חודש: אפריל 2018

מי יצליח להטיל ביצים מגובה 40 מ’ ולהשאיר אותן שלמות? התשובה ביום רביעי בלב קמפוס הטכניון

בצהרי יום רביעי הקרוב, 2 במאי 2018, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש תחת הכותרת “ביצקופטר X20″.  הזוכים במקום הראשון, השני והשלישי יזכו ב-10,000 שקל, ב-5,000 שקל
וב-3,000 שקל בהתאמה. התחרות מתקיימת לזכרו של ניב-יה דורבן ז”ל, בוגר הטכניון וסטודנט מצטיין ובחסות ד”ר בוב.

 

השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות ה”ביצקופטר”  – תחרות הטכנוראש הראשונה שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. אז היתה המשימה השלכת ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון מבלי שתישבר, וכעת יוטלו הביצים ממנוף בגובה 40 מטר שיוצב בלב הקמפוס.

כ-16 צוותים הגיעו לקו הגמר. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן שיועלה לגובה של 40 מטרים ואז ישוחרר כשבתוכו ביצים. הביצים, לא מבושלות, אמורות לגעת בקרקע מבלי להישבר, וזאת בזמן הקצר ביותר.

תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 21 שנים על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי “התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף.” את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.

הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות בטכניון, כתבה בעקבותיה את “קופיקו בתחרות הביציקופטר”, שהפכה לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.

את התחרות מארגנת השנה מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ומנחה האירוע הוא פרופ’ עירד יבנה. השופטים הם פרופ’ אלון וולף, פרופ’ אלון גני, פרופ’ תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ’ דוד דורבן ורעייתו רחל.

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

התחרות תתקיים ביום רביעי 2 במאי 2018, בשעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.

לסרטון מתחרות “ביצקופטר” 1997

לתמונות מ-1997

 

כנס Umbrella ה-32 בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה התקיים השבוע בטכניון בהשתתפות חוקרים ממכון יוליך ומאוניברסיטת אאכן בגרמניה

השבוע התקיים בטכניון כנס ה-32 של Umbrella בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה. כנסים אלה נערכים בשיתוף פעולה בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich) ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה: לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין שלושת המוסדות. את הכנס הנוכחי בטכניון מובילות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד והפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

משנה לנשיא למחקר של הטכניון, פרופ’ וויין קפלן, בירך את המשתתפים ואמר כי “תוכנית Umbrella היא דוגמה לשלם הגדול מסכום חלקיו, הודות לידידים ועמיתים מישראל ומגרמניה שעושים מדע מעולה יחד.” פרופ’ סבסטיאן שמידט, חבר מועצת המנהלים של מכון יוליך והאחראי על הקשר עם הטכניון, אמר כי “המונח  Umbrella פירושו ששלושת המוסדות פועלים מתוך רוח משותפת ונושאים משותפים. בשנתיים האחרונות, בעקבות שינויים שערכנו בפורמט של הכנסים, חל גידול משמעותי בהרשמה – וזו הצלחה גדולה מבחינתי.”

פרופ’ יועד צור, ראש תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד, אמר כי “תוכנית האנרגיה בטכניון הוקמה לפני 10 שנים ועברה לאחרונה תהליך דיון אסטרטגי במטרה לבחון כיווני התפתחות לעשר השנים הבאות. במסגרת הקשר החשוב עם מכון יוליך ועם אוניברסיטת אככן החלטנו השנה להעניק פרס מיוחד לחוקרים צעירים משלושת המוסדות.”

הזוכים בפרסים הם פרופ’-משנה מתי סאס מהטכניון, שקיבל את הפרס על פיתוח התקנים המשלבים אחסון אנרגיה והתפלת מים רציפה; פרופ’ סטפני אלגטי מאוניברסיטת אככן על מידול של להבי טורבינות רוח; ומר יאסין אמרי דורמוס ממכון יוליך על פיתוח בטריות סיליקון-אוויר.

פרופ’ לורנץ זינגהייסר, ראש היחידה לחקר האנרגיה והאקלים במכון יוליך, סיכם את הכנס: “זו הייתה הזדמנות נדירה להתפנות מהעבודה השוטפת לטובת דיונים, שיחות וקבלת מבט כולל על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום. כל הנציגים מגרמניה מסכמים את הכנס כהצלחה גדולה.”

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי המתאם (קורלציה) בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

 

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? כעת התשובות בידינו הודות למחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T.

המחקר, המאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי, נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירח דויטשר מהטכניון וד”ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. חוקרי הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

 

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק.  כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה”ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.

בטכניון מצאו דרך מקורית לציין 70 שנים לעצמאות ישראל ברחבי העולם

קבוצות תלמידים מארה”ב ומוויטנאם זכו בתחרות רוב גולדברג הבינלאומית של הטכניון לרגל 70 שנה למדינת ישראל

המרכז הבינלאומי בטכניון יצא בתחרות הנדסית מיוחדת לרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל. האתגר שהוצב בפני תלמידים מבתי ספר ברחבי העולם היה לבנות מכונת רוב גולדברג – מתקן מיוחד המתוכנן בצורה הנדסית מורכבת כדי לבצע משימה פשוטה באמצעות תגובת שרשרת משעשעת. המשתתפים נדרשו להרכיב מכונה שתשקף את תולדותיה של מדינת ישראל בהיבטים כגון היסטוריה, חדשנות ותרומה לעולם.

