חודש: יוני 2018

התחנה תהווה מרכז בקרה עבור שלושת הלוויינים שישוגרו בסוף השנה

מרכז השליטה לבקרת משימות לוויינים נחנך היום במכון אשר לחקר החלל בטכניון לטובת פרויקט אדליס-סמסון – שלושה ננו-לוויינים שישוגרו לחלל בסוף 2018. הלוויינים ישוגרו באמצעות חברה הולנדית המתמחה בשיגור ננו-לוויינים ובתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. לאחר השיגור תעבור הבקרה על הננו-לווינים למרכז השליטה החדש, שינטר את פעולות הלוויינים ויקבל מהם נתונים.

רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, אמרה בטקס החנוכה כי “בסוף 2014 חתמנו על ההסכם עם הטכניון, וכעבור שנה השלימה נאס”א את ההסכם עם סוכנות החלל הישראלית. פרויקט אדליס-סמסון מעניק לטכניון ולישראל הזדמנות לחצות גבולות וליזום מהפכה טכנולוגית חדשה, ואנו גאים להיות מחלוצי הפרויקט הזה.”
סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני אמר כי “ישראל היא מדינה קטנה ודלה במשאבים ואין לה ברירה אלא להסתמך על ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר שלה. הדרך היחידה לעשות זאת היא להשקיע בהשכלה גבוהה ובמחקר אקדמי. הטכניון עושה זאת בחתירה  בלתי נלאית להרחבת הידע האנושי תוך מאמץ לפתור את הבעיות הניצבות לפתחה של ישראל.”

פרויקט אדליס-סמסון פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול לטוס במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק”מ. במסגרת הפרויקט ישוגרו לחלל שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה אוטונומית, ללא התערבות אנושית. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס”מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק”ג. על גבי הלוויינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.

מרכז השליטה שנחנך במכון אשר לחקר החלל בטכניון במימון קרן “אדליס” כולל אנטנות לעקיבה ולתקשורת לוויינית ותחנת קרקע ובה מערך מחשוב נרחב. מערך האנטנות יוצר על ידי חברת “אורביט” הישראלית וכולל אנטנה גדולה במיוחד בקוטר של כ-4 מטרים. המרכז יקיים תקשורת עם הלוויינים בשלושה תדרים (UHF, VHF, S-Band) בעת ובעונה אחת. יתירה מכך, תחנת הקרקע תאפשר הן קליטת אותות המשודרים מהלוויינים לקרקע והן אותות המשודרים בין הלוויינים לבין עצמם.

“הקרבה בין הלוויינים מציבה אתגר טכנולוגי מורכב מבחינת המעקב אחריהם מכדור הארץ,” מסביר פרופ’ גורפיל. “מרכז השליטה יאפשר הסטה אוטומטית של אלומת התקשורת בין הקרקע ללוויינים באמצעות סיבוב האנטנות לעבר כל אחד מהלוויינים החולפים מעל התחנה, וכל זאת ללא התערבות אנושית. בעתיד אפשר יהיה לעקוב אחר לוויינים רבים יותר בעת ובעונה אחת.”

 

הטכניון העניק תוארי עמית לשם כבוד לשישה אישים מישראל ומחו”ל

אתמול (א’, 11 ביוני) התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי עמיתי כבוד. הזוכים בתארים השנה הם ד”ר הירושי פוג’יווארה, יפן; ד”ר משה מרום, ישראל; רונה רמון, ישראל; ד”ר מרטין וגרייס רוסמן, ארה”ב; לס ססקין, ארה”ב.

בשם מקבלי התארים דיבר לס ססקין, שאמר: “לצערי למדתי באוניברסיטת ניו יורק ולא בטכניון – כאן בוודאי הייתי מצליח יותר ותורם יותר. באוניברסיטת ניו יורק הייתה איתי בכיתה אישה אחת. כאן עומד אחוז הסטודנטיות על 42% ואתם עדיין לא מרוצים וממשיכים לחתור לשוויון מספרי מלא. לכן אני טוען שגיבורי העל האמיתיים אינם לברון ג’יימס ובאטמן אלא אתם, הפועלים למען האנושות על סמך הנאמר במשנה: ‘כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא’.”

