חודש: יוני 2017

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי ששינה את עולם האלקטרוניקה

 

שימוש בדי-אן-איי לאחסון מידע דיגיטלי הוא אחד הנושאים שיעמדו במרכזו של כנס TCE השביעי שיתקיים בטכניון בימים רביעי-חמישי, 22-21 ביוני 2017. הכנס, הקרוי על שמו של הנרי טאוב, יתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות יעסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

המידע הדיגיטלי המאוחסן על ידי האנושות נמדד כיום בעשרות טריליארד בייט. כמויות המידע הגדלות במהירות מציבות אתגר מורכב מאוד, בשל העובדה שעיקר המידע מאוחסן בחוות שרתים עצומות הגוזלות שטחים גדולים ואנרגיה עצומה המסבה נזק סביבתי רב.

בשנים האחרונות מתברר שהדי-אן-איי, המוכר לנו מעולם הביולוגיה, עשוי לשמש “חוות שרתים טבעית” העולה ביתרונותיה על השרתים הקונוונציונליים הקיימים כיום. בעולם החי אחראי הדי-אן-איי לשימור מידע עצום, לאורך זמן, ללא שגיאות וללא תקלות, בנפח פיזי מזערי. על פי ההערכות, על גרם אחד של די-אן-איי אפשר יהיה לאחסן מאות מיליוני ג’יגה-בייט, ומידע זה יישמר במשך אלפי שנים (לעומת תוחלת החיים של דיסקים, העומדת על שנים ספורות).

הרעיון, שנהגה ויושם לראשונה כבר בשנות השישים על ידי גנטיקאים בהרווארד, התפתח מאז. כדי להמשיך בהתקדמות זו נדרש שיתוף פעולה הדוק בין מדענים, מהנדסים ואנשי קידוד. “הדיסק הקשיח התמזער במהלך השנים באופן דרמטי,” מסביר פרופ’-משנה יעקבי. “מהדיסק הקשיח הראשון והענק, שנבנה ב-1956 והכיל 5 מגה בייט, דרך ההחסנים הניידים (דיסק און קי) שהכילו 8 מגה בייט, ועד החסנים ניידים של 256 גיגה בייט ודיסקים המחזיקים הרבה יותר – זו התקדמות עצומה. הבעיה היא שהמשך ההתקדמות כיום מוגבל מאוד כי כל מזעור נוסף מכניס הרבה רעש למערכת.

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לאלגוריתם ויטרבי, שהוביל לפיתוח התקני תקשורת ואחסון המסוגלים לנקות אותות רלוונטיים מרעשים ומהפרעות. ד”ר אנדרו ויטרבי, שפרסם את המאמר ההיסטורי בעניין זה בשנת 1967, קיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2000 ומאז הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ששינתה לאחרונה את שמה ל”הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי”. בשנת 2015 תרם ד”ר ויטרבי לפקולטה 50 מיליון דולר. בכנס יתקיים מושב מיוחד לציון 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי, בהנחיית עמיתו וידידו פרופ’ פול סיגל.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. קדמו להם הפרופסורים טובי עציון ורוני רוט (ממדעי המחשב) ונרי מרחב ושלמה שמאי (מהנדסת חשמל), שהיו תלמידיהם של פרופ’ אברהם למפל ופרופ’ יעקב זיו החתומים על האלגוריתם החשוב שעליו מבוססות כיום רוב הטכנולוגיות לדחיסת נתונים (zip וכו’).

 

הכנס יתקיים באודיטוריום הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. לתכנית הכנס: https://goo.gl/U6JWje

 

 

 

 

מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ וקרן UGC הכריזו על קרן הון סיכון חדשה בהיקף 200 מיליון דולר שתתמוך בהקמת חברות סטארט-אפ על בסיס ידע שנוצר בטכניון

מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ (TRDF) וקרן UG Capital Management Limited  (UGC) הכריזו היום במושב הסיום של קורטוריון הטכניון (חבר הנאמנים) שהתכנס בקמפוס, על כוונתם להקים קרן הון סיכון חדשה בהיקף ייעודי של 200 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעות בחברות מדע וטכנולוגיה הקשורות בעיקר לטכניון ולבוגריו. הקרן תנוהל ממשרדיה בישראל ובהונג קונג ע”י צוות משותף  שכולל את אדי שלו,  ד”ר אייל קישון וגארי גנות (מייסדי קרן הון סיכון ג’נסיס), ג’ונתן מיטשל, CY LAU ו- Thomas LAU מחברת UG.

UGC הינה זרוע של UGI שעוסקת בהון סיכון. UGI, שנוסדה בשנת 2003, היא חברה לניהול קרנות בעלת ניסיון נרחב בהשקעות גלובליות, ניהול נכסים ושירותי יעוץ. UGI מציעה מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסיים למשקיעים פרטיים ולארגונים. מטרתה לספק פתרונות מקצועיים ומובילים בכל קטגוריות ההשקעה וזאת על מנת לשמר ולהגדיל את נכסי המשקיעים.

ל-UGI רישיון מאת הרשות לניירות ערך בהונג קונג (סוג 4 וסוג 9) והיא פועלת בפיקוחה.

פרופ’ וויין קפלן, משנה לנשיא למחקר של הטכניון ומנכ”ל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ, הודה לצוות שהוביל את המהלך מטעם הטכניון ואמר כי “הטכניון מגביר בשנים האחרונות את פעילותו בתחום המסחור וכבר רשמנו הצלחות רבות בתחום הזה, בין השאר בהכפלת מספר חברות הסטארט אפ שאנחנו מקימים בטכניון באמצעות המאיץ החדש Technion DRIVE . עם זאת, אסור לנו להיות שאננים, לכן יצרנו את הקשר עם יו”ר UGI ג’ונתן מיטשל, שחיבר אותנו למשקיעים מהונג קונג בראשות CY LAU. היה ברור לנו כי בנוסף לשותפים בארה”ב ובהונג קונג דרוש לנו צוות ניהול מהשורה הראשונה גם כאן בישראל, וכך חברו אלינו מייסדי קרן ג’נסיס אדי שלו ד”ר אייל קישון וגארי גנות.

“ניתן לומר שהצלחנו לעשות כאן אלכימיה,” אמר ג’ונתן מיטשל. “ערבבנו כמה רכיבים – המוח הישראלי, המשקיעים המוסדיים והפרטיים שהצטרפו וכמובן הטכניון והצוות המקומי – ועם כל זה נתרום לרווחת העולם.”

