בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה ה-22 להירצחו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז”ל, שהיה ידיד אמת של הטכניון.
עצרת לזכרו תתקיים היום, יום רביעי, י”ב בחשון תשע”ח, 1 בנובמבר בשעה 12:30, באולם הקולנוע בבית הסטודנט ע”ש שלום זילוני
יצחק רבין ז”ל היה ידיד אמת של הטכניון. ב-1990 הוענק לו, מידי נשיא הטכניון דאז, ד”ר מקס רייס ז”ל, תואר דוקטור לשם כבוד.
התואר הוענק לו “כהוקרה על תרומתו הרבה לבטחון מדינת ישראל ועל פעילותו בארץ ובעולם למען חוסנה של מדינת ישראל ולחיזוק מעמדה.”
בנאומו הודה רבין לחברי הקורטוריון של הטכניון ואמר:
“איני יודע אם רק מציון תצא תורה, אבל חשוב שגם מחיפה ומהטכניון תצא תורה. עבורי זהו כבוד גדול, זכות גדולה, להיות חבר בחבורה מכובדת זו, שקורטוריון הטכניון בחר להעניק לה את התואר דוקטור לשם כבוד. הזכייה בכבוד המיוחד הזה מהמוסד המכובד והאיכותי הזה, הטכניון, היא אחד משיאי חיי.”
נבחרת הטכניון תשתתף בשבוע הבא בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM
קבוצת הטכניון לתחרות iGEM 2017. מימין לשמאל – שורה ראשונה: נועה, שיר, דנה, יהודה וסאלי. שורה שנייה: הדר, מאיה, מאי ונופר.
נבחרת הטכניון ובה תשעה סטודנטים תצא בשבוע הבא לבוסטון, ארה”ב כדי להשתתף בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM.
iGEM היא תחרות בינלאומית בנושא ביולוגיה סינתטית, שמטרתה פיתוח מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשים להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר.
התחרות, שתתקיים בתאריכים 13-9 בנובמבר, הפכה זה מכבר לאירוע משמעותי מאוד בעולם המדע ויתמודדו בה יותר מ-330 קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם. עד היום השתתפו בתחרות שלוש קבוצות מהטכניון, וכולן זכו במדליות זהב.
השנה פיתחו הסטודנטים מהטכניון טיפול מניעתי (“חיסון”) לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.
“הפרויקט שלנו עוסק בתחום האימונולוגיה,” הסביר חבר הקבוצה יהודה וקסלר. “המטרה שלנו היא לפתח טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ואלרגיות. כיום יש למחלות האלה טיפולים מסוימים, אבל לא טיפולים מניעתיים. הטיפול שפיתחנו יתאים לספקטרום רחב של מחלות משום שהוא ‘מיירט’ את התהליך בשלב מוקדם ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת ההתפתחות של המחלה.”
נבחרות iGEM נבחנות גם על פי פעילותן בקהילה, וקבוצת הטכניון עוסקת בהקשר זה בקידום הסובלנות (tolerance) בחברה הישראלית. חברת הקבוצה שיר עובדיה מסבירה כי “הפרויקט המדעי שלנו עוסק בסובלנות של מערכת החיסון לגורמים מסוימים, ולכן החלטנו לעסוק גם בהקשר החברתי בסובלנות.” במהלך הקיץ הם קיימו שני כנסים סביב נושא זה: האחד לנשים חרדיות מהדר הכרמל ומהקריות, שנפגשו עם נשות קריירה חרדיות, והשני לנשים מהקהילות השונות בשפרעם – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות.
נבחרת הטכניון כוללת תשעה סטודנטים מפקולטות שונות שפיתחו את הפרויקט בהנחיית פרופ’ רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ובסיועם של חברי הסגל פרופ’ דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, יחד עם פרופ’ צילה צוקרמן, מנהלת היחידה להשתלות מח עצם בקריה הרפואית רמב”ם. הסטודנטים הם נועה אדן – שנה ד’ בהנדסת ביוכנולוגיה ומזון, שיר עובדיה – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מאי אשל – שנה ב’ ברפואה, הדר גוטמן – מסיימת תואר בביוכימיה מולקולרית, דנה קדוש – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יהודה וקסלר – שנה ג’ בהנדסה ביו-רפואית ורפואה, סאלי קורטם – מסיימת תואר בהנדסה כימית, מאיה אנגל – שנה ד’ בהנדסה ביו-רפואית ונופר פנחס – שנה ד’ הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.