התחרות התקיימה בפעם השלישית ברציפות והשתתפו בה 37 בתי ספר תיכוניים מצטיינים מכל העולם, מוייטנאם, ניגריה, אוסטרליה, מדינות צפון אמריקה ודרום אמריקה, ספרד, קוריאה ורוסיה.
הטכניון, באמצעות המרכז הבינלאומי מפעיל שתי תכניות לתארים מלאים בשפה האנגלית – הנדסת מכונות והנדסה אזרחית ובעזרת התחרות הוא פונה לקהלים צעירים ומוכשרים שיעצבו את דור העתיד.

השנה התחרות היתה מרגשת במיוחד, היות ונושא התחרות היה 70 שנים למדינת ישראל. בתי הספר שלחו סרטונים מכל העולם תוך לימוד הנושא והצגתו בתחרות כמתבקש. בתי הספר הזוכים מווייטנאם ומארה”ב השקיעו מאמץ רב בלימוד ההיסטוריה של מדינת ישראל ושילבו אבני דרך משמעותיים בתולדותיה בבניית המכונה.

הזוכים בתחרות היו:

במקום הראשון, ובפרס של מלגה לשנת לימודים בטכניון, זכו שתי קבוצות: תלמידי בית הספר Katz Yeshiva בפלורידה ותלמידי בית הספר לה הונג פונג בוויאטנם.

במקום השני זכתה קבוצת בית הספר ברוריה, ארה”ב, ובשלישי תלמידי בית הספר 239 ברוסיה ותלמידי בית הספר צ’רלס סמית בארה”ב.

בפרס הסרטון הפופולרי זכו תלמידי לה הונג פונג מויאטנם.

לסרטונים של הקבוצות הזוכות

להכרזה על הזוכים

 

 

ברק אור, משתלם לתואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוא הזוכה בפרס גמונדר (Gemunder) לטכנולוגיות ביטחוניות בתחום ההגנה בחלל. הוא נבחר מתוך 10 מועמדים שהתמודדו על הפרס בתחרות השנתית שמקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון.

אור, המשלים את התואר השני בהנחיית פרופ’ יוסף בן-אשר, עוסק בפתרון בעיות בהנחיה ושערוך בגישות המבוססות על תורת המשחקים. בפתרון בעיות העוסקות בתרחישי יירוט טילים במערכות הגנה הושג שיפור משמעותי בסיכויי ההצלחה של הטיל.

ההצעה בתחרות שזיכתה את אור בפרס גמונדר היא “יירוט לווין בגישת תורת המשחקים” (Satellite Interception by Game Theory Approach). מדובר בפיתוח המשפר את ההצלחה ביירוט לוויני ריגול של מדינות אויב. לווינים אלה אוספים מודיעין לצורך יצירת בנק מטרות איכות ולכן מהווים איום קונקרטי על מדינת ישראל.

ברק אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול (בהצטיינות). במקביל ללימודיו לתואר שני בטכניון הוא עובד כמהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך בחברת Autotalks, המפתחת שבבים לתקשורת בין הרכב לסביבתו. טכנולוגיה זאת תורמת להפחתה משמעותית בתאונות דרכים ולצמצום פקקי תנועה על ידי תיאום בין כלי רכב גם כאשר אין קו-ראייה ביניהם.

בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה ועוזר מחקר בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. בתום לימודי התואר השני הוא מתעתד להמשיך לתואר שלישי בטכניון, בתחום בקרה ומערכות לומדות.

חלוקת הפרס לזוכה תתקיים במהלך הכנס השנתי שיקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון בנושא “ביטחון ומלחמה בטרור- האתגר המדעי” בחודש דצמבר 2018.

עבודת דוקטורט שנערכה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון וחקרה החלטות שוק ראשוניות של מאות חברות, מהווה בסיס לספר פרקטי חדש המסייע ליזמים ולמנהלים לבחור יישום מבטיח ולקבוע אסטרטגיית מיקוד חכמה.

 

אחת העצות השכיחות ביותר ליזמים היא “פוקוס, פוקוס, פוקוס”: סטארט-אפ חייב להתמקד בהזדמנות שוק אחת צרה בגלל המשאבים הדלים שעומדים לרשותו. באותה נשימה, ברור לכולם שסטארט-אפ חייב לשמור על גמישות ולטפח יכולת תגובה מהירה לשינויים, בגלל חוסר הודאות האופייני לחדשנות באשר היא.

ללא כל ספק, שני הרכיבים האלה גם יחד– מיקוד וגמישות- הם קריטיים להצלחה של המיזם. הבעיה היא שפעמים רבות הם סותרים זה את זה. למעשה, פוקוס חד וצר עלול לנעול את החברה לכיוון ספציפי אחד, ולפגוע באופן ממשי ביכולת הגמישות שלה. אז איך, אם בכלל, יכולים יזמים לשלב בין מיקוד וגמישות ולמצוא את האיזון העדין ביניהם?

