חודש: יוני 2018

10 חוקרים מהטכניון זכו בשנים האחרונות במענקי ERC היוקרתיים מטעם האיחוד האירופי. לחלקם זו הזכייה השנייה במענקים אלה

במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של טכניון – התקיים בטכניון טקס הענקת פרסים לחוקרים מצטיינים. מדובר בפרסים שונים הנתרמים על ידי ידידי הטכניון ובמענקי ERC היוקרתיים שמעניק האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המחקר HORIZON 2020.

בשנים 2018-2016 זכו במענק ERC חברי סגל ממגוון פקולטות. עבור כמה מהם זו כבר זכייה שנייה במענק: פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה, פרופ’ אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ יובל ישי מהפקולטה למדעי המחשב. המענק היוקרתי, הניתן על חדשנות פורצת דרך במחקר, הוענק השנה גם לחוקרים הבאים: פרופ”מ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה, פרופ”ח קרן צנזור-הלל מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

בטקס הוענקו כאמור גם פרסים מטעם ידידי הטכניון:

פרס עוזי ומיכל הלוי על פתרונות בשטחים של ננו-טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת הוענק לד”ר בני צ’וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל, ובמענקי מחקר זכו ד”ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות מוענק פעם בשנה על המצאות או פרסומים בעלי פוטנציאל למימוש עסקי. הזוכים השנה הם פרופ”ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ”ח אהרן בלנק ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח ספי גבלי וד”ר איתמר בנישו מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ”ח אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן, ד”ר גנדי שטר ואביגיל לנדמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פרופ”ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ”מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

 

שלושה מתוך שמונת מקבלי מלגת אדמס – סטודנטים בטכניון

נשיא הטכניון היה המרצה המרכזי בסמינר שבמסגרתו יחולקו המלגות

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים העניקה ביום (25 ביוני) את מלגות אדמס היוקרתיות לדוקטורנטים מצטיינים. זאת במסגרת סמינר אדמס השנתי, שאירח השנה את נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שהרצה על “הגיבורים שלי בחקר השינה”.

שלושה מתוך שמונת מקבלי המלגה הם דוקטורנטים בטכניון:

אנאל בן-אשר, 25, מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. היא גדלה בכרמיאל וכבר בגיל 15 החלה ללמוד בקורסים בפקולטה במסגרת תוכנית “ארכימדס”. לאחר השירות הצבאי השלימה תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ועברה למסלול ישיר לדוקטורט. במסגרת הדוקטורט, בהנחייתו של פרופ’ נמרוד מויסייב, היא עוסקת בכימיה קוונטית לא הרמיטית. לדבריה, “ענף זה בכימיה מאפשר לחקור מולקולות הנמצאות ברזוננסים – מצבים עם זמן חיים סופי. במסגרת המחקר אני חוקרת את הדינמיקה של מולקולות בתהליכי יינון, למשל בניסויי התנגשות של מולקולות בטמפרטורות נמוכות מאוד. בנוסף אני מפתחת שיטות לחישוב האנרגיות וזמני החיים של מצבי רזוננסים מולקולריים, למשל של מולקולות הנמצאות בתוך שדה חשמלי.”

ערן לוסטיג, 30, מהפקולטה לפיזיקה. הוא  נולד בחיפה להורים בוגרי הטכניון, למד לתואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה בטכניון וכיום הוא לומד במסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה. לדבריו, “אני חוקר חומרים מיוחדים שבהם גלי אור מתפשטים באופן חסין לפיזורים, כלומר ההתפשטות אינה מושפעת מפגמים בחומר ומרעש חיצוני. אני מייצר את החומרים על ידי שימוש בעקרונות מהתורה המתמטית הקרויה טופולוגיה. זאת במטרה לשפר את ההבנה הבסיסית שלנו לגבי התנהגות האור ולאפשר שימוש נרחב יותר בגלי אור בטכנולוגיות עתידיות.”

ירון בן-עמי מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. הוא נולד וגדל בקיבוץ גלעד, שירת בצבא בחטיבת גולני ולאחר מכן כקצין מבצעים בחטיבה הדרומית של עזה, וכיום הוא נשוי לנטע ואב לשני ילדים: אורי בת השלוש-וחצי וגור, בן 10 חודשים. “אהבתי מאוד טרקטורים וחשבתי שאהיה חקלאי,” הוא אומר, “אבל בסופו של דבר התגלגלתי למדע.” הוא השלים תואר ראשון ושני (בהצטיינות יתרה) במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהשלים את התואר שני בהנחיית פרופ’ אבי לוי הוא החל את הדוקטורט בטכניון בהנחיית פרופ’-משנה אבשלום מנלה. נושא המחקר: השפעת תנאי שפה תרמיים על תהליכי מעבר חום ומסה בזרימת גזים קלושים.

מלגות אדמס ניתנות על ידי האקדמיה במימון התורם מרסל אדמס מקנדה. כל אחד מהדוקטורנטים הזוכים מקבל פטור משכר לימוד, מלגה בת 100,000 ש”ח בשנה (למשך שלוש או ארבע שנות לימוד) ו-3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו”ל.

בשם המשפחה ינאם בטקס ד”ר ג’וליאן אדמס, בנו של התורם מרסל אדמס. ד”ר אדמס, יו”ר חברת הביוטק Gamida Cell, הוא ממציא התרופה האנטי-סרטנית Velcade – תרופה שפותחה על סמך גילוי מערכת האוביקוויטין שזיכתה את הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. את המרצה יציג פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ’ נילי כהן מסרה כי “תהליך הסינון הקפדני של האוניברסיטאות ושל הוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי זוכי המלגות, זו השנה ה-14 ברציפות, מייצגים את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי החיים וההנדסה. אנו גאים בעובדה שמתוך 94 בוגרי תוכנית המלגות עד היום נקלטו 37 במשרות בכירות בסגל האקדמי באוניברסיטאות מתוכם 31 בישראל, 2 במחקר בבית החולים בילינסון, 17 בחברות היי-טק מתוכם 14 בחברות בישראל ו-4 בהכשרת פוסט-דוקטורט בישראל. השקעתו של מרסל אדמס במדענים צעירים ומוכשרים אלו מניבה פירות ומבטיחה את עתיד המדע בישראל.”

