הניצחון של כולנו

מאות תלמידים, מקריית שמונה ועד חורה שבנגב, השתתפו באולימפיאדת המח”ר שהתקיימה בטכניון

מימין לשמאל: ארתור זמשמן, פרופ' משה שהם וד"ר יבגני קורצ'נוי.
מימין לשמאל: ארתור זמשמן, פרופ’ משה שהם וד”ר יבגני קורצ’נוי.

אולימפיאדת המח”ר, המקדמת את לימודי ההנדסה, המתמטיקה, החלל והרובוטיקה התקיימה בשבוע שעבר בטכניון. זו השנה השמינית לקיומו של הארוע, שהוא יום השיא המסכם שנה שלמה של פעילות שבמהלכה מתנסים תלמידים בלימודי מתמטיקה ורובוטיקה. במסגרת זו נדרשים המשתתפים לתכנת ולבנות רובוט-מכונית המתמודד עם אתגרי תנועה בזמן הנסיעה.

באולימפיאדת המח”ר שותפים הטכניון, משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ועמותת YTEK. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “באולימפיאדת המח”ר אין מנצחים ומפסידים. כולם מנצחים.” הוא שיבח את מנכ”ל עמותת  YTEK ארתור זמשמן והוסיף כי “מאז כניסתי לתפקיד לפני כ-8 שנים התפרסה העמותה על פני כל הארץ, ואתם מכשירים בני נוער במספר עצום. כולם יגיעו לטכניון כסטודנטים.”

חבר הכנסת מיקי זוהר, יו”ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, בירך את הילדים וציין כי “פעילויות מסוג זה הופכות את מדינת ישראל לחזקה יותר. כנבחרי ציבור חלה עלינו החובה לדאוג שכל ילד בישראל יזכה להזדמנות שווה כדי שיוכל להגיע להישגים.”

ראש המרכז לרובוטיקה בטכניון, פרופ’ משה שהם, סיפר לילדים כיצד הוא רואה את תחום הרובוטיקה בעתיד. “הרובוטיקה תיכנס לכל תחומי החיים,” אמר, “ובראש הרשימה נמצאות כיום המכוניות האוטונומיות. יתכן שבעתיד האנשים לא יצטרכו ללמוד נהיגה. נהגי מוניות, נהגי אוטובוס ופחחים יאבדו את עבודתם ואילו לכם לא תחסר עבודה.”

דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ’ שולמית לבנברג הזמינה את הילדים ללמוד רפואה והנדסה ביו-רפואית כדי שבעתיד יוכלו לסייע לאנשים ואולי אף להציל חיים. דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי אמר כי “הידע והטכנולוגיה הם הדרך הטובה ביותר שלכם לתרום בעתיד לאיכות חייכם ולמדינה.”

בסיום התחרות הוענקו גביעים לקבוצות הזוכות מידי מנכ”ל YTEK ארתור זמשמן שארגן את התחרות בסיוע המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה להנדסת מכונות והפקולטה להנדסה ביו-רפואית. “מתמטיקה זה לא קשה והנדסה זה לא מסובך,” אמר זמשמן. “יש כאן ילדים מצטיינים מכל הארץ, מהישוב חורה שבדרום ועד לקריית שמונה בצפון. אני רוצה שתצאו מפה היום בידיעה שכל מי שרוצה להיות רופא, מהנדס או מדען, יכול לעשות זאת.”

במקומות הראשונים זכו הקבוצות הבאות – בכיתות א-ב ביה”ס גפנים מבקעת הירדן עם הילדים גפן פינס, איתי מרדכי ויואב פיטרו משה; בכיתות ג-ד ביה”ס בן צבי בעפולה עם הילדים עידן פינשטיין, יחיא אביתר ויאיר רון יוסף; בכיתות ה-ו ביה”ס המדעי תורני שדרות עם הילדים אגם אברג’ל, נריה בניפלח ועדן קוליצקי; ובחטיבות הביניים ביה”ס חטב בבוקעתא עם הילדים האדי שמס, מיאס שמס ושאדי אלקיש.

