סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עיצבו פתרונות דיור חדשניים העשויים ממכולות ימיות
סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עיצבו פתרונות דיור חדשניים העשויים ממכולות ימיות. המכולות תוכננו במסגרת “סטודיו אחד לאחד”. הסטודיו, בהנחייתו של אדריכל גיא אוסטרן ובפיקוחו של פרופ’ שמאי אסיף, יצר שיתוף פעולה עם חברת הבנייה המודולרית “ישראמרין”, שמימשה את הפרויקטים הזוכים. הדגמים הזוכים יוצגו בגודל מלא בהדריון ביום חמישי הקרוב, 1 במרץ 2018 בין השעות 10:00-16:00.
ראש המרכז לחקר העיר והאזור וראש ההדריון, פרופ’ שמאי אסיף, הסביר כי “הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בוחנת שיתופי פעולה עם התעשייה לקידום פתרונות חדשניים בענף הבנייה. השנים הבאות יציבו בפנינו אתגרים גדולים יותר של קצב ואיכות מאלה הקיימים היום, ואנו מברכים את חברת ‘ישראמרין’ על התגייסותה לבחון, הלכה למעשה, את הרעיונות שפותחו על ידי הדור הבא של האדריכליות והאדריכלים הלומדים בפקולטה.”
במהלך הסמסטר נערכה תחרות תכנון בין הסטודנטים בסטודיו, ושני פרויקטים נבחרו והגיעו לשלב המימוש:
פרוייקט MECHOLAKIT של הסטודנטיות שני קלוג, תמר פרדקין ומריה שווץ מציג “קיט” להרכבת מעונות סטודנטים משישה מודולים קבועים של מכולות הניתנים להרכבה בהתאם לקהל היעד. באמצעות מכולות הנערמות לכדי מבנה שלם מציעות הסטודנטיות מגורים סביב חצר פנימית ואזורי פעילות משותפים, חלקם על גגות ירוקים השומרים על התנאים האקלימים הרצויים.
פרויקט COMPACTING של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי עוסק במודול הקומפקטי של המכולה ובהפיכתו ליחידת דיור נוחה המתאימה את עצמה לחייו של הסטודנט. זאת באמצעות מערכת ריהוט משולבת המתוכננת בהתאמה לצרכיו הבסיסיים של הסטודנט ולפעולות הנעשות במרחב המגורים.
הטכניון והקריה הרפואית רמב”ם קיימו יום עיון משותף בנושא “מערכות לומדות ברפואה”
מימין לשמאל: פרופ’ רפי ביאר, עוזיה גליל ופרופ’ פרץ לביא. צילום : פיוטר פליטר
ביום חמישי, 22 בפברואר, התקיים בקריה הרפואית רמב”ם יום עיון שהוקדש לחידושים ולאתגרים בחקר מערכות לומדות ברפואה בהשתתפותם של מאות רופאים, מדענים ואנשי טכנולוגיה מכל רחבי הארץ. הכנס ציין שיתוף פעולה בין הטכניון והקריה הרפואית רמב”ם בנושא זה והתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ומנכ”ל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ רפי ביאר. שיתוף הפעולה בין הטכניון לרמב”ם יתמקד בהמשך בפיתוח וביישום של מערכות לומדות אוטונומיות המפיקות תובנות רפואיות ממאגרי נתונים רפואיים.
בפתיחת הכנס אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “כיום אין שום ספק שהטכניון הוא המקום הנכון למחקר רפואי הקשור בהנדסה, במדע ובטכנולוגיה, אולם להחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה בטכניון בשנת 1969 קדמו דיונים סוערים והתנגדויות משמעותיות. בסופו של דבר התקבלה ההחלטה בסנט הטכניון מתוך הבנה שטכנולוגיה ורפואה יילכו בעתיד יד ביד. רוב חברי הסנט שקיבלו אותה כבר אינם איתנו, אבל הם בוודאי היו מופתעים לנוכח כמות המשתתפים כאן בכנס. אין לי ספק שבחלומותיהם הפרועים ביותר הם לא שיערו כמה הדוקים יהיו יחסי הגומלין בין טכנולוגיה לרפואה.”
מנכ”ל הקריה הרפואית רמב”ם וחבר הוועדה היוזמת של התכנית המשותפת, פרופ’ רפי ביאר אמר כי “הקשר בין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט לקריה הרפואית רמב”ם הוא הזדמנות נדירה. בכל הפקולטות להנדסה בטכניון יש חוקרים המתעניינים ברפואה, וכאן ברמב”ם אנחנו מייצרים כמויות עצומות של נתונים בתיקים הרפואיים האלקטרוניים, במכשירי הדימות, בממצאים הפתולוגים ובמידע הגנטי. האתגר הוא ניתוח הנתונים ולכן זוהי הזדמנות חסרת תקדים למחקר ולשימוש רפואי בבינה מלאכותית ובלמידה חישובית.”
מארגני יום העיון וחברי הוועדה היוזמת, פרופ’ יהושע (שוקה) זאבי ופרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, מסבירים שהתוכנית נועדה לייצר שיתופי פעולה בין חוקרי הנדסת נתונים ומערכות מידע לומדות לרופאים. זאת במטרה לפתח יחד כלים שיסייעו באבחון מוקדם של מחלות. פרופ’ זאבי מדגיש שבתחילת הדרך יוקדש המאמץ העיקרי לפיתוח שפה משותפת והבנה הדדית בין מומחים בתחום הרפואה ומדענים מובילים בתחום המערכות הלומדות בטכניון. פרופ’ מנור, העומד בראש המרכז הטכניוני למערכות לומדות, מסביר כי “בעתיד הלא רחוק יהיו החיים שלנו מתועדים ומנוטרים כל הזמן החל מהרגלי התזונה, דרך הפעילות הגופנית וכלה באיכות השינה. כל אדם יידע אילו בדיקות עליו לעשות ומתי, ממש כמו בדיקות תקופתיות שאנו עורכים לאוטו במוסך. זה יאפשר דמוקרטיזציה של הרפואה – הכוח יעבור מהרופא לחולה.” פרופ’ מנור דיבר בהרצאתו על עולם שבו יבצעו מערכות ממוחשבות שבו יבצעו מערכות ממוחשבות את איסוף הידע ואת האינטגרציה לטובת טיפול טוב יותר בחולים.
