בדרך לתאילנד

רז לוטן הזוכה במקום הראשון
רז לוטן הזוכה במקום הראשון

ביום חמישי התקיים בטכניון גמר הכימיאדה – אולימפיאדת הכימיה הארצית לתלמידי תיכון. במקום הראשון בקטגוריית כיתות י”ב זכה אמיל ברגינסקי מתיכון מקיף אורט פסגות כרמיאל. במקום השני זכתה אנה זוקוב מתיכון אחד העם פתח תקוה ובמקום השלישי עדו אלדר מתיכון הכפר הירוק. בקטגוריית כיתות י”א זכה במקום הראשון רז לוטן מחמד”ע מרכז לחינוך מדעי תל אביב, במקום השני יובל אשל מקריית חינוך אורט השומרון בנימינה ובמקום השלישי איתי טולדנו מתיכון עירוני ד’, תל אביב.

הזוכים נבחרו על סמך מבחן תאורטי, מבחן מעבדה והרצאה מדעית מול חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. הזוכים במקום הראשון יקבלו מלגת שכר לימוד מלא לשנה ראשונה באוניברסיטה, הזוכים במקום השני יקבלו 75% משכר הלימוד והזוכים במקום השלישי – 50%.

הכימיאדה היא תחרות ארצית המתקיימת מדי שנה ביוזמת הטכניון ומשרד החינוך. בתחילת התהליך משתתפים בו כ-6,000 תלמידי תיכון, ולגמר מגיעים כ-30. פרופ’ זאב גרוס, האחראי האקדמי של הכימיאדה, אמר כי “זהו פרויקט חשוב שבו נבחרים התלמידים הטובים ביותר בתחום, ומדי שנה טסים ארבעה מהם לאולימפיאדת הכימיה הבינלאומית. עד כה צברו הנבחרות הישראליות לכימיאדה שתי מדליות זהב, חמש מדליות כסף ו-21 מדליות ארד.”

השנה תתקיים האולימפיאדה הבינלאומית בתאילנד בחסות נסיכת תאילנד, הכימאית ד”ר מאהא צ’קרי סירינטון, שתחגוג באותם ימים את יום הולדתה ה-60.

ד”ר דורית טייטלבאום, מפמ”ר כימיה במשרד החינוך, וד”ר חוסאם דיאב, המפקח על המדעים במגזר הערבי, בירכו את התלמידים ואמרו “כימיה היא עולם עצום, מלא מדע וחשיבה.”

פרופ' זאב גרוס והקהל
פרופ’ זאב גרוס והקהל

דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, פרופ’ נעם אדיר, אמר כי “מתמטיקה, כימיה ופיזיקה הן הבסיס לכל המדעים, אבל רק הכימיה מחייבת את העוסקים בה לשלוט בשלושתם ובה בעת לחיות בעולם האמיתי.”

דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן אמרה כי “מעבר לידע בכימיה אתם רוכשים כאן ביטחון עצמי ותחושת הצלחה ולומדים שהמפתחות להצלחה הם התמדה, סקרנות ואומץ.”

נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ’ אודי קינן אמר: “כל המדע עוסק בחומר, וחומר הוא כימיה: מולקולות ואטומים. כל האתגרים הניצבים בפני האנושות הם כימיים בעיקרם: אנרגיה, בריאות, מזון, התכלות חומרי הגלם, זיהום המים והמחסור בהם וזיהום האוויר. אלה בעיות כימיות והפתרונות להן כימיים. לכן חשוב כל כך לטפח כימאים מעולים.”

גלית פנונו מהאגף למצוינות במשרד החינוך אמרה כי “כימיה היא מקצוע חשוב, ואם תמשיכו בו צפויה לכם חתירה מתמדת לשיפור. בכל שלב תסתכלו קדימה ותבינו שהדרך לא הסתיימה, אבל בדרך הזאת יהיו לכם הפוגות רבות, שבהן תעצרו ותהנו מההישגים שלכם.”

אילנה טרוק, ראש מינהל תרבות, חינוך ורווחה בעיריית חיפה, אמרה: “העיסוק בכימיה נובע מההחלטה לפצח את המרכיבים הבסיסיים. הגמר הזה הוא גאוות יחידה גדולה ואני מקנאת בכם, הורי התלמידים שהגיעו עד כאן. הצלחתם – ובגדול.”

