופתי נמוכה מאוד.

סרטן הלבלב מאופיין במעורבות ניכרת של תאי תמך – התאים המהווים את מרבית הגידול. תאים אלה יוצרים מסה צפופה הלוחצת על תאי הסרטן ועל כלי הדם, לחץ המצמצם את כמויות החמצן והמזון הזמינים לגידול. למרות זאת, הגידול שורד בתנאים אלה של רעב ומחנק ואפילו בנוכחות תרופות כימותרפיות. כתוצאה מכך, המאבק בסרטן הלבלב לא הניב תוצאות מרשימות; התמותה ממחלה זו ירדה באחוז אחד בלבד בארבעים השנים האחרונות, וזאת לעומת ירידה של עשרות אחוזים בסוגי סרטן רבים אחרים.

עמידותו של סרטן הלבלב נובעת בין השאר מיכולתם של תאי הסרטן לתכנת מחדש את המטבוליזם שלהם, כלומר את חילוף החומרים וייצור האנרגיה בתא. בתכנות זה הם משנים את עצמם כך שיוכלו לשרוד באותה סביבה עוינת. החוקרים גילו כי המחסור בחומרי תזונה, בעיקר בחומצות אמינו חיוניות כגון גלוטמין, גורם לתאי סרטן הלבלב לייצר מולקולות מיקרו-רנ”א (microRNA) המדכאות את ייצור האנרגיה תלוי-החמצן (גליקוליזה אירובית) לטובת ייצור אנרגיה ללא חמצן (גליקוליזה אנאירובית). כך מקטינים התאים את התלות של התאים בחומצות אמינו חיוניות ובחמצן.

לדברי פרופ’ גיל, “במחקר הנוכחי גילינו מסלול לא ידוע שבו תאי הסרטן מגיבים למחסור בחומרי הזנה וחמצן בהמרת המסלולים האנרגטיים הרגילים במסלולים חלופיים המאפשרים להם להמשיך לשגשג. יתר על כן, בניסויים בעכברים הראינו שעיכוב של מולקולות המיקרו-רנ”א אכן בולמות את התפתחות הגידול. אנחנו מעריכים כי על סמך מחקר זה אפשר יהיה לפתח טיפולים יעילים יותר המבוססים על שילוב של כימותרפיה ומולקולות מיקרו-רנ”א.”

למאמר:

https://www.nature.com/articles/s41467-019-08759-0

 

 

איתן השפיע רבות על האדריכלות הישראלית ולימד בטכניון במשך 55 שנה

בוגר הטכניון האדריכל דן איתן הוא חתן פרס ישראל לשנת תשע”ט בתחום האדריכלות והעיצוב.  שר החינוך נפתלי בנט ציין כי “איתן הוא אינטלקטואל של התרבות האדריכלית, שעבודותיו מאפשרות להבין את התהוות הישראליות משנות ה-50 ואילך. הוא לימד כ-60 שנה, נשא בתפקידים ציבוריים מובילים, והוביל מאבקים ציבוריים מרכזיים.”

איתן נולד בקיבוץ עין שמר בשנת 1931. לאחר לימודי אדריכלות בטכניון הוא עבד במשרדו של דב כרמי. בהמשך שיתף פעולה עם יצחק ישר וב-1965 הקים משרד משלו. במשך 55 שנה, עד 2015, עסק בהוראת אדריכלות ועיצוב אורבני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

“הוא איש מקצוע מעולה,” אומר פרופ’ גבי שורץ שעבד לצדו בסטודיו “משא ומתן” בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. “יש אדריכלים שמקבלים פרסים על מבנה מסוים או על תאוריה שפיתחו, אבל איתן מקבל על מכלול רחב מאוד של פעילות חשובה: יחד עם יצחק ישר הוא הקים את מוזאון תל אביב לאמנות, שהוא אחד משלושת הבניינים החשובים ביותר בישראל; הוא אדריכל פורץ דרך בתחום מגדלי המשרדים והמגורים; וכדמות ציבורית הוא נאבק רבות למען האדריכלים ואיכות האדריכלות בישראל – למשל במאבק על פתיחת התחרות לתכנון בית המשפט העליון לכלל האדריכלים, או במאבק לצמצום השינוי החיצוני בהיכל התרבות. הוא איש תרבות במובן הרחב, החורג מגבולות האדריכלות. אין ספק שהוא ראוי לפרס הזה.”

ועדת הפרס מציינת בנימוקיה כי “איתן ניהל שיח מושכל עם קבוצות אוכלוסייה שונות ועם הפנים השונות של הכלכלה והממסד הישראלי — קיבוצניק שפרץ דרך בתכנון הדירה הגנרית, בתכנון שכונות, כולל מגדל המגורים הראשון בישראל, מחנות של חיל האוויר, הקריה למחקר גרעיני בדימונה וערים של עשרות אלפי תושבים באיראן. איתן ידוע במיוחד כמתכנן מוזאון תל אביב (ביחד עם יצחק ישר), מבנה מופת שהפנים את חווית העירוניות התל־אביבית ואפשר את המשכיותה, תוך כדי פרשנות פורצת דרך בקנה מידה בינלאומי לחוויית הביקור במוזיאון. איתן הניח אבני יסוד לשיח על האדריכלות הישראלית דרך רבי שיח שכינס ופרסם בכתב העת היחיד לאדריכלות בשנות ה-50 וה-60. הוא לימד כ-60 שנה, עסק בפעילות עיונית, נשא בתפקידים ציבוריים מובילים והוביל מאבקים ציבוריים תוך מחויבות חסרת פשרות. בפועלו בבנייה, בהגות, באקטיביזם ובמעורבות חברתית עמוקה הוא נמצא ראוי כחתן פרס ישראל”.

