חודש: נובמבר 2016

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית להתאמה אישית של תרופה אנטי-סרטנית למטופל. בתהליך זה, הדומה לבדיקת אלרגיה, נבדקות כמויות מזעריות של תרופות שונות בתוך הגידול הסרטני בגוף המטופל. את המחקר הוביל פרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה דיאגנוסטית חדשה לבדיקה מוקדמת של התאמת תרופה אנטי-סרטנית למטופל הספציפי, עוד לפני תחילת סדרת הטיפולים. את המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, הוביל פרופ’-משנה אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון. המחקר מומן במענק ERC-H2020 היוקרתי מטעם האיחוד האירופי וכן על ידי הקרן הלאומית למדע
והאגודה למלחמה בסרטן.

“עולם הרפואה עובר כיום לרפואה מותאמת אישית,” מסביר פרופ’ שרודר. זהו שינוי פרדיגמטי הנובע מההתפתחות העצומה בהבנת הגנום האנושי ומההבנה שאנשים שונים מגיבים בדרכים שונות לאותו טיפול. עם זאת, גם הטיפולים המותאמים למאפייניו הגנטיים של המטופל לעיתים אינם מספקים את התמונה המלאה אודות החולה, בבחירת התרופה המתאימה. למעשה רבים מהחולים מקבלים תרופה שהסרטן אינו מגיב לה. זה הרקע למחקר שלנו, שבמסגרתו פיתחנו טכנולוגיה שצולחת את המכשול הזה.”

פרופ’ שרודר, הדוקטורנט צבי יערי וחוקרים נוספים בצוות המחקר פיתחו מעין מעבדה זעירה (ובטוחה) הבודקת את יעילותה של התרופה הספציפית בגופו של המטופל הספציפי. “זה קצת מזכיר בדיקות אלרגיה, שמספקות לנו בבדיקה פשוטה את פרופיל האלרגיה של האדם הספציפי. כאן אנחנו מדברים על בדיקה פשוטה המספקת , באופן דומה, את פרופיל התגובה של המטופל לתרופה המיועדת. השיטה הזאת מאפשרת לבחון את היעילות של כמה תרופות במקביל בתוך הגידול הסרטני של החולה, במינונים מזעריים שאינם מורגשים על ידי החולה ואינם מסכנים אותו כלל. על סמך בדיקה זו תיבחר התרופה היעילה ביותר למטופל הספציפי.”

איך עושים את זה? “אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים.”

לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה. “במילים אחרות, המערכת הזאת מנטרת את השפעתה של כל תרופה על תאי הגידול של החולה. כרגע אנחנו עובדים עם תרופות הרשומות כאנטי-סרטניות, אך עקרונית ניתן לבחון לכל חולה סוללה של תרופות וכך לגלות מהי התרופה המתאימה לו ביותר למחלה שממנה הוא סובל.”

המחקר הנוכחי, שהתבסס על ניסויים בעכברים, התמקד בהשפעתן של תרופות שונות על סרטן שד מסוג Triple Negative – סוג סרטן מאתגר במיוחד, שאינו מגיב היטב לטיפולים סטנדרטיים ומקשה על הרופאים להתאים את התרופה למטופל. כדי לוודא שהניסוי אכן בודק את השפעת התרופה עצמה, ולא השפעה אפשרית של המארז הננומטרי עצמו, הוחדרו לגידולים גם “אריזות פלצבו” ריקות מתרופה. התוצאה: התרופות האנטי-סרטניות נמצאו בסוף התהליך בעיקר בתאי סרטן מתים – כלומר הרגו אותם – ואילו אריזות הפלצבו התגלו בעיקר בתאים חיים של הגידול, כלומר לא חיסלו את התאים. בהשוואה בין התרופות האנטי-סרטניות השונות גם נמצאו הבדלים ביעילות התרופות השונות.

“הטכנולוגיה הזו נותנת צוהר חדש לתובנות בסיסיות על מנגנוני מחלת הסרטן ועמידותה בפני תרופות שונות,” אומר פרופ’ שרודר, “אבל המחשבה שלי היא גם יישומית: איך המחקר שלנו יוכל לעזור לאנשים. לכן ההצלחה הנוכחית משמחת ומרגשת מאוד. נכון שנדרשת עוד עבודה רבה כדי להפוך את הפיתוח שלנו למוצר זמין לציבור, אבל אני מאמין שתוך כמה שנים נראה אותו בקליניקה.”

פרופ’ שרודר הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון וחבר במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC). בשנים האחרונות הפך פרופ’ שרודר לאחד היזמים המדעיים הבולטים בתחום הביו-טק הישראלי, ומחקריו בטכניון היוו בסיס להקמת חברות רבות ובהן ויה-אקווה (ViAqua Therapeutics) המפתחת חיסונים לחקלאות הימית; InPlant Technologies  – חברה המשפרת את איכות הסביבה ואת יעילותם ובטיחותם של ריסוסים בחקלאות מדייקת; PEEL Therapeutics  – חברה אמריקאית המפתחת תרופות חדשניות לטיפול בסרטן, על בסיס מערך הבקרה התוך-תאי P53 הייחודי הקיים בפילים; ומוביוס מדיקל (Moebius Medical), שפיתחה טיפול חדשני למחלת המפרקים הניוונית אוסטיוארתירתיס.  הטכנולוגיה החדשנית שפותחה נרשמה כפטנט ובימים אלה מתקיימים מגעים למסחורה עם קרן הון-סיכון NGT3.

מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן מירי זיו אמרה: “אנחנו גאים שנתנו יד לקיום מחקר כל כך חשוב ומבטיח שעשוי לתת מענה מותאם אישית לחולים ולהוביל לטיפול יעיל ומדויק יותר. יש לנו קשר מצוין ורב שנים עם הטכניון בנושאים אלה. גם פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, נעזר במענקי המחקר של האגודה בתחילת דרכו כחוקר צעיר. פרופ’ צ’חנובר שימש בהתנדבות כחבר בוועדת המחקר של האגודה במשך עשור, וכיום משמש כנשיא הכבוד שלנו”.

לקריאת המאמר המלא ב Nature Communications:
goo.gl/eui4WJ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

15 חוקרים בטכניון קיבלו מענקי ERC מטעם האיחוד האירופי

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס לכבוד זכייתם של 15 חברי סגל ב-ERC, מענק הדגל של תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי (Horizon2020). מטרת המענק: תמיכה בפעילות מחקרית איכותית ובעיקר במחקרים בין תחומיים. ERC הוא מענק תחרותי שעליו מתמודדים חוקרים מכל המדינות החברות באיחוד האירופי וכן מישראל.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי 15 מקבלי המענק “מעידים על המצוינות הרוחבית של הטכניון, מצוינות שאינה מרוכזת בפקולטות ספציפיות אלא משתרעת על מגוון רחב של תחומים.” הוא הוסיף כי כמות המענקים שבהם זוכים חוקרים ישראלים מרשימה מאוד.

פרופ’ ויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, ציין כי “זכייה במענק ERC היא אתגר עצום לחוקרים לא רק מבחינה מדעית אלא גם מבחינה לוגיסטית, וזכייתם של חוקרי הטכניון מעידה על רמת המחקר הגבוהה בטכניון.”

פרופ’ חגית עטיה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמרה כי “מענקי מחקר הם מנוע חיוני לקיומו של מחקר משפיע ומשגשג. מעבר לסכום המענק, המאפשר לרכוש ציוד ולהעסיק חוקרים, הזכייה היא עדות לכך שתוכנית המחקר מאזנת בין שאפתנות לישימות. אתם חוד החנית של המחקר בטכניון, והעובדה שחלק מכם זכו גם בפרסי הוראה מעידה על כך שאין סתירה בין מצוינות במחקר למצוינות בהוראה.”

בשם הזוכים דיבר ד”ר מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות, שאמר כי הזכייה במענק “מספקת לנו חמצן שמאפשר לנו להגיע לגבהים במחקר, ורשת ביטחון שבזכותה אנחנו מצליחים לצלוח תהומות גדולים בדרך.” הוא ציין את התרבות הייחודית השוררת בטכניון – תקשורת ועזרה הדדית המעודדות את המצוינות המחקרית ומאפשרות את שבירת החומות בין פקולטות ובין דיסציפלינות.

להלן הזוכים במענקים ותחומי המחקר שלהם, על פי קטגוריות הוותק של Horizon2020:

בקטגוריית חוקרים ותיקים ומבוססים – ERC Advanced Investigators:

1. פרופ’-מחקר שלמה שמאי-שיץ, הפקולטה להנדסת חשמל: גישת תורת המידע לתקשורת בענן.
2. פרופ’ דוד גרשוני, הפקולטה לפיזיקה: יצירה דטרמיניסטית של מצבי צבר רב פוטוניים שזורי קיטוב.

בקטגוריית הביניים ERC Consolidator Grant:

3. פרופ’ יונינה אלדר, הפקולטה להנדסת חשמל: שבירת מחסום נייקוויסט – פרדיגמה חדשה בנתוני המרה ושידור.
4. פרופ’ שי שהם, הפקולטה להנדסה ביורפואית: גירוי הולוגרפי מתקדם לשחזור ראייה ומחקר בסיסי.
5. פרופ”ח ניר אילון, הפקולטה למדעי המחשב: יחסי גומלין בין אינפורמציה וחישוביות – מעבר לאנליזת קוואזי-אנטרופיה.
6. פרופ”ח דבי לינדל, הפקולטה לביולוגיה: קצבי הדבקה והתאמה אקולוגית שונים בין ציאנופג’ים ימיים קרובים: ממה נובעים ההבדלים?

בקטגוריית חוקרים צעירים – ERC Starting Grant:

7. ד”ר אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית: חיזוי פעילות תרופות אנטי סרטניות באמצעות ננוטכנולוגיה.
8. ד”ר ג’וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביורפואית: טיפול ריאתי בתינוקות וילדים צעירים.
9. ד”ר נתנאל לינדנר, הפקולטה לפיזיקה: הרחבת האופק הטופולוגי בחומרים קוונטים – מעקרונות יסוד ליישומים עתידיים.
10. ד”ר מורן ברקוביץ, הפקולטה להנדסת מכונות: מבני מיקרוזרימה דינמיים לאנליזה של תאים בודדים.
11. ד”ר רעות שלגי, הפקולטה לרפואה ע”ש שוליך: פיצוח קוד בקרת התרגום.
12. פרופ”ח עמנואל מילמן, הפקולטה למתמטיקה: קמירות, איזופרימטריה וקונסנטרציה במימד גבוה מנקודת מבט רימנית.
13. ד”ר כרמל רוטשילד, הפקולטה להנדסת מכונות: רעיונות תרמודינמיים חדשים לתאי שמש והמרת תדר אופטית.
14. ד”ר מירלה בן-חן, הפקולטה למדעי המחשב, ייצוגים מבוססי אופרטורים לעיבוד גיאומטריה.
15. פרופ”ח תומר שלומי, הפקולטה למדעי המחשב, מטבוליזם תאי של סרטן במרחב ובזמן.

