תערוכת פרויקטי תכן של הפקולטה להנדסת מכונות

רובוט המשגיח על המשתמש תוך ניטור משתנים רפואיים שונים והעברת המידע לענן; כלי תת-ימי אוטונומי זעיר המיועד למגוון משימות מחקר תת-ימיות; כלי רכב חקלאי המשלב את יתרונות הטרקטור (התאמה לעבודה חקלאית) עם יתרונות הטרקטורון (מהירות ונוחות); וכף רגל רובוטית המאפשרת לחקור את מנגנון ההליכה האנושי, מנטרת את המפרקים הסובלים מעומס יתר ומסייעת למשתמש לשפר את הליכתו. אלו רק ארבעה מתוך עשרות הפרויקטים שהוצגו בתערוכת פרויקטי תכן 2016 של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. פעילות מוצלחת זו המבוצעת במסגרת הקורס ‘תכן מוצר חדש’, צוברת תאוצה משנת 2010, חצתה השנה את קו ביצוע 100 הפרויקטים עם התעשייה, ודוחפת משנה לשנה את גבולות המעטפת.

בתמונה הצוות הזוכה במקום הראשון: אנטון גריצקביץ', רם ברנשטיין, נתנאל קדוש
בתמונה הצוות הזוכה במקום הראשון: אנטון גריצקביץ’, רם ברנשטיין, נתנאל קדוש

בתערוכה הוצגו כבכל שנה פרויקטים מרתקים שכולם פרי שיתוף פעולה בין הפקולטה לחברות מובילות בתעשייה. כל הפרויקטים תוכננו ונבנו ע”י סטודנטים שנה ד’ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ורובם המכריע בוצע במסגרת הקורס ‘תכן מוצר חדש’ אותו מוביל מראשיתו ד”ר חגי במברגר, תחת הנחייתו של פרופ’ ראובן כ”ץ, ראש מגמת תכן, ייצור ותיב”ם בפקולטה. צוותי הסטודנטים מונחים בעבודתם ע”י צוות מובחר של מנחים מומחים מן התעשייה: אברהם גרינבלט, ד”ר יורם קירזון, ד”ר ארנון גילן, גיורא גורלי, ד”ר יהודה רוזנברג, שחר מיליס, שלמה נזר, דובי צוק, ד”ר צבי פרוכטר, ד”ר לאוניד טרטקובסקי, ד”ר אבנר רונן, נמרוד מלר, גרגורי קוגן, דוד נמרי, נחום אורלב, ד”ר עמוס מזרח, כפיר כהן, ד”ר חגי במברגר ופרופ’ ראובן כץ. בין החברות בעבורן בנו הסטודנטים את המוצרים השנה: רפאל, התעשייה האווירית, אלביט מערכות, DUMA, ישקר, ניסקו, יוניליוור, טמבור, סגל בייקס ואורביט.

במסגרת התערוכה הוענקו כבכל שנה פרסי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לשלושה פרויקטים מצטיינים. במקום הראשון זכו שני מתקנים שפיתחו הסטודנטים נתנאל קדוש, רם ברנשטיין ואנטון גריצקביץ’ עבור מפעל ‘ניסקו’. המפעל, המייצר בין השאר שקעי חשמל, מעסיק עובדים בעלי מוגבלויות הנאלצים כיום לבצע באופן ידני את ההרכבה ואת כיפוף חוטי החשמל בשקע. שני המתקנים שפיתחו הסטודנטים – מכונה חשמלית לכיפוף חוטים ומכבש פנאומטי – יקלו על העובדים וישפרו את תהליך ההרכבה. נציגי חברת ניסקו, שנכחו בתערוכה, ציינו כי מדובר במתקנים יעילים וחדשניים שישמשו אותם בשיפור מהלך העבודה במפעל.