 

 

עומר רמון ונועה חייט הם הזוכים במירוץ הטכניון 2017

כ-1,500 סטודנטים, עובדים וחברי סגל השתתפו במירוץ שהתקיים בקמפוס הטכניון

עומר רמון (ימני, בגופייה ירוקה בהירה) חוצה ראשון את קו הגמר
עומר רמון (ימני, בגופייה ירוקה בהירה) בזינוק

הסטודנט עומר רמון, בן 19, הוא הזוכה בדירוג הכללי במירוץ הטכניון השלישי שהתקיים בקמפוס הטכניון. בקטגוריית הנשים זכתה בדירוג הכללי נועה חייט, בת 19, שסיימה את המירוץ ב-20 דקות בדיוק.

את 1,500 הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית. המרוץ, לאורך 5 קילומטרים ברחבי הקמפוס, התקיים בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים בטכניון, דיקן הסטודנטים ואיסתא טכניון בחסות חברת נובל אנרג’י.

עומר רמון זכה במקום הראשון גם בקטגוריית הסטודנטים, ומיד אחריו הגיע בן דודו אמיר רמון. בקטגוריית הסטודנטיות זכתה לימור גוטפריד, הלומדת לתואר שני בהנדסת מערכות בטכניון. בקטגוריית סגל צעיר זכו אולגה שניצר מהפקולטה לביולוגיה (נשים) ותומר ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות (גברים). בקטגוריית סגל בכיר זכו הדס דבשי מהיחידה לחינוך קדם-אקדמי (נשים) ואהרון בלנק מהפקולטה לפיזיקה (גברים). בקטגוריית עובדי הטכניון זכו שלומית בן איש וצחי פרץ ובקטגוריית ההייטק זכו רוית לסקוב ואבי אדטו – שניהם מרפאל.

לעומר רמון, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון ואתלט ותיק, זו השנה השנייה לנצחונו במירוץ. “אני מתאמן 6 או 7 פעמים בשבוע, לפעמיים אימון כפול, והיעד הבא שלי הוא אליפות ישראל באתלטיקה, שבה אני שואף לעשות 10 קילומטר ב-20 דקות.” התוצאה שהשיג, במסלול הקשה בטכניון, היא 16:33 – שיפור ניכר לעומת התוצאה שלו בשנה שעברה, 17:21.

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית אמר כי השנה השתתפו במרוץ 140 עובדים, 26 חברי סגל בכיר וכמובן המוני סטודנטים. בוריס בייטמן, מנכ”ל אס”א טכניון וסגן יו”ר אס”א ישראל, אמר כי “בטכניון לא רק הלימודים קשים. המסלול בטכניון קשה מאוד ואנחנו לא נותנים הנחות לאף אחד. בסופו של דבר אפשר לראות את ההישגים בשטח: הטכניון דורג במקום הראשון ברוב אליפויות אס”א – 38 פעמים מתוך 50.”

במירוץ השתתפו חמישה רצים עיוורים במסגרת “המירוץ החברתי”, שהתקיים בסיוע  באגודת הסטודנטים. את הרצים העיוורים ליוו כעשרים סטודנטים עם כלבי הנחייה שאותם הם מכשירים במקביל ללימודיהם בטכניון.

תמונות מהמרוץ:

מירוץ שהתקיים בקמפוס הטכניון מירוץ שהתקיים בקמפוס הטכניון מירוץ שהתקיים בקמפוס הטכניון מירוץ שהתקיים בקמפוס הטכניון

 

טכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה

קבוצת ophek VR זכתה במקום הראשון בכנס 3DS בטכניון – 48 שעות של חיבור בין יזמות, מחקר, הנדסה ורפואה

הקבוצה הזוכה: דורון מנצור, רון לירז, סהר סלע, דן כהן, מגד שוהם, איגור ויינר וחן רייך. חסר בתמונה: איתמר גצלר
הקבוצה הזוכה: דורון מנצור, רון לירז, סהר סלע, דן כהן, מגד שוהם, איגור ויינר וחן רייך. חסר בתמונה: איתמר גצלר

מסדרונות הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הפכו למיני-חממה טכנולוגית מואצת למשך שלושה ימי כנס 3DS. ביום האחרון של הכנס הציגו הסטודנטים המשתתפים את הרעיונות שפיתחו במהלכו והשופטים בחרו בזוכים בשלושת המקומות הראשונים. הצוות הזוכה במקום הראשון, ophek VR, יזכה בטיסה לכנס היזמות השנתי בבוסטון, שני המקומות הראשונים ייכנסו אוטומטית לתחרות היזמות BizTEC ושלוש הקבוצות הזוכות יקבלו 50,000 דולר מחממת אמי”ת.

