חודש: נובמבר 2018

מתנדבי הטכניון שיפצו את חדר הילדים של עמותת לב ח”ש

בחיפה נחנך לאחרונה חדר הילדים של עמותת לב ח”ש, ששופץ בידי מתנדבי הטכניון. זהו פרי שיתוף פעולה שנרקם בשנה האחרונה בין הטכניון לעמותה, הפועלת לצמצום הפער החברתי בישראל. במסגרת הפעילות מתנדבים בעמותה כ-40 מעובדי הטכניון.

מאז היווסדה לפני כשני עשורים סייעה העמותה לעשרות אלפי משפחות במגוון תחומים: משלוחי מזון, רפואת שיניים, סיוע לקשישים, סיוע לחולי סרטן ולמשפחותיהם ואספקת ציוד למשפחות (ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד). כאמור, בפעילותה השוטפת של העמותה מעורבים כיום כ-40 מעובדי הטכניון. מתנדבים אלה לקחו  על עצמם, כפרויקט מרכזי, את שיפוץ חדר הילדים במרכז הריהוט של העמותה. החדר הוא חלק ממרכז גדול הנפתח שלוש פעמים בשבוע ומספק לתושבים הנזקקים פריטים במחיר סמלי. חדר הילדים משרת אוכלוסייה נרחבת בחיפה ומציע לילדי העיר משחקים וצעצועים, בגדי ילדים, מצעים וכלי מיטה, ספרים, תחפושות עגלות ועוד.

את גיוס המתנדבים ואת פעילותם מרכזים עובדי הטכניון עירית ענבר, גילה שלס, יוסי קופל ורונית זוננפלד. בתוך חודשיים הפכו מתנדבי הטכניון את חדר הילדים לחדר קסום. המדפים הוחלפו בקרונות רכבת וקטר, הקירות עוטרו בציורים, שולחן הישיבה הפך לשער – וכל זאת בעזרת צוות המתנדבים וידי הזהב של שלום פייקש, גמלאי של הטכניון.

בטקס חנוכת חדר הילדים המשופץ אמר אריאל חזן, סמנכ”ל משאבי אנוש בטכניון: “אני גאה בכם, 40 שליחי הטכניון. הטכניון הציב לעצמו יעד לטפח נתינה לקהילה כדי ליצור חברה חזקה. אנו כבר מפעילים לא מעט תוכניות התנדבות ופועלים לתמיכה וסיוע למתנדבים עצמם. אני מקווה שקהילת מתנדבי הטכניון תגדל ותעסוק בעוד ועוד פרויקטים. אני מודה לכולכם ומקווה שניפגש פה בשנה הבאה לחנוך פרויקט נוסף.”

לדברי יהושע ראוכברגר, מייסד עמותת לב ח”ש, “שיתוף הפעולה עם הטכניון מרגש וחשוב מאוד, שכן מתנדבי הטכניון מגיעים ומביאים איתם ערך מוסף ומוטיבציה רבה. התמיכה של הנהלת הטכניון אינה מובנת מאליה, ובזכות פעילויות כאלה אנו מצליחים ליצור קהילה חזקה שתומכת באוכלוסיות מוחלשות ומקדמת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.”

“מה שתרמו ועשו עובדי הטכניון מהווה קפיצת מדרגה בכל מה שלנוגע לתחושת השוויון והכבוד של מי שנזקקים לשירותי העמותה,” ציינה דקלה כהן מיכאלי, מנכ”לית עמותת לב ח”ש. “יש לנו כבר רעיונות ותכניות להמשך שיתוף הפעולה עם מתנדבי הטכניון, וכבר בזמן הקרוב נתחיל להפעיל יחד שעת סיפור וסדנת יצירה שבועית בחדר הילדים המחודש.”

