חודש: יולי 2017

רפואה ואנושיות בעולם עתיר מידע: טקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה בטכניון, עם משפחה אחת ובה שלושה דורות של מנתחים

“קשה לתאר את השינוי שעברה הרפואה מאז שהפרופסור לאנטומיה עמד באמצע אמפיתיאטרון, על השולחן לפניו מונחת גופה וסביבו הסטודנטים לרפואה.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה מטעם הטכניון ל-117 בוגרי המחזור ה-43 של הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.
פרופ’ לביא הדגיש בטקס את הקשר החם עם משפחת רפפורט, שיוצגה באירוע על ידי האם רות והבנות ורד ועירית, ואמר לדוקטורים החדשים: “אתם מקבלים את התואר בתקופת המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית. בעולם החדש אין משמעות לשינון בעל פה וללמידה מכנית משום שהמידע נמצא אתנו כל הזמן. יותר מזה, רופאים כיום מתמודדים עם מטופלים המצוידים במידע שרכשו אצל ‘פרופסור גוגל’. כל זה מחייב אותנו להתאים את ההכשרה של רופאים חדשים לעידן החדש הזה, עם מיומנויות אחרות ותחומי מחקר חדשים ובעיקר ההבנה שהלמידה כשלעצמה אינה מהותית בתהליך קבלת התואר.”

על השינוי המשמעותי בלימודי הרפואה סיפרו מכלי ראשון שלושה רופאים-מנתחים בני משפחה אחת: פרופ’ ברנרד הרשוביץ, בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור הר-שי. השלושה חגגו יחד בטקס את הענקת תואר הדוקטור לליאור.

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, ממייסדי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומייסד המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב”ם בשנת 1953, הוא דור ראשון לשלושה דורות של כירורגיים פלסטיים – בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור השלימו את לימודיהם בפקולטה בטכניון.

בשנת 1946 סיים פרופ’ הרשוביץ את לימודי הרפואה בדרום אפריקה וכעבור חמש שנים עלה לארץ והיה ממייסדי הרפואה הפלסטית בישראל. “בתקופה ההיא עסקנו בעיקר בתיקון מומים מולדים ובטיפול בכוויות,” הוא סיפר. “כאשר ייסדתי את המחלקה ברמב”ם ‘זכיתי’ בשתי מיטות בלבד לטיפולים פלסטיים במחלקת העיניים. כך התחלנו, תוך מחסור רציני במיטות. עם השנים התפתחו  טיפולי הקוסמטיקה ויותר רופאים נכנסו לתחום. אני מרגיש מבורך ומודה לאל על שזכיתי להיות נוכח במעמד קבלת התואר של הנכד.”

כאשר נשאל על הדמיון בין עבודתו לפני יותר משישים שנה לבין העבודה הצפויה לנכדו השיב: “למרות ההתקדמות הטכנולוגית ביחס לרפואה הכללית, הפלסטיקאים נדרשים גם כיום לעדינות יתרה כדי שלא יגרמו לצלקות מיותרות. האימרה של צ’רלי מאיו, ממייסדי מאיו קליניק, תופסת אז והיום: “זכותו האלוהית של כל אדם להיראות אנושי.” פרופ’ הרשוביץ, אב לשלושה וסב ל-9 נכדים ול-5 נינים, יחגוג בחודש אוגוסט את יום הולדתו ה-94.

“סבא ברנרד גידל אותי להיות רופא ואני גידלתי את ליאור,” אמר פרופ’ הר-שי, אב לשלושה וסב לשני נכדים, המשמש כיום סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה ומנהל את היחידה ואת המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין. “תחום הרפואה היה תמיד בין כותלי הבית, וכבר בבית הספר התיכון ידעתי שאהיה רופא. בראשית לימודי הרפואה ידעתי שזו תהיה כירורגיה פלסטית ואבי היה המנטור שלי – את ההתנסות המקצועית הראשונה שלי עשיתי במשך שבועיים במחלקה של אבא ברמב”ם. עם השנים יצא לאבי ולי לבצע מחקרים ולכתוב מאמרים משותפים, וכעת יש לי מאמרים משותפים עם בני ליאור.”

ד”ר ליאור הר-שי, 31, התחתן לאחרונה וכיום הוא מתמחה במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי רבין, פתח תקוה. “כשביקשתי להתקבל ללימודי רפואה,” סיפר, “אבא סירב להביע דעה בעד או נגד. רק לאחר שהתקבלתי הוא אמר לי שהוא תומך בי בכל מאודו. גם הבחירה בפלסטיקה לא הייתה דבר מובן מאליו. אבא אמר לי ‘תעשה מה שאתה מרגיש’ ואכן, במהלך הלימודים חיפשתי תחומים אחרים. בדקתי את תחום הקרדיולוגיה ברמב”ם והתעניינתי בנוירולוגיה, אבל יותר מהכל נמשכתי לכירורגיה פלסטית משחזרת. אני גאה להמשיך בדרכם של אבא ושל סבא.”