לאחרונה התקיים בטכניון הכנס הבינלאומי ה-15 בנושא ייצור בר-קיימא – GCSM.
זהו כנס משותף לטכניון ולאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין, והתקיימו בו הרצאות של מומחים מובילים בתחומים של רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית, וטכנולוגיות של קיימות (מניעת זיהום, ניצול משאבים אופטימלי ומחזור).
בחברה המודרנית הפכה הקיימות לרכיב מרכזי בתיעוש ובתכנון משאבים ופותחו טכנולוגיות ייצור חדשות ברחבי העולם. השילוב של המשך הגידול בכלכלה לשימור משאבי הטבע חיוני לאנושות, וההצלחה בקיום תעשייה בת-קיימא תשפיע רבות על העתיד.
הכנס סיפק פלטפורמה ליצירת קשרים בין אקדמיה, חוקרים מחוץ לאקדמיה, גורמים בתעשייה, מהנדסים וסטודנטים מכל העולם. המטרה היתה לשתף ידע בתחום הייצור בר-הקיימא, בעיקר בטכנולוגיות מבטיחות שישמרו על הסביבה ועל משאבי הטבע היקרים בתהליך הייצור.
בכנס השתתף פרופ’ נויגבאור, ראש מרכזי פרנהופר בגרמניה, וראשי המרכזים. 180 איש השתתפו בכנס ובהם כ-120 מחו”ל. סטודנטים מגרמניה ומישראל הציגו פרויקטים מצטיינים בתחום התכן והייצור, והוצגו כ-120 מאמרים שיפורסמו בהמשך (Elsevier proceedings). במושב הפתיחה נשאו דברים נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מייסד “ישקר” סטף ורטהיימר, פרופ’ משה שפיטלני ופרופ’ גונטר זלינגר מ-TU Berlin.
GCSM משמש פורום רב תחומי ובו דנים חוקרים מהאקדמיה, ממכוני מחקר ומהתעשייה בנושאים הקשורים לייצור בר-קיימא במסגרת כנסים המתקיימים מידי שנה במדינות שונות בעולם. הכנס נתמך גם על ידי האקדמיה הבינלאומית להנדסת ייצור (CIRP) ומרכז גורדון בטכניון, חברות ישקר ו-HP Indigo. איגוד המהנדסים פרסם את הכנס בארץ.
פרופ’ גונטר זליגר יזם את ה-GCSM ועומד בראשו ב-15 השנה האחרונות. פרופ’ הולגר קול (TU Berlin) וד”ר רפי ורטהיים (פרנהופר בישראל) ארגנו את הכנס עם נציגי הטכניון פרופ’ משה שפיטלני ופרופ’ ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות. במסגרת הכנס התקיימו סיורים בארץ – בגליל ובירושלים ששולבו עם ביקור בתעשיות מובילות – ישקר ו-HP Indigo.
היום (2 בנובמבר) מציינים מאה שנים להצהרת בלפור. לטכניון מקום של כבוד בהקמתה של מדינת ישראל ובפיתוחה ולכן כבר ב-5.4.1925 במסגרת ביקורו בארץ הגיע שר החוץ הבריטי דאז הלורד בלפור לקמפוס הטכניון הישן בשכונת הדר בחיפה. העיתון ‘דאר היום’ דיווח כי “הלורד בלפור ובני לויתו והמנהיגים ויצמן וסוקולוב הגיעו ברכבת מיוחדת מבנימינה. מתחנת הרכבת באו ישר אל חצר התכניון ואחרי שנחו באחד החדרים כעשרה רגעים הופיעו לפני הקהל שקבלם בתרועות ממושכות ובהתלהבות המונית.”
“במקום הזה,” אמר הלורד בלפור, “רואים אנו את חזון ההוה, עיר חדשה עם ישוב חדש לנוכח הים הגדול תחת שמי התכלת. הנאספים העומדים פה שמחים רואים כאן את הנצחון על הטבע. חזיון של העבר והעתיד מתחברים יחד להרמוניה של הללויה.” בהתייחסו לשני המוסדות האקדמיים הראשונים בארץ ישראל, האוניברסיטה העברית והטכניון, אמר בלפור כי “בעת שהמוסד הראשון בירושלם הוא בשביל המדע הנקי העיוני, נועד המוסד הזה בשביל מדע שמושי ושניהם משלימים זה את זה. בלעדי המדע העיוני אי אפשר להאנושיות להתקדם כשם שאי אפשר למצוא תקון בעולם בלי הלמודים השמושיים המעשיים.”