בכנס, שאורגן על ידי הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו, השתתפו כ-250 מומחים מהארץ ומחו”ל. מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון: “2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר”

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU) קיימו לאחרונה בחיפה את הכנס הבינלאומי TIME 2018. בכנס השתתפו כ-250 איש, 80 מהם מומחים מובילים מחו”ל בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות. יו”ר הכנס, פרופ’-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, הציג את תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכתה אותו בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

הכנס אורגן על ידי פרופ’ ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, “הכנס הוא אבן דרך בשיתוף הפעולה בין הטכניון ל-YSU ובחיבור בין אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם. מכון המתכות הישראלי בטכניון פועל להבאתה של חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור, אבל חינוך והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה הם אתגר מסובך. הדפסת תלת-ממד היא תחום הולך ומתפתח וחשוב להתייחס אליו כבר בבתי הספר ובוודאי באקדמיה, תוך הטמעה של היכולות החדשות שהתחום הזה מביא איתו.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא סיפר בכנס על מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות, שאמר עם פתיחת הלימודים בטכניון ב-1924: “מחקר יישומי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותו מטבע.” נשיא הטכניון אמר כי “התפיסה הזאת הפכה לחלק מהדי-אן איי של הטכניון. הישגיו של הטכניון, ובהם שלושה חתני פרס נובל, מוכיחים כי אנחנו יודעים לעשות מדע בסיסי מצוין.”

מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי כבר הרצל הבין כי הטכנולוגיה היא שתעצב את החברה והוסיף כי “עלינו להבין שעתידה של ישראל תלוי במדע, במחקר ובטכנולוגיה. 2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר – כולל עסקת הענק של מובילאיי. הבעיה שלנו היא שהחדשנות והפריון בהייטק אינם מחלחלים לתעשייה היצרנית כולה. לכן עלינו לקחת יותר סיכונים מחושבים ולהשקיע יותר במו”פ ובהידוק הקשר בין תעשייה, הון פרטי, ממשלה ואקדמיה.”

בפאנל שנערך במסגרת הכנס השתתפו רוב גורהם (America Makes), מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, בוגר הטכניון פרופ’ גדעון לוי (TTA), פרופ’ ברט קונור (YSU) והמנחה פרופ’ הנינג זיידלר (גרמניה).

השתלת עצמות מודפסות

מכון המתכות הישראלי הוקם בטכניון בשנת 1963 כדי לגשר בין התעשייה לאקדמיה בכלל

ולטכניון בפרט. לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז לקידום ופיתוח של טכנולוגיות הייצור בתלת-ממד, במסגרתו הודפסו לאחרונה שלוש עצמות לכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם בעקבות גידול סרטני. השתלים יוצרו במכון המתכות בטכניון והושתלו בשלושה כלבים ברוסיה. את ייצור השתלים בטכניון מובילים ראש היישומים הרפואיים בתלת-ממד ד”ר ז’אן רמון, ראש התחום לבנייה בתלת-ממד במרכז המתכות ד”ר ולדימיר פופוב, המהנדס החוקר גרי מולר והמהנדס יבגני סטרוקין. כיום עובדים חוקרי המכון על הדפסה של שתלים לאנשים שאיבדו את עצמות הלסת.

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם היום בכתב העת Nature גילה משפחה חדשה של חלבוני חישת אור במי הכנרת. זה הגילוי הראשון של משפחה חדשה של חלבונים כאלה מאז 1971. המחקר נערך בשיתוף פעולה חוצה יבשות בין חוקרים מישראל, מיפן ומארצות הברית

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת. את המחקר, שהתפרסם היום בכתב העת היוקרתי Nature, ערכה הדוקטורנטית אלינה פושקרב בהנחיית פרופ’ עודד בז’ה מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון.

חלבונים המגיבים לאור מאפשרים ליצורים חיים לקצור אנרגיית שמש. חלבונים אלו אחראים לקציר אנרגיית השמש בשני תהליכים בסיסיים בטבע: פוטוסינתזה, המתקיימת בצמחי יבשה, באצות ובחיידקים כחוליים (ציאנובקטריה); ומערכות קושרות רטינל (רודופסינים), המשמשות מיקרואורגניזמים רבים וכן במערכת הראייה של בעלי חיים שונים ובהם האדם. הרודופסינים ממוקמים בקרום התא ו”תופרים” אותו הקרום 7 פעמים כמו חוט. בתוך אותו מבנה בקרום נמצאת נגזרת של ויטמין A, הנקראת רטינל ומסייעת לחלבון להגיב לאור.

הרודפסינים הראשונים התגלו ב-1876 על ידי החוקר הגרמני פרנץ כריסטיאן בול, שמצא אותם ברשתית של צפרדע. ב-1971, כמעט 100 שנה לאחר מכן, גילו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה משפחה חדשה של רודופסינים. זאת כשניסו להבין את הסיבה לצבעו הסגול של החיידק הקדום Haloarchaea החי במים מלוחים מאוד. רק כעבור שלושה עשורים הובילה תגלית זו להתפתחותו של תחום מחקר חדש: אופטוגנטיקה. תחום זה מבוסס על שימוש ברודופסינים Type 1 לעירור של עצבים ואפילו תאי עצב בודדים ביונקים. כיום עוסקות קבוצות מחקר רבות בתחום זה בהקשרים של טיפול במחלות נוירולוגיות, תיקון שיבושים בקצב הלב ועוד, והתגלית הנוכחית עשויה לסלול דרכים חדשות בעולם האופטוגנטיקה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים למצוא רודופסינים חדשים לגמרי במיקרואורגניזמים החיים במי הכנרת בשיא הקיץ, כלומר בשיא הקרינה. הכנרת, ככל סביבה טבעית, רוויה במיקרואורגניזמים, אולם אי אפשר לגדלם בתנאי מעבדה. לכן ערכו פושקרב ופרופ’ בז’ה את המחקר על החיידק E.coli, כשהם מתייחסים אליו כאל מכונה לייצור חלבונים – אותם חלבונים של חיידקי הכנרת.

