חודש: מרץ 2018

פרופ’ משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון גילה מנגנון אשר מהווה את הבסיס למערך העמידות של נגיף ה-FIV, הנגיף שגורם ל”איידס החתולים”

FIV

– מחלת הכשל החיסוני בחתולים – נגרמת על ידי נגיפים הדומים מאוד ל-HIV-1, נגיף האיידס. במחלה זו, העוברת בין חתולים בעיקר באמצעות הרוק, נפגעת מערכת החיסון ואינה מצליחה להתמודד עם זיהומים, עם מחלות ועם התפתחות של תאי סרטן. המחלה אופיינית בעיקר לחתולי רחוב זכרים, הנוטים להיקלע לקרבות ולנשוך זה את זה.

המחלה מתפתחת בשלושה שלבים: שלב אקוטי המאופיין בחום ובנטייה מוגברת לזיהומים פנימיים וחיצוניים; שלב רדום (לטנטי) נטול תסמינים שבמהלכו נחלשת מערכת החיסון בהדרגה ושלב הכשל החיסוני, העשוי להופיע רק לאחר שנים רבות, ובו מערכת החיסון נחלשת עד כדי סכנת חיים. בשלב השלישי עלול החתול למות מזיהומים פשוטים יחסית שלא היו פוגעים בו אילו מערכת החיסון שלו הייתה תקינה.

אף שנגיף ה-FIV אינו מדביק בני אדם, מחלה זו מעסיקה גופים רבים בעולם הן משום הדאגה לחתולים עצמם אך חשוב מכך, עקב ההקבלות הרבות לנגיף האיידס.

למרות המאבק העולמי במגפת האיידס, ממשיכה מחלה זו לגבות אלפי קורבנות מדי שנה. למרות התנגדותם של תאי-הגוף המותקפים, וחרף השימוש בתרופות ייעודיות, מצליח נגיף האיידס, HIV-1, לשרוד ולהתרבות בתא החי ולפתח עמידות הולכת וגוברת.

 

כוחו של נגיף האיידס נובע מהשונות הרבה בגנום שלו, המתאפשרת באמצעות אחד החלבונים אותו הוא מייצר, חלבון  ה”שעתוק לאחור” (reverse transcriptase). הגנום הנגיפי בנוי מ-RNA, אולם חלבון זה יודע “לתרגם” את אותו RNA לדי-אן-איי בכיוון ההפוך מהתהליך הנפוץ בטבע. FIV ו-HIV-1, כמו רטרו-וירוסים אחרים, יודעים “לשתול” את אותו DNA בגנום של המאכסן, כלומר הגוף הנדבק בהם, ובכך לגרום לתא המאכסן לייצר העתקים חדשים של הנגיף. משום חשיבותו הגבוהה להתרבות הנגיף, חלבון זה מהווה בסיס משמעותי לפיתוחן של תרופות חדשות כנגד מחלת האיידס אשר יאפשרו להתגבר על העמידויות השונות שאותם נגיפים ממשיכים לייצר.

כעת, במאמר שהתפרסם בכתב העת PLOS Pathogens, פרופ’-משנה אכרם עליאן וד”ר מיטל גלילי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הראו לראשונה את מבנה החלבון של הנגיף החתולי בצורתו התלת-ממדית. כך הם גילו באמצעותו את מנגנון העמידות של הנגיף לתרופות כנגד חלבון ה”שעתוק לאחור” – מנגנון המבוסס על תצורת כיס סגורה שמונעת קישור של תרופות מסוג NNRTI.

מבנה זה מדגיש עד כמה חלבוני הנגיפים הללו נתונים לשינויים מזעריים המאפשרים לפתח עמידות כנגד תרופות תוך שימור הפונקציונליות של החלבון, דבר אשר לא נצפה עד היום בנגיף HIV-1. לדברי פרופ’-משנה עליאן, “באמצעות מבנה זה ניתן יהיה לפתח תרופות חזקות וספציפיות יותר שיאפשרו להתגבר על העמידויות המתפתחות בקצב מטאורי בנגיף האיידס. אנחנו מקווים שעל בסיס התגלית שלנו יפותחו תרופות ש’יפרצו’ את אותו כיס וכך יאפשרו לאותן תרופות לעכב את התרבות הנגיף בחתולים. מובן שבשל ההקבלות הקיימות בין FIV ל- HIV-1אנחנו מעריכים שהתגלית תסייע גם במאבק באיידס.”

למאמר לחצו כאן

 

 

שמונה ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 20 במרץ 2018, בערב

8 ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 20 במרץ 2018, בשעה 20:00

מטוסים גמישים, בינה מלאכותית, ממשקי אדם-מכונה, ראייה ממוחשבת, תכנון ערים כמכשיר לשינוי חברתי, תקשורת בין חיידקים, שיטות אבחון חדשניות ומבט חדש על לימודי הכימיה – 8 חוקרות מהטכניון יערכו הרצאות מדעיות בנושאים שונים ב-8 ברים בחיפה בסימן יום האישה הבינלאומי. בהרצאות, שיחלו כולן בשעה 20:00, ייחשף הקהל לכמה מהמחקרים הנערכים בטכניון על ידי חוקרות מהפקולטות השונות.

