תחרות Dream Factory, שהתקיימה לאחרונה בטכניון, מספקת לסטודנטים הזדמנות להתחכך בעולם היזמות ולהציע לחברות עסקיות פתרונות טכנולוגיים יצירתיים
בתמונה : הסטודנטים ונציגי החברות עם דניאל בר שלו (משמאל) ומעין לופטון (שנייה משמאל)
לאחר חודש של עבודת הכנה מאומצת התקיים בטכניון אירוע Dream Factory, שבו הציגו סטודנטים מהטכניון פתרונות מעשיים ויצירתיים לבעיות טכנולוגיות שהתעוררו בחברות עסקיות שונות. פרויקט זה נועד לעורר את הסטודנטים לחשיבה יצירתית ויזמית ולחשוף אותם לתעשייה ולבעיות ממשיות העולות בסביבתו היומיומית של המהנדס. לזוכים ניתנים פרסים כספיים.
תחרות Dream Factory, הנערכת במסגרת BizTEC ומרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, התקיימה לראשונה בשנת 2014, והפתרונות שהוצגו בה על ידי הסטודנטים זכו לשבחים רבים מן החברות שהציגו את האתגרים. השנה התמקדה התחרות בתעשייה המסורתית וזימנה חמש חברות: חיפה כימיקלים, מעבדות שרון (Sharon Labs), אַבְגּוֹל, תמה ושטראוס. האתגרים שהציגו החברות התפרסו על פני תחומים רבים ובהם כימיה, הנדסה כימית, הנדסת סביבה, הנדסת מכונות והנדסת מזון. נציגי החברות, שקיימו קשר רציף עם הסטודנטים, הגיעו לארוע כדי לשמוע את הפתרונות המוצעים ולהעריך אותם על פי יעילותם וישימותם. הנה כמה מהאתגרים ופתרונותיהם:
חברת חיפה כימיקלים ביקשה פתרון לפיזור ידני אך מדויק של דשן מוצק. שרון פארבר, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת מכונות ועודד יקיר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הציגו כל אחד בתורו מתקן להחדרת כמות מדודה של דשן לאדמה. הפיתוחים יוצגו בפני הדרג הבכיר בחברה, שיקבע כיצד יחולק הפרס ביניהם.
חברת תמה פנתה ל- Dream Factoryבבקשה לפתח מכשיר ייחודי שייתן מענה לעיטוף ידני של משטח ברשת אלסטית. המכשיר נדרש להקל על עבודת המפעיל, להביא לעטיפת משטח אופטימלית, לייצר מנגנון חיכוך כך שהרשת תימתח ולא תחליק, ומתיחוּת הרשת לא תושפע ממהירות הפריסה. סמירבגלקוטה, סטודנט לתואר שני בעל ניסיון של יותר מעשור בתעשייה, הציג לחברה התקן העונה על מרבית הדרישות שהוגדרו. תמה תעניק לו את הפרס כתשורה להשקעה ולרצינות בהן פעל סמיר לכל אורך הפרויקט.
תחרות Dream Factory נוהלה השנה על ידי מעין לופטון במסגרת תוכנית BizTEC, שאותה מנהלת דניאל בר שליו. התוכנית מתקיימת כאמור במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון בראשותו של רפי נווה.
“דוקטרינת לאס וגאס קובעת שמה שקורה בלאס וגאס נשאר בלאס וגאס, אבל במזרח התיכון זה לא תופס: מה שקורה במזרח התיכון לא נשאר כאן אלא משפיע על העולם כולו.” כך אמר השגריר לשעבר דניס רוס בהרצאתו “לאן מועדות פני המזרח התיכון?”, שהתקיימה בשבוע שעבר במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי ז”ל בקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון.
את הארוע הנחה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “יצחק מודעי חש שהטכניון חייב לחשוף את הסטודנטים שלו לא רק למדעים ולהנדסה אלא גם לקשר שבין כלכלה וטכנולוגיה. את הרעיון הזה הוא מימש בחייו – כבוגר הנדסה כימית בטכניון, עורך דין וכלכלן. הוא נכנס לפוליטיקה, כיהן כשר האנרגיה התשתיות, התחבורה, המשפטים והאוצר, וחילץ את ישראל ממשבר כלכלי קשה מאוד.”
בנו של יצחק, בועז מודעי, ששימש עד לאחרונה כשגריר ישראל באירלנד, אמר: “מאז מות אבי לפני 18 שנה סיפרו לי אנשים רבים על געגועיהם לפוליטיקאי שאבא היה, ולפעילותו הפוליטית המוצלחת בשנות השמונים; אבל עבורנו הוא היה אבא, סבא ואח שתמיד נותן עצה טובה בזמן הנכון.”
רוס, המלמד כיום באוניברסיטת ג’ורג’טאון, כיהן בין היתר בעבר כיועץ מיוחד במועצה לביטחון לאומי בממשל אובמה, כמנהל תחום תכנון מדיניות במחלקת המדינה בממשל הנשיא ג’ורג’ בוש האב וכמתאם מיוחד למזרח התיכון בממשל קלינטון. במשרות אלה מילא רוס תפקיד מרכזי בעיצובה וביישומה של המעורבות האמריקאית בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים.