 

במהלך המחקר גילו החוקרים, כשהוסיפו רטינל למצע הגידול, גן הגורם לחיידק לקבל צבע סגול עמוק. התברר כי הגן הזה שייך למשפחה בלתי ידועה של רודופסינים המעוגנים בממברנת התא הפוך, כלומר ב-180 מעלות ביחס לשאר הרודופסינים הידועים. יתר על כן, מתברר כי רודופסינים אלה נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים, ולמרות המחקרים הרבים שנערכו בסביבות כאלה הם לא התגלו עד היום. החוקרים טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי: הליורודופסינים (Helio – שמש), ומקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי.

למאמר המלא ב- Nature  לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתב העת Nature Biotechnology דיווח אתמול על טכנולוגיה חדשנית שתספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה טובה של פעילות מערכת החיסון. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון ממפה, על סמך סריקה של מיליוני מאמרים מדעיים, את הפרופיל החיסוני של כל מחלה. מפות אלה, שכבר חשפו אינטראקציות ביולוגיות שלא היו ידועות עד כה, יאפשרו לפתח טיפולים אישיים המבוססים על הבנת מערכת החיסון

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה מעמיקה של מערכת החיסון בבריאות ובחולי. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Biotechnology הובילה הדוקטורנטית קסניה קוולר תחת הנחייתו של פרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

בעידן המודרני התקדמה הרפואה במהירות מסחררת, ועל כך אין מחלוקת; תוחלת החיים הוכפלה בין אמצע המאה ה-19 לסוף המאה ה-20, החיסונים צמצמו באופן דרמטי את שיעורי התמותה בקרב תינוקות וילדים, ובשני העשורים האחרונים נכנסו לפרקטיקה הרפואית טכנולוגיות פורצות דרך במערכת החיסון – טכנולוגיות המשפרות באופן ניכר את יכולתנו לטפל במחלות, בייחוד בסרטן, בעזרת מניפולציה של מערכת החיסון.

עם זאת, מערכת החיסון היא מכלול מורכב מאוד, ולכן ניתוח והפעלה ממוקדת שלה הם אתגר מסובך. בעשור האחרון פיתחה הקהילה המדעית כלים חדשניים למדידה מדויקת של הפרמטרים השונים במערכת החיסון. הכלים האלה מזרימים אלינו מידע עצום ולכן האתגר הנוכחי, שבו מתמקד המאמר, הוא ניתוחו של אותו מידע. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “חוקרים ורופאים, מנוסים ומצוינים ככל שיהיו, מתמחים בזווית צרה של המכלול הרפואי. בהיותם בני אנוש לא יכולה להיות להם ראייה מערכתית המבוססת על מיליוני מחקרים ומאמרים, מה גם שקצב הפרסומים המדעיים בתחום החיסון הוא אדיר: מאמר חדש בכל חצי שעה. אבל את מה שהרופא והחוקר האנושיים אינם מסוגלים לעשות אנחנו מציעים כעת באמצעות immuneXpresso: בניית מודל ממוחשב של מערכת החיסון. המודל הזה מקנה לנו לראשונה מבט מרתק על המערכת בכללותה, הבנה טובה יותר של הידע הקיים ומגבלותיו, אוטומציה של פרשנות הנתונים ויצירה שיטתית של היפותזות חדשות.”

החוקרים פיתחו מערכת עיבוד שפה שסורקת את כלל הספרות המדעית במדעי החיים ויוצרת, על סמך מידע זה, תמונה גלובלית של רשת האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון בגוף האדם. זאת ברזולוציה גבוהה ותוך התייחסות לאלפי מחלות. המערכת שפותחה בטכניון היא צעד דרמטי בדרך להבנה חיסונית (immune-centric view) של מחלות. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “מערכת החיסון ממלאת תפקיד קריטי במאבק במחלות ובשמירה על בריאותנו. היא מהווה מעין מערכת חישה המנטרת את הסביבה החיצונית והפנימית ומגיבה לשינויים החלים בה. הבעיה היא שלעתים היא כושלת או יוצרת אינטראקציות מזיקות עם תאים אחרים בגוף. לכן, כדי לייעל את הטיפול הרפואי עלינו לפתוח את הקופסה השחורה של מערכת החיסון ולהבין איך היא עובדת.”

כאן נכנסת לתמונה immuneXpresso. תוכנה זו סורקת במאגר PubMed מיליוני מאמרים – 16 מיליון עד כה.  המחקר מתמקד במולקולות שנקראות “ציטוקינים” – חלבוני התקשורת המאפשרים לתאי מערכת החיסון לשלוח מסרים בין תאים ובין רקמות דרך זרם הדם. באמצעות הטכנולוגיה החדשה יצרו החוקרים מפה ממוחשבת ומפורטת של קשרים בין 340 סוגי תאים ל-140 סוגי ציטוקינים באלפי מחלות – בסיס-ידע ראשון מסוגו וחסר תקדים מבחינת היקף ורזולוציה. מהלך זה מספק אפיון גלובלי של רשת האינטראקציות הבין-תאיות במערכת החיסון ושל תבניות צבירת ידע מדעי לאורך זמן. לצד ניתוח ומיפוי של גורמים ידועים הגישה האנליטית המתוארת במאמר אפשרה ניבוי של מאות אינטראקציות ביולוגיות חדשות שלא זוהו ולא פורסמו עד כה. יתר על כן, לראשונה בהיסטוריה מיפו החוקרים את הפרופילים החיסוניים של מחלות שונות והצליחו לקבץ את המחלות לפי דמיון בין “מפות-מחלה” המציגות את הקשרים בין מצב רפואי למצב החיסוני. “מקבצי מחלות” אלה מהווים מפת דרכים ייחודית להתמצאות בליקויים בתפקודי מערכת החיסון במצבי מחלה שונים. הישג זה יאפשר לייעד טיפולים תרופתיים קיימים למחלות נוספות שאותם טיפולים יוכלו למנוע או לבלום.

לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “כדי לתרגם את המידע הזה לרפואה אישית נחבר אותו בעתיד לפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי. זאת מתוך הבנה שמערכת החיסון משתנה מאדם לאדם ואפילו באותו אדם על ציר הזמן. לכן, אם רק נדע לנטר את המערכת הזאת, כפי שאנחנו מנטרים כיום לדוגמה את פעילות הלב, נוכל לבצע התערבות רפואית אישית, מדויקת ומבוססת-מידע.”

כבר לפני יותר מעשור, בפוסט-דוקטורט שלו בסטנפורד, חקר פרופ’-משנה שן-אור את השונות במערכת החיסונית של בני אדם שונים. “זאת הייתה הפעם הראשונה שניתחתי נתונים שהתקבלו מניטור של מערכות חיסון, וגיליתי הבדלים בתפקודם של 8 ציטוקינים אצל אדם מבוגר לעומת אדם זקן. שיתפתי בתגלית הזאת אימונולוגים מנוסים בתקווה שיעזרו לי להבין אילו תאים מפרישים ציטוקנים אלו, אבל איש מהם לא יכול היה לתת לי תשובה. זאת משום שכל אימונולוג רואה  תמונה חלקית של המערכת ואיש מהם אינו מכיר אותה במלואה. מאז ועד היום אני מתמקד בבניית תמונה מערכתית של מערכת החיסון ובקשרי הגומלין שלה עם שאר המערכות בגוף. זאת מתוך שאיפה להפוך את האימונולוגיה – תורת מערכת החיסון – למדע מובנה ומבוסס מודל, כלומר לאימונולוגיה מערכתית של ממש.”

האימונולוגיה המערכתית נולדה לפי כעשור והתקדמה רבות ביכולתנו למדוד את המערכת בבני אדם ולייצר נתונים רבים., אולם ההיבט המשלים – פרשנות הנתונים – לא התפתח בקצב דומה. פרופ’-משנה שן-אור מעריך כי immuneXpresso תעניק דחיפה משמעותית להיבט הפרשני וזאת בין השאר בהיותה פלטפורמה למיפוי וסטנדרטיזציה של הידע הקיים, המאפשרת חיבור בין ספרות מדעית לנתונים אקספרימנטליים.

המעבדה של פרופ’-משנה שן-אור היא מרחב אינטרדיסציפלינרי המפגיש חוקרים מרקע חישובי עם חוקרים מרקע ביולוגי. גם הוא עצמו מגלם את השילוב בין תחומים שונים: הוא השלים בטכניון תואר ראשון במערכות מידע בפקולטות לתעשייה וניהול ולמדעי המחשב; במכון ויצמן תואר שני בביואינפורמטיקה – שימוש במאגרי מידע ובכלים חישוביים לטובת מחקר ביולוגי ורפואי; בהרווארד תואר שלישי בביולוגיה התפתחותית; ובסטנפורד פוסט-דוקטורט בביואינפורמטיקה ובאימונולוגיה. ב-2011 הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, וכאן הוא עומד בראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית.

המחקר נערך במימון רשויות הבריאות האמריקאיות (NIH) והושקעו בו שנות עבודה רבות. פיתוחה המסחרי של טכנולוגיית immuneXpresso נמשך כיום במסגרת חברת CytoReason, הפועלת לייצור תובנה מערכתית של מערכת החיסון לטובת פיתוח תרופות ורפואה מדויקת יותר.

למאמר המלא ב- Nature Biotechnology לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להרצאתו של פרופ’-משנה שן-אור ב-TEDMED בנושא אימונולוגיה מערכתית

הטכניון העניק בשבוע שעבר תוארי דוקטור לרפואה ל-112 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. דיקן הפקולטה ונשיא הטכניון הדגישו את הצורך ברפואה אנושית שרואה את החולה ולא רק את המחלה

ב-13 ביוני התקיים בפקולטה לרפואה טקס הענקת תוארי דוקטור לרפואה (MD). את התואר קיבלו 112 בוגרים, 58% מהם נשים. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר לבוגרים: “אתם מקבלים את התואר בעידן שבו כל האינפורמציה הרפואית נמצאת בכיסכם, אלא שההתפעלות מהישגי הטכנולוגיה מתעלמת מהסכנות שהיא נושאת בחובה. בעולם המתנהל ב’ציוצים’ וכורע תחת עומס האינפורמציה המציפה אותנו מבוקר ועד ערב אנו עלולים לאבד חלק מהכישורים האנושיים הבסיסיים ביותר המאפשרים אינטראקציה בין-אישית. זכרו, הרובוט המתוחכם ביותר לא יוכל  לחוש אמפטיה כלפי החולה הניצב מולו ולא משנה כמה טרנזיסטורים נמצאים בקרביו. מחשב שיאבחן מחלות כמו הטוב ברופאים איננו רואה את החולה, אלא רק את המחלה. לעולם אל תשכחו זאת.”

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הוקמה ב-1969 בתמיכתם הנדיבה של רות וברוך רפפורט ז”ל. עוד בטקס חנוכת הבניין ב-1974 אמר ברוך כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל, ובני הזוג רפפורט הספיקו לחזות בהתגשמות נבואתם בשנת 2004, עם זכייתם של חברי סגל הפקולטה פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר.