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’ רפאל רייף דיבר בטקס קבלת תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון

“אנו נמצאים כרגע בעידן של שינוי שבו עלינו לנווט בתוך אי ודאות. זה הזמן להזכיר לעצמנו כי אוניברסיטאות עשויות לשמש כוח יציב ומשמעותי של טוב. כרגע יש לאוניברסיטאות מחקר הזדמנות ליטול על עצמן את המנהיגות ולהוביל בהוראה, במחקר ובעיקר בפתרון בעיות לטובת שיפור העולם.”

את הדברים אמר ביום שני פרופ’ רפאל רייף, נשיא MIT, בטקס הענקת תוארי כבוד מטעם הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא דיבר בטקס על העולם המשתנה במהירות ועל חובתה של האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים אלה. “בין השאר עלינו לספק לסטודנטים שלנו את הכלים שלהם יזדקקו בשוק העבודה המשתנה, לאמץ את מתודולוגיות הלימוד המתאימות לעולם החדש; להרחיב את המסגרות המעודדות מחקר בין תחומי; ולהדק את הקשר המשולש בין אקדמיה, ממשלה ותעשייה. בזכות מנהיגים כמוכם, מקבלי תוארי הכבוד, אין לי ספק כי נוכל להתמודד בהצלחה עם המהפכה התעשייתית הרביעית שבעיצומה אנו נמצאים.”

אחד ממקבלי התארים היה ד”ר יוסף צ’חנובר, דיפלומט מוערך ויזם מצליח. צ’חנובר שימש כמנכ”ל משרד החוץ, נטל חלק במו”מ להסכם השלום עם מצרים, כיהן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון, שימש כיו”ר דירקטוריון אל-על ואיש עסקים. באחרונה היה שותף במו”מ שהוביל לפיוס עם טורקיה. אחיו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, שהוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, אמר בטקס: “מילים לא יוכלו לתאר את מה שעשה אחי למדינת ישראל, וגם אני חב לו הרבה. איבדנו את הורינו כשהייתי נער ואחי יוסי, הגדול ממני ב-14 שנה, ליווה אותי מאז לכל מקום, יד ביד, והביא אותי לנקודה שבה אני נמצא כיום. בלעדיו לא הייתי עומד כאן לפניכם היום.”

בשם מקבלי התארים דיבר כאמור נשיא MIT פרופ’ רפאל רייף, שאמר: “השפעתו של הטכניון על העולם עצומה יחסית לגודלו וזו הסיבה שאת שנת השבתון שלי ב-1988 בחרתי לעשות כאן, באוניברסיטה שאני מעריץ עם חוקרים שאני מכבד. לבחירה הזו בשנת שבתון בישראל היו גם שורשים אישיים: בשנת 1938 נמלטו הוריי ממזרח אירופה רגע לפני שרוב בני משפחותיהם – 51 איש – הושמדו או מתו ברעב ובמחלות. הורי הגיעו לאקוודור וממנה לוונצואלה כשהם חסרי כל – בלי שפה, בלי כסף, בלי חברים. הם שלימדו אותי ואת אחי שגם אם תיעקר ממקומך, דבר אחד תמיד תיקח איתך – השכלה. השכלה היא הכלי המאפשר לך להמציא את העתיד שלך, ומתוך תפיסה זו בחרתי באקדמיה.”

ואלה הזוכים בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון לשנת 2017 והנימוקים לבחירתם:

פרופ’ דיוויד ל. דונוהו – “מתוך הכרה בתרומתך המשמעותית לסטטיסטיקה מתמטית מודרנית, במיוחד בחקר אלגוריתמים אופטימליים לשערוך סטטיסטי בנוכחות רעש ושיטות יעילות לייצוג דליל ולשחזור במבני נתונים גדולים; ולאות הוקרה על ידידותך ועל שיתוף הפעולה עם הטכניון וחוקריו”.

פרופ’ אודיל אייזנשטיין – “לאות הוקרה על הישגייך המדעיים יוצאי הדופן ועל תרומתך החשובה והמרכזית בתחומי הכימיה האורגנית, האורגנו-מטאלית, הקטליטית והחישובית; מתוך הכרה במנהיגותך הבולטת בקהילה המדעית הבינלאומית; ובהוקרת תודה על ידידותך ועל תמיכתך בקהילה המדעית בישראל ובטכניון בפרט”.

פרופ’ ברנרד אמדאי – “מתוך הכרה במחקרך החלוצי בגאוטכנולוגיה ובתרומך הייחודית ללימודי ההנדסה; לאות הערכה על תרומתך לחברה בהקמת הסניף האמריקאי של ארגון מהנדסים ללא גבולות ושותפותך בהקמת המטה  הבינלאומי שלו; ובהוקרת תודה על תמיכתך בהקמת הסניף הישראלי הראשון של הארגון, בטכניון”.

ד”ר יוסף צ’חנובר – “מתוך הכרה בתרומתך יוצאת הדופן למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל; בהוקרה על  הישגיך הרבים והמגוונים, כמשפטן, כלכלן ומדינאי; ולאות תודה על תמיכתך ארוכת השנים בטכניון ובסטודנטים, כיו”ר קרן ד”ר יעקב איסלר”.

עמנואל צבי ליבן – “מתוך הכרה במאמציך הנחושים לקידום ענף התעופה בישראל ולמציאת אינספור פתרונות הנדסיים חדשניים; ברחשי כבוד על תפקידך החלוצי בתחום ייצור מנועי סילון ובוכנה ובקידום חוסנה הכלכלי והביטחוני של ישראל; ובהוקרת תודה על מעורבותך בחינוך הדורות הבאים של מהנדסי המכונות בישראל”.

מרטין פול מושל – “מתוך הכרה בתרומתך המשמעותית לחינוך ולתעשייה בישראל; לאות הוקרה על נדיבותך המאפשרת לסטודנטים משכבות מצוקה ללמוד בטכניון באמצעות תכנית מושל למלגות, ובכך משנה באופן מהותי את חייהם  ואת חיי האנשים בקהילותיהם, ועל הידידות שאתה רוחש לטכניון”.

