כרואן חלבי ומוקט פוטנה הם הזוכים במרוץ הטכניון הרביעי
כאלף ומאתיים חברי סגל, סטודנטים, עובדים ובוגרים. השתתפו במרוץ הטכניון הרביעי שהתקיים היום (רביעי) בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון ואס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון נמרוד הרני.
ראשון חצה את קו הסיום מוקט פטנה ממכון וינגייט, בתוצאה של 16 דקות, 56 שניות ו-7 עשיריות.
מבין הנשים הגיעה ראשונה כרואן חלבי מהטכניון, בתוצאה של 19 דקות, 21 שניות ו-2 עשיריות.
מנכ”ל אס”א טכניון בוריס בייטמן אמר כי “המרוץ הוא אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE, שמטרתם לקדם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון. ספורטאי הטכניון מובילים בתחרויות אס”א במשך עשורים רבים, ולצד הספורט התחרותי אנחנו מקיימים מגוון פעילויות שנועדו לקדם את בריאותם של הסטודנטים ואת הנאתם בקמפוס.”
אל הרצים, עליהם נמנו עד כה סטודנטים, עובדים, חברי סגל ונציגי חברות הייטק, הצטרפו השנה לראשונה גם בוגרי טכניון, שנרשמו למרוץ דרך ארגון הבוגרים של הטכניון.
“מרוץ הטכניון הוא כבר עניין של מסורת,” אמרה זהבה לניאדו, סמנכ”לית התפעול בטכניון. “זה אירוע עממי שמטרתו לחבר את אוכלוסיית בית הטכניון ולקדם פעילות ספורטיבית בקמפוס.”
תעופה, חלל, רפואה ואבטחת סייבר בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל
כנס IACAS התקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון
פרופ’ אפרים (אפי) גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי, זוכה הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע”ש מאיר חנין. צילום: עזרא לוי
“כלים שפותחו לטובת הנדסת חלל עשויים לתרום רבות להבנה רפואית ולשיפור טיפולים רפואיים”, כך אמר פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS) שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון. פרופ’ גוטמרק, שהשלים בטכניון את שלושת תאריו האקדמיים, הוא כיום פרופסור להנדסת אוירונוטיקה וחלל ולרפואת אף-אוזן-גרון באוניברסיטת סינסינטי וחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. הוא דיבר על יישומים ביו-רפואיים של תגליות בחקר אוירונוטיקה ובהם טיפול חדשני בדום נשימה בשינה וניתוח מהפכני להשבת הדיבור לאנשים שלא יכלו לדבר במשך עשרות שנים. “הפרדיגמה הרפואית המסורתית”, אמר פרופ’ גוטמרק, “גורסת שתפקודו של איבר נגזר מצורתו, ולכן אם הצורה משתבשת ואי אפשר לשחזר אותה אין אפשרות לתקן את הנזק. אנחנו מבינים כיום שהדבר אינו נכון – למשל במקרה של פגיעה חמורה במיתרי הקול. בעבר נהוג היה להניח שתפקודם של מיתרי הקול תלוי בגמישותם, ואובדן גמישות זו הוא תהליך בלתי הפיך. אנחנו הראינו שהפרדיגמה הזאת שגויה ושאפשר להחזיר את מיתרי הקול לתפקוד על סמך עקרונות אווירודינמיים של הפרדת זרימה ואוירו-אקוסטיקה. האפשרות לרתום עקרונות אווירודינמיים לעולם הרפואה פותחת אפשרויות רבות ומרתקות.”
פרופ’ גוטמרק קיבל בכנס את הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע”ש מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האוירונוטיקה והחלל.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הצטרף לדבריו ואמר כי המדע נעשה אינטר-דיסציפלינרי יותר ויותר וכי הטכניון פיתח מודל המבוסס על מרכזים ומכונים בין-תחומיים המהווים מודל לאוניברסיטאות בעולם.
את הכנס פתח משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס ה-58. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל”מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי F-35 בוושינגטון.
אלוף (מיל’) עמוס ידלין, ראש אמ”ן לשעבר, סקר את “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת” בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור.
דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יצחק פרנקל
אסתי פשין, המובילה את מערך הסייבר בתעשייה האווירית, דיברה על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה. “מטוס הסילון המודרני הוא מרכז מידע מעופף,” אמרה פשין, “ופגיעותם של כלי טייס בהקשר של סייבר כבר הודגמה בעבר. מתקפות סייבר עשויות להוביל לתרחישים מסוכנים מאוד כגון עדכונים כוזבים לצוות הטיסה, החדרת פאניקה בקהל הנוסעים, שתילת תוכנה זדונית במטוס, שיבושים בטיסה ויצירת מטוס וירטואלי המטעה את תחנות הבקרה הקרקעיות. בנושא מורכב כל כך דרוש שיתוף פעולה ברמה הלאומית. חשוב ללמד את הטייסים איך המטוס עובד מבחינת סייבר. חשוב שהציבור הרחב ידע גם הוא שבשנים הקרובות הרגולציה בנושא הסייבר בטיסות תתהדק כי אין ברירה.”
בוגר הטכניון ואדים ליידרמן תיאר את הטמעתו של ה”דרימליינר” (בואינג 787) בחברת אל על. “עולם התעופה הולך לעבר גמישות תפעולית, טווחי טיסה ארוכים וצמצום עלויות תפעול ו”דרימליינר” הוא פאר הטכנולוגיה גם בהיבטים האלה. הכנסתו לשימוש באל על הייתה תהליך ארוך ומורכב שהיווה עבורנו הזדמנות לבחון ‘פרות קדושות’ ולפרוץ חסמים מחשבתיים.”
סא”ל ארז עזר מחיל האוויר הציג את האתגרים שבהתאמתו של מטוס הקרב החמקן F-35 (“אדיר”) לצורכי חיל האוויר הישראלי. לדבריו, “המטוס הזה הכניס אותנו לדור המטוסים החמישי וישראל היתה המדינה הראשונה מחוץ לארה”ב שהגיעה לשימוש מבצעי בו. ביום שהמטוס הגיע לכאן הוא עלה לאוויר לצד מטוסים אחרים – תוצאה של חודשים רבים של הכשרת צוותים ואימונים בסימולטורים.”
במסגרת מושב ייחודי של פרויקטים תעשייתיים, הכנס נתן במה להרצאות המציגות מהפכה בעולם התעופה: משה עטר מהתעשייה האווירית הציג את האתגרים של תהליך קבלת ההסמכה ופיתוח הטכנולוגיה עבור מטוס מטען ללא טייס; עומר בר יוחאי ממקימי חברת Eviation Aircraft תיאר פיתוח מטוס חשמלי לטווחים בינוניים עבור התעופה האזרחית; אייל רגב מחברת ParaZero – Drones Safety Systems נתן סקירה מקיפה בנושא פתרונות בטיחות בתחומי הטיסות הבלתי מאוישות והטיסות האוטונומיות.
הכנס הפגיש את טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בעולם האוירונוטיקה והחלל. הוצגו במסגרתו שבע הרצאות מליאה מפי מומחים בעלי שם עולמי וכ-120 מאמרים מדעיים שמקורם ב-14 מדינות שונות בעולם, ביניהם מחקרים ופיתוחים מגוונים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר חקלאות מדויקת והנעה חשמלית.
לראשונה התקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארט-אפ ומיזמים בנושאי תעופה וחלל, ובו הציגו בין היתר החברות NewRocket שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג’ל; NSLcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVector המפתחת קונספט חדש למסוקים.
לראשונה התקיים בכנס גם פאנל לדיון בנושא מיזמי החלל החדשים, New Space, וקשרי הגומלין עם האקדמיה בארץ.
במסגרת הכנס התקיימה גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון. בפרויקט המחקר זכה הסטודנט דוד קייסר מהפקולטה להנדסת מכונות (בהנחיית פרופ’ דוד גרינבלט) ובפרויקט התכן זכה צוות משותף של סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי (בהנחיית דרור ארצי).
בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האוירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-550 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באוירונוטיקה וחלל בישראל, ביניהם: משרד הביטחון וצה”ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, תעש מערכות ואלביט מערכות, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון.
דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יצחק פרנקל, הודה לצוות הפקולטה על ארגון האירוע.
שניהם יקבלו מלגה מלאה לשנת לימודים בטכניון. גמר הכימיאדה התקיים בטכניון ב-22 במרץ
בתמונה הזוכים עם מנהלי התכנית. מימין לשמאל: שורה תחתונה: אביטל להב, איזנה ניגל אטינגר, זאב גרוס, הלל שוחט, רון רפאלי, נועה קרסק,חן גלשטיין. שורה עליונה: רז לוטן, שחר הסלטון, מקסים מורשין
ב-22 במרץ התקיים בטכניון גמר הכימיאדה – התחרות הארצית בכימיה לתלמידי תיכון. הפרס בתחרות הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית לשנת הלימודים הראשונה בטכניון (תלמידי י”א יקבלו מלגה לפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בלבד). המלגות מדורגות על פי הזכייה: מלגה מלאה לזוכים במקום הראשון, 75% מלגה למקום השני ו-50% מלגה למקום השלישי.
במקום הראשון מקרב תלמידי י”ב זכה רז לוטן מחמד״ע – מרכז לחינוך מדעי ובית הספר עירוני א׳ בתל אביב. במקום השני והשלישי בהתאמה זכו חן גלשטיין מהריאלי העברי בחיפה ומקסים מורשין משבח מופת. מקרב תלמידי י”א זכו הלל שוחט מתיכון ליד האוניברסיטה ירושלים (מקום ראשון), רון רפאלי מקרית חינוך ע״ש בן גוריון בעמק חפר (מקום שני) ונועה קרסק מתיכון אחד העם בפתח תקוה (מקום שלישי). בתעודת הצטיינות זכה שחר הסלטון ממקיף א׳ בבאר שבע.
בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ’ זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, שהנחה את אירוע הגמר, ולהיבטים הניהוליים והפדגוגיים אחראים ד”ר אביטל להב וד”ר איזנה ניגל אטינגר. לשלב הראשון של התחרות ניגשו כ-6,000 תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 27 מהם. באירוע הגמר בירכו אותם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ נעם אדיר ומנכ”ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד.
פספסתם את מפגש המתעניינים האחרון? עוד לא מאוחר להירשם לתואר ראשון בטכניון!
הטכניון מגיע לת”א ב-9.4.
מחכים לכם בקמפוס הטכניון בשרונה, ת”א. הקליקו על התמונה והירשמו:
הזוכים יוליאן פרלשטיין, ריאן פורתי, אביחי עוז, סמבירא נחום וגבי אלברג עם ראש המרכז לחקר העיר והאזור פרופ’ שמאי אסיף ויזמית T2Arch מעיין פדידה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. צילום: גל המרלך
בשבוע שעבר התקיימה בטכניון תחרות היזמות הראשונה מסוגה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
בשבוע שעבר התקיימה תחרות היזמות הראשונה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הקאתון T2Arch נמשך 54 שעות רצופות שבמהלכן עבדו יחד סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון על פיתוח מיזמים בתחום האדריכלות, העיצוב והבנייה.
הקבוצה המנצחת, Wall-E, קיבלה בעקבות הזכייה כרטיס כניסה אוטומטית לתוכנית היזמות היוקרתית ביזטק BizTEC המתקיימת בטכניון וכרטיסי טיסה לחול לכל הצוות. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה לניתוח יעילות אקלימית של מבנים קיימים על סמך נתונים המתועדים על ידי הטלפון החכם. הסימולציה האקלימית והניתוח הנלווה אליה מבוצעים על ידי יישום בענן והמשתמש מקבל תוצאות מפורטות. השירות החדשני מיועד להחליף את הניתוח המסורבל והיקר המבוצע כיום, ומיועד לתת מענה לצרכים רגולטוריים בארה”ב, באיחוד האירופי ובסין.
בתחרות התמודדו קבוצות רבות ומגוונות ואלה כמה מהפרויקטים שהוצגו בה: רובוט-רצף, אדריכלות קינטית, שימוש במשחקי מציאות מדומה ליצירת פרוגרמה אדריכלית, מסנני רעש לאתרי בנייה, שקעי חשמל ניידים ועוד מיזמים נוספים.
אירוע הגמר של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” התקיים החודש בטכניון
אירוע הגמר של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” התקיים החודש בטכניון
מאות תלמידים השתתפו באירוע הגמר של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” שהתקיימה בטכניון ב-19 במרץ 2018. התוכנית מקדמת את המדע בקרב בני הנוער באמצעות למידה, פרויקטים ותחרויות בתחום השימוש במים ומטפחת גם שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בציבור הישראלי. התוכנית מתקיימת בחסות משרדי החינוך והכלכלה, רשות המים, הטכניון, התעשייה ותאגידי המים בישראל וארגון “רוטרי” העולמי, ולאחרונה זכתה במקום הראשון מבין 1,160 תוכניות חינוכיות דומות ברחבי העולם בתחרות של רוטרי העולמית.
פרופ’ אלכס פורמן, ראש המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, שיבח את התלמידים על שנה שלמה של השקעה בפרויקטים רלוונטיים ועל הצגת פתרונות לבעיות ממשיות. ד”ר אמנון שפי, מייסד חברת Hi-Teach המפעילה את התוכנית, הודה לטכניון על אירוח האירוע ועל ליווי הפרויקטים והסביר כי התוכנית מעניקה לתלמידים הזדמנות להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי.
המרצה הראשי באירוע, עמי איילון, דיבר עם התלמידים על החדשנות הישראלית בתחום המים. איילון, ששימש יו”ר חברת נטפים, אמר כי “נטפים נולדה ממפגש ייחודי בין אידאולוגיה לטכנולוגיה. החדשנות הטכנולוגית הישראלית חברה כאן לאידאולוגיה של הפרחת השממה וכך נולדה טכנולוגיית הטפטוף או המיקרו-השקיה: גישה שמאפשרת להניב יבול רב יותר בכמות פחותה של מים. במשך אלפי שנים אנשים התפללו לגשם, ונטפים הייתה החברה הראשונה שהצליחה לשלוט בצמח באופן מבוקר באמצעות שליטה במינוני המים והדשן שהיא מספקת לצמח באמצעות הטפטפת. כשאני שואל את עצמי מה יזכרו מישראל עוד 400 שנה, ברור לי שאלה לא העוצמה הביטחונית וההייטק אלא היותה של ישראל חלוצת המהפכה הירוקה.”
בפרסי הצטיינות זכו בתי הספר הבאים: שיח ג’ראח’ (הצטיינות בחקר – כיתות י), טייבה (הצטיינות בחקר – ט), בית צפאפא (הצטיינות בחקר – ח), דמוקרטי קשת זכרון יעקב (הצטיינות בחקר – ז), קשת ירושלים (הצטיינות בחקר – ו), בית הספר קרית גת (בית ספר מצטיין), שעב (בית ספר מנחה), כרמיאל (מקוריות הצגה), טייבה ורגבים (שיתוף פעולה בין מגזרי), שעב וכרמיאל (שיתוף פעולה בין מגזרי), שפרעם (פתרון טכנולוגי מורכב), ישיבה תיכונית זכרון יעקב (שילוב מסורת וטכנולוגיה מודרנית), זכרון יעקב (פרס העיר המצטיינת), אום טובה (התקדמות בית ספרית), תלי גילה ירושלים (עבודה רב תחומית) כרמיאל (מקוריות אופן ההצגה, קרול פ”ת ודרכא בגין (מובילים בפתרון טכנולוגי).
ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמכללת גורדון, זכתה באות מרצה מעורר השראה לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. למעלה מ – 3,5000 סטודנטים וסטודנטיות בכל רחבי הארץ הצביעו למרצים ולמרצות מעוררי ההשראה, הענקת אות “מרצהמעורר השראה” תינתן ל-12 המרצים המצטיינים, ותהווה את שיאה של התחרות הארצית. האות מוענק זו השנה השנייה מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית, ונועד להביע את הערכתם והוקרתם של סטודנטים וסטודנטיות את אנשי ונשות הסגל מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, אשר הותירו את חותמם על מסלול חייהם. יתרה מכך, המיזם נועד בכדי להעלות על נס את הצורך האקוטי בהוראה איכותית באקדמיה, באמצעות הוקרת המרצים.
ד”ר עליזה מלק היא מרצה בטכניון, יועצת הוראה לסגל, במרכז לקידום הלמידה וההוראה ואחראית על הכשרת מתרגלים בטכניון. ד”ר מלק, ילידת ארגנטינה, השלימה תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, תואר שני בפקולטה למתמטיקה בטכניון ותואר שלישי בפקולטה למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא גם ראש החוג למתמטיקה ומרצה במכללת גורדון. ד”ר מלק נחשבת למובילה בתחום ההוראה באקדמיה בכלל ובתחום החדשנות בהוראה בפרט, וסרטוני הלימוד שלה באלגברה זכו למאות אלפי צפיות של סטודנטים. היא זכתה בפרס צילג היוקרתי למצוינות בהוראה ע”ש פרופ’ דוד צילג ז”ל.