מרכז חדשני להדפסת תאים, רקמות ואיברים הוקם בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. דיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג, העומדת בראש המרכז, אמרה כי “המרכז החדש פתוח לכל החוקרים בטכניון ויוביל את תחום הנדסת הרקמות בטכניון למחוזות חדשים.”

תחום הנדסת הרקמות עבר התפתחות מסחררת בעשורים האחרונים, והטכניון לקח חלק משמעותי במהפכה זו. בטכניון מפותחות רקמות מלאכותיות מורכבות ומדויקות המשפרות משמעותית את תהליך הקליטה באיבר המטרה. זאת בין השאר באמצעות יצירת רקמות המכילות מערכת מפותחת של כלי דם המתחברים במהירות לכלי הדם של המטופל.

המרכז לביו-הדפסה תלת-ממדית להדפסת תאים וביו-חומרים יעניק דחיפה משמעותית לתחום הנדסת הרקמות בטכניון. במרכז פועלת מדפסת חדשנית המדפיסה פיגומים תלת-ממדיים ואת התאים שיגדלו עליהם לכדי רקמה. המדפסת מתרגמת את המידע המתקבל מסריקות ה-CT של המטופל הספציפי לכדי רקמה תלת-ממדית המותאמת לאזור הפציעה.

המדפסת רלוונטית לכל תחומי הרפואה הרגנרטיבית ומאפשרת הדפסה של רקמות שונות ושילוב מערכות לשחרור מבוקר.

למדפסת כמה ראשים, המאפשרים יצירת רקמה מודפסת המורכבת מחומרים שונים. היא מצוידת במנועים מדויקים הנעים במהירות משתנה ובדיוק של 0.001 מ”מ, ובמצלמה מובנית המשפרת את דיוק מחט ההדפסה. המערכת מתאימה למגוון רחב של חומרי גלם כגון הידרוג’לים, חומרים תרמופלסטיים ומשחות, תוך שליטה מדויקת בטמפרטורות ובקרינה (בטווחים של 70-0 מעלות, 250-30 מעלות וקרינת אולטרה-סגול). את ההדפסה אפשר לבצע ישירות לתוך צלחת גידול.

 

לסרטון המציג את עבודת המדפסת לחצו כאן

 

בהאקתון T-HACK שהתקיים בימים חמישי – שישי  – 29-28 במרץ השתתפו יותר מ-600 סטודנטים, הפרס הראשון 50,000 ש”ח

יותר מ-600 סטודנטים מכל הארץ השתתפו באירוע ההאקתון הסטודנטיאלי הגדול בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בטכניון. האקתון T-HACK הוא אירוע השיא של t-hub – מרכז היזמות המחודש של הטכניון, שזכה לאחרונה במענק של 10 מיליון שקל בתחרות “חזון הקמפוס החדש” של המועצה להשכלה גבוהה.

T-HACK מתקיים ביוזמת אגודת הסטודנטים בטכניון ומרכז היזמות החדש, והוא יתמקד בשלושה תחומים: מערכות אוטונומיות, ערים חכמות ורפואת חירום. כמנטורים לסטודנטים ישמשו יזמים מובילים מהתעשייה הישראלית ומהחברות המשתתפות.
האירוע מתקיים בתמיכת החברות אינטל, נובל אנרג’י , וחברות טכנולוגיה נוספות.

האקתון הסטודנטים הגדול T-HACK, מתקיים זו השנה הראשונה וחסר תקדים בהיקפו מבחינת מספר הסטודנטים המשתתפים בו והן מבחינת גובה הפרס הראשון: 50,000 שקל. הפרסים שיוענקו לזוכים יצטברו לסכום כולל של 150,000 שקל. לדברי יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן, “ההאקתון הגדול בישראל מקנה למשתתפיו הזדמנות לחלום בגדול ולהגשים את אותו חלום. פתחנו את ההאקתון לכולם, והתנאי היחיד שלנו היה שבכל קבוצה יהיה לפחות סטודנט אחד. התוצאה היא קהל עצום ומגוון של יזמים צעירים. זוהי חגיגה אמיתית של יצירתיות וחדשנות שתוביל ללא ספק לרעיונות פורצי דרך ולפיתוחים שישפיעו על חיינו.”

את ההרצאות המרכזיות בהאקתון ישאו שר האוצר משה כחלון ומולי אדן, שהיה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית. הרצאתו של אדן, “איך להרוג חדשנות?”, תפתח את האירוע ביום חמישי (28.3) בשעה 9:00. הרצאתו של השר כחלון, “חדשנות ככלי להגשמת החזון הציוני”, תתקיים ביום חמישי (28.3)בשעה 22:15. שתי ההרצאות יתקיימו באולם צ’רצ’יל, ושאר הפעילויות יתקיימו בבית הסטודנט.

השופטים באירוע הגמר שיתקיים ביום שישי (29.3) יהיו : פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד”ר אירית עידן סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל, דב מורן – יזם סדרתי, משקיע וממציא הדיסק-און-קי, הדר גולדמן – ממייסדי משרד הפרסום זרמון גולדמן וממנחי התוכנית “הכרישים” ואדן שוחט – משקיע הון סיכון, שותף-מנהל בקרן אלף (Aleph) וממייסדי face.com, החברה המובילה בעולם בזיהוי פנים ברשתות חברתיות.

 

לתוכנית, הרשמה, ולמידע נוסף – בקישור.

את האירוע ארגנה אגודת ידידי הטכניון בשוויץ. בחודש יוני העניק הטכניון לברונית תואר דוקטור לשם כבוד

ב-28 בפברואר ערכה אגודת ידידי הטכניון בשוויץ אירוע הוקרה לברונית אריאן דה רוטשילד. זאת בהמשך למושב קורטוריון הטכניון, שבמסגרתו קיבלה הברונית תואר ד”ר לשם כבוד.

