חודש: מאי 2017

לכבוד יום ירושלים, תוצג במרכז הקהילתי היהודי בלונדון התערוכה “מבט מגבוה” – מיצירותיו של פרופ’ עזרי טרזי מהטכניון בנושא ירושלים. התערוכה, שהוצגה בעבר במוזיאון מגדל דוד ובטריאנלה באיטליה, מבטאת אספקטים שונים בהיסטוריה ובפוליטיקה של ירושלים דרך סדרה של שולחנות אירוח.

פרופ’ טרזי, יליד 1962, עומד בראש התכנית ללימודים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. במשך שנים רבות לימד בבצלאל, שם ייסד את המסלול לתואר שני בעיצוב תעשייתי. בשנת 2005 הקים את תכנית ההתמחות הפוסט–אקדמית d-Vision עבור קבוצת כתר, ובמשך עשר שנים היה חבר במל”ג (המועצה להשכלה גבוהה).

 

התערוכה “מבט מגבוה” מורכבת מסדרה של שולחנות שונים, שכל אחד מהם מבטא היבטים אחרים הקשורים בירושלים. השולחן המוצג בתמונה מבטא את המצב הגיאופוליטי בירושלים המחולקת, והוא עצמו נפתח לשני חלקים כדי להמחיש את ה”פציעה” שבחלוקת העיר. החלקים המונחים על השולחן, ולמעשה יוצרים אותו, נאספו בעיר העתיקה ונחתכו למקטעים. שולחן אחר בתערוכה מציג דיסטופיה שבה הופכות החפירות הארכיאולוגית בעיר לתכלית כלשעצמה, וירושלים הופכת למכתש ריק המסמל עיר שהתרוקנה מנכסיה. שולחן אחר מאפשר לייצר מוסיקה על ידי הנחת כוסות בצמתים של רחובות כשכל צומת מפעילה כלי מוסיקה אחר.

התערוכה תוצג במרכז הקהילתי היהודי בלונדון (JW3) מתאריך 5 ביוני 2017.

 

הטכניון ואוניברסיטת קורנל חגגו את סיום המחזור השני של הלימודים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. הסטודנטים יקבלו תואר כפול  – מהטכניון ומקורנל

ציון דרך חשוב בהרחבת נוכחותו של הטכניון בעיר ניו יורק נרשם בשבוע שעבר בטקס הסיום לכבודם של בוגרי המחזור השני של הלימודים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. הטקס, שנערך על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל, התקיים בנוכחות בוגרי המחזור הראשון של אותו מסלול – Connective Media. המחזור השני הוא האחרון שיסיים את לימודיו במושבו הנוכחי של המכון במשרדי חברת גוגל בצ’לסי, שכן בספטמבר הקרוב ייפתח באי רוזוולט במנהטן קמפוס “קורנל טק” שבמסגרתו יפעל מכון ג’ייקובס.

הטקס שנערך במנהטן הוקיר את 27 בוגרי המחזור השני, שרובם (21) יקבלו תואר שני כפול – מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל – ב-Connective Media. במהלך לימודיהם רכשו הבוגרים ידע נרחב בטכנולוגיות המניעות את המדיה הדיגיטלית ובכוחות החברתיים והעסקיים הרלוונטיים. ששת הבוגרים האחרים, שהכשרתם בבריאות ובטכנולוגיה נועדה לספק להם כלים לפיתוח התקנים המשפרים את בריאות האדם, יקבלו תואר שני כפול בטכנולוגיות רפואיות (Health Tech).
“בוגרי 2017 במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס מצטרפים למארג המתפתח של העיר ניו יורק – מארג של טכנולוגיה, יזמות וחדשנות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “עבודתם של סטודנטים אלה העניקה לי השראה ואני מצפה בקוצר רוח לראותם ממשיכים בדרך הזאת בהקמת חברות סטארט-אפ, בפיתוח המצאות משנות עולם ובהצטרפות לחברות המובילות בעולם. אין לי ספק שתרומתם לקהילות ברחבי העולם תהיה דרמטית.”

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד כדי לחזק את המגזר הטכנולוגי בניו יורק תוך שימוש בחשיבה מדעית עמוקה לטובת האדם ולשיפור רווחת הכלל,” אמר רון ברכמן, מנהל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בקורנל-טק. “בוגרי שני המסלולים, Connective Media וטכנולוגיות רפואיות, מגשימים באמת ובתמים את התכלית הזאת ואנו גאים מאוד על הישגיהם.”

המסלול לתואר שני ב- Connective Mediaהוא הראשון מסוגו בעולם. הוא נבנה על סמך ידע שנצבר בכמה מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה והתקשורת ובהן טוויטר, פייסבוק וה- New York Times. הלימודים, הנמשכים שנתיים וכוללים עבודה מעשית, מתמקדים במדעי המחשב, בהנדסת מחשבים, בהשפעת הטכנולוגיה על האדם ועל החברה וביזמות.
“בחרתי בקורנל טק כי רציתי ללמוד כיצד ליצור טכנולוגיה שתשפיע על העולם, ובחרתי במסלול Connective Media במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס כי רציתי להיות בטוח שזו תהיה השפעה חיובית,” אמר האריסון גרג, המסיים

את לימודיו השנה. “מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, הפועל בממשק שבין אקדמיה ותעשייה, מציע את הטוב שבשני העולמות ומספק לנו, הסטודנטים, את החירות לפתח רעיונות לשיפור העולם ואת הכלים לממש אותם.”
הסטודנטים במסלול לתואר שני בטכנולוגיות רפואיות רוכשים ידע מתקדם ביותר בסוגיות הקשורות באופן שבו הרפואה ומערכת הבריאות פועלות ונחוות. המסלול מושתת על ידע שנצבר בבתי חולים מובילים, בחברות ביטוח, בבתי ספר לרפואה ובארגוני בריאות. תכנית הלימודים האינטנסיבית והבין-תחומית משלבת הוראה טכנולוגית איכותית עם הידע הספציפי הנדרש לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים וחדשניים המספקים מענה לצרכים רפואיים ממשיים. “בלימודים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס אתה מתרגל על בסיס יומיומי את מה שתעשה בעולם האמיתי בתום הלימודים,” אומרת סוניה סן, המסיימת את המסלול. “אין שום תוכנית אחרת שבה אתה מפתח כל הזמן מוצרים ומוצא פתרונות מבוססי טכנולוגיה עבור האנשים הזקוקים להם יותר מכל.”

מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה של 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, מייסד קוואלקום ובעבר מנכ”ל החברה, ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס, והוא קרוי על שמם. עד מהרה הפך המכון לגורם המדרבן יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל סביבת ההיי-טק שבה. פעילות המכון מבוססת על משאבים ועל חברי סגל הן מהטכניון, שהיה גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ והן מקורנל, אוניברסיטה ותיקה בעלת מוניטין עולמי בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, שנוכחותה בניו יורק משמעותית מאוד. התואר הכפול שמעניק מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ניתן כאמור על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל ומספק לסטודנטים יתרון בינלאומי וחשיפה בעולם העבודה הגלובלי.

המכון קם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר (כיום “קורנל טק”). המכון מקדם יזמות, מסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים, וזאת במטרה לטפח התנסות ויזמות. במכון ישנו גם מסלול לפוסט-דוקטורט, שמטרתו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על מחקרים אקדמיים ועידוד חדשנות על ידי פיתוח מודלים חדשים למסחור של קניין רוחני. המכון מגלם את השותפות האקדמית ואת המחויבות המשותפת לטכניון ולאוניברסיטת קורנל. השותפות מביאה לניו יורק את הטכניון כמותג מוביל בהוראת המדע והטכנולוגיה ואת החדשנות הישראלית.

 

 

 

 

 

המליאה האקדמית של הטכניון, המורכבת מכל הפרופסורים מן המניין, אישרה ברוב גדול את המשך כהונתו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. ההחלטה, המאריכה את כהונתו לתקופה שלישית, אושרה אתמול פה אחד גם על ידי הוועד המנהל של המוסד. ההחלטה צריכה לעבור גם את אשרור הקורטוריון (חבר הנאמנים), שיתכנס בחודש הבא בטכניון.

בכך יהיה פרופ’ לביא לנשיא הראשון בתולדות הטכניון שנבחר לכהונה שלישית ויכהן בתפקיד למשך יותר משמונה שנים (למעט כהונתו של עמוס חורב, שהתארכה בשנה). פרופ’ לביא, שנכנס לתפקידו כנשיא בשנת 2009, נענה לפניית הוועד המנהל של הטכניון והסכים להאריך את כהונתו בשנתיים נוספות. לדבריו הוא הסכים לבקשה מתוך רצון להשלים מספר פרויקטי פיתוח אסטרטגיים בקמפוס הטכניון בחיפה ובשל הצורך לבסס את שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין.
“אני רואה בתפקיד נשיא הטכניון את השליחות החשובה ביותר בחיי האקדמיים,” אמר פרופ’ לביא. “אמשיך לפעול בכל כוחי לפיתוחו ולשגשוגו של המוסד המפואר שכולנו כה גאים בו.”
בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא (2009-2017) הגיע הטכניון להישגים מרשימים ובראשם גיוסם של למעלה מ- 200 חברי סגל חדשים. “חברי סגל מעולים הם הנכס החשוב ביותר של כל אוניברסיטה,” אמר פרופ’ לביא, “ואיכות הטכניון ומעמדו בעתיד ייקבעו בראש ובראשונה על ידי איכות חברי הסגל שלו.”
גיוסם של חברי הסגל החדשים, שנבחרו על סמך הצטיינותם במחקר, היה כרוך בגיוס נרחב של משאבים. לגידול במספר חברי הסגל, רובם צעירים, נלוותה עלייה משמעותית במספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. בשנה שעברה דורג הטכניון במקום ה-26 בעולם ברשימת “כוכבים עולים במחקר” של העיתון המדעי המוביל Nature בעקבות זינוק של 40% בפרסומי הטכניון בכתבי עת מדעיים מובילים. גם בדירוג שנחאי, המדד העולמי המוביל בדירוג מוסדות אקדמיים, זינק הטכניון תוך שמונה שנים מדירוג של 101-152 בעולם למקום 69 ב-2016, בראש האוניברסיטאות בישראל. דירוגים אלו, לצד עליה משמעותית בזכייה במענקי מחקר, מעידים על מצוינותו האקדמית של הטכניון ועל ההישגים המחקריים של חברי הסגל שלו.
עולם המחקר, להשקפתו של פרופ’ לביא, הולך ומשתנה. אם בעבר יכול היה מדען לחקור לבדו ולהגיע לפריצות דרך, הרי שכיום מחקרים משמעותיים מחייבים שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי. “החומות בין דיסציפלינות, פקולטות ותחומי מחקר הולכות ומתמוטטות,” מסביר פרופ’ לביא, “והישגי העתיד במדע ובהנדסה יצריכו שיתוף פעולה בין מעבדות ובין חוקרים מתחומים שונים. כדי להשיג פריצות דרך מדעיות והנדסיות משמעותיות נדרש כיום ידע עצום שאיננו מצוי ברשותו של מדען יחיד.”
מתוך כך פעל הטכניון להקמתם של מרכזים בין-תחומיים שבהם שותפים חוקרים מגוונים מפקולטות שונות. מרכזים אלה כוללים מכוני מחקר דוגמת המרכז המשולב לחקר הסרטן (TICC), המרכז להנדסה קוואנטית, מרכז מחקר לאבטחת סייבר והמרכז להנדסת מחשבים (TCE). זאת בנוסף למרכזי המצויינות של המל”ג שהוקמו בטכניון.
מספר הסטודנטים בטכניון גדל בהתמדה. בשמונה השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים בטכניון מ- 12,665 (2010-2009) ל-14,121 (2017-2016). ונרשמה עלייה של 30% במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור).
מאז נכנס לתפקיד הנשיא פעל פרופ’ לביא לשינוי באווירת הלימודים בטכניון ובדימויו כמוסד נוקשה שאינו מתחשב מספיק בסטודנטים שלו. תחת הנהגתו הוקמה ועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שבראשה עמד פרופ’ יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. המלצות הוועדה, שיושמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), כללו שינויים רבים שהובילו לשיפור ההוראה בטכניון. בנוסף לכך הנהיג פרופ’ לביא בשנת 2012 את “פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי” מתרומה נדיבה של בוגר הטכניון משה ינאי. הפרס, הניתן כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה, כבר הפך לשם נרדף למצוינות בהוראה בטכניון והוענק עד היום ל-62 חברי סגל ולשלוש פקולטות.

