חודש: ינואר 2019

חברת סילנטיס הישראלית, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה בטכניון נמכרה בתמורה ל-25  מיליון דולר ותמלוגים ממכירות עתידיות לחברת Advanced Medical Solutions (AMS)

החברה מפתחת דבקים רפואיים המבוססים על טכנולוגיה מהטכניון המחקה את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. “מדובר במחקר בסיסי בהשראת תופעת טבע שהתפתח לטכנולוגיה יישומית, נרשם כפטנט ולבסוף הפך למוצר שיאפשר טיפול במאות אלפי חולים”

החברה הרוכשת, Advanced Medical Solutions (AMS) היא מהמובילות בעולם בתחום הטיפול בפצעים, ומוכרת מוצרים ב-75 מדינות. מדובר ברכישה ראשונה שלה בישראל, כאשר סילנטיס תישאר בארץ ותהווה מרכז חדשנות לקבוצה הבינלאומית. AMS מחזיקה שבע שלוחות ברחבי אירופה ומונה למעלה מ-600 עובדים.  

חברת סילנטיס (Sealantis) מפתחת חומרי אטימה רפואיים, המבוססים על דבק המופק מאצות למניעת דליפות לאחר הליכים כירורגיים. החברה הוקמה במסגרת מכון אמי”ת של הטכניון בהובלתה של פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית, חוקרת בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.

יישום הטכנולוגיה מאפשר פיתוח מוצרים לשימוש רפואי, כאשר התחום בו מתמקדת החברה כיום הוא אטמים כירורגים המיועדים לעצירת דימומים, מניעת דליפות תוכן מערכת העיכול לחלל הבטן, מניעת דליפת נוזל חוט שידרה ומגוון יישומים נוספים.

היתרון המוביל של הטכנולוגיה הוא התבססות על פולימר המופק מאצות, שאינו מכיל חלבונים ולכן הסיכון לזיהום או אלרגיה, קטן משמעותית בהשוואה למוצרים מתחרים המופקים מהחי. המוצר אינו דורש הובלה ואחסון בקירור, ניתן ליישמו במריחה או בריסוס והוא מתאים לשימוש גם בניתוחים לפרוסקופים.

תומר פוקס, מנכ“ל החברה, מספר שהחיבור עם חברת AMS מעלה את הסיכויים למצוא את מוצרי החברה בכל חדר ניתוח: “המסע של סילנטיס בעיצומו. המיזוג לתוך AMS הוא אבן דרך חשובה במסלול להגשמת החזון שלנו לאפשר לצוותים רפואיים ברחבי העולם למנוע סיבוכים ניתוחיים קשים בזכות המוצרים של סילנטיס.

בעקבות המיזוג, חברת AMS תהנה מהיכולת המדעית וההנדסית שלנו כחברת הזנק ישראלית  בתחום הביוטכנולוגיה, שכוללת חדשנות ויכולת להביא פתרונות פשוטים ומקוריים לאתגרים מורכבים. AMS מתכננת להרחיב את הפעילות בישראל, דבר שיאפשר להתרחב לכיוונים משמעותיים חדשים”.
הצוות  של סילנטיס מורכב ממספר קטן של עובדים, עם רוב נשי בהן מהנדסות כימיה, מהנדסות ביוטכנולוגיה, בוגרות טכניון ואוניברסיטאות אחרות.

פרופ‘ חבצלת ביאנקו–פלד: “לאחר שפיצחנו את מנגנון ההדבקה של האצה הבנו שניתן ליישם אותו להדבקת משטחים רטובים בגוף האדם ורשמנו פטנט מתוך ההבנה שייתכן פוטנציאל מסחרי. זו הגשמת חלום עבורי, לא בכל יום חוקרת רואה את המחקר שלה הופך ליישומי, והייתה לי הזכות להיות מעורבת בפיתוח מוצר המיועד להגיע לבתי חולים ולסייע לחולים. אין ספק כי מסחור פטנט זו התנסות מעניינת. נחשפתי לתחומים שלא הייתי מכירה אילו נשארתי רק במעבדה. זו חוויה שלא הייתי מוותרת עליה למרות שמחקר הוא המיקוד העיקרי שלי”. כיום ממשיכה פרופ’ ביאנקו-פלד לחקור את תחום הפולימרים לשימושים רפואיים.

פרופ‘ וויין קפלן, המשנה לנשיא למחקר בטכניון: ” זהו מקרה מעורר השראה, המראה כיצד מחקר בסיסי הפך ליישומי והוביל להקמת חברה. בסופו של תהליך ארוך זה, היא נרכשת על ידי חברה בינלאומית מובילה בתחום, ומוכיחה כיצד מחקר ברמה האוניברסיטאית יכול להשפיע על המין האנושי. אני בטוח שסילנטיס תשמש דוגמה לסגל ולסטודנטים בטכניון ובאקדמיה כולה, על ההשפעה הפוטנציאלית של המדע על החברה”.