משתתפי הכנס. צילום : פיוטר פליטר
פרופ’ שמעון מרום, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון וחבר הוועדה היוזמת של התוכנית המשותפת, מוסיף ומדגיש שבכוונתו לשלב הכשרה בסיסית בתחומי המדע והטכנולוגיה, למשל מערכות לומדות, בהכשרת דור העתיד של רופאים המתחנכים בטכניון. זאת כדי שרופאים בוגרי הטכניון ישתלבו בחזית המהפכה הדיגיטלית של פיתוח הרפואה.
ד”ר קירה רדינסקי, מדענית ראשית ב-eBay ישראל ופרופסור אורח בטכניון, אמרה כי “במדע הרגיל מנסח המדען השערה ומנסה לאשש אותה, אבל דפוס העבודה הזה מייצר הטיות רבות – לדוגמה, גילינו שיש חלבונים ‘טרנדיים’ שנחקרים בלי סוף וחלבונים אחרים שנזנחים מבחינה מחקרית. במדע החדש לא המדען ינסח את השערות המחקר, אלא הנתונים.”
ד”ר רדינסקי, שהשלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הציגה את אחד הפרויקטים שלה עם קופת החולים מכבי – סריקת השפעותיהן של כל התרופות הקיימות בקופה על יתר לחץ דם. “למרות העובדה שמדובר במחלה קטלנית, 142 קבוצות של תרופות מעולם לא נבדקו בהקשר שלה. ביג דאטה ובינה מלאכותית עשויים לתת לנו פתרונות חדשים ובעתיד אפילו לאפשר לנו לפתח תרופות חדשות. לכן, האתגר הגדול שלנו הוא איתור של קשרים סיבתיים מתוך כריית מידע.”
פרופ’ דיוויד סונטג מ-MIT שיתף בפתח הרצאתו את הנוכחים במות אמו לפני פחות משנה עקב אי-אבחון של המחלה הרב-מערכתית עמילואידוזיס. הוא אמר כי מערכת של בינה מלאכותית, שתחזה את הטיפול הטוב ביותר עוד לפני התפרצות המחלה, הייתה יכולה להציל אותה.
פרופ’ סונטג מקדם גיליון רפואי מובנה שיאפשר לא רק לנתח את הנתונים באמצעים מתקדמים אלא גם ליצור שפה משותפת בין מחלקות ומוסדות רפואיים. בכנס הוא סיפר והציג מערכת שפיתח, הנמצאת בשימוש במחלקת המיון של בית החולים Beth Israel Deaconess בבוסטון ועוזרת לרופאים להחליט החלטות מהירות יותר באבחון ובטיפול. מערכת נוספת שפיתח נמצאת בשימוש במחלקות הקרדיולוגיות של NYU Langone Hospital ומשתמשת בבסיס נתונים גדול ושיטות machine learning כדי לחזות מי מהמטופלים נמצא בסיכון לאירוע לב.
בכנס השתתף גם ד”ר אורי שליט, חבר סגל בפקולטה להנדסה תעשייה וניהול ובמרכז למערכות הלומדות הטכניוני, שהשלים את הפוסט-דוקטורט שלו בהנחיית פרופ’ סונטג.
פרופ’ סוצ’י סאריה מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, שהרצתה אף היא בכנס, עוסקת במגוון רחב של תחומים ובהם בינה מלאכותית וסטטיסטיקה חישובית וביישומיהם במערכות יישומיות המתפתחות בזמן. בשבע השנים האחרונות היא מתמקדת בפתרונות חישוביים באינפורמטיקה רפואית ובפיתוח “מערכות התראה מוקדמות” ברפואה, בעיקר בהקשר של ניטור זיהום (אלח דם, או ספסיס). לדבריה, “כבר כיום, בינה מלאכותית מצילה חיים באמצעות קיצור משמעותי של מהירות האבחון. המפתח טמון בכך שנדע במי לטפל, מתי לטפל ואיך לטפל – והמידע הזה נמצא בנתונים.”
בהמשך היא דיברה על הקושי לשתף פעולה עם המערכת הרפואית – חיבור המחייב אישורים רבים ומעמיס על הצוות הרפואי עבודה נוספת. “עלינו להסביר לסגל הרפואי שהעבודה שלנו תתרום לאיכות הרפואה ולבריאותם של המטופלים. כבר כיום, בינה מלאכותית מצילה חיים באמצעות קיצור משמעותי של מהירות האבחון. המפתח טמון בכך שנדע במי לטפל, מתי לטפל ואיך לטפל – והמידע הזה נמצא בנתונים.”
בסיום הכנס התקיים דיון בהשתתפות פאנל מומחים בהנחיית פרופ’ גבי ברבש ממכון ויצמן למדע ובהשתתפות המרצים, פרופ’-משנה עמרי ברק מהטכניון, ד”ר יורי גורליך מרמב”ם, פרופ’ אורי שליט מהטכניון ופרופ’ אסף זאבי מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק. פרופ’ ברבש אמר כי “המהפכה הדיגיטלית מעבירה את האינטיליגנציה מהפנים – המוח – אל החוץ. בכך היא דומה למהפכת הדפוס, שהנגישה לאדם הפשוט את הטקסטים שהיו עד אז נחלתם של מעטים. סביר להניח שהשפעתה של המהפכה הנוכחית לא תיפול מזו של מהפכת הדפוס.”
במלאת 50 שנה לארכיפרחיטורה הראשונה ו 70 שנה למדינה.
מיזם משותף של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ועיריית חיפה.
10:00-14:00
הדריון , רחוב בלפור 22 ורחוב הרצל, הדר, חיפה
למידע נוסף לחצו כאן אוצרים: אדר׳ ד״ר אורית שמואלי, אדר׳ אלה שר (פרויקט אניהוא) ואדר׳ אלון שיקאר. בהשתתפות בתי ספר, סטודנטים, אגפי עירייה, מדעטק, וחברת דן (המטרוניות מתחפשות…)
כולם מוזמנים עם כל המשפחה. 1. “אניהו” – בפורים אתם מחליטים מי הוא אני
פעילות יצירתית לכל המשפחה
הדריון, בלפור 22, חיפה
להזמנה לחצו כאן כניסה חופשית.
