הכרה נשיאותית

שרון יאבו איילון, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, זכתה במקום הראשון במלגת נשיא המדינה

נשיא המדינה ראובן ריבלין, שרון יאבו איילון וראש ועדת העזבונות תחיה שפירא (צילום: מארק ניימן/לע"מ)
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שרון יאבו איילון וראש ועדת העזבונות תחיה שפירא (צילום: מארק ניימן/לע”מ)

“המסע המחקרי הוא מאוד אישי ובודד. רוב הזמן אנחנו עושים וכותבים דברים שאנחנו יודעים שאיש לא יקרא, והרגע הזה של הזכייה במלגת הנשיא הוא רגע מאוד מאוד נדיר של מחיאות כפיים, לא רק במובן הפיזי אלא בעיקר בידיעה שיש לנו שותפים: שקבוצה מכובדת מאוד קראה, הבינה וחשבה שמה שאנחנו עושים הוא חשוב ורלוונטי ובעל ערך.”

את הדברים אמרה שרון יאבו איילון, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במעמד קבלת מלגת הנשיא ב-13 בפברואר. המלגה הוענקה השנה לדוקטורט אחד ולשמונה דוקטורנטיות תחת הכותרת “הסדר הישראלי החדש: גבולות האחווה והשוויון”.

יאבו איילון, שקיבלה את הפרס הראשון בסך 150 אלף שקל, נולדה וגדלה בקיבוץ חולתה שבעמק החולה. לחיפה הגיעה כדי ללמוד בטכניון וכאן נולדו שלושת ילדיה. כיום, לאחר שהשלימה תואר ראשון ושני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, היא שוקדת על הדוקטורט שלה בפקולטה. במקביל ללימודיה היא מלמדת בפקולטה עיצוב בסיסי.

את התואר הראשון החלה ב-1996, ובסיומו עבדה כשש שנים במשרד אדריכלים, “אבל הגעגועים לאקדמיה החזירו אותי לתואר שני, שבמהלכו שימשתי כאוצרת של גלריית פק”ה שפעלה בפקולטה.” התואר השני, בהנחיית פרופ’ נורית ליסובסקי ומיכה לוין, עסק באמנות אדמה בישראל: דיון בשלושה אמנים מקומיים, אשר חותרים בעבודתם לבנייה ולהבנה של זהות ישראלית מקומית ויוצרים אמנות כדרך להתקשר למקום.

בחודש מרץ 2015, נאמנה לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, החלה יאבו איילון את הדוקטורט בתכנון ערים בהנחיית פרופ’-חבר טל אלון מוזס וד”ר מירב אהרון גוטמן. הנושא: הצגת העירוניות – הקשר בין אמנות, מרחב וציבור. “אל האדריכלות הגעתי מהאמנות – ציור ופיסול ואחר כך פרפורמנס – וגם העבודה האקדמית שלי נבעה תמיד מהרצון לקשור בין העולמות.”

מקרה המבחן שלה בעבודת הדוקטורט הוא עכו. “השאלה שלי היא אם וכיצד משפיעה אמנות התיאטרון, התופסת חלק מרכזי בפעילות התרבותית בעכו, על הגבולות הפנים-עירוניים. ערים כיום הן מאוד סגרגטיביות, מפוצלות – כל עיר היא פסיפס של קהילות, והדבר ניכר כמובן גם בעכו, שם מתגוררות אוכלוסיות שונות: יהודים, ערבים, עולים מחבר העמים ועוד. אני בוחנת בעיקר את הגבולות הרכים, כלומר גבולות שאינם עשויים מגדרות ומחומות אלא מהחלטות של בני אדם – כל קהילה בוחרת לה את התחום הגיאוגרפי שבו לא רק תתגורר אלא גם תצרוך תרבות, תחנך את ילדיה וכן הלאה. המתודה שלי משלבת בין מחקר אדריכלי מרחבי למחקר חברתי כך שבעכו, מעבר למחקר ארכיוני וניתוחים אדריכליים של המרחב, אני  מבצעת עבודת שדה אתנוגרפית. ומאחר שהאמנות הרלוונטית היא תיאטרון, כחלק מתצפית משתתפת אני לומדת תיאטרון.”

את הטפסים למלגת הנשיא הגישה ברגע האחרון וללא ציפיות גבוהות, אבל היה לה ברור שעבודתה המחקרית בנושא גבולות רלוונטית מאוד לנושא המלגות השנה – גבולות האחווה והשוויון. “חשוב לי לומר לדוקטורנטים ודוקטורנטיות ששווה להגיש בקשות למענקים ולמלגות כי תמיד יכולות להיות הפתעות חיוביות. עבורי זו מלגה משמעותית, שתעזור לי מאוד להתפנות למחקר הדוקטורט.”

מלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית נועדו “לעודד מחקר אקדמי איכותי, לטפח עשייה מדעית פורצת דרך ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל.” המלגות ניתנות באמצעות הקצאה מיוחדת מכספי ועדת העזבונות במשרד המשפטים.

 

 

 

בדרך לצמרת

כנס ליידי טק בטכניון: ללמוד מנסיונן של בוגרות הטכניון שהגיעו לתפקידי מפתח בתעשייה ובאקדמיה

ליידי טק
כנס ליידי טק בטכניון

“חשוב שתבחרו כיוון ותלכו איתו בכל הכוח. האמינו בעצמכן ובתחושות הבטן שלכן, הגדילו ראש, התעלמו מייסורי מצפון, אל תתביישו ואל תתנצלו. ההתקדמות בקריירה אינה תמיד מטאורית ולכן חשוב לעצור מדי פעם, אבל בסופו של דבר חלומות מתגשמים, אז אל תפסיקו לחלום.”

אלה כמה מהטיפים שהעניקו כמה מבוגרות הטכניון לסטודנטיות ולבוגרות בפאנל “האתגרים הגדולים בדרך לצמרת” שהתקיים בטכניון במסגרת כנס ליידי טק 3. בפאנל, בהנחייתה של פרופ’ אילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, השתתפו בוגרות הטכניון ד”ר אביטל שריפט – מנהלת מפעל מבת טילים של התעשייה האווירית, אל”מ (מיל’) עדי ברשדסקי העוסקת בשיווק בינלאומי בהייטק, איריס האן – מנכ”לית החברה להגנת הטבע, פרופ’ חגית עטיה – המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, חנה שראל – מנכ”לית מידעטק טכנולוגיות מידע, קרין אייבשיץ סגל – מנהלת פעילות חומרה ותוכנה בחברת אינטל ומארי עטאללה ליבס – בעלים ומנכ”לית חשמל נצרת הנדסה.

הכנס התקיים ביוזמת ארגון בוגרי הטכניון וארגון Supersonas לנוכחות נשית ואת דברי הפתיחה נשאה יו”ר ארגון בוגרי הטכניון סיגל פירסט, המכהנת כמנכ”לית ובעלים של חברת כצט. “אני מאמינה שבעוד 30 שנה לא יציינו את אחוז הבוגרות בקרב מסיימי הטכניון ולא יקיימו אירועי מגדר,” אמרה פירסט, “כי חלקן המשמעותי של הנשים בקרב הבוגרים יהיה מובן מאליו.”

 

תסמונת הרצפה הדביקה

בוגרת הטכניון יוליה קגן, מנהלת פיתוח עסקי בליידוס ישראל, דיברה על נשים בתחילת הקריירה שלהן. “רבות מהנשים לא נותנות גז בפיתוח הקריירה מרגע שעולה המחשבה על הקמת משפחה, הרבה לפני שנולד הילד הראשון. לפני שאנו מתייחסות לניפוץ תקרת הזכוכית עלינו להתייחס ל’רצפה הדביקה’, שנובעת בראש ובראשונה מהתייחסותן של הנשים עצמן למהלך חייהן ולקריירה העתידית שלהן.”

 

טלי חרותי סובר, עורכת מדור שוק העבודה בעיתון דה מרקר, הרצתה על “גברים, נשים והכלכלה שביניהם”. לדבריה קיימים כיום פערי שכר של 33% בין גברים לנשים ובהיי-טק נושקים הפערים ל-45%. “יש לכך כמה סיבות. ראשית, נשים לא אוהבות סיכון. שנית, האויב של האישה העובדת הוא שעון הנוכחות. שלישית, נשים נאמנות יותר מגברים למקום העבודה והשכר אינו משתדרג משמעותית ללא מעבר בין מקומות עבודה. וגם בתחום היזמות קורה תהליך דומה – אישה שמקימה מיזם מתייחסת איליו כבייבי שלה, מטפחת ומפתחת אותו לאורך שנים, ואילו גברים נוטים ליזמות סדרתית וקופצים ממיזם למיזם.”