ד”ר שרון טל – מרצה לשיווק וליזמות ומי שניהלה בעבר את המרכז ליזמות של הטכניון – נתקלה שוב ושוב ביזמים המנסים להתמודד עם הדילמה הזו בעת תפקידה כיועצת לסטארט-אפים במרכז. היא החליטה להקדיש את עבודת הדוקטורט שלה בכדי לחקור ולהבין טוב יותר כיצד יזמים מקבלים החלטות מיקוד שוק וכיצד היכולת לאזן בין מיקוד וגמישות משפיעה על ביצועיהם לאורך זמן. במסגרת המחקר היא ראיינה עשרות יזמים טכנולוגים ועקבה אחר כל החלטה אסטרטגית שקיבלו.

בראש ובראשונה, המחקר של טל הראה כי 72% מהמיזמים אכן נאלצו לשנות את שוק המטרה שלהם בשנים הראשונות להיווסדן. ממצא זה מצביע על הצורך הברור בשמירת הגמישות הארגונית, ועל כך שלא נכון יהיה להקריב יכולת זו על מזבח המיקוד החד. למעשה, אותן החברות במדגם שהצליחו למצוא את האיזון הדק בין מיקוד וגמישות השיגו בסופו של דבר את הביצועים הגבוהים ביותר בתחילת דרכן. היזמים בחברות האלה פעלו באופן מודע בכדי לשמור על הזדמנויות נוספות פתוחות ולהימנע מלנעול את עצמם לכיוון צר אחד. עצם המודעות להזדמנויות העתידיות סייע למיזמים לפתח את המשאבים והיכולות שלהם באופן רחב יותר ואפשר להם להיות גמישים לשינוי מבלי לפגוע ביכולתם להתמקד בהזדמנות אחת מבטיחה. טל ושותפה למחקר – פרופ מארק גרובר מאוניברסיטת EPFL שבשוויץ – כינו זאת אסטרטגיית המיקוד הגמיש.

לטענתם, חברות בכל שלב – החל מסטארט-אפ קטן ועד לארגונים גדולים – יכולות לאמץ לעצמן אסטרטגיה מסוג זה, באמצעות שלושה צעדים ברורים:

1. זהו שווקים נוספים שיכולים להוות אפשרות לשינוי כיוון או לצמיחה. אפשרות לשינוי כיוון מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית לא תצליח להפיק את הערך הרצוי, והזדמנות לצמיחה מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית אכן תפיק את ההצלחה המצופה.
2. העריכו עד כמה האפשרויות הנ”ל קרובות להזדמנות שאתם מתמקדים בה כעת. קירבה בין הזדמנויות שוק משמעותה שהיכולות והמשאבים הנדרשים לצורך פיתוח ושיווק המוצר – בשני השווקים – דומים יחסית. ככל שההזדמנויות קרובות יותר, כך ניתן למנף יכולות קיימות משוק אחד, בכדי להצליח בשוק האחר. וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים!
3. בחרו לפחות אפשרות אחת לשינוי כיוון ואפשרות אחת לצמיחה ושימרו עליהן פתוחות. כששומרים על אפשרות פתוחה משקיעים בה מעט מאוד משאבים ותשומת לב, רק בכדי להישאר עם האצבע על הדופק ולהבטיח שאנחנו לא נועלים את עצמנו מחוצה לה. קחו בחשבון את אפשרויות הצמיחה ושינוי הכיוון שלכם כשאתם מפתחים את הטכנולוגיה, רושמים פטנטים, חותמים על שיתופי פעולה או אפילו קובעים את שם המותג שלכם. זה בדיוק מה שיאפשר לכם לפתח יכולות רחבות וישמור אתכם גמישים ופתוחים לאורך זמן.

בכדי לסייע ליזמים ולמנהלי חדשנות לעצב אסטרטגיית מיקוד שוק מבטיחה, טל וגרובר השיקו לאחרונה ספר חדש העונה לשם Where to Play, בהוצאת הפייננשל טיימס. בספר הם מציגים מתודולוגיה ויזואלית וקלה ליישום לזיהוי, הערכה, ובחירה של הזדמנויות שוק, בכדי להפיק את הערך המרבי מחדשנות טכנולוגית. תהליך העבודה הזה מבוסס על הצלחות וטעויות של מאות יזמים מרחבי העולם, והוא משתלב ומוסיף ערך לכלים שכיחים אחרים בעולם היזמות, כמו ה Business Model Canvas ומתודולוגיית ה Lean Startup.

בקורס שהסתיים לאחרונה במסגרת התוכנית למנהל עסקים בטכניון, יישמו הסטודנטים את המתודולוגיה המוצגת בספר בהצלחה רבה על רעיונות חדשניים הקשורים לבית הטכניון. אחד המסרים העיקריים שהם לקחו עימם בסיום הקורס, היה שיזמים יכולים וצריכים לקבל החלטה אסטרטגית מושכלת שתשאיר אותם ממוקדים וגמישים כאחד. שכן מבלי היכולת לאזן בין השניים, הם עלולים למצוא את עצמם פשוט מחוץ למרוץ.