בחנוכת חדר הילדים המשופץ הביעו הילדים וההורים התפעלות מהשינוי, ואחת האמהות אמרה: “תודה על ההשקעה והרצון הטוב. התחושה שלנו היא שרואים אותנו ואת הצורך שלנו. כיף לי לבוא לפה עם הילדים.” בסיום הטקס נקבעה מזוזה בחדר.

 

 

 

 

 

פרופ’ דברה אסתרין ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס זכתה ב”פרס הגאונות” היוקרתי של קרן מקארתור. זהו מענק של 625,000 דולר שנועד לעודד אנשים ומוסדות התורמים לשיפור העולם

, מייסדת ומנהלת מרכז הבריאות במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, היא אחת מ-25 הזוכים ב”פרס הגאונות” – MacArthur Foundation fellowship – לשנת 2018. זאת  על מחקריה החדשניים ועל הפיתוחים שהובילה, המשפרים את בריאות האדם על סמך “העקבות הדיגיטליות” הנצברות בטלפונים סלולריים ובמכשירים אחרים.

“פרס הגאונות” ניתן לחוקרים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות בכלל, ולקהילות מוחלשות בפרט. כל אחד מהזוכים בו מקבל מענק של 625,000 דולר. בפרס זכו בעבר שתי בוגרות הטכניון – המתמטיקאית פרופ’ מריה צ’ודנובסקי, בוגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, ופרופ’ מיכל ליפסון, בוגרת הפקולטה לפיזיקה.

פרופ’ אסתרין, 58, היא חברת סגל בכירה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס שנחנך בספטמבר 2017. המכון הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. ועדת הפרס הסבירה כי פרופ’ אסתרין היא מהחוקרים הראשונים שזיהו את האפשרות לשפר את בריאות האדם באמצעות מעקב אחר “העקבות הדיגיטליות” של חיי היום-יום – נתונים רבים מספור הנאספים במכשירים אלקטרוניים כגון סמארטפונים, GPS ומכשירים לניטור כושר גופני. לדברי פרופ’ אסתרין, “את מה שוויז עשתה לתחבורה אנחנו רוצים לעשות לרפואה.”

פרופ’ אסתרין היא בוגרת אוניברסיטת קליפורניה ברקלי (תואר ראשון) ו-MIT (תואר שני ושלישי). לקורנל טק היא הגיעה מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס. כיום, לצד תפקידה במכון ג’ייקובס, היא פרופסור למדעי המחשב בקמפוס קורנל-טק שבמסגרתו פועל מכון ג’ייקובס.

בשנת 2011 השיקה פרופ’ אסתרין עם עמיתיה את Open mHealth, פלטפורמה למעקב אחר שינה, תנועה ופעילויות כגון משחקים בטלפון הסלולרי. על סמך המידע הנאסף בפלטפורמה זו אפשר לנהל את צריכת התרופות של המשתמש, לנטר שינויים במחלות כרוניות ועוד.

https://www.facebook.com/CornellTech/videos/1140872339388409/

הטכנולוגיה החדשנית של זום תשרת את כל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים. שיתוף הפעולה צוין במפגש במטה החברה בעמק הסיליקון

חברת Zoom Video Communications תתרום לטכניון מערכת חדשנית של שרותי תקשורת וידאו. התרומה תחבר לפלטפורמה של זום יותר מ-14 אלף סטודנטים בטכניון, יותר מ-550 חברי סגל , יותר מאלף עובדים טכניים ומנהליים ו-250 רופאים ו-950 מרצים וסגל נלווה בקמפוסים השונים, כמו גם כ-100 אלף בוגרי הטכניון ואת הקמפוסים של הטכניון בסין ובארצות הברית.

התרומה יוצאת אל הפועל ביוזמת בוגר הטכניון עודד גל, מנהל מוצר בזום. היא תספק לכל בית הטכניון – סטודנטים, סגל, עובדים ובוגרים – כתובת דוא”ל בחשבון זום וגישה בלתי מוגבלת לתקשורת וידאו ולתקשורת אודיו, לרבות מערכת כלים מגוונת לעבודה במחשבים ובטלפונים ניידים. “אני גאה מאוד להביא את זום לאוניברסיטת-האם שלי,” אמר גל. “החדשנות טבועה בדי-אן-איי של הטכניון ובוגרי הטכניון תורמים רבות לישראל ולאנושות. התרומה הזאת ממלאת אותי סיפוק.”

ההכרזה התקיימה במסגרת ביקורו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא במטה החברה בסן חוזה, קליפורניה. “זום פיתחה טכנולוגיה מדהימה,” אמר פרופ’ לביא. “המפגש פנים אל פנים הוא כלי חיוני בטיפוח רעיונות ובחינוך. זום תסייע לטכניון במשימתו להכשיר את הדור הבא של מובילי החדשנות הטכנולוגית.”

הטכניון מפעיל מסלולי לימוד בינלאומיים בארצות הברית ובסין במסגרת שתי השלוחות שנפתחו בשנה שעברה: מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, הפועל במסגרת קמפוס קורנל-טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק, ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בדרום סין. הטכנולוגיה של זום תחבר גם בין הטכניון למוסדות אלה ובכך תעצים את שיתוף הפעולה ואת שיתוף הידע ביניהם.

“זום פיתחה טכנולוגיה חדשנית ובשלה לשידור תוכני וידאו ואאודיו במערכת ההשכלה הגבוהה,” הסביר זאב שניידר, מנהל תשתיות וממלא מקום מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע בטכניון. “טכנולוגיה זו יכולה לשרת סגל, עובדים וסטודנטים ולסייע להם לתפקד יחד באמצעות מערכות
ה-e-learning שלנו, השילוב של Zoom עם סביבות ה Moodle הקיימת בטכניון, יאפשר לסגל ההוראה להעביר קורסים מהטכניון לקמפוסים המרוחקים שבסין וארה”ב. הטכניון יטמיע את המערכת של זום במהלך 2019.”

התרומה מחברת שני גופים שזכו בהכרה בינלאומית נרחבת: מצד אחד הטכניון, שבוגריו הפכו את מדינת ישראל לאומת הסטארט-אפ וכיום הם מהווים יותר מ-70% ממייסדי תעשיית ההייטק הישראלית ומהמנהלים הבכירים בה; וזום, אחת החברות הטכנולוגיות החדשניות בעולם, שדורגה השנה על ידי מגזין פורבס כחברה השלישית בעולם ברשימת 100 החברות המובילות במחשוב ענן. רבים מהרוכשים המוקדמים  (early adopters) של מוצרי החברה הם גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית.

אחת מהחברות-הלקוחות של זום היא Varonis Systems, המקיימת נוכחות נרחבת בישראל. לדברי ליאור גל, מנהל ה-IT “זום מאפשרת לצוותים הבין-לאומיים של Varonis Systems, לרבות משרדינו בישראל וב-7 מדינות אחרות, לתקשר ביניהם ולשתף פעולה ללא הפרעות ובזמן אמת,” “תקשורת וידאו היא כלי חיוני לטיפוח ההבנה בין תרבויות שונות ועל פני מרחקים גדולים וזום מסייעת לנו לבנות אמון, להתקדם מהר יותר וליצור את הדור הבא של אבטחת מידע ואנליטיקה.”

 

Zoom Video Communications היא חברה מובילה בתקשורת וידאו. החברה פיתחה פלטפורמת ענן אמינה וקלה לשימוש לוועידות, לשיתופי פעולה, לשיחות (צ’ט) ולסמינרי רשת (webinars) בווידאו ובאאודיו. Zoom Rooms הוא החדר הווירטואלי המוביל לוועידות וידאו ואודיו, לשיתוף תוכן ולניהול משותף של יומנים ותוכן.

החברה, שנוסדה ב-2011, מסייעת לחברות ולארגונים לקיים תקשורת פנים ארגונית בין צוותים בדרך חלקה ומועילה. למידע נוסף: zoom.us

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים. במסגרת המחקר נחקרו התכונות המכניות של חלקיקי ניקל ננוממטריים בלחיצה. החוזק המקסימלי של חלקיקים אלה, 34 ג’יגה פסקל, גבוה פי 3 מחוזקם של סיבי ברזל מיקרוניים, שהם המבנים המתכתיים בעלי החוזק המקסימלי הגבוה ביותר שנמדד אי פעם. הישג זה מבוסס על שליטה חסרת תקדים בתצורת דפנות החלקיקים ועל ציפויים במעטפת העשויה מתחמוצת ניקל.

המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communication סולל דרך לחקר התנהגותם של חומרים מתכתיים תחת לחצים חד-ציריים סופר-גבוהים. כך אומרים החוקרים שהובילו אותו, פרופ’ יוג’ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ופרופ’ יורי מישין מאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון. “חוזק של חומר הוא תכונה חשובה הקובעת את טווח היישומים האפשריים שלו,” מסביר פרופ’ רבקין. “ברמה האטומית נקבע החוזק על ידי סוג הקשרים הכימיים בין האטומים. לדוגמה, יהלום הוא חומר חזק מאוד בגלל הקשרים הקוולנטיים החזקים בין אטומי הפחמן המרכיבים אותו. אלומיניום, לעומת זאת, חלש מאוד כי הקשר בין האטומים שלו חלש.”

חומרים חזקים הם כמובן יעד מרכזי במדע ובטכנולוגיה, ולכן עובדות קבוצות מחקר רבות על יצירת חומרים חזקים. בחומרים יש גבול חוזק תאורטי – בדומה למהירות האור המהווה את הגבול העליון למהירות של חומר ואנרגיה. לדברי פרופ’ רבקין, “אנחנו שואפים להתקרב לגבול העליון של חוזק החומר, אבל בפועל היינו רחוקים ממנו מאוד בגלל פגמים במבנה הגבישי. לכן אנחנו חוקרים כבר שנים רבות את האפשרות לשפר את איכות הגביש ועל ידי כך להגדיל את חוזקו.”

ב-2011 הצליחו פרופ’ רבקין ושותפיו בטכניון, בסטנפורד ובפרינסטון פרופ’ דן מרדכי, פרופ’ ביל ניקס ודיוויד סרולוביץ לייצר חלקיקי זהב ננומטריים בחוזק התאורטי העליון. זאת הודות למבנה המיוחד של החלקיקים שיצרו. עם זאת, חוזק זה אינו גבוה בהשוואה למתכות אחרות, ולפיכך ניסו החוקרים ליישם את השיטה החדשה גם בניקל.

במחקר הנוכחי, שנערך בשילוב של כלים ניסויים וחישוביים, יוצרו חלקיקי ניקל שהפגינו עמידות גבוהה הרבה יותר מזו של חלקיקי הזהב. לדברי פרופ’ רבקין, “הופתענו במיוחד מפני שהחלקיקים שלנו גילו עמידות גבוהה גם ביחס לתוצאות חישוביות קודמות של החוזק התיאורטי של חלקיקי הניקל.”

כדי להבין את הממצאים ביצעו החוקרים אפיון מדוקדק של חלקיקי הניקל ואימתו את השערתם: חלקיקים בעלי פינות קהות עומדים בלחצים גבוהים יותר מאלה שפינותיהן חדות. בעקבות התגלית הם פיתחו אלגוריתם ייחודי שמפיק חלקיקים ננומטריים מגוונים מבחינת אופי הפאות שלהם. ואכן, החלקיקים המעוגלים יותר עמדו בלחצים גבוהים הרבה יותר, ואילו החלקיקים בעלי הפינות החדות קרסו בשלב מוקדם יחסית. כאמור, המחקר סולל דרך להבנה וליצירה של חלקיקים חזקים יותר ממתכות שונות.

למאמר המלא ב- Nature Communication  לחצו כאן