רפואה אנושית בעולם טכנולוגי

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום דיבר בטקס על חשיבות השמירה על המרכיב האנושי במקצוע הרפואה בעידן הטכנולוגי. הוא פנה אל הבוגרות והבוגרים ואמר: “על הכתפיים הצעירות שלכם מונחת אחריות כבדה, שכן לא חשוב כמה מתוחכם נראה העולם וכמה מהר מתפתחת הטכנולוגיה, אתם תמיד תיאלצו לעמוד במקום שמצריך התמודדות עם אמת ישנה, נושנה ובסיסית, אמת עמוקה שלא תשתנה לעולם: הסבל האנושי – הכאב הגופני וייסורי הנפש. האישה, הילד או הזקן, הפצוע, הפליט, הערבי, היהודי, הנוצרי, השמאלן הקיצוני או זה שמימין, יגיעו אליכם מיוסרים ודואגים ויחפשו את מבטכם, את החמלה, החיוך, מילה של עידוד ומגע. הם יחפשו בעיניכם אמת ויבקשו למצוא אצלכם את האומץ לומר בצניעות ׳איני יודע׳, ובה בעת יבקשו שתשאירו מקום לקסם ולתקווה. הם יחפשו אצלכם את החיבוק שרק רופאה או רופא יכולים להעניק. את כל זאת יבקשו אצלכם החולים בעולם שהופך מנוכר וטכנולוגי. אני מאחל לכם ולנו שתעמדו במשימה הקדושה הזו.”

“45 שנים חלפו מאז הנחתי עם בעלי את אבן הדרך להקמת הפקולטה,” אמרה רות רפפורט. “ברוך היה משוכנע כבר אז שאנו בונים את הדרך הנכונה – השילוב בין רפואה לטכנולוגיה. מספר הנשים במחזור הנוכחי עומד על 49%, ואני מצפה שבשנה יעמוד חלקן על 55%.” היא סיימה את דבריה במסר לבוגרים הטריים: “זיכרו לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלכם.”

מנחה הטקס, המשנה לדיקן הפקולטה פרופ’ גיורא פילר, הזמין לבמה את ששת הבוגרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות ראוייה לשבח: אריאל גרינברג, חנין דאוד, אופיר זמירה, אלינור ח’טיב, בן כהן וילנה פאר. לאחר שנשבעו הבוגרים את שבועת הרופא חולקו התעודות וניתנו פרסים לעבודות הגמר המצטיינות. את ברכת הבוגרים הביא ד”ר בן כהן שהודה לאנשי הסגל על הסיוע המקצועי והאישי ולבני המשפחות שתמכו בסטודנטים לאורך כל הדרך.

 

מדד שנחאי: בשלושה תחומים מדורג הטכניון בין 50 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם

הטכניון מדורג במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה ובין 50 המוסדות המובילים בעולם בשלושה תחומים. כך על פי נתונים מוקדמים המתפרסמים על ידי ARWU  – הגוף המפרסם מדי שנה את מדד שנחאי, המדד המוביל בדירוג העולמי של מוסדות אקדמיים (Academic Ranking of World Universities).

מדד שנחאי מתפרסם במלואו בכל שנה בחודש אוגוסט, אך השנה פורסמו נתונים מוקדמים בנוגע לתחומי מחקר ספציפיים. בפרסום זה נכלל הטכניון ב-TOP 50 בשלושה תחומים: מקום 50 באוטומציה ובקרה, מקום 37 בהנדסת חשמל וכאמור מקום 8 בעולם בהנדסת אווירונוטיקה – מעל אוניברסיטאות נודעות ובהן סטנפורד, טוקיו, קיימברידג’, סיאול, בייג’ינג וקולומביה.

כמו כן, בתחום הפיזיקה רק הטכניון הצליח להתברג לרשימת 500 האוניברסיטאות המובילות כשדורג בין המקומות 150-200

דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יעקב כהן, אמר בתגובה לפרסום: “אנו נרגשים וגאים מאוד על דירוגנו במקום השמיני על פי מדד שנגחאי, בצמרת הפקולטות המובילות בעולם בתחום הנדסת אווירונוטיקה וחלל. אנו חלק מתרבות טכניונית רבת שנים שבה החתירה למצוינות  מוטמעת, נבחנת, מוערכת ומיושמת באופן שוטף. ברגע מרגש זה אני רוצה להודות לאבות המייסדים של הפקולטה שהתוו את הדרך והחזון, לסגל המופלא שלנו ולסטודנטים שהם משפחתנו.”

מדד שנחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, בוחן את רמת המוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים אובייקטיביים ובהם מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים אחרים המשוקללים יחסית לגודלה של האוניברסיטה.

מדד שנחאי המלא התפרסם לאחרונה ב-15 באוגוסט 2016 ודירג את הטכניון במקום ה-69 בעולם בדירוג הכללי. בכך התמקם הטכניון במקום הראשון בין המוסדות האקדמיים בישראל.