ג’וזף נויבאור – “ברחשי כבוד על הישגיך המקצועיים בעולם העסקים כעומד בראש חברה הנכללת ברשימת ה-100 Fortune; לאות הוקרה על תרומתך לארגונים ללא כוונת רווח בארה”ב ובישראל ועל אמונתך בחשיבותה של הנתינה בחזרה; לאות הוקרה על היותך זרז למצוינות ולגיוון בקרב הסטודנטים וחברי הסגל בטכניון; ולאות תודה על תמיכתך הנדיבה בטכניון ובישראל”.

פרופ’ ל. רפאל רייף – “מתוך הכרה במנהיגותך יוצאת הדופן, בעבודתך החלוצית בתחום מעגלים משולבים בתלת ממד, בחזונך לחינוך והשכלה בעידן הדיגיטלי ובתפקידך בטיפוח הקשרים בין MIT לבין האוניברסיטאות בישראל; ובהוקרת תודה על תרומתך החשובה לקידומו האקדמי של הטכניון”.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבניין החדיש הוא תרומת נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר ורעייתו ג’ו קרול לטכניון

“הטכניון הוא, ועליו להמשיך להיות, המגדלור של מדינת ישראל.” כך אמר שר החינוך נפתלי בנט היום בטכניון. הדברים נאמרו בטקס חנוכת בניין מעונות הסטודנטים ע”ש לאודר, שהתקיים בהשתתפות ראש העיר חיפה יונה יהב; נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא; נציגו של רונלד לאודר בישראל אבי בלשניקוב; דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית. הטקס התקיים במסגרת אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) בטכניון.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר ורעייתו ג’ו קרול תרמו לטכניון חמישה מיליון דולר להקמת מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. מדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, יתגוררו 408 סטודנטים ו-20 זוגות.

בניין המעונות ע”ש לאודר שנחנך הבוקר מצויד בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות ומכיל 29 דירות ובהן 122 פתרונות דיור (מיטות) לסטודנטים.

שר החינוך נפתלי בנט אמר בטקס כי “הסוד של הטכניון טמון בהיותו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומהחזון של מדינת ישראל. אתם, אנשי הטכניון, אינכם ספונים במגדל השן אלא להיפך – אתם מחוברים להוויה הישראלית ופועלים מתוך מחויבות לחברה. אתם פועלים להגדלת מספר הסטודנטים הערבים, החרדים ותושבי הפריפריה תוך מתן הזדמנות שווה לכל תושבי ישראל. המעונות החדשים, שנבנו בתרומת משפחת לאודר, יאפשרו לסטודנטים להשקיע את זמנם ואת מרצם בלימודים התובעניים. ביום הזה אנחנו טומנים באדמה את השורשים לעתיד מבטיח.”

“זהו יום גדול עבורנו,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000. מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים,סטודנטים מישראל ומחו”ל, נשים וגברים.

“הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. תרומתה הנדיבה של משפחת לאודר תאפשר לנו לסייע להם ולהקל עליהם. אני פונה לשר בנט ולממשלה בקריאה לסייע לאוניברסיטאות ולמכללות בבניית מעונות לסטודנטים. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ.”

ראש עיריית חיפה יונה יהב הודה למשפחת לאודר על השקעתה בעיר. לדבריו, “חיפה היא מרכז אוניברסיטאי וחיים בה 45,000 סטודנטים. ההשקעה של משפחת לאודר במעונות סטודנטים היא השקעה חשובה ונכונה לטכניון ולחיפה.”

“בני הזוג לאודר ביקרו בטכניון לפני כשלוש שנים והתאהבו בו,” סיפר בטקס נציגו של רונלד לאודר בישראל, אבי בלשניקוב. “הם גאים להימנות על חבורה מכובדת של ידידי הטכניון, מוסד שלו הם מייחסים חשיבות רבה בבניין ופיתוח המדינה והעם היהודי. קרן לאודר פועלת לקידום החינוך והאקדמיה בישראל והתרומה לטכניון ממשיכה תמיכה חשובה זו בקידום ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.”

 

פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2017 הוענק היום בטכניון לפרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הפרס הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וגב’ רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, בטקס שהתקיים במסגרת מפגש חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון.

קרן אדליס הוקמה על ידי מר אנדרה כהן דולורו ז”ל כדי לתמוך במצוינות אקדמית בישראל בכלל ובמחקר המדעי והרפואי בפרט. בהתאם למורשתו הרוחנית של מייסד הקרן ולחזונו הוחלט בשנת 2015 לייסד את פרס אדליס לחקר המוח ולהקצות מדי שנה סכום של 100,000 דולר כמענק מחקר לחוקר ישראלי צעיר פורץ דרך בחקר המוח.

הפרס נועד לעודד מצוינות בקרב חוקרים ישראלים צעירים בתחום חקר המוח בארץ, לקדם את הידע ואת ההבנה בנוגע למוח, לפעולתו ולמחלות הקשורות בו וליצור השפעה בינלאומית. הקרן גאה להעניק פרס זה, אשר הפך לסמל להצלחה ולהכרה בקהילת החוקרים הצעירים בישראל.

בוועדת השופטים של הפרס כיהנו ד”ר גל איפרגן, פרופ’ משה בר, פרופ’ אילנה גוזס, פרופ’ אילון ועדיה, פרופ’ ג’קי שילר, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רפי מלאך, פרופ’ אמריטוס עמוס קורצ’ין ופרופ’ מיכל שוורץ – כולם חוקרי מוח מהבכירים בישראל.

השנה, שהיא השנה השלישית לפעילות הפרס, קרן אדליס שמחה וגאה כי מספר מכובד של הצעות בעלות רמה גבוהה, אשר מייצגות את הפוטנציאל של תחום חקר המוח בישראל הוגש  לועדת הפרס. העבודה של ועדת השופטים לא הייתה קלה, זאת עקב מגוון ההצעות ורמתן הגבוהה. לאחר דיונים והתלבטות הוחלט על מתן המענק לשנת 2017 לפרופ’-משנה אסיה רולס, חוקרת בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

פרופ’ מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע הציגה את נימוקי חבר השופטים במהלך האירוע:

“בחירת הזוכה מבין קבוצה של מועמדים מצטיינים היוותה אתגר משמעותי לצוות השופטים. ועדת השופטים התרשמה מאד מהישגיה של פרופ’-משנה רולס, וכן מהצעת המחקר שלה. אלה שני הקריטריונים העיקריים לבחירת המועמד המוביל לפרס אדליס.