זו השנה הרביעית לקיומושל הכנס בתמיכת הפקולטה לרפואה והפקולטה להנדסה ביו-רפואית של הטכניון ובמסגרת המרכז המשותף MED2E . מטרת הכנס היא ליצור שיתופי פעולה בין סטודנטים לרפואה, סטאז׳רים ומתמחים לצד סטודנטים מפקולטות אחרות בטכניון ומהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בפרט. המשתתפים נדרשים למצוא מענה טכנולוגי ועסקי לבעיות משמעותיות בעולם הרפואה, וזאת במסגרת זמן של 48 שעות בלבד.

השנה הגישו כ-150 סטודנטים מועמדות לתחרות, ומתוכם נבחרו שמונים. את הסטודנטים ליוו מנטורים מתחום הרפואה, התעשייה ומהאקדמיה, אשר הדריכו אותם באופן אישי. כמו פרופ’ משנה קליני רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים, מח’ קרדיולוגיה, מרכז רפואי כרמל, לנה לוין מייסדת וסמנכ”לית כספים בחברת Via Surgical, ד”ר יואב מדן מנהל טכנולוגי בחב’ Ninispeech, מארגן Haifa Digital Health ועוד רבים.

הכנס נפתח בפקולטה להנדסה ביו-רפואית במעמד דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום ודיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ’ שולמית לבנברג. בנוסף, השתתפו ולקחו חלק פעיל פרופ’ ירון הר-שי, סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה ופרופ’ אמיר לנדסברג, האחראי על תחום היזמות וקשרי התעשייה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. במהלך הערב הרצתה עדנה לזר, מנהלת הפיתוח העסקי בחממת MEDX, אשר סיפקה לסטודנטים מגוון טיפים ועצות לגבי התהליך משלב הרעיון ועד פיתוח המוצר.

ביום השני של התחרות, בתום גיבוש הרעיונות והקבוצות, הגיעו המשתתפים לסיורים במחלקות השונות בקריה הרפואית רמב”ם ובבתי החולים כרמל ובני ציון. “זו חוויה מדהימה שאין לנו בלימודי הנדסה,” סיפר יהונתן, חבר בקבוצת LaborLane. “אתה מסתובב במסדרונות ביה”ח ולומד מהרופאים על בעיות שיכולות להיפתר באמצעים טכנולוגיים.”

ביום האחרון הוצגו בפני השופטים 11 הרעיונות הסופיים ובהם EasyVisit – מצפן ניווט ומערכת מידע עבור מטופלים במיון בבית חולים; RedFlagו-Digitest – שיטות לבדיקה ידידותית יחסית של מערכת העיכול ואיבחוןסרטן המעי הגס; DentUS – שילוב אולטרסאונד וחומצה ייחודית בטיפולי שורש; TipOff – בדיקת אוזניים לילדים שיש שעווה באוזניהם; Heart n’Sole– מעקב יומי עצמאי אחר ספיקת לב; MamaRoo – חגורת חיישנים הלומדת את קצב הלב של האם ומעבירה את התחושה לתינוק בהעדרה של האם.

הקבוצה הזוכה, ophek VR, פיתחה מערכת חדשה לבדיקות עיניים לילדים באמצעות מציאות וירטואלית ואלגוריתם של ניתוח תמונה. המערכת נולדה מחוויה אישית של אחת מחבריה, איגור ויינר, סטודנט לרפואה שעובד כמתמחה במחלקת העיניים בבי”ח רמב”ם. לדבריו “לא תיארנו לעצמנו שננצח. באנו בשביל החוויה.”

במקום השני זכה Soundfit – מוצר שיאפשר לרדיולוג לשמוע בזמן אמת מה שומעים מטופלים הסובלים מבעיות שמיעה, לטובת התאמה אופטמלית ומהירה של מכשירי שמיעה. המוצר הוצג על ידי דליה אורבך, סטודנטית כבדת שמיעה לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

במקום השלישי זכה LaborLane – חגורת חיישני לחץ המאפשרת זיהוי צירי טרום-לידה. הרעיון, שעלה בעקבות סיור במחלקת גיניקולוגיה ברמב”ם, נועד להפחית את שימוש מיותר במזרזי לידה.  “בעיני טכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מרפואה, וכסטודנטית לרפואה זו הייתה חוויה להכיר את הצד היזמי במסגרת התחרות”, סיפרה ניצן חלמיש, אשר השתתפה בקבוצה יחד עם בעלה עומר, סטודנט להנדסת מכונות בטכניון.