עליזה עשתה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ’ נצה מובשוביץ הדר בנושא שימוש בהוכחות “שקופות” (הוכחות של מקרה פרטי מייצג המשקפות את המהלך הלוגי של ההוכחה הכללית) להבהרת נושאים שונים באלגברה ליניארית. העבודה הוצגה בכנסים, פורסמה בעיתונות המקצועית וזכתה להדים חיוביים.
עליזה ידועה כמרצה מעולה וקשובה לקשיי הסטודנטים. היא מסורה לחינוך המתמטי באקדמיה ומחפשת ללא לאות דרכים להבאת המתמטיקה בדרך מעוררת עניין והבנה. ההוראה של עליזה בקורסים בטכניון לא רק מקבלת ציונים מעולים במשובי הסטודנטים אלא גם נחקרה באופן מקצועי במחקר של ד”ר אימן אטרש בהנחיית פרופ’ בוריס קויצ’ו. זאת כחלק ממחקר בנושא מרצים במתמטיקה בעלי מוניטין מקצועי גבוה במיוחד. במחקר נמצא כי דרך ההוראה של ד”ר מלק עשירה במעשים המכוונים לקידום הבנה בקרב הסטודנטים ובאינטראקציות עם הסטודנטים בשיעורים פרונטליים. בפרט, עליזה יודעת להיכנס לנעליים של הסטודנטים, לנבא את הקשיים הצפויים להם בחומר הנלמד ולהמציא דרכים יצירתיות לטיפול בקשיים האלה.
טקס הענקת אות מרצה מעורר השראה מתקיים היום 25.03.18, במסגרת “כנס הצעירים” של מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שייערך במוזיאון תל-אביב.
בשיתוף עם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מעוף
בצילום מימין לשמאל- רותם לייבוביץ מנהלת שיווק מעוף, תמי ברויר ראש יחידת מכרזים ולוגיסטיקה בטכניון, ליאורה ברק סמנכ״לית פיתוח אזורי במעוף, גיל קרן ראש אגף רכש ומנהל בטכניון, ארז אייזנר ראש אגף בינוי ותחזוקה בטכניון ומתניהו אנגלמן משנה לנשיא ומנכ״ל הטכניון. צילום – מעוף
האירוע נועד לעודד בעלי עסקים קטנים ובינוניים להצטרף למערך הספקים של הטכניון
לכנס חשיפה לספקים נרשמה הצלחה גדולה, אליו הגיעו בעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון ביניהם- חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס השתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שדנו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים והסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.
הכנס ירחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.
במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, צוותי מעוף ילוו את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של המכרזים.
לאורך השנה תרחיב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות מול חברות ומוסדות נוספים, במטרה לפתח את כלכלת הצפון.
לרגל פתיחת מכון גואנגדונג-טכניון בסין יצרה ענת הר-גיל, אוצרת התערוכות בטכניון, את “חוכמת הטכניון” – תערוכה המציגה את פועלם של אנשי הטכניון בדרך אמנותית. כעת מוצגת התערוכה גם בגלריית הספרייה המרכזית בקמפוס הטכניון בחיפה ובמדעטק.
התערוכה מציגה בדרך אמנותית וחזותית כמה מהפיתוחים וההישגים הבולטים של חוקרי הטכניון לאורך שנות קיומו. הפיתוחים הללו שיפרו את איכות חייהם של מיליונים רבים ברחבי העולם והם מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, הנוגעים בתחומי חיינו.
ביום שלישי, 20 במרץ, יקיים הטכניון לראשונה כנס חשיפה מיוחד לספקים, עם משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות ‘מעוף’, הכנס מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון – חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס ישתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שידונו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים ויסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.
הכנס נועד להרחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.
רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה והתעשייה: “אנו מברכים על שיתוף הפעולה שנרקם עם הטכניון לטובת קידום העסקים והתעשייה במסגרת התכנית לחיזוק הצפון. הסוכנות לעסקים רואה חשיבות רבה בעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים על ידי מוסדות עוגן, במטרה להרחיב את ההזדמנויות העסקיות של מפעלים וחברות, בעיקר באזורים פריפריאליים. בשנה הקרובה בכוונתנו להרחיב את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות. הכנס יהווה קפיצת מדרגה, הן לבעלי העסקים והן לטכניון, שייהנה מספקים חדשים ואיכותיים. אנו בטוחים, כי שיתוף הפעולה בין העסקים הקטנים והבינוניים לבין הטכניון יניב תוצאות חיוביות לכל הצדדים ויתמוך בקידום הכלכלה בצפון”.
תמר שמחי, מנכ”לית מעוף מישור החוף והגליל המערבי: “אנו שמחים על הצטרפות חברות ומוסדות נוספים לפרויקט של מעוף לעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים. במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, אנו מלווים את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של החברות, במטרה להגדיל את ההזדמנויות ואת הרווחיות של העסקים הקטנים והבינוניים”.
כתב העת Nature Methods מדווח על אלגוריתם מהפכני המאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים. את האלגוריתם פיתח פרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, שמעריך שהשפעותיו היישומיות יהיו רחבות ומשמעותיות
פרופ’-משנה שן-אור
מאמר שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Methods מציג גישה חדשנית להשוואת תהליכים ביולוגיים מורכבים. את הגישה פיתחה קבוצת מחקר בראשות פרופ’-משנה שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט, לינדזי מור וטניה דובוביק מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בפיתוחן של טכנולוגיות חדשניות האוספות מידע רב (big data) על תאים בודדים, למשל ריצוף RNA וציטומטריית מסות (mass cytometry). שיטות אלה שימשו לתיאור תהליכים התפתחותיים באופן מפורט וברזולוציה חסרת תקדים. עם זאת, עדיין לא נמצאה שום מסגרת כמותית מתאימה להשוואה בין שני תהליכים שתוארו באופן כזה.
האלגוריתם החדשני, הנקרא cellAlign, מאפשר לנצל את הנתונים הרבים המתקבלים בשיטות אלה ולהשוות בין תהליכים באופן מערכתי תוך שימור רזולוציה גבוהה הן ברמת הזמן והן ברמת הגן הבודד. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “האלגוריתם מסוגל לזהות קווי דמיון ושוני בין דפוסי ביטוי של סמנים (mRNA או חלבונים), וזאת ברזולוציה הגבוהה ביותר. כך הוא מאפשר לכמת את רמת הדמיון בין הדינמיקה של מסלולים גנטיים בתהליכים שונים או באורגניזמים שונים ולזהות את הדינמיקות השמורות-אבולוציונית.”
לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “ההתפתחויות במחקר הביולוגי נשענות במידה רבה על השוואות, ולידיעתנו אין שום שיטה מתחרה להשוואה של דינמיקות ביטוי ברזולוציה כזו על סמך התא הבודד. ראוי לציין שהאלגוריתם רלוונטי למגוון רחב של יישומים בתחומים מגוונים ובהם אימונולוגיה, ביולוגיה התפתחותית ומערכתית והנדסה ביו-רפואית.”
הדוקטורנטית איילת אלפרט
קבוצת המחקר יישמה את האלגוריתם החדשני לצורך השוואה של מסלולי הביטוי הגנטי של גנים בשלבים העובריים המוקדמים באדם ובעכבר, חיה שמשמשת במקרים רבים כמודל לאדם. באמצעות האלגוריתם הצליחו החוקרים לבצע ניתוח השוואתי של מסלולים גנטיים על ציר הזמן ההתפתחותי ולקבוע את סדר ההפעלה (אקטיבציה) של גנים שונים בתהליך, וכך לשפוך אור על דמיון ושוני בין מסלולים גנטיים בין המינים.
באמצעות cellAlign הצליחה קבוצת המחקר בטכניון לזהות בהתפתחות העוברית של אדם ועכבר קבוצות גנים שהדינמיקה שלהם שמורה אבולוציונית. זאת לעומת קבוצות גנים אחרות המאופיינות בעיכוב במין אחד לעומת השני וכאלה בעלות דינמיקה שונה לחלוטין בין המינים. מאחר שדינמיקה של גנים בתהליך מוקדם זה קריטית להתפתחות האורגניזם, הבדלים אלה מייצגים שינויים פיזיולוגיים בין המינים וחייבים להילקח בחשבון בעת הסקת מסקנות ביולוגיות מהעכבר לאדם.
המאמר הנוכחי מהווה פריצת דרך במהפכת האימונולוגיה המערכתית (Systems Immunology) ובאפשרויות החדשות שהיא פותחת בעולם הרפואה המדויקת. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “אימונולוגיה מערכתית מאפשרת לנו לאבחן את תפקוד מערכת החיסון על סמך סמנים ביולוגיים. באמצעות שילוב בין ידע רפואי ומערכות מחשב נוכל בעתיד הקרוב להבין מה קורה בגוף, מהו הזמן הנכון לתת למטופל הספציפי תרופה מסוימת וכיצד היא תשפיע על מערכת החיסון שלו. הפרדיגמה הזאת תפתח עבורנו את הקופסה השחורה שנקראת מערכת החיסון האנושית.”
בכנס יוצגו פיתוחים חדשים במגוון נושאים ובהם כלי טיס אוטונומיים, הקשר בין חלל ורפואה ואבטחת סייבר בעולם התעופה
השבוע יתקיים בתל אביב ובטכניון הכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS). היום הראשון של הכנס יתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב ביום רביעי (14 במרץ), והיום השני – בקמפוס הטכניון בחיפה (יום חמישי, 15 במרץ). מעבר להיבטים המדעיים מהווה הכנס פלטפורמה למפגש חברתי ועסקי.
בכנס יתקיימו הרצאות של טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בחזית הטכנולוגיה ויוצגו פיתוחים רבים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר משאבי כדור-הארץ. במסגרת הכנס תתקיים גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון.
את הכנס יפתח משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו”ר הוועדה המארגנת. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל”מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי 35-F בוושינגטון.
אלוף (מיל’) עמוס ידלין, ראש אמ”ן לשעבר, יהיה המרצה המרכזי ביום הראשון. הוא יסקור את “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת“. ידלין יתאר את מצבה הביטחוני של ישראל בעקבות האביב הערבי, הסכם הגרעין עם איראן ובחירתו של טראמפ לנשיאות ארה”ב ויציג את האסטרטגיה שעל ישראל לנקוט כעת.
אחריו ירצה פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי על החיבור בין הנדסת אווירונוטיקה וחלל ורפואה: “ממנועי סילון למיתרי הקול – החיבור בין הנדסת חלל, קול, שינה וחקר הלב.” ההרצאה תעסוק בתרומה הפוטנציאלית העצומה של המחקר וההנדסה בתחום תעופת החלל לעולם הרפואה. פרופ’ גוטמרק יקבל בכנס את הפרס הבינלאומי ע”ש פרופ’ מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האווירונוטיקה והחלל.
אסתי פשין, גם היא מהתעשייה האווירית, תרצה על “בטיחות סייבר ובטיחות תעופה“. פשין, מהדמויות הבולטות בעולם הסייבר בישראל, תדבר על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה.
לאורך היום יתקיימו מושבים מקבילים שיעסקו במחקרים ופיתוחים חדשים וחדשניים באקדמיה ובשיתוף פעולה עם התעשייה. בשני מושבים ייחודיים שיוקדשו לפרויקטים בתעשייה יוצגו פרויקטים מרכזיים וחשובים בתעשייה ובחיל האוויר ובהם “דרימליינר” (787) שחברת אל על רכשה לאחרונה מחברת בואינג ו”אדיר” (מטוס הקרב החמקן F-35) שישראל רכשה מלוקהיד מרטין.
אחר הצהריים יתקיים פאנל שיעסוק השנה בנושא יזמות החלל בישראל.
לראשונה יתקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארטאפ ומיזמים בנושא תעופה וחלל. אלה כמה מהחברות שיציגו את פיתוחיהן: ניורוקט (NewRocket) שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג’ל, ParaZero המפתחת מערכות בטיחות לרחפנים, nslcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVectorהמפתחת קונספט חדש למסוקים.
בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האווירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-500 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באווירונוטיקה וחלל בישראל: משרד הביטחון וצה”ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, התעשייה הצבאית לישראל ואלביט, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון. לכן משתתפים בו דרך קבע נציגים של חברות אווירונוטיות גדולות וקטנות העוסקות בפיתוח ובייצור בתחום.
יו”ר הועדה המארגנת של הכנס ה-58 הוא מר משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית.