האירוע נערך בבית השגריר הישראלי בשוויץ, יעקב קידר, בהשתתפות חברי אגודת הידידים של הטכניון בשוויץ, אנשי אקדמיה ותעשייה ונציגיה הרשמיים של מדינת ישראל בראשות השגריר. במהלך האירוע הוכרז על הרחבת השותפות בין קרן רוטשילד קיסריה, צעד שיכלול תמיכה של הקרן בסניף הטכניון של “מהנדסים ללא גבולות” (EWB).

הברונית מובילה את פעילויותיה של קרן אדמונד דה רוטשילד בישראל ומכהנת כיו”ר הוועדה הפילנתרופית. בטכניון מעורבת הברונית בשתיים מתוכניות הדגל התומכות בסטודנטים יוצאי דופן: תוכנית הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט, המקדמת הזדמנות שווה באקדמיה ובחברה, ותוכנית רוטשילד טכניון למצוינים. את התואר ד”ר לשם כבוד קיבלה מהטכניון “בהוקרה על מחויבותה יוצאת הדופן לקידום הפילנתרופיה הבינלאומית; ברחשי תודה על מסירותה האיתנה לקידומה של ההשכלה הגבוהה בישראל; בהערצה על מנהיגותה בקרן אדמונד דה רוטשילד; ועל תמיכתה הנדיבה בטכניון ובמדינת ישראל”.

 

 

 

 

מאות תלמידים השתתפו באירוע הגמר של “נוער שותה מים ודעת” בטכניון

 

מאות תלמידים השתתפו באירוע הגמר השנתי של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” על שם פרופ’ נח גליל ז”ל, שהיה דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. התוכנית מקדמת את המדע בקרב בני נוער באמצעות למידה, פרויקטים ותחרויות בתחום השימוש במים, ומטפחת גם שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בציבור הישראלי. היא מתקיימת בחסות משרדי החינוך והכלכלה, רשות המים, הטכניון, התעשייה ותאגידי המים בישראל וארגון “רוטרי” העולמי.

 

“המים הם משאב חיוני מאוד למדינת ישראל ולעולם,” אמר לתלמידים פרופ’ אלכס פורמן, ראש המכון למחקר המים ע”ש סטיבן וננסי גרנד. “לכן היה כל כך יפה לראות באיזו רצינות אתם מתייחסים לנושא הזה בתוכנית. יכולנו לראות את הסקרנות המדעית שלכם, את האופן שבו אתם שואלים שאלות ואת הדרך שלכם לפתרון. אני מקווה לראות אתכם כאן בעתיד, כסטודנטים וכחוקרים בטכניון.”

 

ד”ר אמנון שפי, מייסד חברת Hi-Teach המפעילה את התוכנית, הודה לטכניון על אירוח האירוע ועל ליווי הפרויקטים. הוא הדגיש את השפעתה המתרחבת של התוכנית בארץ ובעולם והציג את הנושאים הנחקרים במסגרתה. “בחיפה לבד הצטרפו שמונה כיתות חדשות לתוכנית, ויחד עסקנו במגוון תחומים ובהם אגירת מים, מניעת התאדות, מערכות מים עירוניות, שאיבה, חקלאות וכמובן מתקני התפלה.”

 

את ההרצאה המרכזית באירוע נשא יו”ר רשות המים גיורא שחם. הוא אמר כי “המשבר הגדול במשאבים היה במאה ה-20 משבר האנרגיה. בעשורים האחרונים הוצעו כמה פתרונות טובים – אנרגיה מרוח, מגז, משמש ועוד – ובעיית האנרגיה הולכת ונפתרת. לעומתה עולה בתחילת ה-21 בעיה חמורה לא פחות: המחסור במים. האנושות זקוקה למים ראויים לשתייה, והדרך לשם עוברת בטכנולוגיה – הגשר הטכנולוגי של ההתפלה, שהופך מי ים למי שתייה. ישראל פיתחה טכנולוגיות התפלה מרשימות מאוד, והיא בהחלט ‘אור לגויים’ בנושא הזה – אנשים מכל העולם מגיעים לכאן כדי ללמוד מאיתנו. עם זאת, עלינו להמשיך לפתח את הטכנולוגיות האלה כדי לספק מים ל-15 מיליון התושבים שיגורו בישראל עוד 20 שנה. אנחנו מחויבים גם לעזור לירדנים בנושא הזה, כך שהמים אינם רק מקור חיים אלא גם דרך לשלום.”

ברכות לד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ולפרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה, שזכו בפרס קריל מטעם קרן וולף לשנת 2019.

ד”ר קוטינסקי השלים דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט בסטנפורד. כיום הוא מתמקד במעגלים ובארכיטקטורות לטכנולוגיות זיכרון חדשניות ובמערכות חסכוניות באנרגיה. במאמר שפרסם לאחרונה ב- IEEE Transactions on Circuits and Systems הוא הציג פלטפורמה חדשנית המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית.

פרופ’-משנה פוקס השלים דוקטורט במסלול ישיר בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר ובמכון הרפואי הווארד יוז. הוא עומד בראש המעבדה לחקר תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה וכחוקר במרכז לורי לוקיי להנדסה ולמדעי החיים. לאחרונה נבחר על ידי האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) כזוכה בפרס Sartorius & Science  לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת 2019.

פרס קריל מוענק לחוקרים ישראלים צעירים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, הרפואה, החקלאות וההנדסה.  הפרסים ממומנים מעזבנו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (2007-1912).