‎הישגים חסרי תקדים לישראל בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST המתקיימת בשיתוף עם הטכניון

‎

הישגים חסרי תקדים לישראל בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST.
‎בסוף השבוע האחרון התקיימה ביוסטון, ארה”ב אליפות העולם ברובוטיקה של ארגון FIRST
‎באליפות השתתפו יותר מ-600 קבוצות אשר העפילו לשלב זה מרחבי העולם, מתוכן 23 קבוצות ישראליות.

בתום סוף שבוע ארוך, מותח ומרגש, הקבוצה מתיכון הדרים, הוד השרון ביחד עם 3 קבוצות אמריקאיות, זכתה באליפות העולם.
במעמד של 30,000 משתתפים הושמע ההמנון הישראלי לראשונה באליפות זו.
הקבוצה מתיכון זינמן, דימונה זכתה בפרס היוקרתי של יו”ר התחרות, ונמנית עם 3 הקבוצות אשר חוללו שינוי משמעותי בקהילה סביב מדע וטכנולוגיה.
הקבוצה הותיקה ממשגב, ניצחה בשלב המוקדמות והעפילה לראשונה לשלבי הגמר.

הקבוצה מבית הספר הריאלי חיפה ע״ש דודי זהר זכתה בפרס ה Engineering Inspiration בבית שלהן, והבטיחו את מקומן בתחרות הבינלאומית בשנה הבאה.
פעילות FIRST בארץ ובעולם, מבוססת כולה על מתנדבים. גם בתחום זה זכתה ישראל להכרה בינלאומית עם זכייתו של אלן גרין בפרס מתנדב השנה העולמי!

 

פרויקט פירסט הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח לחינוך טכנולוגי מתקדם אשר הוקם בארה”ב ב 1992.
מטרת הארגון – לאפשר לצעירים לגלות את ההתרגשות והתגמול של תחומי ההנדסה, המדע והטכנולוגיה, כל זאת באמצעות תכניות רובוטיקה חדשניות.
תכניות אלו המעוררות השראה בקרב ילדים ובני נוער, משלבות התרגשות, יצירתיות ומטפחות כישורי חיים ביניהם: ביטחון פנימי, תחושת מסוגלות, יכולת עבודה בצוות, יכולת קבלת החלטות, ניסיון בתכנון וניהול משאבים, כישורי מנהיגות ועוד, כל זאת על בסיס הערכים המרכזיים של FIRST

מקצועיות אדיבה ושיתוף פעולה במקביל לתחרותיות. ערכים אלו מביאים את המשתתפים והקהילה כולה לראיית הזולת בכל עת ולמעורבות פעילה בקהילה תוך הנאה מהסיפוק הטמון בידיעה שהתלמיד פועל בהגינות וברגישות
החוויה הגדולה של FIRST מגיעה לשיאה בתחרויות רובוטיקה ארציות ובינלאומיות
ב- FIRST משתתפים כ- 500,000 תלמידים ותלמידות מ 86 מדינות, הפעילות הענפה מתאפשרת בעזרתם האדירה של מאות אלפי מנטורים ומתנדבים.
FIRST ישראל נוסד בשנת 2005 על ידי האלוף במיל’ אביהו בן-נון ובשיתוף עם הטכניון – המכון הטכנולוגי לישראל. הארגון מונה השנה מעל 15,000 תלמידים בישראל.
הן בישראל והן בעולם, פעילותנו נשענת על מעורבותם האדירה של מאות אלפי מתנדבים, השותפים לקהילת FIRST.
השנה לאחר ביצועיהם בגמר בישראל נבחרו לגמר הבינלאומי שהתרחש ביוסטון-  כ 500 תלמידים ישראלים מ 23 קבוצות
גמר האליפות התקיים באצטדיון מלא מול 30,000 תלמידים ומתנדבים אשר עמדו דום לשמע ההמנון הישראלי.
זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית מגיעה להישג שכזה
מתוך כלל הקבוצות בעולם, 12 קבוצות ישראליות הגיעו לשלבים הגבוהים ביותר וקיבלו על כך פרסים

(FIRST For Inspiration and Recognition of Science and Technology)
https://www.firstinspires.org/about/vision-and-mission

תחרות כחול-לבן בהשתתפות קבוצות רבות של תלמידים מחו”ל: הטכניון חגג 9 שנים לתחרות ע”ש נדב שהם

“רובוטים ניידים זה כיף, אבל חשוב לא פחות הסיפוק שאתם מפיקים מבניית דברים מדהימים במו ידיכם.” כך אמר פרופ’ אדם שוורץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בדברי הפתיחה לתחרות רובוטראפיק ה-9. “זה המקום להבין למה כדאי ללמוד בטכניון,” הוסיף פרופ’ שוורץ, “ותשובה אפשרית תמצאו בקרביים של רובוט ממוצע. אם תבדקו את מערכת ההפעלה, תגלו שכתב אותה בוגר מדעי המחשב בטכניון, את החיבורים ביצע בוגר הנדסת מכונות בטכניון ואת החיישן בנה בוגר הנדסת פיזיקה בטכניון”.