ברוך רפפורט נפטר ב-2010. אשתו רות נפטרה בתחילת השנה הנוכחית. את בני משפחת רפפורט ייצגו בטקס בנותיהם ד”ר ורד דרנגר-רפפורט ועירית רפפורט. “כשאני מביטה בכם, הבוגרות והבוגרים של בית הספר לרפואה, אני רואה למעשה את הפנים היפות של החברה הישראלית על כל גווניה,” אמרה עירית רפפורט בטקס. “המגוון החברתי שאני רואה פה לפני – גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים – הוא עוצמתה של החברה הישראלית. עלו והצליחו בכל אשר תפנו, רופאים ורופאות לתפארת המוסד הזה, לתפארת מדינת ישראל ולמען כל אזרחיה, תושביה והגר השוכן בתוכה.”

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום אמר לבוגרים כי “חינוך רפואי הוא בראש ובראשונה חינוך למקצוענות ערכית. החתמנו אתכם בתשוקה להקל סבל אנושי, כאב גופני וייסורי נפש; להעניק מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, כל אדם שמבקש את מבטכם או את מגע ידכם, קשב, חמלה או חיוך, מילה של עידוד או חיבוק. שמרו על הרפואה, הקפידו לא לזנוח את העשייה הציבורית וקבלו על עצמכם אחריות ושליחות לטובת הרפואה והמטופלים; שימרו על הרפואה מכל משמר. שימרו עליה מפני אלילי הבערות והיוהרה. שמרו עליה מפני שכרון הטכנולוגיה. שימרו עליה מפני רואי החשבון. בידכם הדבר.”

יריד התעסוקה הטכנולוגי הגדול בתולדות הטכניון התקיים אתמול בהשתתפותן של 84 חברות מובילות במשק הישראלי לצד חברות בינלאומיות, ואלפי סטודנטים ובוגרים ביקרו בו. היריד השתרע על חלק ניכר ממרכז הקמפוס וכלל 186 ביתנים שהוקמו במיוחד לכבוד האירוע.

“לאחרונה פרסם המגזין Times Higher Education סקר עולמי בו דורג הטכניון ראשון בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו ובהכשרתם למהפכה הדיגיטלית,” אמר פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון בסיור בין ביתני החברות. “ההערכה הרבה והחשיבות שחברות ההייטק המובילות בארץ ובעולם מייחסות לטכניון ניכרת גם ביריד התעסוקה. בעיקר בשל העובדה שהסטודנטים והבוגרים שלנו מביאים איתם לשוק העבודה העמקה מחקרית והבנה רחבה בתחומי ההנדסה השונים.”

ביריד השתתפו חברות בינלאומיות רבות לצד חברות היי-טק ישראליות מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אפל,  אינטל, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, אמזון, HP, מיקרוסופט, IBM, מלנוקס, SAP, TDK, eBay, Dell EMC, מרוול, סיסקו ועוד. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד גם חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן היתה זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית וחברות המזון אסם ויוניליבר ישראל, כמו גם חברות הבנייה אלקטרה בע”מ וקבוצת אורון. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג, JP MORGAN ודלויט וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד חברת רפאל, ישקר, רכבת ישראל, משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית ואפילו המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לקח בו חלק וגייס לשורותיו סטודנטים מכל הפקולטות.

חברת רפאל המציגה ביתן ביריד מידי שנה, הזמינה השנה את המועמדים “להכין את משרתם לקיץ” ולהיפגש עם עובדי החברה בתחומי ההנדסה השונים. בשנה שעברה גייסה רפאל למעלה מ-700 עובדים וסטודנטים, רבים מהם מהטכניון, ובשנת 2018 היא צפויה לגייס עוד מאות רבות.

לנציגי חברת הסטארטאפ ZADARA זו הפעם השנייה ביריד התעסוקה של הטכניון. “היריד בשנה שעברה היה מוצלח מאוד עבורנו וגייסנו בו עובדים ולכן חזרנו גם השנה. אנחנו מחפשים בעיקר בוגרי מדעי המחשב עם עדיפות לסטודנטים בתואר השני”, אמרה גלי סער המנהלת האדמיניסטרטיבית של החברה.
לצד החברות, הציע הטכניון אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלו, במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון וחשף בפני הסטודנטים את האפשרויות ללימודים לתארים מתקדמים.

“#סולמות מציעה לסטודנטים מכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון,” הסבירה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את התוכנית הייחודית. “התוכנית נועדה לספק לסטודנטים תעסוקה מחקרית בשכר ולצייד אותם בכישורי מחקר שיועילו להם בין אם ימשיכו ללימודים לתארים מתקדמים ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים. היענות הסגל האקדמי מרשימה והצענו ביריד כ- 70 הצעות לעבודה במחקר בשכר בכל הפקולטות בטכניון.”

לדברי דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ’ בני נתן, “היריד מהווה עבור הסטודנטים והחברות הזדמנות ייחודית למפגש ולהיכרות. עבור התעשייה זוהי הזדמנות לגייס את מיטב הסטודנטים בישראל. כידוע, הבוגרים והבוגרות של הטכניון מהווים את עמוד השדרה של התעשייה האזרחית והביטחונית בישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE-בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון, אמרה כי “יריד התעסוקה הטכניוני גדל בהדרגה, ובכל שנה מצטרפות אליו חברות נוספות המכירות במצוינותם של הסטודנטים שלנו. אנו פעילים במשך כל השנה, אולם היריד הוא שיאה של פעילות זו. כאמור מדובר בשיא חדש במספר החברות המשתתפות ביריד, ובעקבות כך הגדלנו את השטח המוקצה לו בלב הקמפוס. היריד משקף את מפת ההייטק בישראל, כאשר הטכניון מספק תשתית של מצוינות טכנולוגית למדינת ישראל.”