סינקופה  – פרופ’ דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל : “מטוסים גמישים וגמישים יותר“. פרופ’ רווה עוסקת בחקר התופעה האירו-אלסטית בכלי טיס באמצעות כלים חישוביים מתקדמים ובנושאים נוספים הקשורים בתכנון כלי טיס. בהרצאתה היא תדבר על מטוסים ללא טייס המשייטים בגבול האטמוספרה, על תכנון מטוסים קלי משקל, גמישים ויעילים יותר ועל דרכים הנדסיות להתמודד עם האתגרים שמציבה אותה גמישות.

אליס – ד”ר עפרה עמיר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דווידסון: “אנשים ממאדים ומחשבים מנוגה“. ד”ר עמיר מתמקדת בחיבור בין בינה מלאכותית לממשקי אדם-מחשב ומפתחת מערכות חכמות התומכות באנשים, בין השאר בתחומי החינוך והבריאות. בהרצאתה היא תדבר על אי הבנות בין מחשבים ואנשים, על הפער בין ההתקדמות העצומה בבינה מלאכותית וביג דאטה לבין העובדה שמחשבים עדיין אינם מבינים את צורכינו הבסיסיים ועל האפשרות לפתח מחשבים שיבינו אותנו טוב יותר.

מון-שיינרס – ד”ר מירב אהרון מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: “תכנון ערים כמכשיר (יעיל) לשינוי חברתי“. ד”ר אהרון חוקרת את הקשר בין חברה ותכנון, ואחד ממחקריה האחרונים עסק בהשפעת עיר הבה”דים על ירוחם והסביבה. בהרצאתה היא תדבר על המרי האזרחי, הבא לידי ביטוי בעיתונות הכלכלית, בנושא תכנון ערים. היא תציג את הרקע לאותו מרי, את השינוי שהוא מבקש לחולל ואת כל מה שקורה כשסוגיות חברתיות בוערות פוגשות את התכנון העירוני.

נולה סוקס – ד”ר נעמה גבע זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: “התקשורת בין חיידקי המעי וגוף האדם“. ד”ר גבע זטורסקי תדבר על המיקרוביום – חיידקי המעי באורגניזם החי. היא תספר על טכנולוגיה חדשנית שהיא פיתחה, המאפשרת מעקב בזמן אמת אחר המיקרוביום. זאת במטרה להבין טוב יותר את התקשורת בין אותם חיידקים לפיזיולוגיה של האורגניזם. שימו לבהרצאה זו תתקיים בשעה 21:00

בראון – ד”ר שירלי אברג’ל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה: “חושבים כימיה ועל כימיה“. ד”ר אברג’ל תדבר על חשיבה ולמידה, על למידה משמעותית במדעים בכלל ובכימיה בפרט, ועל השאלה מדוע אנחנו שוכחים מה למדנו בשנה שעברה ואפילו את מה שלמדנו לקראת המבחן האחרון.

ליביריה – פרופ’ מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות: “ממשקי מוח מכונה – המוח מאחורי הממשק“. פרופ’ זקסנהויז עוסקת בממשקי מוח-מחשב המאפשרים ערוץ תקשורת ישיר בין המוח והעולם החיצוני, כך שאפשר להזיז סמן על צג המחשב, ולהניע רובוט או פרוטזה ללא הפעלה של הגוף. מערכות מסחריות לא-חודרניות כבר מאפשרות תקשורת למשותקים, ממשקים למשחקי מחשב ושליטה מרחוק. מה העקרונות שעליהם הם מבוססים? האם הם קוראים מחשבות?

הבאר  – פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: “חיידקים, שבבים ומה שביניהם“. פרופ’ סגל עוסקת בכמה כיווני מחקר ובהם טיפולים חדשניים בסרטן, שיטות מהירות וזולות לאבחון רפואי ופיתוח טכנולוגיות המאריכות את חיי המדף של מוצרי מזון. בהרצאתה היא תספר על טכנולוגיות שהיא מפתחת לאבחון מהיר של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. זאת לנוכח תחזית ארגון הבריאות העולמי, הצופה כי בשנת 2,050 תגבה העמידות לאנטיביוטיקה כ-10 מיליון קורבנות בשנה. הטכנולוגיות שמפתחת פרופ’ סגל מבוססות על גידולם של חיידקים על גבי שבבי סיליקון זעירים ומאפשרות התאמה אופטימלית של האנטיביוטיקה למטופל.