את סילנטיס ייצגו בעסקה עורכי הדין טל נוי-כהן ורועי אבנרי ממשרד גולן-גולדשמידט ושות’.

את הטכניון ייצגה עורכת הדין גליה אמיר חן ממשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר.

 

 

 

 

 

 

גילוי של חלבוני חישת אור שלא היו ידועים עד כה ומערכת להגברת קרני X – המחקרים הזוכים ביום המחקר השנתי ע”ש ג’ייקובס לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון יום המחקר השנתי למשתלמים ע”ש ג’ייקובס. במסגרת האירוע הציגו סטודנטים לתארים מתקדמים 56 מחקרים במגוון עצום של תחומים: חינוך מדעי בהשראת הטבע בגן החיות, מדענים כמנגישי מדע, התאבדות של תאי גזע, אבחון בלתי פולשני של סרטן, שיקום חוט שדרה פגוע, מערכות ניווט לעוורים ותוכנה לזיהוי פייק ניוז. השתתפו ביום המחקר סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני ושלישי שזכו במקומות הראשונים בימי המחקר היחידתיים.

לדברי דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ דן גבעולי, “יום המחקר היה מוצלח מאוד, וכל הפוסטרים הופקו והוצגו ברמה גבוהה. אני בטוח שכל מי שהגיע נהנה ושאב סיפוק מהמשתלמים המצוינים שלנו.”

 

במסגרת יום המחקר נערכה תחרות פוסטרים בשתי קטגוריות; תואר שני ותואר שלישי, שבכל אחת מהן זכו המקומות הראשון, השני והשלישי בפרסים של 3,000, 2,000 ו-1,000 שקל בהתאמה.

 

בקרב הדוקטורנטים זכתה במקום הראשון אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון. בהנחיית ראש המעבדה פרופ’ עודד בז’ה גילתה פושקרב, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת אולם החוקרים גילו כי הם נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים. הם טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי, הליורודופסינים (Helio – שמש), והם מקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Nature. במקום השני זכתה חגית ברדה, המפתחת בהנחיית פרופ’ יוג’ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים הסברים וראיות ניסוייות לתהליכים בממשקים בין חומרים. במקום השלישי זכתה אלינור קורן, שגילתה בהנחיית פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. בפרס חביב הקהל זכתה ריף אינוך, המפתחת בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון מערכת לאבחון מוקדם של סרטן על סמך הבל הפה.

 

בקרב המגיסטרים זכתה במקום הראשון נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. בהנחיית פרופ’ לוי שכטר מפתחת כהן מערכת להגברת קרני X (Bragg-based Laser-wiggler for X-ray Amplification). השופטים כתבו כי “התרשמנו שהעבודה חדשנית ובעלת פוטנציאל ליישומים חשובים. נעמה הציגה את הרקע המורכב של העבודה, את התוצאות ואת השימושים בצורה מעולה”. במקום השני זכה רון בסלר המפתח, בהנחיית ד”ר אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שיטה מקורית למדידת המקדם הדיאלקטרי של שכבות גרפן. במקום השלישי זכה בוריס פרדמן, המפתח בהנחיית ד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית טכנולוגיה למדידת מקדם שבירה בעזרת אפקט אופטי. בפרס חביב הקהל זכתה רוני גופמן, החוקרת תהליכים בסופרנובות בהנחיית פרופ’ נועם סוקר מהפקולטה לפיזיקה.

פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מפתח אלגוריתמים שינטרלו מניפולציות של גורמים אינטרסנטים באינטרנט. את החידושים במחקר שלו הוא הציג לאחרונה בכנס המוביל בעולם בתחום הבינה המלאכותית בקנדה

 

כיצד לנטרל מניפולציות של גורמים אינטרסנטיים בחיפושים ברשת? כיצד למנוע מאיתנו להיות “פראיירים של תוכנות ניווט”? בשאלות כאלה ואחרות עוסק פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. אחת העבודות החשובות שלו בנושא זה הוצגה בקנדה בחודש שעבר ב-NIPS (Neural Information Processing Systems), הכנס החשוב ביותר של קהילת הלמידה החישובית.

במחקר שהוצג בקנדה מסבירים פרופ’ טננהולץ והדוקטורנט עומר בן-פורת את השיטה שפיתחו לנטרול ההשפעות של סוכנים אסטרטגיים במערכות המלצה. הטכנולוגיה שפיתחו מעניקה לכל הסוכנים ערך שווה.

חלק ניכר מהפעילות האנושית מתרחש כיום באינטרנט, ורבות מההחלטות שלנו מתקבלות על סמך חיפוש במנועי חיפוש. כשאנחנו מחפשים מוצר כלשהו בגוגל נתחיל את הקריאה מלמעלה, כלומר מהתוצאות הראשונות שיעלו לנו. זאת בהנחה שגוגל מציגה תחילה את האפשרויות הטובות ביותר עבורנו. בדומה לכך אנחנו סומכים על תוכנת הניווט שתכוון אותנו בדרך המהירה ביותר ליעדנו.