2. מטרוניות מחופשות
סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יחד עם תלמידים מבתי הספר בחיפה ילבישו את קו 3 של המטרונית בתחפושות בפרויקט פורימי שיתקיים ביום חמישי, 1 במרץ, בשכונת הדר בחיפה. הפרויקט משותף לעירייה ולפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, והוא שואב השראה מהארכיפרחיטורה – התהלוכה הפורימית ההיסטורית של חיפה.
באירוע מקדים ייצרו הסטודנטים והתלמידים בצוותים משותפים את התחפושות שבהן יעוטרו המטרוניות, וצוות שיפוט של שלושה שופטים יבחר את העבודות הזוכות.
3. תערוכת מכולות
סטודנטים מהפקולטה לאריכטקטורה ובינוי ערים בטכניון חיפשו מכולות לפתרונות מגורים מקסימים. אם פספסתם את תצוגת 1:1 – זו ההזדמנות שלכם להגיע ולהתרשם.
יום חמישי, 1.3.2018 בין השעות: 10.00 – 16.00 ברחוב הרצל בשכונת הדר
פרופ’-משנה שי שן אור, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מציג בהרצאת TEDMED שלפניכם את מהפכת האימונולוגיה המערכתית (Systems Immunology). זוהי פרדיגמה חדשה של רפואה מדויקת, שתאפשר לנו לאבחן את תפקוד מערכת החיסון על סמך סמנים ביולוגיים. באמצעות שילוב בין ידע רפואי ומערכות מחשב נוכל בעתיד הקרוב להבין מה קורה בגוף, מהו הזמן הנכון לתת למטופל הספציפי תרופה מסוימת וכיצד היא תשפיע על מערכת החיסון שלו. הפרדיגמה הזאת תפתח עבורנו את הקופסה השחורה שנקראת מערכת החיסון האנושית.
קטעים נבחרים מתוך ההרצאה:
אדם בא לרופא ושואל אותו: “שלום, דוקטור, מה שלום מערכת החיסון שלי?”
זוהי שאלה פשוטה, וחשובה.
בסופו של דבר, מערכת החיסון ממלאת תפקיד קריטי במאבק במחלות ובשמירה על הבריאות.
לכן, היינו מצפים שלרופא יהיה ידע סביר כדי שיוכל לענות על שאלה זו.
אולם, למעשה, מלבד מצבי מחלה קיצוניים, יש לנו הבנה מוגבלת כיצד מערכת החיסון שלנו משתנה בין אדם לאדם והבנה מוגבלת כיצד מערכת החיסון משתנה אצל אותו אדם במשך הזמן.
אין לנו הרבה בדיקות שיכולות לקבוע את חוסן מערכת החיסון שלנו. ואין לנו גם סוללה של תרופות מרשם שישפרו את מצבה.
מערכת החיסון האנושית, מערכת החיסון שלנו, היא כמעט כמו קופסה שחורה.
אנו רוצים לפענח את הקופסה השחורה, להציץ פנימה. זה לא קל, מפני שמערכת החיסון מורכבת מאוד. מדוע זה קשה?
חשבו על מבנה המערכת. התאים הם אבני הבניין של מערכת החיסון.
ישנם מאות סוגים שונים של תאים, לכל אחד מהם תפקיד או אופי שונה.
אולם התאים אינם פועלים לבד. הם עובדים יחד, הם מקיימים בעיקר אינטראקציה בעזרת קבוצה של חלבונים שאנו מכנים ציטוקינים.
חשבו על הציטוקינים כעל תאים נושאי מסרים העוברים בין תא אחד למשנהו. כאשר תא מקבל מסר הוא משנה את מה שהוא עושה. זה מעורר פעילות חדשה.
כמו אצל בני האדם, לתאים יש שפה עשירה שבה הם משתמשים כדי להעביר מסרים.
למעשה, כמו בקהילת בני האדם, מתרחשות תופעות מורכבות כאשר תאי חיסוניים מקיימים אינטראקציה, תגובות חיסוניות, העוזרות לנו לשמור על בריאותנו.
מתחוללת מהפכה של אימונולוגיה מערכתית
אבל יש גם חדשות טובות.
באימונולוגיה מתחוללת מהפכה אשר בסופו של דבר תגשר על הפער בין מה שאנו יודעים היום לבין מה שעלינו לדעת כדי שנוכל לקבל תמונה ברורה על מערכת החיסון.
זוהי מהפכת האימונולוגיה המערכתית (Systems Immunology) שהתחילה לפני קרוב לעשור וכוללת שני שלבים, השלב הראשון עוסק בנתונים [הפסקה] והשלב השני עוסק בפרשנות.
מהפכה בנתונים
כיום אנו יכולים למדוד באופן נרחב סוגים רבים של נתונים בכל דגימת דם של בני אדם: הרכב התאים החיסוניים, התקשורת בין תאים אלה זה עם זה, ובדיקות תפקוד האומרות לנו כיצד תאי החיסון של אדם מגיבים למסרים של ציטוקונים.
אם מרכזים את כל הנתונים הללו מקבלים Human Immune Monitoring Center (מרכז ניטור חיסון אנושי). בכל פעם שאנו אוספים דגימה אנו מקבלים בקלות יותר מ-100,000 נקודות נתונים.
טכנולוגיות אלו מעניקות כוח עצום. הן מאפשרות לנו לראות כיצד מערכת החיסון של כל אדם מעט שונה.
הן מאפשרות לפתח דיאגנוסטיקה לתפקוד של מערכת החיסון.
סמנים ביולוגיים המתעדים את הסטטוס הנוכחי של הסיכון ואמצעי ההגנה שלכם למחלה מבוססים לא רק על הגנטיקה אלא גם על היסטוריית החיים שלכם.
יכולת זה עשויה לחולל מהפכה בחיסון במרפאה, באבחון מוקדם של מחלות ובבחירת טיפולים. פרדיגמה חדשה לרפואה מדויקת.
ואכן, מרכזי ניטור חיסון אנושי מעין אלה צצים כיום באוניברסיטאות ובבתי חולים מובילים ברחבי העולם.
בעתיד
אימונולוגיה תהפוך למדע מבוסס מודל.
נוכל אז לשאול מה קורה במערכת, מתי לתת תרופה מסוימת, כיצד היא תשפיע על מערכת החיסון ועל הגוף בכללותו. נוכל גם לשאול כיצד תגובה זו תשתנה בין אדם לאדם על סמך כל ההבדלים שגילינו בין מערכות החיסון שלהם, יחד עם כל מה שאנו יודעים עד כה.
יתרה מזאת, על ידי שימוש במודל ממוחשב, חוקרים שונים יוכלו להזין את הנתונים שלהם ואת ההשערות שלהם ולהפיק תועלת מניסיונם של אחרים.
לעסוק ב- TEAM science (מדע שיתופי)
זהו שינוי גדול מהאופן שבו אנו עושים אימונולוגיה היום. למעשה, עבור אימונולוגים רבים זה יישמע כמשהו שאינו בר השגה. אבל כך גם הייתה מדידת 100,000 נקודות נתונים במערכת החיסון האנושית, בדיוק לפני עשור, לפני מהפכת הנתונים.
זה פשוט טיבן של מהפכות.
בעתיד, בדיוק כמו היום, רופא או רופאה יבצעו ספירה של תאי הדם הלבנים של המטופל. בדיקה שאנו משתמשים בה כבר 60 שנה.
אולם זה יהיה שונה מאוד מכפי שזה היום.
ייבדקו הרבה יותר סמנים ביולוגיים חיסוניים ספציפיים, יהיו לנו נורמות מותאמות אישית להיסטוריית החיים שלכם ואיתור דפוס אוטומטי של קשרים בין בדיקות.
המחשב יעריך את מצבה הנוכחי של מערכת החיסון שלכם, את הסיכון לחלות במגוון מחלות ואת פרופיל התגובה שלכם לתרופה. הוא יעזור לרופאים לקשר בין אימונולוגיה לפיזיולוגיה.
לכן, כאשר המטופל שואל “שלום, דוקטור, מה שלום מערכת החיסון שלי?”
הרופא אולי יענה “כדאי שתיזהר מאוד החורף, מפני שזריקת השפעת לא מתאימה לך הפעם”.
זאת תהיה התוצאה של מהפכת הנתונים באימונולוגיה.
פחות קופסה שחורה
וכאשר צוות של רופאים שואל “כיצד נוכל לשפעל את מערכת החיסון של המטופל כדי שתילחם בסרטן?”
התוצאה תותאם אישית למטופל ותיקח בחשבון את הפוטנציאל להצלחה במטופל הספציפי הזה ואת הסיכון לתגובות בלתי רצויות.
מערכת החיסון האנושית תהיה פחות קופסה שחורה ויותר מנגנון שאנו מבינים ויכולים לכוונן בצורה אמינה.
המהפכה באימונולוגיה מערכתית מובילה אותנו ליום שבו יהיה לנו הרבה יותר ידע ונציל הרבה יותר חיים.
חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פיתחו טכנולוגיה לשחרור תרופות במקום המדויק בגוף באמצעות אור, ללא כל התערבות פולשנית
פרופ’-משנה בעז מזרחי
ההתקדמות העצומה במדע הרפואה במאה השנים האחרונות הובילה לפיתוח תרופות יעילות למחלות שונות בכלל ולסרטן בפרט. עם זאת, התפזרותן האקראית של התרופות ברחבי הגוף מפחיתה את יעילותן ויתר על כן, גורמת לפגיעה ברקמות בריאות. זו הסיבה שחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה סובלים מנשירת שיער ומבעיות מעי – רקמות המאופיינות בתחלופת תאים מהירה ולכן נפגעות מהתרופה, שעיקר פעילותה בבלימת חלוקת התאים.
זה הרקע למאמץ הכלל עולמי לפתח שיטות חכמות להובלת התרופה אל היעד המדויק בלי שתבוא במגע עם רקמות בריאות. כעת, במאמר בכתב העת ACS Applied Materials & Interfaces, מוצגת פריצת דרך שהושגה בהקשר זה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון.
הדוקטורנטית אלונה שגן ופרופ’-משנה בעז מזרחי פיתחו טכנולוגיה חדשנית המאפשרת לשחרר את התרופה, לאחר צריכתה, רק ברקמה החולה שאליה היא מיועדת. זאת באמצעות אריזה פולימרית ייחודית שבה לכודים, מלבד התרופה, חלקיקי זהב ננומטריים. כאשר מאירים על האריזה מתחממים חלקיקי הזהב ומתיכים אותה, כך שהתרופה משתחררת.
לדברי הדוקטורנטית אלונה שגן, “חומרים רגישים לאור (photo-triggered materials) ממלאים תפקיד מרכזי ביישומים ביו-רפואיים רבים, אולם למרות הפוטנציאל העצום שלהם, רבים מהם אינם ישימים משתי סיבות: א. רעילות של האריזה הפולימרית עצמה; ב. נזק הנגרם על ידי אור עתיר אנרגיה (גלים קצרים).”
הדוקטורנטית אלונה שגן
חוקרי הטכניון פיתחו את האריזות הייחודיות כך שיותכו כתוצאה מהקרנה של אור בגלים ארוכים (NIR). כתוצאה מהקרנת האור מתחממים חלקיקי הזהב, מתיכים את אריזת הפולימר ומשחררים את התרופה. יתרונו העיקרי של NIR – אור הקרוב לאינפרה-אדום – בכך שהוא חודר את רקמות הגוף בלי לפגוע בהן.
“פיתחנו כאן חומר עם נקודות היתוך משתנות, המאפשר לנו לשלוט בהיתוך באמצעות אורך הגל,” מסביר פרופ’-משנה מזרחי. “היתרון הוא שהאריזות שלנו עשויות מפולימרים המאושרים על ידי
ה-FDA (רשויות הבריאות האמריקאיות), ולכן אנחנו מעריכים שהדרך ליישום קליני תהיה קצרה יחסית.”