פרופ’ וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר כי השיפוט בתחרות היה קשה בשל איכותם הגבוהה של התוצרים. לדבריו “ראינו ניצנים מבטיחים שעוררו התלהבות רבה.הטכניון כמוסד מחקרי מאמין שהמדע הוא העתיד ובלעדיו לא תהיה טכנולוגיה בעוד 10 שנים. עלינו להשקיע במשאב האנושי כי למדינת ישראל אין משאבי נפט ומים. המטרה שלנו היא לספק לחוקרים ולסטודנטים כלים ליצירת תעשייה עם רעיונות של החוקרים והסטודנטים, וזאת באמצעות תהליכים כמו BizTEC ואקסלרטורים כמו  AMITו-The Drive.” חבריו של פרופ’ קפלן בצוות השופטים היו מנכ”ל מור יישום מחקרים פיני בן אליעזר, היזמית והרופאה ד”ר דליה מגידו, מייסדת ומנכ”לית חברת ההזנק זיקית יעל ויזל, מייסדת  GSAP ד”ר סיגלית אריאל פורט-נוי, מנהלת המרכז הרפואי “העמק” בעפולה  ד”ר אורנה בלונדהייםופרופ’ אמיר לנדסברג, הדיקן היוצא של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

השנה ארגנו את הכנס הסטודנטים לרפואה שיראל לבנון, סטודנטית שנה רביעית בפקולטה לרפואה וגיא ברשדסקי, בוגר הכנס בשנה שעברה. השניים ממשיכים את דרכם של בר רינות ויובל ברקשהביאו את התחרות לטכניון בשנת 2013.\

מאת: קרן-אור גרינברג

ככה מאחלים חג פסח שמח בטכניון

ההגדה בשישים שניות – רק בטכניון. סטודנטים בטכניון בנו ‘מכונת רוב גולדברג’ בהשראת מוטיבים מרכזיים בהגדת הפסח. בפרויקט השתתפו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות ומהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “רצינו שהמכונה תציג מוטיבים מרכזיים של החג – קריעת ים סוף, משה בתיבה, עשר המכות והסנה הבוער,” סיפר נדב מכבי. “עבדנו על בניית המכונה כשבוע. הרעיונות היו שלי ושל ירון וקסלר.” וקסלר ומכבי הובילו את הפרויקט, שבו לקחו חלק סטודנטים נוספים מהפקולטה. בהיבטים העיצוביים – תפאורה ומוטיבים אמנותיים – סייעו הדר אדרי ועדי אלחלל, סטודנטיות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
חג שמח!!

לצפייה בסרטון: https://youtu.be/rO7MdSIk_uc

לפתוח את הקופסה

פריצת דרך תאורטית בתחום ה-Deep Learning מגיעה מקבוצתו של פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב

מימין לשמאל: יניב רומנו, ורדן פפיאן ופרופ’ מיכאל אלעד.
מימין לשמאל: יניב רומנו, ורדן פפיאן ופרופ’ מיכאל אלעד.

פריצת דרך תאורטית המוצגת בעבודה חדשה של חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב עשויה לחולל שינוי משמעותי בתחום הלמידה העמוקה (Deep Learning). סדרת מאמרים שמפרסם צוות זה מציגה תיאוריה נרחבת המסבירה היבטים מרכזיים בפעילותן של רשתות נוירונים רבודות, שהן הפלטפורמה של הלמידה העמוקה. החוקרים הם פרופ’ מיכאל אלעד והדוקטורנטים ורדן פפיאן, יניב רומנו וג’רמיה סולם.

תחום הלמידה העמוקה, שפרח בשנות ה-80 אך קפא עקב משוכות תאורטיות ומעשיות מאתגרות, התעורר בעשור האחרון וכיום מעסיק חברות ענק ובהן גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, ליקנדאין, איי-בי-אם ומוביליאיי. עם זאת, לדברי פרופ’ אלעד, “בשעה שהמחקר הניסיוני דהר בריצת אמוק וקצר הישגים מפתיעים, הניתוח התאורטי השתרך מאחור ולא הצליח עד היום להדביק את ההתפתחות המהירה בתחום. כעת אני שמח לבשר שבידינו תוצאות משמעותיות מאוד בנושא זה.