שלל אייקונים ישראלים מוצגים בעיצוב מעודכן בהדפסת תלת-מימד בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון. את המוצגים עיצב פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי יחד עם סטודנטים ומרצים ממעבדת Design-Tech בטכניון

כובע טמבל בהדפסת תלת מימד, רכב סוסיתא אוטונומי, דיסקית חכמה וידית למטקה שתמנע הזעה הם רק חלק מהפריטים שעוצבו במעבדת Design-Tech בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ראש המעבדה פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי בטכניון שיתף פעולה עם מרצים וסטודנטים, לכבוד תערוכה חדשה “שישה מבטים על התקווה”, שנפתחה לאחרונה במוזאון ראשון לציון.

התערוכה היא מחווה להמנון התקווה, שהושר לראשונה בראשון לציון, ולדברי האוצרת פרופ’ דנה אריאלי “תקווה היא פונקציה של השקפת עולם, ומרתק לראות כיצד היוצרים השונים מגיבים למושג הזה. התערוכה מספקת הצצה מרתקת אל עולמם הפנימי של היוצרים כמו גם אל זהותם התרבותית.”

פרופ׳ טרזי ומעצבי מעבדת Design-Tech התמקדו ב-13 חפצים ישראליים מוכרים שהפכו עם השנים לאייקונים בתרבות הישראלית. הם חוללו בהם מטמורפוזה צורנית וטכנולוגית באמצעות התאמתם להדפסת תלת-ממד בחומרים חדשניים, והתוצאה היא סדרת המיצגים “גרסת כיסוי”.

“גרסת כיסוי היא נסיון דומה ל-׳COVER׳ לשיר ישראלי מוכר, ולהפעיל אותו על אובייקט אייקוני שכולם מכירים,” מסביר פרופ’ עזרי טרזי. “לאחר שבחרתי את האובייקטים שאני רוצה לעשות להם cover חדש, יצרתי תהליך של ׳דואט׳ עם עוד מעצב או מעצבת שמתאימים לתהליך והזמנתי אותם לדיאלוג של תחקיר עיצוב וסקיצות. אחר כך בחרנו סוג מתאים של הדפסה תלת מימדית, והתאמנו את האובייקט לתכנון החדש׳.”

המוצגים בתערוכה:

 

• כובע הטמבל – חיים פרנס ועזרי טרזי. עשוי מחומר גמיש העמיד לקרינת אולטרה-סגולית ועומדת בתקן הנראות לחילוץ ימי, עם חוט אבטוח.
• המטקה – ניצן שרון ועזרי טרזי. במוצר החדש, הידית המודפסת עשויה כרשת תלת-ממדית המונעת הזעה ומשפרת את האחיזה.
• הסוסיתא – דני רם ועזרי טרזי. זהו רכב אוטונומי השואב את השראתו מהסוסיתא המקורית, ומותאם להדפסה תלת-מימדית ענקית.
• הדיסקית אביחי מנדלבאום ועזרי טרזי. כוללת כיסוי חכם המכיל באמצעות תגית NFC את כל הפרטים הרפואיים ואת תעודת השבי. את המידע אפשר לחלץ מהדיסקית באמצעות פרויקט 101 – צמיד ניטור שפותח על ידי פרופ’ טרזי עבור חיל רפואה.
• כד החלב – רובי גל ועזרי טרזי. הפריט המודפס מאפשר קירור מהיר לשקית במקרר ואחיזה נוחה.
• כיסא הפלסטיק – אלכס גכט ועזרי טרזי. הגירסה המודפסת מציעה יתרונות בולטים של התאמה אישית לצד יתרונות של ייצור מקומי ומחזור, ומציעה הדפסה מהירה ללא צורך בתומכות.
• החסקה – עזרא עוזרי, עופרי לוטן ועזרי טרזי: החסקה המשופרת מבוססת על חישוב חכם של כוחות ומאמצים ויצירת רשת תלת מימדית המסייעת ביצירת גוף קל ואוורירי.
• החלילית – אנסטסיה קולומיץ ועזרי טרזי. החלילית החדשה ממירה את העץ והפלסטיק לטיטניום, עם אפשרות להוספת מארגים תלת-ממדיים שישפרו את האקוסטיקה.
• הקלקר – נעם אטיאס ועזרי טרזי. בגרסה זו הוחלפה מעטפת הפוליסטירן המוקצף המזהם בחומר טבעי המבוסס על תפטיר פטריה הגדל על פסולת גזם גפן מקומית.
• הג’ארה – עפר ברמן ועזרי טרזי. בגרסה המודפסת יש לג’ארה צלעות קירור המשפרות את תהליך צינון המים. הג׳ארה הודפסה במדפסת ייחודית לקרמיקה.
• בלוק הבטון – פרופ’ יאשה גרובמן, מיכאל וייצמן ועזרי טרזי. בנוי בגאומטריה טרפזית ומאפשר לבנות תקרת לבנים בשיטה של נעילה טופולוגית.
• הסנדל התנ”כי – נדב וגוני קופמן ועזרי טרזי. בגרסה המודפסת מבוססת הטקסטורה של הסוליה על טקסט עברי. ההדפסה היא בחומר גמיש.
• סל השוק – יואב שטרמן ועזרי טרזי. הגרסה המודפסת שואבת השראה מסלי קש ארוגים אך עשויה בהדפסה תלת מימדית במדפסת ענקית של פלסטיק חזק, עמיד וזול.

 

לסרטון מהתערוכה לחצו כאן

עשור לתחרות הרובוטראפיק ע”ש נדב שהם בטכניון: עשרות מכוניות אוטונומיות ואלף תלמידים מרחבי העולם

הטכניון אירח ביום חמישי האחרון, זו השנה העשירית ברציפות, את תחרות רובוטארפיק ע”ש נדב שהם. זוהי תחרות רובוטיקה הממוקדת בבניית כלי רכב אוטונומיים הנדרשים לנהוג אוטונומית בסביבה המדמה נסיעה בעיר, והשנה השתתפו בה כאלף תלמידים מישראל ומחו”ל – מארה”ב, מארגנטינה, מרוסיה, ממקסיקו ומאוקראינה.