החוקרים מעריכים כי הטכנולוגיה החדשה תוכל לשמש גם למטרות אחרות מלבד העברת תרופות, למשל כדבק אוטם לפציעות חיצוניות ופנימיות, לקיבוע זמני של רקמות בזמן ניתוח וכפיגום מתכלה לגידול רקמות המיועדות להשתלה. אולי אפילו כחומרים בעלי תכונות של תיקון עצמי (self-healing) לשימושים רפואיים ואחרים. לדברי פרופ’- משנה מזרחי, “במאמר הנוכחי התמקדנו בקונספט ובחומר – כיצד ביכולתנו לייצר את החומר כך שיתאים לתכונות המכניות והפיזיקליות המבוקשות. השלב הבא, שאותו נפרסם במאמר נוסף בקרוב, כולל אריזות המכילות תרופה, כך שנוכל לבדוק את השיפור באפקטיביות של תרופות בעקבות השימוש בטכנולוגיה שפיתחנו.”
בתרשים Light induced release מוצג הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית.
אלונה שגן נמצאת במסלול ישיר לדוקטורט, וזאת לאחר שהשלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. היא גדלה בנתניה, שירתה ב-8200 ובמקביל ללימודיה לתואר הראשון הייתה פעילה באס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. “מדע והנדסה משכו אותי עוד מילדות, וכבר בשנה הראשונה בטכניון היה לי ברור שאמשיך לתארים מתקדמים.”
פרופ’-משנה מזרחי, יליד גבעתיים, החל את הקריירה האקדמית שלו בתואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית. כבר בתואר השני, בהדסה עין כרם, הוא החל לפתח טכנולוגיה להעברת תרופות לרקמת היעד בלי שיתפרקו בדרך ויזיקו לרקמות הבריאות. בתום דוקטורט באוניברסיטה העברית הוא יצא לפוסט-דוקטורט ב-MIT ולאחר מכן, לפני כארבע שנים, הצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. המעבדה לביו-חומרים בראשותו עוסקת במגוון רחב של מחקרים, בעיקר בהקשר של יצירת חומרים חדשים (סינתזה) תוך שליטה בתכונותיהם. “אפשר לומר שבמקום לקנות עוגה מוכנה אנחנו קונים קמח וסוכר וכך שולטים בתכונות של התוצר,” הוא אומר. “ההשראה שלנו מגיעה מהטבע, כי לטבע יש מעבדה עצומה ומיליארדי שנות פיתוח, וכך הוא מוצא פתרונות יעילים מאוד לאתגרים שונים. לכן ברור שמשתלם לנו ללמוד ממנו או לפחות לקבל ממנו השראה, בוודאי כשאנחנו עובדים על פיתוחים יישומיים.”
“לכל מדען יש סיפור. רק צריך ללמוד איך לספר אותו,” במילים אלה פתח השחקן אלן אלדה את הרצאתו אתמול בטכניון.
אלדה, ששיחק בסדרות האמריקאיות “מ.א.ש” ו”הבית הלבן”, הוא במאי ותסריטאי מוערך, זוכה 6 פרסי גלובוס הזהב ו-6 פרסי אמי. אלדה הוא פרופסור אורח בבית הספר לעיתונאות באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, מייסדו של “מרכז אלן אלדה לתקשורת המדע” ואחד השמות המוכרים בעולם בתחום תקשורת המדע. דרך סיפורו וחוויותיו כמגיש התוכנית הנודעת Scientific American Frontiers הדגים אלדה לקהל את חשיבותה של תקשורת מדע אפקטיבית.
“אני עוסק בתקשורת והיתה לי הזדמנות במשך 12 שנה לראיין כ-700 מדענים. זה היה מרתק. טוענים נגד מדענים שהם לא תקשורתיים, אבל בתוכנית נוצרה תקשורת אמיתית. ניסיתי להבין מה הם עושים ולמה זה חשוב, והם היו חייבים להתחבר אלי ולהסביר לי את המחקר שלהם בגובה העיניים.
“הציבור נמצא במצב קשה ביחס למדע. הוא אמור להתאהב במדע, אבל בפועל יש לנו “בליינד דייט” – בעיית אמון, חשדנות וחשש מניגוד עניינים וממניפולציה. אני רוצה שאנשים לא רק יתעניינו במדע אלא שממש יתאהבו בו. לכל מדען יש סיפור בלשי, והוא צריך לספר אותו באופן שיהיה משמעותי עבור הקהל.
בתוכנית ראיתי מי הם המדענים באמת, כבני אדם ולא רק כחוקרים. ואז החלטתי שבמקום לחבר את המדען לציבור, אלמד אותו לתקשר ישירות עם הציבור, בעיקר באמצעות אימפרוביזציה. כי זה מה שהכרתי מעולם המשחק. במרכז שהקמנו אנחנו מלמדים תקשורת, כתיבה, איך לספר סיפורים, אימפרוביזציה. כך שגם אם בסופו של דבר התוכן הוא מידע מדעי וטכני מורכב, אפשר להנגיש אותו וליצור התלהבות כלפיו באמצעות סיפור.
“המדע בארה”ב מאבד את השפעתו, ועלינו לעשות עבודה טובה יותר בתקשורת המדע. צריך להבין שהמדע אינו רק ‘חוות דעת נוספת’ אלא דרך להבין את המציאות, ולכן עלינו להשיב את האמון במדע.”
אלדה התארח בטכניון כחלק מסדנת תקשורת המדע שהעביר, יחד עם מדריכים ממרכז אלן אלדה לתקשורת המדע, לחוקרים במסגרת תוכנית המנהיגות STEM שייסד מורט צוקרמן. תוכנית זו נועדה לקדם מחקר משותף של חוקרים בשלבי דוקטורט ופוסט-דוקטורט בארה”ב ובישראל באמצעות מלגות ויוזמות חינוכיות בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה .
יש לכם רעיון או סטארט-אפ צעיר בתחומי המזון, התזונה, החקלאות?
תוכנית EIT FAN 2018 תעניק לכם הכשרה ייחודית, חשיפה בינלאומית ופרס של 60,000 אירו
כעת ניתן להגיש מועמדות ל-EIT FAN 2018!