את הטקס, שנערך במסגרת היום הראשון למושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – הנחתה דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בפתיחת הטקס: “אני לא מכיר שום אוניברסיטה בעולם שמילאה תפקיד מרכזי כל כך בחייהן של מדינה ואומה. עבורנו זוהי סיבה לשמחה גדולה ולגאווה עצומה.” הוא הציג את ההיסטוריה של הטכניון לפני קום המדינה וב-70 השנים האחרונות והודה לידידי הטכניון ברחבי העולם, שבלעדיהם לא היה הטכניון מסוגל למצב את עצמו בחזית האוניברסיטאות בעולם.

ד”ר הירושי פוג’יווארה, שקיבל בטקס תואר עמית כבוד של הטכניון, פתח בברכה למדינת ישראל במלאת 70 שנה להקמתה וציין כי “קבלת התואר היום בטכניון מרגשת אותי יותר מכפי שריגשה אותי קבלת תואר הדוקטור באוניברסיטת טוקיו.”. בדיוק לפני שנה, במושב הקורטוריון ביוני 2017, הכריז ד”ר פוג’יווארה על התרומה היפנית הראשונה לטכניון. בעקבות זאת נוסד מרכז המחקר ע”ש פוג’יווארה, שמטרתו למצב את הטכניון כגורם מוביל בתחום הסייבר.

ד”ר פוג’יווארה הוא אחד האנשים הבולטים בעולם האינטרנט ביפן. הוא היו”ר, הנשיא והמנכ”ל של חברת ברודבנד טאואר, חלוצה בתחום של מרכזי נתונים לאינטרנט (iDC). בנאומו בטקס הוא אמר: “חלמתי להיות אסטרופיזיקאי, המשכתי למחקר ופיתוח במדעי המחשב, נכון לעכשיו אני יזם – וגם זה עוד עשוי להשתנות. גם הטכניון משתנה ללא הפסק בהתאם לשינויים בעולם. העולם עומד לפני אתגרים חדשים ועצומים ואני סומך על הטכניון שיידע להתמודד עמם כראוי ולהמשיך לחתור ל’תיקון עולם’.”

בטקס צוין הקמפיין החדש של הטכניון, במסגרתו יגייס הטכניון 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024 לשיפור תשתיות מחקר ולגיוס חברי סגל חדשים במטרה למצב את מעמדו המוביל בזירה הגלובלית. את הקמפיין הציגו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, נשיאת אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית זהבה בר ניר ובוגר הטכניון זהר זיסאפל. הטקס הסתיים בהופעה של דויד ברוזה.

פתיחה חגיגית של מושב הקורטוריון וטקס הענקת תוארי עמית כבוד: http://bit.ly/2tlSZhF

הזוכים הם הנוירוביולוגית פרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד והכימאי פרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן. הטקס נערך במסגרת אירועי חבר הנאמנים של הטכניון

הטכניון העניק אתמול (א’) את פרס הארווי לשנת 2017 במדע ובטכנולוגיה. שני הזוכים השנה הם חברי סגל באוניברסיטאות אמריקאיות: פרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן ופרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “מדענים גדולים כמו שני זוכי פרס הארווי הנוכחיים מאופיינים ביצירתיות, וזו מושתתת על ארבעה היבטים: הנעה פנימית, כישורים רלוונטיים לתחום, חשיבה יצירתית וסביבה מעודדת יצירתיות. ” את הטקס, שנערך במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – הנחתה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ’ שולמית לבנברג.

 

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראייה

פרופ’ קרלה שץ (Carla J. Shatz), ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

 

בטקס אמרה פרופ’ שץ כי “ארבעה אנשים העניקו לי את האהבה למדע: הוריי הביולוגיים, מהנדס ואמנית שנטעו בי חשיבה עצמאית שאינה נכנעת לצו האופנה, והוריי המדעיים הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981. הם קיבלו אותי לדוקטורט בתקופה שבה לא היה מקובל לקבל נשים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, וכך הייתי לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. מאז רשמתי עם עמיתיי ועם הסטודנטים שלי הישגים רבים בהבנת התפתחות המוח והיווצרות שיבושים נוירולוגיים, ואני מקווה שנוכל לתרגם את ההישגים המדעיים שלנו להתערבויות רפואיות שיסייעו בריפוי מחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר. לשם כך דרושה סינתזה של הרבה תחומי מחקר – ממש כפי שעושים בטכניון.”