ד”ר אפרים ושיץ, מראשי הוועד הלאומי, אמר כי : “על מורד ההר הזה שראה מזבחות שונים בימים הקדמונים בנינו גם אנחנו היום מזבח. לא מאבנים בנוי מזבחנו כי אם מאלפי לבות אנוש הפועמים בחזקה ורוחשים רק כבוד, אהדה וחבה. לא אש זרה היא אש מזבחנו, לא אש חצונית, כי אם שלהבת פנימית, אש קדש, אש לתמיד הבוערת אלפי שנים בקרב עמנו ותבער עד דור ודור. ”
בתמונה: לורד ארתור ג’יימס בלפור נואם בראש המדרגות לבניין הטכניוון הישן בשכונת הדר (היום מוזיאון המדעטק) מאחורי הפודיום משמאל. מאחורי שולחן הכבוד נראים, מימין לשמאל: ד”ר נחום סוקולוב (ידו על השולחן), פרופ’ חיים וויצמן, ד”ר פישל וושיץ ומר שמואל פבזנר, ממייסדי הטכניון. בטקס נכחו גם מושל המחוז, הקונסול הצרפתי ומנהיג הקהילה הבהאית.
כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה
בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:
פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה
קנט אנדרסון, סגן נשיא המכון לבטיחות והכשרה באמוניה, ידבר על בטיחות באמוניה במבט גלובלי.
את הכנס הנערך בתמיכת נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.
הטכניון ובנק הפועלים חנכו את מרכז המחקר המשותף TPADS
טקס חנוכת המרכז המשותף בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. מימין לשמאל: נעם זיגרסון, פרופ’ בועז גולני, אבי כוכבא ופרופ’ אבישי מנדלבאום.
“זהו רגע מכונן ומלא תקווה לעתיד, שבו חובר בנק גדול לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה כדי לחבר את עולם הכלכלה עם העולם הדיגיטלי.” כך אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, בטקס פתיחתו של מרכז “טכניון-פועלים למדעי הנתונים והמידע” (TPADS) בטכניון.
המרכז החדש הוקם על ידי בנק הפועלים והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון במטרה לרתום מודלים טכנולוגיים חדשים לפיתוח בנקאות העתיד. במרכז החדש יפעלו יחד חוקרים מהטכניון ואנליסטים מהבנק כדי לענות על האתגרים המרכזיים בעולם הטכנולוגי-בנקאי. לדברי פרופ’ גולני “הזיווג הזה בין בנק הפועלים לטכניון, נראה מוזר במבט ראשון, אך הוא מושתת על החדשנות המאפיינת את שני השותפים. המהפכה הדיגיטלית משנה תפיסות שהתרגלנו אליהן ותוביל לכך שהבנקים ייראו אחרת לגמרי תוך עשור. גם האקדמיה, כמו העולם הפיננסי, חייבת להתאים את עצמה למהפכה הדיגיטלית.”
שיתוף הפעולה בין בנק הפועלים לטכניון מתקיים באמצעות חטיבת החדשנות שהוקמה בבנק ובמסגרת יוזמה משותפת שגובשה יחד עם דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פרופ’ אבישי מנדלבאום.
אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות, אמר בטקס כי “לפני שנה הכרזנו על שיתוף הפעולה בינינו ואני שמח שהגענו ליום חגיגי זה של חנוכת המרכז המשותף. בנק העתיד הוא בנק פרואקטיבי המחויב להבין את צורכי הלקוחות ולהתאים את עצמו אליהם. חלק מרכזי בכך הוא פיתוח תחומי המידע וניתוח הנתונים ולכן חברנו לטכניון – על מנת לחזק את היכולות הללו אצלנו.”
אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות
“זהו פרויקט חדשני המושתת על יזמות פנים-ארגונית ועל יצירתיות בשני הצדדים השותפים,” אמר בטקס דיקן הפקולטה פרופ’ אבישי מנדלבאום. “יש כאן שותפות בין שווים – הבנק מספק נתונים ושותף מלא בניתוחם והטכניון מפתח כלים מתקדמים לניתוח נתונים ומיישם אותם על נתוני הבנק.
הדרך שעשינו יחד השנה הייתה משמעותית, ואנו ממשיכים בדרך שהתווינו כדי ליהנות מפירות המחקר המשותף.”
את המרכז מובילים הפרופסורים אביגדור גל ואורן קורלנד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יחד עם נעם זיגרסון, מנהל מידע ואנליטיקה בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים.