EIT FAN (https://eit.europa.eu/eit-foods-offer ) היא תוכנית האצה חדשה לרעיונאים, יזמים וחברות הזנק בתחומי המזון, התזונה, החקלאות ומה שביניהם, במימון האיחוד האירופי המתקיימת בארבעה מוקדי ידע וחדשנות מובילים באירופה (ישראל, שוויץ, גרמניה ובריטניה). הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון בשיתוף עם שטראוס גרופ תוביל בישראל את תוכנית ההאצה ובמשך הקיץ יעמדו לרשות משתתפי התוכנית כלים, קשרים, מנטורים ומומחיות כדי לסייע בהצלחתן. החברות המובילות מישראל יזכו להתחרות באירופה על שלושה פרסים של 60,000 אירו מבלי לתת אופציות או מניות.
התוכנית, המופעלת על ידי המאגד המוביל EIT Food, כוללת את טובי המומחים מהאקדמיה ומהתעשייה בתחום המזון. יחד עם מאיץ MassChallenge היא תומכת ביזמים וחברות סטארט אפ מבטיחות שטמון בהן פוטנציאל רב להשפיע על סקטור המזון ומסייעת להן למקסם את הצלחתן.
הגשת המועמדות לתוכנית פתוחה עד ה – 1 במרץ 2018.
EIT Food Accelerator Network נתמכת על ידי EIT, גוף של האיחוד האירופי.
פרופסור טלי טל מהטכניון מונתה לנשיאת NARST הארגון הבינלאומי החשוב בעולם למחקר הוראת המדעים. פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שתעמוד בראש הארגון
פרופ’ טלי טל. צילום: דוברות הטכניון
פרופ’ טלי טל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה התמנתה לנשיאה-נבחרת של NARST – הארגון הבינלאומי למחקר הוראת המדעים. זהו הארגון החשוב ביותר בעולם בתחום זה וחברים בו כ-2500 חוקרים מכל העולם.
פרופסור טלי טל היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה של הצומח. “עבדתי שנים רבות בחברה להגנת הטבע,” היא מספרת. “עוד בשירותי הצבאי הדרכתי קבוצות תלמידים. כשסיימתי את לימודי התואר השני וחזרתי לעסוק בחינוך, התחדדה אצלי התחושה שדרך ההדרכה וההוראה שלנו בשדה אינה נכונה. עד אז, רציתי שהתלמידים ילמדו במהלך הסיור הלימודי בטבע, ויבינו עקרונות מדעיים ואת הקשרים המורכבים בין האדם לסביבה, והתעלמתי מהרקע שלהם, מהידע הקודם שלהם, מהעניין הרב שלהם בגיל הנעורים, דווקא בחבריהם, יותר מאשר בתופעות מדעיות, והבנתי שהציפייה שהידע שלי יעבור אליהם בדרך קסם, איננה ריאלית. אז החלטתי לעבור ממחקר אקולוגי למחקר חינוכי, ואת הדוקטורט – בחינוך מדעי-סביבתי, עשיתי בטכניון.”
מאז, לימודי הדוקטורט ואחריו, מתמקדת פרופ’ טל בעיקר בחינוך הסביבתי ובחינוך המדעי מחוץ לכיתה. “גיליתי שדווקא בסביבות לא-פורמאליות, במוזיאונים, בגני חיות, בגנים בוטניים ובסביבה הטבעית מתרחשת חווית למידה משמעותית – לעתים משמעותית יותר מהלימוד הרגיל בכיתה. הסביבה החוץ כיתתית מאפשרת למידה בינתחומית, בהקשר של חיי יומיום. בשנים האחרונות, טל מתמקדת בלמידת חקר רב תחומית בשדה, המאפשרת למורים ותלמידים ליישם חשיבה מדעית ברמה גבוהה במגוון תחומי דעת. קבוצת מורים איתה עבדה לאחרונה על חקר באקולוגיה וחקר בארכיאולוגיה, אף השתתפה בחפירה ארכיאולוגית בצוותא עם הארכיאולוג ד”ר מרדכי אביעם ממכללת כנרת, בה התגלה פסיפס יפהפה ובו דמויות טווס וכתובת גדולה ביוונית. ההתנסות שילבה בין שני מחקרים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע – מחקר בארכיאולוגיה, ומחקר על למידת חקר.
את גישתה לפיתוח מקצועי של מורים למדעים, באמצעות חקר בשדה, “ייצאה” פרופ’ טל גם למישיגן בארה”ב, שם פיתחה, בשיתוף מדענים וחוקרי חינוך מ-Michigan State University, את תוכנית Teaching Science Outdoors התומכת בהוראת מדעים בגישת חקר בשדה.
לאחרונה, בצוותא עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה והטכניון, פרופ’ טל מובילה מרכז מצויינות ללמידה משמעותית באמצעות “מדע אזרחי” (citizen science). המרכז החדש, אחד מחמישה מרכזים ארציים הנתמכים על ידי הקרן הלאומית למדע ומשרד החינוך, יוצר שיתופי פעולה בין מדענים, אירגונים שונים ובתי ספר, המעוניינים לקחת חללק במיזמים מדעיים אמיתיים, בהם התלמידים והמורים יהיו חלק מקהילה יוצרת מדע.
פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שכיהנה במועצת המנהלים של הארגון בשנים 2014-2017 וכהונתה כנשיאה נבחרת תחל בחודש מרץ 2018.
פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון: “כשחושבים קדימה חשוב מאוד לצבור ידע – אבל עוד יותר חשוב לבוא עם רעיונות יצירתיים“
כנס ראשון מסוגו בנושא “שבע החוכמות” התקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הכנס הוא יוזמה של קהילה צעירה של בוגרי הטכניון מקריית אליהו באזור העיר התחתית של חיפה. מטרתו: לעודד חינוך ליצירתיות מחשבתית במחקר, בפיתוח ובעשייה בתחומים השונים בהשראת המסורת היהודית. מארגני הכנס ביקשו לפרוץ דרך חדשה בשיח בין תורה ומדע, שהתמקד עד כה ביישוב סתירות או בהפרדת רשויות, לשיח של הפריה הדדית בין “שבע החוכמות” לבין התורה.