ככלל, המחקר של פרופ’-משנה רולס מתמקד בדרך בה חשיבה חיובית, כגון זו הנוצרת על ידי מערכת התגמול במוח, עוזרת למערכת החיסונית להילחם במצבים פתולוגיים. בעוד שעקרון זה מוכר כבר תקופה ארוכה הוא מעולם לא הוכח בצורה ניסויית, וההשלכות של אפקט הפלצבו, המוכר כבר עשרות שנים, הן עדיין בחזקת מיסתורין. פרופ’-משנה רולס פרסמה בשנה שעברה מאמר במגזין היוקרתי “Nature Medicine”, בו היא מדגימה לראשונה מנגנון אשר מקשר בין אפקט הפלצבו לבין שפעול המערכת החיסונית.

בהצעתה הספציפית למחקר מציעה פרופ’-משנה רולס מציעה לבחון כיצד מערכת התגמול משפיעה על המערכת החיסונית במלחמה בגידולים סרטניים. זהו ללא ספק כיוון חדש ומרתק ברתימת הרגשות למאבק בגידולים ממאירים.

התרשמותה של הוועדה היא כי מדובר בחוקרת מצטיינת, אשר יזמה ומקדמת מחקר שעשוי להביא לפריצת דרך. אנו משוכנעים כי עוד נשמע רבות על פרופ’-משנה אסיה רולס ועל הישגיה בעתיד.

קרן אדליס גאה בתפקיד שהיא ממלאת בקידום ובסיוע למדענים מצטיינים מסוגה של פרופ’-משנה אסיה רולס.

פרופ’-משנה רולס הצטרפה לפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון באוקטובר 2012 לאחר שסיימה את עבודת הפוסט-דוקטורט שלה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. פרופ’-משנה רולס סיימה את התואר הראשון והשני בטכניון בפקולטה למדעי החיים. את הדוקטורט היא ביצעה במכון ויצמן למדע בתחום הנוירואימונולוגיה.

פרופ’-משנה רולס נבחרה כחברה לאקדמיה האירופית הצעירה לחקר המוח FENS-KAVLI (2015-2019). היא קיבלה את המלגות היוקרתיות מלגת רוטשילד, פולברייט וEMBO-. כמו כן היא זכתה בפרס NARSAD Young Investigator Award מטעם ארגון המוח העולמי (BRAIN AND BEHAVIOUR RESEARCH FOUNDATION) וכן בפרס קריל מטעם קרן וולף. לאחרונה זכתה במענק מחקר יוקרתי של קרן יוז.

“אני מודה לקרן אדליס, שתרומתה למדע בכלל ולמדעי המוח בפרט עצומה,” אמרה פרופ’-משנה רולס בטקס. “הקרן היא ארגון שבאמת מקשיב למדען, מנסה להבין את החלומות שלו ומצטרף אליהם. יותר מכל אתם מאפשרים למדענים להעז, וזה המפתח להתקדמות מדעית. אני מודה לטכניון שתמך בי לאורך כל הדרך, לאנשי המעבדה שלי ולמשפחה שלי שהאמינה בי מאז ומתמיד וליוותה אותי בשמחה ובעצב.”

תחום המחקר של פרופ’-משנה רולס:

הקשר ההדוק בין פעילות המוח ותפקוד מערכת החיסון מוכר לנו היטב מחיי היומיום. מצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתה של מערכת החיסון להילחם בגורמים זרים ולשמור על תפקודו התקין של הגוף. כך למשל, מצבי דחק יכולים לעורר רגישות מוגברת למחלות. מאידך, מצבו הבריאותי של אדם המקבל כדור דמה, כחלק מקבוצת הפלסבו יכול להשתפר מעצם הצפייה לשיפור. למרות שקיימים מחקרים אפידמיולוגיים רבים המבססים את הקשר בין המימד הפסיכולוגי של אדם לבין מצבו הבריאותי, עד כה איננו מבינים כיצד הקשר הזה נוצר ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחוריו. לכן איננו יודעים כיצד לנצל את הפוטנציאל הרפואי הטמון במוח להשפיע על מערכת החיסון כדי לרפא.

במעבדתה של פרופ’-משנה רולס מנסים להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים את הקשר בין שתי המערכות. אנו מעריכים כי כאשר נבין כיצד המוח מתקשר עם מערכת החיסון, ייפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות לבקר את מערכת החיסון, להשפיע עליה ולחזק את פעילותה באופן מדויק וממוקד.

בבסיס העבודה של פרופ’-משנה רולס עומדת ההנחה שכל התהליכים הרגשיים והתבוניים שלנו, מתבטאים בפעילות מסוימת במוח. לכן, כדי להבין את ההשפעה של פעילות מוחית מסוימת על מערכת החיסון אנו משתמשים בטכנולוגיות אשר מאפשרות לנו להפעיל תאי עצב במוח ולבחון את ההשפעה שלהם על מערכת החיסון.

באמצעות גישה זו נמצא לאחרונה מנגנון העשוי להסביר את תופעת הפלסבו. מצאנו שהפעלה של מערכת התגמול, אזור מוח המופעל במהלך פלסבו ובזמן צפייה חיובית, מגביר את יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם חיידקים. פרס אדליס הוענק לצורך קידום מחקר אשר יתמקד בהשפעת המוח לשפעל את מערכת החיסון להילחם בגידולים סרטניים.

 

 

“הטכניון הופך גלובלי יותר ויותר ומעמיק את נוכחותו בעולם; המשימה הניצבת בפנינו כעת היא הגדלת מספר הסטודנטים החרדים בטכניון”

“הטכניון הופך גלובלי יותר ויותר,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) לשנת 2017. “עולם המחקר כיום מחייב שיתופי פעולה בין תחומים ובין אוניברסיטאות. לכן, כדי לשמר את היותו של הטכניון אוניברסיטה מובילה בחזית המחקר המדעי עלינו לקחת חלק בגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה. זו היתה אחת ממשימותי העיקריות מאז שנכנסתי לתפקיד נשיא הטכניון לפני שמונה שנים.”

ואכן, בשנים האחרונות פועל הטכניון בחזיתות רבות למטרה זו, ושני פרויקטי הדגל הם השלוחות בניו יורק ובסין, שייחנכו עוד השנה: הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס (JTCI) – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן ייחנך בחודש ספטמבר 2017; ומכון טכניון-גואנגדונג (GTIIT) בסמוך לעיר שנטאו בסין ייחנך בדצמבר 2017. הטכניון מעמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים משלל מדינות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו גדל מ-39 סטודנטים ב-2009 ל-700 ב-2016.