הטכנולוגיה שפורסמה בכתב העת Nature Communications מבוססת על הפוטוסינתזה הטבעית של חיידקים פוטוסינתטיים

 

כתב העת Nature Communications מציג טכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון, המאפשרת קציר של  אנרגיה מחיידקים פוטוסינתטיים – ציאנובקטריה. מדובר במשפחה של חיידקים הנפוצה באגמים, בימים ובסביבות רבות אחרות. חיידקים אלה פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני פוטוסינתזה המאפשרים להם לייצר עבור עצמם אנרגיה מאור השמש. יתר על כן, הם מייצרים אנרגיה גם בחשיכה באמצעות מנגנונים נשימתיים המבוססים על פירוק סוכר.

חשיבותם של החיידקים הפוטוסינתטיים רבה, שכן הם המקור לחמצן שבאטמוספרה ומקור חיוני של חומר אורגני (כגון סוכר) המהווה חוליה ראשונה בשרשרת המזון. באמצעות “אנטנה סולארית טבעית” (PBS) הם קולטים קרינת שמש בספקטרום רחב של עוצמות ואורכי גל – בין 400 ל-700 ננומטר – וכך מנצלים היטב את מקור האנרגיה הבלתי נדלה הזה. את אותה אנרגיה הם מנתבים אל מרכזי הריאקציה הכימית שבהם הם מפרקים מים, תוך יצירת זרם אלקטרונים ויוני מימן המשמשים לייצור אנרגיה כימית שבאמצעותה הם מייצרים לעצמם מזון.

המחקר שהתפרסם ב- Nature Communications נערך על ידי שלושה חברי סגל בטכניון: פרופ’ נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה ופרופ’ אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. זאת תוך שיתוף פעולה בין הדוקטורים גדיאל סאפר ודן קלמן ועמיתיהם מבּוֹכוּם, גרמניה וממכון ויצמן למדע. שלושת חוקרי הטכניון שיתפו פעולה גם בעבר, בין השאר בהפקת אנרגיה מעלי תרד באמצעות אור השמש – מחקר שהתפרסם ב-2016 באותו כתב עת (Nature Communications).

בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שבחנו את האפשרות להפיק אנרגיה ומימן מחיידקים פוטוסינתטיים, זאת מתוך הבנה שהתהליכים שהתפתחו בחיידקים אלה במהלך האבולוציה יעילים עשרות מונים מכל תהליך הנדסי שהאדם יצר עד היום. אחד החידושים במחקר הנוכחי הוא השימוש בחיידקים חיים, היודעים לתקן בזמן אמת את חלבוני הפוטוסינתזה הניזוקים. יתר על כן, קציר האנרגיה האמור אינו פוגע בחיידקים אלה.

חוקרי הטכניון יצרו מערכת להפקת אנרגיה הן מתהליך הפוטוסינתזה והן מהתהליך הנשימתי. פירוש הדבר  הוא שהאנרגיה נאספת גם בשעות היום (פוטוסינתזה) וגם בחשיכה (נשימה). את האנרגיה הנאספת רתמו החוקרים לייצור חשמל שמנוצל ליצירת מימן גזי. חוקרים רבים מאמינים כיום שמימן הוא דלק העתיד, שכן כלי רכב המונעים במימן אינם פולטים שום זיהום, רק מים.

המערכת מבוססת על photocurrent – זרם חשמלי הנוצר כתוצאה מקרינה. החוקרים גילו כי מדובר בזרם יציב למדי המאפשר הפקה רציפה של מימן. להערכתם מדובר במקור אנרגיה מבטיח שכן זוהי אנרגיה נקייה שאינה מזהמת לא בשלב הייצור ולא בשלב השימוש בתוצריה (דלק מימן).

 

המחקר נתמך על ידי גופים רבים ובהם תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP), מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI), המעבדה לחקר טכנולוגיות מימן בטכניון (HTRL), קרן אדליס, תוכנית I-CORE של ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), קרן המדע הישראלית והקרן הדו-לאומית למדע ארה”ב-ישראל (BSF) וכן קרן המחקר הגרמני (DFG-DIP)

למאמר המלא לחצו כאן

 

המתקפה שיצרו הסטודנטים לתואר ראשון בהנחיית עמיחי שולמן מאפשרת השתלטות על מחשב נעול. הסטודנטים יציגו את הפרצה באחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם לאחר שמיקרוסופט תיקנה אותה על סמך המידע שקיבלה מהם

 

סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון חשפו פרצת אבטחה בקורטנה – העוזרת האישית הווירטואלית של מיקרוסופט. הם יציגו את פרטי הפריצה ב- Black Hat- אחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם – לאחר שמיקרוסופט סיימה לתקן את הפרצה בעקבות הפרטים שקיבלה מהסטודנטים.

קורטנה היא סייעת קולית המאפשרת למשתמשים להפעיל מחשבים, סמארטפונים  ושעונים חכמים באמצעות דיבור. מערכת זאת, שבפיתוחה שותף גם מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, נחשפה ב-2014 בכנס המפתחים של מיקרוסופט העולמית.

הסטודנטים רון מרקוביץ ויובל רון גילו את הפרצה בקורטנה במסגרת קורס “פרויקט באבטחת מידע” לתואר ראשון בפקולטה בהנחיית עמיחי שולמן ופרופ’ אלי ביהם. הרעיון למתקפה על קורטנה החל משיחה של שולמן ובתו, שגם היא עוסקת באבטחת סייבר, על פריצה יצירתית למחשבים. בעקבות השיחה החלו שולמן ושותפו טל בארי לחשוב על אפשרויות שאינן דורשות כתיבת נוזקה (Malware), וכך הגיעו לרעיון של ניצול הממשק הקולי של מערכות ממוחשבות.

במשך הסמסטרים האחרונים עבדו כמה קבוצות סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון על פרויקטים בנושא של אבטחת סייעת קולית, ובסמסטר האחרון רשמו הסטודנטים מרקוביץ ורון הצלחה במתקפה על קורטנה. השניים הצליחו להשתלט על מחשב נעול ולהוריד אליו קובץ תוכנה חיצוני, וכך לשלוט בכל הפונקציות שלו. בעקבות ההצלחה הם דיווחו לחברת מיקרוסופט, שתיקנה כעת את הפרצה האמורה. לדבריהם, “לא היינו מגיעים לפרויקט כזה, ובטח לא היינו מצליחים לזהות את פרצת האבטחה, בלי ההנחיה והכלים שקיבלנו בטכניון.”

החדשנות בשיטת הפריצה שפיתחו מרקוביץ ורון טמונה בשימוש בממשק קולי כדי לעקוף מנגנוני אבטחה. שיטה זו מאפשרת ליזום התקפה ללא כל צורך בנוזקה. לדברי שולמן, זו כבר הפרצה השנייה המתגלה במסגרת המחקר. הפרצה הקודמת, שגם היא אפשרה השתלטות על מחשב נעול באמצעות פקודות קוליות, הוצגה בכנס של חברת קספרסקי בחודש מרץ 2018. לדברי שולמן, “הפרצה החדשה דרמטית אף יותר, ואני מעריך שקבוצות נוספות יציגו בסמסטר הנוכחי תוצאות משמעותיות בנוגע לסיכון הכרוך בשילוב של ממשק תפעול קולי במערכות מחשוב קלאסיות.”

עמיחי שולמן השלים תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומאז משמש מנחה חיצוני בקורס זה במקביל לפעילותו העניפה בתעשייה. הוא שירת בחיל הקשר בתחום הגנת מערכות, הקים חברת סטארטאפ בתחום זה (Imperva) וכיום עובד כיועץ לחברות אבטחה. כמה מהפרויקטים שהנחה בטכניון זכו בפרסים יוקרתיים ואחד מהם התפרסם בניו יורק טיימס  בדצמבר 2012; באותו פרויקט תקפו הסטודנטים 40 מוצרי אבטחה (אנטי-וירוס) באמצעות 82 וירוסים וגילו כי יעילות ההגנה של אותם מוצרים היא 5% בלבד. פרויקט אחר שזכה בתשומת לב (ובפרס אמדוקס לפרויקט הטוב ביותר) הראה כיצד ניתן לנצל את מנוע החיפוש גוגל כדי לתקוף בשיטתיות אתרים ברשת. תוצאות של פרויקטים נוספים, כגון ניתוח אבטחה של פרוטוקול HTTP/2 ומעקב אחרי פעילות של עברייני Phishing, הוצגו בכנסים בינלאומיים.

 

פרופ’ אלי ביהם מכהן כראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון. הוא מוביל את הוראת הקורסים בתחום הסייבר לרבות קורס הפרויקט באבטחת מידע, שבו מבצעים הסטודנטים מגוון רחב של פרויקטים בנושאים שונים של אבטחת מידע.

הדגמה (דמו) שעשו הסטודנטים של פריצה למחשב דרך הממשק הקולי ללא צורך בהקשת סיסמה.

 

הטכניון העניק תוארי “דוקטור לשם כבוד” לתשעה אישים

הטכניון העניק השבוע תוארי “דוקטור לשם כבוד” לתשעה אישים, וזאת במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, חברי הנהלת הטכניון וכל דיקני הפקולטות.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הקדיש את נאומו בטקס למונח “גלוקליזציה” – חיבור בין גלובליזציה ולוקליזציה, כלומר בין העולמי למקומי. הוא אמר כי “היום אנחנו חוגגים את הגלוקליזציה של הטכניון, כמוסד מוביל הפועל הן למען ישראל והן למען האנושות כולה.” הוא הודה למקבלי התארים על תרומתם העצומה ואמר: “כל אחד מכם תרם תרומה ייחודית ושונה, אבל את כולכם מאחדת האהבה לישראל ולטכניון וכולכם השפעתם לטובה לא רק על הקהילות שלכם אלא גם הרבה מעבר להן.”

הרב לורד יונתן זקס, מנהיג דת בינלאומי, הוגה דעות ומחבר עטור פרסים שכיהן כרב הראשי של חבר העמים הבריטי בשנים 2013-1991, נשא דברים בשם מקבלי התארים. הוא אמר בטקס כי “זהו כבוד גדול לקבל תואר כבוד מהמוסד שפיתח תרופה לפרקינסון, רשם פריצות דרך בעולם המידע והוביל את פיתוח כיפת ברזל. ישראל מוכיחה כיצד אפשר להיות בן 70, או כמעט בן 4,000 שנה במקרה של העם היהודי, ולהישאר צעיר. חלק מיכולתה של מדינת ישראל להישאר צעירה טמון בטכניון. הטכניון הוא דוגמה חיה ל’תיקון עולם’, להרכבה של עולם מפורק. והוא עושה זאת מעצם הימצאותו בלבה של כלכלת ההייטק הישראלית, אומת הסטארט-אפ. כל פיתוח טכנולוגי שמקורו בישראל, בין אם מדובר בטכנולוגיה רפואית, בננוטכנולוגיה, טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיית מידע, שיפר את חייו של האדם.”

ואלה הזוכים בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון לשנת 2018:

פרופ’ מייקל אייזנמן, מומחה בפיזיקה מתמטית ובפיתוח שיטות יעילות לאנליזה של מערכות סטטיסטיקה קוונטית. פרופ’ אייזנמן, בוגר האוניברסיטה העברית, השלים תואר דוקטור ב”ישיבה יוניברסיטי” בניו יורק. הוא חבר סגל במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו לפיזיקה המתמטית ובפרט על פיתוח שיטות גאומטריות ואנליטיות יעילות לאנליזה של מערכות של סטטיסטיקה קוונטית; ובהערכה על מנהיגותו המדעית.

