כנס בטכניון: “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “שום נושא בשנים האחרונות לא עורר כל כך הרבה רגשות בציבור, בתעשייה ובממשלה כמו סוגיית האמוניה. הכנס שנפתח היום בטכניון מפגיש את המומחים המובילים בתחום כדי ליצור שיח מבוסס -מדע בנושא”

המשתתפים בכנס
המשתתפים בכנס

תחת הכותרת אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד נפתח היום (ד’) בטכניון כנס ראשון מסוגו בנושא האמוניה. בכנס משתתפים מומחים מכל העולם בעלי שם בתחומים שונים, בהם בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס נערך במימון מלא של הטכניון, ללא כל מימון חיצוני מהתעשייה או מכל מקור אחר, ומטרתו לגבש עמדות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו.

“לצערי, הטכניון לא היה עד כה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתיחת הכנס. “לכן החלטתי שראוי לקיים כאן בטכניון סדנה מקצועית לחלוטין בנושא. פרופ’ גדעון גרדר ופרופ’ דניאל לוין מהפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון הובילו את ארגון האירוע החשוב הזה שנפתח כאן היום. ראוי לציין שמדובר בסדנה מקצועית, שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה – מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות.”

“האמוניה תופסת כיום מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל, וחשוב להביא לבמה את הידע המצטבר בנושא זה,” אמר בכנס דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ’ גדעון גרדר. “הכנס הנוכחי, שהוא הראשון מסוגו בישראל, נועד להציג את הידע הקיים במגוון רחב של נושאים הקשורים לאמוניה ובהם ייצור אמוניה, הסעתה, הערכת סיכונים ותנועת אמוניה באטמוספירה. המומחים המובילים בעולם בתחומים אלה, מהאקדמיה ומהתעשייה, ידונו בכנס בהיבטים אלה במטרה לעורר שיח מדעי מבוסס שישפיע על הדיון הציבורי ועל קבלת ההחלטות בנושא.”

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

“אני עובד עם אמוניה כבר שלושים שנה,” אמר בכנס קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו”ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה ואחד המומחים המובילים בעולם בנושא בטיחות אמוניה. “יש מאחורינו 150 שנות היסטוריה של אמוניה, בעיקר לשימושים חקלאיים, וצריך להבין שהאמוניה חיונית לחקלאות המודרנית, כלומר לתזונת העולם. בנוסף, היא משאב טבעי ממש כמו מים, ויש לה חלק חשוב בהיווצרות החיים.

“בעולם שלנו יש לאמוניה יתרונות מצוינים כחומר קירור, כבסיס לדשן וגם להנעה – וכדלק יש לה יתרון כי אינה פולטת אוזון ואינה ‘תורמת’ להתחממות הגלובלית. בטבע נוצרים מדי שנה כמיליארד קוב בשנה, והאדם מייצר 140 מיליון קוב. סין היא היצרנית הגדולה כיום – שליש מהייצור העולמי. ישראל – 120 אלף טון, כעשירית מהייצור העולמי. 80% מהאמונה מופנית לחקלאות, 18% לתהליכי ייצור, 2% לקירור.

“למדתי בעיקר על אסונות שבהם נפגעו בני אדם ומה אפשר ללמוד מהם. בסופו של דבר, האמוניה ‘זוכה’ ליחסי ציבור גרועים מאוד, והדיווח השלילי עליה חורג מכל מה שנהוג בתעשייה. חשוב לדעת את הסיכונים אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי, ואלה העובדות: כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי – העובדים במתקן האמוניה. אחרי כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת כל כך שאינה מסוכנת, אבל אנשים יכולים להריח אותה גם מ-10 קילומטר ומכאן הנטייה לפאניקה.

“במקרים רבים, פאניקת האמוניה היא ‘חד קרן שחור’ – בעיה מדומיינת. מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, לא בפחד. עם זאת, אם ננתח ברצינות מקרים של ‘כמעט תאונה’ נוכל למנוע תאונות עתידיות, גם את הקטלניות שבהן. ”

דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ' גדעון גרדר
דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ’ גדעון גרדר

רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית, המתמחה בהקמת מפעלים קטנים, דיבר בכנס על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה. “המטרה שלנו היא להקים מפעלי אמוניה קטנים ובינוניים שיהיו מעולים מבחינה בטיחותית אבל גם מבחינה ניהולית. השיטה שלנו היא סטנדרטיזציה של המפעל ומודולריזציה שלו, שמאפשרת להקים את המפעל לפי הצרכים הספציפיים.” חברת לינדה מציגה בכנס מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידה, המאפשר תרגול של ניהול ותהליכים.