אבל ההנחות האלה אינן נכונות באופן מוחלט.

ראשית, רבים מהנתונים המגיעים לגוגל הוזנו על ידי גורמים אינטרסנטים. בעליו של אתר אינטרנט ירצה כמובן שכמה שיותר אנשים ייכנסו אליו – הן כדי שיקנו אצלו והן כדי שיעלו אותו בדירוג של גוגל.

שנית, באפליקציות ניווט עלולה להיווצר בעיה אחרת: לעתים האפליקציה שולחת אותנו, ללא ידיעתנו, ככוח חלוץ האמור לבדוק את אחת הדרכים האלטרנטיביות אל היעד. במקרה כזה נשאל את עצמנו האם אכן קיבלנו את ההמלצה המהירה ביותר, אבל סביר להניח שלא נחשוד שמישהו כאן נעזר בנו כדי למפות את הדרך הלא אופטימלית.

שלישית, ההמלצות על מוצר מסוים באינטרנט אינן מתחשבות בתחרות הקיימת בין הספקים של אותו מוצר. כאן נכנסים אלגוריתמי-המלצה חדשים שמפתח עומר בן-פורת בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ. אלגוריתם זה משקלל את ההמלצה מחברה X (על המוצר שלה) להמלצות מחברות אחרות, וכך מספק למשתמש המלצות טובות הרבה יותר. זאת על סמך תורת המשחקים האלגוריתמית. תורה זו מקשרת בין מניעים אסטרטגיים, כלכלה וחישוב. היא באה לידי ביטוי במגוון אספקטים מעשיים, למשל מכירות פומביות של מודעות אינטרנטיות – תחום המהווה את ההכנסה העיקרית של חברות כמו גוגל ופייסבוק ומאפשר את קיומו של האינטרנט החינמי שאנחנו מכירים.

במסגרת תורת המשחקים האלגוריתמית מפותחים אלגוריתמים המקבלים את הקלט מבעלי עניין – סוכנים אסטרטגיים המפיקים תועלת מן הפלט. הקבוצה של פרופ’ טננהולץ מבקשת לנטרל מן הקלט את “הרעש האסטרטגי”, כלומר את תמריצי הסוכנים. יחד עם עמיתו פרופ’ אורן קורלנד מפתח פרופ’ טננהולץ מנועי חיפוש יציבים המנטרלים מניפולציות אפשריות מצד בעלי האינטרסים. פיתוח זה מושתת על מחקר תאורטי ואמפירי כאחד.

 

פרופ’ טננהולץ השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי במתמטיקה יישומית ובמדעי המחשב במכון וייצמן. בין השנים 2014-2008 הוא ייסד את פעילות מיקרוסופט מחקר (Microsoft Research)  בישראל ועמד בראש קבוצת המחקר. המעבדה שלו בטכניון מתמקדת בתורת המשחקים האלגוריתמית – תחום חלוצי המגשר בין תורת המשחקים, מדעי הנתונים (data science) ובינה מלאכותית. פרופ’ טננהולץ זכה בפרסים יוקרתיים רבים. ביולי האחרון זכה פרופ’ טננהולץ במענק ERC היוקרתי על תוכנית המחקר שלו לתכנון מנגנונים מבוססי תורת המשחקים למדעי הנתונים.

עומר בן פורת השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול (בהצטיינות יתרה) והמשיך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ.  במסגרת המחקר שלו הוא חוקר ומפתח אלגוריתמי למידה לסביבה תחרותית.לאחרונה התבשר בן פורת על זכייתו ב-J.P. Morgan PhD Fellowship 2019 – פרס יוקרתי הניתן לדוקטורנטים ברחבי העולם. הפרס ניתן לדוקטורנטים העורכים מחקר פורץ דרך בתחומים הבאים: בינה מלאכותית, למידת מכונה, פרטיות נתונים, קריפטוגרפיה ואתיקה של נתונים.

למאמר לחצו כאן

 

 

 

לחובבי ההיסטוריה בפיד:

היום לפני 94 שנה, בט”ו בשבט תרפ”ה, נערך טקס הפתיחה הרשמי של “התכניון העברי”.

את הטקס פתח המהנדס הציוני מנחם אוסישקין, שאמר: “עלי הטילו את התפקיד הנעים להתחיל בטקס הפתיחה של המוסד התרבותי, שאנו שואפים לו יותר מחמש עשרה שנה. היום – בט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות והתחדשות הטבע – אנו מוסרים לעם היושב בארץ ישראל את המוסד הראשון, שתפקידו להכניס את הידיעות של המדע השימושי בכל מקצועות העבודה.”