 

את התחרות מובילים מטעם הטכניון ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון פרופ’ משה שהם ומנהל המרכז ד”ר יבגני קורצ’נוי. פרופ’ שהם סיפר כי “לתחרות הראשונה, שהתקיימה לפני עשר שנים, הגיעו קבוצות מחמישה בתי ספר. כעת יש לנו כמאה קבוצות בתחרות שהיא בינלאומית, ובשנים האחרונות התקיימו גם תחרויות אזוריות ברוסיה ובאוקראינה. עשרות אלפי תלמידים כבר עברו בתוכנית הזאת ורבים מהם המשיכו לטכניון וממנו אל תעשיית הרובוטיקה. זה המסלול הטבעי שלכם ואני מקווה לראותכם כאן בהמשך.”

 

טובה שהם, רעייתו של פרופ’ שהם, בירכה את המשתתפים בתחרות ואיחלה להם הצלחה. היא סיפרה על בנה, נדב שהם ז”ל, שעל שמו קרויה התחרות. “נדב היה מהנדס מלידה, ולבר המצווה הוא קיבל קורקינט חשמלי. הוא הרכיב המון דברים, למשל אופניים עם מנוע של מכסחת דשא, והחברים שלו קראו לו ‘נדב ידי זהב’. באופן טבעי הוא הגיע לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וכאן הוא המשיך, במקביל ללימודיו, להתנדב בעזרה לילדים בעלי מוגבלויות, כפי שעשה כנער. הוא הגיע לתחרויות רובוטראפיק ונהנה לראות את ההתלהבות, המסירות וההשקעה של  הקבוצות השונות בבניית הרובוטים.” נדב נהרג במפולת שלגים ברכס האנפורנה בשנת 2014.

 

פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אמר: “אני שמח לראות כאן שלושה ראשי מועצה – בית ג’אן, מג’אר וג’ת – שנוכחותם חשובה כאן. הטכניון היה פתוח, וימשיך להיות פתוח, לכל המגזרים ולכל האוכלוסיות.”

 

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ אולג גנדלמן פנה לקהל בעברית, באנגלית וברוסית ואמר כי “רובוטים משמשים כיום בתחומים רבים וכדי לתכנן רובוט חכם צריך לדעת מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, הנדסה ועוד. התחרות הזאת היא תחילתה של דרך מעניינת עבורכם, אני מקווה שתמשיכו בה ותצליחו.”

תחרות רובוטראפיק היא פרויקט משותף של מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT, ארגון “קדימה מדע” וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics. היא נועדה להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות הקשורים בנהיגה בטוחה ולהפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים, וזאת באמצעות פיתוח של מכוניות אוטונומיות ולימוד עצמי של רובוטיקה. בחלק המאתגר של התחרות, המיועד לתלמידי תיכון, נבחנו אלמנטים של נהיגה זהירה, נהיגה זהירה מתקדמת, מרוץ, רעיונות בתחום הזהירות בדרכים, מבחן חוקי נהיגה ושליטה במבנה של רכב במערכת התכנון SolidWorks. השנה נוסף אתגר נוסף: נסיעה בשטח ריק ללא סימונים, תוך חיקוי של מסלול שהוגדר מראש. השיפוט בקטגוריה זו בוצע באופן אוטונומי באמצעות מצלמת רשת וסביבת MATLAB. בתמונה אפשר לראות נקודות הטייה ותוצאה סופית (למעלה) של הקבוצה, ובסרטון רואים את תנועת הרובוט בזמן התחרות.

שמואל כהן, מנהל תוכניות מדעיות ב’קדימה מדע’, אמר כי “הקשר שלי עם ד”ר קורצ’נוי ופרופ’ שהם נמשך כל השנה, ואנו גאים לתמוך בתוכנית. ההייטק הישראלי הפך למה שהוא בזכות חינוך טכנולוגי טוב, והתפקיד שלנו הוא להכין אתכם להיות המהנדסים הטובים בעולם.”

ד”ר נדב בצר ממשרד החינוך הודה לאנשי הטכניון ואמר: “רובוטראפיק נולדה כאן בטכניון כתחרות ישראלית והפכה לתחרות בינלאומית. הכלים שאתם רוכשים כאן יישארו איתכם וילוו אתכם בעתיד.”

אלה הזוכים בתחרות:

בקטגוריות בתי ספר תיכוניים  – אורט ארגנטינה, טומסק (רוסיה), משגב, אורט מקסיקו, Frankel Jewish Academy ובית הספר “שמחה” (אוקראינה).

בתחרות YTEK: בית ספר יגאל אלון,  חולון; בית ספר אלחיכמה, ינוח ג’ת; בית ספר יסודי גת, ג’ת; ובית ספר תמר, בקעת הירדן.

בתחרות מאמא-רובוט: שמרית נתניה, אורט קייב (אוקראינה) ונווה ציון אשקלון.

 

 

 

 

דו”ח ועדת המומחים להיערכות לשרפות הוצג בראשית השבוע בטכניון. עיקרו: המלצה להקמת גוף לאומי מרכזי לניהול מערך ההיערכות לשרפות

 

דוח וועדת המומחים הבין-תחומית להיערכות לשרפות בחיפה ובישראל כולה, הוצג ביום א’ (17.3) בטכניון. באירוע שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הוצגו המסקנות לראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם ולנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא.

 

הוועדה הוקמה כיוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, עיריית חיפה, המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והאיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף. עבודת הוועדה הובילה לכתיבתו של הדוח, שכותרתו “הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה”.