במקביל לשיפור ההוראה משקיע הטכניון רבות גם בפיתוח התשתיות המשרתות את הסטודנטים בקמפוס. תנופת הפיתוח כוללת בניית מעונות, כיתות, אולמות לימוד ומרחבים ייעודיים לפעילויות חברה, תרבות וספורט. ההשקעה העצומה בבניית מעונות לסטודנטים ובחידוש המעונות הקיימים הובילה לכך שהטכניון הוא המוסד האקדמי המוביל בארץ במספר פתרונות הדיור (מיטות) שהוא מעמיד לסטודנטים שלו.
הישג מרשים נוסף שרשם הטכניון בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא הוא חיזוק מעמדו הגלובלי. הישג זה בא לידי ביטוי בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בספטמבר 2017 ייחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, שהוקם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות בינלאומית של עיריית ניו-יורק, בה השתתפו למעלה מ-50 אוניברסיטאות מובילות מארה”ב ומרחבי העולם. בכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי משלה על אדמת ארצות הברית.
במקביל הולכת ונשלמת הקמתו של מכון טכניון-גואנגדונג, שייחנך בסין בדצמבר 2017. המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.

הטכניון מעמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בנוסף, בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים משלל מדינות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו עלה מ-39 סטודנטים ב-2009 ל-700 ב-2016.
פרויקטים בינלאומיים אלה מציבים את הטכניון בחזית המחקר העולמי ומהווים ציון דרך חשוב בהתקדמותו לעבר הגשמת חזון הטכניון: להיות “אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת ישראל והאנושות.”

כהונתו הבאה של פרופ’ לביא נועדה כאמור לאפשר לו להשלים ולחזק תהליכים אלה, שיקדמו את הטכניון למימוש חזונו.

 

 

 

חוקרים בטכניון ובמכון ויצמן למדע מציגים מודל חדש המתאר הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

מחקר המתפרסם בכתב העת Nature Communications מציג מודל חדש של הסתגלות תאים ואורגניזמים לסביבה: אלתור תגובות חדשות מול אתגרים בלתי צפויים.

המחברים, חוקרים מהטכניון וממכון ויצמן למדע, מבססים את המחקר על מודל מקורי של רשת הבקרה הגנטית.

“מערכות ביולוגיות יודעות להתמודד לא רק עם אירועים שגרתיים אלא גם עם הבלתי צפוי,” מסבירה פרופ’ נעמה ברנר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון. “יכולת ההסתגלות לשינויים ולאתגרים בלתי צפויים מעידה שמעבר ל’ארגז הכלים’ שהתפתח בו במהלך האבולוציה, מצויד האורגניזם גם ביכולת אלתור; במילים אחרות, האורגניזם הוא מערכת לומדת המסוגלת להגיב אד-הוק לסיטואציות חדשות.”
פרופ’ ברנר חקרה את יכולת הלמידה האמורה ברמה המיקרוסקופית עם הדוקטורנט הלל שרייר מהתכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית בטכניון ועם ד”ר יואב סואן מהמחלקה למדעים ביו-מולקולריים במכון ויצמן למדע. לדבריה, “הבסיס החישובי שלנו הוא מודל רשת המתאר את כושר ההסתגלות של האורגניזם לסביבה המשתנה.”

“אבולוציה מסוג מסוים מתרחשת בתוך גופנו כל העת”, אומר ד”ר סואן. “כל תא בגוף, כל צמח וכל בעל חיים נדרשים להתאים את עצמם למבול בלתי פוסק של שינויים פנימיים ייחודיים לאותו הפרט. הברירה הטבעית אינה יכולה להסביר באופן מספק כיצד התאמות אלה מתרחשות, שכן מנגנון הברירה הטבעית אינו מחולל שינויים בתוך פרטים אלא על פי רוב ‘בורר’ אותם על בסיס מוטציות גנטיות שהופיעו באקראי. מנגנון הברירה הטבעית מסביר על כן תהליכי הסתגלות באוכלוסייה גדולה, אך לא בתוך כל פרט ופרט.”

 

מערכות ביולוגיות, בניגוד למערכות הנדסיות, הן תוצר של האבולוציה; הן אינן מתוכננות מראש אלא מתפתחות תוך כדי תנועה בתגובה לשינויים ולאתגרים חדשים. לדברי פרופ’ ברנר, “לתא הביולוגי מספר עצום של דרגות חופש שבאמצעותן הוא מאלתר, ובתגובה למצבים חדשים ולא מוכרים הוא מסוגל להניע תהליכים שונים של ארגון-עצמי.”

 

מתעקשים על המדע הבסיסי

פרופ’ ברנר עומדת בראש אחת המעבדות לחקר רשתות ביולוגיות (Network Biology Research Laboratories) הפועלות במסגרת מרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה. “המטרה שלנו היא לקדם מדע בין-תחומי החוקר את המערכות והתופעות הביולוגיות השונות: סינפסות, רשתות נוירונים, רשתות גנטיות, התפתחות אורגניזם רב-תאי, אוכלוסיות, אבולוציה ועוד. אנחנו חיים בתקופה מרתקת – מדעי החיים והטכנולוגיות המחקריות מתפתחות ומשתכללות במהירות. למעשה, הטכנולוגיות האלה, למשל ריצוף הגנום, מקדימות את היכולת שלנו להבין את המידע שהן מספקות לנו. לכן יש לנו המון עבודה: לפתח תיאוריות על סמך הניסויים שמאפשרת לנו הטכנולוגיה. יש קושי ואתגר להגיע להבנה מעמיקה, מעבר לקורלציות סטטיסטיות שעשויות להיות בעלות ערך יישומי. לנו כמדענים באקדמיה יש הזכות והאחריות להתעקש על המדע הבסיסי.”