 

 

עולם טוב יותר – באמצעות המדע וההנדסה

כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות מכל רחבי הארץ ביקרו בטכניון במסגרת כנס התלמידות Tech Women 2017, שנועד לעודד אותן לבחור בלימודים אקדמיים מדעיים-הנדסיים

מקרית שמונה ועד מעלה אדומים, מקיבוץ סאסא ועד אשדוד – כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות ביקרו בטכניון ביום חמישי שעבר, וזאת במסגרת כנס התלמידות השנתי Tech Women 2017  שמקיים הטכניון לכבוד יום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ. “משמעות הלמידה בטכניון היא לעשות את העולם למקום טוב יותר באמצעות המדע וההנדסה,” אמרה לתלמידות דיקנית לימודי הסמכה (תואר ראשון) פרופ’ אורית חזן, שפתחה את האירוע.
הכנס התקיים באדיבות הקרן להעצמת נשים צעירות ע”ש רוזלין אוגוסט, ונועד לעודד תלמידות תיכון מצטיינות לבחור בלימודים אקדמיים בתחומים המדעיים וההנדסיים.
התלמידות שהשתתפו בכנס לומדות ל-5 יחידות בגרות במתמטיקה ובתחומי המדע והטכנולוגיה. הן נפגשו עם חוקרות וחברות סגל, עם בוגרות הטכניון ועם סטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד בפקולטות. “אתן נמצאות כאן כי נבחרתן, כי אנחנו בטוחים שהעתיד שלכן נמצא כאן בטכניון,” אמרה להן אורלי רייס, בוגרת הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, שהנחתה את טקס הפתיחה. לאחר ארוע הפתיחה התארחה כל אחת מהתלמידות בשתיים מתוך תשע הפקולטות המארחות: הפקולטה להנדסת חשמל, הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הפקולטה להנדסה כימית, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הפקולטה לכימיה והפקולטה לפיזיקה.

“בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, למדו 16 בנים ובת אחת,” אמר לקראת האירוע נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “כיום עומד שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון על 37%, והמטרה שלנו היא להגיע ל-50% בכל הפקולטות. היום המיוחד הזה נועד לשכנע תלמידות בכך שמקומן כאן בטכניון ושהן יכולות לעשות את זה. העתיד שלנו במדינת ישראל בנוי על ידע מדעי והנדסי, ואנו מצפים לראות את התלמידות האלה בעוד מספר שנים בטקס פתיחת שנת הלימודים בטכניון.”

ד”ר ציפי הורוביץ קראוס, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, אמרה כי “זה מרגש לראות כאן את דור העתיד של המדעניות בישראל,” והמליצה לתלמידות לגשת ללימודים מתוך אהבה ובעיניים פקוחות. היא סיפרה על אחיה שהיה אינטליגנט מאוד אך התקשה בקריאה ועל החלטתה להתמחות בעקבות זאת ברכישת כישורי שפה. ד”ר הורוביץ-קראוס, שהקימה בטכניון את המרכז לדימות מוחי בילדים, סיפרה על התגליות שלה בנוגע לקשר בין התפתחות המוח להתפתחות כישורי שפה וקריאה בתינוקות ובילדים. “אני מסתכלת על המוח של הילד בזמן שהוא מקשיב לסיפור ומנסה להבין מה קורה שם ואיך ההקשבה משפרת את כישורי הקריאה העתידיים.”

שרה נגוסה, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, דיברה על נושא הדוקטורט שלה: מחלות עיניים וטיפול בהן. נגוסה עלתה מאתיופיה לישראל בגיל שלוש וגדלה בקרית מלאכי. “בפעם הראשונה שמעתי על הטכניון רק בגיל 17, כשתורמים אמריקאים הגיעו לבית הספר שלי. באותו יום החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות – להגיע לטכניון. היו כמובן פחדים – מה אם לא אתקבל? ואם אני לא מספיק חכמה? – אבל הגשתי בקשה והתקבלתי לפקולטה לביולוגיה. ההתחלה לא הייתה קלה: אני קטנה והקמפוס ענק. התקשיתי למצוא שפה משותפת עם שאר הסטודנטים, אבל לאט לאט הבנתי שלכולם אותם פחדים ותפסתי אומץ לשאול שאלות. כיום, כשאני כבר בדוקטורט ועובדת במקביל כמתרגלת, אני יכולה להעיד שהטכניון קשוח בהיבטים האקדמיים אבל רך בכל נושא אחר: מעונות, שיעורי עזר וכל סיוע אחר. הקשיים לא נעלמו אבל למדתי להתגבר כל פעם מחדש, בידיעה שהמטרה חשובה מספיק.”