אוסישקין הדגיש את הקשר החיוני בין מדע בסיסי למחקר יישומי באומרו: “המדע הטהור לא יכה שורשים, אם באותו הזמן לא יתפתחו הידיעות השימושיות, הנחוצות לחיים אקונומיים בריאים הדרושים לכל עם ועם. אני מאחל לכם, שהמוסד הזה יתפוס מקום חשוב בחיי המזרח הקרוב ושיוכל להתחרות באיכותו וכמותו עם מוסדות כאלה באירופה ובאמריקה. התכניון החיפאי נפתח!”

תודה לאיתי קרן – ארכיון הטכניון ההיסטורי ע”ש נסיהו

בתמונות : נטיעות בבניין הטכניון הישן ונאומו המקורי של מנחם אוסישקין

כנס Umbrella הישראלי-גרמני התקיים השנה בישראל בהובלת הטכניון. ההרצאות והדיונים התמקדו בהישגים ובאתגרים בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים ובשיטות חשובות נוספות לאפיון חומרים

 

לאחרונה התקיים בכפר בלום כנס Umbrella – שיתוף פעולה ישראלי-גרמני בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich)  ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה, הנודדים בין שלושת המוסדות כבר יותר משלושה עשורים, היא לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין ישראל וגרמניה בכלל ובין הטכניון, יוליך ואוניברסיטת אאכן בפרט.

השנה, לראשונה בתולדות כנסי Umbrella, התקיים הכנס יחד עם  RBNI Winter School- הסדנה הדו-שנתית של המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. הכנס ארך חמישה ימים והתמקד באפיון חומרים ובמיקרוסקופיית אלקטרונים. כ-140 סטודנטים לתארים מתקדמים משלושת המוסדות האמורים ומאוניברסיטאות נוספות בישראל ובחו״ל השתתפו בכנס.

ראש המכון לננוטכנולוגיה בטכניון, פרופ’ גדי אייזנשטיין, ציין את החשיבות של הקשר בין המוסדות, את הרמה הגבוהה של המרצים שרובם מוליכים בעולם ואת החיבורים הייחודיים בין הסטודנטים הישראלים לסטודנטים מרחבי העולם. הוא הכריז כי בשנה הבאה יתקיים ביוליך כנס המשך באוריינטציה מעשית יותר (“”hands on), שבו יתנסו המשתתפים בעבודה על מערכות המיקרוסקופיה המתקדמות בעולם. כמו כן הודה פרופסור איזנשטיין לצוות המכון – מירב סונדק-מיניקס, פזית סביון-מרם ותניה אשכנזי – ולגופים שסייעו במימון האירוע.

את הרצאת הפתיחה נשא פרופ’ קנוט אורבן, שניהל בעבר את מרכז ארנסט רוסקה במכון יוליך ובאוניברסיטת אאכן וכיום משמש חוקר פעיל במרכז. פרופ’ אורבן, חתן פרס וולף ואחד האנשים החשובים בעולם המיקרוסקופיה, דיבר על ההתמודדות עם אברציות – עיוותים בתמונת המיקרוסקופ. על פי פרופ’ אורבן, “מיקרוסקופ האלקטרונים החודר (TEM) פותח כבר בשנות ה-30, אבל רק ב-1997 הצלחנו להדגים טכנולוגיה שמתקנת את העיוותים שבו. כיום יש כבר כ-800 מיקרוסקופים שמבוססים על הטכנולוגיה שפיתחנו, וזו מהפכה דרמטית.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ וויין קפלן, הציג את ההתקדמות בספטרוסקופיית EDS ואת יתרונותיה באפיון ההתפזרות הכימית במשטחים ובממשקים בין חומרים שונים. “גלאי EDS מקבלים קלט של קרני X וממירים את האנרגיה של כל קרן לאות חשמלי בעל עוצמה פרופורציונלית לאנרגיית הקרן. כך אפשר לזהות סוגי אטומים בחומר, ויחד עם מיקרוסקופיית אלקטרונים בעלת כושר הפרדה גבוה אפשר לאפיין את ההרכב הכימי של חומר ברזולוציה אטומית.״

פרופ’ ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון הציג את ההתפתחויות ב- Cryo-TEM- מיקרוסקופיה של חומרים ביולוגיים וחומרים רכים אחרים. “כדי לצפות בחומרים האלה עלינו להקפיא אותם, אבל תהליך ההקפאה חייב להיות חכם כדי שלא יהרוס את המבנה הגבישי שאותו אנחנו חייבים לחקור. המשימה שלנו היא להבין את המבנה הגבישי הננומטרי שלהם, ולשם כך אנחנו משתמשים במצלמות חדשניות, רגישות במיוחד, שמאפשרות ניטור של אלקטרונים בודדים. חשוב מאוד גם לוודא שקרן האלקטרונים המשמשת אותנו במיקרוסקופ לא תהרוס את החומר.”