 

 

פרופ’ ברנר השלימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית (פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב) והמשיכה לדוקטורט בפקולטה לפיזיקה בטכניון, בהנחיית פרופ’ שמואל פישמן. לאחר הדוקטורט החליטה לעשות “טוויסט” לכיוון מדעי החיים ויצאה לפוסט-דוקטורט אצל הפרופסורים ביל ביאליק ורוב דה רויטר ון סטיבנינק (Bialek & de Ruyter van Steveninck) במעבדות NEC – מכון מחקר פרטי הממוקם בפרינסטון, ניו ג’רזי. שם נכנסה לתחום החישוביות העצבית –  .Computational Neuroscienceאחר כך עבדה שלוש שנים באינסייטק, החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לניתוח לא פולשני – הסרת גידולים באמצעות אלומת גלי אולטרה סאונד ממוקדת. בשנת 2001 הוזמנה על ידי הפקולטה להנדסה כימית בטכניון לקחת חלק בתכנית לימודים משותפת עם הפקולטה לביולוגיה. “כאן התחלתי לחקור רשתות בקרה גנטיות בשמרים יחד עם פרופ’ ארז בראון, שאותו הכרתי בתקופת הדוקטורט כמרצה בקורס לביופיזיקה. זו היתה תקופה מדהימה – כל שבוע גילינו משהו חדש. בעבודה עם פרופ’ בראון, ובניסויים שערך פרופ’ סואן על זבובים, נחשפה יכולתם של תאים ואורגניזמים להסתגל לסביבה המשתנה באמצעות אלתור. ניסויים אלה נתנו את ההשראה לעבודה התיאורטית הנוכחית על הסתגלות ברשתות בקרה.

 

במקביל נכנסה פרופ’ ברנר לפרויקט של ניטור האבולוציה של קהילות חיידקים בטכנולוגיה חדשה – גידול חיידקים במיקרו-טיפות. בפרויקט זה מנסים החוקרים לפתח “מכונת אבולוציה” שתאפשר להם לעקוב במעבדה אחר תהליכים אבולוציוניים בין תאים בתוך הטיפה ובין אוכלוסיות הגדלות בטיפות שכנות. פרויקט זה נערך בשיתוף פעולה עם שלוש קבוצות חוקרים נוספות באירופה ובניו זילנד, ובמימון Human Frontier Science Program (HFSP).

 

למאמר המלא בכתב העת Nature Communications לחצו כאן

 

 

 

 

“לישראל וליפן חזון משותף של פיתוח טכנולוגיה מתקדמת לטובת האנושות”

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל היפני יוסקה טסורוהו (Yosuke Tsuruho) ביקר בטכניון ונפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ועם פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. לשר נלוותה משלחת גדולה של אנשי עסקים ואקדמיה. המשלחת בראשות השר נפגשה גם עם איתי לוינסון, מנהל הפיתוח העסקי בחברת ReWalk Robotics שנוסדה על ידי בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר ועם ראש מרכז אשר לחקר החלל פרופ’ פיני גורפיל.

נשיא הטכניון הציג בפני האורחים את הטכניון ואת השפעתו הנרחבת על מדינת ישראל ואף מחוצה לה. “בוגרי הטכניון היו מאז ומתמיד גורם מרכזי בפיתוח הטכנולוגי של מדינת ישראל, ואומת הסטארט אפ נולדה כאן. בפרק זמן של עשרים שנה בלבד היו בוגרי הטכניון מעורבים בהקמתן וניהולן של יותר מ-1,600 חברות בישראל. חברות אלה הניבו הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד דולר ויצרו בישראל 95,500 מקומות עבודה.” נשיא הטכניון תיאר לאורחים את השלוחות שמקים הטכניון בניו יורק ובסין ואת התרחבות רשת הקשרים האקדמיים הבינלאומיים של הטכניון עם אוניברסיטאות מובילות בעולם.

פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, הציג בפני השר את שיתופי הפעולה של הטכניון עם חברות יפניות ועם גורמים באקדמיה ביפן. הוא ציין כי “לפני כשנתיים הקים הטכניון אגודת ידידים ביפן, ומאז הולכים הקשרים ומתרחבים: תמיכה של תורם יפני במרכז הסייבר בטכניון, תמיכה של חברת Inchia בנושאי פוטוניקה וכימיה, שיתוף פעולה בנושא רובוטיקה ומחקר משותף בתאי גזע. לאחרונה התקיים בטכניון מפגש חוקרים ישראלי-יפני בנושא רפואה רגנרטיבית ושימושים רפואיים בתאי גזע. המפגש, שהתקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נועד להדק את הקשר בין הטכניון ואוניברסיטת קיוטו.”

השר היפני הודה לאנשי הטכניון על האירוח ואמר: “יפן וישראל חולקות חזון משותף של פיתוח טכנולוגיה מתקדמת לטובת האנושות כולה. אנחנו רוצים להבין וללמוד מכם את סוד ההצלחה וכיצד עשיתם את זה. תודה שאתם חולקים עמנו את המידע והניסיון שלכם כדי לסייע לנו בהשגת פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. ”

 

 

 

 

מענק אמריקאי יוקרתי לפרופ’ רועי קישוני מהטכניון .פרופ’ קישוני הוא החוקר היחיד מחוץ לארה”ב שיקבל השנה את המענק מטעם קרן קאוולי

שלושה צוותי מחקר, אחד מהם מהטכניון, יקבלו מענקים מתכנית Kavli Microbiome Ideas Challenge של קרן קאוולי. הקרן הכריזה על המענקים כדי לעודד פיתוח כלים חדשים ושיטות בין תחומיות בתחום המיקרוביום – חקר קהילות החיידקים החיות בגופנו. ההצעות הנבחרות כוללות מחקר בנושא מתגים גנטיים הפועלים במערכות אקולוגיות של חיידקים, כלים לפענוח מולקולות תקשורת הפועלות בממלכות שונות בעולם החי, וגישה חדשנית למיפוי אינטראקציות בין מינים שונים של חיידקים.