כ-5000 סטודנטים יגורו במעונות הסטודנטים בטכניון בשנת הלימודים תשע”ח – זהו המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל
לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה אכלס הטכניון לראשונה את מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. המדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, מתגוררים 448 סטודנטים ו-20 זוגות.
ארבעת בנייני המעונות (בהם גם בניין המעונות ע”ש לאודר) מצוידיים בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות.
“הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד אלה, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, סטודנטים מישראל ומחו”ל, נשים וגברים. הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ.”
נור חסונה, תומר פרץ ומור כחלון הם שלושה סטודנטים המתחילים את לימודי השנה הרביעית בפקולטה להנדסה אזרחית. “המעונות מאוד עוזרים מבחינה כלכלית,” אומרת נור, “כי הדירות בחוץ מאוד יקרות וחוץ משכר דירה צריך לשלם גם חשמל, מים ואינטרנט, שכאן אנחנו מקבלים ללא תשלום. בנוסף, המעונות קרובים לכיתות וכשיש מבחן בתשע מספיק לצאת חמש דקות קודם.” לדברי תומר, “המעונות בטכניון בנויים ברמה גבוהה מאוד, עם חדר כביסה, חדר ישיבות וחוות מחשבים שבה אפשר להדפיס מה שצריך. שכר הדירה כאן מסובסד ולכן אתה יכול לחסוך ולקבל תמורה מלאה. ברגע שאתה גר בתוך הטכניון אתה קרוב לכיתות הלימוד ולמעבדות. זה מקום מאוד שלו, שבו יש לך כל מה שצריך כדי להצליח ולסיים את הלימודים כמו שצריך.”
“המעונות האלה נבנו עכשיו והם הכי חדשים בטכניון והכי טובים בארץ,” מוסיף מור. “להסתכל על הנוף ועל מה שאתה רואה ומה שאתה מקבל פה – זה מטורף. בנוסף, הטכניון מציע לסטודנטים אטרקציות וחיי חברה עשירים.”
לסרטון לחץ כאן:
לתמונות:
המעונות החדשים בטכניוןהמעונות החדשים בטכניוןהמעונות החדשים בטכניון
2,000 סטודנטים חדשים יחלו את לימודיהם בטכניון הפקולטות המבוקשות ביותר לתואר ראשון הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסה אזרחית והנדסת מכונות
לראשונה בטכניון: 40% אחוז מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – נשים
שנת הלימודים תשע”ח תפתח בטכניון ביום א’ (22.10). השנה לומדים בקמפוס הטכניון בחיפה כ-14,000 סטודנטים ב-18 פקולטות, מתוכם 9,236 סטודנטים לתואר ראשון והיתר סטודנטים לתארים מתקדמים, מתוכם 1,142 לתואר דוקטור. השנה, פתח הטכניון את שנת הלימודים האקדמית גם בשלוחות הטכניון בעולם – בניו יורק ובסין. בחודש שעבר נחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, ובכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי על אדמת ארצות הברית.
במקביל, בסין החלו את לימודיהם במכון טכניון-גואנגדונג(GTIIT) 220 סטודנטים. מכון טכניון-גואנגדונג, האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, ייחנך באופן רשמי בדצמבר הקרוב. המכון, שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותוכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.
בעשור האחרון חל גידול משמעותי באחוז הסטודנטיות הבוחרות בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה, והשנה עומד אחוז הנשים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון על 40%. שיעור הסטודנטיות החדשות גבוה במיוחד בקרב בני המיעוטים – 53%.
קרינה פלטושין מאשקלון מתחילה השנה את לימודיה בפקולטה לביולוגיה. לדבריה, “החלטתי לבחור בטכניון בגלל השם הבינלאומי שלו והבנתי שהתואר בטכניון פותח דלתות. אני מאחלת לעצמי שאמצא חברים חדשים, שאקבל ציונים טובים ושאסיים את התואר בהצלחה. אני לא יודעת מה אעשה בעתיד אבל בטוחה שאמשיך ללימודי תואר שני.”
למיכל דובז’יק מכפר סבא ולגל סידי ממודיעין זהו היום הראשון ללימודי הנדסת התוכנה בפקולטה למדעי המחשב. שתיהן מתרגשות מהיום הראשון בטכניון. “בחרתי בלימודים בטכניון בשל מעמדו היוקרתי ורמת הלימודים הגבוהה. אני יודעת שיהיה לי קשה אבל מקווה שאצליח להסתדר,” אמרה מיכל.