פרופ’ אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה הרצה על “הננומטר האחרון” – מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM) ברזולוציה סופר-גבוהה. פרופ’ סיון הוא מומחה במיקרוסקופיה של משטחים ובעיקר של נוזלים, והוא משלב מחקר בסיסי ויישומים ביולוגיים. את המיקרוסקופים שלו הוא בונה יחד עם הסטודנטים שלו, ובשנים האחרונות השיג שיפור משמעותי במיפוי תלת-ממדי של די-אן-איי ואובייקטים אחרים ברמה האטומית.

פרופ’ קלאוס רופרס מאוניברסיטת גטינגן הציג את ההתפתחויות במיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בעלת קרן ממותגת. פרופ’ רופרס הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום מחקר מהפכני זה. בעולם יש כיום מספר מועט של מיקרוסקופים ממותגים, והטכניון הקים לאחרונה מיקרוסקופ כזה שהוא היחיד בישראל.

פרופ’ טום קלי מאוניברסיטת ויסקונסין – מדען פורץ דרך במיקרוסקופ מסוג Atom Probe Tomography – תיאר את ההתפתחויות האחרונות במיקרוסקופים אלה ואת הפוטנציאל העצום שגלום בשימוש בהם.

המנהל המדעי של מרכז ESRF לאנליזות בעזרת אלקטרונים וקרני X בגרונובל, פרופ’ ז׳אן סוסיני, תיאר את הפעילויות במרכז שבו שותפים חוקרים מ-22 מדינות שמקיימים כ-10,000 ניסויים בשנה.

פרופ’ רפל דונין בורקובסקי, המנהל הנוכחי של מרכז ארנסט רוסקה ביוליך, סקר פעילויות בתחום ההולוגרפיה במיקרוסקופים אלקטרוניים – שטח בו הוא אחד המדענים החשובים בעולם.

החוקרים גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון איתרו חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. המחקר צפוי לסלול דרכים חדשות בטיפול במחלות אלה ולצמצם את תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים.

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הובילו פרופ’-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן מהמעבדה לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה ובמכון לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה. על פי ממצאי המחקר, עיכובו של חלבון בשם ARTS מגן על תאי הגזע החיוניים לתפקוד המעיים.

המעי הוא רקמה המתחדשת במהירות רבה, יותר מכל רקמה אחרת בגוף; שכבת העור החיצונית, האפיתל, מתחלפת בכל שבוע. המעי הדק הוא צינור מפותל באורך ממוצע של 8-6 מטרים והוא ממלא את רוב חלל הבטן. למעי הדק תפקיד קריטי בעיכול המזון ובספיגתו אל זרם הדם והלימפה, ויעילותו קשורה במבנהו הייחודי. המעי הדק מגדיל את שטח הפנים באמצעות בליטות דמויות-אצבע הנקראות ווילי (Villi) ועשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. תאי הגזע של המעי הדק נמצאים בקריפטות המעיים (crypts of Lieberkühn) שהם הקפלים שבין אותן בליטות בבסיס המעי. התאים מתחלקים בהתמדה, מתמיינים ויוצרים תאי אפיתל שונים לאורך הווילי.

 

תאי גזע הם תאים נדירים יחסית, האחראים לחידושן של רקמות שונות כגון עור, מעי וכלי דם. מחקרים רבים נעשו עד כה בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל מנגנון ההתאבדות המתוכננת (אפופטוזיס) בתאים אלה כמעט שלא נחקר. זאת משום שבמשך שנים רבות נחשבו תאי הגזע לתאים “אמורטליים” החיים עד תום חייו של האורגניזם.

המחקר הנוכחי עוסק בהתאבדות תאי הגזע ובהשפעה הדרמטית של תהליך זה על התחדשות הרקמה ועל תהליכי ההחלמה במעי. פרופ’-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן הניחו כי בשל תוחלת חייהם הארוכה של תאי הגזע במעי הם עלולים לצבור מוטציות ולגרום למחלות שונות כגון סרטן. לכן, אף שהם עמידים יותר מתאים “רגילים”, הם אמורים להיות נתונים למנגנון בקרה המחסל אותם באופן ממוקד במקרה שמתפתחת בהם מוטציה.

המחקר הנוכחי גילה כי תאי הגזע במעי אכן נתונים לתהליך כזה של תמותה מתוכננת. החוקרים גילו כי חלבון קריטי בתהליך זה הוא ARTS, המבוטא באופן ממוקד בקריפטות המעיים של העכבר והאדם. צוות המחקר גילה כי מחיקה של הגן האחראי לייצור החלבון האמור גורמת לעלייה דרמטית במספרם של תאי הגזע במעי ובגודלה של הנישה המכילה אותם. על מנת לאשש את תוצאותיהם החוקרים בודדו תאי גזע מהעכברים והצליחו ליצור “מעי בצלחת” – מיני-איבר מעבדה (אורגנואיד) המחקה באופן אידאלי את המעי בחיה השלמה ואפשר גם להשתילו בחיה כאיבר שיתפקד כמעי רגיל.