אפטר דארק – פרופ’ ליהי צלניק מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי: איך מייצרים עולמות וירטואליים שמרגישים אמיתיים? –  השילוב של מציאות מדומה בחיינו נמצא מעבר לפינה. פרופ’ צלניק מנור תספר על חלק מהטכנולוגיות המשמשות ליצירת מציאות מדומה המרגישה אמיתית.

 

האירוע מתקיים בחסות פרופ’ אילת טל, יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים במדע ובהנדסה.

מומלץ להזמין מקום מראש.

לרשימת הההרצאות:

 

 

יום האישה הבינלאומי: 600 תלמידות תיכון באירוע Tech Women 2018

האירוע שנערך נועד לעודד תלמידות מצטיינות להמשיך ללימודים אקדמיים במדע ובהנדסה. הדוקטורנטית עדי חנוכה מהפקולטה להנדסת חשמל אמרה בכנס: “כדי לשנות את השיח ולעודד סטודנטיות אני מנסחת את המבחנים שאני כותבת בלשון נקבה”

מקיבוץ נען ועד רמת גן, מאשדוד ועד נצרת עילית: כ-600 תלמידות תיכון מצטיינות מכל רחבי הארץ השתתפו היום (ד’) ב-Tech Women 2018 – אירוע שמקיים הטכניון במטרה לעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודים אקדמיים בתחומים המדעיים וההנדסיים. האירוע נערך זו השנה השלישית ברציפות לכבוד יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר בארץ ובעולם, באדיבות הקרן להעצמת בנות ע”ש רוזלין אוגוסט.

כל התלמידות שהוזמנו לכנס לומדות לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה ובתחומי המדע והטכנולוגיה. הן נפגשו עם חוקרות וחברות סגל, עם בוגרות הטכניון ועם סטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד בפקולטות.

בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, עמד אחוז הנשים על 6%: אישה אחת מתוך 17 סטודנטים. במרוצת השנים, ובעיקר בעשור האחרון, גדל מאוד שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון בטכניון והשנה הגיע לשיא של כל הזמנים -40%. שיעור הסטודנטיות לתואר דוקטור גבוה אף יותר: 42%.

במסגרת האירוע שמעו התלמידות הרצאות מדעיות וביקרו במעבדות בשמונה פקולטות הנדסיות ומדעיות בטכניון: הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, הפקולטה לפיזיקה, הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון (מסלול להנדסת נתונים ומידע).

את האירוע פתחו שלוש סטודנטיות לדוקטורט בטכניון ששיתפו את התלמידות בנסיונן האישי ובחוויותיהן בטכניון. אפרת סבח, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, אמרה: “הייתי ילדה סקרנית שאף פעם לא הסתפקה בתשובות ותמיד דרשה הסברים מנומקים. לשמחתי, בבית ובבית הספר הרגשתי שלסקרנות שלי יש מקום, אבל כשהחלטתי להיות פיזיקאית היו אנשים שאמרו לי שזה מקצוע לבנים. זה כמובן לא נכון, ואני שמחה שלא הקשבתי להם. אחרי התואר הראשון בטכניון המשכתי לתואר שני ושלישי, וכיום אני חוקרת בהנחיית פרופ’ נועם סוקר את תהליך היווצרותם של כוכבים כמו השמש שלנו. בטכניון קיבלתי כלים וידע שילוו אותי בהמשך חיי, ולכן אני אומרת: גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו להיות כשתהיו גדולות – הטכניון הוא המקום הנכון להתחיל בו.”

“כשאתן חושבות על מהנדסי חשמל אתן לא מדמיינות אותי, אבל הנה אני – אישה ודוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי,” סיפרה לתלמידות הדוקטורנטית עדי חנוכה, מהפקולטה להנדסת החשמל. היא סיפרה לתלמידות על שני הפרויקטים שאותם היא מובילה בשנים האחרונות: מאיץ חלקיקים זעיר שיוכל לשמש במכשירי רנטגן והקרנה ומערכת לניטור מחלות על סמך תנועת העפעפיים.

“במסגרת לימודי הדוקטורט נסעתי להשתלם באוניברסיטת סטנפורד בארה”ב,” אמרה חנוכה. “האנשים בקבוצת המחקר שאליה הצטרפתי הופתעו לגלות שאני בת ולא בן, ומישהו מהם הוסיף שבנות לא אמורות ללמוד הנדסת חשמל אלא כלכלה ופסיכולוגיה. לכן אני מאמינה שצריך לחנך לא רק את הבנות ולומר להן שהן יכולות להגשים חלומות – אלא גם את הבנים שסביבנו. שיבינו שאנחנו לא נופלות מהם בכישורים וביכולות. אני מתרגלת סטודנטים בפקולטה וכשאני כותבת מבחנים אני מנסחת אותם תמיד בלשון נקבה כדי לעודד את הסטודנטיות שנבחנות – כי למה לכתוב תמיד בלשון זכר?”.

ניצן קרינסקי, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, מפתחת במסגרת מחקר הדוקטורט תאים מלאכותיים המייצרים תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול הסרטני. היא סיפרה על לימודיה במסגרת העתודה האקדמית, על שרותה הצבאי במחקר במכון לרפואה ימית ובניהול פרויקטים בענף המזון בצה”ל ועל ההחלטה להשתחרר מהצבא לטובת מחקר אקדמי בטכניון. “בכל השלבים האלה הייתי חייבת ליזום ולפנות לאנשים כדי להתקדם לשלב הבא. בגלל זה חשוב לי לומר לכן: כדי להצליח להגשים את החלומות שלכן אתן צריכות לעשות מה שטוב לכן, לקחת יוזמה, להתמודד עם האתגרים ובעיקר לא להתבייש.”

 

 

מאריא סאלח מנצרת, מוזיקאית ובתם של שני בוגרי טכניון, התחילה את השנה השלישית במסלול להנדסת מחשבים

מאריא סאלח, סטודנטית במסלול להנדסת מחשבים בטכניון, נולדה בנצרת ונחשפה למוזיקה בגיל אפס. “אבא שלי הוא נגן עוד ובבית תמיד שמעו מוזיקה מסוגים שונים, גם קלאסית וגם אחרת. תמיד היו אצלנו יותר כלי נגינה מבני משפחה.” בכיתה ד’ היא החלה ללמוד נגינה בגיטרה, ושני אחיה הקטנים באו בעקבותיה עם כינור וצ’לו. הכינור והצ’לו עוררו בה רצון לנגן בכלי קשת, ובכיתה ז’ החלה ללמוד לנגן בוויולה. “זה היה מעבר מורכב, כי הוויולה שונה מאוד מהגיטרה, עם מפתח מוזיקלי אחר, אבל אני אוהבת אותה מאוד.” ואכן, היא התמידה וניגנה במשך שנים רבות בקונסרבטוריום “פוליפוני” בנצרת  – מקום המגשר בין תרבויות באמצעות סמינרים בנושאים שונים הקשורים למוזיקה והחברה. היא השתתפה גם בפרויקט אלחאן, שבמסגרתו מבקרים מוזיקאים בגני ילדים ובבתי ספר וחושפים את הילדים למוזיקה קלאסית.

השירה הגיעה מאוחר יותר. “מאז ומתמיד שרתי לעצמי בחדר, אבל רק בסוף י”ב העזתי לעלות על הבמה ולשיר בטקס הסיום.” לאור התגובות החמות היא הופיעה אחר כך גם בימי ההכוון לסטודנטים חדשים בטכניון. “ביום ההכוון האחרון עליתי עם גיטרה ושרתי שני שירים של הזמרת האלג’יראית סועאד מאסי שהכרתי בזכות אמא שלי. מאסי משלבת בין השירה הערבית לשירה המערבית – שילוב שאני אוהבת מאוד.”

כמו הבחירה במוזיקה, גם הבחירה בטכניון היתה טבעית לאור הרקע המשפחתי והחינוכי שלה. “קודם כל, ההורים שלי הם בוגרי הטכניון – אבא למד בפקולטה לפיזיקה ומלמד פיזיקה בתיכון, ואמא היא בוגרת מדעי המחשב (מסלול מערכות מידע) ומלמדת מחשבים.” היא עצמה למדה פיזיקה ואלקטרוניקה בתיכון סנט ג’וזף אל מוטראן בנצרת, שם גם השתתפה במועדון הדיבייט. “בעקבות הדיבייט חשבתי גם על לימודי משפטים, אבל הרגשתי שעל משפטים אני יכולה בינתיים לוותר ועל מדע ואלקטרוניקה לא, אז בחרתי בטכניון. אני לא שוללת אפשרות ללמוד משפטים בהמשך ואולי לחבר בין העולמות האלה.”

זו השנה השלישית שלה בלימודי תואר ראשון במסלול הנדסת מחשבים – מסלול משותף לפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב. “ההתחלה הייתה ממש קשה, בכלל לא דומה ללימודים בתיכון. קיבלתי לפעמים ציונים מאוד מאכזבים אבל התמיכה המשפחתית עזרה לי מאוד, וכמוה התמיכה של אנשים בטכניון, כמו פרופ’ יוסף ג’בארין. למדתי איך לארגן את הזמן, מתי לוותר על שינה בלילה, וכיום אמנם עדיין קשה, אבל התרגלתי. התרגלתי גם לשבת ולהתרכז במשך שעות. בסופו של דבר אני אוהבת כל מה שאני לומדת וזה נותן לי המון מוטיבציה.”

עומס הלימודים בטכניון לא משאיר לה הרבה פנאי אבל למוזיקה, לגיטרה ולוויולה היא תמיד מוצאת זמן – בחדר, בנגינה על הדשא בלב הקמפוס ובערבי ג’אם הנערכים בטכניון. “סבא שלי לימד אותי שאי אפשר בלי מוזיקה, וזה נכון. עבורי היא הכל – היא מרגיעה אותי, מאפשרת לי לבטא רגשות. אני מקווה למצוא גם זמן להתנדב, כי בעבר התנדבתי בעמותה של אנשים עם מוגבלויות, וזה משהו שמאוד חשוב לי.”

היבא עבוד משפרעם החלה ללמוד בטכניון בגיל 16 כי הלימודים בתיכון שעממו אותה

באמצע כיתה ט’ ניגשה היבא עבוד למורה שלה למתמטיקה ואמרה לו שסיימה ללמוד את כל החומר לבחינה בחמש יחידות מתמטיקה. ברצינות? הוא שאל, והיא ענתה בחיוב. לאחר שבדק ומצא שאכן, הילדה מוכנה, הוא השיג אישור מיוחד ממשרד החינוך, והיבא ניגשה בסוף כיתה ט’ למבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה וב-5 יחידות פיזיקה. בכיתה י’ היא סיימה את שאר בחינות הבגרות במסגרת אקסטרנית, השלימה פסיכומטרי בציון 738 והחלה ללמוד בטכניון – לא בנוער שוחר מדע אלא כסטודנטית מן המניין בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

הטכניון כמובן לא עשה לה הנחות בתהליך הקבלה, אולם כדי לאפשר לה להתחיל ללמוד באקדמיה בגיל צעיר כל כך (16) נדרשו לה אישורים מיוחדים, ובכך סייעו לה באופן אישי שר החינוך נפתלי בנט – שהגדיר אותה בשיחה אישית כ”האיינשטיין הבא של ישראל” – ומנהל אגף החינוך לערבים עבדאללה ח’טיב.

היבא עבוד נולדה בשפרעם בשנת 2000 ולמדה בבית הספר הקתולי אל אוסקופיה. כבר בכיתה ח’ זיהה מנהל בית הספר פארוק פרהוד את יכולותיה החריגות. במקביל ללימודים בחטיבת הביניים ובתיכון היא החלה להשתתף בפעילויות נוער שוחר מדע בטכניון ובתוכנית הפיזיקה “מדע חישובי” במכון דוידסון.

גם הלימודים בטכניון לא ממש קשים עבורה, ובכל זאת היא הפסיקה ללמוד בלט אחרי שבע שנים רצופות – כי “בכל זאת צריך להשקיע כאן המון שעות.” בשנה שעברה כבר קיבלה תעודת “מצטיין נשיא” מנשיא הטכניון, והשנה התקבלה לתוכנית המצוינים של הפקולטה להנדסת חשמל. תוכנית “מצוינים באמ”ת (אלקטרוניקה, מחשבים, תקשורת)” נועדה לדרבן סטודנטים מצוינים למצות את יכולותיהם, לעסוק במחקר כבר במסגרת התואר הראשון ולטפח כישורים שישמשו אותם בעתיד באקדמיה ובתעשייה. כל סטודנט מקבל ליווי מיועץ אישי מצוות המחקר ויכול לעצב במידה מסוימת את מערכת הקורסים שלו. במסגרת התוכנית משתתפת היבא עבוד במחקר במעבדתו של פרופ’-משנה שחר קוטינסקי, חבר סגל בפקולטה. גם העתיד, מבחינתה, נמצא באקדמיה.

חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

חוקרת את אוכלוסיית החיידקים שבמעיים ואת השפעתה על גופנו

אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. אוכלוסייה זו, הנקראת מיקרוביום, משפיעה עלינו כבר בלידה, והמיקרוביום של תינוקות שעברו בתעלת הלידה שונה מזה של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.

למיקרוביום תפקידים שונים ומפתיעים בעולם החי. פילים, למשל, אוכלים את הצואה שלהם כי היא מספקת להם עושר חיידקי שלא ימצאו בשום מקום אחר. הדיונון מסתווה באמצעות חיידקים המייצרים אור על גופו וכך מסתירים את צלו מטורפיו. המיקרוביום משפיע עמוקות גם עלינו, בני האדם, שכן הוא מעורב הן בשמירה על בריאותנו והן בשלל מחלות ובהן סוכרת, סרטן והשמנת יתר. הוא משפיע אפילו על מצב הרוח.

השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון עומדת במוקד המחקר של ד”ר נעמה גבע זטורסקי, חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).

 

ד”ר גבע-זטורסקי, 39, נולדה במושב אומץ שבעמק חפר וגדלה ב”המון מקומות בעולם”. כבר בילדותה, עוד לפני שידעה מה פירוש המילה “ביולוגיה”, אהבה לאסוף עלים ולהתבונן בחלזונות ובבעלי חיים אחרים. כשהחלה ללמוד ביולוגיה גילתה כי אפילו חיידקים מתקשרים ביניהם ועם הסביבה, ותקשורת זו הפכה לימים למוקד המחקר המדעי שלה.

“כולנו יודעים שיש בגוף שלנו המון תאים,” אומרת ד”ר גבע זטורסקי,” אבל חשוב להבין שלחיידקים אלו תפקידים מאוד חשובים לבריאותינו ועל כן, עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת (co-evolution).”

דרכה האקדמית החלה בתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובתואר שני ושלישי במכון ויצמן. בתארים המתקדמים עסקה בתגובות של תאי סרטן לתרופות ובפיתוח שילובי תרופות אנטי-סרטניות יעילים יותר, ובהמשך נכנסה לתחום המחקר הנוכחי – השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. בדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” לשנת 2012. עד הצטרפותה לטכניון היא עבדה במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד. לאחרונה זכתה במלגת אלון – מלגה יוקרתית שנועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים באוניברסיטאות בישראל – ונבחרה כ”עמיתת חורב” במסגרת תוכנית הטכניון למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב- Science ובכתבי עת מובילים אחרים, הראתה ד”ר גבע-זטורסקי כי הקשרים בין המיקרוביום למערכת החיסון משפיעים באופן דרמטי על תפקודה של מערכת זו. בתקופת שהותה בארה”ב פיתחה, לדבריה, “טכנולוגיה חדשה המאפשרת לנו לעקוב אחר המיקרוביום באורגניזם החי בזמן אמת. הטכנולוגיה הזאת מציגה לנו ‘בשידור חי’ את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופנו.”

בשיטה שפיתחה מתבוננת ד”ר גבע-זטורסקי בחיידקים ובתאי המערכת החיסונית ולומדת את הקשרים ביניהם. בניסויים במודל עכבר היא הראתה את חשיבות חיידקי המעיים בהתפתחות מערכת החיסון. “כשאנחנו מוסיפים לאורגניזם חיידקים מתאימים, מערכת החיסון שלו מתפתחת ומתחזקת. זה מזכיר כמובן את ההתפתחות של מערכת החיסון של התינוק בתגובה לנוכחות חיידקים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות.”

ד”ר נעמה גבע זטורסקי תרצה בפאב נולה סוקס על התקשרות בין חיידקי המעי וגוף האדם, באירוע “מדע על הבר” בסימן יום האישה הבינלאומי שיתקיים ב-20.03.2018.

להרצאתה של ד”ר גבע זטורסקי בנושא המיקרוביום:

 

 

הטכניון מברך את מייסדי קבוצת אורמת, אנשי חזון ועשייה וממובילי התעשייה הישראלית, על זכייתם בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום התעשייה, וגאה בתרומתם הרבה לתעשייה ולחברה בישראל.

בני הזוג ברוניצקי תומכים כבר שנים רבות בחזון היזמות בטכניון ובחינוך דור ההמשך של היזמים הטכנולוגיים בישראל. “מרכז ברוניצה ליזמות” בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון הוקם בתרומת בני הזוג בשנת 2006 במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את התעשייה המקומית. זאת באמצעות הקמתן של חברות הזנק על ידי סטודנטים ובוגרי הטכניון.

השילוב בין ידע וחינוך אקדמיים לבין התנסות מעשית וחיבור לתעשייה מספק לסטודנטים בטכניון כלים לפיתוח רעיונות, להקמת חברות הזנק ולקידום היזמות הפנים-ארגונית בחברות גדולות. תוכנית BizTEC, המתקיימת במסגרת מרכז היזמות בטכניון, ליוותה את הקמתן של יותר מ-130 חברות הזנק שגייסו יותר מ-300 מיליון דולר. לאחרונה, אף תרמו בני הזוג ברוניצקי מלגות נוספות לסטודנטים שפיתחו מיזמים מבוססי חומרה.

יהודה הוא חבר בקורטוריון הטכניון – חבר הנאמנים של הטכניון. יחד עם דיתה הם תורמים רבות מזמנו לליווי סטודנטים בראשית דרכם היזמית.
בשנת 2007 העניק הטכניון לדיתה וליהודה ברוניצקי תואר “דוקטור לשם כבוד” על תרומתם “לפיתוחה של תעשיית טכנולוגית העילית בישראל ועל פיתוח טכנולוגיות חדשניות להפקת אנרגיה ממשאבים בלתי מתכלים – מאנרגיית השמש ועד לפסולת חקלאית”.

יהודה ברוניצקי גדל בעיר דרוהוביץ’ שליד לבוב (כיום באוקראינה). את דיתה, ילידת שכונת בורוכוב בגבעתיים, פגש בצעדת ירושלים בתחילת שנות השישים. ב-1965 הקימו השניים את אורמת, שפיתחה טורבינות לייצור חשמל ושורה של המצאות נוספות בתחום האנרגיה. לדברי יהודה, “דיברו אז על כך שבארץ אין נפט וצריך אנרגיה, אז דיתה רעייתי ואני מכרנו דירה בירושלים והקמנו את חברת אורמת.” בני הזוג ברוניצקי מילאו תפקיד מרכזי בהכשרת דורות של יזמים טכנולוגיים ובהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ. הם הובילו את אורמת למעמד של חברה גלובלית המעסיקה כ-1,200 עובדים ומכירותיה מסתכמות ביותר מחצי מיליארד דולר בשנה.

 

הפרויקט הזוכה באולימפיאדת הביוטכנולוגיה הראשונה לתלמידי תיכון שנערכה בטכניון:

הזוכה היא חוה הרמן, תלמידת י”ב באולפנת חורב בירושלים;

גמר האולימיפיאדה התקיים כמיזם משותף של הטכניון ומשרד החינוך

 

חוה הרמן, תלמידת י”ב מאולפנת חורב בירושלים, זכתה במקום הראשון באולימפיאדה הארצית הראשונה לביוטכנולוגיה שנערכה בשבוע שעבר בטכניון. התלמידה השתמשה בחיידקים מהונדסים כחיישנים (ביוסנסורים) לזיהוי חומרים משבשי DNA, המסוכנים לאדם, במי שפכים.

יום השיא של האולימפיאדה התקיים בטכניון ביום שני, 26 בפברואר. זאת האולימפיאדה הראשונה מסוגה בישראל והיא נערכה בחסות הטכניון בסימן 70 שנה למדינת ישראל. את התהליך ואת אירוע השיא הובילו מטעם הטכניון פרופ’ אילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ויו”ר ועדת המקצוע לביוטכנולוגיה, ומטעם משרד החינוך מפמ”רית ביוטכנולוגיה יהודית דסקלו. “זהו יום השיא לאחר עבודה ממושכת ומאומצת של תלמידים ומדריכים,” אמרה פרופ’ פישמן. “בתהליך הזה למדתם לא רק על ביוטכנולוגיה אלא גם על התמודדות עם קשיים, על יצירתיות, על עבודת צוות ועל הצגת פרויקטים. אני רוצה להודות ליהודית דסקלו שיזמה את האולימפיאדה, להנהלת הטכניון שנרתמה מיד לקידום הרעיון, ולמורים שלכם שזורעים בכם עניין וידע ומדליקים ניצוץ בעיניכם.”

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בירך את התלמידים ואת המורים ואמר: “מה שיפה בתחרויות כמו זאת אינה העובדה שיש בהן מנצחים אלא שהן גורמות למשתתפים להשיג את הכי טוב שהם יכולים. אנחנו בטכניון מתמחים בזה – להוציא מכל סטודנט את הטוב ביותר שהוא יכול. הטכניון הוא מקום של הצטיינות במחקר ובהוראה אבל יותר מכך, הוא קמפוס פעיל ותוסס, עיר שלמה שיש בה תרבות וספורט ומסיבות ואפילו פאב. החיים הסטודנטיאליים חשובים לנו מאוד, ולכן אנחנו גאים להיות במקום הראשון בעולם בהכשרת סטודנטים לעולם הדיגיטלי, אבל גם במקום הראשון בישראל בתחרויות הספורט האקדמיות כבר כמעט 40 שנה.”

לאחר מכן התקיימו ההרצאות הבאות:

כיצד מהנדסים רקמה? – פרופ’ מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון;

CRISPR: העתיד כבר כאן – יומירן ניסן, אוניברסיטת תל אביב;

פיתוח תרופות חדשניות מבוססות ביו-ננוטכנולוגיה – ד”ר מור גולדפדר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון.

“ידוע שישראל היא אומת הסטארט אפ,” אמרה פרופ’ מחלוף, “אבל כיום אנחנו מובילים גם בעולם הביוטק – יישום של ידע ביולוגי לפיתוח תעשייתי. זהו שילוב של הייטק, הנדסה ומדע שבמסגרתו נערכים מחקרים רב-תחומיים שמובילים לפיתוח תרופות חדשות ופתרונות אחרים המשנים את חיינו. אני מקווה שרבים מכם יגיעו בהמשך לטכניון בכלל, ולפקולטה שלנו בפרט.”

חוה הרמן מאולפנת חורב, שזכתה במקום הראשון בתחרות, תקבל מימון מלא של שכר לימוד לשנת הלימודים הראשונה בטכניון. בפרויקט שהגישה לתחרות היא השתמשה בחיידקים מהונדסים כך שישמשו כמולקולות חישה לזיהוי חומרים גנוטוקסיים במי שפכים. חומרים גנוטוקסיים הם חומרים המשבשים את ה-DNA ולכן סכנתם רבה. לדבריה, “כבר מכיתה ד’ אני מתעניינת מאוד במדע ובטכנולוגיה, ובערב המגמות שהתקיים באולפנה בסוף כיתה ט’ שמענו על המגמה מפיה של רכזת התחום בבית הספר, תמר מנחמוב – ומיד היה ברור לי שאלמד בה.”