 

פרופ’ שץ השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג’ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

 

השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

פרופ’ טובין מרקס (Tobin J. Marks), יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. פרופ’ מרקס השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קרל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה, מדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקאית לכימיה ומדליית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית. בשנת 2011 זכה בפרס שוליך מטעם הטכניון.

פרופ’ מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות, אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

 

במעמד קבלת הפרס אמר פרופ’ מרקס כי “הכימיה, בפרפראזה על שייקספיר, היא יצירתו של החומר שממנו עשויים חלומות. ב-1983 ביקרתי לראשונה בישראל, ואילו דיברו איתי על ישראל כ’סטארט-אפ ניישן’ הייתי חושב שמדברים על הבעיות בהתנעה של המכוניות המיושנות שנסעו כאן אז. אבל זאת הייתה עבורי תחילתו של קשר חשוב מאוד, והשינוי שמדינת ישראל עברה מאז הוא ממש עצום.”

 

הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית, שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית.

 

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

במרוצת השנים זכו בפרס הארווי מדענים מארה”ב, מבריטניה, מרוסיה, משוודיה, מגרמניה, מקנדה, מצרפת ומישראל. עם הזוכים בפרס נמנים מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר וחתן פרס נובל, שקיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופ’ ברט סאקמן, חתן פרס נובל ברפואה; פרופ’ פייר ג’יל דה-ג’ן, חתן פרס נובל בפיזיקה; פרופ’ אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ’ ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ’ שוג’י נקמורה, שקיבל את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח דיודת הלד(LED)  הכחול.

חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’ בארי באריש, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.

מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון נפתח הבוקר בהכרזה על היערכות למחצית השנייה של המאה ה-21. כדי לעמוד בחזית המהפכה הדיגיטלית ובאתגרי העתיד הכריז נשיא הטכניון על קמפיין עולמי יוצא דופן בהיקפו לגיוס 1.8 מיליארד דולר

מושב חבר הנאמנים של הטכניון – הקורטוריון – נפתח הבוקר בסימן 70 שנה למדינת ישראל – 70 שנה הטבועות בחותמו של הטכניון. במושב הפתיחה הכריז נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא על היערכותו של הטכניון למחצית השנייה של המאה ה-21, ובמרכזה המהפכה הדיגיטלית, ועל קמפיין לגיוס תרומות בסכום כולל של 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024.

 

מאז פתח את שעריו בשנת 1924 לא הפסיק הטכניון לחתור לפיתוח הון אנושי, מנהיגות וידע לטובתן של מדינת ישראל והאנושות כולה. בשני העשורים האחרונים התמקד הטכניון בהקמת מרכזי מצוינות רב-תחומיים בנושאים כגון ננוטכנולוגיה, אנרגיה בת קיימא, הנדסה ומדעי החיים, מערכות אוטונומיות וחקר הסרטן. לדברי נשיא הטכניון, “עתה עלינו להשקיע סכומים גדולים בתשתיות המחקר של מרכזים אלה ובגיוסם של חברי סגל חדשים, שכן רק כך נוכל לעגן ולהעמיק את מנהיגותנו בתחום הטכנולוגי-מדעי. עלינו להמשיך במאמצינו לגייס סגל חדש ולהגדיל בשש השנים הקרובות את מספר חברי הסגל מ-570 ל-620. עלינו להתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית הרביעית, היא המהפכה הדיגיטלית, ולשם כך עלינו להעמיק בתחומים רבים ובהם בינה מלאכותית, הגנת סייבר, אנרגיה מתחדשת, פיתוח סביבתי ומדע והנדסה קוונטיים.”

לדברי נשיא הטכניון, “הקמפיין הנוכחי הוא קמפיין גלובלי במהותו לא רק מעצם מעורבותן של אגודות הידידים של הטכניון ברחבי העולם, אלא גם בהשלכותיו הגלובליות על האנושות כולה. מדובר בשיפור איכות הקרקע, המים והאוויר, פיתוח מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, סיוע טכנולוגי למדינות מתפתחות, פריצות דרך בטיפול בסרטן ועוד.”