 

פרופ’ סטיב פורסט הוא מומחה בעל שם עולמי בפוטוניקה ובאופטואלקטרוניקה. הוא מילא תפקידים בכירים באוניברסיטת פרינסטון וכיום הוא חבר סגל באוניברסיטת מישיגן. בתפקיד זה הוא יזם כמה הסכמים לשיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת מישיגן לאוניברסיטאות ישראליות. הוא פרופסור אורח בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון.

התואר הוענק לו בהוקרה על פריצות הדרך שהשיג באופטואלקטרוניקה אורגנית, בצגים, בתאורה, בתקשורת אופטית ובתאים סולריים; בהערכה על מנהיגותו המדעית; וברחשי תודה על תמיכתו המסורה בטכניון ובמדינת ישראל.

 

פרופ’ קלאוס אלכסנדר מולן הוא כימאי בעל שם עולמי המתמחה בכימיה של פולימרים. ב-1995 הוא תכנן את הננו-גרפינים הראשונים, אבן דרך שהובילה להתפתחותן של רבות מטכנולוגיות האנרגיה המודרניות. מ-1989 עד 2016 כיהן כראש מכון מקס פלנק לחקר הפולימרים. הוא חבר של כבוד בחברה הישראלית לכימיה.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו העצומה לתחום של ריאקציות יוצרות-פולימרים ולכימיה ולפיזיקה של מולקולות קטנות, גרפין, דנדרימרים והיברידים ביוסינתטיים; בהערכה על מנהיגותו הנבונה והשקולה; וברחשי כבוד על הישגיו האישיים והמקצועיים.

 

ד”ר אנדרו גולדנברג ואביבה גולדנברג הם שני בוגרים מצליחים של הטכניון החיים בטורונטו, קנדה. הם “גארדיאנז” של הטכניון – תואר השמור לתורמים נדיבים במיוחד. ד”ר גולדנברג הוא פרופ’-אמריטוס באוניברסיטת טורונטו ומומחה בעל שם עולמי בתחום הרובוטיקה. הארכיטקטית אביבה גולדנברג ייסדה ב-1976 משרד אדריכלות משלה בטורונטו, שהיה בבעלותה עד 2002. בין השנים 1999-1977 היא כיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.

התואר הוענק להם בהוקרה על תרומתם העצומה בהנדסת חשמל, בהנדסת מחשבים ובארכיטקטורה; בהערכה רבה על השימוש ברובוטיקה בפתרון אתגרים טכנולוגיים בני זמננו ועל פועלם לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה; וברחשי תודה על מסירותם העמוקה לטכניון, לאקדמיה ולמדינת ישראל.

 

ד”ר ז’אן-איב לה גאל הוא נשיא סוכנות החלל הצרפתית מאז 2013. הוא מתאם בין-משרדי של תוכניות לניווט בחלל, יו”ר מועצת המנהלים של הסוכנות האירופית למערכות ניווט בחלל (GSA) ונשיא הפדרציה הבינלאומית לאסטרונוטיקה (IAF). הוא פועל רבות לחיזוק הקשרים בין קהילות החלל באקדמיה ובתעשייה בצרפת ובישראל.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו לקידום חקר החלל בצרפת, באירופה ובעולם כולו; ובהערכה על תמיכתו בחיזוק הקשרים בין קהילות החלל באקדמיה ובתעשייה בצרפת ובישראל.

הברונית אריאן דה רוטשילד היא מנהלת בכירה בקבוצת אדמונד דה רוטשילד ומרכזת את פעילות קרן רוטשילד (קיסריה) בישראל. הקרן תורמת רבות לקידום ההצטיינות באקדמיה.

התואר הוענק לה בהוקרה על מחויבותה יוצאת הדופן לקידום הפילנתרופיה הבינלאומית; ברחשי תודה על מסירותה האיתנה לקידומה של ההשכלה הגבוהה בישראל; בהערצה על מנהיגותה בקרן רוטשילד (קיסריה); ועל תמיכתה הנדיבה בטכניון ובמדינת ישראל.

הרב לורד יונתן זקס הוא מנהיג דת בינלאומי שכיהן כרב הראשי של בריטניה בשנים 2013-1991. מאז הוא כיהן בכמה תפקידי פרופסורה לרבות ב”ישיבה יוניברסיטי” וב”קינגס קולג'” בלונדון. הוא מחברם של כמה רבי מכר ובהם “לא בשם האל: אל מול האלימות הדתית”.בשנת 2005 קיבל תואר אבירות מהוד מעלתה וב-2009 מונה ל”לורד לכל ימי חייו” והצטרף בבית הלורדים.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומה בת עשרות שנים לשימור מסורת האמונה היהודית ועל העשרת הזהות היהודית; בהערצה על מעמדו כמנהיג דתי בינלאומי וכקול מוסרי מוערך בעולם; וברחשי תודה על מסירותו האיתנה למדינת ישראל ולעם היהודי.

ד”ר רוברט שילמן (“דוקטור בוב”) הוא יו”ר חברת קוגנקס, ספקית מערכות הראייה הממוחשבת הגדולה בעולם. את ייסודה של קוגנקס ב-1981 מימן דוקטור בוב בכסף שחסך כל חייו, 86,000 דולר; כיום עומד שוויה של החברה על כ-10 מיליארד דולר. הוא השלים תואר ראשון באוניברסיטת נורת’ווסטרן ותואר שני ושלישי מ-MIT.

התואר הוענק לו בהוקרה על הישגיו המקצועיים ועל מנהיגות וחדשנות עתירות מעוף שהוביל בייסוד ובהובלה של חברת טכנולוגיה בינלאומית; בהערכה על עשורים רבים של מחויבות לקידום הטכניון, מדינת ישראל והאנושות כולה; ובהערצה על החזון והיצירתיות המגולמים במחויבותו ובתרומתו.

 

סרטונים לכבוד ד”ר לשם כבוד 2018: http://bit.ly/2y74RKh

טקס הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד: http://bit.ly/2t6h3Wm