בתמונה הצוות הזוכה במקום השני: שלומי מסבכר, אמיתי נדב, אורן אביכזר
בתמונה הצוות הזוכה במקום השני: שלומי מסבכר, אמיתי נדב, אורן אביכזר

למקום השני הגיעו הסטודנטים שלומי מסבכר, אמיתי נדב ואורן אביכזר, שתכננו ובנו בעבור חברת ‘ישקר’ מערכת למיון ספייסרים כדוריים. חברת ‘ישקר’ עושה שימוש בכדורי פלדה בגדלים ומשקלים שונים, המיועדים להגבהת כרסומים בתוך מתקן, לפני כניסת הכרסומים לציפוי. לאחר תהליך הציפוי הכדורים מתערבבים ויש צורך למיין אותם כדי שיהיה אפשרי לעשות בהם שימוש חוזר. על מנת לבצע את תהליך המיון, בנו הסטודנטים מערכת המתבססת על שיטת ‘חריץ מתרחב’, המשלבת מסילת מיון מדויקת בעלת חריצים הולכים ומתרחבים לפי קוטר הכדור המבוקש.

במקום השלישי זכו הסטודנטים אסף אליאס, יאיר גרפונקל ויהושע אגיבייב שתכננו ובנו מתקן חיתוך וחישוף פתילים בעבור ‘רפאל’. חברת ‘רפאל’ משתמשת בפתילי פיקוד במטרה להעביר שרשרת ניפוץ בין שתי נקודות. פתילי פיקוד עשויים מצינוריות עופרת הנמצאות בתוך מעטפת PVC וסיבי זכוכית ארוגים. כדי לחבר את הפתילים לרכיבים שונים, יש צורך לחשוף את צינורית העופרת מבלי לפגוע בה. חשיפת הצינורית נעשית כיום בתהליך ידני מרובה שלבים. הסטודנטים פיתחו מכשיר חצי אוטומטי לחיתוך וחישוף הפתילים 

פרופ’ משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, לו העניק פרופ’ ראובן כץ במסגרת התערוכה מגן הוקרה על תמיכתו רבת השנים בפעילות קורס ‘תכן מוצר חדש’, אמר כי התערוכה היא “אשנב למקוריות המחשבה ולמצוינות הביצוע של הסטודנטים בטכניון. אם תעברו על רשימת הפרויקטים השונים המוצגים כאן היום, תוכלו לקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת של מעורבותו של הטכניון בחיי היומיום של כולנו”. “הפרויקטים הם סימולציה לעולם האמיתי”, אמר דיקן הפקולטה פרופ’ יורם הלוי, “והעבודה עליהם תורמת רבות להכשרתם של הסטודנטים כמהנדסים. פעילות זו, המתקיימת זו השנה השישית, משמשת אבן שואבת לתעשייה”.

בתמונה הצוות הזוכה במקום השלישי: אסף אליאס, יאיר גרפונקל ויהושע אגיבייב
בתמונה הצוות הזוכה במקום השלישי: אסף אליאס, יאיר גרפונקל ויהושע אגיבייב

 

 

 

 

מפתח למוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד.

פרופ' איתן קימל (מימין) ופרופ' שי שהם
פרופ’ איתן קימל (מימין) ופרופ’ שי שהם

גרייה מלאכותית של המוח, באמצעים מדויקים ולא פולשניים, היא אחד היעדים המרכזיים בחקר המוח ובטיפול בו. זו הסיבה להתלהבות הגוברת בקהילה המדעית מההצלחות האחרונות בתחום, שאחת המרכזיות בהן היא הפעלתם של נוירונים באמצעות גלי אולטרסאונד Ultrasonic) Neuromodulation). גישה זו עשויה להשלים ואף להחליף את טיפולי המוח הקיימים, המחייבים החדרה כירורגית של אלקטרודות דרך הגולגולת ולכן כרוכים בסיכון. היכולת להשפיע על תאי עצב באמצעות גלי אולטרסאונד ידועה כבר שנים רבות, אך בשנים האחרונות חלו התפתחויות דרמטית ביכולת זו ולאחרונה אף הודגמה יכולת ליצור תחושות מלאכותיות (פיקטיביות) אצל נבדקים על ידי גירוי מוחי ישיר. עם זאת, מאחר שמדובר במערכות ובתופעות מורכבות מאוד, עדיין רב הנסתר על הגלוי, במיוחד בכל הקשור למנגנונים המאפשרים הפעלה ושיתוק של רשתות עצביות.