לדברי פרופ’ לביא, פרויקטים בינלאומיים אלה מציבים את הטכניון בחזית המחקר העולמי ומהווים ציון דרך חשוב בהתקדמותו לעבר הגשמת חזון הטכניון: להיות “אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת ישראל והאנושות.” הוא ציין גם את הצלחתו של הקורס המקוון שמקיים פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון – קורס MOOC (Massive Open Online Course) המתקיים בערבית ובאנגלית וכבר הביא את דבר הטכניון לכ-118,000 גברים ונשים מ-87 מדינות, 23 מהן במזרח התיכון.

פרופסור לביא הדגיש כי אתגר חשוב נוסף נוגע לשינויים הדמוגרפיים במדינת ישראל. “החברה הישראלית משתנה לנגד עינינו, בשנת 2059, חלקה של האוכלוסייה החרדית בכלל האוכלוסייה בישראל יעמוד על פי התחזיות על 27%, והדבר מחייב אותנו להגדיל את מספרם של הסטודנטים החרדים באקדמיה כדי לסייע להם להשתלב בעולם העבודה. בשנים האחרונות פעל הטכניון להגדלת מספר הסטודנטים הערבים הלומדים בו, שחלקם באוכלוסיית הסטודנטים דומה כיום לחלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל, וכעת אנו פועלים להגדלת מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בטכניון. זאת באמצעות מסלולים קדם אקדמיים מיוחדים וליווי צמוד בשנות הלימוד.”

למושב הקורטוריון שנפתח הבוקר הגיעו נציגי הטכניון וידידיו מכל רחבי העולם והם ישתתפו בארועים שיימשכו עד יום רביעי הקרוב. יו”ר הקורטוריון לארי ג’קייר אמר כי “הטכניון עומד בחזית הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה, מה שמאפשר להפיץ ברחבי העולם את הצלחותיו במדע, בטכנולוגיה וברפואה. עלינו להמשיך במאמץ זה להרחיב את חשיפתו של הטכניון בעולם ואת השפעתו החיובית. זה גם הגשר שיאפשר לדור הצעיר של יהדות התפוצות ליצור קשר מחודש עם מדינת ישראל.”

לתמונות לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוענק פרס הארווי לשתי קבוצות מחקר שחוללו מהפכה בשני תחומים מדעיים – אסטרופיזיקה וחקר המוח. הטקס התקיים במסגרת ארועי הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. “כל אחת משתי הקבוצות האלה תרמה משמעותית להבנתנו את היקום,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “האחת השיגה פריצת דרך בהבנת היקום החיצוני והאחרת ברמה הפנימית ביותר – התא החי.”
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי ז”ל (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים יוקרתיים. סקוט לימסטר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS), אמר כי במרוצת השנים הפך פרס הארווי ל”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. הוא ציין כי מורשת משפחת הארווי ממשיכה לחיות דרך הפרס.
קבוצה ראשונה: גילוי גלי הכבידה

בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק הפרס לפרופ’-אמריטוס רונלד דריבר ולפרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ולפרופ’-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, קיבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה (2015), שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.
גלי כבידה הם מעין “אדוות” של עקמומיות הנעות במרחב הארבעה-ממדי (מרחב-זמן). ניטורם של גלים אלה הוא אתגר מדעי-הנדסי עצום שכן בניגוד לאור, שאותו קל לנטר בשל האינטראקציה החזקה שלו עם חומר, גלי הכבידה אינם מקיימים אינטראקציות חזקות. מאחר שהם חלשים כל כך דרוש לניטורם מתקן רגיש מאוד שאינו מושפע מרעידות אדמה זעירות ותנועת מכוניות בסמוך. יתר על כן, מדובר בניטור תנועה שקטנה בהרבה מאטום בודד. ואכן, LIGO הוא גלאי גלי כבידה (אינטרפרומטר) עצום ורגיש במיוחד, שבו נעות קרני לייזר בשרוול רִיק ארוך המגביר את רגישות המערכת.
גלי הכבידה שלכדו מדעני LIGO נוצרו בהתנגשות (ומיזוג) של שני חורים שחורים גדולים במיוחד. ההתנגשות, שהתרחשה לפני 1.3 מיליארד שנה, ארכה שבריר שנייה אך יצרה אנרגיה עצומה שחוללה את גלי הכבידה שנוטרו על ידי המערכת בהגיעם לכדור הארץ.
את גלי הכבידה חזה איינשטיין בתורת היחסות הכללית, וקיומם אומת באופן עקיף בשנות השבעים – אימות שזיכה את המדענים טיילור והאלס בפרס נובל בפיזיקה (1993). אולם התצפית הישירה בגלים אלו התרחשה כאמור רק לפני כשנתיים, במתקן LIGO. ראוי לציין כי איינשטיין, שחזה כאמור את קיומם של גלי הכבידה, חזר בו כעבור 20 שנה והתכחש לקיומם. כעת הוכיחו וייס, דריבר, תורן ושותפיהם כי איינשטיין צדק בניבויו וטעה בהכחשתו. לכן מעריכים מדענים בכירים בעולם כי הצלחה זו תוביל לניסוחה של “תיאוריה מאוחדת” שתסביר את רוב התופעות ביקום על סמך ארבעה כוחות פיזיקליים (הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה).
הפרופסורים וייס ותורן, מדעני ניסוי LIGO, שהוביל לגילוי גלי הכבידה ב-2015, ציינו בטקס הארווי בטכניון כי הם חלק מקבוצה גדולה של כאלף מדענים ומהנדסים משישים מוסדות מחקר ברחבי העולם. הם הודו להם ולמנהלי הניסוי במהלך השנים, לקונגרס האמריקאי שתמיכתו לא נפגעה בחילופי השלטון בארה”ב במרוצת השנים ולקרן הלאומית למדע בארה”ב (NSF), שתמכה בפרויקט במשך 40 שנה אף שלדברי פרופ’ וייס “זה היה הימור גדול מאוד על טכנולוגיה שלא היה ברור אם תצליח במשימה, והכספים הגיעו ממשלמי המיסים בארה”ב.”
המדען השלישי שקיבל את פרס הארווי על ניסוי LIGO הוא פרופ’-אמריטוס רונלד דריבר, שנפטר בחודש מרץ השנה לאחר שהספיק להתבשר על זכייתו בפרס. אחיו איאן, שקיבל את הפרס במקומו, אמר בטקס כי אחיו היה מדען מלידה שהמציא דברים רבים וערך ניסויים עוד בהיותו נער. בערוב ימיו לקה דריבר בדמנציה, אך לדברי אחיו הוא זכה לקבל את העידכונים על ההצלחות בניסוי LIGO, ובשׂוֹרות אלה שיפרו את זיכרונו במשך תקופה מסוימת.
קבוצה שנייה: פיתוח האופטוגנטיקה