ד”ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה, שימש בעבר כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה וגם כיועץ ל- EPA  – הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, הנחשבת למוסד הגדול והמשמעותי בעולם בתחומו. בדבריו הוא התייחס לדו”ח שפירסמו עשרת המדענים בסוף 2016, שהזהיר מפני פגיעה במיכלית עם 60,000 טון של אמוניה. לדבריו, “בפועל מדובר באוניה קטנה הרבה יותר. עם זאת, צריך להבין את שלושת סוגי הסכנות:

  1. דליפה מהאוניה אל המים – ארוע חמור מאוד אם כל 12,500 טונות אמוניה ישפכו למים.
  2. דליפה מהצינור המזרים לחוף את האמוניה.
  3. דליפה בדרך למפעלים. “

ד”ר ג’ורג’ פמיני אמר בכנס שהוא מתנגד לשינוע באמצעות איזוטנקים וכי הוא תומך בשינוע באמצעות אוניה קטנה וצינור.

 

פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו, דיבר בכנס על אחסון בטוח של אמוניה. “התוצאה של דליפת אמוניה תלויה במשתנים רבים ובהם תנאי האחסון, בעיקר טמפרטורה ולחץ. כאשר מדובר באחסון בלחץ גבוה, הדליפה יוצרת ענן אמוניה העשוי להיות כבד מהאוויר בעקבות המפגש בין אמוניה למים שבאוויר. במקרה כזה, הסכנה גדולה יותר בהקשרים של רעילות ודליקה. זו הסיבה שיש לתת את הדעת לאיכותם של מתקנים לאחסון אמוניה ולהסעתה. ”

למצגות והרצאות מהכנס:  https://goo.gl/DemKvB

קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו"ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה
קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו”ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה
רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית
רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית
ד"ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה
ד”ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה
פרופ' תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו
פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו

 

עמידות לאנטיביוטיקה – אבולוציה בשידור חי

אתמול, 13 בנובמבר, נפתח שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה, שידגיש את חשיבותו של שימוש נכון בתרופות אנטיביוטיות. בהזדמנות זו אנו שמחים להציג סרטון חדש שפרסם לאחרונה המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). סרטון זה מתאר מחקר דרמטי מאוד בתחום האנטיביוטיקה, שהתפרסם ב- 9 בספטמבר 2016 בכתב העת Science (http://science.sciencemag.org/content/353/6304/1147).

 

המחקר, שנערך בראשותו של פרופ׳ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה ומדעי המחשב בטכניון עם צוותו בהרווארד ובטכניון, מציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים המפתחים עמידות בתגובה למפגש עם תרופות אנטיביוטיות. באופן רחב יותר מדובר בהדגמה חיה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH) ועל ידי האיחוד האירופי (מענק ERC). את צוות המחקר במעבדה של פרופ׳ קישוני הובילו ד”ר מייקל ביים וד”ר תמי ליברמן. חוקרים נוספים בצוות המחקר הם אריק קלסיק, רמי חייט, רותם גרוס ועידן ילין.

 

במאמר הוצגה מערכת הניסוי -MEGA-plate – צלחת פטרי מלבנית עצומה המחולקת לרצועות ישרות ושוות המכילות ריכוזי-אנטיביוטיקה בשיעורים הולכים וגדלים. החיידקים הנעים מריכוזי אנטיביוטיקה נמוכים לריכוזים גבוהים יותר מפתחים, בתהליך אבולוציוני מהיר, צאצאים העמידים לריכוז החדש. באמצעות  צילום דולג זמן הציגו החוקרים אבולוציה בשידור חי.

מושל אילינוי בביקור בטכניון

המושל ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה מחקרי -אקדמי עם הטכניון

מימין לשמאל: נשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' וויין קפלן ומושל אילינוי ברוס ראונר
מימין לשמאל: נשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן ומושל אילינוי ברוס ראונר

בשבוע שעבר נחתם בטכניון מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אילינוי. על ההסכם חתמו המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן, מושל אילינוי ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין. “כפי שאתם רוצים לשפר את חייהם של תושבי ישראל, אנחנו רוצים לשפר את איכות חייהם של התושבים שלנו,” אמר בטקס מושל אילינוי. “שיתוף הפעולה החדש ישרת את כולנו, והשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. יש בינינו מכנה משותף רחב מאוד – היסטוריה רבת שנים, חזון שאפתני ותשוקה לקדם את האנושות.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ וויין קפלן, אמר כי “כיום ברור שפיתוחן של טכנולוגיות משמעותיות אינו אפשרי בלי הבסיס הרחב של המדע הבסיסי. המטרה של הטכניון היא לשמור על איזון בין המחקר הבסיסי ליישום, וזאת תוך כדי הצבת טובתה של מדינת ישראל כמרכיב מרכזי באסטרטגיית המחקר והפיתוח שלנו.” הוא הציג את האסטרטגיה הגלובלית של הטכניון, שבמרכזה הקמתם של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ושל מכון גואנגדונג-טכניון שייחנך בסין בחודש הבא.