בשורה חדשה בהקשר זה מגיעה מהטכניון, מהפקולטה להנדסה ביורפואית וממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה. מחקר שערכו הפרופסורים שי שהם ואיתן קימל והדוקטורנט מיכאל פלקסין עשוי לשפר את יכולתנו להבין וליישם את התופעות הקשורות להשפעה על המוח (נוירו-מודולציה) באמצעות אלומה ממוקדת של אולטרסאונד. במחקר, שהתפרסם בגיליון החדש של כתב העת eNeuro, מוצעת תשתית תאורטית חדשה המסבירה מגוון גדול של ממצאים נסיוניים בתחום.

מן המחקר האמור עולה, למרבה ההפתעה, כי צורת ההפעלה של האולטראסאונד משפיעה באופן דרמטי על האינטראקציה בין הגל לבין תא העצב, וכתוצאה מכך ישפיעו תבניות אולטראסאונד מסוימות באופן שונה על סוגים שונים של תאי עצב. האמצעים ששימשו במחקר זה מאפשרים לחזות את התופעות המורכבות שמתקבלות ברשתות עצביות במוח, המורכבות מסוגים שונים של תאי עצב.

הדוקטורנט מיכאל פלקסין
הדוקטורנט מיכאל פלקסין

קבוצת המחקר פיתחה את NICE – מודל ביו-פיזיקלי המסביר את השפעת גלי האולטרסאונד על המוח. כאשר גלי אולטרסאונד פוגעים בתא מתחיל קרום התא לרטוט, רטט המוביל לטעינת הקרום במטען חשמלי. ככל שמתארך משך הרטט כך נצבר בקרום יותר מטען, המוביל לעירור חשמלי (הפעלה) של תאי עצב. כעת מראה הקבוצה שכאשר הגל האולטרסוני מופעל בפולסים קצרים יתרחש עירור סלקטיבי של תאים מהסוג שבולם את פעילות הרשת. התוצאה: שיתוק הפעילות ברשת העצבית. זהו הסבר ראשון לתופעה זו, אשר נצפתה לאחרונה באופן ניסויי על ידי חוקרים באוניברסיטת הרווארד.

לדברי פרופ’ שהם, “עד עתה נמצאה התאמה יפה מאוד בין הניבוי של מודל NICE לבין תוצאות הניסויים בתחום, ולכן יש כאן שתי בשורות חשובות: אישוש נוסף לכוח הניבוי של התיאוריה המובילה בתחום, ופתיחת יכולת חדשה להנדס דפוסי אולטראסאונד שיפעילו באופן פרטני אוכלוסיות שונות של תאי עצב – הפעלה שהתאפשרה עד כה רק באמצעים מאוד פולשניים.”

המחקר החדש עשוי להוביל לפריצות דרך משמעותיות בתחום הטיפול הרפואי הלא פולשני במחלות נוירולוגיות. “במידה רבה, המוח הוא עדיין בגדר קופסה נעולה,” אומר פרופ’ שהם, “ויתכן שגלי אולטרסאונד עשויים להוות מפתח לקופסה זו. כעת, לדוגמה, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אינסייטק ופרופ’ איתמר קהאן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ובאמצעות טכנולוגיית MRI, אנחנו בודקים לראשונה בטכניון את השפעת האולטרסאונד על פעילות מוחית, כדי שנוכל לנטר אותה ללא הזדקקות לאלקטרודות ולאמצעים פולשניים אחרים.”

למאמר המלא לחצו כאן

לרקע המדעי למחקר לחצו כאן

 

 

 

 

 

סטודנטים בטכניון פיתחו יד תותבת “אינטואיטיבית”

הפיתוח זכה במקום הראשון בתחרות הפרויקטים בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון

יד תותבת "אינטואיטיבית"
יד תותבת “אינטואיטיבית”

יד תותבת המופעלת על ידי שריר האמה של המשתמש – זו ההמצאה הזוכה במקום הראשון בתחרות פרויקטי הסטודנטים שהתקיימה בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. היד, המסוגלת לבצע שש פעולות שונות כגון פתיחת יד ואיגרוף, פותחה על ידי הסטודנטים אביב פלג (מהפקולטה להנדסה ביורפואית) ואור דיקר (מהפקולטה להנדסת חשמל) בהנחיית אוסקר ליכנטשטיין (מהפקולטה להנדסה ביורפואית) וטל שניצר (מהפקולטה להנדסת חשמל).

“שלושת הגורמים החשובים בהתקדמות טכנולוגית הם אנשים, אנשים ואנשים.” כך אמר דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג בפתיחת הכנס השנתי של פרויקטי סטודנטים בפקולטה, שבמסגרתו התקיימה התחרות. “תחום הביורפואה מתאפיין בעשורים האחרונים בצמיחה מהירה – המהירה ביותר בתעשייה, למעשה – והגורם המשמעותי ביותר הוא ההון האנושי: אנשים טובים בהנדסה, במדעים, ברפואה, בהגדרת טכנולוגיות ועוד. הכשרתם של אנשים כאלה היא המטרה העיקרית שלנו בלימודי התואר הראשון בפקולטה.”

“צריך לדעת שהעיסוק בהנדסה ביורפואית כרוך בכשלונות והחוכמה היא לקום מהם, ללמוד מהם ולהמשיך הלאה,” אמר ד”ר אלכס וילנסקי, מרכז הפרויקטים בפקולטה. “הטכניון נכנס לתחום הזה בשלב מוקדם מאוד – שנות השישים – הודות לפרופ’ פרנץ אולנדורף, תלמידו של אלברט אינשטיין ומייסד הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. אולנדורף החל קורס ובו עשרה סטודנטים, שתפס כיוון ביורפואי בעקבות ארועים עולמיים ובהם אסון התלידומיד – תרופה נגד בחילות שגרמה ללידתם של תינוקות נכים רבים. מהקורס הקטן הזה נולדה לימים המחלקה להנדסה ביורפואית, שהפכה מאז לפקולטה.”

פלג ודיקר, שזכו במקום הראשון בתחרות פרויקטי הסטודנטים בפקולטה להנדסה ביורפואית ובפרס משפחת ווילק, הניתן בפקולטה להנדסת חשמל, הסבירו כי לקחו את המוצר הבסיסי של e-enable , שהוא יד תותבת היודעת רק לסגור את האצבעות בתגובה לכיפוף פרק היד, ושיפרו אותו באופן שמרחיב את הפונקציונליות שלו באופן משמעותי ומהיר יותר ומאפשר תנועות יד נוספות. “הוספנו סנסור שקורא את תנועות השריר ומשדר (באמצעות Bluetooth) הוראות למערכת שמפעילה את היד התותבת. לאחר כיול של פחות מדקה על ידי המשתמש, המוצר יודע להגיב באופן מדויק להוראות שמשדר שריר האמה. יותר מכך, המערכת פועלת ב-real time; זמן התגובה קרוב לזמן התגובה של יד טבעית (250 שניות), כך שהפעלת היד אינטואיטיבית וטבעית.”

במקום השני בתחרות הפרויקטים זכו הסטודנטים יאיר הרבסט ומורן דוודי, מהפקולטה להנדסה ביורפואית שפיתחו גם הם יד תותבת משופרת. יד זו, שמאופיינת ביכולות גבוהות של מוטוריקה עדינה ומאפשרת למשתמש לבצע פעולות עדינות כמו החזקת כוס פלסטיק חד פעמית. בעולם כבר יוצרו כמה ידיים תותבות על פי האלגוריתם שפיתחו השניים, ובקרוב הם יתאימו אותה לבנימין בן
ה-13, ילד קטוע יד מפתח תקוה. במקום השלישי זכו שני צוותים:ניצן פרושי והראל שני, רעות גיא וחן אברהם.