34774775482_f746dffdac_k

התלמידים מכינים את המסלולים
התלמידים מכינים את המסלולים
התלמידים מכינים את המסלולים
התלמידים מכינים את המסלולים

שיא חדש בתולדות הטכניון: 243 דוקטורים חדשים

“כולנו, מקבלי התואר היום, בחרנו בדרך ארוכה והלכנו בה, ללא הנחות, מתוך רצון לגלות או ליצור משהו חדש ולהגשים דבר שיש לו משמעות. לכן הסיפור האישי של כל אחד מאתנו הוא נרטיב קולקטיבי.” כך אמר ד”ר שאדי ספורי, אחד מ-243 נשים וגברים שקיבלו ביום שני את תוארי הדוקטור בטקס חגיגי שנערך בטכניון. ד”ר ספורי סיים את דבריו בבקשה: “את היום הזה תחגגו, ומכאן לאחר מכן תצאו לכבוש את העולם.”

בטקס שהתקיים באמפיתאטרון בקמפוס הטכניון הוענקו תוארי דוקטור ל-116 נשים ול-127 גברים. הדוקטור המבוגר ביותר בן 65 והצעיר בן 25. יותר ממחציתם ילידי הארץ. את הטקס הנחה פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי זהו יום של אופטימיות עבור הדוקטורים החדשים, עבור משפחותיהם ועבור הטכניון. הוא הוסיף כי “חינוך הוא כלי ראשון במעלה בקידום סובלנות, הבנה והידברות ויכול לשמש גשר המחבר בין תרבויות ואפילו בין אויבים. ההבנה הזאת טבועה עמוק מאד בדי-אן-איי של הטכניון.  כאן לומדים אלה לצד אלה סטודנטיות וסטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, נשים וגברים בשוויון מלא, תוך שהם מקיימים ביניהם שיח מתמיד, ענייני, פתוח וסובלני שקשה למצוא כדוגמתו.”

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון, פרופ’ דן גבעולי, אמר כי הדוקטורנטים לוקחים תפקיד חשוב מאוד, לצד חברי הסגל, בהובלת המחקר בטכניון. הוא ציין כי בקרב הדוקטורים החדשים יש מספר דומה של גברים ונשים, כולם בטווח הגילים 25 ל-65. כמה מהם הגיעו לישראל במיוחד כדי לעשות את הדוקטורט בטכניון. פרופ’ גבעולי חלק כבוד לגבי ונתנאל רביב, אב ובנו שקיבלו שניהם את תוארי הדוקטור שלהם בטקס.

ד”ר גבי רביב, 65, השלים בטכניון תואר ראשון בשנת 1979 ובמשך שלושה עשורים עבד כמנהל פרויקטים בענף הבנייה. ב-2012 החל לימודים לתואר שני ומיד אחריו שלישי, כולם בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. בעבודת הדוקטורט התמקד בדפוסי סיכון הקשורים לתאונות בסביבת העבודה של עגורנים באתרי בנייה. כיום הוא ראש היחידה לבחינה ואישור של שיטות בנייה חדשות במכון הלאומי לחקר הבנייה הנמצא בטכניון.

נתנאל רביב, 33, השלים את לימודיו בבית הספר העמק המערבי יפעת, שירת שירות קרבי, עבד כשנה ואז החל ללמוד בטכניון. כעת, אחרי 10 שנים בטכניון שבהן השלים שלושה תארים, ורגע לפני יציאתו לפוסט-דוקטורט בקלטק, הוא מסכם: “הטכניון הוא מקום נהדר, עם מרצים מצוינים. הוא נמצא בחזית, בשורה אחת עם מוסדות שהתקציב שלהם גבוה יותר בסדרי גודל רבים והם נהנים ממאגר גדול הרבה יותר של מועמדים.”

 

 

 

 

ללמוד בענן

פרופ’-משנה מירי ברק מהטכניון מציגה את AugmentedWorld: פלטפורמה חדשנית מבוססת מיקום המושתתת על חוכמת ההמונים

פרופ'-משנה מירי ברק
פרופ’-משנה מירי ברק

פרופ’-משנה ברק, ראש קבוצת “טכנולוגיות למידה” בטכניון, היא מומחית מובילה בתחומים של למידה ניידת, קורסים מקוונים פתוחים (MOOC) ויישומי ענן. במחקריה היא בוחנת היבטים קוגניטיביים וסוציו-תרבותיים בלמידה שיתופית מרחוק תוך קידום מוטיבציה ללמידה, חשיבה חדשנית וגמישות מחשבתית.