“אפשר לומר שעד כה עבדנו עם קופסה שחורה וסתומה – רשתות הנוירונים. הקופסה הזו עבדה מצוין אבל איש לא הצליח להצביע על הסיבות ועל התנאים להצלחתה. בעבודתנו הצלחנו לפתוח את הקופסה, לנתח אותה, להסביר מבחינה תאורטית את מקורות הצלחתה ולהציע דרכים לשפר אותה.”

 

רשתות נוירונים רבודות

מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“
מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“

רשתות נוירונים רבודות, שהן חלק מתחום רחב יותר הקרוי למידה עמוקה, הן גישה הנדסית המעניקה למחשב פוטנציאל למידה המקרב אותו לחשיבה האנושית. חברת הייעוץ דלויט (Deloitte) מדווחת כי תחום זה, הצומח בקצב מסחרר של 25% בשנה, צפוי לגלגל 43 מיליארד דולר בשנת 2024.

רשתות נוירונים רבודות הן מערכות המבצעות קיטלוג מהיר, יעיל ומדויק של נתונים. מערכות מלאכותיות אלה מזכירות במידת מה את המוח האנושי ובדומה לו מורכבות משכבות של נוירונים המחוברים ביניהם בסינפסות. המבנה ההיררכי של רשתות אלה מאפשר להן בין השאר לנתח מידע מורכב, ולזהות דפוסים במידע זה. גדולתן בכך שהן לומדות בעצמן מתוך דוגמאות, כלומר – אם נזין אותן במיליוני תמונות מתויגות של בני אדם, חתולים, כלבים ועצים, הן יוכלו לזהות בתמונות חדשות את הקטגוריות השונות (אדם, חתול, כלב, עץ), וזאת ברמות דיוק חסרות תקדים בהשוואה לגישות קודמות בלמידה חישובית.

בעשור האחרון התרחשו כאמור כמה פריצות דרך חשובות בתחום זה, ומערכות המבוססות על רשתות נוירונים רבודות הצליחו לקרוא (בדיוק של 99% ויותר) ספרות שנכתבו בכתב יד ולזהות רגשות כגון עצב, הומור וכעס בטקסט נתון. בנובמבר 2012 הציג מנהל המחקר הראשי במיקרוסופט, ריק ראשיד, את מערכת התרגום הסימולטני שפיתחה החברה על בסיס למידה עמוקה. בהרצאה שהתקיימה בסין דיבר ראשיד באנגלית, ודבריו עברו תהליך ממוחשב של תמלול-תרגום-קריאה, כך שהסטודנטים הסינים שמעו את ההרצאה בזמן אמת ובשפתם, כמעט ללא שגיאות.

גוגל לא ישבה בחיבוק ידיים, והמערכת שפיתחה (AlphaGo) הצליחה לנצח את אלוף העולם במשחק “גו”. גם פייסבוק הצעירה כבר עשתה צעדים משמעותים בתחום, ומנכ”ל החברה מארק צוקרברג הצהיר כי מטרתו היא לייצר מערכות ממוחשבות שיהיו טובות יותר מן האדם בראייה, בשמיעה, בשפה ובחשיבה.

לדברי פרופ’ אלעד, “איש כיום אינו מטיל ספק בכך שלמידה עמוקה היא מהפכה דרמטית בכל הקשור לעיבוד ולסיווג של כמויות מידע עצומות בדיוק גבוה. אבל למרבה הפלא, להתקדמות עצומה זו לא נלוותה הבנה תאורטית בסיסית המסבירה את מקור יעילותן של הרשתות האמורות. התאוריה, כמו במקרים רבים אחרים בתולדות הטכנולוגיה, פיגרה אחר המעשה.”