“היום אתם מצטרפים למשפחת הטכניון, משפחה חזקה הכוללת כבר ארבעה דורות,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בטקס פתיחת שנת הלימודים. “הטכניון נוסד במטרה להכשיר את המהנדסים שיבנו את המדינה, ובהמשך הרחיב את פעילותו מתוך הבנה שהכשרה בסיסית בהנדסה אינה מספקת ויש צורך ביסודות מדעיים חזקים. כך הפך הטכניון לאוניברסיטת מחקר מובילה ברמה הלאומית והעולמית.”
“העולם החדש זקוק לכלים חדשים,” הוסיף פרופ’ שורץ, “זהו עולם דיגיטלי שבו המחשבים חיוניים בכל תחום, לא רק במדעי המחשב, וההצלחה בעולם הטכנולוגי מושתת לא רק על כישרון אלא גם על מגוון אנושי רחב. המשאבים המהותיים שנעניק לכם הם יכולת חשיבה, התמודדות עם בעיות, ונכונות לשבת כל הלילה על משהו שלא הצלחתם לפתור. הטכניון הוא מקום של אנשים חושבים וסקרנים שיובילו בעתיד את המשק הישראלי ואת העולם כולו. נכון שאתם רק בתחילת התואר הראשון, אבל אני קורא לכם להתחיל לחשוב כבר במהלך התואר על תארים מתקדמים. מדי שנה מסיימים את לימודי ההנדסה כחצי מיליון איש בסין ובהודו. רבים מהם אינם פחות חכמים מכם, והערך המוסף שלנו הוא התארים המתקדמים שמביאים איתם העמקה מחקרית והבנה רחבה יותר, יתרונות שבאים לידי ביטוי בשוק העבודה.”
את טקס פתיחת השנה הנחתה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שאמרה לסטודנטים: “היום מתחיל פרק חשוב בחייכם לא רק בהיבט האקדמי אלא גם בהיבטים רבים אחרים. הצטרפתם למוסד אקדמי מוביל בעולם בהנדסה ובמדעים, וכאן תקבלו את ההכשרה הטובה ביותר. בסקר סטודנטים שערכנו גילינו שסטודנטים מעדיפים ללמוד בטכניון משלוש סיבות עיקריות: המוניטין של הטכניון, רמת הלימוד הגבוהה והאווירה בקמפוס. לכן חשוב לנו שתתמקדו בלימודים אבל מדי פעם תרימו את הראש מהמחשב, תסתכלו סביב, תהנו משלל הפעילויות שמציע הטכניון ותחשבו היכן גם אתם יכולים לתרום.”
דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, אמר: “אתם מגיעים היום לטכניון אחר מכפי שהיה פעם. בטכניון של היום יש פעילות מגוונת מאוד מחוץ לזו האקדמית וחיי חברה עשירים. חשוב שתזכרו שאנחנו כאן בשבילכם בלשכת הדיקן. חוכמה אמיתית היא גם לדעת לבקש עזרה, ואם תצטרכו עזרה בכל נושא – במעונות, במלגות ובהלוואות, בסיוע אקדמי, בליווי פסיכולוגי וכו’ – אתם מוזמנים לבוא אלינו.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית אמר כי “הטכניון הוא מקום נפלא, כפי שמראה גם סקר הסטודנטים הארצי. שביעות הרצון בטכניון היא הגבוהה ביותר בישראל, והוא גם המוסד שרוב הסטודנטים בישראל ממליצים ללמוד בו. נבחרות הספורט של הטכניון הן המובילות בתחרויות הספורט האוניברסיטאיות וכאן נמצא חדר הכושר הטוב ביותר באקדמיה והבריכה האולימפית היחידה בצפון. אתם מוזמנים ליהנות מחוגי הספורט, ממופעי המוזיקה, מהפאב בבית הסטודנטים ומשאר הדברים הנהדרים שיש לטכניון להציע לכם. הלימודים לא יהיו קלים, זה בטוח, וכולכם תחוו פה ושם גם כשלונות, אבל כאן תלמדו להתגבר עליהם ולהצליח.”
לתמונות מטקס פתיחת השנה לסטודנטים החדשים שהתקיים אתמול בטכניון
הפקולטה למדעי המחשב בטכניון פותחת את הקורס המקוון (MOOC) הראשון בתולדותיה, בהנחיית פרופ’ מיכאל אלעד. זאת בעקבות בחירת המל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) בקורס זה.
בעקבות הבחירה בקורס הקצתה המל”ג מענק מיוחד לפיתוחו כקורס מקוון, שפותח על פלטפורמת edX העולמית.