דיקן הפקולטה פרופ’ אמיר לנדסברג ציין כי זה עתה סיים את לימודיו המחזור ה-13 של סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה, ובקרוב יתקיים כנס של כלל הבוגרים שאליו יוזמנו בוגרי הפקולטה לדורותיה.

 

 

מימין לשמאל: דיקן הפקולטה פרופ' אמיר לנדסברג, הזוכים במקום הראשון אור דיקר ואביב פלג, והיזמים דורון וליאת אדלר שהעניקו את הפרס
מימין לשמאל: דיקן הפקולטה פרופ’ אמיר לנדסברג, הזוכים במקום הראשון אור דיקר ואביב פלג, והיזמים דורון וליאת אדלר שהעניקו את הפרס

 

תקשורת המדע והיערכות לעידן הפוסט-אנטיביוטי

 

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי ופרופ’ רועי קישוני

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שבעה מדענים צעירים, שניים מהם מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ופרופ’ רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב.

הנגשת המדע לציבור

פרופ’ ברעם-צברי, חלוצת תחום תקשורת המדע בישראל, השלימה תואר ראשון בתוכנית המצטיינים של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל. את הידע האקדמי הרב, ואת הניסיון העיתונאי שרכשה (“העיר”, “במחנה”, “גלובס”, ערוץ המדע וערוצים 10 ו-2) היא רותמת למחקר, להוראה ולהשפעה ציבורית בתחום תקשורת המדע (science communication). זאת, לדבריה, במטרה “לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין.”

פרופ’ ברעם-צברי, 39, חברה במרכז המצוינות לינקס – למידה בחברת המידע, והשנה זכתה בפרס ינאי המוענק לחברי סגל בטכניון על “תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי”. היא עומדת בראש הוועדה האקדמית של סדרת כינוסי תקשורת המדע, שאותה יסדה בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים. פרופ’ ברעם-צברי, המכהנת כיו”ר ועדת המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האחראית לרגולציה של השידור המסחרי בישראל, היא גם הנציגה הישראלית הראשונה בהנהלת PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע.

לפני כשנתיים הוזמנה פרופ’ ברעם-צברי למרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, הנמצא ב-CERN, שוויץ. זאת כדי ללמוד את אתגרי תקשורת המדע של CERN, למשל השמועות בדבר “חור שחור שיווצר במאיץ החלקיקים ויבלע את כדור הארץ”. שמועות דומות עלו בעבר לקראת הפעלתם של מאיצי חלקיקים אחרים, אבל הפעם נוסף לתמונה מקדם-היסטריה חדש: השיתוף ברשתות החברתיות, שהפך את השמועות המופרכות לנבואות-זעם ויראליות. ביום שישי האחרון פורסם בכתב העת PLOS ONE מאמר שכתבה פרופ’ ברעם-צברי יחד עם הדוקטורנט אביב שרון וקייט קייל (Kahle), מנהלת המדיה החברתית ב-CERN. במאמר בוחנים החוקרים את מעורבות הציבור בתחום הפיזיקה של החלקיקים על סמך הדינמיקה ברשתות החברתיות.

תרופה ספציפית לכל זיהום

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית (במסגרת פרויקט תלפיות) ודוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שהה כ-14 שנים בארה”ב, במהלכן השלים פוסט-דוקטורט בפרינסטון ובאוניברסיטת רוקפלר והמשיך למחקר על אבולוציה של חיידקים במחלקה לביולוגיה מערכתית בהרווארד, שם היה לפרופסור מן המניין. בשנת 2013 חזר לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה. על גיוסו לטכניון עמלו בכירים רבים בטכניון ובהם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים לשעבר פרופ׳ גדי שוסטר וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’ אהרן צ’חנובר.

מעבדתו של פרופ’ קישוני עוסקת בתחומים שונים הקשורים בחיידקים, באבולוציה שלהם ובאינטראקציות שלהם עם הסביבה ועם חומרים תרופתיים. הפרויקט המרכזי של המעבדה כיום הוא מיפוי כולל של חיידקי העולם ומאפייניהם, לרבות מוטציות שמקנות לחיידקים עמידות לאנטיביוטיקה. מחקריו של פרופ’ קישוני, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים כגון Nature ו- Science, חשובים במיוחד נוכח החשש שהתרחבות העמידוּת לתרופות אנטיביוטית מובילה את האנושות לעבר עידן “פוסט-אנטיביוטי”, שבו זיהומים ופציעות קלות יגרמו נזק בריאותי כבד. המחקרים המתבצעים במעבדתו בהקשר זה נועדו לדבריו “לאפשר לנו לנבא כיצד תשפיע תרופה ספציפית על המטופל הספציפי. הרעיון הוא שעל סמך קריאת הגנום של החיידק מחולל-המחלה נוכל להתאים לכל זיהום את התרופה היעילה ביותר עבורו, תוך הימנעות מתרופות שהחיידק עמיד להן או עשוי לפתח עמידות נגדן.”

מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. בשנת 2012 הצטרפו לאקדמיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ יונינה אלדר (הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי) ופרופ’ ליאור גפשטיין (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט).

מלבד פרופ’ ברעם-צברי ופרופ’ קישוני מהטכניון מצטרפים כעת לאקדמיה הצעירה ד”ר מיכל בר-אשר סיגל (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד”ר ספי הנדלר (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ’ יובל פלדמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ’ אבי צדוק (אוניברסיטת בר-אילן) וד”ר יעל שטרנהל (אוניברסיטת תל-אביב).

 

שמורת עברונה: שנה וחצי אחרי דליפת הנפט

סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה

“יום העיון הזה שיזמתם בטכניון הוא דוגמה מצוינת לעבודה בשמירת טבע: אתה עובד בתנאים מסוימים, והם משתנים; פתאום מתרחשת תקלה, פתאום נכנס עוד אילוץ. אפשר לומר שכאקולוגים העובדים בשמורת טבע אנחנו נדרשים לעתים לבצע פעולות ממשק אגרסיביות, ועם זאת לקיים מערכת אקולוגית מתפקדת הייחודית לאזור בו אנו פועלים.”

ד”ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים (רט”ג), פתח בדברים אלה את יום העיון שנערך במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. יום העיון הוקדש להצגת פרויקטי מחקר של סטודנטים לתואר ראשון בנושא דליפת הנפט בשמורת עברונה והצגת דרכים לשיקום האזור. לדברי ד”ר צוער “יש כאן מצב מאוד רגיש: אנחנו רוצים להוציא את הנפט מהשמורה – אבל שלא יישטף למפרץ אילת. אנחנו שוקלים להשקות את האדמה כדי לאפשר לחיידקים לטפל בזיהום אבל יודעים שמאוד קשה להשקות את הקרקע המזוהמת ושהשקיה בתנאים של מדבר קיצוני (כפי שקיים בעברונה) עלולה להפר את המאזן האקולוגי. אנחנו רוצים שמורה נקייה, אבל בלי לפגוע בערכי הטבע.”

ארוע הדליפה שהסעיר את המדינה התרחש בדרום הערבה ב-4 בדצמבר 2014. כתוצאה מפגיעה בצינור נפט של קצא”א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ) זרמו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך כביש 90 ומשם לשמורת עברונה, וכיסו כ-140 דונם משטח השמורה.

במהלך בדיקת הארוע החמור התברר שבשנת 1975 התרחש ארוע דומה שלא טופל כלל. “לכן,” אמר ד”ר צוער, “עלתה המחשבה שאם השמורה התאוששה מעצמה מהארוע ההוא, היא תתאושש גם מהארוע החדש. אבל כשהתחלנו לבדוק את השטח, בסיוע חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים, גילינו שדליפת 1975 דווקא הזיקה לשמורה: הקרקע נהייתה הידרופובית, כלומר אטומה למים, וכתוצאה מכך לא צמחו באזור עצי שיטה צעירים. החשש הוא שנאבד בעתיד את עצי השיטה ומיני צמחים נוספים שגדלים בשמורת עברונה בלבד. לכן היה לנו ברור שבדליפה הנוכחית חייבים לטפל.”

הידיעה על דליפת הנפט תפסה את אוריאל קלר בבוקרו של יום לימודים שגרתי בטכניון. קלר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הוא מייסד קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון. “ישבתי בשורה האחרונה בכיתה ליד סטודנטית בשם עומר לוי,” מספר קלר, “והסתכלנו על התמונות בעיתון – אותן תמונות קשות מאירוע דליפת הנפט. עומר הייתה מזועזעת מהמקרה והתעקשה שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע לשיקום השמורה. עומר דיברה, אני הקשבתי, אבל תוך כדי כבר התחלתי לחשוב מי יהיה חבר הסגל המתאים לפנות אליו. בעניין פתאום נזכרתי שאני נמצא בקורס מבוא לזרימה וזיהום בקרקע. המרצה של אותו קורס היה פרופ’ אורי שביט, ובאותו רגע כבר היה לי ברור שבסוף השיעור עומר ואני ניגשים אליו. אורי, לשמחתנו הרבה, הסכים להיפגש איתנו, ומאותו רגע לקח אותנו תחת חסותו.”

כמה ימים לאחר מכן, בסיוע רשות הטבע והגנים, הוציאה מעל”ה משלחת ראשונה לדיגום קרקע בשמורה. לפרופ’ שביט הצטרפה פרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהמשך הצטרפו אליהם פרופ’ אבי שביב, פרופ’ אבי אוסטפלד, פרופ’ מקסים שושני ואינג’ ארז צמחוני, כולם מהטכניון. גם קבוצת הסטודנטים גדלה, ובמשך שנה וחצי נסעו חבריה פעמים רבות לאתר הדליפה כדי ללמוד על הנזק ולגבש דרכים לטיפול ביולוגי בקרקע המזוהמת. “איש מאיתנו אינו מומחה בזיהומי נפט,” אומר פרופ’ שביט, “אבל כולנו, ובעיקר הסטודנטים, מוּנעים מהרצון להבין את המנגנונים הרלוונטיים ולנסח מודלים לניטור, לחיזוי וטיפול בזיהום. לשמחתי קיבלנו תמיכה ממשית מלשכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהמכון לחקר המים ע”ש גרנד, מחברת מלח הארץ ומרשות הטבע והגנים.”

ביום העיון הוצגו עבודות במגוון רחב של תחומים והיבטים: מיפוי הזיהום באמצעות חישה מרחוק, השפעת הנפט על הקרקע, פירוק הנפט באמצעות חיידקים, השפעתם של ארועי שיטפון ועוד. ד”ר צוער סיכם ואמר כי “רשות הטבע והגנים מתרשמת מאוד מהפרויקטים שקבוצות המחקר הטכניוניות עורכות זה שנה וחצי בשטח ובמעבדות, ואני מאמין שפרויקטים אלה יעניקו לנו כיוונים משמעותיים לניטור הזיהום ולטיפול בו. זה מרשים מאוד שהחבר’ה האלה, סטודנטים לתואר ראשון, משקיעים כל כך הרבה ידע, זמן ומרץ כדי לקדם את סביבת עברונה מתוך ראייה מדעית ומתוך דחף לשפר את מצב הסביבה.”

ליצירת קשר ופרטים נוספים לגבי המחקר נא ליצור קשר עם קבוצת מעל”ה  mala.technion@gmail.com.

לחוברת המחקרים לחצו כאן

לתמונות לחצו כאן

בתמונות :

  1. סטודנטים מהטכניון בשמורת עברונה
  2. פרופ’ אורי שביט בכנס

 

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088

חקר הגנום: תמונת מצב

אתיקה גנטית, הלכה ובדיקות גנטיות, תוכנית אובמה למיפוי גנטי של אוכלוסיית ארה”ב והגנאולוגיה של אנוסי ספרד – אלה כמה מהנושאים שיוצגו בכנס בינלאומי גדול שיתקיים בחיפה בשבוע הבא

פרופ' גד רנרט
פרופ’ גד רנרט

“אוכלוסיות מייסד (Founder populations) ותרומתן להבנת הביולוגיה וההיסטוריה – זה נושאו של כנס בינלאומי גדול שיתקיים בחיפה בשבוע הבא ביוזמתו של פרופ’ גד רנרט מהטכניון ומהמרכז הרפואי כרמל. בכנס ישתתפו נשיאי אוניברסיטאות ובכירי מערכת הבריאות בישראל וייערכו בו כשישים הרצאות של מומחים מובילים ממדינות רבות: ארה”ב, ישראל, בריטניה, קנדה, צרפת, ספרד, פורטוגל, אוסטרליה, הודו, ברית המועצות לשעבר, אסטוניה, ארגנטינה ויוון.

את הכנס יפתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וראש העיר חיפה יונה יהב. שני המרצים המרכזיים ביום הראשון (10 ביולי 2016) הם (1) פרופ’ רוברט וינסטון, חבר בית הלורדים הבריטי ופרופ’ לרפואת פוריות מאוניברסיטת לונדון, הפועל רבות להנחלת המדע בשורה של ספרים פופולריים ובתוכניות טלוויזיה ב-BBC; (2) פרופ’ לואיס קוינטנה-מורסי, גנטיקאי אוכלוסיות המכהן כמדען הראשי של מכון פסטר בפריז. ביום האחרון תתקיים הרצאת סיכום של פרופ’ סר וולטר בודמר מאוניברסיטת קיימברידג’, מגדולי הגנטיקאים בעולם, שידבר על העבר והעתיד של הגנטיקה העולמית. אחריו ידבר פרופ’ אריק גרין, מנהל המכון הלאומי לחקר הגנום בארה”ב, שיציג את תכנית אובמה למיפוי אוכלוסיית ארה”ב.

“מהפכת הגנום שינתה את פני הרפואה ומעניקה תשובות חדשות ומדויקות לשאלות קלאסיות כמו סיכונים בריאותיים וטיפולים אופטימליים לאדם הספציפי,” אומר מארגן הכנס, פרופ’ גד רנרט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, המכהן כמנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן במרכז הרפואי כרמל. “המחקר הגנטי מסייע לנו לתפור לכל אדם – בריא או חולה – את הטיפול הרפואי האופטימלי. בנוסף, חקר הגנום מעניק תיקוף מדעי לגנאולוגיה – התחום של תיעוד אוכלוסיות מייסד (Founder populations).

“כתוצאה מלכידותו ההיסטורית של העם היהודי התפתחה באוכלוסייה היהודית שורה של תקלות גנטיות, ומכך אפשר ללמוד לקחים רבים. בתחום זה ייערכו בכנס הרצאות של היסטוריונים וגנטיקאים, שידונו בהיפרדות האוכלוסיות היהודיות לצפון אפריקה ולאירופה, בתפוצה העולמית של אנוסי ספרד, בחיפוש אחר השבטים האבודים באפריקה ובאסיה ובקבוצות יהודיות מיוחדות כגון יהודי הודו.”

בכנס יוצגו גם נתונים על פגיעות גנטיות בקבוצות אתניות שונות של האוכלוסייה הערבית בישראל, נתונים שחשיבותם רבה לנוכח מיעוטו של המידע המחקרי על אוכלוסיות ערביות בעולם. נושאים נוספים שבהם ידון הכנס: אתיקה גנטית, נקודת המבט היהודית-דתית בנושא בדיקות הגנטיות, “השיא הישראלי” בבדיקות גנטיות הנערכות בקרב נשים הרות, ופרויקטים חדשים (גם בישראל) למיפוי גנטי של אוכלוסיות העולם השונות.

הכנס יתקיים במלון דן כרמל בתאריכים 14-10 ביולי 2016. לפרטים נוספים, להרשמה ולתוכנית המלאה:http://www.foundergenomics.com/