כאן נכנסת לתמונה קבוצתו של פרופ’ אלעד, המציגה הסבר תאורטי חדש לרשתות עמוקות. “פעמים רבות במדע אנו משתמשים במודלים מתמטיים כדי לסייע בהבנת המציאות. אם נחשוב על כך, כל התאוריה הפיזיקלית בנויה על פילוסופיה זו בבואה לתאר את העולם באמצעות אוסף כללים ומשוואות פשוטים. כך עשינו גם אנחנו: לקחנו תהליך מציאותי ידוע (רשת נוירונים רבודה המעכלת מידע) וניסחנו לו מודל מתמטי. מודל זה מתאר בדרך מתמטית את הרכבו של המידע המטופל – שכבות של צירופים דלילים של אבני יסוד (אטומים). הראינו שהמודל שלנו מוביל לרשתות הנוירונים המקובלות כאמצעי לפירוק המידע למרכיביו היסודיים. כך התאפשר לנו לבצע ניתוח ולקבל ניבוי מדויק של ביצועי הרשת. בניגוד לאנלוגיה לפיזיקה, אנחנו יכולים לא רק לנתח ולנבא את המציאות אלא גם לשפר את המערכות שאנחנו חוקרים, כיוון שהן בשליטתנו.”

 

 

 

האם בעתיד הקרוב נייצר לוויינים בחלל?

הכנס השנתי ה-57 למדעי התעופה והחלל: מפגש פורה בין תעשייה ואקדמיה

האם בעתיד הקרוב נייצר לוויינים בחלל?

הכנס השנתי ה-57 למדעי התעופה והחלל: מפגש פורה בין תעשייה ואקדמיה

 פרופ'מ סר מרטין סוויטינג. צילום עזרא לוי
פרופ’מ סר מרטין סוויטינג. צילום עזרא לוי

בתאריכים 16-15 במרץ התקיים בתל אביב ובטכניון הכנס הישראלי השנתי ה-57 למדעי התעופה והחלל. כנס IACAS, שבו משתתפים כ-500 מהנדסים, מדענים ומומחים אחרים מישראל ומחו”ל, הוא האירוע המרכזי בעולם האווירונוטיקה והחלל בישראל.

לווינים קטנים. את הרצאת הפתיחה נשא סר מרטין סוויטינג, פרופ’-מחקר באוניברסיטת סורי (Surrey) ומייסד חברת Surrey Satellite Technology. הוא סקר את פריצתם של הלווינים הקטנים לשוק ואת השפעתם עליו ותיאר “להקות לוויינים” (קונסטלציות) – קבוצות לוויינים הנעות בטיסת מבנה. הוא דיבר גם על כוונה עתידית לייצר את הלוויין בחלל, מחומרים שיוטסו לאתר הייצור, וזאת כדי להקל משמעותית בדרישות לתכן רכיבי הלוויין. זאת משום שכיום נדרשים לוויינים לעמוד בעומסים הכבדים שבהם כרוך השיגור.

שיתופי פעולה. במסגרת הרצאת תיאודור פון קרמן ה-25 דיבר פרופ’ אדוארד גרייצר מ-MIT על החשיבות שבקשרי אקדמיה-תעשייה, ונתן כדוגמה מטוס נוסעים על קולי עם תצורה חדשנית שבפיתוחו שותפים MIT, נאס”א, פראט אנד וויטני ואורורה. אחד מיתרונותיו הדרמטיים של המטוס הוא הפחתה של כ-35% בצריכת הדלק.

מטוסים וציפורים. פרופ’ אמריטוס יוסי לשם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב הציג את סוגיית המפגש המסוכן בין מטוסים לציפורים. פרופ’ לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, אמר כי פעמיים בשנה חולפים במרחב האווירי של ישראל כחצי מיליארד ציפורים, מה שגורם לריבוי התנגשויות של מטוסים בציפורים. “תוך שלושה עשורים התרסקו מעל ישראל 11 מטוסי קרב ושלושה טייסים נהרגו. 75 מטוסים היו מעורבים בהתנגשויות, שכל אחת מהם גובה נזק של מיליוני דולרים. בעקבות זאת נערך מחקר מקיף שהוביל להפחתה של 76% במספר ההתנגשויות וחסך חיי אדם וכסף רב.”