את הכנס הנחה שר המדע לשעבר הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ, שאמר: “חז”ל אומרים שאדם צריך להיות בקי גם בחוכמות אחרות לא רק כדי לרכוש מקצוע אלא כי הדברים חשובים, הייתי אפילו אומר כי הדברים חשובים בהיותם יוצרים יחד שלמות.”
חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הסביר לקהל על הרס ובנייה כתהליך בגוף האדם. המחקר שזיכה את פרופ’ צ’חנובר בפרס נובל עסק במערכת האוביקוויטין – המנגנון האחראי על סילוק חלבונים פגומים מהגוף. פרופ’ צ’חנובר הסביר על נפלאותיה של תזמורת החיים, המורכבת מכ-22 אלף חלבונים שונים המרכיבים את גוף האדם. בסיום דבריו הוא דיבר על היישום הרפואי של מחקר האוביקוויטין ואמר כי “זה היופי שבמדע: החוקר מביא את הרעיון המדעי, הוא הפתרון, ואת פיתוח התרופה מקדמים גורמים אחרים. הסינרגיה החזקה בין התחומים השונים של המדע מביאה לתוצאות מדהימות עבור המין האנושי.”
פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון דיבר בהרצאת הפתיחה על “הסוד היהודי במחקר המדעי”. פרופ’ שגב הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה ולחקר הפיזיקה לשנת 2014. בהרצאתו הוא תיאר את ייחודיותם של התלמידים בישראל בהשוואה לארה”ב ולסין. לדבריו, אם הוא יאמר בהרצאה בטכניון דבר לא מדויק או שלא ינסח נכון את הדברים, תלמידים מיד ישאלו ולא יניחו לו להמשיך. זאת בניגוד לסין, שבה איש לא ירים את ידו ובניגוד לארה”ב, שם שואלים אבל פחות. הוא הסביר זאת בחינוך ובהשכלה היהודיים ובמידת הווכחנות היהודית והוסיף כי “אחת האמרות היותר מפורסמות של איינשטיין היא שיצירתיות ודמיון חשובים מהידע, שכן דמיון מכיל גם את כל מה שאנו עתידים לדעת. כשחושבים קדימה חשוב מאד לצבור ידע אבל יותר חשוב לבוא עם רעיונות יצירתיים. יש פה צעירים בקהל שנמצאים בצומת מרכזי בחייהם, ורבים שואלים אותי איך בוחרים דרך. כשהייתי פוסט-דוקטורנט אצל פרופ’ אמנון יריב הוא אמר לי: כשאתה שואל את עצמך על פרוייקט חדש אם לעסוק בו, אל תבזבז את זמנך על הפירות הקרובים והזמינים, אלה שגדלים מתחת לאף.”
שר המדע לשעבר הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץפרופ’ מרדכי (מוטי) שגב בהרצאת הפתיחה על “הסוד היהודי במחקר המדעי”.פרופ’ אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004מר יורם טהרלבהרב פרופ’ אברהם שטינברג בהרצאתו על “תורה ומדע”.הרב ד”ר דורון לדווין, רב קהילת “אור חיי אליהו”
שישה “אסטרונאוטים” נכנסו למבנה שתוכנן על ידי סטודנטים בטכניון במטרה לדמות חיים על מאדים. המבנה הוקם במצפה רמון כצעד ראשון בהקמת מרכז סימולציות חלל
סטודנטים מהטכניון שהשתתפו בקורס
סטודנטים מעשר פקולטות בטכניון תכננו מבנה שנועד לדמות חיים אנושיים על מאדים. זאת במסגרת קורס ייעודי שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בהנחיית האדריכלים משה צגאי ואלון שיקר. המבנה, ששמו HAB01, הוקם במצפה רמון במסגרת כנס החלל הבינלאומי ה-13 ע”ש אילן רמון. בשבוע שעבר נכנסו אליו 6 “אסטרונאוטים” ובהם אלון שיקר כדי ללמוד על החיים בתנאי מאדים ולבצע ניסויים שונים.
מאז ומתמיד עורר מאדים סקרנות רבה בקרב המין האנושי. בשנות השישים צילמה הגשושית מארינר 4 את מאדים ומאז יצאו מסעות רבים לעברו. יתר על כן, רבים מאמינים שמאדים יהיה היעד הבא להתיישבות אנושית בחלל, וגופים כגון נאסא ו- SpaceXנערכים להנחתת המשלחת הראשונה על הפלנטה האדומה.
עם זאת, תנאי הסביבה על מאדים אינם ידידותיים לבני אדם: טמפרטורה ממוצעת נמוכה להפליא (כ-60 מעלות מתחת לאפס), קרינת אולטרה-סגול חזקה ואטמוספירה מעוטת חמצן. תנאים אלה מחייבים היערכות רצינית והבנה עמוקה של תנאי החיים העתידיים על מאדים.
הקורס הייעודי שהתקיים בטכניון התמקד בבנייה במאדים ועיקרו – תכנון מבנה שישמש כ-10 אנשים. מנחה הקורס האדריכל אלון שיקר הסביר כי מדובר בפרויקט המחייב העמקה בהיבטים סוציולוגיים, פסיכולוגיים, טכניים ופונקציונליים. בשל מורכבות הפרויקט, שהתקיים במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הוזמנו לקורס גם סטודנטים מפקולטות אחרות בטכניון ובהן הנדסת מכונות, הנדסת אווירונוטיקה וחלל ומדעי המחשב.
המבנה, שתוכנן בשיתוף מכון דוידסון במכון ויצמן למדע, הוא צעד ראשון בהקמת מרכז סימולציות חלל בקרבת מכתש רמון.
פרופ’ אהוד קינן נשיא החברה הישראלית לכימיה מעניק את הפרס לפרופ’-מחקר יצחק אפלויג
החברה הישראלית לכימיה העניקה בכנס השנתי שלה את מדליית הזהב של החברה לנשיא הטכניון לשעבר פרופ’-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. זאת כהוקרה על תרומתו לכימיה של סיליקון ולכימיה חישובית ועל מנהיגותו המדעית. מדליית הזהב היא אות ההוקרה הגבוה ביותר של החברה הישראלית לכימיה, ופרופ’-מחקר אפלויג מצטרף לעמיתיו מהטכניון הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן שזכו במדליה בעבר.
