חודש: אוקטובר 2018

היום, יום ראשון, 14 באוקטובר, ייפתח בטכניון בחיפה כנס בין לאומי ראשון מסוגו בנושא מערכות מים ושפכים קטנות וטיפול בשפכים במטרה להפיק משאבים האצורים בהם. בכנס ישתתפו כמאה וחמישים מדענים, תעשיינים וגורמי ממשל מישראל ומהעולם.

הכנס מתקיים בשיתוף עם ארגון המים הבינלאומי (IWA) והארגון הישראלי למים. זוהי פעם ראשונה שכנס מסוג זה מתקיים בארץ

את הכנס מארגנים פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ’ עמית גרוס ממכון צוקרברג למחקר המים באוניברסיטת בן גוריון.

הכנס יעסוק במגוון נושאים, משלב הפקת המים ועד לטיפול בשפכים והשימוש החוזר שנעשה בהם בדגש על מערכות מבוזרות לישובים קטנים. בין השאר ידונו החוקרים והמומחים בשיטות חדשניות לטיפול בשפכים והרחקה של “מזהמים חדשים” כגון שרידי תרופות, הפקת נוטריינטים ואנרגיה משפכים, איסוף מי גשם באזור העירוני, טיפול ושימוש חוזר במים אפורים ברמה המקומית ומחקר מדיניות בנושא מים.

הכנס יכלול בנוסף גם שתי סדנאות מעשיות. הסדנה הראשונה תתמקד במערכות לאיסוף מי גשמים – מערכות שמטרתן ללכוד את מי הגשמים, מי הנגר, שכיום אובדים למשק המים כיוון שהם מתועלים למערכת הניקוז העירונית. שימוש מקומי במי גשם ואו החדרה של מי הנגר לקרקע ולמי התהום יכולה להוסיף למשק המים נפחים משמעותיים מדי שנה. הסדנה האחרת תעסוק בנושא תקינה בין לאומית של מערכות מבוזרות לטיפול בשפכים ברמת הבית, הרחוב והשכונה. בשונה ממערכות מרכזיות לטיפול בשפכים, מערכות מבוזרות מייתרות את הצורך בצנרת ארוכה להובלת שפכים.

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן.

הסטודנטית מאיה רפפורט מהפקולטה להנדסת חשמל היא הזוכה בתחרות הצילום “ישראליות משותפת” שמתארת את המגוון האנושי בטכניון

מאיה רפפורט, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, היא הזוכה בפרס הראשון בתחרות הצילום “ישראליות משותפת”. בפרס השני זכתה נוי הר חן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. התחרות, שעסקה במגוון האנושי בטכניון, היא יוזמה של מיזם התקווה הישראלית בטכניון, לשכת דיקן הסטודנטים בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון. פרויקט “תקווה ישראלית” הוא פרויקט שיזם נשיא המדינה ראובן ריבלין כדי להעמיק את השותפות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית.

צוות השופטים בתחרות כלל את דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, הממונה על התקווה הישראלית בלשכת הדיקן אפרת (אפי) ברקאי-גורל, מנהלת המשרד החברתי באגודה קרן יעקוביאן ומנהל בית הספר לצילום בטכניון קובי גופר. לתחרות הוגשו 30 תמונות שצילמו סטודנטים בקמפוס, ובבחירת הזוכים נלקחה בחשבון גם כמות הלייקים שקבלה כל תמונה.

“פנינו לסטודנטים בבקשה לספר את סיפור החיים המשותפים בטכניון באמצעות צילום,” מסבירה ברקאי-גורל. “המרחב האקדמי משמש לא פעם כמקום המפגש הראשון בין אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות. גם בקמפוס הטכניון מתקיימים כל העת מפגשים עם האחר. חלקם מובילים להיכרות עמו, לחברויות חוצות קבוצות ולשיתופי פעולה.”

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן סיפר כי כשהיה סטודנט בטכניון, לפני כ-40 שנה, “פרופיל הסטודנט בטכניון היה הומוגני – בנים, רובם חילונים ילידי הארץ, ומעט עולים חדשים. מאז הטכניון השתנה – וגם הסטודנטים. כיום אפשר לראות כאן סטודנטיות וסטודנטים מכל העולם: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, נשים וגברים. לכולם משותפים האינטליגנציה הגבוהה, הסקרנות המדעית והרצון להתקדם.”

שירז פרג’, המצולם בתמונה הזוכה,  מעיד על עצמו שהוא “חווה את הישראליות המשותפת בכל יום ובכל מקום בטכניון – בפקולטה להנדסת חשמל, בבית הסטודנט, בחדר הכושר ובשאר מתחמי הספורט. אני גם מתנדב ועובד בשתי תוכניות הקשורות להשכלה ולחינוך במגזרים שונים. בעבודה שלי אני תמיד מדגיש את חשיבותה של הישראליות המשותפת בפני התלמידים דרך פעילויות ודרך מפגשים בין תלמידים ממגזרים שונים.”