כדי לתמוך במיזם המיקרוביום האמריקאי (National Microbiome Initiative) שהשיק המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן, ולהאיץ את הגילויים בתחום מחקר זה, התחייבה קרן קאוולי להקצות מיליון דולר לתכנית Kavli Microbiome Ideas Challenge לצורך תמיכה בפיתוח כלים מדעיים חדשניים לחקר החיים ברמה החיידקית.

“זוהי הזדמנות נפלאה לתמיכה במחקר בין-תחומי בסיכון גבוה, שלרוב אינו מקבל מימון רגיל,” אמר טים דונהיו, יו”ר הוועדה המדעית המייעצת לתכנית. “הפרויקטים שנבחרו טומנים בחובם פוטנציאל רב לפיתוח שיטות וכלים חדשניים הצפויים ליישום נרחב בסביבות רבות. פרויקטים אלה יצעידו את התחום קדימה מתוך הבנה סיבתית עמוקה של פעולת החיידקים וקהילות החיידקים. קרן קאוולי נודעת בהשקעתה בתחום זה ובתרומתה להתפתחותו המואצת.”

במענק היוקרתי זכו שלוש קבוצות ובהן קבוצה בראשות פרופ׳ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון וראש המרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי. המענק שניתן לצוות של הטכניון הוא היחידי שניתן מחוץ לארה״ב. צוות המחקר בראשות פרופ’ רועי קישוני ייעזר במענק בפיתוחן של שיטות מדידה חדשניות למדידת אינטראקציות בין זנים שונים של חיידקים באמצעות מעקב אחר הגידול של זנים שונים של חיידקים על ידי כליאתם בטיפות ג׳ל מיקרוסקופיות. צוות המחקר מפתח ומיישם גישה חדשנית זו למיפוי מקיף של אינטראקציות בין זני חיידקים בקהילותיהם הטבעיות. מחקר זה יאפשר להבחין בין זנים התומכים בגידול של זנים אחרים לבין זנים המעכבים גידול, וכן לזהות מתווכים טבעיים (כגון אנטיביוטיקות חדשות) באינטראקציות בין זנים.
״בסביבה הטבעית, למשל באדמה, חיים אלפי זנים של חיידקים זה לצד זה,” אומר פרופ׳ קישוני. ״אנחנו יודעים הרבה על כל אחד מהזנים הללו בנפרד, אבל קשה לנו להבין כיצד הם מתקיימים כקהילה. אנחנו מקווים שהשיטה החדשה שהצענו תאפשר מיפוי של האינטרקציות בין החיידקים השונים בזמן שהם חיים יחד, עוזרים זה לזה או מתחרים זה בזה בסביבתם הטבעית.”

לצורך מימון המחקרים ולגיבוש קבוצות מחקר רב תחומיות חברו שלושה ארגוני מדע אמריקאים: האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה (ASM), האגודה האמריקאית לכימיה (ACS) והאגודה האמריקאית לפיזיקה (APS). לדברי סטפאנו ברטוצי, מנכ”ל האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה, “תכנית Kavli Ideas Challenge תאפשר שיתוף פעולה בין קהילות מדעיות שונות מתחומי הביולוגיה החישובית, הפיזיקה והכימיה האנליטית, שיוביל לפיתוח כלי מחקר חדשים וחשובים.”

תכנית Kavli Microbiome Ideas Challenge של קרן קאוולי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון זכתה במענק הבינלאומי היוקרתי מטעם המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI) לחוקרים מבטיחים מחוץ לארה”ב. ברשימת הזוכים במענק חמישה חוקרים נוספים מישראל:  ד”ר יוסי בוגנים וד”ר עידן עפרוני מהאוניברסיטה העברית וד”ר ערן אלינב, ד”ר שלו איצקוביץ ופרופ’ עידו עמית ממכון ויצמן למדע.
מענק International Research Scholars יינתן ל-41 חוקרים מרחבי העולם, שכל אחד מהם יקבל 650,000 דולר. המדענים שנבחרו מייצגים מגוון רחב של מדינות בעולם ומגוון רחב של תחומי מחקר ובהם מדעי המוח, גנטיקה, ביופיזיקה, פרזיטולוגיה וביולוגיה חישובית. סגן נשיא המכון הרפואי הווארד יוז דייויד קלפאם אמר כי “מדובר בקבוצת מדענים מבריקה שתקדם את המחקר הביו-רפואי בעולם, ואנו שמחים לתמוך בה לצד התורמים השותפים – קרן ביל ומלינדה גייטס, Wellcome Trust ו-Calouste Gulbenkian Foundation.”

 

המענק נועד לטפח מדענים מבטיחים בתחילת דרכם האקדמית בתחום הביו-רפואה ולהעניק להם חירות לסלול כיווני מחקר חדשים ולקדם פרויקטים יצירתיים. פאנל של מדענים בכירים בחר ב-41 הזוכים מתוך 1,400 מועמדים, וזאת על סמך הישגיהם בעבר והפוטנציאל שלהם להצלחה משמעותית בעתיד. התחרות הייתה פתוחה למדענים בתחילת דרכם שהועסקו במשרה מלאה באוניברסיטה מחקרית, בבית ספר לרפואה או במוסד ללא מטרות רווח וניהלו מעבדה משלהם במשך פחות משבע שנים. כריס קרפ, מנהל בכיר בקרן ביל ומלינדה גייטס, אמר כי “אנו נרגשים לשלב ידיים עם שותפינו בתמיכה במדענים מעולים אלה, שיקדמו פתרונות לאתגרי הבריאות העומדים בראש סולם העדיפויות העולמי.”