בתחרות, בניהולו של מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון ד”ר יבגני קורצ’נוי, השתתפו השנה יותר מ-100 קבוצות ויותר מ-1,000 תלמידים ומורים מישראל, מארה”ב, מארגנטינה, ממקסיקו, מרוסיה ומאוקראינה.

תחרות רובוטראפיק ע”ש נדב שהם היא פרויקט משותף של משרד החינוך, מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT, ארגון “קדימה מדע” וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics. התחרות נועדה להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות הקשורים בנהיגה בטוחה, וזאת כדי להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים.

הרובוטים שבנו התלמידים הם למעשה מכוניות אוטונומיות הנדרשות לבצע משימות בזירה המדמה כביש. בחלק המאתגר של התחרות, המיועד לתלמידי התיכון, נבחנו השנה אלמנטים של נהיגה זהירה, נהיגה זהירה מתקדמת, מרוץ, רעיונות בתחום הזהירות בדרכים, מבחן חוקי נהיגה ושליטה במבנה של רכב במערכת התכנון SolidWorks.

“אני רואה כאן סטודנטים ובוגרים שהשתתפו בעבר בתחרות כאשר היו תלמידים,” אמר פרופ’ משה שהם, העומד בראש המעבדה לרובוטיקה בטכניון. “אילו בחרו להיות נהגי מוניות יתכן שבעתיד הקרוב היו מוצאים את עצמם ללא עבודה, שכן העולם מתפתח לקראת מכוניות אוטונומיות.”

ביאן קבלאן, ראש מועצת בית ג’אן לשעבר, סיפר כי בעקבות ההצטרפות לתחרות רובוטראפיק, הורחב לימוד הרובוטיקה לכל שכבות התלמידים בכפרו. “לימודי הרובוטיקה אצלנו מתחילים כבר בגנים היסודיים,” סיפר קבלאן. “הם נותנים לתלמידים כלים להתפתח בתחומים חשיבתיים שהם מעבר למקצוע עצמו.”

 

יונה ווינבאום, תלמיד כיתה י”א מבית הספר frankel jewish academy במישיגן, סיפר כי הקבוצה התכוננה לתחרות במשך שנה שלמה, שבמהלכה עזבה אותה המורה שליוותה אותה. על התחרות עצמה הוא אמר כי “זה שבוע מרתק, שבו ביקרנו במעבדות כימיה ורובוטיקה בטכניון ובמשרדי מייקרוסופט בחיפה. לא תיארנו לעצמנו את גודל התחרות. זה היה מעבר לציפיות שלנו. אנו לומדים ואנו נשתפר. נחזור בעוד שנה לטכניון – ונהיה טובים יותר!”

 

רשימת הזוכים בתחרות רובוטראפיק 2018:

בקטגוריית בתי ספר תיכוניים

• נהיגה זהירה – אורט ארגנטינה-1
• נהיגה זהירה מתקדמת – טומסק (רוסיה)
• מרוץ – אורט ארגנטינה-2
• רעיונות בתחום זהירות בדרכים – משגב-3 (ישראל) וטומסק (רוסיה)
• מבחן חוקי נהיגה – משגב-1 ומשגב-4 (ישראל)
• ידע במבנה של רכב בסביבת SolidWorks – אורט צ’רניבצי (אוקראינה)

 

בקטגוריית חטיבות הביניים

• מקום 1 בתחרות הכוללת – חט”ב עין מאהל
• בפרויקט רובוטראפיק – אורט אודסה
• בתחרות המירוץ – עין מאהל
• בית הספר הזוכה בפרס החדשנות: הימלפרב בנים ירושלים

 

בקטגוריית בתי הספר היסודיים

• מקום 1 בתחרות הכוללת – שמרית נתניה
• מקום 1 בפרויקט רובוטראפיק – שמרית נתניה
• מקום 1 בתחרות המירוץ – יסודי אלעין

 

בתחרות YTEK

שכבת גיל ג-ד – כפר בארה

שכבת גיל ה-ו – יסודי ב מגאר

שכבת גיל חט”ב – חט”ב בית גן

תמונות של קבוצות זוכות:

בלוח השנה של מדינת ישראל ישנו רק יום אחד בו נעלמת הכיתתיות ועמה התוויות “שמאלני”, “ימני”, “בוגד”, אשר הפכו כה שכיחות בשיח הציבורי בשנים האחרונות. העוינות ביום הזה מֵפָנַה את מקומה לתוגה ועצב. זה היום בו נמחקים המוצא העדתי והשייכות הדתית, ואנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שלמרות שבני אדם שונים זה מזה בעמדותיהם, בצבע עורם,   או בהשקפתם הדתית, כולם כולם הם חלק מהפסיפס האנושי שנוצר במדינת ישראל בשבעים השנים האחרונות.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא אותו יום נדיר בו העצב המעורב בתחושה עמוקה של געגוע והכרת תודה, גוברים על הפלגנות והכיתתיות שהפכו לצערנו לתו-היכר, כה מעיק וכה הרסני, של החברה בישראל.