הקורס המקוון פתוח ללא תשלום לכל המעוניין, ועד כה נרשמו אליו כבר יותר מ-1,000 איש מכל רחבי העולם. עבור הסטודנטים בטכניון, הקורס המקוון הוא חלק מקורס רשמי שייערך בפקולטה במהלך סמסטר החורף הקרוב. במסגרת הקורס יצפו הסטודנטים בטכניון בשיעורים מצולמים, ישלימו מטלות באתר הקורס וישתתפו במפגשים שבועיים לצורך דיון על החומר שצפו בו. הציון הסופי יורכב מציון המשימות ומהציון בפרויקט גמר שיוצג במסגרת כיתתית.
הקורס מורכב משני חלקים בני חמישה שבועות כל אחד. החלק הראשון מציג את העקרונות התאורטיים והחלק השני מחבר את התאוריה למעשה, בדגש על יישומים בעיבוד תמונות.
לדברי פרופ’ אלעד, מומחה בעל שם עולמי בתחומו וזוכה פרס ינאי, “אנחנו המדענים מאמינים ששימוש במודלים מתמטיים הוא הדרך הנכונה לתיאור מידע ולהבנתו. ואכן, כמעט כל משימה בתחום של עיבוד מידע ולמידה חישובית מתבססת על מודל כזה או אחר. הזירה של ייצוגים דלילים ויתירים (Sparseland) בנויה על מודל חדשני, אוניברסלי ויעיל במיוחד לפתרון בעיות מגוונות. מודל זה כבר הודגם ככלי האופטימלי בשורה ארוכה של יישומים.”
כמוסד מוביל בתחום ההוראה והמחקר רואה הטכניון חשיבות רבה בקידום הלמידה הדיגיטלית ובהנגשת ההשכלה הגבוהה לקהל יעד גדול ומגוון. הצטרפות הטכניון למיזם מל”ג/ות”ת ולמטה “ישראל דיגיטלית” לקידום הלמידה האקדמית המקוונת הוא צעד נוסף בקידומו של יעד זה.
מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר, ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות
פרופ’-משנה יעל יניב
מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר, ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מודל מתמטי המסביר את ההידרדרות בקוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר ומאפשר לבלום אותה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת The Journal of General Physiology.
קצב הלב הטבעי מווסת על ידי S.A. Node – צבר תאים השולח גירויים חשמליים הגורמים להתכווצות הלב, וזאת בהתאם למנגנונים פנימיים ולגירויים המגיעים ממערכת העצבים. תיווך זה בין מערכת העצבים ללב חיוני משום ששינויים בסביבה ובגוף – למשל בשעת פעילות ספורטיבית – מחייבים “עדכון” של קצב הלב כך שיספק את כמות החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של הגוף. הפרעות בקצב הלב גובות כ-400,000 קורבנות בשנה בארה”ב לבדה.
חוקרי הטכניון, ד”ר יואכים בהר ופרופ’-משנה יעל יניב, פיתחו מודל מתמטי המאפיין את הדעיכה בתפקוד רקמת הקוצב הביולוגי עם ההזדקנות. לדברי פרופ’-משנה יניב, “הקוצב הביולוגי מורכב מקבוצה של תאים המשדרים אותות חשמליים (פוטנציאלי פעולה) בתגובה לפעילותם של מנגנונים על פני הממברנה ובתוך התא. פעילות המנגנונים האלה מושפעת מרמת הסידן והזרחן בתא.”
החוקרים פיתחו כאמור מודל מתמטי המשקלל את כל הגורמים הרלוונטיים בתהליך זה (שהובא כאן בפישוט רב). מודל זה מאפשר “לשחק” עם המשתנים השונים ולבחון את השפעתו של שינוי זה על קוצב הלב הטבעי. המודל אומת גם באופן ניסויי בעכברים.
החוקרים בחנו באמצעות המודל גם את השפעתן של תרופות לבעיות קצב, ועל סמך הממצאים הציעו שילוב משופר של תרופות אלה המתאים לגיל המבוגר. ואכן, בניסוי התברר כי שילוב התרופות משפר משמעותית את קצב הלב ומביא אותו לפעילות אופטימלית.
ד”ר בהר ופרופ’-משנה יניב מתכוונים להמשיך במחקר זה, במטרה להציע מינוני-תרופות והתערבויות גנטיות מדויקות המבוססות על המודל שפיתחו. זאת כדי לעכב את ההידרדרות הקלינית של קוצב הלב הטבעי.