 

החוקרים מצאו באורגנואידים אלה כי מחיקתו של ARTS גורמת לעלייה משמעותית במספר תאי הגזע ובגודל המעי. זאת משום שחלק מתאי הגזע שהיו אמורים להתאבד לא עברו תהליך זה.

אוכלוסיית תאי הגזע במעי נוטה להיפגע קשות כאשר האדם מקבל טיפולים נגד סרטן. זו אחת הסיבות להיווצרותן של תופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, הקאות ושלשולים. החוקרים גילו כי בהיעדרו של חלבון ARTS, טיפולים אלה כמעט לא פגעו בתאי הגזע. יתר על כן, הם גילו כי בעכברים נטולי ARTS, מחלות מעיים כגון קוליטיס אינן מתבטאות בתסמינים חמורים כמו אצל חולים רגילים.

החוקרים מעריכים כי המחקר יסלול דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים. זאת באמצעות תרופות ספציפיות שיעכבו את ARTS באופן ממוקד.

פרופ’-משנה ירון פוקס הוא ראש המעבדה לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחבר במרכז לורי לוקי להנדסה ומדעי החיים ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון. צוות המעבדה בראשותו מתמקד בבידוד אוכלוסיות חדשות של תאי גזע, בחקר מנגנון ההתאבדות של תאים מיוחדים אלו ובקידום טכניקות חדשות לרפואה רגנרטיבית ולטיפול במחלת הסרטן.

המחקר הנוכחי נערך בתמיכת קרן משרד המדע (קמין), ICRF RCDAו-GIF.

למאמר המלא ב- Nature Communications לחצו כאן

רון שפרינץ ורון רפאלי הם הזוכים בתחרות הכימיאדה לשנת תשע”ט – 2018

בגמר הכימיאדה ה-20, שהתקיים ב-27 בדצמבר בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, זכו 7 תלמידים מכיתות י”א וי”ב. לשלב הראשון של התחרות ניגשו אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 29 מהם. הפרס לזוכים הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית (על פי הזכייה) לשנת הלימודים הראשונה בטכניון.

הכימיאדה היא תחרות שנתית בכימיה שנועדה לעודד תלמידי תיכון להעמיק את הידע שלהם באחת משלוש אבני הבניין של המדע והטכנולוגיה – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – הדרושות להבנה מעמיקה של תהליכים כימיים. דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ נעם אדיר אמר כי “אתם, המשתתפים בכימיאדה, נמצאים בשלבים הראשונים של לימוד הידע הקיים כדי להשפיע בעתיד על כיוונים חדשים של גילוי ידע. האינטגרציה של תחומים שונים תאפשר לכם לעסוק בעתיד בתחום המרתק והרחב שנקרא כימיה.”

מקרב תלמידי י”א זכו במקום הראשון רון שפרינץ ממקיף ג’ אשדוד, במקום השני בר שפר מקריית החינוך דרור בבני דרור ובמקום השלישי וורד ג’מיל יחיא מבית הספר הרב תחומי בטייבה ואלון סוטמן מעירוני ה’ בחיפה. מקרב כיתות י”ב זכו במקום הראשון רון רפאלי מרופין, במקום השני הלל שוחט מהתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ובמקום השלישי יואב לב מהכפר הירוק.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ’ זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, שהנחה גם את אירוע הגמר. להיבטים הניהוליים אחראית ד”ר אביטל להב ומאמנת התוכנית היא ד”ר איזנה ניגל אטינגר. בפרויקט תומכים חברי סגל, משתלמים ועובדים מהפקולטה.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שוורץ, דיקן הפקולטה לכימיה נעם אדיר ומנכ”ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד בירכו את הזוכים. עוד השתתפו באירוע ד”ר גלעד פורטונה ממוסד נאמן, שקודם לכן נתן הרצאה מרתקת לתלמידים, מפמ”רית הכימיה במשרד החינוך ד”ר דורית טייטלבאום ומנהלת תוכניות אלפא ונבחרות ישראל במדעים ד”ר נעמה בני.

 

 

קונסורציום MOBiLus יתמקד בשיפור הניידות ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב. הוא התגבש במסגרת רשת האוניברסיטאות האירופית יורוטק, שאליה הצטרף הטכניון לאחרונה

האיחוד האירופי יקציב כ-400 מיליון יורו לקונסורציום MOBiLus שבו שותף הטכניון, זאת בעקבות זכיית הקונסורציום בקול הקורא שהוציא האיחוד האירופי.

השם MOBiLus הוא קיצור של “ניידות לטובת מרחבים עירוניים ראויים למגורים”, ומטרת הקונסורציום לחולל מהפכה בניידות העירונית באירופה ומחוצה לה באמצעות הטמעה של חדשנות טכנולוגית בניידות עירונית בת קיימא. הוא יפותח ויוטמע ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב – כולן הוגדרו כערים חכמות על ידי פורום הקהילות החכמות ICF.