 

מאז היווסדו, הטכניון היה ועודנו בבואה של אותו פסיפס אנושי מגוון של מדינת ישראל. עוד רגע קט נקשיב בדומיה לשמותיהם של הסטודנטים, חברי הסגל ועובדי הטכניון שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה. השמות הללו משקפים גם הם את הרִקמה האנושית של השבטים שהתקבצו כאן במדינת היהודים, מדינת היהודים היחידה.

מִירָה הֶפְנֶר, שׁמוּאֵל שְׁטֶרְן וצבי שְׁטָרְקְמַן נולדו בפולין,           אַרְיֵה שְטוֹרְפֶר ברומניה, משֶה רַנְדֶל ודוד קֶזְשְטֶכֶר בגרמניה,   דוד מַהַלְאֵל במצרים, אברהם טָבָּח בבולגריה, אליהוּ אַמְסַלֶם בטבריה, סִינַי צִמְחִי בתל-אביב, אֶלִיַדָע בּן-שֶמֶש בירושלים,   רושָן קָשָנִי בפרס.

שניים מהשמות על לוח הזיכרון מאחוריי יוצאי דופן, עבור בִּנְיָמִין שְטָיין וצְבִי מוֹנַש, מלחמת הקוממיות לא הייתה המלחמה הראשונה בה השתתפו.

 

צְבִי (הרולד) מוֹנַש נולד בברלין, ובשנת 1936, בדקה ה-90 ממש, היגר עם הוריו לארצות הברית, שם למד בבית ספר טכני גבוה וסיים אותו בהצטיינות. בפברואר 1943 התגייס לצבא האמריקאי ושירת בחזית איטליה בדרגת קוֹרְפּוֹרָל (רב טוראי), תחילה ביחידת סיור מיוחדת ובהמשך כצנחן. בקרב אנציו הוא הצטיין ועוטר באות הצטיינות לאחר שלכד לבדו קבוצה של חיילים גרמנים. בקרב על כיבוש רומא נפצע קשה ואז חזר לארצות הברית להחלמה. כאשר השתחרר, החליט לעלות לארץ ישראל וללמוד בטכניון. לשם כך אף למד עברית והשתתף בארגון קבוצת נוער שעלתה באוניית מעפילים מצרפת. הוא הגיע ארצה ב-1946 והספיק ללמוד בטכניון שנה אחת. כאשר פרצה מלחמת העצמאות הוא התגייס לפלמ”ח, שירת בחטיבת הראל, ונפל בקרב על  נבי-סמואל  ב-23 באפריל 1948.

 

סיפורו של בִּנְיָמִין (ולטר) שְטָיין דומה. הוא נולד ליד פרנקפורט, ועם עליית הנאצים הוריו הצליחו להוציאו מגרמניה לארצות הברית, כאשר הם ואָחִיו הצליחו שנה לאחר מכן להגיע לארץ ישראל והתיישבו בנהריה. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בנימין התנדב לחיל האוויר של ארצות הברית והשתתף בלמעלה מ-20 גיחות הפצצה מעל גרמניה. עם סיום המלחמה עלה לארץ וכאן נפגש עם הוריו לאחר 12 שנות פרידה.           הוא התקבל לטכניון לפקולטה להנדסה כימית, ובפרוץ מלחמת העצמאות התנדב לחיל האוויר. בנימין נפל בשדה התעופה       בתל אביב ב-6 ביוני 1948.

הם נקבצו ובאו מכל קצוות תבל. מהם חילוניים, מהם מסורתיים, מהם בוגרי ישיבות, אך בסיפור חייהם ישנם שני מְכָנִים משותפים, האחד הרצון להיות שותפים בהקמת מדינת היהודים, והשני המצוינות – “התבלט בכישוריו הטכניים”, “הצטיין במתמטיקה”, “בלט בלימודים וגילה כושר מנהיגות”.

מילים אלו ודומות להן חוזרות ונשנות בסיפורי החיים של כולם. אך חלומם ללמוד בטכניון ולתרום להקמתו של הבית היהודי, נקטע באיבו בסערות הקרב.

לטכניון היה מקום מרכזי בבניית הכוח הצבאי של המדינה שבדרך. העיד על כך דוד בן גוריון במכתב ששלח לאגודת תומכי הטכניון בארצות הברית ב-1948:

“המאבק הנוכחי מדגיש עד כמה חיוניים הנכסים שהטכניון פיתח ב-25 שנות קיומו, המעבדות, הסדנאות, כולם משרתים כעת את המאמץ המלחמתי, כמו גם הספרייה שלו, צוות המורים והעובדים, ובראש ובראשונה, כמעט 2000 המהנדסים שיצאו משעריו, ומאות העובדים המקצועיים שהתחנכו בבית הספר הטכנולוגי שלו. גברים ונשים אלו מחזיקים לא רק במספר גדול של משרות מפתח טכניים ומדעיים בצבא הישראלי, בחיל האוויר ובצי, אלא גם במספר גדול של משימות אחרות הדורשות מנהיגות ויכולות ארגון”.