“אנחנו באמת לומדים בסביבה חברתית מגוונת,” אומרת הצלמת הזוכה מאיה רפפורט, “ואני רואה חשיבות רבה באחווה ובחברות שחוצות אוכלוסיות. כשהייתי יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל יצא לי להכיר סטודנטים מוכשרים וחכמים ממגוון דתות ומגזרים. יחד איתם ארגנתי אירועים ופעילויות, ולאורך התקופה הכרתי אותם מקרוב. כשסיפרתי לכמה מהם על התחרות, הם מיד הזדהו עם חשיבות הנושא והתגייסו למשימה.”

מאיה רפפורט, 25, נולדה בחיפה להורים בוגרי הטכניון (הנדסת מחשבים והנדסת מכונות). לאחר שחרורה משירות קבע במודיעין היא התקבלה לתוכנית רוטשילד טכניון למצוינים. לטכניון היא הגיעה “כי זה המקום הכי טוב ללימודי הנדסה,” ובפקולטה להנדסת חשמל בחרה מפני ש”בתיכון אהבתי מאוד מתמטיקה ופיזיקה, וכבר אז היה לי ברור שאני רוצה להיות מהנדסת. לא רציתי לבחור במדעים אלא במשהו יותר פרקטי, שכולל מחשבה יצירתית על פיתוחים חדשים.”

כבר במסגרת הלימודים לתואר ראשון היא טעמה מעולם המחקר בפרויקט בעיבוד אותות אצל פרופ’ רונן טלמון בשיתוף בית החולים רמב”ם. “מטרת המחקר הייתה להבחין בין חולי אלצהיימר לאנשים בריאים ולסווג רמות של המחלה על סמך דגימות של אלקטרודות המנטרות נוירונים במוח (EEG). לאור הצלחת הפרויקט כתבנו מאמר מדעי וזכיתי להרצות עליו בכנס בינלאומי של IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה.”

בשנה שעברה היא סיימה את לימודי התואר הראשון והחלה את התואר השני בפקולטה. במקביל ללימודיה היא עובדת במחלקת הבינה המלאכותית באינטל ומוצאת זמן גם לפעילויות נוספות: אימונים ותחרויות במסגרת נבחרת גלישת הרוח של הטכניון והתנדבות בעמותת “פעמונים”, שם היא מונתה לאחרונה לראש צוות. העמותה מלווה משפחות בתהליך של הבראה כלכלית. בעבר היא הייתה יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל, פעילות שכללה ניהול כ-70 סטודנטים מתנדבים, עבודה עם סגל הפקולטה על שינוי תוכנית הלימודים, ניהול תקציב הוועד וארגון אירועים רבים בתחום החברתי והתרבותי.

 

 

באירוע השיא של התוכנית הציגו 8 הצוותים הזוכים את פיתוחיהם בפני מומחים ומשקיעים

CloudPool היא הקבוצה הזוכה ב BizTEC 2018– תוכנית היזמות של הטכניון. הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן.

BizTEC 2018 היא תוכנית יזמות (פרה-אקסלרציה) כלל-ארצית המנוהלת על ידי מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. התוכנית פונה לצוותים המפתחים טכנולוגיות עמוקות, תוך התמקדות ביזמים בעלי רעיון “בוסרי” בתחילת דרכם. היא הוקמה על ידי סטודנטים בטכניון בשנת 2004 והפכה לתוכנית ייחודית בנוף תוכניות היזמות הישראליות בהצלחתה ללוות מיזמים טכנולוגיים עמוקים. מאז היווסדה השתתפו בתוכנית יותר מ-400 צוותים ונולדו חברות רבות שגייסו יותר מ-350 מיליון דולר.

השנה, מתוך 117 צוותים שהגישו את מועמדותם לתוכנית, נבחרו 26 צוותים, ש-8 מתוכם הגיעו אתמול לאירוע הגמר – ה”דמו דיי”. באירוע זה הציגו 8 הצוותים המובילים את פיתוחיהם בפורמט של מצגת עסקית (פיץ’). 4 מהצוותים עוסקים ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית והשאר עוסקים ב-IoT ברכב, בבלוקצ’יין ובניהול מחשוב ענן. השופטים בתוכנית היו רות אלון, משה ברקוביץ, עידן פרידמן, עידן בר דב, מירי אשכנזי, נועה עוז ומיכאל מרציאנו.

 

מייסדי הקבוצה הזוכה הם מנכ”ל CloudPool מיכאל צייזלר, בוגר 8200 (רס”ן במיל’) וסטודנט לתואר שני במדעי המחשב, שהוביל עד לאחרונה צוות פיתוח בחברת EMC; ומנהל הטכנולוגיות ינאי טבת, ששירת במודיעין חיל הים, השלים תואר שני במתמטיקה ובפיזיקה ועבד כמוביל טכנולוגי בחברת EMC. כאמור, הקבוצה פיתחה פלטפורמת ניהול אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לארגונים המשתמשים בכמה ספקי ענן. לדברי צייזלר, “פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת לעשות באופן אוטומטי תהליכים שהם מסובכים מאוד לביצוע ידני. היתרונות העיקריים שלה הם הימנעות מ’נעילה’ לספק-ענן יחיד, חיסכון משמעותי בעלויות והיכולת להגיב בזמן אמת לאירועים כמו שינוי בדפוסי המשתמשים או נפילת שירותי הענן.”

בפרס המיזם הרפואי הטוב ביותר זכתה קבוצת SpeechBeat – פתרון חדשני לאנשים מגמגמים. המכשיר מותאם אישית לאדם המגמגם ומאפשר לו לדבר באופן שוטף ולפי הקצב הנכון והטבעי המתאים לו. הרעיון נולד בהאקתון T2MED בפקולטה לרפואה בטכניון וכיום מונה הקבוצה 4 חברים: אשד רבינוביץ’, סטודנט לתואר שני ברפואה בטכניון בהנחיית פרופ’ נועם זיו; פלג שקולניק, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; שקד רון, סטודנט בתוכנית המשותפת לפקולטה לרפואה ולפקולטה להנדסה ביו-רפואית; ואליאס מנצור, בוגר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית המתחיל את לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. רבינוביץ’ מדגיש כי מאחר שהפרויקט נערך במסגרת מסלול החומרה של ביזטק קיבלה הקבוצה מענק של 8,000 דולר ממשפחת ברוניצקי, וכי גם הסיוע מקהילת המגמגמים היה חיוני בפיתוח המיזם.

 

חברה נוספת שזכתה לאיזכור מיוחד ע״י צוות השיפוט היא Agora – זירת העתיד של המסחר בנדל״ן. החברה תאפשר לכל אדם להשקיע בנדל”ן מניב את הסכום הרצוי לו. מייסדי החברה הם ליאור דולינסקי, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ובר מור, סטודנט למדעי המחשב ב-IDC (המרכז הבינתחומי הרצליה). החברה נמצאת בתהליכי גיוס כספים וכבר גייסה 300 אלף דולר.

אלה הקבוצות האחרות שהשתתפו באירוע הגמר:

Lucky – מכשיר הביתי הראשון לטיפול מלא בכף היד, כולל ג׳ל לציפורניים.

SafeDrive – מערכת חכמה למנהלי ציי רכב, המספקת להם מידע רציף ובזמן אמת על מצבם של כלי הרכב שבאחריותם.

NovelHand – יד רובוטית המאפשרת לקטועי גפיים לבצע פעולות מגוונות ללא מאמץ מיוחד, על סמך אותות המתקבלים משריר הזרוע.

VitaPod – מכשיר ביתי למעקב אחר פצעי רגליים המתפתחים ברגלי חולי סוכרת. המכשיר מאפשר מעקב רציף יומיומי ומונע אשפוז וכריתה.

AntiShock – מערכת חדשנית לזיהוי מוקדם של שוק ספטי (זיהום בדם), על סמך מעקב אחר זרימת דם בכלי דם זעירים.

מחזור BizTEC 2018, שהציג השבוע את הפרויקטים שלו, יצא לדרך לפני כחצי שנה בהשתתפות חתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018 יהודה ברוניצקי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, ממציא הדיסק-און-קי דב מורן ובוגרי תוכנית ביזטק. את הקבוצות ליוו מומחים מהמובילים בעולמות היזמות וההשקעות ובהם אנשי NowTecc שזכו בתחרות ביזטק 2017, מייסד ומנכ״ל Store Dot דורון מייסדורף, מייסד ומנכ״ל MeMed ערן אדן, מנכ״ל ומייסד SimilarWeb אור עופר, ראובן שרווין מ-Wix, אריק קליינשטיין מגלילות קפיטל, לוטן לבקוביץ מגרוב ונצ׳רס ואירית ישראלי מ-AfterDox.

 

 

מרכז חדשני לבינה מלאכותית, המשותף לטכניון ולחברת אינטל, נחנך ביום שני בטכניון. המרכז החדש יקדם מחקרים בבינה מלאכותית ושיתופי פעולה בין חוקרי הטכניון וחוקרים באינטל.

מנהל הטכנולוגיה של אינטל העולמית ד”ר מייקל מייברי ומנהל תחום הבינה המלאכותית בחברה מר נאבין ראו יצגו את אינטל בטקס חנוכת המרכז החדש. מהטכניון השתתפו באירוע סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ דן גייגר ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול פרופ’ כרמל דומשלק.