נשיא הטכניון ציין כי לאחרונה דירג עיתון ה-Times הלונדוני את הטכניון כאוניברסיטה המובילה בעולם בהכנת בוגריה למהפכה הדיגיטלית. “בדירוגים הכלליים מדורג הטכניון בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, ואנחנו חותרים להפוך לאחת מאוניברסיטאות העילית. זהו יעד בר השגה אם רק יהיו בידינו משאבים מספיקים ולכן יצאנו בקמפיין הנוכחי, שהוא חסר תקדים בהיקפו בתולדות האקדמיה הישראלית.”

רונלד ס. לאודר נענה להזמנת הטכניון לשמש כיו”ר הכבוד של הקמפיין הגלובלי שלו. באוקטובר הקרוב יארחו רונלד וג’ו קרול לאודר אירוע מיוחד בביתם בניו יורק להשקת קמפיין הטכניון בארה”ב.  באירוע ישתתפו נשיא הטכניון, ידידי הטכניון בניו יורק וחברים אישיים של משפחת לאודר.

זוהר זיסאפל, יושב הראש הישראלי של הקמפיין, אמר: “אני חש מחויבות ואחריות עמוקות כלפי הטכניון, המוסד האקדמי הראשון והטוב ביותר בישראל להנדסה, בית הגידול המקצועי של רבים מאתנו והמוסד שנענה – וימשיך להיענות – לאתגרים רבים העומדים בפני העולם. אני גאה להיות חלק מוועדת הקמפיין העולמית של הטכניון ולסייע בכך בקידום עתידו של מוסד ייחודי זה, לרווחתם של מיליונים בישראל וברחבי העולם.”

הטכניון חב רבות לאגודות ידידי הטכניון, התומכות בו מזה עשורים רבים. ב-1951, לדוגמה, פנה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון לאגודת ידידי הטכניון בארצות הברית (ATS) בבקשה ליזום קמפיין התרמה של 10 מיליון דולר, סכום עצום באותם ימים, לטובת הקמתו של הקמפוס החדש של הטכניון על הר הכרמל. במכתב לנשיא אגודת ידידי הטכניון בארה”ב דאז, קולונל יחיאל אלישר, הוא כתב: “החשיבות שממשלת ישראל מייחסת לחינוך גבוה ולמחקר מדעי וטכנולוגי, ולמקומם בהבטחת התפתחות המדינה וביטחונה, מחייבת את הממשלה לעשות הכול על מנת לטפח ולתמוך בטכניון בחיפה כמוסד טכנולוגי מעולה בישראל.” מאז הקמתה ב-1940 ועד היום גייסה האגודה בארה”ב, עליה מוטל תפקיד מרכזי גם בקמפיין הנוכחי , כ-2.5 מיליארד דולר עבור פיתוחו של הטכניון.

“באוניברסיטאות המובילות בארה”ב מקובל להשיק את הקמפיין באופן שקט ולחשוף אותו לציבור לאחר שהאוניברסיטה הבטיחה שליש מסכום היעד שלו,” מסביר פרופ’ בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון. “כאשר יצאנו לדרך באוקטובר 2014 הערכנו שיידרשו לנו לפחות 4 שנים לחצות את הסף הזה. לשמחתנו, מתברר כי טעינו וכי הודות לנדיבותם ולחזונם של ידידנו ברחבי העולם, גייסנו עד היום קרוב ל-40% מסכום היעד של 1.8 מיליארד דולר.”

הטכניון זכה בהכרה בינלאומית הודות למחקרים נרחבים בתחומים מגוונים ובהם רפואה רגנרטיבית, הנדסת חלל, מדעי המחשב, הנדסה קוונטית, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה ומדעי החיים. הטכניון חתום על מזכרי הבנה עם יותר מ-200 אוניברסיטאות וגופי מחקר ברחבי העולם. בשנה שעברה חנך הטכניון את מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה, האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, וחגג את המעבר של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס לאתר הקבע שלו בקמפוס קורנל טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק.