 

ואכן, לטכניון הייתה תרומה אדירה למלחמת הקוממיות.            עד אפריל 1948, התאריך בו כל הסטודנטים חויבו בגיוס,           רבע מכלל הסטודנטים בטכניון כבר היו בשירות פעיל. כמו גם       130 סטודנטים אשר אומנו בפלמ”ח, או שהיו בתפקידי פיקוד, אשר היוו את גרעין הקצונה של הצבא, שזה עתה הוקם.      השיא היה במאבק על שחרור חיפה בו השתתפו סטודנטים ובוגרים גם בתכנון וגם בלחימה עצמה.

66 סטודנטים, חברי סגל ועובדים נפלו בקרבות, רובם המכריע בשורותיה של חטיבת “כרמלי”, שבינה לבין הטכניון נרקם לאורך השנים קשר מיוחד של רעות, אחווה ודם. סטודנטים של הטכניון שירתו וממשיכים לשרת בחטיבה על גלגוליה השונים לאורך שבעים שנות קיומה של המדינה. לפני חודשים אחדים קיימנו כאן אירוע הצדעה מרגש במיוחד ללוחמי תש”ח של “כרמלי”.

הטכניון, בסיוע הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אף נרתם ליוזמה המבורכת להקים סוף סוף לחטיבה את אתר ההנצחה לו היא ראויה בחֹרְבַת יָרְדָה, שם לחמה החטיבה באחד הקרבות המכריעים בחזית הצפון במלחמת העצמאות. מפקד החטיבה הנוכחי, אלוף משנה פיני יוסף, יספר לנו עוד מעט על עלילות קרב זה.

 

בוגרי מחזור כ’ של הטכניון, הלא הוא מחזור תש”ח, ששרדו את קרבות מלחמת העצמאות, קיבלו בסופו של דבר את תעודות התואר שלהם בטקס שנערך ב-9 במרץ 1949, לאחר שהטכניון, שהיה סגור כמעט שנה שלמה בשל הקרבות, נפתח מחדש. הטקס נפתח בהקראת שירו של המשורר משה טבנקין, “מִסְפֵד”, שהוקדש לחללי מלחמת השחרור:

 

……

“הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.

פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.

עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב – –

בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.

הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,

הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.

הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,

הָיָה הַתָּמִיר בַּדְקָלִים !

נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.

רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.

נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.

אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.

הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.

הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.

הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !

נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.

נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְֹבוֹעַ יָמִים.

נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,

אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.

הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.

הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.

הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,

טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.

לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,

יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –

הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,

הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –

אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ

עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.

הַשְכוֹל מִסְתוֹפֵף בְּעִמְקֵי אָהֳלֵינוּ.

הָיָה בִּנְתִיבֵנוּ הַשְכוֹל כְּעָמִית –

נוֹשֵא בְּכַּפָּיו אֶל חֶשְכַת אֲבֵלֵינוּ

נֵר יָגוֹן, נֵר גָּאוֹן – אֵש-תָּמִיד.”

יהי זכרם ברוך.

 

7 מתוך 12 “מנהיגי התעשייה” בישראל הם בוגרי הטכניון. כך עולה מהרשימה שפרסם משרד הכלכלה לכבוד יום העצמאות ה-70. הרשימה נועדה להוקיר אנשים שתרמו רבות לקידום ענפי התעשייה בישראל, ואותות “מנהיגי התעשייה” יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים באביב במעמד נשיא המדינה. אלה הם 12 הנבחרים:
בוגר הטכניון יוסי ורדי, יזם סדרתי שהתפרסם עם מכירת מירביליס בשנות ה-90 – אחד האקזיטים הגדולים הראשונים בישראל – ונמנה עם מנהיגי תעשיית הסטארט-אפ הישראלית.
בוגרי הטכניון האחים זהר ויהודה זיסאפל, שייסדו עשרות חברות מצליחות ובראשן קבוצת רד. שני האחים שומרים על קשר הדוק עם הטכניון, קשר שגולת הכותרת שלו הייתה הקמתו של מרכז זיסאפל לננואלקטרוניקה בטכניון.
בוגרי הטכניון בני הזוג רים ועימאד יונס, שתרמו רבות לקידומו של המגזר הערבי בעולם התעסוקה. בני הזוג יונס הם מייסדי חברת אלפא אומגה, המפתחת ומייצרת ציוד רפואי בתחומים של ניתוחי מוח וטיפול במחלות נוירולוגיות.
בוגר הטכניון ד”ר שמעון אקהויז, יזם סדרתי שהוביל את פיתוח תעשיית הציוד הרפואי בישראל. ד”ר אקהויז ייסד את לומניס, את סינרון וחברות רבות אחרות, וכיום הוא מטפח סטארט-אפים צעירים בחממת אלון מדטק ונצ’רס.
בוגר הטכניון דן פרופר, מנכ”ל ויו”ר אסם. בנוסף לניהולה של חברת אסם, המעסיקה כיום כ-5,000 עובדים, תרם פרופר רבות לתעשייה הישראלית בתפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים.
חמשת המנהיגים הנוספים הם מייסד חברת ישקר סטף ורטהיימר, מייסד אקרשטיין תעשיות גיורא אקרשטיין, מנכ”לית אינטל ישראל לשעבר מקסין פסברג, מייסד אמדוקס מוריס קאהן ומייסד כתר פלסטיק סמי סגול.