 

בתחום בריאות האדם ניתן הפרס לפרופ’ קארל דייסרוס מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ’ פיטר היגמן מאוניברסיטת הומבולדט, ברלין. הם קיבלו אותו על גילוי מולקולות האופסין המעורבות בחישת אור בתאי מיקרואורגניזמים ועל ניצולן בפיתוחה של האופטוגנטיקה. גישה חדשנית ומקורית זו, שחוללה מהפכה בתחום חקר המוח, מאפשרת לחקור את תפקוד תאי העצב בחיה השלמה ואת הקשר בין רשתות עצביות ובין התנהגות החיה.
אופטוגנטיקה, מהתחומים החמים ביותר בחקר המוח כיום, היא שיטה מדויקת מאוד לגירוי המוח ולכן נחשבת כיום כשיטה הטובה ביותר להפעלת תאים ספציפיים כדי לבדוק את השפעתם על תפקודיו של האורגניזם. השיטה מאפשרת להשפיע על תאי מוח באופן מדויק באמצעות אור, ללא צורך באלקטרודות. באמצעות גישה זו הצליחו מדענים לקבע זיכרונות, למחוק זיכרונות ולשנות זיכרונות (בשלב זה בעכברים בלבד).

חתן הפרס פרופ’ דייסרוס, פסיכיאטר וחוקר מוח, אמר כי “קשה מאוד לחקור בעיות פסיכיאטריות, המסבות לאנשים סבל רב, משום שיש בפסיכיאטריה הרבה דברים שקשה למדוד ומפני שהמוח מאוד מורכב וקשה להבנה. פיתוח האופטוגנטיקה הוא אכן הישג עצום, אבל צריך להבין שהוא לא הישג רק של שני חוקרים אלא הישג של דורות של מדענים – חוקרים בכירים וסטודנטים שלהם – שהובילו להצטברות הידע החיוני לפריצת הדרך. לכן קבלת פרס הארווי היא כבוד גדול עבורי, שכן זהו פרס המוקיר את המדע הבסיסי – פרקטיקה שלא תמיד זוכה להערכה מספקת. פעמים רבות, המדע הבסיסי מוביל להתפתחויות דרמטיות ברפואה מבלי שהמדען ידע בתחילת הדרך לאן יוביל המחקר שלו. וזה גם הלקח הגדול של פיתוח האופטוגנטיקה: חשיבותה של התמיכה הציבורית במדע הבסיסי לאורך זמן.”
חתן הפרס פרופ’ היגמן אמר בהתרגשות כי עבורו, כגרמני, פרס הארווי מהטכניון חשוב יותר מפרסים אחרים שבהם זכה במרוצת השנים. “לפני מאה עשרים שנה היתה ברלין מרכז עולמי של מדע, שבו פעל איינשטיין; ואז התחולל האסון הגדול בכל הזמנים, שפגע פגיעה קשה בעם היהודי.
“ההתאוששות ביחסי גרמניה-ישראל, בדור הבנים ובדור הנכדים של הגרמנים ושל קורבנותיהם, היא תופעה מופלאה בעיני. ביקרתי כאן ב-1977 לראשונה ונדהמתי לגלות כמה מפותחים קשרי המדע בין ישראל וגרמניה. אני חושב שעומק הדיון, תרבות הדיון והפתיחות הישראלית מאפשרים לנו הגרמנים לקיים עם המדענים הישראלים יחסים מועילים ופוריים. בעיני, המדענים הישראלים הם המדענים החדשניים והפרודוקטיביים ביותר באירופה כיום ואני מתחרט שלא שהיתי כאן תקופות ארוכות יותר בשיתופי פעולה – אבל זה עוד יכול לקרות.”

 

 

 

 

 

כמדי שנה מתכנסת משפחת הטכניון העולמית בחיפה כדי לחגוג, להתעדכן וליטול חלק בדיון
רחב היריעה על מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך ועל עתיד הטכניון, המדינה והעולם.
אנו מקדמים בחום את חברי הקורטריון ואת ידידי הטכניון המסורים, ומודים להם על תמיכתם האיתנה
והבלתי מתפשרת.

לתכנית המלאה: https://goo.gl/P0VdAX

 

מי יצליח להטיל ביצה מגובה 40 מ’ ולהשאיר אותה שלמה? התשובה ביום רביעי, 14 ביוני בלב קמפוס הטכניון

בצהרי יום רביעי הקרוב תתקיים בטכניון תחרות טכנוראש 2017. השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות הראשונה שהתקיימה ב-1997: ה”ביצקופטר” – השלכת ביצה מגובה רב בלי שתישבר. בתחרות הראשונה הוטלו הביצים מגג הבניין הגבוה בטכניון, וכעת הן יוטלו מכדור פורח.

שמונה צוותים הגיעו לקו הגמר ויתמודדו על הפרס הגדול: 10,000 שקל. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן המחובר לכדור פורח, שיעלה לגובה של 40 מטרים ואז ישתחרר כשבתוכו ביצה. הביצה אמורה להגיע לקרקע שלמה, בזמן הקצר ביותר, ולהיעצר במרחק מינימלי ממרכז המטרה המסומנת על הקרקע.
תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 20 שנה על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי “התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף.” את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.

דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. למרבה הצער, במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.

הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות, כתבה בעקבותיה את “קופיקו בתחרות הביציקופטר”, ספר שהפך לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).

התחרות תתקיים ביום רביעי, 14 ביוני 2017, בין השעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.

התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

לסרטון מתחרות “ביצקופטר” 1997 לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרס הארווי לשנת 2016 יוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

הטכניון יעניק את הפרס היוקרתי לחמישה חוקרים בעלי שם עולמי בתחומי הטכנולוגיה, המדע והבריאות
הטקס יתקיים ביום ראשון, 11 ביוני, בשעה 12:30, בבית הקולנוע ע”ש הלר בבית הסטודנט בטכניון

במסגרת אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2016 לחמישה חוקרים בעלי שם עולמי. הפרס, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.
בתחום המדע והטכנולוגיה יוענק הפרס לפרופ’-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT, לפרופ’-אמריטוס רונלד דריבר ז”ל ולפרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, יקבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה, שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.
בתחום בריאות האדם יוענק הפרס לפרופ’ קארל דייסרוס מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ’ פיטר היגמן מאוניברסיטת הומבולדט, ברלין. הם יקבלו אותו על גילוי מולקולות האופסין המעורבות בחישת אור בתאי מיקרואורגניזמים ועל ניצולן בפיתוחה של האופטוגנטיקה. גישה חדשנית ומקורית זו יצרה מהפכה בתחום הנוירוביולוגיה והיא מאפשרת ללמוד על תפקוד תאי עצב בחיה השלמה ועל הקשר בין רשתות עצביות ובין התנהגות החיה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הו צ’אנג חואה, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג, הנמנה עם צמרת השלטון בסין, ביקר אתמול בטכניון בראש משלחת בכירים מתחומי האקדמיה והממשל בסין. הביקור הוא ציון דרך בייסוד GTIIT – מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה שייחנך בדצמבר הקרוב בסמוך לעיר שנטאו. בכירים נוספים שהשתתפו בביקור היו מזכיר המפלגה בשנטאו חן ליאנג’יאן ושגריר סין בישראל ג’אנג יונגשין.
“אנו שמחים ונרגשים להיות כאן בטכניון, לאחר שבדצמבר 2015 ביקרתם אותנו בגואנגדונג לרגל הנחת אבן הפינה ל-GTIIT,” אמר המזכיר הו צ’אנג חואה. “גואנגדונג הוא המחוז המוביל בסין מבחינת התוצר המקומי הגולמי (GDP), אולם בתחומי המדע והטכנולוגיה עוד לא הדבקנו את העולם המערבי. אין לנו ספק שרק באמצעות אימוץ מודל דוגמת זה של הטכניון נוכל להצליח, וזה הרעיון שהוביל לייסודו של GTIIT. אנו מודים לנשיא הטכניון פרופ’ לביא ולצוות המוביל את הקמת GTIIT שעושה הכל במסירות ובכישרון.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את מזכיר המפלגה הו צ’אנג חואה על ביקורו בטכניון ואמר כי “מכון GTIIT, שהיה לפני שנתיים בגדר חלום בלבד, ייחנך כבר השנה. רק סין יכולה להגשים פרויקט גדול שכזה בתקופה קצרה כל כך, ואנו בטכניון מרגישים שותפים אמיתיים שלכם. יחד עם הצוות המוביל את שיתוף הפעולה החשוב הזה מטעם הטכניון, אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גיוס חברי הסגל העתידיים של המכון, הנבחרים על פי הקריטריונים הנהוגים בטכניון כדי שרמת ההוראה במכון החדש לא תיפול מזו של הטכניון.” בסיום דבריו, ציטט נשיא הטכניון את אמרתו המפורסמת של קונפוציוס ואמר “הטכניון שותף שלכם במסע בן אלף מילין, שכבר עשינו בו הרבה יותר מצעד אחד.”
סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג אמרה כי “הקמת GTIIT משתלבת בשורה של שיתופי פעולה בין ישראל למחוז גואנגדונג ובין העיר חיפה לעיר התאומה שנטאו. היא הוסיפה כי סמוך ל-GTIIT יוקם מרכז חדשנות שיסייע לחברות ישראליות להשתלב בשוק הסיני ולשתף פעולה עם חברות מקומיות.”

את המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ייצג בביקור פרופ’ אדו פרלמן, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וסגן יו”ר המל”ג . הוא אמר כי “המועצה להשכלה גבוהה פועלת במרץ לגלובליזציה של האקדמיה הישראלית לטובת שיתופי פעולה בינלאומיים, והצלחתם של הטכניון ושל מחוז גואנגדונג בהקמת GTIIT היא סיבה לגאווה, ומודל לאוניברסיטאות נוספות בארץ.”
יזם ההייטק ד”ר יוסי ורדי, המציין החודש 50 שנה לסיום לימודיו בטכניון, אמר כי “הסוד של הטכניון טמון בכך שאינו מסתפק במצוינות מדעית אלא חותר לגישור הפער הקיים בין מדע בסיסי, טכנולוגיה ויזמות. הודות לשאיפה זו היה הטכניון גורם קריטי בהתפתחותה של תעשיית ההייטק הישראלית.”
את הטקס הרשמי שהתקיים באולם הסנט בטכניון הנחה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. בתום הטקס הציגו הפרופסורים מוריס אייזן, אלכס פורמן וערן פרידלר את מחקריהם הנוגעים לאיכות הסביבה בסין: ניטור זיהומים מתכתיים בקרקע, ממברנות חדשניות לסינון מים ומיחזור מי נגר במחוז גואנגדונג. נושאי איכות הסביבה זוכים לתשומת לב ציבורית רבה בסין ויהוו את אחד מנושאי הליבה במכון הטכנולוגי החדש הנבנה בסין.

בנוסף, סייר מזכיר המפלגה בלב הקמפוס וביקר במרכז למיקרוסקופיית אלקטרוניים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הוא קיבל הסבר על המיקרוסקופ טיטאן  (Titan) המאפשר צפייה בחומרים ברמת האטום. ד”ר ירון קאופמן הציג בפני מזכיר המפלגה ונשיא הטכניון את יכולותיו של המיקרוסקופ ואת המחקרים המתקדמים הנערכים באמצעותו.

לינק לאתר GTIIT

http://www.gtiit.edu.cn/en/

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתב העת Science מדווח על פריצת דרך של חוקרים בטכניון ושותפם בארה”ב

ישנו עקרון באופטיקה שאומר כי אור אינו רגיש לגופים שגודלם מזערי יחסית לאורך הגל האופטי. עם זאת, במאמר שהתפרסם ביום חמישי האחרון בכתב העת Science מציגים חוקרים בטכניון ושותפם באוניברסיטת העיר ניו יורק חישה אופטית של שכבות קטנות פי 100 ויותר מאורך הגל.