מטעם הטכניון מוביל את המיזם פרופ’ אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים יחד עם מנהל יחידת קידום המחקר בטכניון דוד שם טוב. לטובת קידום הפרויקט נרתמו גם חברי סגל נוספים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ומהפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון וכן מרכזי מחקר ובהם המרכז לחקר העיר והאזור, המכון לתחבורה והמעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות.

לדברי פרופ’ פרנקל, “MOBiLus תפעל מנקודת המבט של המשתמש הבודד ותתמקד בשיפור מערכות הניידות ולאו דווקא בכלי הרכב עצמם. היעד הוא להבטיח זמינות מירבית של כלי רכב בטוחים וירוקים, ולכן תינתן עדיפות לפתרונות שיובילו להפחתת הבעלות הפרטית וכך להקטנת מספר כלי הרכב הנעים בעיר. בתהליך זה ניקח בחשבון את זמינותם המוגבלת של משאבים כגון מרחב, אנרגיה ומקורות כספיים וכן את סובלנותם של התושבים לרעש, לזיהום, למשך הנסיעה ועוד.”

הקונסורציום יפעל לשילובן של מערכות אופטימיזציה ותכנון, תוך הסתמכות על נתונים אקטיביים (סקרים) ופסיביים (חיישנים, מצלמות, רשתות חברתיות ועוד) ואוטומציה של הקצאת משאב התחבורה.

המענק יינתן ל-MOBiLus בעקבות זכייתו של הקונסורציום בתחרות של EIT – המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה, הפועל במסגרת האיחוד האירופי. המכון מפעיל שורה של קהילות ידע וחדשנות (KIC) בתחומים שונים, והמענק הנוכחי יינתן בתחום של “ניידות עירונית”. בקונסורציום MOBiLus חברים 48 גופים ובהם 11 אוניברסיטאות והוא יפעל בתיאום עם חברות מובילות ובהן סימנס, BMW, פולקסוואגן, אוראקל, סקודה וסיאט.

 

 

בבסיס גלילות התקיים כנס פתיחת מסלול העתודה העילית ‘אלונים’ בהובלת מנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ויחידת 8200. הכנס נערך במעמדו של רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני, בהשתתפות עתודאי המחזור הראשון של תוכנית ‘אלונים’ ומשפחותיהם.

מסלול העילית ‘אלונים’ הינו מסלול שהחל באוקטובר 2018, המסלול נפתח לאחר עבודה משותפת של המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, יחידת 8200 והמוסד האקדמי ‘הטכניון’. העתודאים ילמדו במהלך המסלול את תחום ה-Data Science ובמסגרת הלימודים ירכשו השכלה ברמת התואר השני. תחום ה-Data Science הינו תחום פורץ דרך בעולם האקדמי בעולם הטכנולוגי, לתחום זה יש שימוש רב במגמות שונות, בניהן בתחום המודיעין נעשה שימוש רוחבי בתחום ה-Data Science ולו משמעות רבה לעליונות צה”ל במישור הבטחוני, המודעיני והטכנולוגי. העתודאים אשר נכנסו למסלול היוקרתי נבחרו בקפידה לאחר שנמצאו מתאימים בנתוני איכות והציונים הגבוהים, לצד תנאי הקבלה הגבוהים התקיימו מבחני אישיות ופיקוד.

רח”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני פתח את הכנס בדברים: “כאשר אנו מסתכלים שנים קדימה, אנו רואים בתחום ה-Data Science את העתיד. אני שמח על פתיחת תוכנית ‘אלונים’, השקענו מאמצים רבים בהקמת התוכנית בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין והטכניון. לתוכנית זו יש חשיבות רבה לאפקטיביות המבצעית של צה”ל ושמירת ביטחון המדינה. מצופה לכם מסלול מאתגר, אך אנו סומכים עליכם שתצליחו במשימתכם ונלווה אתכם בדרך להצלחה.”

‌ראש מנט”א, סא”ל איתי לבנון אמר לנוכחים בכנס: “נבחרתם בקפידה להכנס לתוכנית פורצת דרך, ואני מתרגש לעמוד בפניכם כאן, בעיניי מדובר במאורע היסטורי ופורץ דרך ברמה הלאומית. לכם, אנשי המחזור הראשון בתוכנית העילית ‘אלונים’ יהיה חלק נכבד בעתיד ה-Data Science במישור האקדמי ובתרומתו לצה”ל וזרועות הביטחון. יש לכם אתגר רציני לעמוד בו ואנו נהיה לצידכם לאורך כל הדרך עד לרגע בו בעתיד תוכלו להגיד בגאווה “אני ‘אלוניסט’ מחזור א’, אני הייתי במחזור הראשון של תוכנית עילית בעתודה האקדמית בצה”ל.” בנוסף, ר’ מנט”א הודה והדגיש את שיתוף הפעולה המסור בין מנט”א ויחידת 8200 בהובלת הרפנט הצה”לי ל-Data Science וראש תוכנית אלונים – אל”ם ש’, וצוות הטכניון – הפרופסורים, סבאח, קורלנד, דומשלק וד”ר גילה מולכו.