 

Technion ERC Team 2014/16 Horizon 2020 Framework: goo.gl/ANNrIa

 

 

זהו צעד נוסף במסגרת הקמת GTIIT – מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה – בעיר הסינית

משלחת גדולה של בכירים סינים, ובראשה ראש העיר שנטאו ליו שיאוטאו, ביקרה לאחרונה בטכניון וזאת כצעד נוסף בהידוק הקשרים בין הטכניון לסין ובפרט לקראת הקמתו של GTIIT – מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה. במסגרת הביקור נחתם הסכם לקידום הקמת המכון.

“אני שמח על ההזדמנות להגיע לחיפה ולבקר באוניברסיטה המפורסמת הזאת, הטכניון,” אמר מר ליו. “הביקור הזה הוא עבורנו הזדמנות להכיר טובה לנציגי הטכניון על שיתוף הפעולה ועל ההזדמנות שהענקתם לנו בהקמתה של אחת משתי השלוחות הראשונות של הטכניון בעולם. אני מודה לכם בשמם של 5.5 מיליון תושבי שנטאו, ואני מבטיח בשם העיר שנטאו ומחוז גואנגדונג שנעשה הכל כדי לקדם את בניית המכון הייחודי הזה. לראש העיר חיפה אני מבקש לומר שראינו קצת את העיר וכבר ברור לי שיש לנו הרבה מה ללמוד מכם.”

ראש העיר חיפה, מר יונה יהב, אמר כי “חיפה היא העיר הישראלית שבה אחוז האקדמאים הוא הגבוה ביותר. אנחנו מאמינים שעתיד העיר והמדינה תלוי בהשכלה הגבוהה, ולכן הפכנו את העיר התחתית בחיפה לקמפוס גדול בסגנון אירופי, כלומר קמפוס מבוזר המשתלב בעיר.”

חברי המשלחת הסינית נפגשו בטכניון עם פרופ’ פאול פייגין, עוזר לנשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים, הממונה מתוקף תפקידו על פרויקט הקמת הקמפוס בסין ועל הקשר בין הטכניון ל-GTIIT, שהציג לפניהם את נציגי הטכניון המעורבים בהנהלת המכון: פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר (רקטור GTIIT); סגני הרקטור פרופ’ אליעזר שלו, פרופ’ משה שיינטוך (דיקן הנדסה), פרופ’ נועם סוקר (דיקן מדעים), פרופ’ סימה ירון (ראש התוכנית להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון) ופרופ’ משה איזנברג (ראש התוכנית להנדסת חומרים). כמו כן הם פגשו את בנימין סופר, מנכ”ל T3 – חברת המסחור של הטכניון.

על ההסכם שנחתם חתומים מר ליו שיאוטאו מטעם עיריית שנטאו, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ומנכ”ל הטכניון מר מתניהו אנגלמן מטעם הטכניון, מר לי ג’יאנגה מטעם משרד ההכנות של GTIIT , ונשיא אוניברסיטת שנטאו פרופסור סונג יאוג’ן. את הביקור הנחה ריצ’רד טבנצ’יק, ראש היחידה לפיתוח משאבים בטכניון.

 

 

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לדיוויד ג’ונסטון, המושל הכללי ה-28 של קנדה

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לדיוויד ג’ונסטון, המושל הכללי של קנדה. ג’ונסטון, כנציג הרשמי של המלכה אליזבת השנייה בקנדה, נחשב לראש המדינה מבחינה טקסית, בדומה לנשיא המדינה בישראל. הוא הגיע לטכניון בראש משלחת קנדית גדולה שכללה בין היתר, חברי פרלמנט, אנשי אקדמיה ועסקים וכן את שגריר ישראל בקנדה, רפי ברק והשגרירה הנכנסת של קנדה בישראל, דברה ליונס.

התואר הוענק לג’ונסטון “כהוקרה על תרומתו לקידום המחקר והחינוך האקדמי בקנדה ומתוך הערכה לפעילותו הציבורית ארוכת השנים בנושאים שונים בתחומי הכלכלה, החברה והסביבה; בהערכה על פועלו לקידום קשרים אקדמיים בין אוניברסיטאות בקנדה לאוניברסיטאות במקומות שונים בעולם; ובמיוחד על תמיכתו הרבה בכינון שיתופי פעולה אקדמיים בין ישראל לקנדה וברגשי תודה על יחסו החם והאוהד לקהילה היהודית בקנדה ולמדינת ישראל.”

 “אני מודה לכם על התואר המכובד הזה ומקבל אותו לא רק בשמי אלא בשם כל תושבי קנדה,” אמר ג’ונסטון. “אני גאה על קשרי החדשנות בין ישראל לקנדה, שבטיפוחם הייתי שותף בתקופת פעילותי האקדמית ובעיקר כנשיא אוניברסיטת ווטרלו. שמעון פרס המנוח אמר לי פעם שהחדשנות הישראלית נובעת משלוש סיבות: אילוצים, גלי הגירה ואי נחת. הרוח החדשנית הזאת באה לידי ביטוי בהמצאת החקלאות הישראלית, טכנולוגיית המים הישראלית וכמובן ההיי-טק הישראלי.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שיבח את ג’ונסטון על המוטו שלו, ‘לחתור לעולם טוב יותר’ ואמר כי המושל הכללי אכן מקדם את העולם באמצעות טיפוח ההשכלה הגבוהה. “אחד הזמרים הגדולים שלנו, אריק אינשטיין, שר את ‘אני ואתה נשנה את העולם’, וכך אתה עושה בפעילותך הציבורית. תודה על היותך שותף בשינוי העולם שלנו.”

 לפני טקס הענקת התואר התקיים לכבוד המשלחת הקנדית בראשות ג’ונסטון פאנל מיוחד,  בהנחיית ראש היחידה לקידום סטודנטים בטכניון, שרה קציר. בפאנל הציגו ארבעה סטודנטים את המגוון הרחב בקהיליית הסטודנטים בטכניון ואת הדרכים שבהן מסייע הטכניון לאוכלוסיות הסטודנטים השונות. הארבעה הם דורין גז מטבריה, הלומדת בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול במסגרת תכנית “עתידים”;  היילו סלם, שעלה מאתיופיה בגיל 6 והחל ללמוד לפני שנה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול; יהודה סבינר, סטודנט חרדי הנמצא בשנת הלימודים הרביעית בלימודי רפואה בטכניון; והסטודנט יזן ספדי, הלומד בפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית ומתכוון להמשיך לתואר שני. ספדי, ערבי תושב נצרת שלמד בבית הספר הריאלי, אמר כי “ישנם סטודנטים ערבים המגיעים מכפרים קטנים וממשפחות עניות, חלק מהם מעולם לא דיברו עברית, והם מגיעים עם רמה נמוכה של השכלה תיכונית. הטכניון מקדם מאוד את הסטודנטים האלה וכבר הצליח לצמצם משמעותית את הנשירה בקרבם.”

יהודה סבינר, סטודנט חרדי, בן 26, אב לשלושה ילדים מבני ברק סיפר: “למדתי רק תלמוד, תנ”ך והלכה וחשבתי שאהיה דיין רבני. מגיל צעיר חלמתי להיות רופא. היות וידעתי חשבון רק ברמה בסיסית ובעידוד הרב שלי התחלתי ללמוד במכינה הקדם אקדמית לחרדים בטכניון, סיימתי אותה בציון של 99, והתחלתי בלימודי הרפואה.”

“אנחנו מצדיעים לטכניון על פעילותו לקידום סטודנטים,” אמר המושל הכללי של קנדה מר ג’ונסטון. “זהו ביטוי לאמונה בשונוּת, לאמונה שאם ניטיב עם היחיד נועיל לא רק לו אלא גם לחברה כולה. חמש בנותיי לימדו אותי שהשונות יוצרת סקרנות, סובלנות, עניין אמיתי כלפי האחר ובעיקר אמפטיה.”

 מר ג’ונסטון, יליד אונטריו (1941), השלים תואר ראשון בממשל וביחסים בינלאומיים (אוניברסיטת הרווארד, 1963) ותואר ראשון נוסף במשפטים (אוניברסיטת קיימברידג’). כשחקן הוקי מצטיין הוא נבחר פעמיים לנבחרת ההוקי הארצית של ארה”ב ונכנס להיכל התהילה של ספורטאי הרווארד.

ג’ונסטון ניהל קריירה אקדמית מרשימה, ששיאה בתפקיד הנשיא החמישי של אוניברסיטת ווטרלו. בשנת 2010 סיים את כהונתו בתפקיד זה ומונה למושל הכללי ה-28 של קנדה. בחודש מרץ 2015 הוא נענה לבקשת ראש הממשלה להאריך את כהונתו בשנתיים נוספות, שיסתיימו בספטמבר 2017. המוטו שלו, CONTEMPLARE MELIORA  (“לחתור לעולם טוב יותר”), מתייחס לאמונתו בכוחם של כל הקנדים לדמיין וליצור אומה חכמה ואחראית יותר ולתרום ליצירתו של עולם הוגן יותר

לנאומו המלא של דיוויד ג’ונסטון, המושל הכללי ה-28 של קנדה בטקס לחצו כאן

 

לצפייה בסרט מהטקס

הטכניון הוא האוניברסיטה החדשנית ביותר בישראל
כך עולה מדירוג של תומסון רויטרס, החברה דירגה את הטכניון במקום ה-59 בדירוג העולמי – זינוק של 17 מקומות מהשנה שעברה

הטכניון מזנק למקום ה-59 בדירוג החדשנות Reuters Top 100, ובכך מדורג במקום הראשון מקרב האוניברסיטאות הישראליות. כך עולה מהודעת תומסון רויטרס (Thomson Reuters), שפורסמה אתמול (ד’). זאת לאחר שבחודש אוגוסט דורג הטכניון במקום הטוב ביותר מבין האוניברסיטאות בישראל הן בדירוג שנחאי (מקום 69), הן ברשימת “הכוכבים העולים במחקר” (מקום 26) שמפרסם Nature Index.

דירוג Reuters Top 100 מציג את 100 הגופים המובילים בעולם במספר קטגוריות – מוסדות חינוך, ארגונים ללא כוונת רווח ומעבדות במימון ממשלתי – בהיבטים של מחקר מקורי, טכנולוגיה המועילה לאנושות ותרומה לכלכלת העולם. המדד משקלל נתונים רבים ובהם רישום פטנטים, מסחור תגליות ופיתוחים, פרסום מאמרים אקדמיים משפיעים וקשרים עם חברות מסחריות. המדד בוחן את כל אלה על פני יחידות של 5 שנים, והפעם – עד 2014.

בתקופה האמורה רשם הטכניון 210 פטנטים בסיסיים (משפחות פטנטים) – הישג המתורגם על ידי תומסון רויטרס לשיעור הצלחה של 45.2% – גבוה משיעור ההצלחה של אוניברסיטת סטנפורד, המובילה את הרשימה. בתומסון רויטרס מציינים גם את זכייתם של חוקרי הטכניון בפרס נובל, את השותפויות בין הטכניון לחברות גדולות ובהן אינטל, מיקרוסופט, ג’נרל אלקטריק, מרק וJohnson & Johnson, ואת פתיחתו של TICC – המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון, “שם יפעלו יחד מומחים בביולוגיה של הסרטן, במטבוליזם, בביולוגיה חישובית ובהנדסה כדי להבין את המנגנונים הפעילים בהתפתחות הסרטן ובעמידות לטיפולים ולפתח טכנולוגיות וטיפולים חדשים.”

 

השיפור הדרמטי במיקומו של הטכניון במדד, ממקום 76 בשנה שעברה ל-59, מציב אותו מעל שתי הנציגות הישראליות האחרות ברשימה – אוניברסיטת תל אביב (89) והאוניברסיטה העברית (94), ולפני אוניברסיטאות נודעות נוספות ובהן אוניברסיטת פקינג, אוניברסיטת לונדון ואוניברסיטת רוצ’סטר.

אוניברסיטת סטנפורד, התופסת שוב את המקום הראשון ברשימה, מקבלת שבחים רבים. בין השאר מציינים בתומפסון רויטרס כי ההכנסה המצרפית של החברות שהקימו בוגרי האוניברסיטה, ובהן HPE וגוגל, נאמדת ב-2.7 טריליון דולר. את המקום השני ברשימה תופס המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) ואת המקום השלישי תופסת אוניברסיטת הרווארד.

 

לדירוג המלא לחצו כאן

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בקריה הרפואית רמב”ם ובמכון ויצמן מסביר כיצד טיפול בסרטן מאיץ את אלימות המחלה. כעת מפתחים החוקרים דרכים לעיכובו של מנגנון זה

הטיפול הכימותרפי נולד בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בבדיקות דם שבוצעו בחיילים בריטים שהופצצו בפגזי גז חרדל התברר כי חיילים אלה סובלים ממחסור חמור בתאי דם לבנים. תרגומה של תגלית זו לטיפול רפואי נמשך יותר משני עשורים, ורק ב-1942 הוזרק לראשונה גז חרדל כטיפול כימותרפי למערכת הדם של חולה לימפומה.

מאז ועד היום פותחו תרופות אנטי-סרטניות רבות, יעילות יותר ומסוכנות פחות. תרופות אלה, הניתנות במקרים רבים בשילוב של הקרנה או ניתוח, הופכות ממוקדות יותר ויותר, ובמילים אחרות: פוגעות יותר בתאים הסרטניים ופחות ברקמות הבריאות המקיפות אותם.

ועם זאת, בעיה אחת עדיין לא נפתרה עד היום: הישנות הגידול הסרטני לאחר הטיפול. תופעה זו יוחסה על ידי רבים לרעיון שהתא הסרטני מפתח “עמידות פנימית לטיפול” ונהיה אדיש לתרופה.

 

הסבר חדש לתופעה מגיע ממעבדתו של פרופ’ יובל שקד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט שבטכניון. מחקר שנערך לאחרונה במעבדה זו מגלה כי אחת הסיבות להישנות הגידול היא תגובת הגוף לטיפול. הגוף, למעשה, מתגייס לטובת הגידול הסרטני ובכך גורם לא רק להישנותו של הגידול אלא גם להגברת האגרסיביות שלו וליצירת גרורות סרטניות. עד כה הוסברו תופעות אלה בכך שתרופות כימותרפיות אינן סלקטיביות, כלומר אינן פוגעת רק בתאי הסרטן אלא גם בתאים בריאים, והגוף פשוט מנסה לתקן נזק זה.

כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת The Journal of Pathology, מראה פרופ’ שקד כי אפילו טיפול סלקטיבי, ממוקד מאוד, הפוגע כמעט רק בתאים הסרטניים, גורר תגובה דומה של התגייסות הגוף לטובת הגידול. “מתן תרופה אנטי-סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף,” מסביר פרופ’ שקד, שהוביל את המחקר יחד עם ד”ר עפרת ביאר כץ ועם עמיתיהם ממכון ויצמן למדע. “לכן הגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה. כך נוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי אמנם מחסל את התאים הסרטניים אבל גם גורם להפרשת חומרים המקנים לגידול עמידות. במחקר האחרון, מצאנו כי גם טיפולים סלקטיביים יותר, עם תופעות לוואי פחותות, גורמים לתגובות פיזיולוגיות המגבירות את האגרסיביות של המחלה.”

 

המחקר נערך בעכברים הסובלים ממיאלומה נפוצה (Myeloma) – מחלה ממארת של תאי הפלזמה המיוצרים במח העצם ומתפשטים בגוף דרך מערכת הדם. עכברים אלה טופלו בתרופה האנטי-סרטנית הסלקטיבית וֶלקֵייד (בורטזומיב). תרופה זו, ראוי לציין, פותחה על בסיס תגלית האוביקוויטין, שזיכתה את הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. כיום היא התרופה העיקרית המשמשת בטיפול במיאלומה נפוצה.

הטיפול בוֶלקייד, כך מתברר, הוביל לתגובה פיזיולוגית שהעצימה את עוצמת המיאלומה בעכברים המטופלים. לדברי פרופ’ שקד, התרופה גרמה לתאים דלקתיים (מקרופאג’ים) הנמצאים במח העצם להעצים את האגרסיביות של המחלה ולהקנות לתאי הסרטן עמידות לטיפול. “חשוב לי להבהיר שהטיפול בוולקייד חיוני והכרחי,” אומר פרופ’ שקד, “אבל חסרונו הוא שבצד התועלת יש נזק: העצמת הגידול ועליה באלימותו. אם פעם חשבנו שהתא הסרטני מפתח ‘עמידות פנימית’, המחקר הנוכחי מראה שוב כי המנגנון מורכב יותר; הגוף עצמו תומך בגידול, מעצים אותו ומעודד אותו לשלוח גרורות, וזאת לא רק בטיפולים אגרסיביים כמו כימותרפיה אלא גם בטיפולים ממוקדים וסלקטיביים כגון ולקייד.”

 

השלב הבא: עיכוב המנגנון המעצים את הגידול

לצד הממצאים העגומים של המחקר מציג פרופ’ שקד גם תקווה משמעותית. “הבנתם של מנגנונים המעצימים את הגידול ומאיצים את התפשטות הגרורות תאפשר לנו לפתח שיטות לעכב אותם.” ואכן, לאחר שגילו את המנגנון האמור, הקשור בפעילותם של תאים דלקתיים במח העצם, גרמו החוקרים עיכוב של הפקטור המופרש. התוצאה: ירידה בהתרבות התאים הסרטניים. כעת עובד פרופ’ שקד על דרכים שונות לעכב את תגובת הגוף לטיפול. “בסופו של דבר אנחנו מדברים על ‘טרייד אוף’ בין עוצמת הטיפול לעוצמת התגובה הגופנית. ברגע שהיחס יהיה לטובת הטיפול ולרעת התגובה, נגיע לטיפול יעיל שאין עליו ‘קנס’ בדמות הגברת הגרורות. בנוסף, ביכולתנו לעכב את תגובת הגוף באמצעות תרופות קיימות, וכך לאפשר לתרופה האנטי-סרטנית ‘לעשות את העבודה’.”

פרופ’ יובל שקד, החבר במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), השלים דוקטורט באוניברסיטה העברית ואחריו פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו. ב-2008 הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “המעבדה שלנו מגשרת בין המחקר הבסיסי לקליניקה, והחיבור הזה מהותי; אני מתעניין באתגרים הקליניים ובאפשרות לתת להן מענה. זה גם מה שמכתיב את ההרכב המגוון של צוות המעבדה, שכולל שלושה רופאים וסטודנטים לרפואה, ואת הקשר ההדוק עם בתי החולים.”

את המחקר הנוכחי הובילה ד”ר עפרת ביאר כץ, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ’ שקד המתמחה בהמטולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם, ושותפים בו פרופ’ אירית אביבי מהמחלקה ההמטולוגית ברמב”ם ופרופ’ יוסף ירדן ממכון ויצמן למדע. המחקר נתמך על ידי האיחוד האירופי (מענק ERC) ומשרד הבריאות הישראלי.

 

למאמר המלא ב- Journal of pathology

 

תמונה קבוצתית באתר הראשי – מימין לשמאל: ולריה מילר (שותפה למחקר), רוסלנה קוצופרוק, שירי דוידי, ד”ר ארז הסניס, דר’ עפרת ביאר כץ (מובילת המחקר), מיכאל טימנר (שותף למחקר), פרופ’ יובל שקד (ראש צוות המחקר), דרור אלישקביץ’ (שותף למחקר), דביר שכטר, ילנה ברברוב, טל קאן, ד”ר אורית קידר פרסון, הילה ברקוביץ’. לא נוכחים בתמונה: קסניה מגידיי ונטע בן צדק (שותפות למחקר), וד”ר זיו רביב (מנהל המעבדה).
קרדיט צילום: פיוטר פליטר, דוברות רמב”ם

נבחרת הטכניון קטפה מדליית זהב בתחרות הביולוגיה הבינלאומית iGEM. זאת בעקבות פיתוח שבב חדשני לזיהוי חומרים באמצעים ביולוגיים

קבוצת סטודנטים מהטכניון קטפה מדליית זהב בתחרות הבינלאומית iGEM, שהתקיימה במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס -MIT. זו השנה השלישית ברציפות שבה זוכה נבחרת הטכניון במדליית זהב בתחרות זו.

iGEM היא תחרות בינלאומית בנושא ביולוגיה סינתטית, שמטרתה פיתוח מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשים להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר.

פרופ’ רועי עמית, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון המוביל את קבוצת הטכניון, אמר כי “הזכייה בתחרות משמחת מאוד, אבל חשוב ממנה הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט. ההשתתפות ב- iGEMהפכה למנוע צמיחה משמעותי, וחברות עסקיות כבר מגלות עניין בפיתוחים שלנו מהשנה ומהשנה שעברה.”

הפיתוח שזיכה את נבחרת הטכניון במדליית זהב השנה הוא Flash Lab – שבב חדשני לגילוי מהיר, מדויק ופשוט של חומרים שונים. שבב זה מבוסס על כמוטקסיס (Chemotaxis) – תהליך ביולוגי טבעי שבו מגיבים חיידקים לנוכחות חומר ספציפי בתנועה מהירה לעברו (התקרבות) או ממנו והלאה (התרחקות), תוך יצירת צבירי חיידקים הנראים לעין.

הפיתוח מבוסס על תנועתם הקבוצתית של חיידקי E. coli, הנתונים בתוך שבב, בתגובה לחשיפתם לחומר מסוים. השימוש בפלטפורמה פשוט: המשתמש יכניס לשבב את החומר שברצונו לבדוק ויקבל אינדיקציה מיידית לנוכחות/אי נוכחות של מה שהוא מבקש לדעת: הורמונים, מזהמים, מתכות כבדות וכו’. שבב כזה יוכל לשמש גם כערכה לזיהוי פלילי.

הקבוצות המשתתפות בתחרות נמדדות גם בתרומתן לקידום המדע בציבור הרחב. בהקשר זה יזמו חברי הקבוצה הטכניונית פעילויות שונות כגון “מדע על הבר” (הרצאות מדעיות בפאבים) והשתתפו בהתנדבות בארועים של מדעטק וב”מדע-קט” – פעילות בגני ילדים המדעיים בקריית חיים, ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’ דן שכטמן מהטכניון.

נבחרת הטכניון לתחרות מונה 13 סטודנטים לתואר ראשון, מפקולטות שונות: ענבל אדיר, שילה אוחיון, אופק אלול, אסיף גיל, נאור גרניק, צילה דוידוב, שני ויינר, שרבל זהראן, בר מאיו, טל פריד, שירן צדף, נופר שאשא ושירן שריג. פרופ’ רועי עמית הוא האחראי על הקבוצה, והמנחים הם נועה כץ, מיכל מירום, אלכס ארסקובסקי ובאה קאופמן. הקבוצה קיבלה את מדליית הזהב במסלול “התקדמות מדעית יסודית” לאחר שהצליחה לתקף את הפיתוח שלה ולהציג הוכחת היתכנות מדעית, מעשית ואתית.

לפרטים על הקבוצה (באנגלית) באתר iGEM העולמי:  http://igem.org/Team.cgi

 

 

 

 

שני מאמרים בכתב העת Safety Science מתארים את המחקר, שהתמקד באירועי “כמעט ונפגע” במטרה למפות את הגורמים לאירועים אלה ואת מסלולי התרחשותם

מחקר ראשון מסוגו, שנערך בטכניון ומתפרסם בכתב העת Safety Science, מצביע על דפוסי סיכון הקשורים לתאונות בסביבת העבודה של עגורנים באתרי בנייה. המחקר מתמקד גם באירועי “כמעט ונפגע” במטרה למפות את הגורמים לאירועים אלה ואת מסלולי התרחשותם, ולנסח מודל כמותי להערכת פוטנציאל הסיכון של אירועי כמעט ונפגע. מודל זה יוכל לשרת לא רק חברות בנייה אלא גם חברות ביטוח, גורמים ממשלתיים וכיו”ב.

אחד הממצאים הבולטים ביותר במחקר הוא הגדרת יחסי הגומלין בין הגורם האנושי ובין הגורם הטכני בסביבת העבודה של העגורנים: ככל שפוטנציאל הסיכון גדול יותר, חלקו של הגורם הטכני (כשל טכני) גדול יותר; ככל שפוטנציאל הסיכון יורד, עולה חלקו של הגורם האנושי.

המחקר בוצע על ידי ד”ר גבי רביב, מהנדס אזרחי בעל ניסיון של כשלושים שנה, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. מנחי הדוקטורט הם פרופ’ אביעד שפירא (מנחה אחראי) וד”ר ברק פישביין (מנחה שותף).

בסיס הנתונים במחקר מכיל כ-240 אירועי בטיחות, הכוללים הן תאונות והן אירועי כמעט ונפגע, שהתרחשו באתרי בנייה שונים. “הייתה כאן עבודת רגליים רבה,” מספר ד”ר רביב. “פניתי לחברות בנייה מהמובילות במשק בבקשה למידע על אירועים שקרו באתריהם. מדובר במידע רגיש שבדרך כלל חברות אינן נוטות להסגיר, ולכן לא כולן נעתרו. בחברות שנענו לפנייתי ניתנה לי גישה למאגרי המידע, וערכתי הרצאה בפני מנהלי העבודה ומנהלי הפרויקטים לשם הכרת הנושא ובניית אמון; לאחר מכן קיבלתי תיאורי אירועים בראיונות אישיים שנערכו עם בעלי התפקידים באתרי הבנייה.”

רוב תאונות העבודה – בענף הבנייה

“ענף הבנייה הוא הענף המוביל במספר תאונות העבודה הקטלניות בארץ ובעולם,” מסביר ד”ר רביב. “מתוך 54 הרוגים בתאונות עבודה בישראל בשנת 2015 נהרגו בענף הבנייה 34 עובדים (מעל 60%). נהוג להשוות בין מדינות על פי מספר הרוגים לכל מאה אלף עובדים בענף, ובענף הבנייה בישראל עומד יחס זה על כ-12 (על פי נתוני משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי). בארצות הברית עומד יחס זה על 9.5 ובבריטניה על – 2. השוואה זו מצביעה על הפוטנציאל הרב לשיפור.”