להודעה המלאה של משרד הכלכלה והתעשייה: http://bit.ly/2H4xlbz

 

קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בנתה מכונת “רוב גולדברג” לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
מכונת רוב גולדברג היא מתקן מורכב ככל האפשר לביצוע משימות פשוטות. הסטודנטים ביקשו ליצור מערכת הנדסית המציגה את הישגיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל ובהם אירועים היסטוריים מרכזיים כדוגמת העלייה לארץ, הנחת אבן הפינה לטכניון, הכרזת העצמאות, הקמת הכנסת, בניית המוביל הארצי, הענקת פרסי נובל לחוקרים ישראלים ובניית “אומת הסטארט-אפ”. את הקבוצה הובילו סתיו ילון, סטודנט לתואר שני וסער ניטצקי, סטודנט לתואר ראשון. לדברי סתיו “ניסינו לייצר מערכת מרהיבה שמבצעת פעולות הקשורות להישגיהם של הטכניון ומדינת ישראל. לפרויקט נרתמו סטודנטים רבים מהפקולטה להנדסת מכונות שהשקיעו מזמנם הפנוי את הפרויקט בזמן. המכונה הורכבה בכיתת הלימוד למבוא יצירתי להנדסת מכונות, המכילה את הציוד שנדרש להקמת המיצג המיוחד הזה.”

 

אתר מורשת וטבע של חטיבת כרמלי יוקם על סמך תוכנית של סטודנטית מהטכניון

אתר ההנצחה המרכזי של חטיבת כרמלי יוקם על סמך תוכנית של כרמל מרחב – סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. זאת בעקבות זכייתה של מרחב בתחרות לתכנון אתר מורשת וטבע לחטיבת כרמלי, שנערכה בטכניון בשיתוף עם עמותת חטיבת כרמלי.

בין החטיבה לטכניון מתקיים קשר רב שנים, שתחילתו ב”פלוגת הסטודנטים” – סטודנטים מהטכניון – שהיוו את הגרעין שסביבו צמח גדוד 22 בחטיבה. עם פרוץ מלחמת העצמאות והקמת חטיבת כרמלי הופסקו הלימודים בטכניון והסטודנטים והמרצים נטשו את ספסלי הלימודים והתגייסו בספרייה בקמפוס הטכניון ההיסטורי. רובם התגייסו לחטיבת כרמלי שאך זה הוקמה תחת פיקודו של משה כרמל, מייסד החטיבה.

החטיבה בפיקודו של משה כרמל, ולאחר מכן בפיקודו של  בוגר הטכניון מרדכי מקלף – לימים הרמטכ”ל השלישי של צה”ל – השתתפה בכל הקרבות לשחרור חזית הצפון. היא שחררה ואבטחה את ישובי האזור (חיפה וסביבתה, גליל עליון ועוד) אך ספגה אבדות כבדות – יותר מ-420 נופלים, מתוכם כ-70 סטודנטים וחברי סגל מהטכניון.

לאחרונה, בעקבות ההחלטה על הקמתו של אתר הנצחה מרכזי, פנו נציגי העמותה להנהלת הטכניון, וכך נולד קורס ייעודי שבו פיתחו סטודנטים מהטכניון תכניות לאתר זה. המקום הנבחר הוא חורבת ירדה, אתר שנכבש על ידי לוחמי חטיבת כרמלי בליל ה-18-17 ביולי 1948 בקרב עקוב מדם מול הסורים. באתר, הסמוך ליישוב משמר הירדן, ניהלה החטיבה קרב חטיבתי עז וקשה, שבו נפלו 109 חללים שלה ושל כוחות נוספים. לכן הוחלט שזה המקום המתאים ביותר לתיאור העוז, הגבורה והנחישות של לוחמי החטיבה וכי מקום זו ישמש אתר מורשת והנצחה חטיבתית לחטיבת כרמלי.

בפרס השני זכו דניאל גואטה וטל פיין ובפרס השלישי דניאל גיפש ושירן יובל. שלוש התוכניות הזוכות זיכו את המתכננים – כולם סטודנטים בטכניון – במלגות בסכום כולל של 17 אלף שקל, תרומת קרן אסתי לנדנברג ז”ל, ומועדון רוטרי מוריה-חיפה. הקורס המיוחד התקיים במסגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, בראשותה של פרופ’ נורית ליסובסקי כאחראית אקדמית, בהנחייתן של האדריכליות צופיה רוזנר-סלע ונאוה רגב ובייעוץ של פרופ’ יוסי בן-ארצי, הארכיאולוג ערן מאיר והדוקטורנט אליקים בן-חקון.