פרופ’-משנה דדי מאירי הוא ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בפקולטה לביולוגיה בטכניון. במעבדתו בטכניון, שהיא אחת המעבדות המובילות בעולם בתחום זה, נחקרים זנים שונים של קנביס ונבדקים ההרכבים המדויקים המתאימים לטיפול במחלות ספציפיות. לדבריו, “רופאים בכל העולם רושמים למטופליהם קנביס בלי שום התייחסות לסוג הקנביס ולרכיביו הפעילים – ובצמח הזה יש יותר מ-500 רכיבים פעילים. במעבדה שלנו אנחנו מנתחים במדויק את רכיבי הקנביס השונים ומנהלים מעקב אחר טיפולי קנביס בישראל ואחר תוצאותיהם הרפואיות, בתקווה לפתח טיפולים מדויקים ויעילים במחלות שונות.”

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאתו המרתקת של פרופ’-משנה מאירי באירוע TEDx שנערך בתל אביב

נציגי אגודת הידידים של הטכניון בארה”ב (ATS) צעדו שלשום בניו יורק במצעד המסורתי של העיר למען ישראל. במצעד ההזדהות שנערך השנה ברוח חגיגות ה-70 לישראל צעדו בשדרה החמישית עשרות אלפי חוגגים ובהם ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאסיו והמושל אנדרו קואמו

ד”ר נועה אבני וד”ר נועה אבני נפגשו לראשונה בטקס הענקת תוארי דוקטור בטכניון

בטקס הענקת תוארי דוקטור שהתקיים בטכניון ב-28 במאי נפגשו לראשונה ד”ר נועה אבני וד”ר נועה אבני – שתי סטודנטיות שלמדו בטכניון באותן שנים בשתי פקולטות שונות.

 

איך לנהל מים

ד”ר נועה אבני, 37, נולדה בבאר שבע וגדלה בעומר וברחובות ולמדה בתיכון פיזיקה וכימיה. את התואר הראשון והשני השלימה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר השני, שבו התמקדה באופטימיזציה של ניהול מים מותפלים, החלה את הדוקטורט בטכניון בהנחייתם של פרופ’-משנה ברק פישביין ופרופ’ אמריטוס אורי שמיר. נושא הדוקטורט: ניהול מערכות מים אזוריות תחת תנאי אי-ודאות בנוגע לצריכת המים. במסגרת מחקר הדוקטורט פיתחה מתודולוגיה לניתוח אי-הוודאות של צריכת המים ברמה אזורית ומודל לניהול אופטימלי של מערכות מים אזוריות. מודל זה לוקח בחשבון את אי הוודאות בצריכת המים בחלופות השונות למדיניות תפעול המערכת. לדבריה, “מערכות מים אזוריות הן מערכות הטרוגניות ודינמיות מאוד מבחינת צריכת המים; תעשייה, חקלאות, ערים ויישובים קטנים מאופיינים בשוני גדול בדפוסי הצריכה. כל זה נוסף לאי-הוודאות הנובעת משינויים דמוגרפיים, אקלימיים ופוליטיים המשפיעים על צריכת המים במגזרים השונים. תכנון נכון וארוך טווח יכול לסייע מאוד למקבלי ההחלטות.”
המתודולוגיה שפיתחה ד”ר אבני הוצגה בכנסים של American Society of Civil Engineers (ASCE) וזכתה בהתעניינות רבה מצד חוקרים מובילים בתחום.

על תקופת הלימודים בטכניון היא אומרת: “זאת הייתה תקופה נהדרת מבחינה מקצועית אבל גם מבחינת התפתחות האישית שלי. למדתי להוביל מחקר רחב היקף בצורה עצמאית וזכיתי במנחים מצוינים שכיוונו, דחפו ותמכו בי מעל ומעבר. למדתי מהם המון. רמת ההוראה והמחקר כאן גבוהה מאוד ויש תמיכה רבה בדוקטורנטים.” בתום הדוקטורט היא עברה מחיפה לתל אביב, שם היא מתגוררת עם בעלה רועי, במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים, ועם הבת מיה – בת 10 חודשים. בימים אלה היא נמצאת בחופשת לידה, לומדת ומלמדת יוגה ומתכננת לחזור לעבודה בשנה הבאה.