פרופסור אפלויג נולד בבוכרה, אוזבקיסטן, ועלה לישראל בגיל שלוש. הוא השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטה העברית והצטרף לטכניון כחבר סגל בשנת 1976. בשנים 2001 עד 2009 כיהן כנשיא הטכניון.
פרופ’ אפלויג, המשלב במחקריו ניסוי ותיאוריה, הוא מחלוצי השימוש בכלים חישוביים המבוססים על תורת הקוונטים לניבוי תכונותיהם של מולקולות ומחלוצי הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון. הוא זכה בפרסים חשובים רבים ובהם פרס טאוב של הטכניון להצטיינות אקדמית ופרסי הצטיינות בהוראה, פרס הומבולדט, פרס האגודה היפנית לקידום המדע, פרס החברה הישראלית לכימיה ופרסי Wacker והאגודה האמריקאית לכימיה בתחום הכימיה של סיליקון. הוא דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, חבר באקדמיה האירופית, חבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ובעל אות כבוד מנשיא גרמניה.
חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים בחומרים ביולוגיים טבעיים
פרופ’-משנה אבי שרודר. צילום : דורון גולן
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים ב”להב אנזימטי”. במאמר שהתפרסם בכתב העת ACS Nano מציגים החוקרים את יישומה של טכנולוגיה זו בפרוצדורה כירורגית בחלל הפה. יישום זה חוסך את הכאב הנלווה לניתוחים אורתודנטיים ומאיץ משמעותית את שיקום הרקמה.
המחקר נערך על ידי פרופ’-משנה אבי שרודר – ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שימוש מושכל באנזימים – מולקולות ביולוגיות שבאמצעותן הגוף משקם את עצמו – וכן בננו-חלקיקים ובטכנולוגיה לשחרור מבוקר של תרופות.
מדי שנה עוברים כ-5 מיליון בני-אדם טיפול אורתודנטי לישור שיניים בארה”ב לבדה. כדי לזרז את הטיפול, הנמשך בממוצע כשנתיים, עוברים רבים מהם ניתוח פולשני שבו נחתכים סיבי הקולגן (collagen) המחברים את השן לרקמת העצם המחזיקה אותה. זאת במקביל להנחת גשר-סמכים אורתודנטי.
הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מרככת את סיבי הקולגן באמצעות מערכת לשחרור מבוקר של קולגנאז (collagenase) – אנזים ספציפי המפרק את הקולגן. בשיטות שפותחו במעבדתו של פרופ’-משנה שרודר נארז הקולגנאז בתוך ליפוזומים – חלקיקים ננומטריים בעלי צורה כדורית. כל עוד חלקיקי הקולגנאז ארוזים בליפוזום הם אינם פעילים, אולם כאשר המשחה נמרחת על אתר המטרה מתחיל האנזים לזלוג בהדרגה מתוך הליפוזום ולרכך את סיבי הקולגן. החוקרים ערכו סדרת ניסויים ובה נקבע ריכוז הקולגנאז האופטימלי לצורך ביצוע הפרוצדרה ולהאצת שיקום הרקמה לאחר מכן.
במחקר פרה-קליני השוו החוקרים את יעילותה של מערכת השחרור המבוקר (בשילוב גשר) לזו של טיפול אורתודנטי רגיל. המסקנה: המערכת הייחודית מקצרת בכשני-שלישים את משך הזמן הדרוש ליישור השיניים. המחקר נערך בחולדות, תוך שימוש בגשר ייעודי שנבנה לצורך הניסוי.
ד”ר אסף זינגר. צילום : דוברות הטכניון
הטיפול החדשני הדגים יתרונות מרחיקי לכת. טיפול זה, בשילוב גשר, הוביל לתוצאות זהות לאלה של ניתוח בשילוב גשר. יתר על כן, הטיפול החדשני בשילוב גשר הוביל לתזוזה מהירה פי 3 ממהירות התזוזה של השיניים בטיפול בגשר בלבד.
המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר אסף זינגר, שערך את המחקר שלו במסגרת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ’-משנה שרודר. המאמר הנוכחי מציג יישום ספציפי של “הלהב האנזימטי” בתחום האורתודנטי, אולם ד”ר זינגר מדגיש כי את הפרדיגמה החדשה אפשר ליישם במגוון פעולות כירורגיות אחרות. לדבריו, “במשך אלפי שנים השתכללה סכין המנתחים אבל הפרדיגמה לא השתנתה. כאן, במחקר הנוכחי, אנחנו מציגים שינוי פרדיגמטי משמעותי: החלפה של תהליך מכני-פיזיקלי בתהליך ביולוגי.”
במחקר שותפים רופאים מהמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי ומהקריה הרפואית רמב”ם, רופאים מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בקריה הרפואית רמב”ם ומנהל המרכז הווטרינרי במוריה. המחקר נתמך במענקים מטעם המועצה האירופית והאיחוד האירופי, קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח, קרנות ישראליות ומלגות אלון וטאוב. מענק מהמדען הראשי במשרד הכלכלה סייע בהקמת חברת הזנק למסחור הטכנולוגיה המתוארת במאמר.
“לכל מדען יש סיפור. רק צריך ללמוד איך לספר אותו,” במילים אלה פתח השחקן אלן אלדה את הרצאתו אתמול בטכניון.
בתוכנית ראיתי מי הם המדענים באמת, כבני אדם ולא רק כחוקרים. ואז החלטתי שבמקום לחבר את המדען לציבור, אלמד אותו לתקשר ישירות עם הציבור, בעיקר באמצעות אימפרוביזציה. כי זה מה שהכרתי מעולם המשחק. במרכז שהקמנו אנחנו מלמדים תקשורת, כתיבה, איך לספר סיפורים, אימפרוביזציה. כך שגם אם בסופו של דבר התוכן הוא מידע מדעי וטכני מורכב, אפשר להנגיש אותו וליצור התלהבות כלפיו באמצעות סיפור.