הטכניון ציין את היובל לאלגוריתם ויטרבי בטקס חגיגי. האירוע התקיים במסגרת כנס TCE, שהתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון

הטכניון ציין 50 שנים לאלגוריתם ויטרבי, ששינה את פניו של עולם המידע הדיגיטלי בהקשרים רבים ומגוונים ובהם שידור קול בשיחות טלפון, שידור תמונה וקול בשיחות וידאו והעברת מידע באינטרנט ובתשדורת סלולרית. האלגוריתם פורסם על ידי פרופ’ אנדרו ויטרבי בשנת 1967, חולל מהפכה בפענוח מידע ובסינון אופטימלי של רעשים והפרעות והוביל לפיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מרכזיות ובהן CDMA.
“ציון שנת היובל לאלגוריתם בטכניון מרגש אותי מאוד,” כתב פרופ’ ויטרבי לדיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פרופ’ אריאל אורדע. “לא התכוונתי לכתוב אלגוריתם יישומי שיחולל השפעה רבה כל כך, פשוט עסקתי בתיאוריה. אפשר לומר שפשוט נתקלתי במטיל זהב שאחרים לא טרחו להרים מהרצפה.” עם פרסום האלגוריתם הכריז ויטרבי כי הוא תורם אותו לטובת הכלל ומוותר על תמלוגים, והאלגוריתם הופץ ואומץ במגוון יישומים. את הונו עשה פרופ’ ויטרבי לימים בחברת קוואלקום, שאותה ייסד יחד עם שותפו אירווין ג’יקובס.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בארוע לכבוד ויטרבי כי “אנדרו הוא יזם ומהנדס מעולה שתרם לטכניון רבות. הוא האמין מאז ומתמיד שדרכו של המחקר המדעי היא דרך ארוכה ביער אפל, שבה האדם מוצא דווקא את הדברים שכלל לא חיפש. רק לאחרונה קראתי את האוטוביוגרפיה שלו וגיליתי פרטים שלא ידעתי למרות ההיכרות רבת השנים בינינו. כשהיה אנדרו בן 4 נאלצה משפחת ויטרבי לעזוב את איטליה מולדתה משום שהממשלה האיטלקית נישלה את היהודים מכל זכויות האזרח. המשפחה היגרה לארה”ב, שם השלים אנדרו לימודים יסודיים ותיכוניים. בזיכרונותיו הוא כותב על ימי נעוריו בארה”ב: ‘נפלנו בין הכיסאות כי האמריקאים התייחסו אלינו כאל איטלקים והאיטלקים התייחסו אלינו כאל יהודים.’ הקריירה האקדמית שלו הובילה אותו לאוניברסיטת UCLA, שם פרסם את המאמר ההיסטורי.”

 

פרופ’ ויטרבי ביקר בישראל לראשונה בשנת פרסום המאמר, 1967, וכאן בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון קשר ידידות אמיצה עם הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל, לימים מפתחי אלגוריתם למפל-זיו שחולל גם הוא מהפכה בתחום התקשורת, ועם פרופ’ ישראל בר דוד ופרופ’ משה זכאי. קשריו ההדוקים עם הטכניון התבטאו במרוצת השנים בפעילותו באגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)  שהעניקה לו את פרס אלברט איינשטיין, ובייסוד מרכז אנדרו וארנה ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיות מחשוב, קתדרת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, תכנית המלגות ע”ש אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי וקרן משפחת ויטרבי לגיוס חברי סגל ולהעסקתם. תרומתו הגדולה ביותר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון – 50 מיליון דולר – הוכרזה ביוני 2015, ובעקבותיה נקראת הפקולטה להנדסת חשמל על שמו ועל שם אשתו ארנה.

פרופ’ ויטרבי הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל, דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון, חבר בקורטוריון הטכניון הבינלאומי ו”גארדיין” – תואר השמור למי שתרם לטכניון סכומים גבוהים במיוחד.
את המושב המיוחד לציון יובל לפיתוח האלגוריתם הנחה פרופ’ פול סיגל, ידיד ועמית ותיק של פרופ’ ויטרבי. הוא ציין כי שנת 1967 היתה שנה דרמטית בעולם לא רק בגלל אלגוריתם ויטרבי אלא גם בשל מלחמת ששת הימים שהסירה איום קיומי מעל מדינת ישראל ופרסום האלבום “סרג’נט פפר” של להקת החיפושיות, שחולל מהפכה בעולם המוזיקה. הוא הוסיף כי “ויטרבי הוא חלוץ אקדמי שהפך לאיש עסקים בעל חזון ובסופו של דבר נהיה גם פילנתרופ. עלינו ללמוד ממנו.”

הארוע החגיגי התקיים במסגרת כנס TCE השביעי שהתקיים בטכניון. השנה התמקד הכנס בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות עסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. כיום מוכר הטכניון כמרכז מצוינות בתחומים אלה.