 

פירוק החלבונים בגוף

ד”ר נועה אבני, בוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, היא בת 33, נשואה לליעוז – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון – ואם לעיטם בן ה-3. היא נולדה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי העברי, שם התעורר בה העניין הרב בפיזיקה ובביולוגיה. את דרכה בטכניון החלה בפקולטה בביולוגיה, שם התנסתה במחקר כבר בתואר הראשון.  במהלך לימודיה היא ערכה מחקר בהנחייתו של פרופ’ יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בהקשר של הובלת תרופות בתוך הגוף. בהמשך בחרה להמשיך במחקר בסיסי, וכך היא הגיעה למעבדתו של חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. לדבריה, “חיפשתי מעבדה שעוסקת בביוכימיה מתוך אוריינטציה של מחקר קלאסי. אמי, רינה רוזנטל, בוגרת הפקולטה לכימיה בטכניון, הנחילה בי את האהבה למדע עוד מינקות. רציתי להכיר את אבני הבניין של הביולוגיה והביוכימיה מתוך רצון ליישמן בהמשך בתחומים אפליקטיביים. נפלה בחלקי הזכות להשתלב במעבדה של פרופ’-מחקר צ’חנובר, ללמוד, להתמקצע ולהעמיק במגוון רחב של אספקטים ביולוגיים תוך חשיבה ביקורתית ואנליטית. למדתי מהטובים ביותר: פרופ’ צ’חנובר ומנהלת המעבדה שלו ד”ר ביאטריס ברקוביץ’ שמלווה אותו כבר 30 שנה, וכמובן מחבריי למעבדה, מדענים חריפים ומבריקים.”

במסגרת הדוקטורט חקרה אבני את התקשורת בין שתי המערכות האחראיות לפירוק החלבונים בתא החי: מערכת האוביקוויטין והמערכת האוטופגית. מערכת האוביקוויטין (ubiquitin), שגילויה זיכה את פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ואת פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בפרס נובל בכימיה (2004), מסמנת את החלבונים הפגומים ב”תג מוות” העשוי משרשראות אוביקוויטין. תיוג זה מוביל לזיהוי על ידי הפּרוֹטֵאָזוֹם, הריהו “סל האשפה התאי”. לימים התברר כי מערכת זו מעורבת בתהליכים ביולוגיים רבים ומגוונים.

המערכת האוטופגית התגלתה על ידי פרופ’ יושינורי אוסומי מהמכון הטכנולוגי של טוקיו וזיכתה אותו בפרס נובל ברפואה (2016). אוטופגיה (מילולית: עיכול עצמי) היא תהליך שבו עוטף התא את עצמו בקרום ומוביל את עצמו לפירוק באיבר הקרוי ליזוזום.  אבני, כאמור, חקרה את התקשורת בין שתי המערכות הללו וגילתה כי חסך בחומצות אמינו מגביר את האוביקוויטינציה באתרים מסוימים בפרוטאזום וכך חושף את הגוף ל”מתקפה אוטופגית”.

כיום עובדת אבני במו”פ בחברת MeMed Dx החיפאית שנוסדה ב-2009 על ידי ד”ר ערן אדן וד”ר כפיר עובד, שמכהן כסמנכ”ל הטכנולוגיות. הבדיקה שפיתחה החברה מאפשרת לאבחן במדויק אם זיהום בחולים עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי, ומספקת לרופאים מידע חשוב על סוג הטיפול שיש לתת. זיהוי מקור הזיהום מהווה כלי חשוב לרופא המטפל, ומסייע לו להחליט בדיוק גבוה האם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה. הבדיקה מבוססת על תגובת המערכת החיסונית ולא על דגימת הגורם המזהם. לפני כמה שבועות פורסם מחקר קליני שכלל 314 ילדים ומבוגרים והדגים את עדיפות הבדיקה של MeMed Dx על בדיקות קיימות.

המערכת משפרת משמעותית את יעילותן של תרופות אנטי-סרטניות ומפחיתה בכ-90% את מינון התרופה הנדרש

הטיפולים הקיימים לחולי סרטן מבוגרים אינם יעילים במיוחד לילדים חולי סרטן. זאת משום שתאי הסרטן אצל הילד החולה שונים בהיבטים כגון מאפיינים גנטיים, דפוסי גדילה ומסלולי התפתחות, והטיפול הכימותרפי הקונבנציונלי עלול לגרום לו נזק רב במיוחד.