השרפה הגדולה שאירעה בחיפה ובסביבתה בנובמבר 2016 שימשה את הוועדה כמודל ארצי לבחינת הטיפול בשרפות מהסוג הזה באזורים עירוניים. הוועדה מציינת כי בתודעה הציבורית נחרתה אומנם השרפה הטראגית בכרמל, שאירעה בשנת 2010 וגבתה את חייהם של 44 בני אדם, אולם השרפה של 2016 הייתה ייחודית משום שפרצה בשטחי חורש בתחום המוניציפלי של העיר חיפה, פגעה בשטח של כ-1,200 דונם בקו התפר בין הבנוי לשטח הפתוח בתוך ומסביב לעיר והובילה לפינוי שכונות שבהן מתגוררים כ-60,000 תושבים ולנזק רב לרכוש. לדברי המומחים, “שרפה מסוג זה לא אירעה עד כה בישראל, והחשש הוא שעם העלייה בצפיפות האוכלוסייה והמשך התקדמות שינויי האקלים העולמי, אירועים מסוג זה עלולים לחזור על עצמם בתדירות גבוהה יותר בעתיד”.

 

בוועדה נדונו שני שלבים מרכזיים הקשורים לאירוע שרפה: היערכות מוקדמת למצב החירום, הכוללת פעולות להפחתת הסיכון לשרפות, ושלב השיקום של השטח השרוף לאחר השרפה. ההמלצה הבולטת של הוועדה היא להקים גוף לאומי שיהיה אחראי על ניהול מערך ההיערכות לשרפות בישראל, על הפעולות בשעת חירום ועל השיקום לאחר אירוע שרפה. “כיום מוטלת האחריות למניעת שריפות ולכיבוין על שירותי הכבאות וההצלה,” אמר ד”ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שריכז את פעילות הוועדה. “על פי המלצת המומחים יש צורך בגוף שיוכל לנהל גם את הפעולות בשעת חירום וגם את תהליך השיקום לאחר השרפה. גוף זה יפקח בשגרה על מצב עומס הדלק הצמחי והטיפול בו באזורי ההשקה בין העיר לחורש וסביב השטחים הפתוחים בעיר, וזאת כדי לעכב ככל האפשר את הגעתה של האש לשטח הבנוי.” ועדת המומחים המליצה כי עד שיוקם גוף לאומי, על המדינה להקצות לרשויות המקומיות סיוע תקציבי ומקצועי ייעודי להיערכות לקראת שרפות ולתהליך השיקום אחריהן.

האקולוג פרופ’-משנה אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על שחיקת הקשר בין אדם לטבע ועל כך ששמורות טבע אינן אמצעי מספק בשימור המגוון האקולוגי. “מה שקורה מחוץ לשמורות משפיע גם הוא, ולכן עלינו להכניס תכנון משמר טבע גם בערים, בשטחים חקלאיים ועוד. תהליך העיור מוביל להכחדת מינים, מנתק את האדם מהטבע ופוגע בתועלת שהאדם מפיק מהטבע וביתרונות הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים שהטבע מעניק לאדם. לכן עלינו להעשיר את הטבע העירוני ולייצר מצב שבו המגוון האקולוגי בעיר גדל, אך לעשות זאת תוך צמצום של סיכונים כגון שרפות.”

ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם אמרה כי “אירוע השרפה ב-2016 היה מטריד ומפחיד במיוחד מפני שהיה בתוך המרקם העירוני שלנו, ב-12 מוקדים בתוך שכונות. המסקנה היא שהמערכת העירונית חייבת להתארגן אחרת, ואכן בעירייה כבר החלו להתגבש כמה מנגנונים להתמודדות עם שרפות ולמניעתן. מאז שנכנסתי לתפקיד אני מוצפת בפניות של תושבים, שחלקם מבקשים לדלל את האורנים בסביבת מגוריהם וחלקם זועמים על עקירתם של עצים. הפתרון הוא כמובן לעבוד בחוכמה על סמך המלצותיהם של אנשי המקצוע.”

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סיפר על ההתלבטות הקשה של הנהלת הטכניון ביום השרפה – האם לפנות את אלפי הסטודנטים והעובדים בעקבות פרוץ השרפה. “בסופו של דבר החלטנו לא לפנות את הקמפוס, ולשמחתי האש לא הגיעה אלינו. מה שברור הוא שהיינו זקוקים למרכז שליטה ובקרה שיספק לנו מידע עדכני ומקצועי.”

“בהנהלת הטכניון ובפקולטה הבינו שאי אפשר לשבת במגדל השן ושעלינו להתערב בכמה אפיקים – בתיעוד ובשיקום,” אמר פרופ’ יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, “באקדמיה זה לא פשוט לשנות תוכניות קיימות, אבל הצלחנו בכך, עם כמה קורסים ייעודיים ויוזמות נוספות.” פרופ’ גרובמן ציטט את דבריו של ס’ יזהר בכנסת ב-1962: “ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה. ארץ שאין בה משב-רוח פתוח, בלתי מופרע – תהיה מלון ולא מולדת.”

ואכן, זמן קצר אחרי השרפה נולדו בטכניון כמה מהלכים מקצועיים למזעור נזקי השרפה ולצמצום נזקיהן של שרפות עתידיות. את התהליך הובילו ראש המסלול לאדריכלות נוף פרופ’ טלי אלון מוזס והאקולוג פרופ’-משנה אסף שוורץ בתמיכת דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דאז פרופ’ איריס ערבות. בפקולטה נפתח קורס לתיעוד השרפה, שכלל ראיונות עם תושבים ותיעוד מקיף של השרפה ותוצאותיה. קורסים נוספים עסקו בחשיבה עתידית על שיקום נזקי השרפה ועל צמצום נזקיהן של שרפות עתידיות. פרופ’ דניאל אורנשטיין וד”ר יעלה דפיאטרי חקרו את הנושא והציגו מסקנות יישומיות לניהול הטבע העירוני בחיפה. יוזמות אלה זכו לברכתו ולתמיכתו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. בנוסף הוקמה ועדת המומחים שאספה מידע נרחב וכתבה את הדוח שהוצג כעת בטכניון.

