נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “שום נושא בשנים האחרונות לא עורר כל כך הרבה רגשות בציבור, בתעשייה ובממשלה כמו סוגיית האמוניה. הכנס שנפתח היום בטכניון מפגיש את המומחים המובילים בתחום כדי ליצור שיח מבוסס -מדע בנושא”
תחת הכותרת “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד“ נפתח היום (ד’) בטכניון כנס ראשון מסוגו בנושא האמוניה. בכנס משתתפים מומחים מכל העולם בעלי שם בתחומים שונים, בהם בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס נערך במימון מלא של הטכניון, ללא כל מימון חיצוני מהתעשייה או מכל מקור אחר, ומטרתו לגבש עמדות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו.
“לצערי, הטכניון לא היה עד כה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתיחת הכנס. “לכן החלטתי שראוי לקיים כאן בטכניון סדנה מקצועית לחלוטין בנושא. פרופ’ גדעון גרדר ופרופ’ דניאל לוין מהפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון הובילו את ארגון האירוע החשוב הזה שנפתח כאן היום. ראוי לציין שמדובר בסדנה מקצועית, שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה – מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות.”
“האמוניה תופסת כיום מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל, וחשוב להביא לבמה את הידע המצטבר בנושא זה,” אמר בכנס דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ’ גדעון גרדר. “הכנס הנוכחי, שהוא הראשון מסוגו בישראל, נועד להציג את הידע הקיים במגוון רחב של נושאים הקשורים לאמוניה ובהם ייצור אמוניה, הסעתה, הערכת סיכונים ותנועת אמוניה באטמוספירה. המומחים המובילים בעולם בתחומים אלה, מהאקדמיה ומהתעשייה, ידונו בכנס בהיבטים אלה במטרה לעורר שיח מדעי מבוסס שישפיע על הדיון הציבורי ועל קבלת ההחלטות בנושא.”
“אני עובד עם אמוניה כבר שלושים שנה,” אמר בכנס קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו”ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה ואחד המומחים המובילים בעולם בנושא בטיחות אמוניה. “יש מאחורינו 150 שנות היסטוריה של אמוניה, בעיקר לשימושים חקלאיים, וצריך להבין שהאמוניה חיונית לחקלאות המודרנית, כלומר לתזונת העולם. בנוסף, היא משאב טבעי ממש כמו מים, ויש לה חלק חשוב בהיווצרות החיים.
“בעולם שלנו יש לאמוניה יתרונות מצוינים כחומר קירור, כבסיס לדשן וגם להנעה – וכדלק יש לה יתרון כי אינה פולטת אוזון ואינה ‘תורמת’ להתחממות הגלובלית. בטבע נוצרים מדי שנה כמיליארד קוב בשנה, והאדם מייצר 140 מיליון קוב. סין היא היצרנית הגדולה כיום – שליש מהייצור העולמי. ישראל – 120 אלף טון, כעשירית מהייצור העולמי. 80% מהאמונה מופנית לחקלאות, 18% לתהליכי ייצור, 2% לקירור.
“למדתי בעיקר על אסונות שבהם נפגעו בני אדם ומה אפשר ללמוד מהם. בסופו של דבר, האמוניה ‘זוכה’ ליחסי ציבור גרועים מאוד, והדיווח השלילי עליה חורג מכל מה שנהוג בתעשייה. חשוב לדעת את הסיכונים אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי, ואלה העובדות: כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי – העובדים במתקן האמוניה. אחרי כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת כל כך שאינה מסוכנת, אבל אנשים יכולים להריח אותה גם מ-10 קילומטר ומכאן הנטייה לפאניקה.
“במקרים רבים, פאניקת האמוניה היא ‘חד קרן שחור’ – בעיה מדומיינת. מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, לא בפחד. עם זאת, אם ננתח ברצינות מקרים של ‘כמעט תאונה’ נוכל למנוע תאונות עתידיות, גם את הקטלניות שבהן. ”
רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית, המתמחה בהקמת מפעלים קטנים, דיבר בכנס על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה. “המטרה שלנו היא להקים מפעלי אמוניה קטנים ובינוניים שיהיו מעולים מבחינה בטיחותית אבל גם מבחינה ניהולית. השיטה שלנו היא סטנדרטיזציה של המפעל ומודולריזציה שלו, שמאפשרת להקים את המפעל לפי הצרכים הספציפיים.” חברת לינדה מציגה בכנס מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידה, המאפשר תרגול של ניהול ותהליכים.
ד”ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה, שימש בעבר כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה וגם כיועץ ל- EPA – הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, הנחשבת למוסד הגדול והמשמעותי בעולם בתחומו. בדבריו הוא התייחס לדו”ח שפירסמו עשרת המדענים בסוף 2016, שהזהיר מפני פגיעה במיכלית עם 60,000 טון של אמוניה. לדבריו, “בפועל מדובר באוניה קטנה הרבה יותר. עם זאת, צריך להבין את שלושת סוגי הסכנות:
- דליפה מהאוניה אל המים – ארוע חמור מאוד אם כל 12,500 טונות אמוניה ישפכו למים.
- דליפה מהצינור המזרים לחוף את האמוניה.
- דליפה בדרך למפעלים. “
ד”ר ג’ורג’ פמיני אמר בכנס שהוא מתנגד לשינוע באמצעות איזוטנקים וכי הוא תומך בשינוע באמצעות אוניה קטנה וצינור.
פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו, דיבר בכנס על אחסון בטוח של אמוניה. “התוצאה של דליפת אמוניה תלויה במשתנים רבים ובהם תנאי האחסון, בעיקר טמפרטורה ולחץ. כאשר מדובר באחסון בלחץ גבוה, הדליפה יוצרת ענן אמוניה העשוי להיות כבד מהאוויר בעקבות המפגש בין אמוניה למים שבאוויר. במקרה כזה, הסכנה גדולה יותר בהקשרים של רעילות ודליקה. זו הסיבה שיש לתת את הדעת לאיכותם של מתקנים לאחסון אמוניה ולהסעתה. ”
למצגות והרצאות מהכנס: https://goo.gl/DemKvB