לדברי פרופ’-משנה ברק, תהליך הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית המואצת מחייבים חשיבה מחודשת על תהליכי ההוראה והלמידה במאה ה-21. “אם בעבר המידע היה מצוי אצל המרצים, כיום הוא מצוי בקצות אצבעותיהם של הסטודנטים – בטלפון החכם, בטאבלט ובמחשב הנייד. טכנולוגיות הרשת והענן מחברות את הסטודנטים לצינור מידע אינסופי ויכולים לשתף ידע עם אנשים מכל העולם. הרצאות פרונטליות נתפסות כאנכרוניסטיות בעיני הסטודנטים, ועלינו המרצים למצוא דרכים חדשות לקדם למידה משמעותית.”

לאור המציאות החדשה מובילה פרופ’-משנה ברק את פיתוחה של AugmentedWorld – פלטפורמה אינטרנטית פתוחה המבוססת על טכנולוגית מידע גאוגרפי (GIS) ועל חוכמת ההמונים. הפלטפורמה מיישמת עקרונות עיצוב חדשניים ללמידה מקוונת בעזרת מערכת פתוחה ואדפטיבית המאפשרת למשתמשים ליצור תוכן ולהוסיף שכבות של מידע באמצעות טקסט, תמונות וסרטונים. אחת התכונות החשובות של המערכת היא שהלומדים הם שמנסחים שאלות ועונים על שאלות חקר ומולטימדיה בתחומי המדע וההנדסה. מאז השקתה לרשת העולמית נרשמו למערכת יותר מ-850 משתמשים מישראל, מסין ומארה”ב שהעלו שאלות מדעיות, נקודות מידע גאוגרפי ונתונים התורמים לפתרון שאלות מדעיות.

בשיתוף פרופ’ ריצ’רד לארסון מ-MIT מקדמת פרופ’-משנה ברק פיתוח מתודולוגיה ללמידה מבוססת פרויקטים בשילוב שתי טכנולוגיות משלימות: AugmentedWorld ו-BLOSSOMS. פרויקט משותף זה בוחן גישה אינטגרטיבית המשלבת הוראה, למידה והערכה מבוססות טכנולוגיה בכיתה ומחוצה לה. הפרויקט הממומן על ידי תוכנית MISTI נועד לקדם חשיבה מדעית ומיומנויות המאה ה-21 אצל לומדים בכל הגילאים ממקומות שונים בעולם.

“השלכותיה של ההתפתחות הטכנולוגית המואצת רחבות ועמוקות,” אומרת פרופ’-משנה ברק, “ואחת מהן היא ‘פער הדורות’ בין מרצים וסטודנטים. טכנולוגיות מתקדמות, המהוות כיום משאב חיוני לסטודנטים, כמעט אינן משמשות בתהליכי ההוראה. טכנולוגיות רשת, מערכות מבוססות לוויין, מכשירים ניידים, רשתות חברתיות, מסמכים לכתיבה שיתופית, הדמיות ממוחשבות ועוד – כל אלה עדיין לא מיצו את מלא הפוטנציאל בהוראה האקדמית.”

 

פלטפורמת AugmentedWorld
פלטפורמת AugmentedWorld
פלטפורמת AugmentedWorld
פלטפורמת AugmentedWorld

 

 

 

מיצוי חוק מור – משנים פרדיגמה

Beyond CMOS: From Devices to Systems

בימים שני-שלישי, 6-5 ביוני 2017, יתקיים בטכניון הכנס השנתי ע”ש סיידן תחת הכותרת Beyond CMOS. ההקשר ההיסטורי הרחב של הכנס השנה הוא מיצויו של חוק מור, שנוסח
ב-1965 על ידי מייסד אינטל גורדון מור. חוק מור קבע כי מספר הטרנזיסטורים הנכנסים לשבב אחד מוכפל מדי שנתיים הודות למזעור הבלתי פוסק של רכיבים אלקטרוניים. בשנים האחרונות מתברר שהחוק מיצה את עצמו, ותהליך המזעור המתמשך הזה מגיע לקצו באזור הממדים הנוכחיים (טרנזיסטורים בגודל של כ-14 ננומטר). לכן לא דרוש “עוד מאותו הדבר” אלא שינוי פרדיגמה עמוק, למשל בביטול ההפרדה המסורתית בין מעבד לזיכרון, שראשיתה ב-1945.

 

המארגנים, פרופ’ אבינעם קולודני וד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, אומרים כי הכנס ידון באפיקים חדשים שיאפשרו לאנושות לפרוץ את צוואר הבקבוק שנוצר כתוצאה ממיצוי חוק מור ומהמבוי הסתום ביכולות המזעור באלקטרוניקה ובמחשוב. אפיקים אלה כוללים מערכות זיכרון מהירות מאוד, זניחת ההפרדה הקיימת בין מעבד לזיכרון, חישוב מקבילי ומערכות מחשב המחקות את פעולת המוח.