זה הרקע לפיתוחה של מערכת חדשנית להסעת תרופות אנטי-סרטניות. מערכת זו, שפותחה בטכניון, הובילה לשיפור דרמטי ביעילותה של התרופה האנטי-סרטנית ולהפחתה של כ-90% במינון התרופה. את המערכת פיתח פרופ’ אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים עם הסטודנטית אלכס בוקצ’ין ועמיתיהם מבית החולים הפדיאטרי בברצלונה. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי לשחרור מבוקר (Journal of Controlled Release).

סרטן הוא גורם המוות העיקרי בילדים מעל גיל שנה ברוב העולם המערבי. העברת תרופות באמצעות חלקיקים ננומטריים היא טכנולוגיה מבטיחה מאוד הצפויה לשנות את פני הרפואה. טכנולוגיה זו רלוונטית במיוחד להעברה של תרופות אנטי-סרטניות לתוך הגידול. עם זאת, למרות המחקר והפיתוח הנרחבים בנושא זה, יישומה של הטכנולוגיה עבור ילדים חולי סרטן כמעט לא נחקר עד היום. זאת בין השאר בשל המגבלה על השתתפות ילדים במחקרים קליניים ובשל ההבדלים בפיזיולוגיה של ילדים בגילים שונים.

הפיתוח שהוביל פרופ’ סוסניק מבוסס על העברה חכמה של התרופה הכימותרפית דסטיניב  (Dasatinib) באמצעות אריזה ננומטרית. אריזה זו מכוונת את התרופה לתוך התאים הסרטניים בלבד ומפחיתה מאוד את החשיפה של איברים אחרים לתרופה.

דסטיניב היא תרופה מאושרת הנמכרת כיום בעולם. תרופה זו פועלת על טירוזין קינאז – אנזים המהווה מעין מתג להפעלה וכיבוי של תהליכים שונים בתא. אחד התהליכים האלה הוא עיבוי והתחלקות של התא, ולכן מוטציה באנזים זה עלולה להוביל להתחלקות בלתי מבוקרת של תאים – כלומר לגידול סרטני.

דסטיניב, הניתנת כיום בטבליות לבליעה, פועלת כאמור על הטירוניז קינאז ומחזירה אותו לפעילות תקינה. עם זאת, בגופו של המטופל משתחררת התרופה באופן לא ממוקד וכך פוגעת גם בתאים בריאים. הטכנולוגיה החדשה נועדה למנוע תופעה זו באמצעות הובלת התרופה אל התאים הסרטניים בלבד וכך להביא את יעילותה למקסימום מבלי שתפגע ברקמות בריאות.

האריזה בנויה ממיצלות פולימריות – מבנים ננומטריים הנוצרים מהצטברות ספונטנית של פולימרים במים ונחשבים דרך מצוינת להעברת תרופות, בין השאר בשל גודלם הזעיר (10 עד 300 ננומטר). החידוש המכריע במחקר של פרופ’ סוסניק הוא הוספת סוכר לפלטפורמה הננומטרית. התא הסרטני מזהה את הסוכר וכך מושך לתוכו את הפלטפורמה, המשחררת את התרופה בתוך התא.

בניסוי המעבדה שביצעה קבוצת המחקר של פרופ’ סוסניק הודגמה יעילותה של המערכת: הפלטפורמה החדשה הגדילה משמעותית את כמות התרופה המגיעה לגידול וכך צמצמה בשיעור דרמטי (כ-90%) את מינון התרופה הנדרש לחיסול תאי סרקומה – גידול סרטני בשרירים ובעצמות, המהווה 10% מהגידולים בילדים.

יעילות המערכת הודגמה גם בניסוי בעכברים (in vivo). הפלטפורמה שיפרה משמעותית את החדרת התרופה לחלק התפקודי (פרנכימה) בתאים הסרטניים. יתר על כן, השימוש בפלטפורמה הננומטרית הובילה להארכה דרמטית (42%) של תוחלת החיים של העכברים מ-19 יום (בקבוצת הביקורת) ל-27 יום.