לאחר הטקס נפגש המושל עם ראש עיריית חיפה יונה יהב ועם בכירים נוספים מהטכניון ובהם המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ, ד”ר גבריאל שמר מהיחידה העסקית (T3), פרופ’ כרמל דומשלק מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון וראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון פרופ’ אלי ביהם.

אוניברסיטת אילינוי (University of Illinois System) היא למעשה מאגד של אוניברסיטאות ומכונים שכבר הכשיר כ-700 אלף בוגרים וכיום לומדים בו יותר מ-80 אלף סטודנטים. נשיא האוניברסיטה טימוטי קילין אמר בביקור: “כמו הטכניון, אנחנו חותרים למצוינות. לנו יש יתרון של גודל ולכם יש יתרונות אחרים – למשל המהירות שבה אתם מתרגמים מחקרים ליישומים ומביאים מוצר לשוק. אין לי ספק שכל הצדדים ירוויחו משיתוף הפעולה בינינו.”

 

 

 

 

חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017 – פרופ’-מחקר יעקב זיו

פרופ’-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון – חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017

פרופ'-מחקר אמריטוס יעקב זיו
פרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו

פרס א.מ.ת. יוענק  היום חמישי הקרוב, 9 בנובמבר 2017, לפרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, על תרומתו הגדולה בתחומי המידע והתקשורת.

הפרס ניתן בכל שנה בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. השנה מוענק לראשונה הפרס בקטגוריה של הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, ופרופ’ זיו הוא הראשון שזוכה בו.

פרופ’ זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב-MIT (1962). לאחר כשמונה שנים במחקר ופיתוח (ברפאל ובמעבדות בל בארצות הברית) הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס חזית הידע של קרן BBVA, פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס מרקוני, פרס ריצ’רד המינג ופרס שאנון. הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים והיה חבר באגודות אמריקאיות ואירופיות מובילות.

יעקב זיו נולד בטבריה בשלהי 1931. כשהיה בן 3 עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”; בית הספר “זיו” ברעננה נקרא על שמו. בן ציון לימד את הילדים דקדוק עברי ותלמוד, אבל יעקב נמשך תמיד להנדסה. הוא זוכר בית עמוס בספרים ובהם ספר ברוסית על מהנדס החשמל גוליילמו מרקוני, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1909. את הספר קרא יעקב בגיל 11, בעזרת מילון רוסי-עברי, וכשסיים בנה משדר על פי ההוראות שבספר בתוספת אלתורים. הוא המתין בקוצר רוח שהוריו יצאו מהבית ואז חיבר את המשדר לחשמל. באותו רגע נשמע פיצוץ גדול והאור בבית כבה, אבל ליעקב הייתה זו תחילת הדרך לפרס מרקוני היוקרתי שבו זכה כעבור עשרות שנים.

הוא זוכר לטובה את לימודיו בתיכון גימנסיה הרצליה ובעיקר את כרמי יוגב, מורה למתמטיקה ולפיזיקה ולימים מנהל הגימנסיה. אולם הלימודים נקטעו בשל מלחמת השחרור, ויעקב גויס בגיל 16. בתום המלחמה חזר לבית הספר וסיים במהירות את הלימודים. לאחר שירות סדיר בצבא כטכנאי מכ”ם הוא החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך לתואר שני והתקבל לרפאל. בעידודו של ראש היחידה המדעית במשרד הביטחון ארנסט דוד ברגמן יצא לדוקטורט בתורת המידע ב-MIT, משם חזר לרפאל כראש מחלקת תקשורת והביא לארץ את הטרנזיסטורים הראשונים.

פרופ’ משה זכאי, שהיה דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בראשית שנות ה-70, הוא שהביא לטכניון את פרופ’ זיו. יחד עם פרופ’ ישראל צדרבאום ופרופ’ ישראל בר דוד חוללו השניים בפקולטה מהפכה שסימנה את ראשיתה של אומת ההזנק הישראלית והולידה לימים את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

עם פרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב פיתח פרופ’ זיו בשנת 1977 את אלגוריתם למפל-זיו, ששימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילא תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

פרופ’ זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אליי זוכים נוספים מהטכניון. ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח, והאלגוריתם נהפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.”