למאמר המלא: http://jgp.rupress.org/content/149/10/935
ד”ר יואכים בהרגורמים מולקולריים על גבי קרום התא והתא עצמו משפיעים על קצב הירי של הקוצב הביולוגי. המנגנונים המלוקולרים מקושרים דרך רמות של סידן וזרחן.
מערכת חדשנית לאבחון מחלות על סמך תנועת העפעף פותחה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון
פרופ’ לוי שכטר
פרסום מדעי ראשון לפרויקט “עפעפיים” שפותח בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. הפרויקט, שבמרכזו מערכת לאבחון מחלות באמצעות מנטר תנועות עפעפיים (EMM), הוצג במאמר בכתב העת Graefe’s Archive for Clinical and Experimental Ophthalmology מקבוצת ספרינגר (Springer).
הפרויקט הייחודי פותח על ידי פרופ’ לוי שכטר והדוקטורנטית עדי חנוכה, שהחלה לעבוד עליו עוד בתקופת התואר הראשון ואחר כך המשיכה בכך בעזרת קבוצות סטודנטים רבות שעבדו בהנחייתה. כבר בשלבי הפיתוח זכה המכשיר בכמה פרסים בינלאומיים וכן דורג בעשרים המקומות המובילים בתחרות בינלאומית של חברת Texas Instruments. בשנתיים האחרונות משמש המכשיר בניסויים קליניים במרכז הרפואי “העמק” בעפולה.
הטכנולוגיה שפותחה בטכניון פשוטה יחסית לטכנולוגיות קיימות לניטור תנועות עפעפיים מאחר שאינה דורשת מצלמה, עיבוד תמונה ושמירת מידע בענן.
“תנועות העפעפיים מוסרות מידע משמעותי על מצבו הבריאותי של הנבדק,” מסבירה חנוכה, העושה כיום דוקטורט בתחום אחר (ראו בסוף הכתבה) בהנחייתו של פרופ’ לוי שכטר. “התנועות האלה יכולות להעיד לא רק על מחלות עיניים אלא גם למשל על מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון ועל מחלות אוטו-אימוניות כגון מחלת גרייבס. לבקשת ד”ר דניאל בריסקו, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי “העמק”, פיתחנו מכשיר המותקן על משקפי אופטומטריסט סטנדרטיים המשמשים בבדיקות עיניים.”
הדוקטורנטית עדי חנוכה
על המשקפיים מותקנת מערכת של חומרה ותוכנה המנטרת את תנועות העפעפיים של המשתמש ומפענחת אותן. מאז קבלת אישור ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם נאספו מדידות של כ-100 נבדקים במטרה להגדיר דפוסי עפעוף (תדירות ומהירות סגירה) של אדם בריא. ניתוח מדדי העפעוף נעשה באמצעות אלגוריתם לעיבוד אותות שנכתב על ידי הסטודנטים בפקולטה: מאור יצחק, אלון ברגר, טל ברקוביץ, מיכל ספקטור, שיר לאופר ונעמה פרל.
ראשית נבדקה מחלת העיניים בלפרוספזם (Blepharospasm Dystonia), המאופיינת בהתכווצות בלתי רצונית של השרירים האחראים על עצימת העיניים. החוקרים גילו קשר כמותי מובהק בין דפוס העפעוף של האדם לבין היותו חולה בבלפרוספזם, ופירוש הדבר שהמערכת תוכל לשמש לאבחון המחלה. באמצעות המערכת נבדקה גם השפעת הטיפול המקובל במחלה – הזרקת בוטוקס – והתגלה כי תוך כרבע שעה מתמתנות ההתכווצויות האמורות ודפוס העפעוף “מתנרמל” למדדים הרגילים הקיימים בקרב אנשים בריאים.
כיום ממשיכה הקבוצה לאסוף מידע על אנשים ב”קבוצות מחלה” נוספות ובהן חולי דמנציה ופרקינסון. לדברי חנוכה, “במקביל לעיצוב המוצר לצורך מסחור אנו פועלים בכמה כיוונים להמשך: פיתוח המערכת כפלטפורמה למחקרים מולטי-דיסציפלינריים בנושאים שונים כגון השפעת מצב רגשי על דפוס העפעוף, תקשורת באמצעות עפעפיים (עבור אנשים משותקים), ואבחון אוטומטי באמצעות למידת מכונה ועל בסיס השוואה ממוחשבת של הניטור הספציפי למאגר נתונים נרחב. אנחנו מקווים שבדיקה זו תהפוך לסטנדרט, בדומה לבדיקת לחץ דם או אק”ג. חמש דקות בדיקה – והאבחון מסתיים.”