תמונות מכנס התלמידות Tech Women 2017:

שרה נגוסה, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
שרה נגוסה, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
דיקנית לימודי הסמכה פרופ' אורית חזן
דיקנית לימודי הסמכה פרופ’ אורית חזן
ד"ר ציפי הורוביץ קראוס, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה
ד”ר ציפי הורוביץ קראוס, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה
התלמידות בכנס
התלמידות בכנס

 

 

 

 

 

תופסים ראש

מהנדסים ומדענים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב ולהעמיק את המחקר ואת הפיתוח בתחום המוח

דנדריטים – עצי הדעת של המוח

פרופ’ ג’קי שילר
פרופ’ ג’קי שילר

מאמר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר שופך אור על כמה מהשאלות הבסיסיות הקשורות בהשפעתו של הקורטקס, קליפת המוח, על היבטים תפקודיים שונים כגון רגשות, חשיבה והפרעות פסיכיאטריות. במאמר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Neuron, נבחנים מנגנוני הפלסטיות המוחית הקשורים בציפייה, במשוב, בלמידה ובזיכרון. החוקרות מעריכות כי ממצאיו עשויים להוביל לפיתוח גישות חדשות לטיפול בשיבושים בלמידה ובזיכרון ואף בהפרעות התנהגותיות כגון אוטיזם.

המוח בנוי מרשת מורכבת של תאי עצב המחוברים זה לזה. תא העצב, שהוא יחידת העיבוד הבסיסית של הרשת העצבית, הוא בעצמו יחידת עיבוד מורכבת המקבלת נתונים רבים מתאי עצב אחרים ומעבדת אותם לפלט המועבר לאלפי תאי עצב אחרים ברשת.

תא העצב מורכב מאברונים: (1) גוף התא והגרעין האחראי לייצור חלבונים ולתחזוקת התא כולו; (2) האקסון, שהוא שלוחה מסועפת היוצאת מגוף התא ומעבירה מידע (פלט) לאלפי תאי עצב אחרים ברשת; (3) הדנדריטים, אתרי הקלט העיקריים של תא העצב והמאפשרים לתא לקבל ולעבד מידע מהאקסונים של אלפי תאים שכנים; (4) הסינפסות, נקודת החיבור בין אקסון של תא אחד לדנדריט של תא אחר. כל ערוצי התקשורת האלה – אקסונים, דנדריטים וסינפסות – חיוניים לתפקוד המוח משום שהם קובעים את יכולותינו המוטוריות, הקוגניטיביות והאחרות.

הדנדריטים, שהם מרבית החומר האפור ותופסים את רוב נפחו של הקורטקס, עומדים במוקד מחקריה של פרופ’ שילר בשנים האחרונות. אלה שלוחות דמויות עץ שאורכן מילימטרים ספורים, המאפשרות לתא לקלוט מידע מתאי עצב אחרים. במאמרים קודמים הראתה פרופ’ שילר שהדנדריטים אינם מבנים פשוטים אלא מכונות חישוב מורכבות, ובמאמר הנוכחי היא מציגה את מנגנון הגמישות הייחודי להם. “במהלך למידה משנה המנגנון הזה את הדנדריט ואת הסינפסה, ואם נבין אותו ייתכן שנוכל לשפר תהליכים כגון קליטת מידע. כעת אנחנו מתמקדים בהבנת הפעילות הדנדריטית ברמת המיקרו אך גם ברמת הרשת, בתקווה להבין מנגנונים פיזיולוגיים הקשורים לבריאות ולחולי.”

 

פרופ’ יורם גוטפרוינד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקר את מערכת השמע של התנשמת ואת התמצאותה במרחב. פרופ’ מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות מפתחת טכנולוגיות להפעלת מכשור אלקטרוני בכוח המחשבה. פרופ’ יצחק שילר מהפקולטה לרפואה ממציא שיטות חדשניות לטיפול באפילפסיה ובפרקינסון. פרופ’ רון מאיר מהפקולטה להנדסת חשמל חוקר ומפתח רשתות עצביות מלאכותיות, המציגות ביצועים חסרי תקדים בתחומי הלמידה וזיהוי התבניות.

חוקרים אלה ורבים אחרים מפקולטות שונות בטכניון מהדקים בשנים האחרונות את הקשרים ביניהם כדי להרחיב ולהעמיק את חקר המוח בהיבטיו השונים: למידה וזיכרון, תפיסה חושית, פעילות של מערכת התנועה, הקשר בין מערכת החיסון והמוח, תהליכים ביולוגיים בסיסיים בתאי העצב ובתאים תומכים במוח, תקשורת בין תאי העצב ועוד. חלקם גם מחפשים דרכים לתקן נזקים במוח, למצוא פתרונות לפגיעות נוירולוגיות וכיוצא באלה.

פרופ’ עידו ערב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול הוא פסיכולוג העוסק בחקר תהליכי למידה בסיסיים. “כיום, אחרי שנים רבות של מחקר בתחום ההתנהגותי, אני מבין שנתונים פיזיולוגיים מתחום חקר המוח יאפשרו לי לבדוק אם ההנחות שלי נכונות ולהבין טוב יותר מנגנונים כמו קבלת החלטות,” הוא אומר.

פרופ’ איתמר קאהן מהפקולטה לרפואה משתמש בטכנולוגיית fMRI לחקר הפעילות המוחית האחראית לאינטגרציה של נתוני החושים השונים ולשילוב הנתונים ליצירת זיכרונות ולביצוע תנועות. “אני מנסה להבין בעיקר שיבושים במערכת הזאת, וברור לי ששיתוף פעולה עם הפקולטות ההנדסיות בטכניון יוכל להוביל לא רק להבנה טובה יותר, אלא גם ליישומים רובוטיים מעניינים שיופעלו ישירות על המוח ויסייעו בפעולות כגון הליכה.”

ד”ר שחר קוטינסקי עוסק בפיתוח ארכיטקטורות מחשבים לא סטנדרטיות בהשראת המבנה המוחי ומתמקד בעיקר במחשבים נוירומורפיים המחקים את מנגנון הפעולה של קליפת המוח. “המחשב הקלאסי בנוי מיחידת חישוב (מעבד) ומיחידת אחסון (זיכרון) – לא המבנה האופייני למוח. אם נתכנן מחשבים שייבנו בהשראת המוח ויכילו רכיבים המתפקדים בדומה לסינפסות ולתאי עצב, הם יבצעו פעולות אנושיות כגון זיהוי פרצופים ביעילות רבה הרבה יותר ממחשבים קיימים. לכן מתבקש כאן קשר בינינו המהנדסים ובין חוקרי המוח.”

“בעשורים האחרונים נהיה חקר המוח לשדה מחקר מגוון ומולטי-דיסציפלינרי,” מסבירה פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. “כלים הנדסיים הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות המחקר המוחי ומיישומם של התקנים מוחיים כפתרון למגבלות מוטוריות וקוגניטיביות. במערכות מלאכותיות המחקות את המוח האנושי טמון פוטנציאל עצום, וכיום ברור לנו שרק סינרגיה בין דיסציפלינות ביולוגיות, חישוביות והנדסיות שונות תוביל להתקדמות משמעותית בהבנת המוח ותפקודיו. לכן דרושה כאן פעילות מחקר נרחבת ובינתחומית המעוגנת בעבודה תאורטית מעמיקה וקוהרנטית ובניסויים פרה-קליניים וקליניים.”

בקבוצת המחקר המתגבשת בהובלת פרופ’ ג’קי שילר חברים חוקרים מפקולטות רבות ומגוונות: פרופ’ יונינה אלדר (הנדסת חשמל), פרופ’ סימון אנגלנדר (רפואה), פרופ’-משנה רקפת אקרמן (הנדסת תעשייה וניהול), פרופ’ נעמה ברנר (הנדסה כימית), פרופ’ משנה עומרי ברק (רפואה), פרופ’ יורם גוטפרוינד (רפואה), פרופ’-משנה דורי דרדיקמן (רפואה), פרופ’ הרמן וולוסקיר (רפואה), פרופ’ נעם זיו (רפואה), פרופ’ אלון וולף (הנדסת מכונות), פרופ’ מרים זקסנהויז (הנדסת מכונות), פרופ’-משנה רונן טלמון (הנדסת חשמל), פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים (רפואה), פרופ’ אלדד יחיעם (הנדסת תעשייה וניהול), פרופ’ רון מאיר (הנדסת חשמל), פרופ’ שמעון מרום (רפואה), פרופ’ הלל פרת (רפואה), פרופ’ עידו ערב (הנדסת תעשייה וניהול), פרופ’-משנה איתמר קאהן (רפואה), פרופ’-משנה שחר קוטינסקי (הנדסת חשמל), פרופ’-משנה אסיה רולס (רפואה), פרופ’ יצחק שילר (רפואה) וחוקרים נוספים.

 

 

 

פרופ’ ג’קי שילר

הטכניון מציג: “מדע על הבר” בסימן יום האישה הבינלאומי

שבעה ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 7 במרץ 2017, בערב

יום האישה הבינלאומי הוא הזדמנות מצויינת להציג מקצת מהמחקרים פורצי דרך הנערכים על ידי חוקרות בטכניון. הן תצגנה תשובות מפתיעות לשאלות בחזית המחקר העכשווי בהנדסת חשמל, ברפואה, בביולוגיה, בכימיה, בביוטכנולוגיה ובארכיטקטורה. באירוע תרצה כל אחת משבע החוקרות באחד הברים החיפאיים על פי הפירוט הבא:.

האירוע מתקיים בחסות פרופ’ אילת טל יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים במדע ובהנדסה.

פרופ’-משנה אסיה רולס: לתת למוח לרפא (בר מסעדה סליק, בשעה 20:00). אחד האפקטים המעניינים ברפואה הוא אפקט הפלסבו. פרופ’-משנה רולס, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, חוקרת בכלים טכנולוגיים חדשים את המנגנון המקשר בין המוח למערכת החיסון ואת השפעתה של ציפייה על מצב גופני.

פרופ’-משנה מיטל לנדאו: על תרופות, חיידקים ומאיצי חלקיקים (ברברוסה, 20:00). פרופ’-משנה מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחה לאחרונה סיב שבעזרתו תוקף החיידק האלים “סטפילוקוק זהוב” את תאי האורגניזם ואת מערכת החיסון שלו. פריצת הדרך הדרמטית, שהתפרסמה בכתב העת המדעי Science, צפויה להוביל לפיתוח תרופה ייעודית שתתמודד ביעילות רבה יותר עם החיידק התוקפן.

פרופ’-משנה לילך עמירב: אור + מים= דלק? (שאנן, 21:00). פיתוח מקורות אנרגיה ירוקה ומתחדשת הוא יעד עולמי מרכזי לנוכח הגידול באוכלוסייה ובצריכת האנרגיה הגלובלית. אנרגיה סולרית המגיעה לכדור הארץ מהשמש היא מקור אנרגיה אידיאלי, ופרופ’-משנה עמירב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך מפתחת דרכים חדשות ליצירת דלק-מימן ממים באמצעות אנרגיה זו.

פרופ’ עדי זלצברג: מה זבובים מלמדים אותנו על עצמנו? (אלי’ז, 21:00). מחקריה של פרופ’ עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מתמקדים באופן שבו תאים שונים המתפתחים באיבר מסוים רוכשים תכונות שונות המאפשרות להם לתפקד כיחידה אחת. אחד ממוקדי המחקר שלה הוא הבסיס הגנטי של התפתחות מערכת העצבים ההיקפית במערכת מודל של זבובי פירות.

פרופ’ ליהי צלניק מנור: מה המצלמות רואות? (וניה ביסטרו, 21:00). מצלמות אבטחה וטלפונים חכמים מצלמים אותנו כיום ללא הרף, לעתים ללא ידיעתנו. פרופ’ צלניק מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי תספר על מה באמת “רואות” המצלמות האלה ומה ביכולתנו ללמוד מהן.

ד”ר יעל אלואיל: Homeland – דיור בציבוריות הישראלית (אורבן, 21:00). מחאת הדיור הגדולה של 2011 הפתיעה רבים בישראל כשסוגיית הדיור הצליחה לסחוף לרחובות ישראלים רבים. ד”ר אלואיל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים תדבר, באמצעות מחקר של האובייקט עצמו – הארכיטקטורה הקונקרטית של מגורים החל בראשית ההתיישבות – על ההיסטוריה של הציונות כהיסטוריה של מגורי אזרחים ועל ההשלכות הנובעות מכך.

פרופ’ איילת פישמן: הקשר בין ביו דרווין וביודיזל (קפה טיפול, 21:00). מוטציות אקראיות מתרחשות באופן ספונטני בכל אורגניזם, אך לדורות הבאים עוברות רק המוטציות המעניקות לאורגניזם יתרון. פרופ’ פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מחקה במעבדתה את הטבע, ובאמצעות “אבולוציה במבחנה” מפתחת אנזימים משופרים.

 

מספר המקומות מוגבל – הבטיחו מקומכם מראש.

החוקרות המרצות
החוקרות המרצות
מדע על הבר יום האישה
לוח זמנים ומיקום הרצאות