“בשנים האחרונות מתחוללים משברים חמורים באזור,” אמר רוס בהתייחסו לאירועים הפוקדים את המזרח התיכון מאז 2011. “בסוריה, שם כנראה מתחולל האסון ההומניטרי הגדול באזור, נהרגו עד כה כחצי מיליון איש במלחמת האזרחים המתחוללת במדינה מאז 2011. 12 מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם. עיראק נלחמת בדעאש, המשתמשת ב-50,000 האזרחים בפלוג’ה כמגן אנושי. גם בתימן, בלוב ובמצרים ניכרת השפעתה השלילית של דעאש.” הוסיף.
בהתייחסו לרקע ולסיבות שהוליכו לאירועים הללו ציין רוס כי “יש פרשנים שאומרים שזהו חורבנה של מפת סייקס-פיקו מ-1916, שחילקה את אזורי ההשפעה במזרח התיכון בין צרפת ובריטניה. במקרה של סוריה ועירק יש בזה היגיון. אחרים אומרים שזו מתקפה על מוסד המדינה, אבל הם טועים – שכן המהומות אינן מתרחשות במדינות מלוכניות. האמת היא שאין כאן תשובות פשוטות שכן לסכסוך יש רבדים רבים, שכוללים מאבקי זהות. אפילו בתוך האסלאם מתחולל מאבק קשה – בין סונים לשיעים ובין הסונים לבין עצמם.”
מימין לשמאל : פרופ’ בועז גולני, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, השגריר לשעבר דניס רוס והדיפלומט בועז מודעי
“חשוב להבין שהקונפליקטים לא עומדים להיעלם, אבל אפשר כמובן להתערב בהם בצורה מושכלת. גם זה לא פשוט, כי כפי שיש סיכון בהתערבות, יש סיכון באי-התערבות.” הבהיר בנושא המעורבות הצבאית של ארה”ב במדינות האזור. “אובמה הוציא את ארה”ב מעיראק – והחזיר לשם 5,000 חיילים בלית ברירה. בסוריה נמנענו מראש מהתערבות, מחשש ל’עיראק שנייה’, וכעת אנחנו משלמים את מחיר אי-ההתערבות. במילים אחרות, ריסון הכוח חשוב אבל גם הוא חייב להיעשות בחוכמה.”
בהתייחסו למלחמה בדעאש ציין רוס כי “למרות חומרתם של הסכסוכים השונים, אני מאמין שהאתגר המרכזי של ארה”ב באזור כיום הוא בלימת דעאש. ומה מייחד את דעאש? לא הקיצוניות ולא הברוטליות, אלא התפיסה שמשימתו של הארגון הוא להביא את אחרית הימים. אלה אנשים שתופסים את עצמם כשליחי אלוהים, ושום דבר לא יעצור אותם מלבד כוח.”
“אבל הכוח הזה לא יכול להיות אמריקאי, כי אם האמריקאים יחסלו את דעאש, יווצר ואקום שלתוכו יימשכו כוחות רעים לא פחות. כך הרי קרה עם אל קעידה, שגוויעתה הולידה את דאעש. רק הסונים יכולים לדחוק את דעאש ולמלא את מקומה בכוחות שפויים. בכך טעינו בעיראק – שלא שיתפנו פעולה עם הסונים. כעת יש כאן הזדמנות חסרת תקדים של שותפות אינטרסים אל מול דעאש, וכך רואות את זה המדינות הסוניות: ישראל כמכשול חשוב וחיובי בפני דעאש ובפני איראן.”
בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני הסביר רוס כי “לא שאין כאן מכשולים – לא ברור כלל אם לפלסטינים יש ‘רוחב פס’ מספק למגעים עם ישראל, וגם ישראל שואלת את עצמה מה תקבל בתמורה לוויתור על שטחים. מה שבטוח הוא שחיייבים להרחיב את הדיון הזה למדינות ערב.” סיכם בהרצאה שהתקיימה שעות מספר לפני הפיגוע הרצחני במתחם שרונה בתל אביב.
שיר המעלות – דגם פסלו של האמן דני קרוון שיוצב בטכניון
במושב הפתיחה נחשף גם שפסל חדש בעיצובו של דני קרוון יוצב בטכניון. הפסל, “שיר המעלות”, הוא פסל נירוסטה ספירלי בגובה 18 מטר, שעוצב על ידי קרוון במיוחד עבור הטכניון. הוא יוצב בכיכר הסמוכה למבני מעונות הסטודנטים החדשים הנבנים בקמפוס.
קרוון, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2009, מסביר כי החליט על צורתו הספירלית של הפסל “גם בגלל הצורה וגם בגלל מה שהיא מסמלת. בלב הספירלה הצבתי ארבעה ‘סולמות’ הבנויים מקווי ניאון כחולים ויוצרים יחד מעין פיגום. אני בודק אפשרות שהאור יעלה בהם עד למעלה שוב ושוב. בנוסף, מקצות הסולמות אמורות לצאת ארבע קרני לייזר כלפי מעלה.” בהנחיית קרוון בנו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון דגם של הפסל, במיוחד לקראת פתיחת אירועי הקורטוריון היום. הדגם מוצג בבניין הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
לדברי פרופ’ גבי גולדשמידט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון “עבודה זו היא ייחודית בגוף העבודות של קרוון, שרוב עבודותיו הן סביבתיות ואינן מוגדרות כפסלים. זכות גדולה יש לטכניון שבקמפוס שלו תוצב עבודה של אחד האמנים החשובים הפועלים כיום בישראל.”
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) מעניק לפרופ’ אמריטוס מוסא יודעים (במרכז) ופרופ’ אמריטוס ג’ון פינברג (מימין) אות הוקרה מהטכניון
אירועי הקורטוריון נפתחו במוצאי שבת בקבלת הפנים החגיגית של נשיא הטכניון פרופ’ לביא ואשתו ד”ר לינה לביא לכבוד מאות המשתתפים. בארוע השתתפו ראש העיר חיפה יונה יהב, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, היזם בוגר הטכניון ד”ר יוסי ורדי, מולי אדן, בעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל וכיום יועץ בכיר לבנק הפועלים, מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם פרופ’ רפי ביאר, סגן נשיא ברודקום ד”ר שלמה מרקל, חתני פרס הארווי לשנת 2015 הפרופסורים עמנואל בלוך ומרק קירשנר, איש העסקים והפילנתרופ נורמן סיידן, חברי הנהלת הטכניון והוועד המנהל, נשיאי הטכניון לדורותיו, דיקני הפקולטות ורבים נוספים.
במרכזו של ערב הפתיחה עמד אירוע הוקרה מיוחד למפתחי תרופת ה”אזילקט” למחלת הפרקינסון, פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים ופרופ’ אמריטוס ג’ון פינברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. השניים פיתחו בשנות השבעים תרופה בשם “ראסאג’ילין”, שנמצאה יעילה במניעת מוות של נוירונים במוח. פיתוח זה הוביל לפיתוחה של תרופת ה”אזילקט” בידי חברת טבע. ארז ויגודמן, נשיא ומנכ”ל טבע, שיגר לשניים אגרת הוקרה מיוחדת בה כתב: “הארוע המתקיים הערב הולם, בחשיבותו וביוקרתו, את גודל ההישג שאותו אתם חוגגים. פרופ’ יודעים ופרופ’ פינברג, מן הראוי שתהיו גאים בעבודתכם, אשר הקלה את סבלם של חולים רבים והעניקה ימים טובים לאלפי אנשים החיים בצלה של המחלה. הצלחתן של תרופות כגון אזילקט וקופקסון מעידה על הפוטנציאל העצום הטמון ביחסים אמיצים בין אקדמיה ותעשייה. שילוב כוחות והתמקדות במשימה שלפנינו מעניקים לנו את הכוח לשנות את מהלך ההיסטוריה.”
“לכל אוניברסיטה יש היכל תהילה משלה של מחקרים פורצי דרך ותגליות משמעותיות. לאזילקט מקום של כבוד בהיכל התהילה של הטכניון”, ציין נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שהעניק לשניים אות הערכה מיוחד מהטכניון כהוקרה על פועלם.
מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ’ ג’ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ מוסא יודעים
מימין לשמאל : יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר
“רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית”, ציין נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתח מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) לשנת 2016. במהלך “העשור האבוד” של האקדמיה הישראלית ביצעה הממשלה קיצוץ חד בתקציבי האוניברסיטאות, מהלך שפגע במחקר והוביל לירידה תלולה במספר חברי הסגל. “בארבעת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל ב-142%, התל”ג צמח ב-98%, מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות זינק ב-240%, ורק מספר חברי הסגל האקדמי צנח בכ-20%. בטכניון צנח מספר חברי הסגל מ-642 בשנת 2000 ל-527 ב-2010.”
נשיא הטכניון הזהיר כי ללא מחקר אקדמי “תאבד ישראל את מעמדה בחזית הטכנולוגיה והמחקר המדעי, ולכן המשימה המרכזית העומדת בפני הטכניון בשנים הקרובות היא גיוס של חברי סגל חדשים. בשנה האחרונה גוייסו 32 חברי סגל חדשים ובחמש השנים האחרונות – 137 חברי סגל חדשים, המהווים 25% מסך חברי הסגל בטכניון. בשנת 2020 יהוו חברי הסגל הצעירים – אלה שנמצאים בטכניון עשר שנים ופחות – 50% מחברי הסגל. במילים אחרות, זה יהיה טכניון חדש. בתוך כך עלינו לדאוג להמשך הגדלת מספר הנשים ומספר בני המיעוטים בסגל הטכניון.”
פרופ’ לביא הוסיף כי למרות השלכות העשור האבוד רשם הטכניון זינוק מרשים בכמות פרסומים המדעיים – מ-1,600 בשנת 2000 ל-2,900 בשנת 2015.
בהתייחסו למגמות עתידיות ציין פרופ’ לביא כי המהפכה התעשייתית הרביעית והתמורות שהיא צפויה לחולל בחיים היומיום ובשוק העבודה, דורשת היערכות מיוחדת בתחומי הלימוד והמחקר. “על פי הערכות שונות כמחצית מהתלמידים שמסיימים השנה את כיתה א’ יעסקו בבוא העת במקצועות שעדיין אינם קיימים היום, ועל האוניברסיטאות להיערך לכך כבר עתה.”
השנה הגיעו למושב הקורטוריון למעלה מ-200 נציגים מרחבי העולם – מספר שיא של משתתפים בתולדותיו – והם ישתתפו בארועים שיימשכו עד יום רביעי הקרוב. יו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר ציין כי סיסמת הקורטוריון השנה היא “טכניון ללא גבולות”, כאשר הכוונה היא הן להיבט הגיאוגרפי – הטכניון כאוניברסיטה גלובלית – והן מבחינה דמוגרפית, כלומר במגוון הסטודנטים הרחב בטכניון.
פסל חדש בטכניון
שיר המעלות – דגם פסלו של האמן דני קרוון שיוצב בטכניון
במושב הפתיחה נחשף גם שפסל חדש בעיצובו של דני קרוון יוצב בטכניון. הפסל, “שיר המעלות”, הוא פסל נירוסטה ספירלי בגובה 18 מטר, שעוצב על ידי קרוון במיוחד עבור הטכניון. הוא יוצב בכיכר הסמוכה למבני מעונות הסטודנטים החדשים הנבנים בקמפוס.
קרוון, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2009, מסביר כי החליט על צורתו הספירלית של הפסל “גם בגלל הצורה וגם בגלל מה שהיא מסמלת. בלב הספירלה הצבתי ארבעה ‘סולמות’ הבנויים מקווי ניאון כחולים ויוצרים יחד מעין פיגום. אני בודק אפשרות שהאור יעלה בהם עד למעלה שוב ושוב. בנוסף, מקצות הסולמות אמורות לצאת ארבע קרני לייזר כלפי מעלה.” בהנחיית קרוון בנו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון דגם של הפסל, במיוחד לקראת פתיחת אירועי הקורטוריון היום. הדגם מוצג בבניין הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
לדברי פרופ’ גבי גולדשמידט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון “עבודה זו היא ייחודית בגוף העבודות של קרוון, שרוב עבודותיו הן סביבתיות ואינן מוגדרות כפסלים. זכות גדולה יש לטכניון שבקמפוס שלו תוצב עבודה של אחד האמנים החשובים הפועלים כיום בישראל.”
הרמטכ”ל גדי אייזנקוט, סגן שר הבטחון אלי בן דהן וקצין מילואים ראשי תא”ל הושע פרידמן העניקו בטקס ההוקרה למערך המילואים שהתקיים בקריה בתל אביב. האות המוענק לארגונים ולמעסיקים נועד להוקיר את התמיכה בעובדים ובסטודנטים המשרתים במילואים ולעורר מודעות לתרומתם לחברה ולביטחון המדינה.
“אנו שמחים וגאים על קבלת האות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “בטכניון לומדים אלפי סטודנטים המשרתים במילואים, והאות מהווה הכרה במאמץ האדיר שמשקיע הטכניון בטיפול במשרתי המילואים ובסיוע להם בשגרה ובחירום. מעבר לכך, מבחינתנו מדובר בראש ובראשונה בהכרת תודתנו לאלפי הסטודנטיות והסטודנטים שלנו המשאירים הכל מאחוריהם ומתייצבים לשירות עם הקריאה הראשונה. זוהי הרוח ואלו הערכים שאנו שואפים ומחנכים אליהם בטכניון.”
את האות קיבל בשם הטכניון דוד אורעד, רכז המילואים של אס”ט, אגודת הסטודנטים בטכניון. אורעד, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, משרת במילואים בחיל הים. לדבריו, “הטכניון ואס”ט מסייעים רבות ונותנים הטבות לסטודנטים המילואימניקים. הסטודנטים מגיעים לטכניון כדי ללמוד ולהצליח, ומתפקידי כרכז מילואים להגן על משרתי המילואים באמצעות הטבות המקלות עליהם – חוברות לימוד, צילומים חינם, הטבות בתחום הרווחה ועוד.” אורעד הוסיף כי “זו גאוה גדולה לדעת שהטכניון ואגודת הסטודנטים מקבלים את הפרס על כך שהם דואגים למילואימניקים ונותנים להם מה שמגיע להם ואף מעבר לכך.”
רס”ן (מיל’) עמית גלבוע, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית במסלול תשתיות תחבורה, הוא מפקד פלוגת שריון במילואים בגדוד הפורצים של חטיבת הראל. גלבוע, בן 30, השתחרר מהצבא ב-2012 לאחר 5 שנים בשירות קבע. בתקופת לימודיו השתתף במבצע “צוק איתן” ובמהלכו שירת 35 יום במילואים. “זכינו לתמיכה גדולה מאוד מהטכניון ולהבנה רבה מצד המרצים והמתרגלים. הטכניון, באמצעות היחידה לקידום סטודנטים, מסייע לחיילי המילואים בשיעורי השלמה ובבחינות במועד מיוחד. כמי שעדיין עושה בממוצע 30 ימי מילואים בשנה אני מרגיש שבטכניון יש סימפטיה ואמפטיה רבה לסטודנטים המשרתים במילואים. גם אס”ט עושה הרבה למען אנשי המילואים ובכך משלימה את הסיוע שמעניק לנו המוסד עצמו.”
ההטבות משרתי המילואים בטכניון כוללות בחינות במועד חלופי, הארכות זמן, פטור מהגשת שיעורי בית, חוברות לימוד, וצילומים חינם ואפילו נקודות זכות אקדמיות. אס”ט, בשיתוף הטכניון, דואגת אף היא לרווחתם של המילואמיניקים באמצעות אירועים חברתיים כגון מופעי סטנד אפ וכרטיסי חינם לפסטיבל הסטודנט.
קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהטכניון פיתחה טכנולוגיה לדחיסה של עשרות עדשות על משטח ננומטרי. המחקר המתפרסם בכתב העת Science סולל דרך ליצירת רכיבים אופטיים מסוג חדש לגמרי עם יישומים פוטנציאליים ברפואה, במזון, בתקשורת ובתחומים נוספים
פרופ’ חסמן עם צוות המעבדה
כתב העת Science מדווח על טכנולוגיה חדשה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ומכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון. טכנולוגיה זו מאפשרת דחיסה של עשרות עדשות על משטח ננומטרי. יישומים אפשריים: פיתוח ובדיקה של רכיבי מזון ותרופות, חיבורי תקשורת ואותות תקשורת, שיגור אלומות אור למקומות הנדרשים, פיצול האור בקצה של סיב אופטי, חיבור של כמה אלומות אור, משקפי ראייה מולטיפוקליים ברמת דיוק חסרת תקדים, והתקנים למחשוב קוונטי.
“מקור ההשראה שלנו,” מסביר פרופ’ חסמן, “הוא הרדאר הרגיל, המבוסס על פריסה של אנטנות שמשדרות וקולטות חזיתות-גל שונות. האתגר במעבר מרדאר של גלי רדיו לרדאר אופטי קשור בעובדה שכאן מדובר באורכי גל קצרים הרבה יותר – באזור 0.5 מיקרון – ואורך האנטנה חייב להיות קטן מאורך הגל.”
המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר לננו-אופטיקה בראשותו של פרופ’ חסמן, שבה משתתפים תלמידי המחקר אלחנן מגיד, איגור יולביץ’, דקל וקסלר והחוקר ד”ר ולדימיר קליינר, בשיתוף פרופ’ מרק ברונגרסמה מאוניברסיטת סטנפורד. הקבוצה הראתה שבעזרת ערבוב מרחבי של אנטנות שונות ניתן לייצר חזיתות גל רבות ממִפְתָּח אופטי משותף. “הגישה שפיתחנו צפויה לחולל מהפכת פונקציונליוּת באופטיקה,” מסביר פרופ’ חסמן, “והיא מבוססת על שילוב בין קונספט המִפתח המשותף למטא-משטחים (Meta-Surfaces) – תחום שפיתחתי כבר בשנת 2001″. השילוב הזה סולל דרך ליישום של רכיבים מולטי-פונקציונליים, כלומר רכיבים המסוגלים לבצע מספר פעולות בו זמנית, ולמעשה לסוגים חדשים של רכיבים אופטיים.”
מטא-משטחים הם אלמנטים אופטיים דקים, כמאית מעובי השערה, שעליהם פרושות אנטנות זעירות (ננו-אנטנות). מיקומן וכיוונן של האנטנות קובע את תכונותיהם של הרכיבים האופטיים הזעירים, ולכן השליטה המדויקת בפריסת האנטנות חיונית לביצועי ההתקן. הקבוצה יישמה טכניקות ליצירת מערכי ננו-אנטנות במטרה להשיג ריבוי חזיתות גל מיוחדות, כגון אלומות אור בעלות תנע זוויתי. הישג זה שימש למדידה סימולטנית של הספקטרום והקיטוב של האור, המאפשר ניתוח ספקטרו-פולרימטרי משולב בשבב.
במאמר ב-Science, שנבחר לפרסום מוקדם על ידי העורכים, מוצגות שיטות שונות ליישום של מולטי-פונקציונליות במטא-משטחים. הסידור הייחודי של הננו-אנטנות מאפשר לחוקרים למקד קרני אור ולהסיט אותן לכיוונים המבוקשים תוך שליטה בדרגת הסחרור (ספין) של הפוטון. הספין, כלומר התנע הזוויתי הפנימי, הוא תכונה של חלקיק האור המתארת את כיוון הסחרור של הפוטון.
פרופ’ ארז חסמן במעבדה
החוקרים ניצלו תכונות אלו ופיתחו רכיב אשר מסוגל למדוד את אורך הגל וקיטוב האור בו זמנית, במדידה אחת. זהו למעשה ספקטרו-פולרימטר בגודל של כ-50 מיקרון, המאפשר את שילובו במערכות דיאגנוסטיקה קטנות ומתקדמות ברפואה ובתחומים אחרים. במאמר הציגו אפיון ואבחנה בין שני סוגי גלוקוז– שמאלי (L) וימני (D). מבחינה מורפולוגית, שני סוגי הגלוקוז הם אננטיומרים, כלומר תמונת מראה מדויקת זה של זה – כמו זוג ידיים. תכונה זו נקראת כיראליוּת. מאחר שהגלוקוז משנה את קיטוב האור מדדו החוקרים את תכונות האור המתפזר מתמיסת הגלוקוז באמצעות המטא-משטחים שפיתחו וכך הצליחו להבדיל בין שני סוגי הגלוקוז.
אבחנה זו בין שני סוגי הגלוקוז חשובה שכן ליונקים יש אנזימים שיודעים לפרק גלוקוז D אך לא גלוקוז L, ולכן רק אננטיומר D פעיל ביולוגית. יתר על כן, מאחר שמרבית המולקולות הביולוגיות הן כיראליות, לאבחנה בין האננטיומרים השלכות נרחבות בתעשיות התרופות והמזון. תלידומיד, לדוגמה – אותה תרופה נגד בחילות שגרמה בשנות החמישים לאלפי מקרים של מומים בקרב ילודים – התבססה על מולקולה כיראלית, שאננטיומר אחד שלה אכן מקל על בחילות בוקר של נשים בהריון אך השני פוגע בהתפתחות העובר.
פרופ’ חסמן עומד בראש המעבדה למיקרו וננו-אופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות וב-RBNI (מרכז ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה) בטכניון. לדבריו, “מלבד הידע שצברנו כאן בעבודה של שנים רבות יש בטכניון תשתית מאוד מתקדמת ברמה עולמית, מה שמאפשר לנו לפתח ולייצר ננוטכנולוגיה חלוצית מאוד.” הוא מציין בגאווה את מקומה של ישראל על מפת האופטיקה העולמית ואת העובדה שהאנטנות המתקדמות יוצרו בטכניון במרכז לננואלקטרוניקה על שם זיסאפל. “ישראל, ולא רק הטכניון, היא בהחלט אימפריה באופטיקה. יש כאן קבוצות מחקר מובילות בעולם כמו גם תעשייה מרשימה מאוד.”
פרופ’ חסמן השלים דוקטורט במכון ויצמן ולאחר מכן עבד והוביל פיתוח במשך עשור בתעשייה האזרחית והביטחונית. בשנת 1998, לנוכח המחסור במהנדסי אופטיקה, הוצע לו להקים בטכניון בפקולטה להנדסת מכונות מסלול להנדסה אופטית – והוא נענה להצעה. לדבריו, “כיום ברור שרקע הנדסי, נרחב ככל שיהיה, אינו שלם ללא רקע מדעי מעמיק, וזה הפער שאנחנו ממלאים כאן: הכשרת מהנדסים עם הבנה עמוקה במדעי האופטיקה. כיום המסלול הזה מספק לתעשייה בוגרים רבים עם ידע מעמיק באופטיקה, מכשיר דוקטורנטים רבים, ויש כבר אפילו פרופסורים באקדמיה שגדלו כאן במסלול להנדסה אופטית.”
כמדי שנה מתכנסת משפחת הטכניון העולמית בחיפה על מנת לחגוג, להתעדכן וליטול חלק בדיון רחב היריעה על מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך ועל עתיד הטכניון, המדינה והעולם.
אנו מקדמים בחום את חברי הקורטוריון וידידי הטכניון המסורים ומודים להם על תמיכתם האיתנה והבלתי מתפשרת.
רננה גרשוני פורן, שהשלימה שלושה תארים בטכניון, נמצאת בעיצומו של הפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). השבוע היא הגיעה לביקור בישראל כדי לקבל את תואר הדוקטור ולשיר בטקס הענקת התארים, שאותו הנחה אביה, פרופ’ דוד גרשוני
רננה גרשוני פורן
רננה גרשוני פורן קיבלה השבוע את תואר הדוקטור ושרה בטקס הענקת התארים בטכניון את “דרך ארוכה” מאת תלמה אליגון-רוז וקובי אשרת ואת “הו אבי היקר” (- O Mio Babbino Caro) מאת פוצ’יני. כמי שהשלימה שלושה תארים בטכניון היא יודעת משהו על דרכים ארוכות, ואת הטקס הנחה אביה היקר, פרופ’ דוד גרשוני מהפקולטה לפיזיקה.
גרשוני פורן השלימה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך תואר ראשון, שני ושלישי – תקופה שהחלה ב-2004 והסתיימה לפני כשנה. את הטכניון הכירה הרבה לפני כן, שכן כבר ב-1991 הצטרף אביה, פרופ’ גרשוני, לסגל הטכניון. אמה רעיה השלימה כאן תואר שני בהוראת המדעים. רועי, בעלה של רננה, השלים שלושה תארים בטכניון (מדעי המחשב), ואחותה של רננה השלימה בטכניון שני תארים. “הטכניון עבורי הוא בית,” אומרת גרשוני פורן. “זכיתי כאן בתמיכה כלכלית נדיבה, בפרגון גדול וביחס מצוין מהטכניון ככלל ומהפקולטה בפרט.”
גרשוני פורן, בת 31, גדלה בקרית טבעון ומקווה לחזור אליה בתום הפוסט-דוקטורט. בתיכון אורט גרינברג בטבעון, שם הכירה את בעלה לעתיד רועי, היא השלימה בגרות מוגברת בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, באנגלית – ובשירה. השירה הובילה אותה לתזמורת צה”ל ומלווה אותה עד היום, “אפילו שכיום זה קצת קשה, עם שני ילדים ופוסט-דוקטורט.” היא שמחה על ההזדמנות להופיע השבוע בטקס יחד עם פרטנר ותיק שלה, הפסנתרן גיל נאור.
את הקריירה האקדמית החלה בתקופת הצבא, באוניברסיטה הפתוחה, וכאן בטכניון השלימה תואר ראשון, שכלל פרויקט מחקר אצל פרופסור אהוד קינן, שהנחה אותה גם בתואר השני. לדבריה, “בסוף התואר השני החלטתי להרחיב את המחקר שלי לתחום החישובי, שהוא מאוד מאתגר ומסקרן עבורי.” כך היא חבְרה לפרופסור אמנון שטנגר, גם הוא מהפקולטה לכימיה, שהנחה אותה בדוקטורט.
מחקר הדוקטורט שלה עסק בחומרים ארומטיים, או חומרים שמכילים קבוצות ארומטיות. “הם נמצאים בכל מקום,” היא אומרת. “בטבע אנחנו מוצאים אותם ב-DNA, בחלבונים ובאנזימים. בהמוגלובין שבדם שלנו, למשל, יש קבוצה ארומטית, והיא שמאפשרת קשירת ברזל ובאמצעותו חמצן, שבלעדיו לא נוכל לחיות. בתעשייה משתמשים בחומרים בעלי קבוצות ארומטיות בפאנלים סולריים, בתאורת לד, בטרנזיסטורים וכחומרי צבע (פיגמנטים). מכאן החשיבות היישומית של החומרים האלה.”
רננה גרשוני פורן
במסגרת הפוסט-דוקטורט בציריך, בקבוצתו של פרופ’ פיטר צ’ן, הוא עוסקת בחקר תגובות כימיות המזורזות על ידי חומרים אורגנו-מתכתיים. “קבוצת המחקר שלנו מנסה להבין ולתכנן תגובות קטליטיות. לשם כך עלינו להבין את מבנה החומר ואת הקשר בין המבנה לבין התכונות והריאקטיביוּת. התרומה שלי כאן היא הכימיה החישובית – מתן פתרון לסוגיות האלה באמצעות שיטות חישוב קוונטו-מכניות.”
התכנון המקורי אמנם היה פוסט-דוקטורט בארה”ב, אבל בסוף החליטו רננה ורועי להגיע ל-ETH בשוויץ והיא מברכת על כך כל יום. “העבודה בקבוצה חושפת אותי לתחומים חדשים ומעניינים ומתנהלת ברמה מאוד גבוהה. הסטודנטים וחברי הסגל מקצועיים וחרוצים, ויחד עם זאת יש כאן כבוד לחופש ולזמן האישי ובסוף השבוע אתה פנוי לטבע ולספורט – דברים שהשוויצרים מעריכים מאוד. כאן לא מדברים על איכות חיים אלא חיים אותה.”
שני בניהם של רועי ורננה, יוני (6) ורון (שנתיים), לומדים בגן דו-לשוני (אנגלית וגרמנית-שוויצרית) וקלטו במהירות את שתי השפות. “אנחנו מתגעגעים למשפחה ולחברים ולפעמים גם לעזרה של הסבים, שהיתה זמינה לנו כאן בישראל. אבל אני ורועי, כמו כל הזוגות האחרים כמונו, מחלקים בינינו את המטלות – ובסופו של דבר נהנים מההזדמנות הנהדרת הזאת. ציריך היא עיר מקסימה ונעימה, ושוויץ בכלל היא מדינה מאוד יפה, עם נופים שנראים כמו גלויות.”
לעזרא וסקרלט מורד מתל אביב יש סיבה לגאווה: השבוע קיבלו בניהם אמיר ותומר יחד את תואר הדוקטור מהטכניון, לאחר שהשלימו שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
עזרא מורד סיים בשנת 1962 לימודי תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, והמשיך לקריירה ארוכה ומגוונת בתחום הביטחוני. בין השאר מילא תפקידים בכירים בפרויקטי הכפיר והלביא. בשנת 1996 חבר לבנו אמיר ויחד עם לאוניד יביץ הקימו את ויז’נטק, החברה העומדת מאחורי טכנולוגית הקלטת וידאו באמצעות ממירים דיגיטליים. לימים נמכרה ויז’נטק לחברת ברודקום האמריקאית, וכך הוקם הבסיס של ברודקום בישראל.
לבני הזוג מורד ארבעה ילדים: ענת, אמיר, נירית ותומר. בעקבות האב עזרא החליטו גם אמיר, נירית ותומר ללמוד בטכניון.
אמיר מורד
האחים אמיר ותומר מורד
אמיר מורד, 45, יזם הייטק ותיק, השלים שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל. נושא הדוקטורט שלו: ארכיטקטורות מחשבים מרובי ליבות וחישוב בתוך זיכרון, בהנחיית פרופ’ רן גינוסר. לדבריו, “הדרך לדוקטורט רצופה עליות ומורדות ולמזלי זכיתי במנחה מעמיק, מאתגר ומקצועי, אשר בחוכמתו ובצניעותו האיר את דרכי.”
במהלך כל השנים פעל אמיר בתחום היזמי, שכן לדבריו “יזמות היא אורח חיים וחלק בלתי נפרד ממני. זו דרך ארוכה הדורשת התמדה, הקרבה ומידה רבה של יצירתיות – גם טכנית וגם עסקית.” כיום הוא מעורב בהקמת מיזם חדש שעתיד לייעל השקעות בנדל”ן בעזרת למידה חישובית ומתנדב במסגרות שונות לייעוץ וסיוע ליזמים צעירים.
את התקופה הארוכה בטכניון הוא זוכר כתקופה מעצבת וחשובה, שהעניקה לו כלים חיוניים לעולם היזמות. “הטכניון מהווה אבן שואבת לכל החפץ בקריירה טכנית-יזמית. הלימודים בטכניון מקנים דיסציפלינה ועומק תיאורטי, כלים מהותיים בהבנת בעיות לעומקן ולמציאת פתרונות יצירתיים. אין זה מקרה שבוגרי הטכניון מהווים מרכיב חשוב כל כך בהיי-טק הישראלי.” אין זה מקרה גם שאת משפחתו הקים עם חגית, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שגם היא דור שני לבוגרי טכניון.
לשאלה מדוע לא הסתפק בתואר ראשון ושני הוא משיב בחיוך: “הדוקטורט מהווה חוזה מילולי עם ילדיי – התאומים מיכאל ודניאל (7) והבת אנה (5). כשם שאני לוקח אותם לקבלת תעודת הדוקטור שלי אני מצפה שהם יזמינו אותי לקבלת תעודת הדוקטור. מובן שאינני יכול לקבוע את מסלול חייהם אך בהחלט מחובתי לתת להם דוגמה אישית בהתוויית מסלול שבו הלימודים האקדמיים מהווים חלק מרכזי.”
תומר מורד
משפחת מורד
תומר מורד, 39, השלים דוקטורט בנושא הקצאה יעילה אנרגטית של משאבי מערכת, בהנחיית פרופ’ אמריטוס אורי ויזר ופרופ’ אבינועם קולודני. בשלב מסוים בדוקטורט הוא הוריד הילוך בלימודים כדי להצטרף לאחיו אמיר בעולם העסקי, וכעבור זמן הקים עם שותפים חברת סטארט אפ בתחום הפרסום הדיגיטלי, שאותה עזב רק לאחרונה כדי להתמסר לדוקטורט במשרה מלאה ולסיים אותו.
לדבריו, “הטכניון הוא מקום מצוין למי שרוצה קריירה יזמית כי הצוות הוא רכיב חשוב מאוד ביזמות וכאן בטכניון אתה פוגש אנשים מאוד מוכשרים ויצירתיים. גם הדרישות גבוהות מאוד, בתואר הראשון ובוודאי בתארים מתקדמים. המנחים שלי תמיד דרשו ממני להעמיק ולהגיע לגילויים משמעותיים, לא לרוץ לפרסם הישגים קטנים, וזה בהחלט מאתגר וגורם לך להגיע רחוק.”
בחודש ינואר עבר תומר עם אשתו נועה ובנו רועי לניו יורק והחל פוסט-דוקטורט, וזאת מבלי לנתק את הקשר לטכניון, שכן את הפוסט-דוקטורט הוא עושה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “זו תוכנית מיוחדת בדגש על יזמות, שמקבלת רק כארבעה אנשים בשנה. התוכנית הייחודית הזאת, Runway Startup Postdoctoral Program, מעניקה למשתתפים בה חבילת מימון ראשוני בשווי 150 אלף דולר, הכוונה ממנטורים מנוסים, וכן קשרים לתעשייה במטרה לסייע בהקמת חברות הזנק עם טכנולוגיה עמוקה. קורנל טק, ומכון ג’ייקובס שפועל במסגרתו, מייצרים המון התעניינות בעיר ומושכים משקיעים ולקוחות שרוצים להיות מעורבים, כך שאנחנו זוכים לתשומת לב רבה ונהנים מקישורים איכותיים לתעשייה.”
הסטארט-אפ שתומר מקים במסגרת התוכנית, יחד עם שני שותפים (שאחד מהם גם הוא בוגר הטכניון), נקרא DatArcs והוא ממוקד בייעול של שרתים. “בשרתים כיום יש מאות פרמטרים הניתנים לכוונון, ולכוונון יכולה להיות השפעה דרמטית על הביצועים ועל היעילות האנרגטית של השרתים. מאחר שהכוונון דורש מומחיות וזמן עבודה רב, וצריך להתבצע מחדש לכל אפליקציה, מנהלי חוות השרתים נוטים שלא לשנות את ערכי ברירת המחדל, ובכך מפספסים הזדמנויות לקיצור זמני הריצה ולחיסכון רב באנרגיה. התוכנה שאנחנו מפתחים לומדת את האפליקציה שמריץ כל לקוח ספציפי ומכווננת בזמן אמת את הפרמטרים הנכונים בשרת, כך שיגיע לביצועים אופטימליים בהספק מינימלי. מדובר בתוכנה שתותקן תוך דקות ותציג שיפור תוך שעות ספורות. אנו משתפים פעולה עם מנהלי חוות שרתים גדולות אשר מביעים עניין רב בטכנולוגיה שלנו, וכאמור המיקום שלנו במכון ג’ייקובס, ובניו יורק בכלל, הוא יתרון עצום.”
יחד עם אמיר ואחיו תומר קיבל גם לאוניד יביץ, שותפו של אמיר את תעודת הדוקטור השבוע. לאוניד ואמיר נפגשו בטכניון במסגרת לימודי התואר השני ומשתפים פעולה בהצלחה כבר יותר מ-20 שנה. יחד הקימו השניים שורה של חברות. נושא הדוקטורט של לאוניד: אנליזה ואופטימיזציה של ארכיטקטורות מחשבים מקבילים וחישוב מבוסס זכרון, בהנחיית פרופ’ רן גינוסר.