בית הטכניון אבל על לכתו של משה ארנס, בעבר חבר סגל בטכניון וחבר הקורטוריון. במהלך השנים שימש ארנס בתפקידים רבים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית. בכל השנים שמר על קשר חם עם הטכניון, ובשנת 1986 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

בשנים 1957-1965 נמנה ארנס עם הסגל האקדמי של הטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. “בשנות ה-50 שררה ספקנות באשר לצורך של מדינת ישראל והטכניון במחלקה אווירונוטית,” סיפר במרץ 2012 בראיון מצולם לפרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. “האבות המייסדים של הפקולטה חיפשו מומחה למנועים וכך הגיעו אלי – בוגר קלטק, שעבד כמה שנים בתעשייה האמריקאית. בטכניון התחלתי ללמד איך מתכננים מטוס. התרשמתי מאוד מרמת הסטודנטים כאן ואכן, ברבות השנים המחלקה בטכניון הפכה לפקולטה, ועד היום היא אחת הפקולטות הטובות בעולם בתחומה.”

כנס ווטרלו-טכניון: “מחקר בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות”

ב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניון. הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו בקנדה. הקשרים בין שני המוסדות התמסדו בשנת 2014 עם חתימתו של הסכם שמטרתו להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי. את ההסכם הניעה תרומתה של קרן ג’רלד שוורץ והית’ר רייזמן. שיתוף הפעולה כולל תמיכה בסדנאות וב-11 פרויקטי מחקר וכבר הוליד חברת ספין-אוף אחד ומענקי מחקר בשיעור 3.4 מיליון דולר.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני דיבר על חשיבותו של שיתוף הפעולה ועל התחומים החדשים שהטכניון נכנס אליהם באופן נרחב ומעמיק, ובהם סייבר ובינה מלאכותית. הוא ציין את ההישג הגדול בהקמת מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע”ש הלן דילר בטכניון ואמר כי לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו נקודות השקה רבות ובהן גיוס נשים לסגל.

שמיין דין, סגנית נשיא למחקר בווטרלו, מסרה את ברכתו של נשיא האוניברסיטה פרידון האמדולפור. היא אמרה ש”מאז חתימת ההסכם יצאו לדרך כמה מחקרים משמעותיים מאוד. בתחילת הדרך התמקד שיתוף הפעולה במערכות מידע קוונטיות, בננו-טכנולוגיה ובמים, וכיום אנחנו תומכים גם בתחום אבטחת הסייבר. זוהי הזדמנות לעבוד בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות כולה.”

פרופ’ דרק צ’יפר מאוניברסיטת ווטרלו, שנשא את ההרצאה הראשונה, הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ניר טסלר מהטכניון והדגיש כי “המחקר הזה לא היה אפשרי בלי השותפות החשובה הזאת בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו.” פרופ’ פיליפ ואן-קפלן מאוניברסיטת ווטרלו הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ’ ערן פרידלר. השניים מפתחים יחד דרכים חדשות לניטור אוכלוסיות של מיקרואורגניזם מתחת לקרקע.

את דברי הסיום נשא פרופ’ ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה גדי איזנשטיין, שגם הנחה כמה מהמושבים בכנס.

סטודנטים מילגאים  מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתגוררים בהדר יזמו את פרוייקט “פינה בשכונה”. הסטודנטים הפועלים במבנה ההדריון של הפקולטה לאדריכלות בשכונת הדר, זכו במילגה שנתית מטעם קהילת הדר ברשותו של מר יעקב ברודר ומפעל הפיס, שמטרתה לקדם יוזמות אדריכליות בשכונת הדר. הסטודנטים מודרכים על ידי ד”ר אדריכל אורית שמואלי ואדריכל נוף סיוון אורנאי מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואדריכל אלה שר מהמרכז לייעוץ אדריכלי בקהילת הדר.

“פינה בשכונה” תאפשר לתושבי הדר להתבונן סביבם, לזהות את הזדמנויות לשיפור פינות בשכונה לטובת הציבור. הפרוייקט מופץ ברשתות החברתיות    ובמקומות כינוס בשכונת הדר והמעוניינים מתבקשים לשלוח תמונות של “פינות” רלוונטיות בשכונה למייל: ginat.hadarion@gmail.com

Hadarion –  בפייסבוק: הדריון

בהמשך יסייעו הסטודנטים בעיצוב מחדש של אותן פינות שיוצגו ויבחרו. התמונות יוצגו יום בשני ה 14.1.19 באירוע הקהילתי שיתקיים לכבוד הפתיחה המחודשת של גן קסל הצמוד להדריון בהשתתפות ראשת העיר ד”ר עינת קליש רותם