 

דוברים מרכזיים ועיקרי הכנס:

  • הדובר הראשי, פרופ’ ג’ובאני דה מיקלי, ראש המכון להנדסת חשמל ולמערכות משולבות ב-EPFL (המכון הטכנולוגי הפדרלי בלוזאן) ובעבר חבר סגל באוניברסיטת סטנפורד: טכנולוגיות חדשות במחשוב ובתקשורת.

 

  • פרופ’ אלי יבלונוביץ’ מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, חתן פרס הארווי של הטכניון (2013) ופרופסור-אורח בפקולטה להנדסת חשמל: החלפת הטרנזיסטור בהתקנים במתח נמוך. יבלונוביץ, מייסד תחום הגבישים הפוטוניים, נתקל בתחילת הדרך בספקנות קרירה והמאמר החשוב ביותר שלו כמעט נדחה ב-1986 על ידי כתב העת .Physical Review Letters בסופו של דבר פורסם המאמר וזכה מאז בכ-8,000 ציטוטים – מקום שני בהיסטוריה של כתב העת.

 

  • פרופ’-משנה ראמז דניאל: כשהביולוגיה פוגשת את האלקטרוניקה. פרופ’-משנה ראמז מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מפתח עם פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון חיבורים חדשניים בין חיידקים ורכיבים אלקטרוניים. המטרה: לפתח רכיבי מחשב שיעבדו בדומה לתהליכים ביולוגיים.

 

  • פאנל טכנולוגיה בנושא האתגרים הטכנולוגיים במחשוב. בהנחיית פרופ’ אבינעם קולודני מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון.

 

  • פרופ’ לאון צ’ואה מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה: 10 דברים שלא ידעתם על מֶמריסטורים. צ’ואה בן ה-81 הגה את קונספט הממריסטור בתחילת שנות ה-70, כשאמר כי במערכות האלקטרוניות הקיימות, המבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל, חסר רכיב נוסף. הוא קרא לו ממריסטור (memory resistor) – נגד המסוגל לזכור מצבים ובכך לפתוח את צוואר הבקבוק של זיכרונות המחשב ולהקפיץ את ביצועי המחשב לגבהים חדשים
    פרופ’ צ’ואה הציג את האלגוריתמיקה שמאחורי הרעיון כבר ב-1971, אך רק ב-2008 הכריזה חברת HP, במאמר השער ב-Nature, כי מצאה את אותו רכיב.
  • ד”ר שחר קוטינסקי ידבר על פיתוח memristive memory processing unit – יחידת זיכרון המסוגלת לבצע חישובים. יחידות כאלה יבטלו, במקרים רבים, את הצורך להעביר את המידע בין הזיכרון למעבד שהוא המגבלה המשמעותית ביותר במחשבים כיום.

 

  • שני מושבים בכנס יעסקו בחישוב נוירומורפי – מחשבים המחקים את פעילות המוח. אחד המושבים יעסוק בטכנולוגיה הנדרשת לייצור רשתות עצביות אלקטרוניות והשני יעסוק במערכות אלה וביישומיהן (בינה מלאכותית, מערכות לומדות ועוד).

 

  • ד”ר בועז איתן, מייסד “סייפן”: פרספקטיבה אישית על ההיסטוריה ועל העתיד של זיכרונות פלאש. איתן, שנפל בשנת 1970 בשבי הסורי בהיותו טייס קרב, למד במהלך שלוש שנות השבי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה. כששוחרר חזר לשירות קבע כטייס קרב ובהמשך השלים שלושה תארים בפיזיקה באוניברסיטה העברית. ב-1999, לאחר קריירה באינטל ובחברות נוספות, הקים את “סייפן” שחוללה מהפכה בתחום זיכרון הפלאש ונמכרה כעבור עשור בכמיליארד דולר. כיום הוא מנכ”ל ויו”ר של חברת הזנק בתחום המכשור הרפואי.

 

  • האם התעשייה ערוכה למהפכת האחסון? פאנל של בכירים בתעשייה בהנחיית רפי נווה, ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון ובהשתתפות נציגים בכירים ממלנוקס, סמסונג, ווסטרן דיגיטל, מכון מקס פלנק ועוד.

 

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן