חודש: ינואר 2017

כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפאנל של ראשי האוניברסיטאות בניו יורק

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא השתתף בשבוע שעבר בפאנל שנערך על ידי ABNY –Association for a Better New York.
בפאנל, שדן בתפקידם של המדעים היישומיים וההשכלה הגבוהה בהנעתה של כלכלת העיר ניו יורק, השתתפו ראשי האוניברסיטאות המובילות בעיר: נשיא אוניברסיטת קולומביה לי בולינג’ר, נשיא אוניברסיטת ניו יורק אנדרו המילטון, דיקאן וסגן פרובוסט קורנל טק דן האטנלוקר, ונשיא אוניברסיטת העיר ניו יורק ג’יימס מיליקן. את הדיון הנחתה רייצ’ל האוט, מנכ”לית חברת 1776 העוסקת בטיפוח חברות סטארט אפ.

ABNY הוא ארגון ללא מטרת רווח שנוסד ב-1972 ופועל מאז לרווחת התושבים, העסקים והמגזרים השונים בעיר ניו יורק. בארגון שותפים מנהיגים ומובילי דעה בתחומים שונים. מטרתו של הארגון היא לפעול לבחינה ולמימוש של רעיונות לקידום העיר. הארגון, שמילא תפקיד מכריע בעקבות המשבר אליו נקלעה העיר ניו יורק בשנות ה-70 וה-80, נודע בזכות מפגשי ה-Power Breakfast שלו, בהם נוטלים חלק מאות אישים מצמרת המגזר הפרטי והציבורי בניו יורק. במסגרת זו נערך גם מפגש הנוכחי, אשר עסק בחיבור בין המדעים היישומיים וההשכלה הגבוהה.

כבר ב-2011 זכו הטכניון ואוניברסיטת קורנל במשותף בתחרות להקמת קמפוס מחקר מדעי-הנדסי-יישומי בעיר, אולם זו הפעם הראשונה שפרופ’ לביא ומר האטנלוקר משתתפים ברב-שיח יחד עם עמיתיהם מהאקדמיה בניו יורק. הדיון התמקד כאמור בחידושים בהשכלה הגבוהה ובהשפעתו הצפויה של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס על כלכלת העיר. המכון צפוי לחולל בטווח הארוך פיתוח כלכלי בסך 23 מיליארד דולר ופרופ’ לביא הסביר כיצד תסייע נוכחותו של הטכניון לחזק את הקשר החיוני בין מוסדות ההשכלה בניו יורק לבין קהילות העסקים.

פרופ’ לביא סיפר כי כאשר קיבל מראש העיר ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, את ההזמנה להשתתף בתחרות להקמת הקמפוס, הוא כינס קבוצה של עמיתים, ואמר להם: “יש לכם הזדמנות ליצור משהו ייחודי, יש מאין. לשם כך עלינו להתחיל להכיר את התעשייה והעסקים בעיר ולבנות אוניברסיטה שתשלב סטודנטים באותם ענפים.” פרופ’ לביא אמר כי “עד כה זהו סיפור הצלחה. מכון ג’ייקובס וקורנל טק משכו אליהם חברי סגל יוצאים מן הכלל וסטודנטים מצוינים. בעיני זה אחד הניסויים הגדולים ביותר בהשכלה האקדמית בעידן המודרני.”

כניסתו של מותג הטכניון לניו יורק, באמצעות שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי חסר תקדים, כבר מחוללת שינוי דרסטי בעיר ופרופ’ לביא מקווה כי הצלחתו של הטכניון במשיכת מגוון רחב של סטודנטים תחלחל גם לקמפוס החדש בארצות הברית. “רבים אינם יודעים ש-21% מהסטודנטים בטכניון הם בני מיעוטים.” אמר פרופ’ לביא,”אנחנו מאמינים כי מגוון הוא המפתח למצוינות אקדמית.”

לפרטים נוספים על הטכניון בניו-יורק ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בקרו באתר ats.org/nyc.

 

 

 

 

 

 

אפליקציה שיתופית לחולי סוכרת, מערכת המתריעה על קבלת מכתבים בתיבת הדואר , מערכת המיועדת לכבדי שמיעה ורובוט שישחק נגדכם “4 בשורה” – אלה כמה מהפיתוחים שהוצגו ביום הפרויקטים השנתי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון

יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב התקיים בשבוע שעבר בטכניון. במסגרת זו הוצגו פרויקטי סטודנטים שפותחו במסגרת המעבדה לפיתוח מערכות ותוכנה בפקולטה. הקורס בהובלת איתי דברן, ובהנחיית: בוריס ואן סוסין, ניצן פרי-חדש, אריאל יחזקאלי, ומרינה מינקין, וד”ר ניר לוי מנהל קשרי אקדמיה במיקרוסופט.

הקורס מתקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, ומאפשר לסטודנטים שימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו.

להלן פרויקטים נבחרים שהוצגו:

Connect Four – שחקן רובוטי למשחק “4 בשורה”. מטרת המשחק המקורי היא ליצור, באמצעות הטלת אסימונים לתוך לוח אנכי, רצף של ארבעה אסימונים סמוכים. חברי הקבוצה: יובל אוסקר, עידו הבר ואורי אינבינדר פיתחו מערכת רובוטית המאפשרת לשחקן להתמודד מול המחשב. לדבריהם “אנחנו שולטים ברמת הקושי, וכרגע מוגדרת במערכת רמת קושי לא גבוהה מדי, ושני שחקנים אנושיים מהטכניון כבר הצליחו לנצח.”

Frinsulin – אפליקציית מידע שיתופית לחולי סוכרת. מיועדת לחולי סוכרת המבקרים במסעדות, וצוברת את דיווחיהם על כמות האינסולין הנדרשת לאחר מנה המוגשת במסעדה ספציפית. חברי הקבוצה: יניב רובין, דניאל אוחיון ואורן אפק. לדברי אורן, הרעיון הגיע מאביו, שהוא רופא החולה בסוכרת נעורים. “חולי סוכרת רבים נמנעים מביקור במסעדות מחשש להשפעת המזון על מצבם. האפליקציה השיתופית שלנו תספק להם מידע שיאפשר להם לאכול במסעדות ללא חשש, על בסיס נתונים שנצברו במערכת שלנו.”

Post App

– מערכת המותקנת בתוך תיבות דואר פרטיות ומדווחת לדיירים על קבלת דואר נייר (מכתבים). כאשר מוכנס לתיבה מכתב, המערכת מצלמת אותו ושולחת התראה ותמונה לבעל התיבה. חברי הקבוצה עיצבו גם אלמנט נוסף, בצורת תיבת דואר, הנמצא בבית ומתריע על הדואר הנכנס למשתמשים שאין ברשותם סמארטפון. חברי הקבוצה הם גסוב מזראווי, מירא חדאד ורוג’ה חאייכ.

BicyCare – אפליקציה המיועדת לרוכבי אופניים. בנוסף לניטור השגרתי (מהירות, מסלול ועוד) נשלחת התרעה לחבריו של הרוכב ומדווחת על מיקומו במקרה שהוא נעצר לזמן ממושך או נופל מהאופניים. חברי הקבוצה: יובל בנאי, עדי בידרמן וניסן ארזואן.

Dumbo – מערכת המיועדת לכבדי שמיעה. המערכת מדווחת למשתמש על אירועים רלוונטיים שהוא עשוי להחמיץ בשל קשיי שמיעה: אזעקת אמבולנס, מכונית מתקרבת, דפיקות בדלת. “המערכת שלנו מפעילה רטט בסמארטפון, שגם מציג למשתמש את סוג האירוע. במקביל היא מפעילה רטט בצמיד מיוחד, למקרה שהסמארטפון אינו צמוד למשתמש.”

TellMom – אפליקציה השולחת הודעת טקסט אוטומטית ברגע שהמשתמש הגיע למקום מוגדר מראש. לדוגמה, כשילד מגיע לבית הספר תישלח להוריו הודעה אוטומטית המעדכנת אותם על כך.
כמו כן שולחת האפליקציה בעת הצורך, על פי נתונים שהוגדרו מראש, הודעת סמס שעיקרה קריאת מצוקה (S.O.S) לנמענים שהוגדרו מראש.

The Pill Dispenser – מערכת שנועדה לבתי אבות ומוסדות טיפוליים אחרים. המערכת מקבלת מראש את המידע בנוגע לעיתוי מתן התרופות לכל מטופל, ושולחת לצוות המטפל התראה בזמן הנכון. בנוסף שופכת המערכת לכלי את התרופה שיש לתת למטופל. חברי הקבוצה: וסים אליאס, עמאד שיח, מחמד אברהים. לדבריהם, עיקר העבודה היה פיתוח התקשורת בין הסמארטפון למכשיר (דיספנסר). הם מציינים כי קיבלו עזרה גדולה ממיקרוסופט.

Smart Parking Pole – מערכת לתיאום חניה באמצעות מוט חניה חכם, אפליקציה ובקרה מרכזית. חברי הצוות: רנין ברנסי, ראייק בוארדי ולומא נסראלה. לדברי רנין “הרעיון עלה מתוך מצוקת החניה בחניון הפקולטה למדעי המחשב, והפתרון שפיתחנו מאפשר למשתמש להזמין מקום חניה באזור היעד, והמקום יישמר לו. עמוד החניה החכם יודע לקרוא את מספר הרכב ולעדכן את הנהג אם המקום אכן שמור לו או לאדם אחר.”
“שעון מעורר חכם “Clockwise – אפליקציה לסמארטפון המתחברת לצמיד ייחודי ובו חיישנים המודדים את הדופק, תנועות היד ורמת החמצן בדם – כל אלה פרמטרים המשמשים לזיהוי שלב השינה שבו מצוי המשתמש, אשר לפיו נקבע מתי יופעל השעון המעורר. פרויקט משותף של מועתסם זערורה, יוסף נסאר וזאהי עיסא

 

 

 

לאחרונה התקיימה בטכניון סדנה משותפת עם מרצים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה ב-EPFL, שוויץ

סדנה בנושא חקלאות טריטוריאלית בישראל התקיימה לאחרונה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. את האירוע יזמה מתניה ז”ק, אדריכלית ואדריכלית נוף המובילה את סטודיו LandBasics – פרויקט הגמר באדריכלות נוף.

האירוע התקיים בשיתוף סטודיו Laba בראשות פרופ’ אדר’ הארי גוגר מהמחלקה לארכיטקטורה במכון הטכנולוגי הפדרלי בלוזאן (EPFL). במהלך שלושת ימי האירוע שהה בטכניון סגל המרצים מ-EPFL עם קבוצה של 22 סטודנטים לארכיטקטורה. “אנו מברכים על המפגש המשותף בטכניון עם סטודיו LandBasics,” אמר פרופ’ גוגר. “השיתוף בידע הרב הנצבר כאן מעמת אותנו עם תפישות ותובנות שהעלינו במהלך הסמסטר הראשון. זוהי תרומה חשובה להמשך העבודה”.

מתניה ז”ק הקימה את סטודיו LandBasics בשנת 2014, ומאז הקמתו הוא מהווה מסגרת למחקר ולפיתוח פתרונות מרחביים-עיצוביים לסוגיות יסוד במרחב הנופי הישראלי. נושאים לדוגמה שהועלו במסגרת פרויקט הגמר באדריכלות נוף: אסטרטגיה לתכנון ועיצוב אזורי חיץ למניעת שרפות, אזרוח המכשול הצבאי ברמת הגולן, תכנון ועיצוב המרחב הבדואי בצפון הנגב. בשנה האקדמית הנוכחית (2016-2017, תשע”ז) החל הסטודיו לחקור את נושא החקלאות הטריטוריאלית מתוך הבנת הדומיננטיות של החקלאות בעיצוב המרחב. בצוות סטודיו LandBasics חברות אדר׳ נוף מתניה ז״ק, אדר׳ נעמי אנג׳ל ואדר׳ נוף ברברה אהרונסון.

פרופ’ איריס ערבות, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה, אמרה כי “האירוע הזה הוא גשר חשוב והזדמנות נדירה לחילופי ידע, לקידום מחקר מבוסס תכנון ולטיפוח החיבור החיוני בין חדשנות בינלאומית ועבודה מדעית כמותית ואיכותית. זוהי תרומה חשובה למאמץ שלנו להגביר את השפעתם של אדריכלי הנוף ואת מעורבותם בנעשה.”

פרופ״ח טל אלון מוזס, ראש המסלול לאדריכלות נוף, ציינה כי סטודיו LandBasics חותר להרחבת הממשק בין אדריכלות נוף לתחומי ידע משיקים כגון תכנון עירוני, ארכיטקטורה ותכנון תשתיות, וזאת תוך מודעות ונקיטת עמדה חברתית, פוליטית וסביבתית.

מתניה ז”ק אמרה כי ״אנו עדים לתהליכים של פרגמנטציה ופירוור של המרחב החקלאי ולממשקים נרחבים יותר בינו ובין המרחב האורבני, התשתיות והשטחים הפתוחים הטבעיים. אלה שזורים זה בזה ומתפקדים כמרחבים מורכבים, אזוריים, לעתים ללא הדיכוטומיה המובנית בהגדרות התכנוניות ‘מרחב כפרי’ ו’מרחב עירוני’.”

האירוע נתמך על ידי עיריית חיפה, האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף, שגרירות שווייץ בישראל והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ב-24 בינואר נערך בטכניון ערב השקה לספר “חשיבה בתנועה”, המיועד לתלמידי תיכון. פרופ’ יורם שיפטן, ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, דיבר על השפעתם העתידית של כלי הרכב האוטונומיים על חיינו.

הספר דן ברעיונות מדעיים הקשורים באנרגיה, בכוחות ובתנועה בהקשר של בטיחות בדרכים. זאת בשילוב סימולציות מחשב שפותחו במיוחד לצורך זה. את כתיבת הספר יזמה והובילה פרופ’ נצה מובשוביץ הדר מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. לדבריה נועד הספר לעודד התנהגות בטיחותית שתפחית את הסיכונים במרחב התעבורתי, וזאת על סמך ידע מדעי כבסיס להבנת עקרונות הבטיחות. הספר נכתב ברוחו של המדען והתעשיין יאיר שולמן ז”ל, ממייסדי קיבוץ יראון, ומשפחת שולמן תרמה אישית להפקתו. עיקר המימון לספר הוקצה על ידי האגף לזהירות בדרכים במשרד החינוך.

הספר “חשיבה בתנועה” עוסק בנושאים “כוחות ותנועה” ו”אנרגיה” ודן ברעיונות המדעיים הקשורים בנושאים אלו בהקשר לבטיחות בדרכים. התכנים הנלמדים במסגרתו כוללים נושאים מתחום הבטיחות בדרכים, מתחום הפיסיקה והטכנולוגיה הקשורים זה בזה כגון: גורמי הסיכון במרחב התעבורתי, חוויות התנועה, כוחות ותנועה, אנרגיה במרחב התעבורתי, זמן התגובה האנושי, התנגשויות וטכנולוגיה של הבטיחות במרחב התעבורתי. במהלך הלמידה יבחנו התלמידים את הקשר והאינטראקציות בין שלושת הגורמים: אדם, כלי רכב ותשתית, המהווים חלק בלתי נפרד מהמרחב התעבורתי ומשפיעים עליו ועל ההתרחשויות בו, ובאמצעות ידע זה יוכלו לנתח סיטואציות שונות, את הגורמים להן, את תוצאותיהן האפשריות ובעיקר את התנהגותו והשפעתו של הגורם האנושי . ייחודה של התכנית הוא בחינוך להתנהגות בטיחותית שתביא להפחתת הסיכונים במרחב התעבורתי, על סמך ידע מדעי כבסיס להבנת עקרונות הבטיחות.

 

 

 

 

 

 

יום פתוח לתואר ראשון – ההרשמה לאירוע מתחילה עכשיו!

סטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו רובוט המקפל כביסה בלחיצת כפתור

שלוש סטודנטיות בטכניון פיתחו את iFold Project – רובוט מקפל כביסה. הרובוט פותח על ידי ספיר כהן, נועה פז והילה לבבי במסגרת קורס ארדואינו ו-IOT בפקולטה למדעי המחשב. הקורס בהובלת איתי דברן, המתרגלים: ניצן פרי-חדש, אריאל יחזקאלי, בוריס ואן סוסין ומרינה מינקין, וד”ר ניר לוי מנהל קשרי אקדמיה במיקרוסופט.

הפרויקט הוצג השבוע ביום הפרויקטים השנתי של הפקולטה למדעי המחשב. במסגרת זו הוצגו פרויקטי סטודנטים שפותחו במסגרת המעבדה לפיתוח מערכות ותוכנה בפקולטה.

“האלגוריתמים שפיתחנו מאפשרים למשתמש לבחור בין קיפול בגדים שונים ושיטות קיפול שונות ולקבל תזכורות לנייד על פי רצון המשתמש,” הסבירה נועה פז.

הרובוט בנוי משלוש זרועות, שלושה מנועים ומשטחי פלסטיק המבצעים את הקיפול. המשתמש נדרש להגדיר באפליקציה את סוג הבגד (מכנסיים, חולצה, מגבת קטנה), לפרוש אותו על המכשיר וללחוץ על כפתור. שלוש הסטודנטיות מעידות כי החלק הקשה ביותר בפיתוח המערכת היה הפיתוח המכני. “יש לנו המון נסיון בתוכנה, אבל ההתמודדות עם האתגרים המכניים הייתה מסובכת ודרשה מאיתנו הרבה ניסויים ושיפורים.”

הקורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו מתקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, ומאפשר לסטודנטים שימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו.

לסרטון המציג את הפרויקט:

 

כך אמר בוגר הטכניון משה ינאי בטקס פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי שהתקיים בטכניון. הקטגוריות החדשות בפרס: מענק יזמות חינוכית וציון לשבח בהוראה

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק אתמול לשישה מרצים מצטיינים בטכניון ולפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. השנה הורחבו קטגוריות הפרס, ובנוסף לפרסי ההצטיינות הוענקו מענק יזמות חינוכית וציון לשבח בהוראה.

בטקס נכחו משה ורחל ינאי, הנהלת הטכניון, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה השישית ברציפות “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

ששת חברי הסגל שזכו השנה בפרס היוקרתי הם פרופ’ משנה עודד אמיר (מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), פרופ’ אלי ביהם (מהפקולטה למדעי המחשב), ד”ר ארי גרו (מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה), פרופ’ רון הולצמן (מהפקולטה למתמטיקה),
פרופ’-משנה גיא ברטל (מהפקולטה להנדסת חשמל) ופרופ’ סימה ירון (מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון). מענק יזמות חינוכית ע”ש ינאי ניתן לסטודיו ורטיקלי-תמטי (שהוקם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים). ציון לשבח בהוראה ניתן לפרופ’ דן ריטר (מהפקולטה להנדסת חשמל), לפרופ”ח יוסי גיל (מהפקולטה למדעי המחשב) ולפרופ”ח יועד צור (מהפקולטה להנדסה כימית).

“הזוכים בפרס הם אנשים ששמו את טובת הכלל לפני טובתם הפרטית,” אמר בטקס משה ינאי, בוגר הטכניון שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל. “קידום אקדמי מבוסס על פרסום מאמרים ועל השגת מענקי מחקר ולא על איכות ההוראה, ולכן חוקרים שמשקיעים בהוראה כמוכם עושים זאת מתוך אלטרואיזם אמיתי. תרומתנו לייסוד הפרס היא זרז להצטיינות בהוראה, אבל חשובה לא פחות הרצינות שבה לקח הטכניון את המשימה הזאת. כולם מדברים על חשיבותה של ההוראה באקדמיה, אבל הטכניון לא רק מדבר אלא עושה המון בתחום הזה.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא דיבר בטקס על המהפכה המתרחשת בעולם ההוראה ועל מחויבותו של הטכניון לקחת בה חלק משמעותי. “המונופול על שימור הידע וחלוקתו הופקע מרשותם של שומרי הסף ההיסטוריים, וכיום יש בכיסו של כל ילד בן עשר כוח מחשוב גדול יותר מאשר לחללית אפולו. לכן ההוראה אינה צריכה להתבסס על עובדות ותוכן אלא על הקניית מיומנויות כגון תיקוף של מידע, אינטגרציה של מידע ממקורות שונים ושימוש מושכל במידע לפתרון בעיות. עלינו לוודא שההכשרה, המיומנות והידע שאנו מנחילים לסטודנטים שלנו יהיו רלוונטיים לא רק שנים ספורות לאחר סיום לימודיהם אלא לאורך כל חייהם המקצועיים. ”

“פרס ינאי הוא פרס החשוב ביותר הניתן בטכניון על הצטיינות בהוראה,” אמרה יושבת ראש ועדת הפרס, המשנה לנשיא הטכניוון לעניינים אקדמיים, פרופ’ חגית עטיה,”הוא גם הפרס המשמעותי ביותר שהטכניון מעניק לחברי הסגל שלו. עובדה זו ממחישה באופן מובהק וקונקרטי את החשיבות שהטכניון נותן להוראה.”

בשם מקבלי הפרס נשאה דברים פרופ’ סימה ירון, שאמרה: “אני אמנם מגיעה מפקולטה הנדסית אבל מאמינה שאין נוסחה אחת להוראה אפקטיבית, ואין דרך נכונה אחת להגשמה של חווית למידה משמעותית. קל לי מאוד להיזכר בשלושה מורים שאני מגדירה כמורים לחיים, מורים שבשיטת ההוראה שלהם משכו אותי לתחום המתמטיקה והמדעים כבר בילדות, ובמספר גבוה יותר של מרצים שלימדו אותי כאן בטכניון, בתקופה שהייתי סטודנטית.”

פרופ’ ירון סיפרה על פרויקט נרחב שיזמו סטודנטים מהפקולטה בעקבות ארוע דליפת הנפט בדרום הערבה בדצמבר 2014. קבוצה גדולה של סטודנטים, בליווי חברי סגל מהטכניון, התגייסה לחקור את הנושא ולהציע דרכים לסילוק הזיהום מהקרקע. “תמיד ידעתי שיש לנו פה מכרה זהב של סטודנטים נהדרים,” אמרה פרופ’ ירון, “אבל באותה שנה מכוננת למדתי שהסטודנטים שלנו, גם אלה שמגיעים לשיעור או למבחן לא מוכנים, או מתחמקים מהכנת תרגילי הבית, רק מחכים לקפיץ שימתח ויפעיל אותם בנתיבים הנכונים. כשזה קורה, הם נסחפים ומתמסרים לחוויית הלמידה והעשייה.”

בפרס הפקולטי זכתה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. דיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף אמרה כי “זכייתה של הפקולטה שלנו בפרס מעוררת בי גאווה אבל אינה מפתיעה אותי. זו תוצאה של השקעה רבת שנים מצד חברי סגל ועובדים. בבחירת חברי הסגל אנחנו לוקחים בחשבון לא רק את רמת המחקר אלא גם מצוינות בהוראה. לזוכות הקודמות בפרס ינאי מהפקולטה, פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ אסתי סגל, מצטרפת השנה פרופ’ סימה ירון, ואין לי ספק שהיא לא האחרונה. תודה לסטודנטים בפקולטה, שהם מקור ההצלחה שלנו.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון, עומר עמית, אמר כי חשוב לזכור שהצירוף “אוניברסיטת מחקר” כולל לא רק את המילה “מחקר” אלא גם את המילה “אוניברסיטה”, שייעודה הוא ההוראה. “אתם, מקבלי הפרס, זוכים היום בתג הצטיינות שנושא בחובו אחריות גדולה: להיות שגרירי ההוראה בפקולטות ולסחוף אחריכם את המרצים שאינם מתייחסים להוראה ברצינות גדולה כמוכם.”

מענק היזמות החינוכית הוענק לסטודיו ורטיקלי-תמטי שהוקם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מייסדת הסטודיו, פרופ’ אלונה נצן-שיפטן, הסבירה כי “הסטודיו קם במסגרת שינוי מבנה ההוראה בפקולטה ומטרתו לחבר בין מחקר לפרקטיקה, להעשיר את מגוון האפשרויות העומדות בפני הסטודנטים ולהביא אותם מוכנים הרבה יותר לפרויקט הגמר.”

את הארוע הנחתה פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.

על פרס ינאי

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום אחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולעתים אף טראומטית, הוא החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה.

 

 

 

 

 

יש להמשיך בהגדלת מספר הסטודנטים החרדים בטכניון

הרב יצחק דוד גרוסמן – חתן פרס ישראל, רב העיר מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית ומייסד רשת מוסדות החינוך “מגדל אור” ביקר בשבוע שעבר בטכניון. הרב גרוסמן נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מר מתניהו אנגלמן, פרופ’ אמריטוס ארנון בנטור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית פרופ’ עודד רבינוביץ, פרופ’ רוס פינסקי מהפקולטה למתמטיקה, מר מולי דותן וגב’ אילנה לוסטיג מהמרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון ועם שלושה סטודנטים חרדים הלומדים בטכניון. הוא דן עם ראשי הטכניון בקידום ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי.

פרופ’ ארנון בנטור, שהיה דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בתקופה שבה נהגתה התוכנית לשילוב סטודנטים חרדים בטכניון ויצאה לדרך, אמר כי העובדה שהסטודנטים החרדים יכולים לשמור על אורחות חייהם מסייעת להם להתמודד עם אתגרי הלימודים. לדבריו פיתח הטכניון “מודל ייחודי שאין בו שום פשרה על רמה אקדמית, אבל יש בו הרבה רגישות ונכונות לאפשר לצעירים חרדים ללמוד בתוך הקהילה שלהם.”

דיקן הפקולטה הנוכחי, פרופ’ רבינוביץ, אמר כי “כיום לומדים בפקולטה סטודנטים חרדים בתכנית מיוחדת של המסלול למיפוי וגיאו-אינפורמציה. המחזור הראשון של התכנית סיים בשנה שעברה ובוגריו השתלבו יפה בעולם העבודה. חשוב לציין שהעלייה במספר הסטודנטים החרדים מועילה לא רק להם ולמשפחותיהם אלא גם לסטודנטים האחרים ולטכניון. המגוון החברתי וההתמודדות עם האתגר של הלימודים בטכניון תורמים להסרת חומות של שונות וחשדנות.”

יוחאי לוי, סטודנט חרדי הלומד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, אמר כי “הטכניון יוצא מגדרו למעננו גם במגורים במעונות וגם בסיוע ובליווי שלנו בהיבטים אקדמיים ואחרים.”

“כיום משרתים חרדים רבים בצבא ובשירות לאומי,” אמר הרב גרוסמן, “ולכן הבעיה מתעוררת בשלב מאוחר יותר, כשהם רוצים להתפרנס כראוי. העוני במגזר החרדי מרובה והצעירים רוצים להיחלץ ממנו, ולשם כך דרושה השכלה.”

 

מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין, הציג בטכניון את התוכנית לפיתוח “תעלת הימים” בין ים סוף לים המלח

מר האשם חוסין, מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ערך ביקור ראשון בטכניון והרצה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. בהרצאה הוצגה תכנית לפיתוח “תעלת הימים” בין ים סוף לים המלח. לדבריו מר חוסין “לא מדובר בתעלה פתוחה אלא בצינורות שיונחו באדמה בשטחה של ירדן, ואני מעריך שעד סוף 2017 תחל העבודה על הפרויקט.”

לפרויקט שלוש מטרות עיקריות: מתן פתרון למצוקת המים הקשה בירדן ובישראל, שיקום ים המלח והפקת חשמל. מתקן התפלה גדול יטפל במים שיישאבו מים סוף והמים המותפלים יוזרמו לירדן ולישראל, כחלק מעסקה בין שתי המדינות. תוצר הלוואי – התמלחת – יוזרם לים המלח. לדברי חוסין, “מומחי סביבה שילוו את הפרויקט ידאגו לכך שהסביבה לא תיפגע.”

בשבועות הקרובים אמור להתפרסם המכרז להקמת מתקן ההתפלה ולהנחת הצינורות. עלותו של השלב הראשון עומדת על כ-400 מיליון דולר, והקהילה הבינלאומית והבנק העולמי מסייעים במימון הפרויקט.

 

בשבוע שעבר נערך יום פתוח בהדריון – הקמפוס החדש-ישן של הטכניון בהדר. במסגרת האירוע התארחו התושבים בסטודיו החדש במקום והשתתפו בהפעלות, בהרקדות ובמשחק כדורגל שנערך בחניון ההדריון שנצבע לשם כך על ידי הסטודנטים. היוזמה זכתה לשיתוף פעולה ממתנ”ס “טבריה 15”, ממוזיאון “מדעטק” הסמוך ומהחממה החברתית בטכניון.

ההדריון נפתח מחדש בשנה שעברה על ידי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, וזאת במטרה לחבר את פעילות הפקולטה למרקם החיים העירוני. הסטודיו החדש שמפעילה הפקולטה במקום מתייחס לסביבה העירונית הקרובה ומשתף פעולה עם תושבים ועם פעילים חברתיים.

לדברי דיקנית הפקולטה, פרופ’ איריס ערבות, “היום הפתוח היטיב להדגים את הפוטנציאל הגלום בזיקות שבין ההדריון למרחב הציבורי שסביבו ולקהלים השונים המקיפים אותו. אנחנו והתושבים מקווים שזוהי תחילתו של מהלך רחב שבמסגרתו יתבסס המתחם כמוקד עשיר של אינטראקציה בין האקדמיה, הציבור והמרחב העירוני.”

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מגוון של רעיונות טכנולוגיים בסדנת Technion3DS שנערכה לאחרונה בטכניון. שניים מהפיתוחים ימשיכו אוטומטית לתכנית היזמות BizTEC

רואי סינוף זוכר היטב את יום בר המצווה שלו לא רק מהסיבה הברורה מאליה, אלא גם מפני שבאותו יום אבד לו כלבו גולי ולא נמצא מעולם. הארוע ההוא הוביל אותו, כעבור שנים, לפיתוח העשוי לסייע לבעלי חיות מחמד לאתר את יקיריהם. יחד עם חבריו הסטודנטים ליאור חיימוביץ׳, גיא צולה ואריאנה קרוז ייסד רואי את Chasing Tails – קהילה וירטואלית של אנשים המסייעים זה לזה באיתור בעלי חיים שאבדו. האמצעי – אפליקציית מובייל ותכשיט קטן לבעל החיים. את הרעיון פיתחו ארבעת הסטודנטים במהלך Technion3DS – סדנה בת שלושה ימים המתקיימת בטכניון. בשלושת ימי הסדנה נדרשים המשתתפים לפתח רעיון בסיסי לכדי “פיץ'” – מצגת למשקיעים.

סדנת Technion3DS, המאורגנת ע״י מרכז ברוניצה ליזמות ומתקיימת בטכניון מאז 2013, המתקיימת בטכניון מאז 2013, מבוססת על פורמט אמריקאי ומטרתה להקנות למשתתפים כלים, ידע וקשרים שיעזרו בקידום רעיונותיהם. השנה השתתפו בסדנה 47 סטודנטים, 6 מהם מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס האמריקאית והשאר סטודנטים מכלל הפקולטות והתארים בטכניון.

המשתתפים בסדנה זוכים לליווי צמוד של מנטורים מהתעשייה, ואלה כמה מהמנטורים שהשתתפו השנה: שי וינינגר, שייסד את חברת Fiverr ואחר כך את Lemonade, שכבר גייסה 60 מיליון דולר [לפי כלכליסט], עדי עזריה, ממייסדי SiSense, עופר לזובסקי וזיו יאנוס מקיידן קפיטל וגיא לחמן ממשרד עורכי דין פרל כהן צדק לצר.

הסדנה החלה ביום שלישי בערב בהצגת הרעיונות, בדירוגם על ידי המשתתפים ובחלוקה לקבוצות, ונגמרה בפאנל הסיום שנערך בצהרי יום שישי. פאנל השופטים כלל את חיים סדגר מסקויה קפיטל, אירית ישראלי, המועמדת לפרס גיקטיים על תרומתה לקהילות המיעוטים, יאיר סאקוב, יו״ר מרכז היזמות של מכללת אונו ואיש הון סיכון בעברו, ואלי הרשקוביץ, יזם סדרתי ומשקיע פרטי.

בין הרעיונות שהוצגו וזכו לתגובות נלהבות של פאנל השופטים היו מערכת לאיזון נפגעי תאונות במהלך טיפולי שיקום ומערכת לתחרויות בין רחפנים שתבחן את האלגוריתמים האוטונומיים של המשתתפים. פיתוח נוסף שזכה בניקוד גבוה של השופטים הוא Lifeguard – מערכת למניעת טביעות בבריכות פרטיות. המערכת מבוססת על פריסה של מצלמות פשוטות ליד הבריכה ובתוכה ועל זיהוי סכנת טביעה באמצעות עיבוד תמונה מתקדם ואלגוריתמים לומדים. בנוסף פיתחה הקבוצה שיטה למניעת הטביעה עצמה. בצוות Lifeguard חברים אביב בורשטיין, נדב עובד, אולג זנדל, תומר גולני, בוריס פלוטניקוב (כולם סטודנטים בטכניון) והסטודנט יג׳איה רם אילה מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס. השישה הם סטודנטים מצטיינים בתחום עיבוד התמונה והמערכות הלומדות וארכיטקט המתמחה בעיצוב מוצרים.

התמיכה הרחבה ביותר מפאנל השופטים ניתנה לשתי קבוצות: Lifeguard ו-Chasing Tails. שתי הקבוצות ימשיכו אוטומטית לשלב הבא של תכנית היזמות הארצית BizTEC, שבוגריה גייסו עד היום יותר מ-200 מיליון דולר.

 

PANDA הוא שמה של מערכת הצנחת אספקה שפיתחה קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון

PANDA, או בשמה המלא “מצנח רחיפה נהוג להצנחת אספקה באזורי אסון”, היא מערכת הנושאת מטען למטרות קרקעיות מוגדרות. המערכת מוטלת ממטוס תובלה בינוני או כבד ומנווטת את דרכה באמצעות מחשב טיסה, שני מנועי סרבו, מערכת GPS, סוללות ומדידים שונים.

“באזורי אסון ניזוקות בדרך כלל גם תשתיות חיוניות כגון כבישים ומסילות המובילות למקום הפגיעה, ולכן יש צורך בדרכי העברה אלטרנטיביות,” מסביר פרופ’ בני לנדקוף, מנחה הפרויקט. “הצנחת אספקה מהאוויר היא שיטה מקובלת אולם ההצנחה המסורתית, המבוצעת במצנח עגול שאי אפשר לשלוט בו לאחר הטלתו, מחייבת את הטייס להטיל את המטען מגובה נמוך יחסית – אחרת עלול המצנח להיסחף ברוח. בנוסף לסיכון הקיים לעתים בהטלה מגובה נמוך, טווח הטעות עדיין גדול מאוד, ולעתים נופל המטען בים או על הר, מאות מטרים מהנקודה הרצויה. בשל מגבלות אלה פותחו מצנחים הנשלטים מרחוק ואף מאטים את נפילתם לקראת פגיעת המטען בקרקע.”

במהלך השנה שעברה ערכו הסטודנטים ניסויי קרקע כדי לאסוף מידע להדמיות של הטלת מצנח מגובה של כמה קילומטרים, והצליחו להנחית מטען של כ-1000 ק”ג פחות ממאה מטר מהיעד.

פרויקט הסטודנטים הנוכחי נערך בשיתוף עפקו (APCO Aviation) – חברה למוצרים בתחום התעופה – והניסויים והפיתוח בוצעו על מצנח ההדגמה שתרמה החברה. מדובר במוצר העשוי מבד סינתטי ייחודי, המאופיין ב”אפס נקבוביוּת” ודומה בצורתו למצנח רחיפה. מנקודת המבט של עפקו נועד הפרויקט לשפר את המצנח הקיים שלה. המשימה שהוגדרה מראש – הטלת מטען במשקל טונה מגובה של 3 עד 7.6 קילומטרים, בטווח טעות (מיקום הנפילה על הקרקע) שלא יעלה על 100 מטר – הוכתרה בהצלחה.  תהליך הפיתוח כלל סימולציות ואנליזות של המצנח, פיתוח שיפורים וניסויי שדה כגון זה שאפשר לראות בתמונה המצורפת.

בקבוצה חברים הסטודנטים: נחום אייזן, גלעד גוטליב, אמיר בידני, אביחי בן חיים, צחי קלדרון, אמיר ינאי, דניאל פוטשניקוב, גל רוזנטל ומיכל והב.