לדוח המלא – לחצו כאן

ל

 

 

 

 

 

“מדינת ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית המחקר והפיתוח בתעשיית התעופה והחלל”

את הדברים אמר יו”ר רשות החדשנות ד”ר עמי אפלבום, שפתח את הכנס הישראלי ה-59 למדעי התעופה והחלל שהתקיים בתל אביב ובחיפה

הכנס, בהובלתו של פרופ’-אמריטוס מוטי קרפל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. זהו האירוע החשוב ביותר בישראל בתחום התעופה והחלל והשתתפו בו כ-600 מהנדסים, מדענים ומומחים נוספים מהארץ ומהעולם. את הכנס הוביל הטכניון, המוסד האקדמי היחיד בישראל שבו פועלת פקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. הפקולטה, שנוסדה ב-1954, הכשירה ומכשירה את המהנדסים שהובילו, ועדיין מובילים, את תעשיות התעופה והחלל בישראל.

 

את ההרצאות המרכזיות בכנס נשאו יו”ר רשות החדשנות ובוגר הטכניון ד”ר עמי אפלבום (נושא ההרצאה: חדשנות מעבר לאופק), פרופ’ איליין אורן מאוניברסיטת מרילנד (אמצעים חדשניים לחישובי זרימה), פרופ’ חואן אלונזו מאוניברסיטת סטנפורד (אופטימיזציית צורה של כלי טיס באמצעות מחשבי-על), עפר דורון, מנכ”ל מבת חלל בתעשייה האווירית (תפקיד תעשיית החלל הממוסדת בסביבת ה-New Space), פרופ’ פנינה אקסלרד מאוניברסיטת קולורדו בולדר (ישומים מדעיים של מערכות ניווט לוויניות גלובליות), פרופ’ קרלוס ססניק מאוניברסיטת מישיגן (אתגרים אווירואלסטיים בכלי טיס גמישים מאוד) וד”ר סוזן יינג.

ד”ר אפלבום הציג את הקצב המסחרר של החדשנות בעשורים האחרונים ואמר: “אנחנו נמצאים במקום דומה לזה של תחילת המהפכה התעשייתית. החידושים הצפויים לנו בשנים הבאות ישנו כליל את חיינו, לרבות בהיבטים החברתיים והתרבותיים. אין ספק שאחד התחומים שבהם צפויה מהפכה הוא חקר החלל, ומדינת ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית התעשייה הזאת כדי לשמר את עוצמתה הכלכלית והביטחונית.”

יו”ר הוועדה המארגנת של הכנס פרופ’-אמריטוס מוטי קרפל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, אמר “האוירונוטיקה מתפתחת במהירות לכיוונים חדשים כגון כלים לא מאוישים, שבהם ישראל בהחלט מובילה, ויש כאן המון אתגרים של ביצוע, תיאום ואבטחה.”

את היום השני של הכנס פתח המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, שאמר: “תחום הנדסת התעופה הוא דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה. התעשייה היא מקור לשאלות מעשיות מעניינות ולאקדמיה יש משאבים לפתח פתרונות לשאלות האלה.” דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, פרופ’ יצחק פרנקל, אמר כי “הכנס הזה הוא מפגן העוצמה של עולם התעופה והחלל, והכנס הזה הוא ביטוי לאותו שיתוף פעולה חיוני.”

 

ד”ר סוזן יינג (Susan Ying), נשיאת המועצה הבינלאומית למדעי האוירונוטיקה (ICAS), דיברה על “המהפכה השלישית בתעופה: אתגרים והזדמנויות”.

ד”ר יינג נולדה בטייוואן וגדלה באינדונזיה. אחרי התיכון היא היגרה לארצות הברית, ובאחד מטיולי האופניים שלה הגיעה לבית ספר לטיסה. היא נרשמה לשיעורי טיסה שאותם מימנה בעבודה במקום. במקביל היא השלימה בקורנל תואר ראשון בהנדסת אוירונוטיקה ובסטנפורד דוקטורט. בשנים הבאות היא עבדה בכמה גופים בתחום, ובהם נאס”א, ואפילו התקבלה למסלול להכשרת אסטרונאוטים. מנאס”א המשיכה לבואינג, שם עבדה 20 שנה. לפני שנים ספורות עזבה את בואינג וב-2016 הצטרפה לחברת הסטארט-אפ Ampaire, שם היא משמשת סגנית נשיא לאסטרטגיות טכנולוגיות. החברה מעסיקה 15 אנשים ומפתחת כלי טיס חשמליים שיצמצמו את עלויות התפעול ואת הנזקים הסביבתיים של זיהום ורעש.

בהרצאתה אמרה ד”ר יינג כי “אנחנו נמצאים בפתח המהפכה השלישית בתעופה, מהפכה שמזמנת אינספור התפתחויות והזדמנויות. השלב הראשון החל באחים רייט והסתיים בהמצאת הסילון, וכעת אנחנו במעבר לדור הבא – מטוסים חשמליים. אחרי 70 שנה של סילון אנחנו הולכים לשלב הבא, כי המטוסים הקונבנציונליים מייצרים זיהום בלתי נתפס, ובאמצע המאה הנוכחית זו תהיה התעשייה המזהמת ביותר אם היא לא תשתנה.”

 

“ההאצה הטכנולוגית בעולם התעופה, כמו בתחומים אחרים, יוצרת מרחב של אפשרויות בלתי מוגבלות – Wide open space – בשוק שנאמד ב-260 מיליארד דולר לעשור הקרוב.” לדבריה, המהפכה תתחיל בטיסות הקצרות, שכן שם היתרון של המטוס החשמלי בולט במיוחד. “אנחנו מדברים על ירידה של כ-80% בהוצאות האנרגיה וכ-50% בהוצאות התחזוקה. במטוס רגיל יש המון חלקים נעים ובמטוס שאנחנו פיתחנו רק חלק נע אחד – הרוטור.”