 

הם רק חלק מהפרויקטים שהציגו סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון ביריד לפיתוחים חדשניים ויצירתיים המבוססים על תכנון באנדרואיד וב- IoT

יריד פרויקטי הסטודנטים השנתי של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון התקיים לאחרונה והוצגו בו פיתוחים של סטודנטים מהמעבדה לפיתוח מערכות ותוכנה(SSDL) . ביריד, שהתמקד בפיתוח תוכנה ב IoT ואנדרואיד, הציגו כ-25 קבוצות סטודנטים את הפרויקטים שפיתחו.

הסטודנטים אמאני שחאדה, מרח גומייד ומוחמד סמאר פיתחו את Chessuino – לוח חכם המלמד שחקנים מתחילים איך לשחק שחמט. לדבריהם, “רצינו לאפשר לאנשים ללמוד לא על מסך אלא על לוח אמיתי, וכך פיתחנו את הפלטפורמה הזאת. כאשר השחקן מרים את אחד הכלים, הלוח מציג לו את כל הצעדים החוקיים האפשריים של הכלי הזה. אם הוא מתקשה, הוא יכול גם לבקש רמז לגבי המהלך הטוב ביותר.”

 

מעין שובל, שגיא פדואל ואביחי יפת פיתחו את HearMe – אפליקציה לתרגום דיבור לשפת הסימנים. האפליקציה מאפשרת לאנשים כבדי שמיעה למצוא בסביבתם הקרובה מתנדבים השולטים בשפת הסימנים ומוכנים לעזור. בנוסף, האפליקציה מתרגמת טקסטים בשפה טבעית לתמונה בטלפון החכם המציגה את המילה בשפת הסימנים.

 

יאן איצקוביץ, ליטל כהן וחן לייבוביץ פיתחו את SushEat – מכונת סושי חכמה לשימוש ביתי ועסקי. המכונה נשלטת באפליקציה, מתקשרת בבלוטות’, פועלת באמצעות מנועים ומקושרת לענן. “אתה בוחר את סוג הסושי הרצוי באפליקציה והמכונה מגלגלת לך את המנה,” אומר יאן – “עשינו הכל בעצמנו, הלחמות, ניסורים, הרכבת המערכת וכמובן כל מה שקשור למיחשוב.”

קבוצה אחרת פיתחה את SmallTalk – אפליקציה מבוססת מיקום לניהול קשרים חברתיים בעולם האמיתי. גיא, סטודנט בצוות, מסביר כי “אנחנו רוצים לעודד אנשים ליזום היכרויות חדשות. המחסום העיקרי ביצירת קשרים כאלה הוא הביישנות, וכאן האפליקציה נחלצת לעזרתנו. לכן אנחנו מכנים אותה The Shy Guy Ultimate tool  – העוזר האולטימטיבי לאדם הביישן. המשתמש יכול לראות באפליקציה מי נמצא בקרבתו, לשלוח הודעת ‘היי’ ולחכות לתגובה. חשוב להדגיש שהמטרה שלנו אינה לעודד שיחה בסמארטפון אלא להיפך – לאפשר לשני אנשים להיפגש ולדבר ממש, וכך להפוך את הטלפון הנייד שנמצא איתנו בכיס למקור של קשר.”

 

BizOn SRB – Smart Recycle Bin היא מערכת פחי מחזור חכמה המעודדת תרבות מחזור בעולם המודרני. המערכת יודעת לכוון את המשתמש לפח המיחזור הקרוב ביותר באזור ולזהות את סוג המיכל המופקד בה – פחית, בקבוק פלסטיק או בקבוק זכוכית. המערכת ממיינת לבדה את המיכלים. הזיהוי מבוצע הן על פי שקיפות המיכל והן על פי משקלו, והמשתמש יכול לבחור אם לקבל את הפיקדון על המיכל או לתרום אותו לנזקקים.

 

פיתוחים נוספים שהוצגו ביריד הם מערכת חכמה לניטור פחי אשפה ולפינויים, מערכת לשליטה במכונית מרוץ אוטומטית, מערכת לקידוד טקסט אלקטרוני לכתב ברייל, מערכת אוטומטית לסידור לוח מבחנים, מערכת רמזורים חכמה לניהול תעבורה בעיר, אפליקציה לניהול אבדות ומציאות, אפליקציה לאיתור בייביסיטר זמין, מערכת בישול אוטומטית למטבח בבית החכם ומכשיר המסייע לילדים ללמוד לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר.

הקורס שבו השתתפו הסטודנטים הוא בהובלת איתי דברן בשיתוף עם חברת מיקרוסופט, המתרגלים: בוריס ואן סוסין, מרינה מינקין, ניצן פרי חדש ולינה מדלג’.

BizOn SRB – Smart Recycle Bin היא מערכת פחי מחזור חכמה המעודדת תרבות מחזור בעולם המודרני

SushEat – מכונת סושי חכמה