חוקרי הטכניון הם הדוקטורנט חנן הרציג שינפוקס וד”ר יעקב לומר מקבוצת המחקר של פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, ד”ר גיא אנקונינה ממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ותכנית האנרגיה ע”ש גרנד ופרופ’ גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, והחוקר האמריקאי הוא פרופ’ עזריאל ז’ גנאק.
המחקר המוצג במאמר עוסק ב”מגדל” של שכבות ננומטריות שכל אחת מהן דקה פי 20,000 בערך מדף נייר ממוצע. העובי של כל אחת מהשכבות אקראי במתכוון, ובדרך כלל אין משמעות רבה לאי-הסדר הננומטרי הזה; אולם בניסוי הנוכחי, די היה בעיבוי של שכבה אחת ב-2 ננומטר בלבד (עובי של כ-6 אטומים) כדי לשנות את כמות האור המוחזרת מהמגדל בזווית ספציפית. יתר על כן, ההשפעה המצרפית של הבדלי עובי אקראיים אלה בכלל השכבות יוצרת תופעה פיזיקלית חשובה הקרויה מיקומיות אנדרסון (Anderson Localization). הגילוי המשמעותי במחקר המתפרסם כעת הוא שמיקומיות זו, בניגוד לסברה המקובלת עד כה, יכולה להיות חשובה ומשפיעה גם בממדים זעירים כל כך.
מיקומיות אנדרסון התגלתה ב-1958 וזיכתה את פיליפ אנדרסון בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1977. עיקרה: בתנאים מסוימים, אי סדר גורם לחלקיקים להתמקם במרחב ולהישאר כלואים בתוך אזור מוגבל. תופעה זו נחזתה לראשונה במחקר של פיזיקת חומרים, בהקשר של הפיכת חומרים מוליכים למבודדים.
הדגמה ניסויית של מיקומיות אנדרסון ידועה כאתגר קשה במיוחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר אי הסדר מתבטא רק ברכיבים הקטנים בהרבה מאורך הגל. אכן, הסידור האקראי של האטומים בחומרים כגון זכוכית אינו ניתן לצפייה באור נראה; זכוכית, למשל, נראית אחידה לגמרי אפילו במיקרוסקופ האופטי הטוב ביותר שבנמצא, וזאת למרות אי הסדר המאפיין אותה, כלומר הסידור האקראי של האטומים בתוכה.

בשל כך נהוג להניח שאי סדר בסקלה של ננומטרים בודדים לא יבוא לידי ביטוי אופטי משמעותי. זו ההנחה שחוקרי הטכניון מפריכים כעת.
כדי להמחיש את הניסוי שנערך בטכניון נדמיין יתוש המנסה לדחוף אדם. ברור לנו שהיתוש ייכשל בכך כי הוא חלש מדי והאדם כבד מדי. אולם אם האדם עומד על חבל דק ומושפע מכל כוח קטן הפועל עליו, ההשפעה של דחיפת היתוש תהיה גדולה הרבה יותר (גם אם לא תספיק כדי להזיז את האדם).
בניסוי שנערך בטכניון יצרו החוקרים מצב שבו המערכת נמצאת במצב הדומה לשיווי משקל ולכן מפגינה רגישות מוגברת לשינויים קטנים, בדומה לאדם המהלך על חבל. אותה אי יציבות פיזיקלית  גרמה לכך שהשפעתו של האי סדר הננומטרי תהיה חזקה יותר, וכך תתאפשר חישה אופטית של מיקומיות אנדרסון למרות התרחשותה בממדים מזעריים כל כך.

חוקרי הטכניון מציגים את הממצאים כהוכחת היתכנות העשויה לסלול דרך ליישומים משמעותיים חדשים של חישה אופטית. גישה זו עשויה לאפשר שימוש בשיטות אופטיות ליצירה של כלי מדידה מהירים לזיהוי פגמים ננומטריים בשבבי מחשב ובהתקנים פוטוניים. חשיבותה רבה במיוחד נוכח העובדה שמדידות אופטיות מאופיינות במהירות גבוהה ובעלות נמוכה מאוד יחסית לאלטרנטיבות כגון מיקרוסקופיית קרני רנטגן או מיקרוסקופיית אלקטרונים.

פרופ’-מחקר מוטי שגב נולד ברומניה ב-1958 ועלה לישראל בגיל שלוש. לאחר שחרורו מצה”ל כקצין חי”ר נרשם לטכניון, שם השלים תואר ראשון ודוקטורט (במסלול ישיר) ותוך כדי שירת במילואים כמפקד פלוגת סיור.  בתום הדוקטורט (1990) יצא לפוסט-דוקטורט באונ’ קאלטק ואחריו קיבל משרת פרופסור-משנה באוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, שם עלה בתוך פחות מחמש שנים עד לדרגת פרופסור מן המניין. בקיץ 1998 חזר לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון, ובשנת 2009 קוּדם לדרגה האקדמית הגבוהה ביותר – פרופסור-מחקר (distinguished professor) – הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן. הוא זכה בפרסים המקצועיים הגבוהים ביותר בתחום הלייזרים והאופטיקה של האגודה האירופית לפיסיקה (2007), אגודת חוקרי האופטיקה של אמריקה (2009), והאגודה האמריקאית לפיסיקה (2013). בשנת 2011 נבחר לאקדמיה הישראלית למדעים ובשנת 2015 לאקדמיה האמריקאית למדעים. מוטי הוא חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד.

חנן הרציג שינפוקס, יליד 1983, השלים תואר ראשון בפיסיקה-מתמטיקה באונ’ העברית בירושלים ותואר שני בפיסיקה בהנחיית פרופ’ אריה ציגלר. כיום, חנן הינו דוקטורנט בפקולטה לפיסיקה בטכניון לקראת סיום לימודיו בהנחיית מוטי שגב, אשר יתחיל מחקר בתר-דוקטורט במכון מחקר היוקרתי ICFO בספרד, תחת פרופ’ פרנק קופנס.

ד”ר יעקב (קובי) לומר, יליד 1982, למד תואר ראשון בפיסיקה והנדסת חשמל בטכניון, במסגרת לימודי עתודה. הוא למד תואר שני באונ’ העברית בירושלים, והשלים את לימודיי דוקטורט בפיסיקה בטכניון בהנחיית מוטי שגב אשתקד. קובי התחיל לאחרונה השתלמות בתר דוקטורט בהנחיית פרופ’ נאדר אנגת’ה באונ’ פנסילבניה.

למאמר בכתב העת https://goo.gl/3YlWGM: Science