“הזכייה במענק היא כבוד גדול עבורי”, אמרה פרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, “וברור לי שהיא תזניק את המחקר שלי קדימה.” פרופ’-משנה רולס חוקרת את הקשר בין המוח ומערכת החיסון. לדבריה, “אני מתמקדת באופן שבו המוח, המחשבות והרגשות יכולים להשפיע על בריאות הגוף. על פניו זו אמנם שאלה פילוסופית אבל אפשר לחקור את ההשפעה הזאת גם באופן מדעי, משום שרגשות ומחשבות מתורגמים בסופו של דבר לפעילות מוחית שאנחנו יכולים למדוד. אנחנו יכולים להשפיע על איזורים מסוימים במוח ולבדוק את ההשלכות על מערכות אחרות, למשל על מערכת החיסון. אנחנו מתמקדים במערכת החיסון כי זו המערכת המתמודדת עם חיידקים, גידולים סרטניים ופציעות ושומרת עלינו, וכך אנחנו יכולים להבין את השפעתו של המוח עליה ועל יכולתה לחסל, למשל, תאים סרטניים. אני מקווה שהמחקרים האלה יובילו לפיתוח גישות חדשות לשפעול המנגנונים הטבעיים של הגוף הנאבקים במחלות ובגידולים סרטניים.”

 

ד”ר שלו איצקוביץ ממכון ויצמן למדע אמר: “זהו כבוד גדול להיות חלק מתוכנית יוקרתית זו, שתעניק למעבדתי במכון ויצמן למדע תמיכה וסיוע משמעותיים בשנים הקרובות.”

 

ד”ר ערן אלינב ממכון ויצמן למדע הוסיף: “בחירתי כחוקר HHMI מאוד משמעותית עבורי ועבור המחקר שלי, שכן היא מהווה הכרה במאמץ הגדול שקבוצת המחקר שלי מבצעת בשנים האחרונות בניסיון להבין ולפצח שאלות ביולוגיות משמעותיות למדע הבסיסי וגם לרפואה. אני מקווה ומאמין שבעזרת HHMI נוכל להמשיך ולפתח את המחקר שלנו לכיוונים חדשים וחשובים.”

“אנו מאושרים על שותפותנו בתמיכה בקהילה יוצאת דופן זו של חוקרים בינלאומיים,” אמרה אן-מרי קוריאט מ-Wellcome Trust. “המומחיות שלהם וצמאונם לידע יסייעו לנו להבין טוב יותר את מנגנוני הפעולה הביולוגיים, את מקורותיהן של מחלות ואת השלכותיהן.” ג’ונתן הווארד, מנהל מכון Calouste Gulbenkian Foundation, אמר: “אנו גאים לשתף פעולה בתמיכה בקבוצה יוצאת דופן זו של מדענים בתחום הביו-רפואה – תחום הניצב במרכז עבודתו של המכון שלנו.”

דר’ עידן עפרוני, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות זכה בפרס על עבודתו בחקר רגנרציה ויצירת איברים חדשים אצל צמחים. “לצמחים יכולת אדירה לשרוד פציעות חמורות” הוא אומר, “אנחנו יודעים שהם עושים זאת על ידי יצירת אזורים שנקראים מריסטמות המכילות את תאי הגזע של הצמח אך מעט מאוד ידוע כיצד הם עושים זאת”. בבסיס המחקר אנו מנסים להבין כיצד צמחים מצליחים לייצר מריסטמות ותאי גזע וכיצד ניתן לשלוט על היכולת הזו”. “אני גאה מאוד להיות חלק מקבוצת החוקרים המצויינת הזו, ואין לי ספק שהתמיכה של קרן HHMI תעזור לי לקדם את המחקר שלי ואת תחום הרגנרציה של צמחים.”

דר’ יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית זכה בפרס על עבודתו בתחום חקר תאי הגזע להשתלות איברים. דר’ בוגנים הצליח לפתח תאי גזע משובחים לשימוש בהשתלות איברים המצעידים את חקר הרפואה הרגנרטיבית צעד קדימה לקראת שימוש בפועל ומעניק תקווה לחולים הזקוקים לטיפול הכולל השתלה תאית. “אני נרגש ומלא כבוד על הזכייה בפרס. המחקר בתחום הרפואה הרגנרטיבית ממשיך להתפתח כל העת ובמחקרנו התמקדנו בשיפור איכות תאי הגזע של תאי גזע עובריים מושרים המהווים בסיס טוב למידול מחלות ומציאת תרופות מכיוון שניתן להפיקם מחולים שונים וממחלות שונות (פרקינסון, אלצהימר, ALS ועוד…). למרות הפוטנציאל העצום הגלום בתאים אלו, איכות התאים עדיין לא מספקת בכדי להשתמש בהם בקליניקה ויש צורך למצוא את הפרוטוקול הטוב ביותר שיאפשר ייצור תאי גזע מושרים איכותיים שלא יהוו סכנה עתידית לחולה.  לשמחתנו הרבה הצלחנו לקצור הצלחות מרשימות במחקרים שיצעידו את הידע ואת התחום קדימה”.

המכון הרפואי הווארד יוז
המכון הרפואי הווארד יוז (www.hhmi.org) ממלא תפקיד חשוב בקידום החינוך והמחקר המדעי. מדעני המכון, מכל רחבי הארץ והעולם, אחראים לתגליות חשובות שמקדמות הן את בריאות האדם והן את ההבנה הבסיסית בביולוגיה. המכון שואף להפוך את החינוך המדעי להתנסות יצירתית ובינתחומית המשקפת את הלך הרוח של מחקר אמיתי.

קרן ביל ומלינדה גייטס
קרן ביל ומלינדה גייטס (www.gatesfoundation.org) פועלת כדי לעזור לכל בני האדם לנהל חיים בריאים ויצירתיים, וזאת מתוך אמונה כי כל בני האדם שווים. במדינות מתפתחות היא מתמקדת בשיפור בריאותם של התושבים ומעניקה להם הזדמנות לחלץ את עצמם מרעב ומעוני. בארצות הברית היא שואפת להבטיח שלכל אדם – ובמיוחד לאוכלוסיות מועטות משאבים – תינתן הזדמנות להצליח בבית הספר ובחיים. ממרכזה בסיאטל, וושינגטון מנוהלת הקרן על ידי המנכ”לית סו דזמונד-הלמן והיו”ר השותף ויליאם גייטס, בהנהגתם של ביל ומלינדה גייטס וכן וורן באפט.
Wellcome Trust

Wellcome Trust (www.wellcome.ac.uk) היא קרן צדקה עולמית המוקדשת לשיפור הבריאות. היא תומכת בטיפוח אנשים מבריקים במדע, במדעי הרוח ובמדעי החברה, כמו גם בחינוך, במעורבות ציבורית ובמחקר רפואי יישומי. תיק ההשקעות של הקרן מעניק לה אפשרות לתמוך בעבודות מחוללות שינוי כגון ריצוף הגנום האנושי, פיתוח תרופה חדשה למלריה ועוד.