התאונות הקטלניות אינן רבות בכדי שיוכלו לשמש מדגם מספיק רחב למחקר. החוקר האמריקאי הרברט וויליאם היינריך, מחלוצי המחקר בתחום הבטיחות בעבודה, קבע כבר
ב-1931 שעל כל מקרה של פגיעה חמורה – נכות לצמיתות או מוות – מתרחשים 29 מקרים של פגיעה קלה ו-300 מקרים של תאונה ללא פציעה. ההבדל בין התוצאות של שלושת סוגי האירועים הללו אמנם גדול, אך המרחק בין “כמעט ונפגע” לתאונה קשה ואף קטלנית אינו רב. “לכן, התייחסות לכלל סוגי האירועים יכולה לתת לנו מיפוי אמין של שרשרת ההתרחשויות והגורמים המובילים במקרים מסוימים לתאונות קטלניות.”

לדברי ד”ר רביב, “ההבדל בין תאונה עם נפגעים לאירוע ‘כמעט ונפגע’ יכול לנבוע משימוש/אי שימוש באמצעים כגון קסדת מגן ורתמת בטיחות או מפעולה אינטואיטיבית במהלך האירוע (למשל מְנוּסָה מעצם נופל). עם זאת, המחקר שלנו מגלה כי ברובם המכריע של האירועים, הגורם המבדיל הוא פשוט מזל. עובדה זו מקנה משנה תוקף להיגיון ולתועלת שבהתייחסות לכלל האירועים (אירועי ‘כמעט ונפגע’ ותאונות) בכפיפה אחת.”

מהלך המחקר, מסקנות ויישומים

ד”ר רביב ערך מיפוי נרחב של האירועים שאסף על פי מערכת שפיתח. מערכת זו מכילה הגדרות של סוג האירוע (נפילת מטען, התפרקות חלק מהעגורן ועוד) והכשל שגרם לאירוע (כשלים טכניים, חוסר תשומת לב ועוד). “חשוב להבהיר שחומרת התוצאה, אשר שימשה לקביעת פוטנציאל הסיכון של האירועים, אינה חלק ממסלול האירוע אלא תוצאתו בלבד.”

לאחר שלב הגדרת מרחב הנתונים יושמו שיטות סטטיסטיות מתקדמות לחלוקתו לקבוצות הומוגניות בעלות רמת פוטנציאל סיכון אחידה בכל קבוצה. חישוב פוטנציאל הסיכון הסתמך על נקודת המבט של החברה הבונה תוך היעזרות בניתוח כמותי של תפיסות שהציגו 16 מנהלים בכירים בחברות בנייה. המחקר מציע כלי לניתוחם של מקרים מדווחים עתידיים, ניתוח שיוכל לשפוך אור על רמת הסיכון הבטיחותי במסגרת החברה המדווחת. זאת לא רק על ידי ספירת האירועים אלא גם על ידי זיהוי פוטנציאל הסיכון שלהם.

ד”ר רביב זהיר מאוד במסקנותיו, המבוססות לדבריו על מאגר מידע מקיף מאוד אך מוגבל. “המערכת שפותחה היא מערכת לומדת, והכללתם העתידית של אירועים נוספים תוכל לזקק את תוצאות הניתוח.”

במסגרת המחקר נותחה נקודת השקפתן של חברות הבנייה. עם זאת, אפשר להתאים את המערכת המוצעת לנקודת השקפתם של יזמים, חברות ביטוח, פעילים חברתיים, גורמים ממשלתיים ועוד, וכך להבין על בוריין תאונות עבודה. זאת מתוך ניתוח לעומק של אירועי בטיחות בכל קשת דרגות החומרה.

ד”ר גבי רביב השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בשנת 1979, ותואר שני כעבור 33 שנה – ב-2012. בשלושת העשורים שבין התארים עבד כמנהל פרויקטים בענף הבנייה. לאחר התואר השני החל את הדוקטורט שבמסגרתו נערך המחקר הנוכחי. את תואר הדוקטור יקבל בשנה הבאה בטכניון יחד עם בנו, המשלים דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

ד”ר רביב הציג את מחקרו, עוד במהלך העבודה עליו, בשני כנסים בינלאומיים. לאחרונה התקבלו לפרסום שני מאמרים על בסיס המחקר בכתב העת  Safety Science. למאמרים:

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0925753516301850

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0925753516301990

 

 

 

“על הקצה” הוא שמה של התמונה הזוכה בתחרות צילומים שערכה המעבדה העירונית הפועלת בטכניון. את התמונה, שבה נראה ילד הקופץ מחומת עכו אל הים, צילמה הסטודנטית נאורס חאג’.

כל התמונות בתחרות צולמו בעכו, מוקד הפעילות של המעבדה העירונית בשנה שעברה ובשנת הלימודים הקרובה. שלושת המקומות הראשונים נבחרו מתוך כ-100 תמונות שהגישו סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. במקום השני זכתה שרה חיר עם הצילום “קיר משותף” ובמקום השלישי זכה אלכס לרנר עם “איקרוס”.

המעבדה העירונית בטכניון פעלה בעכו בשנת תשע”ו ותמשיך לפעול בעיר גם השנה. בשנה זו ייפתחו בטכניון ובאוניברסיטת חיפה קורסים חדשים שיעסקו בנושאים שהנהלת העיר ותושביה העלו לדיון: נגישות, ניהול ידע, ארגונים חברתיים, אזורי תעשיה ירוקים ועוד. המעבדה העירונית פועלת במסגרת החממה החברתית בטכניון. לפרטים: rutid@technion.ac.il, 82.moran@gmail.com.