לסיכום, ניסוי המעבדה והניסוי ביצור החי הראו כי בניגוד לצריכת התרופה בבליעה, כנהוג, צריכתה באמצעות המערכת החדשה מובילה להצטברות סלקטיבית שלה בתאים הסרטניים בלבד. פירוש הדבר הוא שיעילות התרופה גוברת, ובה בעת רקמות בריאות אינן נפגעות וכך נמנעות תופעות הלוואי השונות המאפיינות טיפולים כימותרפיים רבים.

המאמר ב- Journal of Controlled Release מסכם מחקר בן שלוש שנים, שהוביל להצלחה ראשונה בהעברת התרופה דסטיניב באמצעות ננו-חלקיקים ולהדגמה ראשונה של הצטברות ממוקדת של החלקיקים בגידול ברקמה החולה במודל של סרטן ילדים בחיית ניסוי. המחקר נתמך על ידי הטכניון ומענקי המועצה האירופית.

פרופ’ סוסניק, המוביל את תוכנית הלימודים המשותפת לפקולטה למדע והנדסה של חומרים ולפקולטה לביולוגיה, נולד בארגנטינה והשלים לימודי רוקחות באוניברסיטת בואנוס איירס. ב-1997 עלה לישראל בפעם הראשונה ואז השלים תואר שלישי באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו בקנדה. משם חזר עם אשתו לאוניברסיטת בואנוס איירס, “אבל תמיד ידעתי שאני רוצה מקום אחר. בפברואר 2013 קיבלתי הזמנה מהטכניון, וזאת הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה.”

בעקבות ההזמנה הוא עלה לישראל בשנית ב-28 בדצמבר 2013 וכיום הוא חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים וחבר ב-TICC (המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון) וב-RBNI (מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון). בטכניון הוא מתמקד בפיתוח טיפולים ייעודיים לילדים חולי סרטן, וזאת משום ש”מדובר בקהל יעד מאוד מפוצל מבחינה פיזיולוגית ולכן פחות כדאי מבחינה כלכלית עבור חברות התרופות. ההבדלים בין ילדים בגילים שונים גדולים מאוד, וחברות התרופות אינן רוצות להשקיע במחקר ופיתוח עבור קבוצות גיל צרות מאוד. הבעיה הנוספת היא שכאמור, הפיזיולוגיה של הילד שונה מאוד מזו של המבוגר ולכן הגידול מתפתח אצלו אחרת. גם השפעתן של תרופות על הגידול אינה דומה. לכל זה נוספת העובדה שניסויים קליניים כמעט אינם נערכים בילדים מסיבות ברורות. אני מקווה שהפלטפורמה שפיתחנו תשפר את המצב ותשמש להעברת ספקטרום רחב של תרופות אנטי-סרטניות.”

למאמר המלא לחצו כאן

 

בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה.

מחזור תשע”ח
תודה לכל אחת ואחד מכם
על שבחרתם ללמוד בטכניון
הצלחה רבה בהמשך דרככם!

אם את שואפת לאתגר את עצמך ולהטביע חותם כמו הנשים שבתמונה כאן – הגעת למקום הנכון: קהילת הנשים של הטכניון!

ב-1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, שבה עמד אחוז הנשים על 6%: אישה אחת מתוך 17 סטודנטים. עם השנים, ובעיקר בעשור האחרון, גדל מאוד שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון בטכניון והשנה הגיע לשיא של כל הזמנים -40%.

שיעור הסטודנטיות לתואר דוקטור גבוה אף יותר, ובשבוע שעבר הוענק תואר דוקטור PhD ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
—————————————
אנו שמחים לשתף אתכן בהשקתו של אתר “נשים בטכניון” – סטודנטיות, חוקרות צעירות, בוגרות ונשות סגל שבחרו ללמוד, לחקור ולעסוק בתחומים מרתקים ומגוונים, לתרום למדע ולהשפיע על העולם.
באתר תוכלו למצוא את המידע ואת התכנים הרלוונטיים לכן בכל שלב, להתעדכן בנעשה, לקבל השראה מנשים אחרות ולתרום לנו מניסיונכן.
—————————————
הצטרפי אלינו!