Calouste Gulbenkian Foundation
Calouste Gulbenkian Foundation (www.gulbenkian.pt/inst/en/Homepage) היא קרן בינלאומית שנושאת את שמו של הנדבן, איש העסקים ואספן האמנות יליד ארמניה קאלוסט סרקיס גולבנקיאן (1855-1969). במשך כשישה עשורים מקיימת הקרן פעילויות נרחבות הן בפורטוגל והן בארצות אחרות באמצעות פיתוח פרויקטים פנים-ארגוניים, בשותפות עם מוסדות אחרים ובהענקת מלגות ומענקים.

 

 

 

 

 

 

 

לסרטון של פרופ’ אסיה רולס

הטכניון מעמיק את שיתוף הפעולה עם האקול פוליטכניק: שתי האוניברסיטאות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בין האקסלרטורים שלהן במהלך הביקור

“בצרפת יש חוקרים מעולים ויזמים מצוינים, אבל התרגום של מחקר מדעי למוצרים יישומיים לוקה לעתים בחסר. זה צוואר הבקבוק שלנו, ונשמח ללמוד מכם כיצד מבצעים את התרגום הזה בהצלחה.” כך אמר עמנואל מקרון, שר הכלכלה, התעשייה והדיגיטל של צרפת, בביקורו (א’) בטכניון.

מקרון הגיע לטכניון בראש משלחת עליה נמנו, בין היתר, שגריר צרפת בישראל פטריק מיזונאב, נשיא האקול פוליטכניק ז’אק ביו ומשלחת של בכירי תעשייה והיי-טק מצרפת. לדבריו, “באתי לכאן עם כדי לקבל מכם השראה וללמוד כיצד לייצר שיתוף פעולה בין יזמים, מהנדסים, חוקרים ומשקיעים. אין לי ספק שההסכם שאנו חותמים היום יועיל לשני הצדדים, שכן מחקר ושיתוף פעולה הם הדרך לבניית העתיד.”

במהלך הביקור חתמו נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ונשיא האקול פוליטכניק (École Polytechnique) על הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין האקסלרטורים של שתי האוניברסיטאות – X-Up (אקול פוליטכניק) ו-T-Factor (הטכניון).

מטרת ההסכם היא להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין שני האקסלרטורים באופן שיועיל לשני הצדדים בהיבטים של כוח אדם וקשרים עם משקיעים, מפיצים ושותפים עסקיים וממשלתיים. יזמי הסטארט-אפ בכל אקסלרטור יזכו בגישה לאקסלרטור השני, ויוכלו לבקר במוסד השני במשך שישה שבועות, שבהם יפגשו גורמים מרכזיים בתחומם וירחיבו את קשריהם העסקיים במישור הבינלאומי.

נשיא הטכניון העניק לשר מקרון את מדליית הטכניון ואמר כי חתימת ההסכם היא המשך חשוב להסכם שנחתם בין הטכניון לאקול פוליטכניק בנובמבר 2013: “ההסכם עליו חתמנו היום מעמיק עוד יותר את הקשרים בין האקול פוליטכניק והטכניון. לאחר שהנחנו את היסודות לשותפות בינינו ב-2013, ננצל כעת את המשאבים והניסיון המצטבר של שני המוסדות על מנת לחזק את הכלכלה בשתי המדינות”.

נשיא הפוליטכניק, ז’אק ביו (Jacques Biot), אמר כי “ההסכם הנוכחי, שהוא המשך להסכם שנחתם ב-2013, יאפשר לשני המוסדות להעצים את תמיכתם בייסודן של חברות סטארט-אפ ובפיתוחן – מטרה חשובה ביותר לנו ולטכניון.”

פרופ’ יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הציג לאורחים את חברת NovoCure, המפתחת טיפול ייחודי לסרטן. החברה, הפועלת כעת לגייס 300 מיליון דולר בנאסד”ק, הוקמה על ידי פרופ’ פלטי על סמך טכנולוגיה שהוא פיתח בטכניון ועד היום טופלו בטכנולוגיה זו יותר מ-1,600 חולי סרטן המוח.

את האירוע חתמה סקירתה של ד”ר יואל מארק, בוגרת הטכניון, המכהנת כיום כסגנית נשיא ב-Yahoo!  וכמנהלת מרכזי המחקר של החברה בישראל, אודות פריחתם של מרכזי המחקר של החברות הגדולות בחיפה והקשר בינם לבין הטכניון.   לאחר מכן סיירו האורחים במעבדות הטכניון, שם נפגשו עם חוקרים וסטודנטים.

 

 

 

 

הישגים ישראליים מרשימים באולימפיאדת מנדלייב בכימיה, שנערכה לאחרונה בקזחסטן

שניים מחמשת התלמידים במשלחת הישראלית, שהוכשרו והתאמנו בחודשים האחרונים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, חזרו עם מדליות מאולימפיאדת מנדלייב בכימיה, שנערכה בקזחסטן.
רון סולן, תלמיד י”ב בתיכון ראשונים בהרצליה, זכה כעת במדליית זהב, וזאת לאחר שהשיג מדליית כסף באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה שהתקיימה בקיץ האחרון בגיאורגיה.

אופיר שמול מהתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות ירושלים זכה במדליית ארד. עוד השתתפו במשלחת רינה סבוסטיאנוב מתיכון מקיף ג’ אשדוד, בן פיליארסקי מבית ספר מקיף על שם רבין קרית ים ואמיל ברגינסקי מתיכון מקיף אורט פסגות כרמיאל – כולם תלמידי י”ב.