 

במסגרת הכנס נערכה תחרות פרויקטי סטודנטים שבה הוענקו שני פרסי הצטיינות ע”ש ד”ר שלומית גליא: פרס על פרויקט תכן לצוות אווירודינמיקה בפרויקט פורמולה טכניון, בהנחיית מר מיכאל קוצנקו, ופרס על פרויקט מחקר לקדמיאל קרסנטי על מחקרו בנושא “מעגל דיזל משופר של כלי טיס קטן הטס בגובה רב”, בהנחיית פרופ’ ערן שר.

ד”ר שלומית גליא ז”ל, ילידת חיפה (1945), למדה בבסמ”ת ואחר כך השלימה שלושה תארים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. בלימודי התואר הראשון היא היתה הסטודנטית האשה היחידה בכל ארבעת המחזורים שלמדו באותה תקופה בפקולטה. בשנת 1964 פגשה בטכניון את דב, בעלה לעתיד, שהיה אז סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה. לאחר פוסט-דוקטורט באימפריאל קולג’ בלונדון היא עבדה במעבדות חיל האוויר האמריקאי עד שנקראה לפרויקט ה”לביא”, ואז התקדמה בהדרגה בתעשייה האווירית. משם עברה לעבוד במשרד הביטחון כראש מחלקת תשתיות טכנולוגיות במפא”ת. שלומית נפטרה בשנת 2011.

 

 

 

 

 

 

חמלה – זה היה נושאו של יום העיון השנתי בנושא יחסי רופא-מטופל שנערך לאחרונה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. היה זה האירוע ה-24 בסדרת ימי עיון על שמו של פרופ’ אהרון ולירו ז”ל, העוסקים בקונפליקטים ביחסים בין מטפלים ומטופלים.

לימודי הרפואה בטכניון עמוסים במידע ומצריכים שקדנות ורצינות, זיכרון טוב ויכולת אינטגרציה. יתר על כן, עם התפתחות הטכנולוגיות הרפואיות נדרשים הסטודנטים לפתח יותר ויותר מיומנויות טכניון והבנה טכנולוגית. עם זאת, חלק ניכר מהחינוך בפקולטה מוקדש ל”מדעי הלב” – אישיותו של הרופא, מיומנויותיו הבין-אישיות ויכולתו לאמפתיה כלפי המטופל.

ביום העיון התקיים דיון מעמיק על חשיבותה של החמלה מנקודות מבט שונות – מטופלים, רופאים, סטודנטים ומחנכים בפקולטה. פרופ’ שמעון מרום, הדיקן היוצא של הפקולטה לרפואה, פתח את הכנוס בדברי ברכה. כבכל שנה נאמרו דברים לזכרו של פרופ’ אהרון ולירו, הפעם מפי פרופ’ רוזלי בר שהייתה תלמידתו ובעבר ניהלה את היחידה לחינוך רפואי בפקולטה. הסטודנטיות אלונה בוקין, רעות כהן ומיכל מרום הגישו לקהל המשתתפים סיפורים מרגשים על מטופלים שפגשו במהלך סבבי ההתנסות במחלקות בית החולים.

ד”ר ליזה ברקי והעיתונאי שמעון שיפר סיפרו, כל אחד מנקודת מבטו, את סיפורה של משפחה המלווה חולה סופני. מתוך חוויות הטיפול שעברו הם הדגישו את תפקידה של החמלה בהתמודדות עם החולי ואת הסבל שנגרם להם בהעדרה. דבריהם המחישו את מקומה של החמלה במקצוענות הרפואית ואת משמעותה העצומה לחולים ולמשפחותיהם והעידו על השפעתו הקשה של העדר חמלה.

תום זנדמן, איש הפואטרי סלאם, ביטא את קולו של הרופא. שיריו, שהיו רוויים בהומור ובסרקזם, הבהירו היטב שחמלה אינה תמיד זמינה וזאת בשל צרכיו של המטפל עצמו, העומס והעייפות שבהם הוא נתון, המחויבויות והמדדים לפיהם הוא נמדד וכמובן הלחץ הרגשי והשחיקה. הרופא, מתברר, זקוק אף הוא לחמלה.

ד”ר סיימון וולפסון סיכם בהרצאתו את החסמים בהענקת חמלה. לכן הועלתה חשיבותה של תשומת הלב של הרופא כלפי עצמו, כתנאי ליכולתו להעניק חמלה למטופליו. הפסיכולוג איתי גליק לימד את הקהל על חמלה עצמית – כתרופה לשחיקת המטפל.

פרופ’ דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, אמרה כי לדיבור הגלוי על חמלה יש חשיבות עצומה דווקא בעידן הנוכחי, המתאפיין בקצב מסחרר של פיתוחים טכנולוגיים במחשוב ובמכשור. הריחוק בין המטפל למטופל, והעדרו של קשר בין-אישי, עלולים לפגוע באופן משמעותי בטיפול.

פרופ’ אבי רוטשילד נעל את הכנוס מנקודת מבטו כמחנך שעמד שנים בראש תוכנית הכשרת הסטודנטים באומנות הקשר הבין-אישי.

את הכנס יזמה המחלקה להוראה וחינוך רפואי והוא יצא אל הפועל בראשות ד”ר יעל קופלמן. בוועדת ארגון הכנס השתתפו אפי ברקאי, גילה בוסקילה, גילה יעקב, זאהר עזאם, חאלד כרכבי, חלא מועדי, יעל קופלמן, מיכל קרן, ניצן ברק, ניצן זיגדון, עינת קדם ורוזלי בר.