 

 

 

 

 

אומן הזכוכית

חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום

 

פרופ'-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים
פרופ’-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים

ספוגיים (“ספוגי-ים”) הם האורגניזמים הרב-תאיים העתיקים והפרימיטיביים ביותר – ראשיתם לפני יותר מחצי מיליארד שנים. יצורים אלה חיים בעיקר במים מלוחים וניזונים מחלקיקים של חומר אורגני. למרות פשטותם, כמה משפחות של ספוגיים פיתחו במהלך האבולוציה יכולת לייצר (synthesize) מחטי זכוכית – אלמנטים מבניים ייחודיים ומדויקים המספקים לספוג תמיכה מבנית, חוזק מכני והגנה מפני גורמים עוינים. המחט (ספיקולה) בנויה מתחמוצת צוֹרָן (סיליקה) ואורכה בין מיקרונים בודדים לכמה מילימטרים. מחטים אלה נוצרות כמבנים מסועפים תלת-ממדיים, המהווים דוגמה לסימטריה במערכות ביולוגיות (תמונה 1).

יצירת מחטי הזכוכית על ידי הספוג שוֹנָה לחלוטין מתהליכים מלאכותיים של עיבוד זכוכית, המצריכים חימום של החומר לכ-1,000 מעלות צלזיוס. המנגנון הטבעי של יצירת מחטי הזכוכית בטמפרטורת מי הים נחשף כעת לראשונה במאמר שכתב פרופ’-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחד עם שותפיו בגרמניה ובראשם ד”ר איגור זלוטניקוב מהאוניברסיטה הטכנית בדרזדן. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, מציג את העיקרון של בניית מחטי הזכוכית בספוגי סיליקה (Demospongiae) – הקבוצה הגדולה ביותר במערכת הספוגיים. פענוח מבנה המחט מבוסס על ניסויים שנערכו ב- ESRF – מאיץ האלקטרונים האירופי בגרנובל, צרפת. ניסויים אלה בוצעו באמצעות שימוש בקרני X בשיטות המתקדמות ביותר: ננוטומוגרפיה ודיפרקציה תחת קרן ממוקדת.

החוקרים גילו שמחט הזכוכית נבנית סביב סיב אורגני שקוטרו כ-3 מיקרונים. סיב זה בנוי בעיקר מסיליקטאינים – חלבונים פעילים אנזימטית המזרזים את גידול תחמוצת הצורן. תהליך זה מבוקר על ידי תאים מתמחים הקרויים סקלטרוציטים (תאים בוני שלד).

תגלית מעניינת במיוחד נוגעת לסידור החלבונים בסיב. החלבונים מאורגנים בבלוקים ננומטריים המסודרים במבנה מחזורי ייחודי: משושה דמוי-גביש. הנקבוביות בתוך מבנה זה מלאות בסיליקה אמורפית. לדברי פרופ’ זולוטויאבקו, “הבלוקים הננומטריים של חלבון ושל סיליקה אמורפית בנויים בסדר מחזורי היוצר נקודות חדות מאד בתבנית דיפרקציית קרני X (תמונה 2). דפוס זה מספק מידע מקיף לגבי הסימטריה ותהליך הסיעוף של המחטים.”

בין השאר גילו החוקרים כי “הגזע העיקרי של המחט צומח במאונך למישור הבסיסי של סריג המשושה של החלבון, והקוצים שצומחים לצדדים מוּנְחים על ידי מישורים פירמידליים הניצבים בזווית של כ-66 מעלות יחסית למישור הבסיס. כך מתקבלת הצורה של טטראפוד – מפגש בין ארבעה קוצים. מצאנו גם מישורים נוספים שאחראים להיווצרות הסתעפויות דמויות מזלג (תמונה 1).”

לדברי פרופ’ זולוטויאבקו, “מנקודת ראות הנדסית יש כאן תהליך מרתק שבו הטבע יוצר, מחומרים זמינים, מבני זכוכית מורכבים ביותר בטמפרטורות נמוכות – תהליך שהאדם עדיין לא הצליח לממש. אנחנו מעריכים שהמחקר שלנו, המפענח את מנגנון ההיווצרות של מחטי הזכוכית המסועפות בספוגיים, עשוי לספק השראה לתהליכי ייצור של חומרים ננו-גבישיים שימושיים ללא צורך בחימום לטמפרטורות גבוהות.”

למאמר המלא לחצו כאן

המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים
תוצאות של דיפרקציית קרני X המסבירות את תהליך הסיעוף
תוצאות של דיפרקציית קרני X המסבירות את תהליך הסיעוף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסרטון המתאר את היווצרות מחטי הזכוכית.