 פרופ' אדוארד גרייצרץ. צילום עזרא לוי
פרופ’ אדוארד גרייצר. צילום עזרא לוי

מעפיפונים לקורס טיס. את היום השני של הכנס פתח המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שוורץ. הוא סיפר כי “העניין שלי באווירונוטיקה התעורר כבר בילדות, בהעפת עפיפונים. כששאלתי איך מטוסים אינם נופלים אמרו לי שהאוויר מחזיק אותם, וכששאלתי איך לווינים אינם נופלים אמרו לי: ‘זה אותו דבר, רק בלי אוויר’.” פרופ’ שוורץ, ששירת כטייס בחיל האוויר, אמר כי “הבעיות המעניינות מגיעות מהעולם שמחוץ לאקדמיה ומעוררות השראה במדענים ובמהנדסים שלנו. לכן יש חשיבות עצומה לקשר ההדוק בין מדעי האווירונוטיקה לתעשייה שבתחום – קשר שסביבו מתקיים הכנס הזה.”

סילון ימי. פרופ’-אמריטוס  אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציג חידושים ממעבדתו בנושא הנעה סילונית של כלי שיט. “התחלנו מטורבו-ג’ט, שהוא מדחס שמגביר את מהירות הנוזל באמצעות חום, והמשכנו למנועי רמג’ט הפועלים ללא מדחס. טכנולוגיה זו פותחה בכלי טיס ואנחנו התאמנו אותה לים.” הפיתוח של פרופ’ גני – two phase marine ramjet  – מבוסס על יצירת תערובת של מים ואוויר, הגברת הלחץ ויצירת סילון חזק כתוצאה מהתרחבות בועות האוויר. זהו מנגנון יעיל שאין בו הילוכים, מדחף וחלקים נעים אחרים. בניסויים בכלי השיט Jet Ski  של חברת ימאהה הצליחו חוקרי הטכניון להגדיל משמעותית את הניצולת ואת מהירות השיט.

להק לוויינים. פרופ’ דניאל מורטרי מאוניברסיטת טקסס סקר את התצורות השונות הנפוצות של קונסטלציות לוויינים והסביר כיצד, בפיתוח התצורות החדשות, נלקח בחשבון הקונפליקט המרכזי שבין רצון לחיסכון בתקציב (מינימום לוויינים בקונסטלציה) לבין הרצון למקסימום כיסוי של הממד בחלל (בתלות במשימת הלוויינים).

תחום ההנעה לאן? פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי אמר כי מערכות ההנעה הרקטיות והסילוניות הגיעו לקצה היכולת הביצועית שלהן, וכדי לחולל פריצת דרך בתחום דרושה ארכיטקטורה חדשה. כדוגמה לכך הוא תיאר טכנולוגיה של פיצוצים מבוקרים בפעימות במנוע בתדירויות שונות, שתאפשר עלייה ביעילות המערכות לצד הפחתה בעלות המערכת, בגודלה ובמשקלה כמו גם בזיהום שהיא מייצרת.

 

פרופ' אלון גני
פרופ’ אלון גני

פרויקט מצטיין. במסגרת מליאת הכנס התקיימו הרצאות על פרויקטי סטודנטים אשר זכו במקומות גבוהים בתחרויות בינלאומיות חשובות, ובמסגרתן הוצג פרויקט AUVSI של סטודנטים מהטכניון ופרויקט DBF של סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב. בתחרות פרויקטי הסטודנטים ע”ש דר’ שלומית גליא, הנערכת מדי שנה במסגרת הכנס, זכה פרויקט של סטודנטים בטכניון להגנה על אסדות קידוח מפני ספינות נפץ. מערכת ההגנה כוללת מסוק ללא טייס הממריא מהאסדה ומשגר טיל אוויר-ים המשמיד את האיום.

עוד הוצגו במהלך הכנס אתגרים הנדסיים בהמרת מטוס הנוסעים בואינג 737 למטוס תובלה, לקחים מפיתוח מדגים טכנולוגי עבור רחפן לוגיסטי ועוד.

יו”ר הועדה המארגנת של הכנס הוא מר אבי בלסברגר, מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית, המסיים בימים אלה את הדוקטורט שלו בטכניון בהנחיית פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה. יו”ר ועדת המאמרים הוא ד”ר יובל לוי, מנכ”ל חברת ISCFDC ומרצה מן החוץ בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. מנהלת הכנס היא ורד סגינר. חברי הוועדה המארגנת הינם בכירים מהתעשיות הגדולות, מצה”ל ומהאקדמיה.

 

תמונות מתוך המצגת של פרופ’ אדוארד גרייצר:

תמונות מתוך המצגת של פרופ' אדוארד גרייצר תמונות מתוך המצגת של פרופ' אדוארד גרייצר תמונות מתוך המצגת של פרופ' אדוארד גרייצר