עדי חנוכה סיימה את לימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל בטכניון בהצטיינות יתרה בשנת 2013. כיום היא סטודנטית במסלול ישיר לדוקטורט, בהנחייתו של פרופ’ לוי שכטר. מחקר הדוקטורט שלה מתמקד במאיצי חלקיקים לצרכים רפואיים כגון הקרנות של גידולים סרטניים. זאת במטרה למקד את הקרינה בתאים הסרטניים ולהפחית את פגיעתה ברקמה הבריאה המקיפה אותם. בנוסף לעבודתה התיאורטית היא מבצעת עבודה ניסויית בשיתוף עם מעבדת SLAC למאיצים באוניברסיטת סטנפורד. לאחרונה זכתה חנוכה במלגת רוטשילד קיסריה, התומכת בדוקטורנטיות מצטיינות, ובפרס המתרגל המצטיין הטכניוני.
בגרף: מהירות סגירת העפעף כפונקציה של אמפליטודת התנועה. בירוק – אדם החולה בבלפרוספזם מעפעף במהירות גבוהה מאוד. בכחול – לאחר הטיפול, אותו אדם מעפעף הרבה יותר לאט.
הטכניון מברך את חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 : פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’ בארי באריש – החוקרים שהובילו את גילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO. הפרס יינתן להם “על תרומתם העצומה לגלאי LIGO ולתצפית הראשונה בגלי כבידה”.
לפני ארבעה חודשים זכו בפרס הארווי מטעם הטכניון שלושה מחוקרי LIGO: פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’-אמריטוס רונלד דריבר, שנפטר זמן קצר לפני טקס הענקת הפרס. פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק להם “על הגילוי הראשון של גלי כבידה, שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.”
“אנו מעניקים לכם את פרס הארווי על תרומתכם העצומה להבנת היקום,” אמר בטקס הענקת פרס הארווי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לזוכים, “עבדתם על ניסוי LIGO יותר משלושה עשורים והצלחתם להשיג אימות ניסויי ראשון של גלי הכבידה. אתם מקבלים את הפרס גם על גילוי התהליך הקודם למיזוג בין שני חורים שחורים ועל ההישג הטכנולוגי העצום המתבטא בהצלחת הניסוי. באמצעות קליטת האדוות שמגיעות מאותם חורים שחורים אתם מעניקים לנו כלי חדש ללמידת היקום.”
לדברי פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, “מתקן LIGO וגילוי גלי הכבידה אכן מספקים לנו מידע חסר תקדים על חורים שחורים, מידע שאינו זמין לנו בשום דרך אחרת. זוכי פרס נובל בפיזיקה חשפו בפנינו את התהליכים הפיזיקליים המתרחשים ברגעים האחרונים לפני התמזגותם של חורים שחורים וגם תהליכים המרחשים בכוכבי נויטרונים.”
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. הפרס מוכר כ”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים יוקרתיים. סקוט לימסטר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS), אמר כי במרוצת השנים הפך פרס הארווי ל”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. הוא ציין כי מורשת משפחת הארווי ממשיכה לחיות דרך הפרס.
פרס נובל בפיזיקה יוענק בדצמבר לשניים מחתני פרס הארווי, פרופ’ אמריטוס וייס מ-MIT ופרופ’ תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, ולעמיתם פרופ’ בארי באריש מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה.
זהו כנס משותף לטכניון ולאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין, והתקיימו בו הרצאות של מומחים מובילים בתחומים של רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית, וטכנולוגיות של קיימות (מניעת זיהום, ניצול משאבים אופטימלי ומחזור).
היום (2 בנובמבר) מציינים מאה שנים להצהרת בלפור. לטכניון מקום של כבוד בהקמתה של מדינת ישראל ובפיתוחה ולכן כבר ב-5.4.1925 במסגרת ביקורו בארץ הגיע שר החוץ הבריטי דאז הלורד בלפור לקמפוס הטכניון הישן בשכונת הדר בחיפה. העיתון ‘דאר היום’ דיווח כי “הלורד בלפור ובני לויתו והמנהיגים ויצמן וסוקולוב הגיעו ברכבת מיוחדת מבנימינה. מתחנת הרכבת באו ישר אל חצר התכניון ואחרי שנחו באחד החדרים כעשרה רגעים הופיעו לפני הקהל שקבלם בתרועות ממושכות ובהתלהבות המונית.”