את הנבחרת ליוו ד”ר איזנה ניגל-אטינגר – מאמנת ראשית, גבריאלה הלוי – מהנדסת מעבדת כימיה כללית, פרופ’ זאב גרוס – ראש תכניות הנוער לכימיה בטכניון, וגב’ מירה ראובן כץ – האחראית על מנהלה ולוגיסטיקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחקר משותף של צוותים מהטכניון ומ-UCLA שופך אור על היווצרותה של החגורה הטקטונית המקיפה את כארון, הגדול בירחיו של פלוטו

כארון, הגדול בירחיו של פלוטו, התגלה בשנת 1978 ומעורר מאז סקרנות רבה בשל תכונותיו המיוחדות. הוא חג קרוב מאוד לפלוטו וקטן ממנו רק בכ-50%, עובדה ההופכת אותו לירח הגדול ביותר (יחסית לפלנטה שלו) במערכת השמש.

באמצע יולי 2015 חלפה החללית (גשושית) New Horizons בקרבת פלוטו (כ-12,600 ק”מ ממנו) והביאה תמונות חסרות תקדים לא רק מפלוטו אלא גם מכארון. לדברי פרופסור-משנה חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה בטכניון הכילו התמונות האלה הפתעות רבות, ובהן קיומה של חגורה טקטונית המקיפה את כארון. כעת, יחד עם עמיתו ד”ר אורי מלמוד מהטכניון ופרופ’ ג’רלד שוברט מ-UCLA (אוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס), מפרסם פרופסור-משנה פרץ השערה הנוגעת להיווצרותה של חגורת כארון. המחקר המתפרסם בכתב העתMonthly Notices of the Royal Astronomical Society מספק מודל חדש של ההתפתחות התרמית והפיזיקלית המסובכת של כארון ותורם לדיון המדעי הרחב יותר, הנוגע להיווצרותו ולמאפייני פני השטח שלו.

לדברי פרופסור-משנה פרץ, כמה אתגרים ניצבים כיום בפני מדענים החוקרים את הירח המיוחד הזה: “ראשית, דרושה תיאוריה מוצלחת שתסביר כיצד נוצר כארון. שנית, עלינו לאפיין את האופן שבו התפתח ממצבו הראשוני ועד היום. כעת, לאור התמונות האיכותיות של פני השטח שלו, ניצבת לפנינו שאלה שלישית: כיצד המאפיינים של פני השטח האלה קשורים להיווצרותו של כארון ולהתפתחותו? וכמובן – סוגיית החגורה שצולמה על ידי New Horizons.”

 

החגורה הטקטונית

התמונות שהגיעו מ-New Horizons מציגות סדרה של גאיות ורכסים המכסים את שטחו של כארון באזור הסמוך לקו המשווה שלו וכך יוצרים חגורה טקטונית הבולטת מפני השטח וגולשת גם לחצי-הירח הרחוק מפלוטו – אזור שלא צולם על ידי החללית. חגורה זו מפרידה בין שני אזורים נבדלים מאוד באופיים: המישורים החלקים יחסית בדרום והאזורים הגבשושיים יותר בצפון. בכמה מקומות, ובמיוחד בעמק הגדול ביותר Serenity chasma המופיע בתצלום בצד הימני של החגורה הטקטונית, נראה כאילו פני השטח של כארון נקרעו. “ההשערה שלנו,” אומר פרופסור-משנה פרץ, “היא שכארון עבר התרחבות הדרגתית שהובילה לקריעת פני השטח שלו, ויש לנו הסבר לכך.”

 

כמו בקבוק במקפיא

התרחבותם של גופים אחרים במערכת השמש מוסברת בקפיאתו של אוקיינוס תת-קרקעי פנימי. כתוצאה מהתרחבות המים בקפיאתם מופעל לחץ על פני השטח של הגוף, ובשלב מסוים הוא עלול להתפוצץ – בדומה לבקבוק זכוכית מלא מים המאוחסן במקפיא. ישנם חוקרים הגורסים כי דבר דומה קרה לכארון: האוקיינוס שבתוכו קפא והתרחב. “הבעיה היא,” אומר פרופסור-משנה פרץ, “שאין שום הוכחה שהיה בתוך כארון אוקיינוס פנימי. לכן אנחנו מציעים הסבר אלטרנטיבי.”

על פי ההסבר של הקבוצה המשותפת לטכניון ול-UCLA אופיין כארון בעבר במרקם נקבובי. נקבוביוּת (Porosity) מוגדרת כיחס בין החלל שבין גרגירי החומר לבין נפח הגרגירים נטו. מאז לידתו, לפני מאות מיליוני שנים, ירדה רמת הנקבוביות של כארון וגדלה דחיסותו, וזאת כתוצאה מכמה גורמים: התחממות (בהשפעת מקורות האנרגיה הפנימיים שלו), כוח כבידה וריאקציות סלע-מים. בהמשך נפרדו המים מהסלע וקפאו על פני השטח של כארון. זה ההסבר למבנהו המרובד של כארון.

החגורה הטקטונית מרוכזת באזור קו המשווה של כארון, אך אינה מקבילה לו לגמרי. גם עובדה זו מוסברת במחקר המתפרסם כעת. על פי אחת ההשערות, החגורה נוצרה סביב שכבת קו המשווה הישן כתוצאה מכך שבאזור זה היה קרום דק יותר או מוחלש כתוצאה מהתכווצות ראשונית של כארון;  אחרי שנוצרה החגורה השתנה ציר הסיבוב של כארון כתוצאה מהתנגשות, וזו הסיבה לכך שהחגורה וקו המשווה הנוכחי אינם חופפים. התנגשות זו עשויה להסביר גם את השוני הגיאופיזי בין שני חצאי הכדור (ההמיספרה הצפונית לחגורה לעומת זו הדרומית לה), וכמו כן גם פעילות קריו-וולקנית מיד לאחר ההתנגשות. מחקר זה פותח שדה חדש של מחקרים אפשריים.

למאמר:

https://academic.oup.com/mnras/article-lookup/doi/10.1093/mnras/stx546

 

 

 

 

 

הטכניון מגיע לת”א ולכם יש הזדמנות נוספת להירשם ללימודי תואר ראשון
ההרשמה לאירוע בעיצומה!