בראש המרכז יעמוד פרופ’ שי מנור, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, שאמר כי “הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בישראל בתחום הבינה המלאכותית ונמנה עם עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום. בשנת 2018 דורג הטכניון במקום ה-7
ב-CSRankings: Computer Science Rankings. בטכניון יש כ-20 חברי סגל שתחום המחקר העיקרי שלהם הוא למידה חישובית ועוד כ-40 העוסקים בתחומים הקשורים לנושא. רוב החוקרים מגיעים מהפקולטה למדעי המחשב, מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול וחלקם מפקולטות אחרות ובהן רפואה וביולוגיה.”

פרופ’ מנור הוסיף כי ” במסגרת שיתוף הפעולה עם אינטל תתמוך החברה בפרויקטים של חברי סגל בטכניון החוקרים יחד עם חוקרי אינטל נושאים בלמידה חישובית ובבינה מלאכותית. מחקרים אלה יכסו ספקטרום רחב של נושאים ובהם עיבוד שפה טבעית, למידה עמוקה ואופטימיזציה של חומרה לאלגוריתמים לומדים.”

“אנחנו גאים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, שיקדם את הטכנולוגיה הישראלית ואת המובילות הטכנולוגית של אינטל בתחום הבינה המלאכותית,” אמר מנכ”ל אינטל ישראל יניב גרטי. “אינטל מובילה בתחום זה ומרכז המחקר יקדם את החדשנות בתחום הבינה המלאכותית. אין לי ספק שפריצות הדרך שיתרחשו במרכז יובילו לפיתוחים משמעותיים בשנים הקרובות. מאז ומעולם מקיימות אינטל והאקדמיה הישראלית שיתופי פעולה שכוללים תרומות רבות, תמיכה בתוכניות הוראה, מלגות לסטודנטים מצטיינים ומחקרים משותפים.”

“הטכניון מתכוון להרחיב בשנים הקרובות את פעילותו בתחומים של טכנולוגיות חכמות המבוססות על למידה חישובית,” אמר סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, “והפעילות המשותפת עם אינטל היא אחת הסנוניות הראשונות בכיוון זה. אנחנו פועלים לגיוס משאבים בהיקפים חסרי תקדים כדי לתמוך במחקר הבסיסי בתחום זה, ובה בעת שואפים לעבוד עם חברות מובילות דוגמת אינטל כדי לקדם יישומים בשורה ארוכה של תחומים ובהם מערכות בריאות, רכב אוטונומי, סביבה חכמה ורובוטים ביתיים ותעשייתיים.”

אינטל והטכניון מקיימים קשרים הדוקים ביניהם זה שנים רבות. עוד בשנת 2009 העניקה אינטל לטכניון את “אות אינטל” כהוקרה לטכניון, שבוגריו היו הגרעין המייסד של שלוחת החברה שהוקמה בחיפה בשנת 1974. אינטל תומכת במעבדות בטכניון ומממנת מלגות רבות לסטודנטים, ובין השאר תומכת במלגות לסטודנטיות מצטיינות בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב.

 

 

חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי

כתב העת Nature Communications מדווח על שיטות חדשות לסינתזה (יצירה) של חלבונים, שפותחו בטכניון. את המחקר הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והשתתפו בו מוחמד ג’בארה, שי לפס, ד”ר גיא קמינצקי וגיא מן מצוות המחקר שלו ועמיתתו פרופ’ סינתיה וולברגר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס.

חלבונים הם רכיבים חיוניים בתא החי, שמהם נבנים אברונים בתא, שרירים ועוד. יצירה מלאכותית של חלבונים היא אמצעי לקידומם של מחקרים ביוכימיים, מבנים ותפקודיים ולפיתוחן של תרופות חדשות. לכן, הצלחתה של קבוצת המחקר מהטכניון ומג’והנס הופקינס עשויה להשפיע באופן דרמטי על כיוונים אלה.

הקבוצה הבינלאומית הצליחה ליצור אשכולות חלבונים מורכבים באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים. זוהי הרחבה של ארגז הכלים הכימי לסינתזה של חלבונים ופתיחה של ערוץ חדש לפיתוח כימיה של מולקולות קטנות על בסיס קומפליקסים אורגנו-מתכתיים. השיטה הודגמה בסינתזה של חלבון מאחסן נחושת (CSP1) ובריאקציה  של חלבוני אוביקוויטין ליצירת קומפלקס חזק (קובלנטי) של אנזים-נוקלאוזום.

פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון הוא הצטרף לסגל הטכניון ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

המחקר הנוכחי נתמך על ידי הקרן האמריקאית הישראלית הדו-לאומית (BSF).

למאמרים ב- Nature Communications : לחצו כאן